הומור
- פרוצדורע –
פעם אמר שופט: "תקנות סדר הדין, אל להן להיות, כמיטת סדום".
כיום, בהליכי משפחה אומר שוטה: "תקנות סדר הדין, כטרמפולינה". (עב"מ)
- נתון אופטי –
מספר האנשים האופטימיים אשר מתחתנים, איננו שונה ממספר הפסימייים, שעושים זאת, אלא שאצל אדם אופטימי מדובר בחיי נישואין,
ואצל אדם פסימי במוסד הנישואין
או בכבלי נישואין או בקשר הנישואין.
- התרגיל ועגיל -
אדם בגיל העמידה,
מגיע לגיל הרך. (עב"מ)
- פסימי: "אין כיף בנישואין".
אופטימי: "אבל יש נישואין בכיף".
- נשוי א’: "מדוע על האישה נאמר: "עזר כנגדו?"
נשוי ב’: "לכל מה שבעלה רוצה לעשות, היא מתנגדת".
- המחזר הסקרן: "הבאתי לך טבעת, גלי לי בת כמה את? וכמה מאהבים ידעת?"
המחוזרת: "האם אתה יודע לשמור סוד?"
המחזר: "כן!"
המחוזרת: "גם אני!"
המחזר: "אצל אישה אין לדעת את הגיל, התרגיל, אפילו בתמורה לעגיל". (עב"מ)
- עורך הדין: "באיזה צעדים את רוצה לאחוז כאשר את רואה את בעלך האלים?"
אישה מוכה: "בצעדים גדולים". (עב"מ)
- הבה נתחכמה לחד גדיא -
מי שלומד יותר – יודע יותר,
מי שיודע יותר - שוכח יותר,
מי ששוכח יותר – יודע פחות,
מי שיודע פחות – שוכח פחות,
מי ששוכח פחות- יודע יותר.
- המשפט העוורי: "נישואין קשורים ל…כמה.
גירושין תלויים בהסכמה.
קח או כך, הנך בן ערובה.
או סומא בארובה". (עב"מ)
- על שלמות המשפחה –
יש לחלום
יש ללחום
יש למחול
ויש לחמול (עב"מ)
- לדעת אישה נשואה –
נשואה א’: "יש דברים שלא כדאי לדעת".
נשואה ב’: "יש דברים שכדאי לא לדעת". (עב"מ)
- "נישואין הינם אומנות הבלתי אפשרי,
אולם, בלתי אפשרי בלי נישואין". (עב"מ)
- השקעה בטוחה – מי שמשקיע באהבה, ואוהב שקיעות…
אהבתו לא שוקעת. (עב"מ)
- גירושין – רצוי לשלם במו"מ,
או להישאר עם מום. (עב"מ)
- . קח טיפ:
"תשומת לב – תן טיפה ועוד טיפ-טיפה". (עב"מ)
- בהליכי גירושין – עדיף לשלם בכסף, מאשר לשלם בבריאות.
כסף שמפסידים, ניתן להשיג
בריאות שמאבדים, אין להשיג (עב"מ)
- כורח המציאות בנישואין –
כדי לא להישאר קירח,
לעיתים זה כורח,
לשבור את הקרח. (עב"מ)
- נשוי א’: "באיזה יום בשנה מדברות הנשים פחות מכל יום אחר?"
נשוי ב’: "ביום הקצר ביותר".
- זהב הב –
הבעל: "אם תשמיעי דבר שקר אתן לך תכשיט מכסף".
האשה: "למה כסף, הרי לפני רגע אמרת זהב?"
- אישה כעסה מאד על כתב ידו הבלתי קריא של בעלה.
האישה: "מה יגידו ילדינו, על כתב היד הבלתי ברור של אביהם?"
הבעל: "שההורים שלהם התאימו זה לזה, אחד לא ידע לכתוב ואחד לא ידע לקרוא".
- נשוי א’: "מאז שנולד לנו התינוק, אשתי ואני מתעוררים בכל לילה כמה פעמים".
נשוי ב’: "תינוק בבית, הרבה אור בבית".
- אישה אחת, ניסתה להרשים את בעלה ולהראות לו שהיא אשת אשכולות.
האישה: "האם הינך יכול להסביר את ההבדל בין זמן לבין נצח?"
הבעל: "גם אם אקדיש זמן כדי להסביר לך, יידרש לך נצח כדי להבין".
- אמר אילם:
"אילו היו בני אדם מדברים רק על דברים שהם מבינים, היה שורר בעולם שקט כבד מנשוא".
- אלמנה א’: "האם את מאמינה בחיים לאחר המוות?"
אלמנה ב’: "כן! לאחר שבעלי מת, התחלתי לחיות".
- נשואה א’: "אני סבורה, כי שערות ארוכות משוות לגבר מראה חכם".
נשואה ב’: "מצאתי שערה ארוכה על מעילו של בעלי ומראה פניו היה טפשי ביותר".
- האישה: "יקירי, אתה נראה לי מודאג, שתף אותי במה שמטריד אותך, הרי בעיותיך, הן בעיותי, ודאגותיך, הן דאגותי, והכל משותף בינינו."
הבעל: "זה עתה קבלנו תביעה, שהוגשה כנגדנו, לבית המשפט, על ידי בחורה, התובעת אותנו על שהבטחנו לה נישואין והפרנו את הבטחתנו".
- נשוי א’: "איך אשכנע את אשתי לוותר על השם המוזר שהיא בחרה להעניק לתינוקת שלנו?"
נשוי ב’: "אמור לה שזה שמה של אהובתך הראשונה וכי שם זה מעורר בלבך זכרונות נעימים..."
- חבר רחוק: "האם אשתך עדיין יפה כפי שהיתה?"
בעל קרוב: "כן, אלא שעכשיו זה גוזל יותר זמן".
- הרווק: "מהו החודש הטוב ביותר לערוך חתונה?"
הנשוי: "נונומבר".
הרווק: "אין חודש כזה".
הנשוי: "זו, התשובה".
- האישה: "כאשר אני מנגנת, אני נעשית עצובה..."
הבעל: "גם אני נעשה עצוב, כאשר את מנגנת..."
- הבעל: "הכסף יענה על הכל"
האישה: "אז אולי תשאיר לי כסף, כדי שאוכל לשאול אותו שאלות?!"
- הילד: "מה זה מונולוג?"
האב: "שיחה בין בעל לאשתו".
- האישה: "האם תאהב אותי גם כאשר יהיו לי שערות שיבה?"
הבעל: "מדוע לא, הרי אהבתי אותך עד כה, למרות ששערך עבר את כל צבעי הקשת".
- תשובה עצובה-
האישה: "יקירי באם אמות, האם תתחתן פעם שניה?"
הבעל: "אם תשובתי תהיה חיובית, אז תהיי עצובה, ואם תשובתי תהיה שלילית, אז אני אהיה עצוב. ולכן, אין מילים בפי. (עב"מ)
- הבעל: "מדוע אין אנו מצליחים לחסוך?"
האישה: "השכנים אשמים, הם תמיד מביאים מוצר חדש , אשר עולה על האמצעים שלנו".
- השכן המשולהב: "הייתי יכול להקשיב לדברי אשתך במשך שעות".
הבעל: "אתה יכול, אך אני-מוכרח".
- איבוד נתונים סטטיסטי-
הסטטיסטיקה מוכיחה כי נישואין מונעים איבוד לדעת.
הסטטיסטיקה מוכיחה כי איבוד לדעת מונע נישואין.
נתון לבדיקה: נישואין גורמים לאיבוד דעת. (עב"מ)
- הקלות הבלתי נסבלת של האמונה –
ווידוי של נידון לחיים: "כאשר נשאתי את אשתי, הבטחתי שאהיה עבד נאמן לה, כל ימי חיי, והיא האמינה לדברי ומאז היא מסרבת להתפשר". (עב"מ)
- האישה: "הבאתי לך הפתעה ליום הולדתך".
הבעל: "הראי לי , אני סקרן..."
האישה: "סבלנות, מיד אלבש את זה".
- הבעל: "את נוטה להגזים ולספר בדיות, בחברה".
האישה: "אין לי ברירה, אישה צריכה לספר רק טובות על אודות בעלה".
- הסטודנט: "מדוע החוק אוסר על ביגמיה?"
המרצה: "לאחר שתתחתן תבין, כי החוק מגן על אלה שאינם יודעים להגן על עצמם". (עב"מ)
- השכן: "איך הוא העז לגזול ממך את אשתך, הרי הוא היה הטוב בחבריך?"
הבעל: "גם עכשיו הוא הטוב בידידי, אלא שהוא עדיין לא יודע זאת".
- הבעל: "מה עשית את לטובת האנושות?"
האישה: "התחתנתי אתך".
- האישה: "האם התבשיל טעים?"
הבעל: "כן, האם קנית אותו בכוחות עצמך?"
- . האישה: "במשך שעות חקרתי את בעלי, כדי לדעת היכן בילה אמש?"
החברה: "ומה הוצאת ממנו?"
האישה: "תכשיט זהב נוסף".
- השופט: "האם שברת מטריה על ראשו של בעלך?"
הנאשמת: "כבודו, זה היה במקרה".
השופט: "מה פירוש "במקרה"? "
הנאשמת: "לא התכוונתי לשבור את המטריה".
- שיפוצניק ניסח מודעה בזו הלשון:
"אני יודע לעשות את כל התיקונים שבעלך יודע לעשות, אלא שאני גם
מבטיח וגם מקיים…מיד".
- מזון דיאטטי –
החתן הטרי וחותנו נפגשו בבית קפה להעמקת ההיכרות ביניהם.
החתן: "יש מסביבנו בחורות יפות וקשה להתעלם מהן…"
החותן: "רק התחתנת וכבר אתה פוזל לצדדים…"
החתן: "האם בגלל שאני בדיאטה, אסור לי להסתכל בתפריט?"
- שיח נשים –
חברה אחת פגשה את רעותה במרכז קניות והתפתחה ביניהן שיחה.
חברה א’: "אני עשיתי, אני קניתי, אני בישלתי ואני…ואני… .
אנחנו כל הזמן מדברות עלי, אולי נדבר גם עלייך? מה דעתך על מה שעשיתי?
ומה דעתך על מה שקניתי?…"
- בעל בהישג יד –
חברה אחת גזלה במפתיע את בעלה של חברתה.
החברה הנגזלת: "לא איכפת לי שלקחת את בעלי, אך יכולת לעשות זאת
בדרך נאה יותר, יכולת להתקשר אלי ולבקש את ידו, ואז הייתי
עונה לך בחיוב".
- רואה חשבון אחד התנגד בכל תוקף להעסקת נשים במשרדו.
אשתו: "איזה משמעות יש לכך?"
הבעל: "יש לכך השלכות מספר. אילו הייתי מעסיק נשים יפות, זה היה
מסיח את דעתם של העובדים ואילו הייתי מעסיק נשים מכוערות,
זה היה מפריע לי להתרכז בעבודה". (עב"מ)
- "ניהול נישואין: כלכלה נכונה = פטור ממס שפתיים".
"מיסוי נישואין: מס ערך מוסף, על תשומות = תשומת לב". (עב"מ)
- . מהי תשוקה?
"כל אחד זקוק, לזיקה בין זיק לזיקוק" (עב"מ)
- דילמה קשה –
מה עדיף?
נישואין כמו: "חיבוק של דוב"
או גירושין כמו: "דיבוק של חוב" (עב"מ)
- הדרך לצלוח את תקופת הריצוי –
מיצוי הרצוי
ריצוי המצוי (עב"מ)
- למות מצחוק –
"חברות – צחוק ודמע".
"נישואין – זה לא צחוק".
"בגידות – צחוק בצד".
"גירושין – צחוק הגורל". (עב"מ)
- עצה בדוקה: הצלחת בדק בית משפחתי תלויה בדבק בית משפחתי.
בדוקאי (עב"מ)
- הוא: "אפילו הגברים החכמים ביותר משתטים בגלל נשים".
היא: "אפילו הנשים הסכלות ביותר נוהגות בחכמה בענייני גברים".
- הכלה: "אני גלויית לב".
החברה: "האם גילית לבעלך המיועד את גילך?"
הכלה: "כן, את רובו".
- חבר א’: "אני עשיר בשנות הששים. פגשתי צעירה בשנות העשרים, ואני
מאוהב בה עד כלות. איך אוכל לשכנע אותה להינשא לי?"
חבר ב’: "אמור לה שאתה בן 80".
- מחזר הביא לחברתו מתנת יום הולדת. הבחורה פתחה את האריזה בנוכחות
הוריה וגילתה שם זוג אזיקים.
המחזר: "רציתי רק לחזק את הקשר בינינו ולהפוך אותו לקבוע וממוסד". (עב"מ)
- נשואה א’: "לבעלך יש מוח של מצלמה".
נשואה ב’: "כן, אך לעולם הוא איננו מפתח שום דבר".
- הבעל בשעת ריב: "אינני יודע היכן היה הראש שלי, כאשר הצעתי לך נישואין?"
אשת מדון: "על כתפי".
- קרוב משפחה: "האם זה נכון שבעלך המנוח שמר על צלילות דעת עד שהלך לעולמו?"
האלמנה: "אינני יודעת, עדיין לא פתחו את צוואתו".
- האם הגרושה: "ילדתי, אני עומדת להתחתן עם גבר גרוש".
הילדה: "האם קיבלת את הבעל החדש בזול, משום שהוא משומש?".
- עילת גירושין –
הדיין: "למה אתה תובע גירושין מאשתך?"
הבעל: "בגלל אי התאמה. אני רוצה להתגרש, ואשתי אינה רוצה".
- השכנה: "מדוע התינוק שלכם בוכה בלי הפסקה?"
האם הצעירה: "אילו היית בלי שערות, בלי שיניים ועם רגליים קטנות
וחלשות, גם את היית בוכה ללא הפסקה".
- הידידה: "אני מחפשת את בעלי כבר מספר שעות".
הרווקה הזקנה: "אל יאוש. אני מחפשת את בעלי כבר עשרים שנה".
- הרווק: "לרווק אין איש שעימו יוכל לחלוק את דאגותיו".
הנשוי: "האם לרווק יש בכלל דאגות?"
- גבר ביישן אשר אהב רווקה זקנה, החליט לאזור אומץ, ולבקש את ידה בטלפון
"האם תינשאי לי?", לחש לתוך השפורפרת.
"כן!" השיבה האישה, "מי מדבר?"
- הידידה: "האם מישהו נענה למודעה שפרסמת בעתון, על כך שאת משתוקקת
למעט אור וחמימות בחיים?"
הרווקה הזקנה: "כן! קיבלתי מכתב אחד מחברת החשמל ושני מחברת הגז".
- החבר בטלפון: " האם את אשתו השניה של…?"
האישה: "לא! אני השלישית, טעית במספר".
- הלקוח: "אני רוצה שתיתן לי משהו להרגיע את עצביי הרופפים".
עורך הדין: "אינני רופא, אני עורך דין".
הלקוח: "אז תסדר לי גט". (עב"מ)
- החתן: "עלי לומר שהארוחה טעימה".
החותנת: "איך אתה יכול רק לומר שהארוחה טעימה?"
החתן: "לא אמרתי שהיא טעימה, אמרתי ש"עלי לומר" שהיא טעימה".
- האישה: "אמא שלך פוגעת בי ומעליבה אותי כל הזמן".
הבעל: "איך? הרי זמן רב היא לא שוחחה איתנו".
אישה: "היא שלחה אליך מכתב, פתחתי אותו, ובסופו היא ביקשה
ממני, שלא אשכח למסור לך את המכתב".
- האישה: "קראתי שכוח הדיבור חזר אל החולה אחרי שחמור בעט בו".
הבעל: "גט כואב פחות מבעיטה של חמור, ומשיג את אותן התוצאות".
- הבת: "בעלי נותן לי את כל מבוקשי".
האם: "זה סימן שאת לא מבקשת הרבה".
- נשוי א’: "הכלב שלי נשך את החותנת שלי".
נשוי ב’: "אולי תמכור לי את הכלב".
- החותנת: "הגיע הזמן שהחותנת תיעלם מן הבדיחות".
החתן: "הגיע הזמן שהיא תיעלם בכלל".
- נשוי א’: "כל הכבוד לך, שבמצב כל כך קשה, שלחת את אשתך לנופש".
נשוי ב’: "הנופש היה דרוש לי כאוויר לנשימה".
- הסטודנט: "למה קוראים לשפה המדוברת "שפת אם?"
המרצה: "כנראה משום שלגברים לא ניתנת הזדמנות להשתמש בה".
- החבר: "איזה כוח החזיר אותך לאשתך, לאחר שנפרדתם?"
הבעל: "כוח הנוזלים, לא יכולתי לעמוד בפני דמעותיה".
- האישה: "אני רואה שחיי הנישואין לא שינו את הרגלי השתיה שלך".
הבעל: "יש הבדל. לפני שהתחתנתי, שתיתי מתוך שמחה, כיום אני שותה
מתוך ייאוש".
- הבעל: "אלוהים ברא את הנשים יפות וטפשות".
האישה: "יפות – כדי שהגברים יאהבו אותנו, וטפשות – כדי שנוכל לאהוב
את הגברים".
- האישה: "העולם מלא ברמאים. היום קיבלתי שטר כסף מזוייף".
הבעל: "אני רוצה לראותו".
האישה: "הצלחתי להיפטר ממנו, נתתי אותו בחנות".
- נשוי א’: "מי שולט אצלך בבית?"
נשוי ב’: "בתחילה שלטה אשתי, אולם כיום, לאחר שבנותי גדלו, יש לנו בבית
משטר קואליציוני".
- נשואה א’: "אילו בעלך היה מסתלק עם אישה אחרת, האם היית מתה מצער?"
נשואה ב’: "לא! הייתי מתה משמחה".
- האשה: "יקירי, אני מתכוונת ללכת למסיבה בבגד גוף".
הבעל: "אז יאמרו שהתחתנתי איתך בגלל כספך".
- . מגדת העתידות: "האם ברצונך לדעת משהו על העתיד של בעלך?"
הלקוחה: "לא! אני רוצה לדעת על העבר של בעלי, לשימוש בעתיד".
- האישה: "האם האורח שלנו נשוי?"
הבעל: "אינני יודע, הוא איננו מדבר על צרותיו באוזני מכריו".
- חבר א’: "האיש המוותר, כאשר הוא יודע שאיננו צודק, הוא איש חכם".
חבר ב’: "האיש המוותר, כאשר הוא יודע שהצדק עימו, הוא איש נשוי".
- אורח א’: "מי משני הגברים שעומדים ליד החופה הוא החתן?"
אורח ב’: "זה שמבוהל הוא החתן, וזה שמאושר הוא אבי הכלה".
- הבעל: "כנראה שהסכמת להתחתן איתי, רק משום שידעת שיש לי קצת כסף".
האישה: "לא נכון. הייתי מתחתנת איתך אף אילו היה לך פי שניים יותר ממה
שיש לך".
- הבעל: "הרי רבים ביקשו את ידך, אז למה לא התחתנת עם הטיפש הראשון
שרצה בך?"
האישה: "זה בדיוק מה שעשיתי".
- נשוי א’: "האם אתה יודע לנגן?"
נשוי ב’: "כן. אני הכינור השני בבית".
- האישה: "מה צריך להיות העונש שיש להטיל על גבר שהציע נישואין לאישה וחזר בו מהצעתו?"
הבעל: "עונש חמור, צריך להכריח אותו להתחתן איתה".
- נשוי א’: "אשתי מספרת לי, שכל לילה היא חולמת שהיא נשואה למיליונר".
נשוי ב’: "אתה בר מזל, אשתי חושבת כך כל יום".
- שכנה א’: "היום הייתי נדיבת לב ונתתי כסף לשיכור בטלן".
שכנה ב’: "ומה אומר בעלך, כאשר את נותנת נדבות?"
שכנה א’: "הוא אומר "תודה רבה".
- האב הצעיר: "אני מודאג, כי ילדנו עדיין לא למד להגיד "אבא"".
האם: "אל דאגה יקירי, החלטתי שלא לגלות לו מי אתה, עד שיגדל
ויתחזק קצת".
- חבר א’: "האם בסופו של דבר התחתנת עם הבחורה ההיא, או שאתה ממשיך
לגהץ את בגדיך?"
חבר ב’: "גם זה וגם זה".
: 03-5234133, 077-3500000
: 057-4646460, 050-4848484
: 03-5232251