צווים/סעדי ביניים

צו עיכוב יציאה מן הארץ, שניתן ע"י ראש ההוצאה לפועל בגלל חוב שאינו חוב מזונות, יהיה בתוקף למשך פרק זמן של עד שנה מיום הינתנו, או לתקופה קצרה יותר, אם כך נקבע ע"י ראש ההוצאה לפועל.

כן! ע"י מתן צו חדש.

כאשר ראש ההוצאה לפועל נותן צו לעיכוב יציאתו של חייב מן הארץ, חלה חובה עפ"י התקנות, להודיע לאדם שנגדו ניתן הצו, על נתינתו. חובה לעשות זאת מיד לאחר מתן הצו, בדואר רשום עם אישור מסירה.

כן! ראש ההוצאה לפועל רשאי להוציא צו לעיכוב יציאתו של חייב מן הארץ, במעמד צד אחד. הצו מונע מאדם, שחייב סכום כסף עפ"י החלטה שיפוטית או עפ"י פסק דין, לצאת מן הארץ.

כאשר צו עיכוב יציאה ניתן בנוכחות הצד המבקש בלבד, ובהעדר החייב, אז החייב שנגדו ניתן הצו, רשאי להגיש לראש ההוצאה לפועל בקשה בכתב לביטול הצו, תוך 7 ימים מהיום שבו נודע לו על קיומו של הצו שניתן נגדו.

ראש ההוצאה לפועל רשאי לדחות את הבקשה בלי לשמוע את הצדדים, או לבקש את תגובת הצד שכנגד בכתב, או להזמין את הצדדים לטעון בפניו.

לשכת ההוצאה לפועל מחויבת עפ"י חוק, למסור למשטרת הגבולות הודעה על ביטול הצו, תוך 24 שעות ממועד הביטול. כמו כן, היא מחויבת עפ"י חוק, לשלוח הודעה על ביטול הצו לשני הצדדים הנוגעים בדבר.

הבסיס המשפטי לקיומו של הצו לעיכוב היציאה, לא קיים עוד, כאשר מתקבל ערעור על פסק הדין נשוא הצו, אולם על הזוכה בערעור לוודא, שהצו לעיכוב יציאתו מן הארץ, בוטל בעקבות זכייתו בערעור, ואם הדבר לא נעשה, אזי עליו לבקש את ביטולו.

כן!

כן!

כן! על מבקש הצו לטעון, שהיעדרותו של הצד שכנגד מן הארץ, עלולה להוות סכנה ממשית לקיומם התקין של ההליכים המשפטיים.

כן! אולם רק במקרים חריגים ונדירים יינתן צו, אשר אוסר על אזרח ותושב זר לצאת מישראל.

ההורה שאינו משמורן, יכול לבקש מבית המשפט/מבית הדין להוציא צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד הקטין. הצו מיועד למנוע הוצאה חד צדדית של הקטין מישראל.

בית המשפט יכול לבטל את הצו מפעם לפעם, לצורך יציאה לחופשה בחו"ל וכיוצ"ב, בתנאי שניתנות ערבויות מתאימות

הצו יכול להיות בתוקף, עד הגיעו של הקטין לגיל 18.

כן! בית המשפט יכול למנות אפוטרופוס לעובר, אשר יהיה מוסמך לייצג את העובר ולשמור על זכויותיו. בית המשפט יכול להתבקש להוציא צו עיכוב יציאה, כדי למנוע מן האב המיועד לצאת מן ארץ. לאחר הלידה, האם יכולה להגיש תביעה לבית המשפט לענייני משפחה, למתן פס"ד הצהרתי, שיכריז כי אותו גבר הוא אביו של הוולד, כתנאי מקדים לפסיקת מזונות נגדו.

קיימים שני חריגים ל"הפסקת האש" בין הצדדים: צד אשר יזם את יישוב הסכסוך, יכול לבקש צו מניעה, לשם שמירה על המצב הקיים (למשל: צו מניעה, האוסר על עשיית פעולות משפטיות ברכוש מסוים, כדי להגן בכך על זכויותיו של מבקש הצו). הוא גם יכול לבקש צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד בן הזוג האחר

כן! הדבר אפשרי, בהתחשב בנסיבות המיוחדות של כל מקרה ומקרה

כן! כאשר חייב מבקש איחוד תיקים, ראש ההוצאה לפועל יוציא נגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ. במקרים יוצאי דופן, כאשר החייב מגיש בקשה בכתב, ראש ההוצאה לפועל עשוי שלא לתת נגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ, או לבטל צו עיכוב יציאה מן הארץ שכבר ניתן נגדו, וזאת בתנאים שהוא יקבע

כן! כאשר ניתן צו לאיחוד תיקים, אז גם אם החוב שריר וקיים, אם כל הנושים יביעו את הסכמתם לכך, ראש ההוצאה לפועל יהיה חייב לבטל את צו עיכוב היציאה מן הארץ שניתן נגד החייב.

ככלל, כל עוד שלא אוחדו התיקים, ההליכים נגד החייב לא יעוכבו ולא יוקפאו. ואולם, באופן יוצא מן הכלל, ראש ההוצאה לפועל יכול לתת צו, שמעכב או מקפיא הליכים נגד החייב למשך תקופה שלא תעלה על 60 יום

כן! כאשר החייב מבקש איחוד תיקים, ראש ההוצאה לפועל יכול להוציא צו לעיקול רכושו של החייב, על פי בקשת זוכה או ביוזמתו שלו.

כן! אם יש לחייב נכסים בארץ או חסכונות, ניתן לפנות בבקשה לעיקולם ואחר כך למימושם, לצורך קיום פסק הדין.

לא! למרות שבית המשפט, בדרך כלל, יעכב את ההליכים באמצאות צו, כאשר נפתחים הליכי בוררות. על פי חוק הבוררות, לבית המשפט יש שיקול דעת להחליט אם לעכב את ההליכים שלפניו, כאשר נפתחים הליכי בוררות באותו עניין.

עד לגירושי הצדדים, יכול הצד אשר הנכס אינו רשום על שמו, לפנות לבית המשפט, בבקשה למתן צווים זמניים או קבועים ל"שמירת זכויות". הצווים מיועדים להבטיח את זכויותיו של המבקש בנכס, ולמנוע הברחת נכסים

לא! אחד מבני הזוג אינו יכול למכור או להעביר, באופן חד צדדי, נכס הרשום על שם שני בני הזוג. ואולם, כדי למנוע העברת מחצית מן הזכויות לאדם אחר, ניתן לבקש שיינתן צו מניעה זמני, במסגרת תביעה רכושית, כדי למנוע מהלך שכזה

כן! לבית המשפט הוענקה בחוק בתי המשפט, תשמ"ד - 1984, סמכות כללית לתת סעד. זכותו של אזרח זר לפנות לבית משפט ישראלי לקבלת סעד זמני, שישמש כלי עזר לביצועו של פסק דין זר, לכשיינתן.

לא! חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז - 1967, מעניק הגנה מסוימת לרכוש המשפחה, בקבעו כי פריטים מסוימים אינם ניתנים לעיקול בצו של ראש ההוצאה לפועל. מעקלים לא יוכלו להוציא פריטים אלה מבית המשפחה, ולא ניתן יהיה למכור פריטים אלה באמצעות לשכת ההוצאה לפועל, בשלב מאוחר יותר.

מכונית המותאמת לצרכיו של חייב שהוא נכה, פטורה מעיקול, אולם הפטור לא יחול, אם החייב הנכה משתמט מתשלום החזרים של הלוואה, שהוא נטל לצורך רכישת רכב הנכים

כעיקרון לא, אבל אם החוב נוצר בגלל אי תשלום החזרים של הלוואה, שנועדה לרכישתו של כיסא הגלגלים, אז מותר לעקלו

לא! חיות מחמד, אשר מוחזקות בביתו של החייב או בחצרו, פטורות מעיקול, בתנאי שהן לא משמשות למטרות מסחריות

לא! תשמישי קדושה, שהחייב ובני משפחתו זקוקים להם, כגון: ספרי תפילה, חנוכיה, תפילין וכיו"ב, פטורים מעיקול.

לא! החוק מעניק הגנה מפני עיקול של מצרכי מזון, אשר החייב ובני משפחתו הגרים עימו, זקוקים להם למשך תקופה של עד 30 ימים.

כן ולא! החוק מעניק פטור חלקי, לכלי עבודה ולמכונות, אשר בלעדיהם החייב אינו יכול להמשיך לעסוק במקצועו או בעבודתו או להתפרנס, ואשר באמצעותם הוא מפרנס את משפחתו.

לא! בתנאי שהכלב הוא כלב מאולף שנועד לשמש לצרכיו של עיוור, או שהוא משמש כחיית מחמד, ללא מטרה עסקית.

כן! באמצעות עתירה למתן צו מניעה זמני - אישי, אשר נקרא "צו מרווה", האוסר עליו להעביר ו/או להוציא משליטתו את הנכסים המפורטים בצו. תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984, אימצו במסגרתן צווים אלה

כן! נושים רשאים לפתוח תיק הוצאה לפועל בגין חוב פסוק, אולם חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז - 1967, מעניק הגנה מסוימת מפני מכירת המקרקעין ומפני פינויים, כאשר הם משמשים כדירת המגורים של החייב ושל בני משפחתו, עד להסדרת מדור חלופי

כן! ראש ההוצאה לפועל רשאי להטיל עיקול על משכורתו של חייב, במסגרת הליכים לאכיפת פסק דין למזונות שניתן נגדו.

כן!

כן!

כן! ניתן לקבל מגוון של צווי הגנה כנגד אלימות של בן משפחה אלים, לפי החוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א - 1991. צו הגנה יכול לחייב אדם להתרחק מבית המגורים של משפחתו, יכול לאסור על אדם להיכנס או להתקרב למקום העבודה של בן משפחתו, יכול לאסור על אדם להחזיק כלי נשק, ויכול להורות גם על דרכי טיפול. לחלופין, ניתן לבקש שיינתן צו מניעה זמני, בעניין הרחקת בן משפחה אלים מן הבית

קשה להעריך את הסיכוי לבטל את הצו, אולם יש מקום להגיש בקשה לביטולו, כדי להעמיד שאלה זו במבחן משפטי

כן! אולם כדי "להקדים תרופה למכה" רצוי להשיג פסק דין הצהרתי, שם יוצהר שמטלטלי תכולת הדירה שייכים אך ורק לבת הזוג

כן! הזכות לקיום הליך הוגן הינה זכות בסיסית. כללי הצדק הטבעי מחייבים לאפשר לאדם להשמיע את עמדתו בטרם מוכרע דינו, או לעיתים, לאחר מכן. חובה להודיע על הצו, לאדם, שחופש התנועה שלו הוגבל, כדי לאפשר לו להגיב

כן! ענין עיכוב יציאה יישקל, אגב עשיית איזון בין הזכות לחופש התנועה, מצד אחד לבין הזכויות של העותר מצד שני, ובחינת האינטרסים של הצדדים מזה ומזה

כן! צו עיכוב יציאה לקטין, עשוי להינתן עד ולא יאוחר מגיל 18

ניתן לפנות במישרין למשטרת הגבולות, להזדהות באמצעות שיגור תעודת זהות, בפקסימיליה, ולברר האם הצו לעיכוב יציאה, רשום שם, והאם הצו בתוקף

יש להגיש למשטרת הגבולות עותק מקורי של הצו בדבר ביטול עיכוב היציאה, ואז יבוטל הרישום.

יש להגיש למשטרת הגבולות עותק מקורי של הצו בדבר ביטול עיכוב היציאה, ואז יבוטל הרישום.

ניתן להגיש בקשה לצו מניעה כאשר אחד מבני הזוג מטריד ומפריע למשנהו לקיים אורח חיים תקין. בית המשפט ישקול את העובדות ויחליט בהתאם, אולם בימ"ש לא יעניק צווים שכאלה כלאחר יד או כדבר שבשיגרה, אלא ינהג בזהירות יתירה, כדי להימנע מלשמש כלי, בידי צדדים לסכסוך משפחתי

לא! ביטול צ'ק כשלעצמו אינו מהווה עילה להוצאת צו לעיכוב יציאה מן הארץ ושלילת חופש התנועה של החייב. לעיתים, ניתן להצדיק ולהגן על ביטול הצ'ק (למשל בטענה של כשלון תמורה). רק לאחר שתידחה התנגדות החייב לבקשה לביצוע שטר ניתן יהיה לבקש צו לעיכוב יציאה.

כן! בנסיבות מסויימות ניתן לבקש ולקבל צו לעיכוב יציאה נגד אדם, אף לפני הגשת תביעה כנגדו, אולם סמוך לאחר מכן, יש להגיש תביעה, בהתאם למועד שנקבע בתקנות סדר הדין האזרחי.

יש להגיש בקשה בצירוף תצהיר אשר מיועד לתמוך בעובדות המופיעות בבקשה, ולשמש כעדות לנטען בה. בבקשה יפורטו נימוקי הבקשה, ויתוארו העובדות אשר מצויות ביסוד הבקשה. בנסיבות דחופות עשוי להינתן צו עיכוב יציאה מן הארץ, במעמד צד אחד, ואז בימ"ש יקבע מועד לדיון במעמד הצדדים

בהחלטה אשר בה הוטל הצו לעיכוב יציאה מן הארץ, אמורה להיכתב התקופה, אשר בה יחול הצו. לפיכך יש לאתר את ההחלטה בתיק ביהמ"ש או בתיק ההוצל"פ, במקום שהצו ניתן. כדי לבטל צו שכזה, יש להגיש בקשה מנומקת ונתמכת בתצהיר, ולעתים להציע ערובה, להבטחת החזרת לישראל

בהחלטה אשר בה הוטל הצו לעיכוב יציאה מן הארץ, אמורה להיכתב התקופה, אשר בה יחול הצו. לפיכך יש לאתר את ההחלטה בתיק ביהמ"ש או בתיק ההוצל"פ, במקום שהצו ניתן. כדי לבטל צו שכזה, יש להגיש בקשה מנומקת ונתמכת בתצהיר, ולעתים להציע ערובה, להבטחת החזרת לישראל

לא! אב יכול לבקש צו לעיכוב יציאת ילדו לחו"ל, למשל מחשש שמא הילד יועבר מן הארץ לחו"ל בניגוד להסכמתו. צו שכזה ניתן לבקש במסגרת תיק אפוטרופסות. לעומת זאת, עיכוב יציאת אמו של הקטין מצריך עילות שונות. העילה לעיכוב יציאת קטין אינה מתאימה לאמו, ואיננה גוררת את שלילת חופש התנועה שלה.

כן! הואיל וזכות הסבים להסדרי ראייה עם הנכדים מעוגנת בפסק דין, הרי שהחשש מפני אי כיבוד פסק הדין, עלול לגרום, להגשת בקשה לעיכוב יציאתם של הקטינים מהארץ. על ההורה המשמורן לדאוג לערבויות מתאימות, להנחת דעת הסבים ו/או בית המשפט, ולהבטחת חזרתם של הנכדים לארץ.

יש להתקשר למשטרת הגבולות ולשגר אליהם, כתנאי לקבלת תשובה, צילום של תעודת זהות, ואז ניתן לבדוק אם קיים עיכוב יציאה.

יש לבדוק במזכירות בית הדין מדוע לא הוגשו הבקשות להחלטה בפני בית הדין, ולגרום להשגתן לביה"ד לשם מתן החלטה או קביעה לדיון.

יש להגיש בקשה לביטול הצו לעיכוב יציאת הקטינים ולבסס את הבקשה על כך שניתן פסק דין המתיר את הגירת הקטינים לחו"ל.

ניתן להגיש תביעת מזונות לביהמ"ש, ובמסגרתה להגיש בקשה לעיכוב יציאה מן הארץ כנגד הבעל/האב.כמו כן, ניתן להגיש תביעה לשלום בית או תביעת גירושין, לבי"ד רבני ואף במסגרתן להגיש בקשה לעיכוב יציאה.

על החייב להגיש בקשה לביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ לראש ההוצל"פ, ולנמק מדוע יציאתו מן הארץ חיונית. כמו כן, עליו להסביר מה מקור הכספים למימון הנסיעה. כמו כן, עליו להציע 2-3 ערבים בגירים, עובדים, ורצוי בעלי רכוש. הערבים ישמשו להבטחת חזרתו של החייב ארצה ולהבטחת חיוביו. הערבים יחתמו על כתב ערבות בהוצל"פ ויציאתם מן הארץ תעוכב עד לחזרתו של החייב, אם וכאשר, יינתן לו לצאת מן הארץ, בנסיבות מיוחדות.

כן! כדי להצדיק את שלילת חופש התנועה וחופש העיסוק של אדם, צריך לשכנע את ביהמ"ש שהחייב (במזונות) מתעתד לצאת לצמיתות או למשך תקופה ארוכה מן הארץ, ובכך לסכל ביצוע של פסק דין. חשש מעין זה צריך להיות מבוסס, ואין די בחשש בעלמא.

המבקש צו לעיכוב יציאה כנגד נתבע, חייב לבצע שיגור של הצו אל הנתבע ולהודיעו, כי הוצא נגדו צו לעיכוב יציאה מן הארץ. ברם, לעיתים הדבר לא נעשה, ועל כן יכול הנתבע לברר זאת, באמצעות הטלפון במשטרת הגבולות. 

לא! ערבותן של הבנות תחולט רק במקרה שהאב לא ישוב לארץ, בעודו בחיים. הערבות להבטחת שובו של חייב לארץ, תפקע עם מות החייב. בנותיו של החייב הן גם היורשות שלו, הן עלולות להיות מחוייבות בחובותיו כ"יורשות", אך זאת מכוח דיני הירושה, ורק מתוך עזבונו, ולא מעבר לכך. 

לא! הרחקת בעל מהבית, תיעשה רק כפועל יוצא מהתנהגות אלימה, פיזית או נפשית, כלפי האישה או הילדים, או כאשר קיים איום ממשי או חשש ממשי לאלימות מצד הבעל כלפי מי מבני ביתו. אין עילה להרחקת בעל מן הבית רק למען יצירת הפרדה בינו לבין אשתו.

הסכמת הבעל לשהות מחוץ לבית או להיות מורחק מן הבית, אשר קיבלה תוקף של החלטת בימ"ש, עשוייה להישאר בתוקף, כל עוד ביהמ"ש לא יעשה שינוי בהחלטה כדי ליצור תנאים לשינוי בהחלטתו הקודמת של ביהמ"ש, על הבעל המורחק להגיש בקשה לביהמ"ש, להתיר את חזרתו הביתה. לאחר שבית המשפט יקיים דיון בעניין, ויווכח כי הבעל איננו מהווה איום ו/או סכנה לבני ביתו, הוא עשוי לשנות את ההחלטה ולהתיר לבעל לשוב להתגורר בבית.

כן! האישה יכולה להגיש, לבית הדין הרבני, בקשה למתן צו לעכב יציאתו מן הארץ של הבעל, אשר תנומק בחשש שלה להישאר עגונה עקב יציאת בעלה לבלי שוב. אם יש לאשה ראיות לביסוס טענתה בדבר תוכנית הבעל להינשא בחו"ל, הרי שהדבר עשוי לסייע לה ולבסס את בקשתה.

כן! בית המשפט עשוי לפסוק הוצאות נגד המבקש עיכוב יציאה של הנתבע, ואשר התברר שהיא היתה קנטרנית ו/או שיקרית. בנוסף לכך, הצד הנפגע רשאי להגיש תביעת נזיקין נגד מבקש הצו, במקרה שנגרמו לו נזקים כשלהם כתוצאה מן הצו שניתן נגדו.

האישה יכולה להגיש לבית הדין הרבני תביעה לשלום בית, ובמסגרתה להגיש בקשה לעיכוב יציאת הבעל מן הארץ.

צו מניעה וצו עשה שונים במהותם זה מזה. ככלל, צו מניעה מיוסד על הימנעות מלעשות, ולפיכך מבחינה פרוצדורלית, אין לצו עשה מקום בבקשה לצו מניעה. אף עפ"י כן, בימ"ש למשפחה רשאי לסטות מכללי סדר הדין, ולאפשר לשכון בתוך בקשה לצו מניעה.

לא! אמם של קטינים איננה רשאית להוציא את ילדיה מהארץ ללא הסכמת אביהם ו/או אישור של בית המשפט.

כן! ניתן להגיש תביעת נזיקין בגין הטלת עיקול אשר הוטל שלא בתום לב, אם וכאשר ניתן להוכיח נזקים כספיים, שנגרמו כתוצאה מהטלת העיקול.

בית משפט שלום או בימ"ש למשפחה, וכן בית דין רבני אם הוא דן בעניינים שבין הצדדים, רשאי, עפ"י החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991, ובמידה ומתמלאים התנאים המנויים בחוק הנ"ל, לתת צו האוסר על אדם, באופן מוחלט, או בתנאים מסויימים, להיכנס לדירה בה מתגורר בן משפחתו ו/או להימצא בתחום מרחק מסויים מאותה דירה, ו/או להטריד את בן משפחתו בכל דרך ובכל מקום; לפעול בכל דרך המונעת או המקשה על שימוש בנכס המשמש כדין את בן משפחתו, והוא אף אם יש לו זכות כלשהי בנכס. צו הגנה גם יכול לכלול דרישה לערובה הן לקיומו והן להתנהגות טובה, או כל הוראה אחרת שביהמ"ש מוצא לנכון לדרוש עפ"י שיקול דעת ביהמ"ש, להבטחת שלומו ובטחונו של בן משפחה. צו זה יכול להינתן במעמד צד אחד. בקשה לקבלת צו הגנה מוגשת יחד עם תצהיר המפרט את עובדות המקרה.

במידה ובעלך מתנגד לנסיעתך לחו"ל, ביכולתו לבקש מבימ"ש לעכב את יציאתך ו/או יציאת ילדכם המשותף מן הארץ. רצוי להשיג הסכמה בכתב של האב לנסיעה לחו"ל, שלך ושל התינוק לתקופת הביקור. אולם, כדי לבטל את הסיכון או את החשש מפני הוצאת צו לעיכוב יציאת האם ו/או התינוק מן הארץ רצוי לערוך הסכם קצר, להגישו לבימ"ש, ולקבל את אישור ביהמ"ש לביקור בחו"ל.

יש לעשות הבחנה, בין עיכוב יציאה של בגיר ,לבין עיכוב יציאה של קטין. אם ניתן צו זמני במעמד צד אחד, לעיכוב יציאה של בגיר ,אזי הצו יעמוד בתוקפו ,עד לדיון שייערך,עפ"י הוראת תקנות סדר הדין האזרחי ,התשמ"ד-1984. בית משפט חייב לקבוע מועד לדיון ,במעמד הצדדים ,תוך 14 ימים ,ממועד מתן הצו הזמני ,שניתן לבקשת צד אחד, בטרם דיון, ובטרם נשמעה עמדת הצד שכנגד ,וזאת כדי לאפשר את שמיעת המשיב לבקשה, וכדי להכריע ,לאחר שמיעת הצדדים. לעומת זאת ,אם ניתן צו לעיכוב יציאת קטין מן הארץ ,אזי צפוי להיקבע בצו, כי הוא יהיה בתוקף, עד להחלטה אחרת, או עד למועד הגיע הקטין לגיל 18 .במקרה של עיכוב יציאת קטין מן הארץ אין הכרח לקיים דיון בביהמ"ש, אלא אם המשיב ביקש זאת במפורש.

צו לעיכוב יציאה מן הארץ של חייב במזונות יכול להינתן ע"י ביהמ"ש למשפחה או ע"י ראש לשכת ההוצאה לפועל. צו לעיכוב יציאה מן הארץ, אשר ניתן ע"י רשם או שופט בית משפט למשפחה ,עשוי להינתן עד למתן פסק דין או עד למתן החלטה אחרת. צו עיכוב יציאה שניתן בהוצל"פ יכול להינתן לפרק זמן של שנה אחת, והזוכה רשאי לבקש את הארכתו, בחלוף פרק זמן זה, אם החוב עדיין טרם סולק. אם הצו הוטל במעמד צד אחד ,אזי החייב יכול להגיש בקשה לביטולו ,ולעתור במסגרתה לקיום דיון בבקשה. החייב יכול להציע ערבים להבטחת תשלום חוב המזונות ,כדי לאפשר את יציאתו לחו"ל.ככלל ,ביהמ"ש נוטים להימנע מהטלת צווים לעיכוב יציאת תושב חוץ, אולם חיוב/חוב במזונות הינו חריג לכלל.