• English
  • עברית

פונדקאות-פוריות

להלן שאלות נבחרות ,אשר נשלחו על ידי גולשים בנושא,פונדקאות-פוריות ,אשר בחרנו לענות עליהן.ניתן למצוא מידע נוסף ומפורט באתר הראשי שלנו, דיני משפחה בישראל או ע"י חיפוש באמצעות שימוש במילות מפתח רלבנטיות או דרך הקישור פונדקאית/פוריות

לא! חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור ההסכם ומעמד היילוד), תשנ"ו - 1996, מתייחס בצורה שווה לזוגות נשואים ולזוגות שאינם נשואים

חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור ההסכם ומעמד הילוד), תשנ"ו - 1996, מתיר שני סוגים של פונדקאות. האחד, כאשר המקור של החומר הגנטי הוא בביצית של האם המיועדת, ובזרע של האב המיועד (בעלה או בן זוגה של האם המיועדת). השני, כאשר המקור של החומר הגנטי הוא בזרע של האב המיועד, ובתרומת ביצית שניתנה לאם המיועדת, אשר איננה מסוגלת לייצר בעצמה ביציות

לא! החוק אוסר במפורש, מצב שבו ייעשה שימוש בזרעו של האב המיועד, ובביצית של האם הפונדקאית

כן! קטין שנולד לאזרח ישראלי מתרומת ביצית אנונימית,זכאי לאזרחות ישראלית,וזאת בהנחה,כי עניין האבהות של הקטין בחו"ל הוסדר באופן חוקי,ונרשם עפ"י חוקי ארץ הולדת הקטין.

הואיל ותהליך הפונדקאות התרחש בחו"ל,והואיל והלידה התרחשה בחו"ל,והואיל והלידה נרשמה בחו"ל,כפי הנראה במדינת האזרחות של האם הפונדקאית,ובהנחה שתהליך הפונדקאות הנו חוקי,ובהנחה שהתינוק התהווה,מתרומת ביצית ומזרעו של האב,אזי צריך להתנהל במדינת הולדתו של הקטין הליך משפטי,ולהינתן פסק דין,אשר מפקיע את האפוטרופסות של האם הפונדקאית מידיה, ומעניק את האפוטרופסות הבלעדית,ואת משמורת הקטין לאביו.כמו כן ביהמ"ש בחו"ל יתבקש להתיר את העתקת מגורי הקטין למדינת אזרחות האב(ישראל).את פסק הדין שיינתן בחו"ל,בעניין האפוטרופסות,המשמורת והגירת הקטין,ניתן לאכוף בישראל,באמצעות חוק אכיפת פסקי חוץ תשי"ח-1958 .

הואיל ותהליך הפונדקאות התרחש בחו"ל, והואיל והלידה התרחשה בחו"ל, והואיל והלידה נרשמה בחו"ל, כפי הנראה במדינת האזרחות של האם הפונדקאית, ובהנחה שתהליך הפונדקאות הנו חוקי, ובהנחה שהתינוק התהווה מביצית של האם הפונדקאית, ומזרעו של האב, ובהנחה שהאב רשום בתעודת הלידה, אזי צריך להתנהל במדינת הולדתו של הקטין הליך משפטי, ולהינתן פסק דין, שמפקיע את אפוטרופסותה של האם הפונדקאית, מידיה, ומעניק את משמורת הקטין לאביו. כמו כן ביהמ"ש שם יתבקש להתיר את העתקת מגורי הקטין למדינה אחרת (ישראל). לעומת זאת, אם התינוק התהווה מתרומת זרע וביצית חיצוניים, ברחמה של האם הפונדקאית, אזי יהיה צורך לנהל בארץ הולדת הקטין הליך אימוץ למען האב המיועד. את פסק הדין שיינתן בחו"ל, בענין האפוטרופסות , המשמורת והגירת הקטין, או אימוץ ניתן לאכוף בישראל, באמצעות חוק אכיפת פסקי חוץ תשי"ח – 1958.

לא! כי הדת ההינדית אינה דת מונותאיסטית, ולגבר מוסלמי מותר, לפי האיסלאם, להתחתן אך ורק עם אישה המשתייכת לאחת מהדתות המונותאיסטיות.

הסדר פונדקאות בין אישה שמוכנה לשמש כאם פונדקאית לבין זוג של הטרוסקסואלים, חייב להיערך בכתב, לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור ההסכם ומעמד היילוד), אשר מסדיר את נושא הפונדקאות. על ההסכם הכתוב לקבל אישור של ועדת האישורים, בהתאם לתנאי החוק.

האם הפונדקאית אינה יכולה לחזור בה מן ההסכם על דעת עצמה, אולם היא רשאית לבקש מבית המשפט, שיתיר לה לחזור בה מן ההסכם בעניין מסירת הוולד ולשמור את הילד, כאשר ההורים המיועדים פונים בבקשה למתן צו הורות, בתוך שבעה ימים לאחר הלידה. בית המשפט יבחן שאלה זו רק לאחר קבלת תסקיר של פקיד סעד, והוא יבדוק האם חל שינוי בנסיבות, שיש בו כדי להצדיק חזרה של האם הנושאת מהסכמתה. יצויין כי אין חזרה מההסכם, לאחר שניתן צו הורות

כן! ועדת האישורים שהוקמה עפ"י החוק, צריכה לבדוק את התשלומים מההורים המיועדים לאם הנושאת, עפ"י קריטריונים הקבועים בחוק, ולאשר אותם, אם הם עונים על אותם קריטריונים.

כן! ועדת האישורים שהוקמה עפ"י החוק, צריכה לבדוק את התשלומים מההורים המיועדים לאם הנושאת, עפ"י קריטריונים הקבועים בחוק, ולאשר אותם, אם הם עונים על אותם קריטריונים.

 

כן! אלא אם כן כל הצדדים להסכם (האם הפונדקאית, האב המיועד והאם המיועדת) אינם יהודים. במקרה כזה, בהתאם לחוות דעת של איש דת שהוא חבר בוועדת האישורים שהוקמה עפ"י החוק, הדבר אפשרי, עפ"י עקרונות חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור ההסכם ומעמד היילוד).

לא! בת דודה נמצאת בין קרובות המשפחה, שאסור להן לשמש כאימהות פונדקאיות, עפ"י הוראות חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור ההסכם ומעמד היילוד).

ע"י פרסום מודעות בעתונות.

עד למתן "צו הורות", אמו של הוולד הינה האם הפונדקאית וממועד מתן צו ההורות, אמו של הקטין הינה האם הגנטית (אם היא תרמה ביצית) או האם המיועדת (אם הביצית הובאה ממקור אחר).

לא! אם פונדקאית יכולה בנסיבות מסויימות להתנגד למסירת הוולד, וביהמ"ש מוסמך לאשר או לדחות את התנגדותה. לבעלה של אם פונדקאית אין זכות מוכרת בדין, להתנגד למסירת הוולד

בחוק הדן בנושא פונדקאות, נקבעה רשימה של דרגות קירבה, הפוסלות נשים מסויימות מלשמש פונדקאיות. לאחיות אסור לשמש, אשה לרעותה, כפונדקאית. הסיבה לכך מצויה בתחום הפסיכולוגיה.

אישה נשואה איננה יכולה לשמש כאם פונדקאית ואולם, ועדת האישורים, אשר מופקדת על אישור הסכמים לנשיאת עוברים, רשאית לאשר הסכם עם אם פונדקאית, אם הוכח להנחת דעתה, כי לא עלה בידי ההורים המיועדים, במאמץ סביר, להתקשר בהסכם לנשיאת עוברים עם אם פונדקאית, שאינה נשואה.

לא! בהתאם לדין הקיים, אישה נשואה לא יכולה לשמש כפונדקאית, אלא אם כן, ועדת האישורים מאשרת התקשרות שכזו, עם אישה נשואה. זאת, אם הוכח להנחת דעתה של הועדה הנ"ל שההורים המיועדים לא הצליחו למצוא אם פונדקאית שאינה נשואה, למרות "מאמץ סביר" מצידם, כמשמעותו בחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) משנת 1996

בענין זה אין הגבלה בחוק. יודגש כי, אישור הסכם פונדקאות מותנה גם בכך שלא קיים חשש לפגיעה בבריאות האם הנושאת וכי ועדת האישורים שוכנעה בכך.

כן! הצדדים להסכם בדבר נשיאת עוברים חייבים להיות תושבי הארץ, ולכן במקרה זה, אין זה משנה אם האם הנושאת הינה נשואה אם לאו, ממילא החוק אוסר להתקשר בהסכם עם אשה שאינה תושבת ישראל.