סדרי דין

לא בהכרח ! למשל בערעור על פס"ד של בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, בעניין פסילת צוואה, נקבע שנפלה בו טעות ,אך הטעות לא הייתה מהותית,ולא גרמה לטעות במסקנתו של בימ"ש קמא,אשר הייתה מבוססת על עובדות אחרות . הרכב של שופטי בית המשפט המחוזי במחוז המרכז, אשר דן בערעור,פסק, בחודש פברואר 2011,כי:" אנו ערים לטעות עובדתית שנפלה בפסק הדין, כאשר בית משפט קמא קבע כי המנוח חתם על הצוואה בטביעת אצבע ... בשעה שבפועל חתם המנוח על הצוואה בחתימה ממש.... אין בכך כדי לשנות ממסקנת בית המשפט שהושתתה בעיקרה על עובדות אחרות."
יודגש, כ בדרך כלל ביהמ"ש, אשר דן בערעור אינו נוטה להתערב בקביעות עובדתיות של בימ"ש שמתחתיו,אלא מתרכז בבחינת טעויות משפטויות,והפעלה לא נכונה של שיקול הדעת השיפוטי של בימ"ש קמא.

כן! הואיל,ועפ"י הוראות חוק הדיינים,תשט"ו-1955,ביה"ד הרבני אינו מוסמך לנהל דיונים,ולקבל הכרעות,בהרכב של שניים,אלא,אך ורק בהרכב של שלושה דיינים,וזאת,כאשר שוררת מחלוקת בין צדדים.על כן גם אם בני זוג נתנו הסכמתם לדיון בביה"ד,בהרכב של שניים,אשר הינו הרכב חסר,ההסכמה אינה יכולה להקנות סמכות לביה"ד,במקום שהחוק לא היקנה לו כוח כזה,ולפיכך ערעור או עתירה,שעילתה חריגה מסמכות,ותכליתה ביטול פסק הדין לגירושין,שניתן בהרכב חסר,אם תוגש,סיכוייה להתקבל גבוהים.כך נקבע בבג"צ 1555/05,אשר ניתן ביום 16/7/09.

15 יום מן היום שבו נמסר לנתבע כתב התביעה.

בתוך 30 יום מיום מסירת כתב התביעה.

15 ימים לאחר המועד שבו נמסר לנתבע כתב התביעה.

15 ימים מיום המצאת כתב התביעה לידי הנתבע.

30 ימים מן היום שבו נמסרה ההחלטה לידי המבקש.

על פי תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984, מועד שנקבע ע"י בית משפט או ע"י רשם, ניתן להארכה, על פי שיקול דעתו של מי שקבע אותו, גם לאחר שהמועד חלף, אלא אם כן נקבע אחרת. לעומת זאת, מועד שנקבע בחיקוק, ניתן להארכה אך ורק מטעמים מיוחדים שיירשמו

כן! על פי תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984, אם בית המשפט מוחק תביעה, אין מניעה להגיש תביעה חדשה במקומה

לא! אם בית המשפט דוחה תביעה, לא ניתן להגישה בשנית. רק אם יוגש על החלטת בית המשפט ערעור, והערעור יתקבל, רק אז תתברר התביעה לגופו של עניין.

יש לבדוק בקפידה את החלטת ביהמ"ש, כדי לראות איזו מן האפשרויות התרחשה. רק תביעה שנמחקה אפשר להגיש שוב

לעתים כן, אך הדבר תלוי בנסיבות העניין.

כן! חוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד - 1984, מסדיר את נושא תיקון טעויות טכניות, שנפלו בפסק דין או בהחלטה, ע"י בית משפט שנתן אותם

כן! על פי חוק בתי המשפט, יש להגיש את הבקשה תוך 21 ימים מיום מתן פסק הדין או ההחלטה. ואולם, אם שני הצדדים מסכימים, בית המשפט רשאי לתקן בכל עת כל טעות בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן

טעויות סופר, אשר מוגדרות כטעויות לשון, טעויות בחישוב, פליטות קולמוס, השמטות מקריות, הוספות של דברים באקראי וכיוצ"ב

טעויות משפטיות בפסק דין. הדרך לתיקונן היא באמצעות הגשת ערעור

כן! הוא חייב להיות נוכח כבעל דין וכדי לאפשר את חקירתו במידת הצורך.

כן! עפ"י תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984.

לא! התיקון אפשרי בכל עת, ואף לאחר שביהמ"ש נתן את פסק דינו, וזאת בעקבות בקשת אחד מהצדדים, ולאחר שניתנה הזדמנות לבעלי הדין האחרים להשמיע את תגובתם

כן! על פסק דין שניתן ע"י רשם בית המשפט לענייני משפחה, יש זכות ערעור לבית המשפט המחוזי, תוך 15 יום, מיום מתן פסק הדין

כן! יש הזדמנות נוספת, וזאת ע"י הגשת בקשה למתן רשות ערעור לבית המשפט העליון, תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין ע"י בית המשפט המחוזי. אם ניתנת רשות לערער, יש להגיש את הערעור לבית המשפט העליון, תוך 30 יום מיום מתן הרשות לערער

ערעור על החלטת רשם בית משפט למשפחה הוא בזכות, והוא מוגש לבית המשפט למשפחה, תוך 15 ימים מיום מתן ההחלטה. ערעור נוסף הוא ברשות בלבד, ויש להגיש בקשה למתן רשות לערער לבית המשפט המחוזי, תוך 30 יום כאמור לעיל. אם בקשת הרשות לערער נדחית, קיימת אפשרות נוספת והיא הגשת בקשת רשות לערער לבית המשפט העליון, תוך 30 יום.

מניין הימים הקצובים להגשת ערעור, מתחיל מן התאריך אשר בו ניתן פסק הדין המתוקן.

קיימת זכות ערעור על ההחלטה לבית המשפט המחוזי, תוך 15 ימים מיום מתן ההחלטה או מיום קבלתה, לפי הרלבנטי.

קיימת זכות ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל, בבקשה בעניין טענת פרעון. עומדים לרשות החייב 15 ימים מיום מתן החלטת ראש ההוצאה לפועל, או מן היום שבו נודע לחייב על ההחלטה, כדי לערער לבית המשפט המחוזי

על פי חוק הבוררות תשכ"ח - 1968, קיימת זכות ערעור על החלטה של רשם. על הערעור להיות מוגש תוך 20 יום מיום מתן ההחלטה ע"י הרשם. הערעור יידון בפני דן יחיד באותו בית משפט, שבו מכהן הרשם

כן! על פי תקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד - 1984, הגשת ערעור על פסק דין אינה מעכבת את ביצועו. כדי לעכב את ביצוע פסק הדין, יש להגיש בקשה מתאימה לבית המשפט.

כן! על פי תקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד – 1984, בית המשפט לענייני משפחה יכול לקבוע, שצו זמני שהוא נתן ואחר כך ביטל, יישאר בתוקף עד להכרעה בערעור, אם מתקיימים שני תנאים מצטברים, אשר מהווים טעמים מיוחדים שיירשמו והם: המערער המיועד חייב להראות, שיש לו סיכוי טוב להצליח בערעור, ושהערעור או בקשת הרשות לערער טרם הוגשו. אם הם הוגשו, אז הסמכות לדון בעניין הצו הזמני תהיה נתונה לערכאת הערעור.

בדרך כלל כן, כחריג לא! בתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד – 1984 נקבע, שכתב הערעור לא יומצא לידי המשיב, אם המערער לא יפקיד בקופת בית המשפט ערובה לתשלום הוצאות המשיב, שגובהה יניח את דעתו של בית המשפט, תוך התקופה שבית המשפט יקצוב לו לשם כך, אולם, אם בית המשפט משתכנע, אזי הוא מוסמך לפטור מהפקדת ערובה. פטור כזה יינתן בנסיבות יוצאות דופן

ערעור על פסק דין ועל החלטה, הניתנים ע"י בית משפט השלום או ע"י בית המשפט לענייני משפחה, עפ"י החוק למניעת אלימות במשפחה תשנ"א- 1991, נדונים בבית המשפט המחוזי, ע"י דן יחיד.

בן זוג אשר כנגדו ניתן הצו זכאי לבקש את ביטולו. באם בית הדין הרבני האזורי אינו מבטל את הצו, בדיון שנערך במעמד הצדדים, הצד הנפגע יכול להגיש בקשת רשות לערער על ההחלטה, לבית הדין הרבני הגדול לערעורים

כן! קיים הליך שבו הרשם לענייני ירושה יכול להורות על עיכוב ביצוע החלטתו, עד למתן החלטה בערעור או עד למועד מוקדם יותר. על המערער להגיש בקשה בהתאם, לרשם לענייני ירושה.

כן! קיימת זכות ערעור, תוך 15 יום מיום מתן ההחלטה, או תוך 15 ימים מיום קבלת ההחלטה ע"י הצד השלישי, לפי המאוחר.

קיימת זכות ערעור על פסק דין שניתן ע"י בית הדין הרבני האזורי. יש להגיש את הערעור לבית הדין הרבני הגדול לערעורים בירושלים, תוך 30 ימים, מיום מתן פסק דין

יש להגיש בקשה למתן רשות לערער, לבית הדין הרבני הגדול לערעורים, תוך 10 ימים מיום מתן ההחלטה, ע"י בית הדין הרבני האזורי. אם ניתנת רשות לערער, אזי הבקשה למתן הרשות לערער משמשת ככתב ערעור

עפ"י חוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד-1984 ,ניתן להגיש בקשה ,לדיון נוסף ,במקרים בהם ההלכה שנפסקה ,עומדת בסתירה, להלכה קודמת של ביהמ"ש העליון ,או שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה של ההלכה שנפסקה, יש מקום לדיון נוסף.

בקשה לפסילת שופט איננה עניין של מה בכך. בקשה לפסילת שופט עשוייה להיענות בחיוב ,רק אם החלטתו או התנהגותו עולה ממנה חשש ממשי למשוא פנים, במובן זה שדעתו של השופט "ננעלה" ,כך שניתן לראות בהליך כולו ,כ"משחק מכור". דרך נכונה יותר להתמודד עם החלטה שנויה במחלוקת של ביהמ"ש ,הינה באמצעות הגשת בקשה למתן רשות ערעור, ולא באמצעות בקשה לפסלות שופט.

בן הזוג הנפגע מהעדר שיתוף הפעולה של בן זוג האחר עם האקטואר ,או האקטואר בעצמו ,רשאים להגיש לביהמ"ש בקשה למתן הוראות,לדווח במסגרתה על היעדר שיתוף הפעולה, ולבקש מביהמ"ש ,להורות לבן הזוג הסרבן ,לשתף פעולה.

לא ! עפ"י תקנות הדיון בבתי הדין הרבניים,אשר קובעות את סדרי הדין בבתי הדין הרבניים,אין חובה להגיש כתב הגנה בתגובה לתביעת גירושין. במילים אחרות, צד לדיון,רשאי להגיש כתב הגנה, אך איננו חייב לעשות זאת. למעשה,הצד המתגונן כנגד תביעת גירושין רשאי לשטוח את טענותיו בפני ביה"ד,בשעת הדיון,ולעשות זאת בעל פה. אולם אם לתביעת הגירושין מצורפת, למשל, תביעה למזונות אשה,אזי ביחס לתביעת המזונות קיימת חובה להגיש כתב הגנה.

על המשיב בערעור להגיש את עיקרי טיעונו ותיק מוצגים תוך חמישה עשר ימים מיום קבלת כתב הערעור, אולם, אם נקבע מועד לדיון בערעור, אזי, על המשיב להגיש עיקרי טיעון 7 ימים לפחות לפני מועד קיומו, בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי (1984) ואם לא קבע בימ"ש אחרת.

הסכם בדבר מזונות קטינים ניתן להגיש לבית המשפט לענייני משפחה ו/או ולבית הדין הרבני, ע"י פתיחת תיק שעניינו בקשה לאישור ההסכם. אל הבקשה יש לצרף הסכם חתום ע"י הצדדים. מזכירות בימ"ש/ביה"ד תיקבע מועד לאישור ההסכם ותזמין את הצדדים. הליך מעין זה כרוך בתשלום אגרה.

יחידת הסיוע המצויה על יד בית המשפט לענייני משפחה, כוללת עובדים סוציאליים, מגשרים ופסיכולוגים, ומיועדת לסייע לבית המשפט ולצדדים, כאמצעי זמין ומהיר בנסיון ליישב מחלוקות, לפתור סכסוכים, ליצור דיאלוג בין צדדים, אשר מונחה ע"י אנשי מקצוע וכן כאמצעי הערכה מיידי, העומד לרשות בימ"ש בסוגיות כגון, משמורת קטינים, הסדרי ראיה וכו'.

לא! החלטות ביניים יכולות להינתן ע"י דיין אחד ואפילו במעמד צד אחד.

לא! שינוי בהרכב ביה"ד איננו מחייב הודעה מוקדמת ואיננו תלוי בהסכמת הצדדים.

כן! יש להגיש לבימ"ש בקשה לאישור הסכם, ולקבל תאריך לדיון באישור ההסכם. בעת הדיון חייבים בני הזוג להתייצב פיזית בבימ"ש, בין אם הם מיוצגים ובין אם לאו.

כן! גילוי הוכחה בדבר מסמך כוזב או מסמך שהוכנס לתיק בימ"ש, מבלי שהיה חלק ממסכת הראיות, אך השפיע על שיקול הדעת של בימ"ש בעת מתן פס"ד, עשוי להוות עילה לקיום משפט חוזר.