הסדרי ראיה/ביקור

בהנחה שהנסיונות לפתור את הבעיה במישרין, מול הילדים,לא הועילו, ובהנחה שהאב הינו נורמטיבי ומשלם מזונות, ניתן לפנות לבית המשפט לענייני משפחה, בתביעה,נגד האם,בענין הסדר הראיה,והפרתם ,ובד ובד ,לבקש התערבות של גורמים טיפוליים ,כמו יחידת הסיוע של ביהמ"ש או פקידת הסעד באזור המגורים או פסיכולוג. בדרך כלל מוגשים דוחות של אנשי מקצוע על הסיבות למשבר ביחסי האב וילדיו,עם המלצות, בדבר שיקום הקשר מחדש. יתכן, כי תהיה המלצה לטיפול פסיכולוגי לילדים, ו/או הדרכה הורית ו/או טיפול לפחות לאחד מההורים ו/או מינוי מתאם הורי,כדי לגשר על קשיי תקשורת בין ההורים.
אי-אפשר לכפות או לאלץ ילדים לקיים מיפגשים עם אביהם,אך ניתן לנסות לטפל בתופעה החמורה של ניכור הורי. מומלץ לפעול ללא דיחוי,על מנת למנוע את הנזק הנפשי,שעלול להיגרם לילדים,כתוצאה מקיבוע ניתוק הקשר עם אביהם,בתודעתם. ניתוק הקשר עם אביהם עלול לפגוע קשות ביכולתם לכונן זוגיות בעתיד, והתערבות מהירה עשוייה לזרז ולהקל על תהליך שיקום הקשר.
יש דרך נוספת להפעיל לחץ – וזאת דרך "הכיס" של האם. אם אין הצדקה ,מצד הילדים ,לסירובם לראות את אביהם, האב רשאי לתבוע הקטנת מזונות או את ביטולם כלפי ילדיו המרדנים,אך סעד זה,אשר כרוך בהכרזה משפטית של כל ילד סרבן כ"מרדן" ,עלול לפעול כבומרנג,ולפגוע בהליך בניית הקשר בין הילדים לאב.

הואיל ואין הוראת חוק מפורשת ,אשר מעניקה הכרה לזכותו של סב לקיום הסדרי ראייה עם נכדיו,והואיל וזכותו של הסב אינה מוגנת ו/או אינה מעוגנת בחוק ספציפי, והואיל וזכות של סב לקיום הסדרי ביקור עם נכדיו,נגזרת מן הדין הכללי ו/או נגזרת מזכויות נכדיו לקיום קשרי משפחה,במובן הרחב ו/או נגזרת בעקיפין מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ,והואיל והאפוטרופוסים הטבעיים של הקטין,אשר מופקדים על טובת הקטין,מתנגדים נחרצות לקיום הסדרי ראיה בין הסב לנכדיו ,והואיל והסב יכול לבקר את נכדו בבית הוריו,לפיכך ,על פניו סיכויי תביעתו של הסב נמוכים.

ניתן לפעול במספר דרכים או באחת מהן,כמפורט להלן.אפשר להגיש בקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט,אשר מתייחסת להפרה של פסקי דין והחלטות שיפוטיות,ומסמיכה את ביהמ"ש להטיל קנס או מאסר,בגין זילות בית המשפט או אי כיבוד פסק דין.בדרך כלל מהווה הליך זה מעין תמרור אזהרה או "דגל אדום" כלפי הצד אשר מפר ומזלזל בהחלטה שיפוטית .כמו כן,אפשר להגיש תביעה בענין הסדרי הביקור,ובמסגרתה לעתור למינוי פקיד/ת סעד לצורך בחינת נושא הפרת הסדרי הראייה,וכן לעתור למתן צו עשה כנגד אמם של הקטינים,כדי לחייב אותה לקיים ולאפשר את המיפגשים עם האב.במקרים קיצוניים,ניתן גם להגיש תביעה להעברת משמורת הקטינים לידי האב כצעד טקטי או כצעד אסטרטגי.

כן! אומנם הזכות של סב וסבתא להיפגש ולקיים הסדרי ביקור עם הנכד שלהם אינה מעוגנת, במפורש, בחוק ספציפי כלשהו, אולם בתי המשפט נוטים להכיר ולכבד זכות זו. חוק יסוד כבוד האדם וחירותו עשוי לשמש פלטפורמה להכרה בזכות של סבים לקיים קשרי משפחה עם נכדם. כמו כן, האמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד, אשר ישראל חתומה עליה, מכירה בזכותו של כל ילד לקיים ולשמר קשרי משפחה, בכלל, וקשרים עם משפחתו המורחבת, בפרט.

כאשר הסכם הגירושין או פסק הדין שותק או אינו מסדיר את אופן קיום הקשר בין אב לילדו,  בעת שהותו של קטין עם אמו בחופשה בחו"ל ,אזי ניתן לנהל מו"מ ,בניסיון להגיע להסכמה משותפת בענין הסדר הקשר בין האב לבן בחו"ל .והיה אם יתגבש הסכם,אזי ההורים רשאים ולהגישו לאישורו של ביהמ"ש. במידה ולא תהיה הסכמה בין ההורים,ניתן לפנות, לפני הנסיעה,בבקשה דחופה ,לביהמ"ש, כדי להתערב ולהכריע במחלוקת בענין הסדרי הקשר בין האב לבין בנו,בתקופת שהותו של הקטין בחו"ל.

בימי חול, פעמיים בשבוע ,משעות אחר הצהריים ועד לשעות הערב. בכל סוף שבוע שני, לסירוגין, מיום שישי בצהריים ועד למוצאי שבת .

בחגים, שהייה לסירוגין, אצל האב ואצל האם. בחופשות נהוג שבמחצית מכל חופשה, הילדים יהיו אצל הורה אחד ובמחצית האחרת אצל מישנהו, בסדר מתחלף.

כן! הורים יכולים ורשאים להסכים ביניהם בעניין הסדרי הראיה , אולם להסכם כזה יהיה תוקף משפטי, רק לאחר  שיאושר  ע"י בית המשפט.

להגיש תביעה לבית המשפט ולעתור לשינוי בהסדרי הראיה הקבועים בהסכם.

ניתן לבקש מבית המשפט להוציא צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד הקטין, כדי למנוע הוצאה חד צדדית של הקטין מישראל. בית המשפט יכול לבטל את הצו לצורך יציאה לחופשה בחו"ל, בתנאי שניתנות ערבויות מתאימות.

הצו עשוי להיות בתוקף, עד הגיעו של הקטין לגיל 18.

באמצעות הסכם שבו יופיע תנאי, שהילד יוכל לצאת מישראל, אך ורק בהסכמה הדדית, מפורשת ובכתב, של שני ההורים, ובאמצעות הטלת צו לעיכוב יציאת הקטין מהארץ. הסרת הצו תהיה מותנית בערובה מתאימה.

כן! האיסור על הפגישות עם האב שמתחילות ומסתיימות בימי שבת, מיועד למנוע חילול שבת ואף למנוע מסר כפול ומבלבל, לילד.

כן, ובלבד, שתיכלל בתביעה, עתירה ספציפית בנושא.

כן!

כן!

לא! לבית המשפט, ולא להורה המשמורן, נתונה הסמכות להתיר לינה ולהפסיקה.

כן!

כן! אך יתכן שביהמ"ש יורה כי הסדרי הראיה יחודשו תחילה, במרכז קשר למשפחות, תחת פיקוח.

כן! משום שהילדים נמצאים ברמת סיכון גבוהה, וכתוצאה ממפגשים עם אמם, עלול להיגרם להם נזק נפשי קשה.

הוא יכול לפנות לביהמ"ש בתביעה לביטול הסדרי הראיה או בבקשה להגבלת זכויות הביקור למרכז קשר למשפחות.

לא! בדרך כלל בתי המשפט אינם מתירים הסדרי ראיה הכוללים לינה, לפני שהילד מגיע לגיל שנתיים.

כן!

ניתן, עפ"י החלטת ביהמ"ש והמלצת פקידת סעד, לקיים מפגשים בין ילדים להורה במרכז קשר , תחת פיקוח ומעכב.

כן! בתיאום מראש עם מנהלי מרכז הקשר.

כן! ברשויות מקומיות מסויימות דורשים מהורים, דייקנות מירבית, כתנאי לקיום הסדרי ראיה, במרכזי קשר.

ביהמ"ש יכול להורות, כי הסדרי הראיה יקויימו במרכזי קשר מיוחדים, תחת פיקוחמקצועי, כדי למנוע או להפחית למינימום מגע/חיכוך בין הורים מסוכסכים.

כן !אין הבדל בין זכויות של הורה כתוצאה מנישואין, לזכויות הורה מחוץ לנישואין.

האב יכול להגיש תביעה בענין הסדרי ראיה, ולבקש במסגרתה התערבות והאצלת סמכויות על עובדים סוציאליים מלישכת הרווחה.

האם יכולה להביע את התנגדותה, בכתב הגנתה ולהשמיע טעמים לכך וביהמ"ש יפסוק בעניין, לאחר שהוא יקבל דו"חות והמלצות ממומחים.

כן ! להסכם שאושר ומקבל תוקף של פסק הדין יש תוקף משפטי מלא ,בתנאי שפסק הדין יוכר בחו"ל.

כן ! הגנה על זכויות ביקור נכללת באמנת האג בענין חטיפת ילדים משנת 1980ישראל אימצה  את עקרונות האמנה, בחוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים ) - 1991. כאשר מדובר בחטיפה מישראל, למדינה אשר האמנה חלה עליה, אז לזכויות הביקור תהיה הגנה עפ"י האמנה.

בנוסף לביקורים של ההורה בחו"ל וביקורים של הקטין בארץ בחופשת ובחגים , ניתן גם להסתייע בתקשורת מתקדמת לרבות העברת תמונה מצולמת במחשב  , דואר אלקטרוני, פקס, דואר, טלפון רגיל ונייד.

באמצעות הסכם בין ההורים אשר יש לאשרו בבימ"ש או באמצעות הגשת תביעה לשינוי הסדרי ראיה

יש מקרים שנקבעת נקודת מפגש באמצע הדרך ויש מקרים שהורה אחד לוקח את הילד/ים וההורה השני מחזיר, אולם אין כללים מוגדרים.

אי אפשר להכריח אב לקיים את הסדרי הראיה, אולם ניתן לחייב אותו באמצעות תביעה מתאימה בתשלום דמי טיפול מוגדלים, לאם.

כאשר מדובר באב אלים, אזי הסדרי הראיה אמורים להתבצע תחת השגחה או פיקוח. אם הסדרי הראיה במרכז הסתיימו, יש לבקש מבימ"ש לצוות על המשך קיומם שם.

להגיש תביעה לביטול חיובו במזונותיהם או להפחתת מזונות מן הטעם שילדיו "בנים מרדנים".

להגיש תביעה, במסגרת אמנת האג, להחזרת ילדיו החטופים לישראל, או להגיש תביעה בענין הפגיעה בזכויות הראיה שלו, אף זאת במסגרת אמנת האג. על פי הוראות אמנה זו, עליו לפעול בתוך 12 חודש ממועד יציאת הילדים מן הארץ.

המלצה מעין זו היא נדירה ביותר, משום שמשמעותה היא משמורת משותפת, בלבוש של הסדרי ראיה מורחבים.

כן! על אף שזה נשמע תמוה, מוזר ולא רגיל. בנסיבות שכאלה ראוי לחלק את נטל הנסיעות והטורח בין ההורים.

הזכות של האב לקיום הסדרי ראיה, עם הילד שהמפגשים עמו נמנעים, איננה נפגעת, אולם הניתוק מאחד הילדים, עלול לגרום נזק נפשי/רגשי לילד ועלול לפגוע ביחסי האב עם בנו.

לא! הזכות והחובה של אב לקיום הסדרי ראיה איננה תלויה ומותנית בחיוב שלו לשאת במזונות ילדו, על אף שיש קשר מסוים בין הסדרי ראיה למזונות. אם המניעה לקיום הסדרי הראיה, הינה מצד האב, אזי אין לכך השפעה על המזונות, אולם אם המניעה לקיום הסדרי הראיה, היא מצד בנו, והינה בלתי מוצדקת בעיני בימ"ש, אזי עלול הדבר להוות עילה להקטנת מזונות.

אם הסדרי ראיה נקבעו בפס"ד, אזי יש לקיים את פסה"ד. אם מתרחשת הסתה של הילדים, ניתן לפנות לבימ"ש או לפקיד סעד, אם הוסמך לכך בפסה"ד, ולשטוח בפניו את הבעיה ולבקש התערבות.

ביקורים בני שעתיים עד שלוש, פעמיים בשבוע, בימי החול, ומפגש בין מספר שעות ביום שבת, אחת לשבועיים.

זכויות הראיה של אב כלפי ילד שנולד לו, מחוץ לנישואין אינן שונות מזכויות אב כלפי ילד שנולד מנישואי הוריו. בדרך כלל מקובלים שני מפגשים, ללא לינה, בימי החול, למספר שעות. כמו כן, מקובל מפגש לסוף שבוע, כולל לינה, אחת לשבועיים, ונהוגים מפגשים בחגים, לסירוגין וכמחצית מן החופשות. .

כן! אולם על פי החוק, יש לעשות הסכם זה בכתב ולהביאו לאישור בפני ביהמ"ש.

התנהגות נפסדת של אב כלפי אשתו לשעבר, אינה מהווה עילה לשלילת זכותו להפגש עם ילדו, אולם התנהגות מעין זו מהווה טעם מספיק לשינוי נקודת המפגש בין האב לילד, מתוך שאיפה למנוע חיכוך בין האב לאם.

כן! אדם רשאי לעבור דירה ולהתגורר בכל מקום ללא הגבלה. אולם אם כתוצאה מכך מתעוררים קשיים בהסדרי הראיה, אזי ניתן לפנות לבימ"ש בבקשה לשינוי הסדרי הראיה והתאמתם למצב החדש שנוצר.

כן! אביהם של הילדים יכול להגיש תביעה לשינוי או להגדלת היקף הסדרי הביקור. במסגרת הליך זה תישמע ותילקח בחשבון עמדת הילדים ורצונם.

שיבוש הסדרי ראייה פוגע בזכויות האב ובזכויות הילדים. ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה להתערב בשמירת זכויות הראיה.

כן! כאשר הסדרי הראייה משובשים ולא מתאפשרים, במסגרת רגילה, בית המשפט עשוי להעתר לצד המבקש לקיימם במרכז קשר.

החיוב לקיים הסדרי ראייה הוא נורמטיבי. אין דרך לאכוף ביצוע של הסדרי ראיה על אב שנמנע מהם, אולם, כאשר מדובר בילדים קטנים, כי אז, אמם יכולה לתבוע דמי טיפול, בשל הגדלת נטל הטיפול הרובץ עליה, בגלל הימנעות האב.

נהוג לקבוע בהסכם כי הסדרי הראייה שחלים על ההורה שאינו משמורן, יחולו בעת שהילד שוהה אצלו, כלפי ההורה המשמורן. ברם, אם הדבר לא הוסכם מבעוד מועד, יש להסדיר זאת בהסכם או ע"י פניה מתאימה לבימ"ש.

כן! אין כל מניעה שאב יקח את בנו בן השנתיים ללינות במחיצתו, ובלבד שהדברים הוסדרו בהסכם ו/או באמצעות הכרעת בית המשפט.

אם ניתן פסק דין בישראל בעניין הסדרי ראיה, כאשר הילדים מתגוררים בחו"ל, ומבקרים בארץ, ובפסק הדין לא נקבעו ערבויות למניעת הפרתו ופסק הדין אף לא הופר, אזי לא התגבשה עדיין עילה לתביעה בביהמ"ש. עילת תביעה אינה יכולה להיות מבוססת על חשש בעלמא.

אם הסדרי ראיה נקבעו בפס"ד, אזי יש לקיים את פסה"ד. אם מתרחשת הסתה של הילדים, ניתן לפנות לבימ"ש או לפקיד סעד, אם הוסמך לכך בפסה"ד, ולשטוח בפניו את הבעיה ולבקש התערבות.

אם הסדרי ראיה נקבעו בפס"ד, אזי יש לקיים את פסה"ד. אם מתרחשת הסתה של הילדים, ניתן לפנות לבימ"ש או לפקיד סעד, אם הוסמך לכך בפסה"ד, ולשטוח בפניו את הבעיה ולבקש התערבות.

זכויות הראיה של אב כלפי ילד שנולד לו, מחוץ לנישואין אינן שונות מזכויות אב כלפי ילד שנולד מנישואי הוריו. בדרך כלל מקובלים שני מפגשים, ללא לינה, בימי החול, למספר שעות. כמו כן, מקובל מפגש לסוף שבוע, כולל לינה, אחת לשבועיים, ונהוגים מפגשים בחגים, לסירוגין וכמחצית מן החופשות.

כן! אולם על פי החוק, יש לעשות הסכם זה בכתב ולהביאו לאישור בפני ביהמ"ש.

לא! פגיעה רגשית באם ע"י האב, במסגרת הביקורים אין בה כדי לשלול זכויות ביקור אך יש בה כדי להצדיק את שינוי הסדרי הביקור באופן שהילד יימסר לאב, אם באמצעות גורם שלישי או במרכז קשר, ללא נוכחות האם.

התנהגות נפסדת של אב כלפי אשתו לשעבר, אינה מהווה עילה לשלילת זכותו להפגש עם ילדו, אולם התנהגות מעין זו מהווה טעם מספיק לשינוי נקודת המפגש בין האב לילד, מתוך שאיפה למנוע חיכוך בין האב לאם.

כן! אדם רשאי לעבור דירה ולהתגורר בכל מקום ללא הגבלה. אולם אם כתוצאה מכך מתעוררים קשיים בהסדרי הראיה, אזי ניתן לפנות לבימ"ש בבקשה לשינוי הסדרי הראיה והתאמתם למצב החדש שנוצר.

כן! אביהם של הילדים יכול להגיש תביעה לשינוי או להגדלת היקף הסדרי הביקור. במסגרת הליך זה תישמע ותילקח בחשבון עמדת הילדים ורצונם.

קיום מפגשים במרכז קשר, הסמוך למקום מגורי התינוק.

כן! כאשר הסדרי הראייה משובשים ולא מתאפשרים, במסגרת רגילה, בית המשפט עשוי להעתר לצד המבקש לקיימם במרכז קשר.

החיוב לקיים הסדרי ראייה הוא נורמטיבי. אין דרך לאכוף ביצוע של הסדרי ראיה על אב שנמנע מהם, אולם, כאשר מדובר בילדים קטנים, כי אז, אמם יכולה לתבוע דמי טיפול, בשל הגדלת נטל הטיפול הרובץ עליה, בגלל הימנעות האב.

נהוג לקבוע בהסכם כי הסדרי הראייה שחלים על ההורה שאינו משמורן, יחולו בעת שהילד שוהה אצלו, כלפי ההורה המשמורן. ברם, אם הדבר לא הוסכם מבעוד מועד, יש להסדיר זאת בהסכם או ע"י פניה מתאימה לבימ"ש.

אם אין סיבה אובייקטיבית (עד כמה שאפשר) לשלול זאת, אזי אין מניעה לכך שקרובי משפחת האב יקחו את הקטין לביתם, גם ללא נוכחות האב.

כן! יש לפנות לבית המשפט בבקשה לקביעת הסדרי ראייה. יתכן כי, לאחר הרחקת האב מן הבית, ייקבעו הסדרי ראיה, במרכז קשר, מחוץ לבית.

על האב לפנות בבקשה לבית המשפט, על מנת להרחיב את הסדרי הראייה, מחוץ למרכז הקשר, בסופי שבוע. בקשתו תבחן ע"י פקידת הסעד שהוסמכה/תוסמך ע"י ביהמ"ש ותשקל ע"י ביהמ"ש.

ניתן לעתור לבית המשפט בבקשה לקיום הסדרי ראייה, במסגרת מרכז קשר, שם ינוטרל חיכוך ומפגש בין האב לבין האם.

לא! לסבים אין זכות מעוגנת בדין להסדרי ראייה עם נכדיהם. העובדה שהורי הילדים מתנגדים לקשר, יש לה משקל. יחד עם זאת, ניתן להגיש בקשה להסדרי ראייה, ובית המשפט ישקול את הבקשה, ויבחן את מידת הסבירות של התנגדות הורי הילדים.

כן! יש לפנות בבקשה לבית המשפט אשר קבע את הסדרי הראייה, ולבקש את התערבותו בענין אי כיבוד הסדרי הראייה, ובכלל זה מתן הוראות לפקידת הסעד.

כן! בדרך כלל נהוג לקבוע כי הסדרי ראייה בחופשת הקיץ, יהיו כדי מחצית מן החופשה אצל כל הורה או שבועיים אצל האב ואחר כך שבועיים אצל האם, לסירוגין. ההורה שהילדים אינם במחיצתו במהלך החופשה, זכאי להסדרי ראייה השבועיים הרגילים, שנקבעו לגבי ההורה שאינו משמורן.

כן! כל עוד לא נקבעו הסדרי ראיה, האב רשאי לראות את ילדיו, ללא זמנים קבועים, ובלבד שהאם לא תוטרד יתר על המידה ובלבד שלימודיהם ופעילויותיהם של הילדים לא ישובשו.

לא! צו המשמורת הזמנית, המצוי בידי האם, אינו מעניק לה, זכות לשנות את הסדרי הראייה, באופן חד צדדי. שינוי הסדרי ראיה יכול להיקבע ע"י בימ"ש או פקידת סעד, אם בימ"ש האציל עליה סמכויות בענין זה.

יש לבחון, אם דרישת הילדים להימנע ממפגש עם אשתו השניה של אביהם, נובעת מהסתה של אמם או מהתנהגותה של האשה השניה. המצב יתברר בבימ"ש במסגרת בקשה בענין הסדרי הראיה ועל פי תסקיר פקידת סעד שיוגש לביהמ"ש, לאחר בדיקת טענות הצדדים.

אם ניתן פסק דין בישראל בעניין הסדרי ראיה, כאשר הילדים מתגוררים בחו"ל, ומבקרים בארץ, ובפסק הדין לא נקבעו ערבויות למניעת הפרתו ופסק הדין אף לא הופר, אזי לא התגבשה עדיין עילה לתביעה בביהמ"ש. עילת תביעה אינה יכולה להיות מבוססת על חשש בעלמא.

הסדרי ראיה עם הורה לא משמורן, הכוללים לינה, באמצע השבוע, אינם דבר שיגרתי בכלל, ובפרט כאשר מדובר בילד בגיל שנה וחצי.

כן! לסבים יש זכות להסדרי ראייה עם נכדיהם, וביתר שאת, כאשר אחד ההורים נפטר, אולם זכות זו אינה מעוגנת בחוק, אלא נובעת ממשפט מקובל, כלומר נורמות מוכרות שאינן נובעות מן החוק, אלא למשל ממנהג. כדי לגרום להכרה, ומימוש של זכות זו, יש להגיש תביעה לבימ"ש, בנושא זה.

לא! האב רשאי להפעיל את הילדים, כראות עיניו ועל פי שיקול דעתו. אם, למשל, האם סבורה כי פעילות מסוימת עלולה לסכן את שלומם של הילדים, אז היא יכולה לפנות לבימ"ש ולבקש התערבותו.

אם הסדרי הראיה נקבעו במסגרת הסכם גירושין ואושרו בביה"ד הרבני, אזי אין לביה"ד סמכות נמשכת, כך שהאב הנפגע יכול לפנות לביה"ד או לביהמ"ש, לפי בחירתו, ולשטוח שם טענותיו. אם פסה"ד בענין הסדרי הראיה ניתן ע"י ביה"ד בעקבות תביעה בענין הסדרי ראיה ובירור התביעה לגופו של ענין, בביה"ד, כי אז יש להגיש תביעה לביה"ד בענין הפרת הסדרי הראיה.

כן! בית המשפט עשוי להעתר לבקשת הסבים, לקיום הסדרי ראייה עם נכדם, בהתאם להמלצות של פקיד סעד ו/או בהתאם להסכמת הצדדים. בית המשפט, בבואו לקבוע אם לקיים הסדרי ראייה בין הנכדים לסבים יתחשב בטובתם ולא באינטרסים של האם המתנגדת להסדרי הראייה.

ניתן לפנות לבית המשפט לענייני משפחה, בתביעה לקביעת הסדרי ראייה, ובמסגרת התביעה להגיש בקשה לסעד זמני של קביעת הסדרי ראייה זמניים, וכן בקשה למינוי פקידת סעד, אשר תתבקש להכין תסקיר עם המלצות בענין הסדרי הראייה.

אם הסדרי הראיה בין הסבים והנכד הם וולונטריים, אז אין מניעה שהקטין יצא מן הארץ למספר חודשים. לעומת זאת אם הסדרי הראייה מעוגנים בפסק דין, אז הקטין איננו רשאי לעזוב את הארץ, בלי אישור של בימ"ש. במידה והסבים יתנגדו ליציאת הקטין את הארץ, רשאית האם להגיש בקשה מתאימה לבית המשפט, ויש להניח שבית המשפט יעתר לבקשה, אם התחייבות האם לשוב ארצה, תניח את דעת ביהמ"ש. יתכן שבימ"ש יטיל על האם להפקיד ערובה או ערבות צד שלישי.

כן! על האב להגיש תביעה להסדרי ראייה בבית המשפט. בית המשפט מוסמך לקבוע הסדרי ראייה עם האב, אף ללא הסכמת האם.

כן! האם המשמורנית רשאית להעתיק את מגוריה, בכל עת שתחפוץ, ואין כל מגבלה חוקית העשויה למנוע בעדה. יחד עם זאת, האב יכול לעתור לבית המשפט על מנת שבית המשפט יחייב את האם להשתתף ולהתחלק בנטל הנסיעות עם האב.

הסדרי ראיה של קטין, אשר הגירתו לחו"ל אושרה ע"י בית המשפט, תובטח לעיתים ע"י ערבים או ערבויות של ההורה המשמורן המהגר לחו"ל. זאת, כדי להבטיח את קיומם של הסדרי הראייה ולנוכח הערכת הסיכון מפני אי כיבוד הסדרי הראיה והביקור. אולם, קביעת ערבויות איננה הכרחית בכל מקרה, אלא רק כאמצעי מניעה.

בדרך כלל, קטין בגיל שנה לא יימסר לאביו ללינה, שכן הקטין זקוק לאימו בשל גילו הרך. ברם, ייתכנו מקרים, ולאחר שהתקבל תסקיר פקיד סעד, אשר בדק את כישוריו ההוריים של האב, שיתאפשר לאב לקבל את הקטין כאמור.

בדרך כלל, קטין בגיל שנה לא יימסר לאביו ללינה, שכן הקטין זקוק לאימו בשל גילו הרך. ברם, ייתכנו מקרים, ולאחר שהתקבל תסקיר פקיד סעד, אשר בדק את כישוריו ההוריים של האב, שיתאפשר לאב לקבל את הקטין כאמור.

תביעה זו איננה תביעה שכיחה. יחד עם זאת, יש מקום להגיש תביעה להסדרי ראייה בין קטינים לאחיותיה של אימם שנפטרה, ובמידה ובית המשפט ימצא לנכון כי טובתם של הקטינים תומכת בקיום הסדרי הראייה יש להניח שהוא ייעתר לתביעה.

תביעה זו איננה תביעה שכיחה. יחד עם זאת, יש מקום להגיש תביעה להסדרי ראייה בין קטינים לאחיותיה של אימם שנפטרה, ובמידה ובית המשפט ימצא לנכון כי טובתם של הקטינים תומכת בקיום הסדרי הראייה יש להניח שהוא ייעתר לתביעה.

הואיל והצדדים מתגוררים תחת קורת גג אחת, הרי האישה אינה יכולה למנוע מהבעל לקחת את הילדים לביקור אצל הוריו ואם תוגש תלונה בענין זה הרי שלא יהיה לה כל בסיס.

לא! יש להגיש בקשה לבית המשפט על מנת שבית המשפט ייתן הוראות מתאימות לצמצום הסדרי הראיה ו/או קיומם במסגרת פיקוח.

לא! לא ניתן לאכוף הסדרי ראייה על הבעל, אולם ניתן בהמשך לתביעה מתאימה, לחייב בדמי טיפול או בהגדלת מזונות.

יש להגיש תביעה למשמורת ותביעה להסדרי ראייה וכן בקשה למשמורת זמנית של האם על הילדים, ובקשה לקביעת הסדרי ראייה זמניים.

האב רשאי להגיש תביעה נגד האם בנושא הסדרי הראייה והפרתם ע"י הבן.ביהמ"ש צפוי לגרום להתערבות של גורמי הרווחה בענין הסדרי הראיה. אם אכן הבן המוסת יתמיד במריו, הדבר עלול לשלול או לפגוע בזכאותו למזונות, מאביו.

רק בנסיבות יוצאות מן הכלל, ייעתר בית המשפט לבקשת האם לאסור על חברתו של האב להיות נוכחת במפגשים של הקטין עם האב, וזאת אם יוכח כי נוכחותה של בת הזוג במפגשים פוגעת בטובתו של הקטין ומשפיעה עליו לרעה. ככלל רשאי אב להפגיש את ילדו עם חברתו לחיים, גם אם אין זה לטעמה של אם הקטין.

האב יהא רשאי להגיש בקשה לביזיון בימ"ש, בהסתמך על כך שהאם אינה מכבדת את הסדרי הראייה שנקבעו. בד בבד יכול האב לבקש צו אשר יורה לפקידת סעד לבדוק את מעשיה ומחדליה של האם, וכן לבקש מביהמ"ש כי יחייב את האם להשתתף בנטל הסעות הילדים אל מקום מגורי האב.

כאשר אין תקשורת בין בני הזוג לגבי קיום הסדרי ראייה, אין מנוס אלא להגיש תביעה להסדרי ראייה, ולבקש במסגרת זו את התערבות ביהמ"ש, אשר מסתייע לצורך זה בעובדים סוציאליים בתפקידם כפקידי סעד, כלשון החוק.

ניתן להגיש תביעה לבית המשפט להרחבת הסדרי הראייה, כאשר במסגרת הליך זה, יוזמן תסקיר פקיד סעד, אשר יבדוק את טענות האב, רצונה של הקטינה, וטענות האם. המלצות פקיד הסעד יוגשו לבית המשפט, ואלה יהוו חלק משיקולי בית המשפט, באם להרחיב את הסדרי הראייה, אם לאו.

במידה והאב חורג באופן משמעותי מן המועדים שנקבעו להסדרי הראייה, באופן קיצוני ועקבי, אזי יש להגיש בקשה בענין הסדרי ראיה לבית המשפט, על מנת שזה יצווה על רשויות הרווחה לבדוק את טענות הצדדים ולהגיש המלצות בעניין שינוי הסדרי הראייה, הפחתתם ו/או שינויים.

כן! למרות שזכות זו אינה מעוגנת בחוק, זכות זו זוכה להכרה של בית המשפט הנוטה לקבוע הסדרי ראייה בין נכדים לסבים, אשר בנם נפטר.

יש להגיש בקשה דחופה לדיון בבקשה, אשר הוגשה לאכיפת הסדרי הראייה וצו עשה, בשים להפרה הנמשכת והתלונות במשטרה.

במסגרת תביעת האם לשינוי הסדרי ראייה יתבררו טענות האב בענין הסתת האם את הילדים, ופקידת הסעד אשר תתמנה ע"י בית המשפט תכין תסקיר /דו"ח לבימ"ש אשר יתאר את תמונת המצב ויתייחס לענין שינוי הסדרי הראיה תביעה לבזיון בית המשפט של האב כלפי האם, תתברר יחד עם התביעה לשינוי הסדרי ראיה.

לא! הקטינה אינה רשאית לקבוע על דעת עצמה איך יתנהלו הסדרי הראייה. כל עוד לא ניתנה החלטה המשנה את הסדרי הראייה יש לבצעם כלשונם אלא אם כן, יגיעו ההורים להסכמה בדבר שינויים.

לא! הקטינה אינה רשאית לקבוע על דעת עצמה איך יתנהלו הסדרי הראייה. כל עוד לא ניתנה החלטה המשנה את הסדרי הראייה יש לבצעם כלשונם אלא אם כן, יגיעו ההורים להסכמה בדבר שינויים.

כן! זכותו של אב להתראות עם בנו הקטין הינה בבחינת זכות למלא חובה. זכותו של האב אינה לבדה, ולצידה נמצאת זכותו של הקטין לקיום הסדרי ראייה עם אביו. זכותו של האב אינה נשללת בגלל אי תשלום מזונות. זכותו של האב לקיום הסדרי ראייה עלולה להיגרע או להתממש תחת פיקוח לנוכח היותו נרקומן.

לא! "3 ימים" כוללים בתוכם "2 לילות" ולפיכך, ניסיון לפרש זאת כ-"3 יממות", הנו בבחינת פרשנות מאולצת.

אם ההרחקה מן הבית היא מצב מתמשך ,אזי ניתן להגיש לביהמ"ש תביעה לקיום הסדרי ראייה ,ובמסגרתה ניתן להסדיר את המפגשים עם האב.

כן! על פני הדברים ,אין מניעה משפטית ,שקטין ילון בבית סביו ,שם מתארח אביו ,אשר מגיע מחו"ל ,אחת לכמה שבועות . אם מתעורר קושי להגיע בעניין זה להסכמה עם אמו של הקטין, אזי יש להגיש לביהמ"ש תביעה בעניין שינוי הסדרי הראייה בין האב לבנו .

בהעדר הסכמה עם אמה של הילדה, ניתן להגיש תביעה לשינוי הסדרי הראיה.

נמוך ! בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ,תשכ"ב-1962,מצוייה הנחייה (בהבדל מהוראה מחייבת),אשר על פיה,בדרך כלל,ילדים עד גיל 6,יישהו במשמורת אמם. נובע מכך,שרק,באופן יוצא מן לכלל,ילדים בגיל רך יהיו במשמורת אביהם. זאת ועוד,ככלל,בין אנשי המקצוע קיימת תמימות דעים,על כך, שאין להפריד בין אחים בנושא המשמורת.ולפיכך, הואיל ואשתך נמצאת בהריון ,הרי שאף מטעם זה, סיכוייך לקבל משמורת על הילדה אינם גבוהים ,בשלב זה.

עפ"י חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות , עם מותו של אחד ההורים של קטין, רשאי בית-המשפט לתת הוראות בעניין המגע בין הורי המנוח לבין נכדם הקטין. כלומר המחוקק מעניק שיקול דעת לבית המשפט לקבוע הסדרי ראיה בין הסבים לנכדיהם, בנסיבות מיוחדות, שבהן מת אחד ההורים, וכאשר בית המשפט סבור, שטובת הילד מצדיקה את המשך הקשר בין הנכדים להורי הנפטר.

הן הורה משמורן ,והן הורה לא משמורן,הינם האפוטרופסים הטבעיים של ילדם הקטין. חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות,תשכ"ב-1962 ,מפרט שורה של תפקידים ותחומי אחריות,אשר מוטלים על האפוטרופסים הטבעיים של קטין. על הורה משמורן מוטלת אחריות לנהל,לטפל בענייניו ,ולספק את צרכיו השוטפים של ילדו הקטין.על הורים ,אשר ביניהם מתחלקת המשמורת המשותפת על ילדם הקטין,חלה אותה מידה של אחריות הורית.לעומת זאת הורה לא משמורן,אשר נהנה מהסדרי ראייה נרחבים,אשר עשויים להגיע עד כדי מחצית מזמנו של בנו הקטין,אינו נושא בנטל האחריות התפקודית ,התפעולית ,והטיפולית לגבי מכלול ענייני הקטין.

לא! האם המשמורנית זכאית להעתיק את מקום מגוריה, ומגורי הקטין לכל מקום בישראל, כאוות נפשה. חלק בלתי נפרד מזכויות היסוד של כל אדם ,הוא חופש התנועה, והחירות להתגורר בכל מקום ברחבי המדינה. הורה משמורן אינו חייב לבקש את הסכמת ההורה האחר, ואינו חייב לבקש היתר מביהמ"ש להעתקת מקום מגוריו,בישראל. לעומת זאת, העתקת מקום מגורים לחו"ל ,מותנית בהסכמה או בהיתר ביהמ"ש.

לא ! תנאי הכרחי להכרה בזכותו של אב לקיים הסדרי ראייה עם ילדו ,הינו הכרה/הכרזה על אבהותו . ותנאי הכרחי להכרזה על אבהות, כלפי ילד ,שנולד מחוץ לנישואין ,הינו עריכת בדיקה לזיהוי גנטי. ולפיכך במצב של סירוב לקיים בדיקת רקמות, לא מתגבשת הזכות לקיום קשר הורי בין האב לילדו.

הזכות של כל אב, לקיים קשר הורי , ובכלל זה לקיים הסדרי ראייה עם ילדו ,הינה זכות מהותית. אולם, לעיתים ניתן להגבילה ,עד כדי שלילת הסדרי הראייה לחלוטין. כאשר נטען, למשל ,כי האב מסוכן לעצמו או מסוכן לילדו , עשוי בית משפט להורות על עריכת בדיקת מסוגלות הורית ,וזאת כדי להגיע באמצעות חוות דעת פסיכולוגית ומיקצועית , לחקר האמת. סירוב לעבור בדיקה שכזו ,מצד האב, עלול לפעול כנגדו, עלול לסייע לטענות אשתו לשעבר, ועלול לפגוע בהסדרי הראייה.

אין מתכונת קבועה או מוגדרת מראש להסדרי ראייה של קטין,ביחס לאביו שמתגורר,דרך קבע בחו"ל. במצב שכזה התשובה מושפעת מכמה וכמה גורמים, כמו מידת שיתוף הפעולה בין ההורים, רמת הסיכון מפני אי החזרת הקטין לישראל, גילו של הקטין, תנאי המחיה של האב, ארץ מקום מגוריו של האב, איכות יחסי הקטין והאב וכיו"ב . בדרך כלל ,הסדרי ראייה הכוללים נסיעות של קטין לחו"ל מתרחשים בתקופת חנוכה/ראש השנה האזרחי , חג הפסח/הפסחא, וכן בחופשת הקיץ.

על האב לפנות לבית המשפט בבקשה לאכוף על האם את הסדרי ראייה, ולעתור למתן הוראות לפקידת הסעד, באיזור מגורי הצדדים, להתערב ולפקח על הסדרי הראייה. במידה והאם תמשיך לשבש את הסדרי הראייה, יתכן שיהיה מקום, לבקש לקיים את הביקורים תחת פיקוח, במרכז קשר.

לא! הסדרי ראייה אשר נקבעו בהסכם, אשר נערך לפני הלידה, אין להם תוקף. עקרון טובת הילד, הינו מדד חשוב, בנושא הסדרי הראייה ונושא מעין זה יכול להיבחן רק לאחר לידת הקטין ולא לפי כן. כמו כן מצבו של האב, כישורי ותנאי המחייה שלו יכולים להיבדק אך ורק בהווה הרלבנטי ולא בעבר, בטרם הלידה

כן! האב רשאי לחלוק ולהשיג על מסקנות התסקיר ולפנות לבית המשפט על מנת שיבחן מחדש את מסקנות התסקיר. התסקיר מהווה אחד, מבין שורה של כלי עזר, לרבות, חוות דעת מקצועית, אשר מיועדים לסייע לבית המשפט בקבלת החלטות בענייני אפוטרופסות, משמורת קטינים, והסדרי ראיית קטינים.

כן! בימ"ש רשאי להתחשב בגילה של הסבתא, מצבה הבריאותי או מצבה הכללי ויכול, כפועל יוצא מכך, להורות על הבאת הילדים אל הסבתא. לעומת זאת, ספק אם ביהמ"ש מוסמך להטיל חיובים כספיים, במסגרת תביעה לקיום הסדרי ראייה. זאת ועוד, חיוב כספי ניצב מול זכות לקבל כספים, ולסבתא אין זכות שכזו כנגד אמם של הילדים.

הסדרי הראייה המקובלים בין קטין לבין אביו, הם בין פעמיים בשבוע לשלוש פעמים בשבוע, ובסופי שבוע מפגשים בכל שבת שניה, ללא לינה. מגיל 3 ואילך, המפגשים בסופי שבוע כוללים לינה ושהייה עד למוצ"ש. בחגי ישראל השהייה מתרחשת לסירוגין כולל לינות. 

אי אפשר לכפות על אב להתראות עם בנו הקטין, אך ניתן לתבוע מן האב תשלום של דמי טיפול, כפועל יוצא מהגדלת נטל הטיפול על האם, מחמת העדר הסדרי ראייה. כמו כן, ניתן לתבוע הגדלת מזונות לנוכח הצורך, אם ישנו, במימון טיפולים פסיכולוגיים עבור הקטין.

במידה ולא נקבעו בפסק דין, אשר העניק את המשמורת על הקטינה לאמה, הסדרי ראייה עם האב, הרי שאין האם חייבת לדאוג לקיום הסדרי ראייה. הזכות לקיום הסדרי הביקור נמצאת בצידו של האב, ועליו לפעול למימושה. יחד עם זאת, טובתה של הקטינה דורשת שהיא תתראה עם אביה, אשר איננו מתגורר בישראל, ולשם כך יש לנסות להגיע להסדר עם האב, בהסכם או במסגרת תביעה להסדרי ראייה, לפיו, ייקבעו הסדרי ראייה בארץ ובחו"ל וייעשה ניסיון להניח את דעת האם, בענין הבטחת חזרת הקטינה, לישראל. יוער, כי סוגיית הערבויות להבטחת החזרת קטין, נתונה לשיקול דעת של בימ"ש, ואינה מסווגת כזכות של הורה משמורן, אשר על הצד שכנגד חובה לכבדה.

לא! לא ניתן להעביר תיק מבית הדין הרבני לבית המשפט לענייני משפחה מן הטעם שהתיק מתנהל בבית הדין הרבני, ללא תוצאות. יחד עם זאת, ניתן לבקש שוב ושוב, שתינתן החלטה ע"י ביה"ד, אם הדיון בתיק הסתיים, ואם לא, אז לבקש שייקבע מועד לדיון. למרבה הצער, לעיתים, נקיטת סחבת, הינה ביטוי להימנעות מכוונת ממתן החלטה או מעין החלטה שלא להחליט.

כן! אמו המשמורנית של קטין רשאית לעבור להתגורר בכל מקום בארץ, ואין מניעה חוקית שתעשה כן. יחד עם זאת, אם מעבר האם למקום מגורים מרוחק, גורם לקשיים בביצוע הסדרי הראייה, יכול האב להגיש בקשה לבית המשפט, לשנות את הסדרי הראיה באופן שהאם תשתתף בנטל הבאת הילדים אל האב, ו/או לבקש להרחיב את הסדרי הראייה כך שיכללו יותר ימי לינה אצל האב, בשל המרחק בין מקום מגוריהם למקום מגורי האב, אשר משפיע על זמני השהייה במחיצת האב.

האב יכול לבקש מביהמ"ש צו שיורה לאם להביא את הקטינים אליו, ו/או לקחת את הילדים, באופן שנטל ההסעות יתחלק בין ההורים. כמו כן, האב יכול לבקש התערבות של פקידת הסעד, בשיבוש הסדרי הראיה, ע"י הסכמת פקידת הסעד לפעול בענין.

בית המשפט עשוי להיעתר לבקשת האם לאסור על חברתו של האב להיות נוכחת במפגשים של הקטין עם האב, אך ורק עם נוכחותה של החברה במפגשים עלולה לפגוע בטובתו של הקטין. הקריטריון הקרוי "טובת הקטין" נבחן בעיניו של איש מקצוע כגון עובד סוציאלי ו/או פסיכולוג ו/או בימ"ש ולא בעיניה הסובייקטיביות של אם הקטין.

כן! על האב להגיש תביעה להסדרי ראייה, לרבות הסדרי לינה, ובמסגרת תביעה זו יוגש תסקיר פקידת סעד, עם המלצות, בהתאם להנחיות והוראות בימ"ש. התסקיר מיועד לסייע לבית המשפט לקבל החלטה. בית המשפט עשוי לקבל את המלצות פקידת הסעד ללינת הקטין אצל האב, על אף התנגדות האם, אולם לביהמ"ש יש שיקול דעת לקבל החלטה המנוגדת להמלצות בתסקיר.

על הבעל לפנות בבקשה לבית המשפט לקביעת הסדרי ראייה, ולבקש, במסגרת זו, שהמפגשים יתקיימו שלא בנוכחות האם. בקשת האב תיבדק, באמצעות פקידת סעד, אשר תתמנה על ידי ביהמ"ש ותגיש המלצות בדו"ח הקרוי "תסקיר". ביהמ"ש עשוי להיעזר בתסקיר, אולם איננו מחוייב להחליט עפ"י ההמלצות.