אבהות

כן! בחודש דצמבר 2011 בימ"ש למשפחה בתל-אביב קיבל תביעה של אדם לביטול פסק דין ,שניתן נגדו, 13 שנים קודם לכן,לאחר שנערכו בדיקות ד.נ.א. נוספות,בבתי חולים שונים,והוגשה חוות דעת,שהוכיחה שהתרחשה טעות בבדיקת הרקמות הראשונה,וכי תוצאתה היתה שגוייה.

כן!

כן! אומנם בדילמה המשפטית,בין זכותה של האשה לקבל החלטות ביחס לגופה,וכפועל יוצא מכך עם ביחס להריונה והפסקתו , לבין זכות של גבר/בן זוג,לשמר הריון שנבע ממנו,ולגרום להמשכו,גוברת זכותה של האשה,מבחינת הנטייה של בתי המשפט. אולם יתכן כי תתרחש פריצת דרך בסוגייה,ולפיכך,באשר לשאלה ,אם ניתן למנוע את ביצוע ההפלה,הרי שמבחינה משפטית,התשובה  עשוייה להיות חיובית,וזאת ע"י  הגשת בקשה למתן צו מניעה,כנגד ביצוע ההפלה,כאשר לצורך זה,צריכה להיות מוגשת לבימ"ש ,בד בבד,בקשה להתמנות כאפוטרופוס על העובר. בשם העובר ו/או האב המיועד, ניתן להגיש בקשה למתן צו מניעה נגד האם המיועדת. יצויין כי, עלול להיות קושי לקבל מינוי לאפוטרופוס ,בשלב כל כך מוקדם של ההריון, ויתכן שבימ"ש יצטרך להגיע להחלטה מיקדמית, בשאלה האם העובר הינו  ייצור חי,נושא זכויות,דהיינו האם העובר הינו "בר חיים"?

לא! חוק המידע הגנטי אוסר על שימוש בתוצאות של בדיקות ,שלא בוצעו ,לפי צו של בית המשפט בישראל. בית המשפט אינו רשאי להתעלם מתיקון בחוק ,משנת 2008, אשר אסר על ביצוע בדיקה להוכחת קשרי משפחה של ילד או עובר, אשר קיים ביחס אליה חשש של ממזרות. לנוכח המעמד האישי שלך ,כאשה נשואה ויהודיה, האיסור חל על המקרה שלך,ולא תוכלי להשתמש בתוצאות של בדיקה פרטית, שנערכה בחו"ל,כדי להוכיח אבהות, בארץ.

לא! תיקון משנת 2008 לחוק המידע הגנטי ,אסר באופן מפורש על ביצוע בדיקה להוכחת קשרי משפחה, כאשר יש חשש של ממזרות ,לפי דין תורה ,ולפיכך,הואיל ואת יהודיה ,והואיל והינך נשואה ליהודי,והואיל וקיים חשש לממזרות,במקרה זה, לכן, האיסור חל,וביהמ"ש לא יאפשר לך לבצע את הבדיקה,ביחס לעובר או לילד שיוולד.

כן!אולם תאלצו לבקש ,ולקבל צו מבית המשפט לעניני משפחה, כדי לבצע את הבדיקה.חוק המידע הגנטי ,התשס"א- 2000 ,מתייחס לנושא, וקובע שבדיקה להוכחת קשרי משפחה, אפשרית,אפילו ביחס לעובר, אולם , אך ורק לפי צו של בית המשפט. האיסור בחוק על ביצוע בדיקה,חל כאשר ממתעורר חשש מפני ממזרות. במקרה שלכם אין חשש מפני ממזרות, הואיל ושלושתכם רווקים. לכן אין מניעה לפי החוק ,לבצע את הבדיקה ,אם תוגש בקשה משותפת,למרות שיהיה צורך לקבל את תגובת היועץ המשפטי לממשלה.ויוער,כי ממזר הינו וולד,שנולד לאישה יהודיה,אשר נשואה לבעל יהודי,מקיום של יחסי אישות עם גבר זר.

לא! התחייבות כזו, בעל פה או בכתב, הינה חסרת ערך, משום שהתביעה איננה תביעתה של האם, אלא תביעה של הוולד.

כנראה שכן. אם תורמי זרע יהיו חשופים לסיכון כספי כלשהו, הם יחדלו לתרום זרע. אין עדיין פסיקה בנושא בישראל.

סירובו עלול לפעול לחובתו, במישור של דיני הראיות, וייתכן שאם יתמיד בסירובו, אזי ייקבע, שהוא האב

טובת הילד והסכנה שייגרם לו נזק נפשי כתוצאה מגילוי האמת, הינם שיקולים מכריעים.

לא! רק אם הנתבע מכחיש שהוא האב הביולוגי.

כן!

לא! הסכם בין הורים איננו מחייב קטין. תביעת מזונות של הקטין, עצמאית.

כנראה שכן, בגלל חשש מממזרות ו /או בגלל חשש ממחלות תורשתיות.

הבעל של האישה ולא אביו הביולוגי.

כן! אם תוגש תביעה לפסק דין הצהרתי בענין אבהותו ותוכח אבהותו.

כן. גבר חייב לשאת בתוצאות הנובעות מיחסי מין שהוא מקיים.

לא! משום ש"הבן" הוחזק על פי אביו כבנו ומשום החזקה בדין העברי ש"רוב בעילות אחר הבעל".

כן ! ע"י הגשת תביעת אבהות לבית המשפט והוכחתה.

כן ! אולם הוא חשוף בעתיד לתביעת אבהות ולתביעת מזונות לקטין שיוולד.

אם מדובר בילד, שנולד להורים יהודים, במהלך הנישואין, אז בית המשפט לא יצווה על עריכת בדיקת רקמות , בגלל החשש לממזר את הילד, אולם אם מדובר בילד לא יהודי או ילד שנולד לאם לא נשואה , יתכן שבית המשפט יצווה על עריכת בדיקה.

כן ! הסיכוי נמוך אבל בהחלט קיים.

בדרך כלל לא ! בארץ יש מוסדות רפואיים מוכרים לצורך זה. תוצאות הבדיקה הינן ראיה/עדות, וראיה שנוצרה בישראל קל ונוח יותר להעמידה במבחן, במקרה של ספק. אולם במקרים חריגים, כאשר אי אפשר לבצע את הבדיקה בישראל, יתכן שתותר עריכת בדיקה בחו"ל.

אם נעשתה פניה למשרד הפנים, לרישום האב הביולוגי, והיא נדחתה, או אם הוגשה לבימ"ש תביעת אבהות והיא נדחתה, אז ניתן לפתוח בהליכי אימוץ, וזאת כדי למנוע את הכרזת הילד לממזר.

הצהרת אבהות היא ראיה/עדות. אדם שמתכחש לעדות שמסר צריך להעלות טעמים משכנעים לכך בפני בימ"ש. כאשר בימ"ש יבחן טעמים אלה, תישקל בעיקר טובת הילד, ולאור זה, האם ראוי להורות על ביצוע בדיקת רקמות.

אין סיכוי שבימ"ש יאפשר עריכת בדיקת רקמות לעובר, גם כדי לא לסכן אותו וגם כדי לא לממזר אותו.

כן! מבחינה מדעית הבדיקה אפשרית, אך מסוכנת לעובר, ומבחינה משפטית בימ"ש לא יצווה על ביצוע בדיקה, לפני הלידה או לאחריה בגלל החשש מפני ממזרות.

כן! יציאת הקטין לחו"ל עלולה לסכל את אפשרות הבדיקה ולפגוע בזכויותיו של האב המיועד

אב רוצה לתבוע אבהות. את מי עליו לתבוע את האם או את הקטין?

כן! על פי רוב, לילד יש זכות לדעת מיהו אביו ואף להגיע לחקר האמת בדבר זהות אביו. לעיתים יש שיקולים שגוברים על זכות זו.

באופן עקרוני כן. אולם באופן מעשי, לא כל בית חולים יסכים לבצע בדיקה שכזו, בגלל ההשלכות של הבדיקה על עניינים רגישים כגון: אבהות, נישואין, ממזרות.

אין גיל מינימום לביצוע בדיקת רקמות. בדיקה זו איננה מסוכנת וגם בתינוקות ניתן לבצעה.

כן! אין הגבלת גיל על זכותו של אדם לדעת את זהות אביו. לעיתים, יש הגבלות אחרות, כמו חשש מפני ממזרות, ומניעת בדיקת רקמות בשל כך.

בבתי חולים, בהם מתבצעות הבדיקות, מתבצע זיהוי מוקפד של כל נבדק, ובדרך כלל הבדיקה מתבצעת באותה עת לאם, לוולד ולאב המיועד.

רישום ילד, שנולד מחוץ לנישואין, בתעודת הזהות של גבר, הטוען שהוא אביו, מהווה ראיה לכאורה או ראיה נסיבתית, אולם איננו מהווה ראיה חותכת או ראיה מכרעת להוכחת אבהות. כדי להסיר ספק, הכרחי לבצע בדיקת רקמות, בנסיבות אלה.

אין חובה שבדין לבצע בדיקת רקמות, ולא ניתן להכריח לבצע בדיקה שכזו. תצהירים ותיעוד הינם בבחינת ראיה, אך אינם בבחינת ראיה מספקת ולפיכך כדי לקצר ולייעל את ההליך, רצוי ומוטב לבצע בדיקת רקמות, כדי להסיר כל ספק, בנושא רגיש מעין זה.

יש צורך להגיש בקשה משותפת או תביעת אבהות לביהמ"ש. האפוטרופוס הכללי יצורף כצד להליך. בהליך זה תידרש בדיקת רקמות, להוכחת אבהות, משום שמדובר בזוג לא נשוי.

לא! ביהמ"ש או ביה"ד לא יאפשר להוכיח טענת ממזרות מפאת טובת הקטין, ומשום העיקרון בדין העברי האומר ש"רוב בעילות אחר הבעל", כלומר קיימת חזקה שהאשה נבעלה ע"י הבעל, וכתוצאה מכך נולד הוולד.

ניתן להגיש לביהמ"ש בקשה משותפת להכרזת אבהות. ביהמ"ש צפוי לצוות על עריכת בדיקת רקמות, גם אם אין מחלוקת בין ההורים בשאלת האבהות.

האב המגיש תביעה לאבהות אמור לשאת בהוצאות, כגון: אגרה, שכר טרחת עו"ד ובדיקת רקמות. אם התביעה תידחה אזי בימ"ש עשוי לחייב את התובע בהוצאות הצד שכנגד. מאידך גיסא, אם התביעה תצליח יחשף האב לתביעת מזונות מצד הוולד. 

בדיקת רקמות הינה אמצעי זיהוי גנטי, אשר עשוי להוכיח או לשלול אבהות. הזמן שחלף איננו, כלשעצמו מהווה הוכחה לשלילת אבהות

ענין ההכרה באבהות איננו תלוי או מותנה בתשלום הוצאות שהיו לאם, עבור הילד, לפני מועד הגשת הבקשה. והיה אם תוגש תביעה כספית ע"י האם, ביחס להוצאות שהיו לה, מאז הלידה, אזי בימ"ש ידון ויכריע בתביעה, בכפוף לכך שתוכרז ותוכח אבהותו של האב המסוים.

לא! לפני הלידה עדיין לא מתגבשת עילת תביעה, ויש עדיין ספק בדבר זהותו של הנתבע.

יתכן שכן. במקרה שכזה, אם אין חשש לממזרות של הוולד, כפי הנראה אין מניעה שביהמ"ש יאשר את עריכת הבדיקה.

אם בית המשפט לא קבע מועדים לעריכת בדיקת הרקמות, הרי שניתן לפנות לבית המשפט בבקשה לקצוב זמן לעריכת הבדיקה.

אם הוכרזה אבהות, בהסכמת האם ובן זוגה, אשר שניהם לא היו נשואים, ואח"כ התעורר ספק לגבי זהות האב, האם מי מהצדדים יכול לתבוע בדיקת אבהות?

לא! בעבר היה נהוג לערוך בדיקת דם. בדיקה זו היתה פחות מדויקת מבדיקת הרקמות הנהוגה כיום. רמת הדיוק של בדיקת הד.נ.א., הנהוגה כיום, הינה כמעט של 100%.

בבתי חולים לא תתאפשר בדיקת רקמות ללא צו משפטי. במעבדות פרטיות יתכן שתתאפשר הבדיקה.

כן! בני זוג יהודים אינם יכולים לבצע בארץ בדיקת רקמות על דעת עצמם, אלא על פי צו שיפוטי.

כן! במקרה שכזה, אם אין חשש לממזרות של הוולד, אין מניעה שביהמ"ש יאשר את עריכת הבדיקה.

אין גיל מינימום לביצוע בדיקת רקמות. כדי להוכיח אבהות, צריך לתבוע אבהות ובמסגרת זו בימ"ש עשוי לצוות על עריכת בדיקה לזיהוי גנטי.

כן! במידה והבדיקה תאשר כי הנתבע לאבהות הינו האב הביולוגי, אזי בית המשפט עשוי לחייב אותו לשאת במלוא עלות הבדיקה ולהשיב לאם את דמי השתתפותה במימון הבדיקה, אם הוטלה עליה מחציתה.

אב ביולוגי חייב להיות בקשר עם ילדו, אולם לא ניתן לאכוף עליו חובה זו.

לא! כל עוד אישה בהריון, עדיין לא התגבשה עילת התביעה לאבהות. יחד עם זאת, לאחר הלידה אין כל מניעה להגיש תביעת אבהות, נגד האב המיועד, גם אם הוא אזרח זר, ולבית המשפט לענייני משפחה בישראל, יש סמכות לדון בתביעה. 

אם בני הזוג הינם יהודים ונשואים זה לזה, כי אז ביהמ"ש לא יתיר ביצוע של בדיקת רקמות, מחשש שמא יתגלה שהוולד ממזר. לעומת זאת, אם בני הזוג אינם נשואים או אין חשש לממזרות יתכן שבימ"ש יתיר את ביצוע הבדיקה כדי לברר את האמת.

ככלל, ללא הצהרת או הכרזת אבהות אין סיכוי לקבל משמורת על ילד. במסגרת תביעת משמורת של אב לקבל לחזקתו קטין, תיבדק מסוגלותם של ההורים, וככל הנראה, אב מכור לסמים, לא יקבל משמורת על בנו.

לא! טובתו וזכותו של הקטין היא שידע מי הוא אביו הביולוגי. העדר קשר בין אב לבנו אינו עילה לשלילת אבהות. לעתים המניעה לקשר בין אב לילדו, דווקא נעוצה במעשים או מחדלים של אמו של הקטין.

כן! ניתן לתבוע אבהות. אין הכרח לתבוע מזונות. לעיתים אם לילד מחוץ לנישואין נמנעת מלתבוע מזונות, מחשש לניתוק הקשר בין האב לילדו, או מחשש להתנכרות מצד האב כלפי הילד.

לא! חוק המידע הגנטי מסדיר את הנושא של בדיקות רקמות ועל פיו, לא ניתן לבצע בדיקת רקמות ללא צו שיפוטי, ובאם תתבצע בדיקה שכזו ללא צו שיפוטי, כי אז, הבדיקה לא תהא קבילה בביהמ"ש.

בדיקת רקמות לעובר בעוד אימו הרה, אינה דבר שכיח, ורק בנסיבות חריגות, יעתר בית המשפט לבקשה כזו.

בביה"ח ע"ש שיבא ("תל השומר"), בבי"ח בלינסון (פ"ת) ובבי"ח הדסה (י-ם).

לא! בית המשפט לא ייעתר לבקשה לצוות על עריכת בדיקת רקמות, מחשש לפגיעה בטובת הילד בכך שהוא יוכרז כממזר.

לא! אין זכויותיו של הילד נפגעות בשל כך שאימו הרתה לפני הנישואין.

יש לפנות לבית המשפט בבקשה להכרזת אבהות. כאשר ההורים אינם נשואים זה לזה, תידרש בדיקה לזיהוי גנטי, על אף שיש הסכמה בין ההורים בענין האבהות, וזאת כדי להסיר כל ספק.

בדיקת רקמות הינה ראיה במשפט. ביהמ"ש יעדיף ראיה/בדיקת רקמות הנערכת ע"י מוסד ציבורי ונחזית להיות אובייקטיבית, על פני בדיקה הנערכת באופן פרטי, אשר ספק מסויים עלול לדבוק בה. בית המשפט עשוי להעדיף מעבדה מוכרת בארץ, של אחד מבתי החולים בישראל. 

כן! כדי לבצע בדיקה לזיהוי גנטי, צריכות להילקח דגימות רקמות מן האב, מן האם ומן הוולד. נוכחות האב והאם, באותו מעמד, הכרחית, גם ובעיקר על מנת שהם יזהו זה את זה, כדי לשלול את האפשרות שמי מהם ישתמש בתחליף, משיקולים זרים.

ניתן לפנות לחוקר פרטי המתמחה באיתור "נעדרים". אם יש לך פרטים אישיים של גבר זה, אזי אפשר לפנות למשרד הפנים ולברר, האם במשטרת הגבולות רשומה יציאה שלו מן הארץ אם לאו.

לא! בית המשפט לא ידון בתביעת מזונות של קטין אשר נולד מן הפנויה, בטרם הוגשה תביעה אבהות ובטרם הוכרזה אבהותו של הנתבע, כפועל יוצא מן התביעה.

האב צריך להגיש תביעה למתן פס"ד הצהרתי בבית המשפט לענייני משפחה, על מנת שיוכרז עליו כעל אבי הוולד. פס"ד הצהרתי, כמבוקש, יינתן רק לאחר, שהאבהות תוכח באמצעות בדיקה לזיהוי גנטי.

ככלל, בני זוג אשר אינם נשואים זה לזה ורוצים לקבל הכרה או הכרזה על אבהותו של האב, חייבים לפנות בבקשה לפס"ד הצהרתי לביהמ"ש. פס"ד הצהרתי יינתן, רק לאחר עשיית בדיקת רקמות. אם כל הצדדים (הבעל לשעבר, האם, בן הזוג הנוכחי) הינם יהודים אזי הוולד, לכל הפחות נחשב כ"ספק ממזר", וכפי הנראה, שמחמת "טובת הילד", בימ"ש לא יאשר את עריכת בדיקת הרקמות, משום שהיא עלולה לסבך את הילד בממזרות, ולכן יתכן שיש לשקול בגשת בקשה לאימוץ ע"י בן הזוג הנוכחי.

כן! ילד שנולד לבני זוג הידועים בציבור, יש להגיש בעניינו בקשה למתן פס"ד הצהרתי המכריז על אבהותו של בן הזוג. במסגרת הבקשה תתבצע בדיקת רקמות לצורך הוכחת האבהות. כאשר מדובר בבני זוג, אשר אינם נשואים זה לזה, בדיקת הרקמות מהווה שלב הכרחי, לקראת הכרזת האבהות.

הצהרת אבהות מגלמת בתוכה מערכת של זכויות וחובות בין ההורים לבין היילוד. במצב שבו הוריו של הוולד אינם נשואים, אין זה משנה אם תצהיר האבהות של האב נעשה בסמוך לאחר הלידה או זמן רב לאחר מכן. בכל מקרה כדי להשיג הכרזה של בית המשפט בענין האבהות יש לבצע בדיקת רקמות של שני ההורים והוולד, כדי להיווכח אם אכן האב מתייחס לוולד, מבחינה גנטית. עריכת בדיקת רקמות כתנאי להשגת פס"ד המכריז על אבהות מותנית בזמניות האב ובמידת שיתוף הפעולה מצידו בעריכת בדיקת הרקמות בישראל, בהתאם לקביעת ביהמ"ש.

הליך הצהרת אבהות בהסכמה, יש לבצעו בדרך של הגשת תביעה לאבהות לבית המשפט לענייני משפחה, והוא מחייב בדיקת רקמות, גם במקרה של הסכמה מצד האב. בדיקת רקמות יכולה להיערך, אך ורק באמצעות צו משפטי בדבר עריכתה, אשר ניתן כאמור, ע"י בימ"ש. בימ"ש ייתן צו לעריכת הבדיקה בהתחשב ב"טובת הקטין" בלבד. "טובת" ההורים או הסכמתם חשובה, אך לא די בה.

יש להגיש בקשה לבית המשפט להתיר מסירה של התביעה אל הנתבע, באמצעות ביצוע "תחליף המצאה", כגון פירסום בעיתון מקומי באיזור מגוריו של הנתבע בחו"ל או להתיר מסירה אישית של מסמכי התביעה, באמצעות שליח. זאת ועוד, אם נתבע בחו"ל מסרב לקבל דבר דואר, ועל גבי דבר הדואר מופיעה חותמת על דבר הסירוב, אזי, סירוב מעין זה עלול להוות הוכחה לידיעת הנתבע על התהליך המתנהל נגדו, וסיכול המסירה על ידיו עלול לפעול לחובתו. 

עלות בדיקת רקמות על פי צו של בית המשפט נקבעת על פי תעריפי בית החולים המוסמך לבצע את הבדיקה.

לא! תשלום מזונות ע"י אדם יכול לשמש כראייה נסיבתית בתביעת אבהות. תשלום מזונות ע"י אדם איננו מהווה תחליף לבדיקת רקמות. תשלום מזונות עשוי גם להתרחש בהתנדבות.

אמו של קטין, שנולד לה מחוץ לנישואין, יכולה לסרב לביצוע בדיקת רקמות, אשר נדרשת במסגרת תביעת אבהות, אולם סירובה עלול לפעול לחובתה. תביעת מזונות קטין, שנולד מחוץ לנישואין, מושתתת על הוכחת אבהות, ובהעדר בדיקת רקמות, כאמצעי הוכחה, נשמט הבסיס לתביעה.

בעבר היה נהוג לגבי ילדים שנולדו מחוץ לנישואין כי עד הגיעם לגיל 3, ניתן לרשמם במשרד הפנים, על פי הצהרות שני הוריהם בלבד. כיום, כתנאי לרישומו של ילד במשרד הפנים וייחוסו לאביו, יש לבצע בדיקת רקמות, וזאת אך ורק עפ"י צו בימ"ש.

 כן ! הואיל ואמה של הילדה איננה יהודיה, והואיל והילדה איננה יהודיה ,והואיל ודין ממזרות קיים ,אך ורק בין יהודים ,לפיכך אם תוגש תביעה מתאימה לביהמ"ש ,אזי ביהמ"ש רשאי להורות על בדיקה לזיהוי גנטי.

לא ! עפ"י חוק מידע גנטי, התשס"א – 2000, בדיקת רקמות מותנית בצו שיפוטי .צו של בית משפט בישראל ,יתייחס מטבע הדברים לקיום בדיקת הרקמות, בישראל.בהעדר צו שיפוטי ,מלכתחילה ,בדבר קיום הבדיקה,ולנוכח קיום הבדיקה הצפוי בחו"ל, קרוב לוודאי שביהמ"ש בישראל לא יתיר בדיעבד את עריכת הבדיקה, ואף לא יתיר בדיעבד את קיומה בחו"ל ,ולפיכך יהיו אשר יהיו תוצאותיה, תיחשב הבדיקה כראיה לא קבילה, והגשתה לביהמ"ש לא תותר.

כן ! ככלל, כל אדם יכול לסרב לעבור בדיקה לזיהוי גנטי. אין שום הוראת חוק ,אשר מחייבת אדם כלשהו לעבור בדיקת רקמות. אולם , לסירוב לעבור בדיקת רקמות, יש משמעות, אך ורק, בתחום דיני הראיות . בדיקת רקמות הינה ראייה, וסירוב לעבור את הבדיקה כמוהו, כסירוב להגיש ראייה לביהמ"ש, דבר שעלול לפעול לחובת הסרבן . לעומת זאת הסכמה לעבור את הבדיקה עשוייה לעזור לביהמ"ש להגיע לחקר האמת, ועשוייה לעזור לגבר בעל הספק, לדעת אם הוא אב אם לאו.

בית משפט שוקל את נושא הזיהוי הגנטי של האב מבחינת טובת הקטין. בדרך כלל,כאשר מתעורר ספק בעניין האבהות ,אצל בני זוג נשואים ,ויהודים,בית משפט יימנע ממתן החלטה בדבר עריכת בדיקה לזיהוי גנטי, וזאת כדי שלא לחשוף את הקטין לכתם של ממזרות,מפאת חשיבות העקרון של טובת הקטין. אולם במקרה של נישואי גבר נוצרי עם אשה יהודיה, אין חשש מפני ממזרות,משום שדין ממזרות חל רק על נישואי יהודים בלבד. לפיכך, לכאורה,ניתן לצפות לכך שביהמ"ש יורה, במצב של נישואים בין בני דתות שונות, על עריכת בדיקת רקמות,אלא שכאן מתגלה היבט נוסף של עקרון טובת הקטין.ביהמ"ש ניצב בפני דילמה ,ועליו להכריע בין ערכים מתנגשים. מצד אחד ניצבים סוגיית האבהות הביולוגית והאינטרס להגיע לחקר האמת,ומצד שני ניצבת סוגיית האבהות הפסיכולוגית,אשר עלולה להיות מנוגדת לאבהות הביולוגית,ולעמוד בסתירה לאינטרס להגיע לחקר האמת, מחמת עקרון טובת הילד. במצב זה יתכן שתועדף האבהות הפסיכולוגית של האב,מבחינת הילד ,על פני נטילת הסיכון של שלילת האבהות הביולוגית,דהיינו שתועדף טובת הקטין וההגנה על תפיסת האבהות ,מנקודת ראותו הסובייקטיבית.

אם חד הורית ,אשר נולד לה ילד, מחוץ לנישואין,ואשר אינה זוכה לשיתוף פעולה כלשהו מצד אביו,הן מבחינת ההכרה באבהותו ,והן בעניין מזונות הקטין, יכולה להגיש תביעת אבהות כנגד אותו גבר,במסגרתה תתבצע בדיקת זיהוי גנטי,לצורך הוכחת האבהות. בד בבד עם התביעה להכרזת אבהות ,היא רשאית להגיש תביעה למזונות הקטין,אשר הצלחתה תלויה בהכרח בהוכחת האבהות.

כן ! נושא זה, לא עמד עד כה,במבחן משפטי,עד כמה שידוע לנו .ככלל ,לכל אדם יש זכות לדעת את זהות הוריו. כפי שבגיר מאומץ זכאי למשל ,לבקש לפתוח את תיק האימוץ בעניינו,כדי לדעת את זהות הוריו ,וכמו למשל שבן זוג זכאי לעתור למתן ידיעות כלפי בן זוגו האחר ,כך גם על דרך ההיקש ילד זכאי ,כלפי אמו ,לדעת את זהות אביו מולידו,והאם אינה נהנית מחיסיון בעניין זה.

כן ! ככלל, כל אדם יכול לסרב לעבור בדיקה לזיהוי גנטי. אין שום הוראת חוק ,אשר מחייבת אדם כלשהו לעבור בדיקת רקמות. אולם , לסירוב לעבור בדיקת רקמות, יש משמעות, אך ורק, בתחום דיני הראיות . בדיקת רקמות הינה ראייה, וסירוב לעבור את הבדיקה כמוהו, כסירוב להגיש ראייה לביהמ"ש, דבר שעלול לפעול לחובת הסרבן . לעומת זאת הסכמה לעבור את הבדיקה עשוייה לעזור לביהמ"ש להגיע לחקר האמת, ועשוייה לעזור לגבר בעל הספק, לדעת אם הוא אב אם לאו.

נתבע שנדחתה נגדו תביעת אבהות, רשאי להגיש תביעת נזיקין ולעתור לפיצויים ולהשבת הכספים ששילם בעבור מזונות, אם הוטלו עליו, בעבור ההוצאות המשפטיות שנגרמו לו, על הפסדים שגרמו לבטול זמנו, ובעבור עוגמת הנפש וההשפלה שנגרמו לו.

לא! התחייבות כזו, בעל פה או בכתב, הינה חסרת ערך, משום שהתביעה איננה תביעתה של האם, אלא תביעה של הוולד.

כנראה שכן. אם תורמי זרע יהיו חשופים לסיכון כספי כלשהו, הם יחדלו לתרום זרע. אין עדיין פסיקה בנושא בישראל.

כן

סירובו עלול לפעול לחובתו, במישור של דיני הראיות, וייתכן שאם יתמיד בסירובו, אזי ייקבע, שהוא האב.