גירושין עקב מחלות ומומים באחד מבני הזוג

בני זוג אשר מבקשים להתגרש מתוך הסכמה, והגיעו להסכם גירושין, יוכלו להגיש בקשה מתאימה לבית הדין הרבני ולקבוע מועד למסירת הגט.

עם זאת, כאשר אין הסכמה להתגרש, ואחד מבני הזוג מתנגד לגירושין, על בן הזוג שרוצה להתגרש להוכיח עילת גירושין מוצדקת מתוך העילות המפורטות על פי ההלכה. עילות הגירושין לקוחות מהדין העברי, ועל בית הדין הרבני לאשר את העילה.

כאשר מי מבני הזוג חולה במחלה פיזית או נפשית קיימת פגיעה בחיי הנישואין  – דבר העלול להוות עילה אובייקטיבית לגירושין. בין העילות המוצדקות לגירושין מצויה עילת המומים.  מדובר במחלה, או מום, שלא היו ידועים לבן הזוג לפני הנישואין והתגלו במהלך החיים המשותפים, או לחילופין, מחלה או מום שהיו ידועים מראש אולם בן הזוג הסכים לנישואין על אף קיומם.

מומים או מחלות שמונעים את מצוות פרו ורבו יהוו עילה מוצדקת למתן הגט, שכן הנישואין על פי הדין העברי נועדו לקיום המצווה. עם זאת, בדונו בתביעת הגירושין יבדוק בית הדין הרבני אם לבן הזוג המבקש להתגרש היה ידע מוקדם אודות המום, או שהוסתר ממנו, והאם המום היה קיים לפני הנישואין או שהתפרץ במהלך החיים המשותפים, ולא ניתן היה לצפותו מראש. קביעות אילו ישפיעו בין היתר על כספי הכתובה.

עילת המומים

מדובר בעילת גירושין אובייקטיבית גם עבור הבעל וגם עבור האישה. עילת המומים כוללת בין היתר מחלות ומומים שונים כמו מחלת נפש, מחלה מדבקת או כל מחלה שמונעת  קיום יחסי אישות. כמו כן נכללים גם מומים הקשורים לאסטטיקה וגורמים לדחייה פיזית  גופנית ואי יכולת לקיים יחסי אישות, כגון ריח רע  ו/או מראה לא נעים, מחלת עור וכולי.

מום שהיה ידוע מלפני הנישואין

מצב בו המום היה קיים מלפני הנישואין, ולא הוסתר מבן הזוג שידע אודותיו, מכונה “סבר וקיבל”. קשה להסתמך על מום שבן זוג ידע אודותיו לפני הנישואין כעילת גירושין, עם זאת, רצון להתגרש בשל המום, למרות ידיעה מוקדמת אודותיו, יפגע בכספי הכתובה.

כך, אם יש לך מחלה כלשהי או מום שבת זוגתך ידעה אודותיו מלפני הנישואין אולם היא מבקשת עתה להתגרש בשל המום – היא עלולה לאבד את כספי כתובתה. ולחילופין, היה ולבת זוגתך יש מום שהיה ידוע לך מלפני הנישואין, וברצונך להתגרש, תהיה מחויב לשלם  את כתובתה.

בדין העברי מוזכרים מקרים בהם כופין את הבעל לתת גט לאישה ובין היתר כאשר הבעל סובל מריח רע שנגרם ממקצועו (מעבד עורות וכולי). במקרה כזה הבעל מחויב לתת גט לאישה גם אם האישה ידעה על המום לפני הנישואין והיא אינה מסוגת להתרגל אליו ולחיות עם הבעל.

אם בן הזוג משתהה בבקשת הגירושין למרות קיומו של המום – הדבר מעיד על כך שהוא השלים עם קיומו.

מום או מחלה שפרצו לאחר הנישואין

מום שנוצר באחד מבני הזוג אחרי הנישואין, כמו מחלה או נכות המונעים מהבעל לקיים את מצוות פרו ורבו, יהוו עילה מוצדקת למתן הגט. מדובר במומים שהתגלו  אחרי הנישואין ולא ניתן היה לצפות אותם.

במקרה של עקרות האישה למעלה מ- 10 שנים מיום הנישואין, וכאשר אין לך ילדים מנישואין קודמים – יש לך עילה לגט וכנראה תהיה פטור מתשלום כספי הכתובה.

היה ומתברר אחרי הנישואין שהבעל אינו מסוגל לקיים את מצוות פרו ורבו או שהוא עקר וסובל מאין אונות,  תוכל האישה שאין לה ילדים מנישואיה הקודמים,  לטעון לקיומו של מום, ולבקש להתגרש עקב כך ולדרוש את דמי כתובתה.

מום שהוסתר על ידי אחד מהצדדים לפני הנישואין

הסתרת המום על ידי אחד הצדדים לפני מועד הנישואין, לא תפגע במתן הגט, אבל יהיו לזה השלכות לעניין כספי הכתובה.

היה ולא ידעת אודות  מום נסתר שקיים באישה, ולא יכול היית לדעת אודותיו, יש לך עילת גירושין מוצדקת. עם זאת, בת זוגתך שהסתירה מפניך את המום תאבד את דמי הכתובה. נטל ההוכחה בכל הקשור למום שהוסתר מפניך לפני הנישואין, שהתגלה לך רק במהלך חיי הזוגיות, מוטל עליך.