אלימות במשפחה

כן! הן בת הזוג, והן המשטרה ,יכולים לנקוט בהליכים נגד נתין זר בגלל אלימות. בת זוגתו יכולה לבקש מבית המשפט,צו הגנה,בהליך אזרחי,כנגד בן הזוג האלים ,והמשטרה יכולה לפתוח בהליך פלילי,ולגרום להגשת כתב אישום ,נגד בן הזוג,בגין תקיפת בת זוג.

ככל שגדל המרחק בזמן, בין מועד הארוע האלים הנטען, לבין מועד הגשת הבקשה למתן צו הגנה, כך נחלש כוחה של הבקשה.

לא!כנגד טענה חמורה בעניין הטרדה או התעללות מינית בקטין, נוקט בית המשפט, בדרך כלל בהגשת "עזרה ראשונה" באופן מיידי, עוד בטרם נבדקת אמיתות הטענות. לגופו של עניין, בשלב נקיטת "אמצעי חירום" גוברת זכות הקטין (להגנה) על זכות האב (להסדרי ביקור).

כן ! עפ"י החוק למניעת אלימות במשפחה התשנ"א-1991 ,בן משפחתו של אדם אלים, לרבות בן זוגו או צאצא שלו ,רשאי לפנות במסגרת הליך מהיר, לבית המשפט בבקשה לקבל צו הגנה, גם כאשר קיים חשש מפני שימוש באלימות,וזאת בין אם מדובר באלימות פיזית, ובין אם מדובר בהתעללות או התעמרות רגשית או נפשית.במסגרת הבקשה ניתן ,גם לבקש להרחיק את האב התוקפן,מבית מגורי המשפחה ,ובכך למנוע את האיום הממשי אליו נחשפים הילדים .כמו כן, ניתן לבקש מביהמ"ש להורות לאב האלים לעבור טיפול מונע כאמצעי לפתרון הנטייה לגילוי אלימות,ממנה הוא סובל.

בית משפט למשפחה מוסמך לתת צו הגנה למשך 3 חודשים, עם אפשרות להארכה עד שישה חודשים, וכחריג עד שנה.

כן!

כן!

כן!

כן! בחוק למניעת אלימות במשפחה – 1991, וגם בחוק העונשין – 1977.

כן! בהסכמת הצדדים.

כן! וגם לחייב אותה לשלם פיצוי הולם

כן! חותן נכנס להגדרה של בן משפחה, לצורך נקיטת הליכים לפי החוק למניעת אלימות במשפחה.

כן! לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת, שנכנס לתוקף בשנת 2001

כן! ניתן להגיש תביעה למתן צו מניעה קבוע, יחד עם בקשה למתן צו מניעה זמני, שיאסור את הכניסה לבית, על בן המשפחה האלים.

כן! ניתן להוציא צווים במטרה למנוע התעמרות או התאכזרות נפשית

כן!

20 שנות מאסר, לאחר תיקון בחוק העונשין שנכנס לתוקף בחודש נובמבר 2002.

לבית משפט לעניני משפחה, לבית משפט שלום או לבית דין רבני.

לבקש שיינתן צו הגנה, שיאסור עליו להחזיק נשק. אם הנשק דרוש לו במסגרת עבודתו, אז לצוות על הפקדת הנשק במקום עבודתו בכל יום.

כן!

לבקש מבית משפט, שייתן צו הגנה, שיאסור עליו להיכנס הביתה ו/או להתקרב אליו, וגם שיצווה עליו לקבל טיפול גמילה מתאים.

אם מוגשת תלונה למשטרה, ניתן לעצור את מפר הצו.

לא!

כן! בית משפט יכול לתת צו הגנה, כאשר התנהגותו של בן משפחה נותנת בסיס סביר להניח, כי הוא מהווה סכנה גופנית ממשית או עלול לבצע עבירת מין.

כן! ניתן לקבל צו הגנה, האוסר על הטרדה בכל דרך ובכל מקום, לפי החוק למניעת אלימות במשפחה

כן! בית המשפט רשאי לצוות על הפקדת ערובה או ערבות, ולתת כל הוראה אחרת להבטחת שלומו ובטחונו של בן המשפחה.

כן! בית המשפט רשאי לצוות על הפקדת ערובה או ערבות, ולתת כל הוראה אחרת להבטחת שלומו ובטחונו של בן המשפחה.

כן ! תביעת לצו מניעה עילתה עצמאית ויש להיזהר ולא לנסחה כמתייחסת למדור שקט, משום שאז היא עלולה להיות שייכת לסמכות ביה"ד

כן ! ניתן להגיש תביעת נזיקין כנגד האב המתעלל. סיכויי הצלחת התביעה תלויים בהוכחת הנזק ובהוכחת הקשר הסיבתי בין התנהגות האב לנזק שנגרם לבני משפחתו.

כן ! אם יוגש כתב אישום נגד האב והוא יורשע, אזי הוא עלול להישלח לכלא, אולם אם מדובר בארוע חד פעמי, ללא נזק ממשי לילד, סביר להניח שהאב לא יישלח למאסר.

צו הרחקה או צו הגנה ניתן כתוצאה מאלימות או חשש ממשי לאלימות. אם האשה תצליח לשכנע את ביהמ"ש באמיתות תלונות שקריות שלה, אז יש לה סיכוי להצליח.

כן! אולם כדי לקבל צו הגנה יש להוכיח ולבסס את טענת האלימות או החשש הממשי מפני גילויי אלימות מצד הבעל, סמוך בזמן, למועד הגשת הבקשה.

הגשת בקשה לצו הגנה. לבקשה יצורף תצהיר מפורט, שמיועד לתמוך בה, ויצורפו אליה במידת האפשר, ראיות לביסוס הנטען בה.

הודאת אשתך בכך שתלונתה היתה האשמת שווא, הינה בבחינת ראיה, שעשויה לתמוך בטענה לחפותך. אם אשתך מוכנה להעיד במשפט, עדותה עשויה לסייע לך, אך לסבך אותה. אם קיים חשש שהיא תחזור בה מהודאתה, אז רצוי להקליט את דבריה, או לגרום לה להודות בנוכחות עדים.

כן! באמצעות צד שלישי יכובד צו ההרחקה/צו ההגנה ותכובד, גם, זכותו של האב לקיום הסדרי ראיה עם בתו.

בדרך כלל לא. אולם אם היתה אלימות קשה או אם נגרמו חבלות קשות, כתוצאה מן האלימות, יתכן מעצר עד תום ההליכים, או מעצר בית, בבית של קרוב משפחה, בעיר אחרת.

אלימות פיסית אסורה על פי החוק, והיא עלולה להוות עילה לנקיטת הליכים פליליים. הגשת תלונה במשטרה נגד הורה אלים עלולה, מצד אחד להעצים את המשבר ביחסים עמו ומצד שני לגרום לפיקוח ולריסון התנהגותו הפוגענית, וכן לאישום והרשעה בפלילים.

לא! חל איסור על שימוש באלימות כאמצעי לחינוך ילדים. אלימות כלפי ילדים עלולה לגרום להם לנזק נפשי בלתי הפיך ועלולה לסבך את ההורה האלים, בפלילים.

כן! עובדת הגשת התלונה יכולה לשמש כראיה, אולם משקל או ערך הראיה, בהעדר אישום, יהא נמוך למדי.

כן! לכאורה אין מניעה להגיש תלונה, לאחר שחלף זמן ניכר מאז קרות הארוע, אולם השיהוי עלול לפעול לחובת המתלונן. כמו כן ככל שחולף הזמן, עלול לגבור הקושי להוכיח את האלימות שהתרחשה בעבר.

כן! ניתן להגיש תביעה לצו מניעה, בבית המשפט לענייני משפחה, אשר יאסור על הבת להכנס אל בית אמה, ולהימצא בסביבותיו, ולהטריד את האם בכל דרך ובכל מקום.

הגשת כתב אישום תלויה בהמלצת המשטרה, אשר אמורה להתגבש, לאחר השלמת חקירת התלונה ובהחלטת הפרקליטות, אם מועברת אליה המלצה להגיש כתב אישום. אם המשטרה מחליטה שלא יוגש כתב אישום, מחוסר ראיות או מחוסר ענין לציבור, אזי כך יהיה.

כן! בן הזוג המוכה רשאי להגיש בקשה למתן "צו הגנה", אשר נועד לשמש כסעד זמני, למניעת אלימות במשפחה, ועשוי להינתן לפרק זמן מוגבל.

אדם שניתן כנגדו צו הגנה או צו מניעה, זכותו שלא להיות קורבן לאלימות אינה נפגעת בשל כך שבעבר הוא נקט באלימות, כלפי מבקש הצו הקודם.

כן! אישה שהיתה קורבן לאלימות מצד בעלה, אשר הודה בכך במשטרה, רשאית להגיש בקשה לצו מניעה בבית המשפט לענייני משפחה נגד הבעל אשר הוגש נגדו כתב אישום בגלל אלימותו, והוא מצוי במעצר בית . אם בימ"ש למשפחה ימצא לנכון להרחיק מן הבית, את הבעל האלים, השוהה במעצר בית, אזי הוא מוסמך להורות על כך, וזאת בד בבד עם בחינת העתקת מעצר הבית, למקום אחר, מול ביהמ"ש הדן בפלילים.

כן! ניתן להוציא צו מניעה נגד בן בגיר, אף אם איננו אלים, וגם אם איננו נרקומן. צו המניעה הינו פועל יוצא מזכותו הקניינית של בעל הנכס ואיננו תלוי בהתנהגות הבן הסורר. ילד בגיר השוהה בבית הוריו נמצא שם במעמד של בר רשות. בעל הנכס יכול להפקיע רשות זו, בכל עת

ניתן להגיש תביעה שכנגד בענין המשמורת יחד עם בקשה למשמורת זמנית על הקטינים ניתן להגיש תביעה למזונות הקטינים וכן לבקש עבורם מזונות זמניים, כסעד ביניים. בסוגיית הרכוש ניתן לבקש צווי מניעה כדי למנוע הברחת רכוש.

כן! מצד אחד, לבעל יש זכות להיכנס לדירה, כחלק מזכותו הקניינית בנכס. מצד שני לאשה ולילדים יש זכות ל-"מדור שלו" כחלק מזכותם למזונות. בנסיבות הענין, הפירוד בין בני הזוג ומגורי הבעל מחוץ לבית, סביר להניח שהזכות ל-"מדור שלו" תגבר על זכות הקניין של הבעל.

יש להגיש לבית המשפט תביעה למתן צו מניעה קבוע וזמני, כאשר התביעה והבקשה, כוללים פירוט עובדתי הנתמך בתצהיר של האירועים אשר בגינם נדרש צו מניעה. בקשה שכזו יכולה, כיום, להיות מוגשת גם במסגרת החוק למניעת הטרדה מאיימת משנת2001, בנסיבות מסויימות.

לא! אם צו הרחקה ניתן במסגרת הליך פלילי, אין האישה צד להליך זה, ועל כן לא תוכל לבטל את הצו. לעומת זאת, אם צו הגנה ניתן בבית המשפט לענייני משפחה, במסגרת החוק למניעת אלימות במשפחה, כאשר האישה היא יוזמת ההליך, הרי שהיא רשאית להגיש בקשה לביטול הצו.  

כן ! אם זה רלבנטי. עדות של בת בגירה ,מנישואין קודמים , כנגד אמה, בנושא אלימות ,אפשרית ,בסכסוך בין זוג הורים על משמורת קטינים , או בתיק שעניינו אלימות במשפחה.

ככלל ,מרגע שהוגשה תלונה במשטרה על אלימות,של בעל כנגד אשתו למשטרה, יש סמכות לנהל את החקירה,ולהמליץ על הגשת כתב אישום נגדו ,גם אם בת הזוג חוזרת בה מתלונתה, ומבקשת לבטלה. במשטרה ובפרקליטות מחליטים אם להגיש כתב-אישום או לא ,לפי חומרת העבירה .לבית המשפט יש סמכות לשפוט את בן הזוג האלים, להרשיע אותו ,ואף לגזור את דינו, אפילו בניגוד לרצון האשה, ולמרות בקשתה המפורשת לבטל את תלונתה.

כן ! עפ"י החוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א 1991, בן משפחה ,שהוא הורהו של אדם הסובל מאלימות ,רשאי לפנות לבית משפט שלום או לבית משפט לענייני משפחה,בבקשה למתן צו הגנה .את הבקשה עליו ללוות בתצהיר תומך ,ולפרט בו את העובדות הרלבנטיות השייכות לעניין, וכמו כן לצרף ,כל מידע שעשוי לסייע לביהמ"ש להחליט בבקשה, ובכלל זה, אישור על הגשת תלונה במשטרה, וכן אישורים רפואיים, המעידים על קבלת טיפול רפואי בעקבות מעשה האלימות.

כן ! עפ"י החוק למניעת אלימות במשפחה התשנ"א-1991, אב רשאי לבקש צו הגנה כנגד הסב, בין אם נהג באלימות כלפי נכדו, ובין אם ישנו בסיס סביר להניח, כי הסב מהווה סכנה גופנית או נפשית ממשית לנכד

כן! צו ההרחקה שניתן כנגד בעלך מחייב אותך, שלא להדיח אותו להפרת הצו. המשטרה שהוציאה כנגד בעלך את צו ההרחקה או בימ"ש שהוציא כנגדו צו הגנה, מוסמכים לבטלו. הפרת הצו ע"י בעלך עלולה לסבך אותו בפלילים או בביזיון בימ"ש. הזמנת בעלך לביתך, בניגוד הצו, עלולה לפעול כנגדו ולהראות ,שיתכן ובקשתך לצו הרחקה היתה כוזבת, בבחינת תלונת שווה.

אי אפשר לשלול את הזכות להתלונן ,אולם ניתן להגבילה ע"י סנקציות .בחוק למניעת אלימות במשפחה,התשנ"א-1991 קיים מנגנון פיצוי בגין מעצרי שווא או תלונות שווא או צו הרחקה ללא סיבה, ולפיו היה ויתברר, כי בקשה למתן צו הגנה היתה קנטרנית עלול המבקש למצוא את עצמו מחוייב באלה, או בחלק מהם :

1. הוצאות לטובת המדינה ולצד שנפגע,בשיעור שיימצא לנכון .
2.  פיצוי נאות למי שנפגע מהגשת הבקשה.

כן! לאחר שהתלונה התגבשה לכתב אישום, אין ההליך נתון בידי המתלוננת, אלא בידי הפרקליטות, ועל כן טוב תעשה המתלוננת, אם תפנה לפרקליטות בבקשה לבטל את כתב האישום ו/או תפנה אל היועץ המשפטי לממשלה. האשה רשאית לנסות לפעול לביטול תלונתה, אולם אין ודאות שיוזמתה תצליח. בהליך פלילי, המדינה היא, המאשימה ומחילת המתלונן, לא בהכרח מועילה, והדבר תלוי בחומרת האישום.

יש לפנות לבית המשפט בבקשה למתן צו הגנה, על פי החוק למניעת אלימות במשפחה. בבקשה ובתצהיר התומך בה יפורטו העובדות הרלבנטיות השייכות לעניין, ותתואר אלימות הבעל כלפי הילדים.

כדי לתבוע בנזיקין, צריך להוכיח נזק, לרבות פגיעה בשמו הטוב של אדם. בנסיבות אלה קשה להוכיח קיום עילות תביעה בנזיקין. חזרתה של אשה מתלונה שהגישה למשטרה כנגד בעלה, אינה מוכיחה, בהכרח, שהתלונה שיקרית. גם הודאה בכתב שהתלונה שיקרית איננה הוכחה מכרעת לכך, לעתים היא תולדה של לחץ ואיומים.