בישראל, ישנן שתי ערכאות משפטיות המוסמכות לדון בענייני הגירושין – בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני. הסמכות המקבילה יצרה מרוץ סמכויות בין שתי הערכאות כך שהראשון להגיש תביעה, רוכש את הסמכות לאותה ערכאה. עומד בפני הליך גירושין? חשוב שתכיר את מרוץ הסמכויות ותדע מהי הערכאה המומלצת לך.
מרוץ הסמכויות – מה זה בעצם?
הדין בישראל העניק את הסמכות לדון בהליך הגירושין לשתי ערכאות שונות מאוד: בית המשפט לענייני משפחה מחד ובית הדין הרבני מאידך. קיומה של סמכות מקבילה זו יצרה את התופעה המוכרת והבעייתית מאוד של מרוץ הסמכויות, אשר במסגרתה, הראשון מבני הזוג אשר יפנה אל אחת מן הערכאות, רוכש עבורה את הסמכות לדון באותו העניין או מספר עניינים אשר נכרכו בתביעה.לשאלה איזו ערכאה תדון בענייני הגירושין יש חשיבות רבה מאוד בשל השוני בין שתי הערכאות. ההבדל ביניהן נעוץ הן בדין אשר על בסיסו פוסקת כל ערכאה והן בהשקפות עולם שונות.
בית המשפט לענייני משפחה פוסק על פי הדין האזרחי, בעוד שבית הדין הרבני מתבסס בעיקר על הדין העברי. הראשון, אוחז בגישה פתוחה וליברלית יותר, הנותנת מקום לשינויי הזמן והשני, מתאפיין בהשקפת עולם שמרנית יותר, אשר לרוב אינה סוטה מן ההלכה הדתית. אם כן, איזו ערכאה היא העדיפה לגבר?בית הדין הרבני מול בית המשפט לענייני משפחה
להבדלים המהותיים בין שתי הערכאות, ישנה השפעה ישירה על תוצאות ההליך ובמקרים רבים, בחירה נכונה של הערכאה שתדון בעניין מסוים, משפרת את הסיכוי לקבלת תוצאה משביעת רצון. הדעה הרווחת בישראל היא כי בית הדין הרבני היא הערכאה המומלצת עבור הגבר. טענה זו מתבססת על הנחת המוצא כי חוקי ההלכה מקפחים במידה רבה את האישה ומעניקים יתרון לגבר בהליך הגירושין. לעומת זאת, פסיקותיו של בית המשפט לענייני משפחה, נוטים יותר לטובת האישה.
בטענות אלו יש מן האמת ואכן, בחלק ניכר מן המקרים ימליץ עורך הדין המייצג את הגבר, לפנות אל בית הדין הרבני ולא אל בית המשפט לענייני משפחה. למשל, כאשר מדובר על תביעת מזונות אישה ותביעת מזונות ילדים – שם בית הדין הרבני נוטה לפסוק סכומים נמוכים יותר לעומת בית המשפט לענייני משפחה ועל כן הערכאה העדיפה לגבר בנושאים הללו תהיה בית הדין הרבני.יחד עם זאת, ייתכנו גם מקרים הפוכים, בהן נסיבות העניין דורשות דווקא פנייה אל בית המשפט לענייני משפחה על מנת לקבל את התוצאה המשפטית הרצויה. פירוש הדבר הוא כי בסופו של יום, יש לבחון כל מקרה לגופו, על מנת לקבל את ההחלטה הטובה ביותר.
התנאים לרכישת הסמכות בבית הדין הרבני
כאמור מעלה, מרוץ הסמכויות יצר מצב של הראשון בזמן זוכה, כלומר, מי מן הצדדים אשר יגיש ראשון את תביעתו בערכאה מסוימת, רכש לה סמכות לדון. עם זאת, חשוב מאוד לציין כי כאשר הגבר מבקש לפנות לבית הדין הרבני ולהעניק לו את הסמכות לדון, אין די בכך כי הוא הקדים את האישה בהגשת תביעה לגט וכרך בה את יתר ענייני הגירושין. על מנת שבית הדין הרבני יהיה בעל הסמכות לדון, על התביעה לעמוד בשלושה תנאים:1. כנות התביעה: תנאי זה דורש כי התביעה הוגשה מתוך רצון כן להתגרש ולא כצעד אסטרטגי כנגד האישה, אשר מטרתו הפעלת לחץ או השגת יתרון בלתי הוגן כלשהו.
2. כריכה כדין: כריכת העניינים הנוספים בתביעת הגט נעשתה באופן מפורש ואין מקום לספק בכך כי זו הייתה כוונת הבעל.
3. כנות הכריכה: הכריכה נעשתה בכנות ובתום לב מתוך כוונה להעניק לבית הדין הרבני סמכות דיונית ולא לשם קנטרנות או יצירת קושי דיוני.