גירושין עקב שינוי בנטיות המיניות של בת הזוג

תהליך של שינוי בהעדפת המיניות ובנטיות מיניות מזעזע את חיי הנישואין ומשפיע גם על כל המשפחה. נישואין יכולים לבוא לסיומם מהסיבה שמי מבני הזוג מגלה נטייה מינית אחרת, דבר שלא ניתן לחזות מראש. שינוי זה יוצר משבר זהות, וניתן לראות בו סוג של בגידה.

התגובה לשינוי בנטיות המיניות השונות של בת הזוג יכולה להיות הלם, הרגשת בגידה או אבדן אמון, משבר, לחץ, ותחושות של  בדידות ואשמה עצמית. במקרה כזה הגירושין נראים כמוצא היחיד כאשר בן הזוג ירצה לנסות ולהתרחק מהמצב שנוצר. יש שירצו לבדוק שוב את מערכת היחסים, לשמר את הנישואין, או לפתוח את הנישואין לקשר ללא נאמנות מינית, וכולי

עילה לגירושין בשל שינוי בנטיה מינית

הליך הגירושין, קבלת הגט, ואישור הגט, יעשו בבית הדין הרבני. על כן, צריך להתאים בין הסיבה העכשווית המודרנית של שינוי בנטייה מינית, לעילות הגירושין המוכרות הקבועות בדין העברי.

ניתן לראות בשינוי בנטייה המינית של בת הזוג, או חוסר התאמה מינית המתגלית אחרי שנות נישואין רבות, כעילת גירושין מוכרת בהלכה ובין היתר, כמי שזנתה תחת בעלה, בגדה בו, או כאישה מורדת המסרבת, או אינה רוצה לקיים יחסי אישות עם בעלה.

שלילת זכויות בבית הדין הרבני

איסור על יחסים חד מיניים בין נשים מוזכר בתורה, אולם ההלכה רואה פחות בחומרה בגידה של אישה עם אישה מאשר בגידה של אישה נשואה עם גבר זר. יחד עם זאת, כאשר בית הדין הרבני יצטרך לדון בתביעת גירושין שהוגשה מהסיבה של שינוי בנטיה המינית של האישה, לאחר שהיא בגדה בבעלה עם אישה אחרת ומנהלת איתה מערכת יחסים, הוא עלול לתת החלטות כנגד האישה.

בית הדין  יכריז על האישה כמורדת משום שהיא מסרבת לקיים יחסי אישות עם הבעל. בית הדין הרבני יכול לשלול גם את זכותה של האישה הבוגדת  למזונות, וכן לכספי הכתובה.  באחד מהמקרים קבע בית הדין הרבני במקרה כזה כי הרכוש המשותף יחולק בין בני הזוג באופן לא שווה (חשוב לציין שבג”צ הפך כבר החלטה כזו של בית הדין הרבני הגדול). לחילופין, בית המשפט האזרחי (לענייני משפחה)  לא יאפשר פגיעה בחלוקת הרכוש בשל בגידה.

הסתרה של נטיה מינית תפורש כהטעיה

בית המשפט למשפחה יראה בשינוי הנטייה המינית של האישה כמעין הטעיה כלפי הבעל. בית המשפט רואה בנישואין חוזה בין צדדים, ואם מי מהצדדים הסתיר את משיכתו המינית השונה, ולא גילה לבן זוגו, הוא הטעה את בן זוגו בכוונה. כאשר מסתבר שהאישה גילתה נטיות מיניות אחרות, אפשר לטעון שהתנהלותה פסולה, שכן היא הסתירה אותן מבן זוגה בכוונה ובידיעה מראש. הטעיה כזו יכולה להביא את הצד הנבגד להגיש גם תביעת פיצויים נזיקית לפי משך הזמן שהוא הוטעה.

התמודדות עם שינוי בנטיה המינית

כאשר מגלים שינוי בנטייה מינית של אחד ההורים, עלולה להיות תחושה של הלם עצבות וגם  כעס. שינוי כזה מצריך רגישות במיוחד כלפי הילדים. ילדים מגיל מסוים ישאלו יותר שאלות ויזקקו להסברים יותר רחבים. בגיל ההתבגרות ההודעה על כך עלולה להיות טראומתית, וקשה להשלמה, שכן בני הגיל הזה מצויים בעצמם בתהליך של גיבוש המיניות.

בן הזוג “שנבגד” צריך לחזק את הביטחון העצמי, להימנע מהכחשה ככל האפשר, לנסות להתמודד עם המציאות, ולקבל את השינוי כעובדה. עליו לשאוף  להתאושש פיזית ונפשית. יש שיבקשו להעריך את הנישואין שוב, ולהיות מוכנים לפתוח פרק ב’ בחיים. אבל וצער יהפכו לכעס ולאחר מכן עלולים להפוך לרצון לנקם. חשוב להישאר בשליטה, תוך התמודדות עם המצב ושאיפה להתחלה נוספת.

עוד בנושא:

גירושין של זוגות חד מיניים