נישואין וגירושין בישראל נקבעים על פי הדין האישי, כלומר הדין הדתי של בני הזוג. בני זוג ששייכים לאותה דת יתגרשו לפי הדין הדתי שלהם. באופן זה, בני זוג יהודים מתגרשים לפי הדין היהודי הדתי: ההלכה, בני זוג מוסלמים מתגרשים לפי הדין השרעי, בני זוג נוצרים לפי הדין הנוצרי, ובני זוג דרוזים לפי הדין הדרוזי.
בני זוג נשואים שכל אחד מהם שייך לדת אחרת או ששניהם, או אחד מהם אינו שייך לדת מסוימת, יתגרשו בהליך של התרת נישואין (כלומר גירושין ו/או ביטול הנישואין), בבית המשפט לענייני משפחה.התרת נישואין לזוגות מעורבים או חסרי דת
חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בינלאומית) תשכ"ט 1969, מסדיר את סמכות השיפוט בכל הנוגע להתרת נישואין של בני זוג במקרים מיוחדים, כאשר כל אחד מהם הוא בעל דת שונה, או כאשר אחד מהם או שניהם חסרי דת.
לפי החוק, התרת נישואין שאינם בשיפוט ייחודי של בית דין דתי, יהיו באמצעות בית המשפט למשפחה. מדובר למעשה בהליך של גירושין אזרחיים לאילו שאינם כפופים לדין הדתי: זוגות מעורבים בעלי דת שונה, או בני זוג שהם חסרי דת.הקביעות העיקריות בחוק
התרת נישואין שאינם בסמכות בית דין רבני יהיו בבית משפט למשפחה. החוק קובע כי התרת נישואין שאינם בסמכות ייחודית (בלעדית) של בית דין דתי (רבנות, בית דין דתי שרעי, נוצרי או דרוזי) יהיו בבית המשפט לענייני משפחה.
כאשר מדובר בבני זוג מאותה דת – יהודים, מוסלמים, דרוזים, נוצרים, בני הזוג יתגרשו בבית הדין הדתי על פי הדין האישי הדתי שלהם. היהודים ברבנות, המוסלמים בבית הדין השרעי, וכולי.היקף הסמכות של בית המשפט למשפחה בישראל להתיר נישואין על פי החוק. בית המשפט למשפחה מוסמך להתיר נישואין של בני זוג מדתות שונות, או חסרי דת, כאשר מתקיימת זיקה לישראל ובין היתר:
- המשיב בבקשה להתרת נישואין יושב בישראל;
- בני הזוג הם אזרחי ישראל;
- המבקש להתיר את הנישואין יושב בישראל ומקום המושב המשותף של בני הזוג הוא בישראל;
- המבקש להתיר את הנישואין יושב בישראל לפחות שנה בסמוך להגשת בקשה להתרת נישואין;
- המבקש הוא אזרח ישראלי, שהתגורר בישראל במשך שנה קודם להגשת בקשתו להתרת הנישואין;
מה תפקידו של ראש העדה הדתית?
החוק מתווה הוראות לעניין התרת נישואין של בן זוג שהוא יהודי, מוסלמי, דרוזי, או נוצרי, וקובע, כי כאשר הוגשה בקשה להתרת נישואין לבית המשפט למשפחה, סגן נשיא בית המשפט למשפחה פונה לראש העדה הדתית, שיקבע אם יש להתיר את הנישואין לפי הדין הדתי הרלוונטי כדי שבן הזוג שמבקש להתיר את הנישואין יוכל להינשא שוב.אם בני הזוג הם בעלי דתות שונות זה מזה, הפניה תשלח כמובן לכל בית דין בנפרד. ראש בית הדין הדתי צריך לתת את תשובתו המנומקת לבית המשפט תוך 3 חודשים.
אם קבע ראש בית הדין שיש צורך בהליך של גירושין לפי הדין הדתי, אזי בית המשפט מעביר את הבקשה להתרת נישואין לבית הדין הדתי של המבקש, וזה קובע תאריך לדיון בעניין התרת הנישואין. אם ראש בית הדין קובע שאין צורך בהתרת הנישואין באמצעות גירושין בבית הדין, או שהדין הספציפי לא מאשר גירושין, בית המשפט למשפחה ידון בהתרת הנישואין.לבית הדין הדתי אין סמכות שיפוט בעניינים שקשורים לגירושין כמו משמורת, מזונות, חלוקת רכוש, וכולי, אלא רק בקשר להליך הגירושין עצמו.
ראש בית הדין
החוק מגדיר מי הוא ראש בית הדין:- במקרה של יהודים, ראש בית הדין הוא נשיא בית הדין הרבני הגדול;
- במקרה של דרושים, ראש בית הדין הוא ראש בית דין דתי דרוזים לערעורים;
- במקרה של מוסלמים, ראש בית הדין הוא נשיא בין דין שרעי לערעורים;
- במקרה של נוצרים, ראש בית הדין הוא ראש בית דין גבוה של העדה הנוצרית הספציפית;
קביעת הדין בהתרת הנישואין
קביעת הדין תהיה לפי הסדר הבא:- לפי הדין הפנימי של המושב המשותף של בני הזוג;
- לפי דין הפנימי של המדינה האחרונה (מקום המושב האחרון) של בני הזוג;
- לפי הדין הפנימי של ארץ האזרחות המשותפת של שני בני הזוג;
- לפי הדין הפנימי של מקום הנישואין של שני בני הזוג;