חדש!

כן! אשה אינה חייבת לסבול את מגורי מי מקרובי משפחת בעלה עמה ועם בעלה, באותה דירה, כמו שנאמר: "אין אדם דר עם נחש בכפיפה".

כן! אומנם הבית נמצא בבעלות האשה בלבד, אולם הזכות להשתמש בדירה היא בבחינת פירות נכסיה. ה"פרי" שייך לבעל, אך ה"עץ" שייך לאשה. הבית יחשב כ"נכסי מלוג".

על אף האמור בחוק האזרחות לפיו קטין אמור להירשם כאזרח ישראלי מכח היותו צאצא של אזרח ישראלי ,בפועל משרד הפנים מסרב לרשום במקרים כאלו את הקטין במרשם האוכלוסין בהסתמך על הצהרת אבהות בלבד, ודורש הוכחה חד משמעית, דהיינו בדיקת רקמות אשר קרוייה גם "בדיקה לסיווג רקמות" .מכאן שישנן שתי דרכי פעולה, האחת ארוכה ויקרה יותר ,באמצעות עתירה מינהלית נגד שר הפנים ובמסגרתה לנסות לתקוף את חוקיות מדיניות משרד הפנים,כדי להכשיר את רישום הקטין.השנייה שהיא קצרה ויעילה יותר וזאת ע"י הגשת בקשה משותפת של שני הורי הקטין,לביהמ"ש על מנת שיינתן צו לביצוע בדיקה לזיהוי גנטי, בהתאם לדרישת מ

בדרך כלל ,לא! חטיפת קטין לחו"ל ע"י אחד מהוריו אסורה עפ"י החוק בישראל,ועפ"י אמנה בענין חטיפה בינלאומית של קטינים,אשר ישראל חתומה עליה.אולם אין בחטיפת קטין כשלעצמה כדי לשלול את המשמורת מהורה שחטף את ילדו.ביהמ"ש לא יתעלם ממעשה החטיפה,אולם המשמורת תיבחן בהתאם לטובת הקטין.

כן! על אף שסעיף 3(2) לחוק האימוץ התשנ"א-1981,מדבר על כך ש:"אין אימוץ אלא ע"י איש ואשתו יחד ואולם רשאי ביהמ"ש ליתן צו אימוץ למאמץ יחיד-אם הורי המאומץ נפטרו והמאמץ הוא מקרובי המאומץ ובלתי נשוי".הרי שסעיף 25(2) לחוק האימוץ מסמיך את ביהמ"ש לסטות מהתנאי שבסעיף 3(2) העוסק כאמור בקירבת המאמץ,וזאת לאחר שהוא נוכח כי הדבר יהיה לטובת המאומץ,בנסיבות מיוחדות ומטעמים שיציין בהחלטתו.

במצב שהקטין נמצא בפועל (דה פקטו) מחצית מן הזמן או יותר במחיצת הורה אחד ,ומחצית מן הזמן,ואף פחות מזה,אצל משנהו,עשוי הדבר להיחשב כמשמורת משותפת, בפועל ,וזאת בהנחה,כי ההסדר הנ"ל הינו קבוע ומתמשך, ושהימים בהם שוהה הקטין אצל אביו כוללים לינה.

כן! ניתן לפתוח תיק אפוטרופסות,ובמסגרתו לבקש להתמנות ע"י ביהמ"ש כאפוטרופוס על הקטין,בנוסף ולצד אמו,אשר הינה אפוטרופוס טבעי של הקטין,וזאת כדי להעניק הכרה,לקשר ולנוכחות ההורית המיוחדת בין ההורה הלא ביולוגי לבין הקטין .כפועל יוצא מן המינוי ,אם יינתן,ניתן לעתור לקיומם של הסדרי ראייה .ביהמ"ש צפוי למנות פסיכולוג ו/או עובד סוציאלי,למתן חוות דעת בעניין הנוכחות ההורית ו"האבהות" הפסיכולוגית ,הנטענת ע"י החבר ההומוסקסואל ,בחייו של הילד ,מבחינת הקטין ובראיית טובתו של הקטין. רצונו החיובי של ההורה לשלם מזונות,יילקח בחשבון ,כחלק ממכלול השיקולים ע"י ביהמ"ש .

כן! בפסק דין שניתן בשנת 2001 בסוגיה זו, נקבע ע"י בימ"ש למשפחה, כי בנות זוג נכנסות להגדרה של "בן משפחה", עפ"י חוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה - 1995, ולכן לבית המשפט יש סמכות לאשר את ההסכם לחיי משפחה שנעשה ביניהן.

כן! למרות שבית המשפט לענייני משפחה במחוז הדרום אישר הסכם שנערך בין שתי לסביות בקיץ 2001, בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל-אביב סירב בחודש מרץ 2002 לאשר הסכם כזה, והדגיש, שעל פי חוק בית המשפט לענייני משפחה, הוא מוסמך לאשר הסכמים בין בני זוג ידועים בציבור, אך ורק כאשר הם הטרוסקסואלים.

לא! בית המשפט הגבוה לצדק, דחה, בחודש דצמבר 2002, עתירה של אישה עקרה ולא נשואה, להתיר לה לחתום על הסכם עם אם פונדקאית. נקבע שחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור ההסכם ומעמד הילוד) – 1996 שולל את האפשרות, שבני זוג בני אותו מין יהפכו ל"הורים מיועדים" ויחתמו על הסכם.

לא! חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור ההסכם ומעמד הילוד) שולל את האפשרות של גבר יחיד, להיות אב מיועד, וקובע שרק גבר, אשר הינו נשוי לאישה, או שהוא הידוע בציבור של אישה, יכול להיות "אב מיועד".

לא! אלא אם ישונה החוק ותורחב הגדרת "בן משפחה" או "קרוב משפחה מדרגה ראשונה", ותכלול בני זוג מאותו מין.

בני זוג, בני אותו מין יכולים להגיש בקשה לאישור הסכם לחיי משפחה ו/או הסכם ממון ביניהם, בהנחה שבן הזוג שאיננו אזרח ישראלי, שוהה בישראל, גם אם אין לו מעמד של תושב. היו מיקרים שבימ"ש אישר הסכם מעין זה, והיו מיקרים שבימ"ש סירב לאשר.

כן! הפרדת רכוש ושיוכו לאחד מבני הזוג, באמצעות הסכם ממון, בין בני זוג שאינם נשואים, עשוי להוות הגנה טובה כנגד תביעות רכושיות בעתיד.

לא! כל עוד שהאב כשיר מבחינה משפטית, הרי שהחוק מתיר לו לעשות כרצונו, ברכושו, ולילדיו הבוגרים, אין יכולת למנוע ממנו לעשות ברכושו כרצונו.

ככלל, בני זוג אשר הינם ידועים בציבור אינם חייבים לערוך הסכם, כדי למסד את יחסיהם. אולם, עריכת הסכם רצויה, כאשר בני הזוג, שהינם ידועים בציבור מעוניינים להגדיר וליצור הוכחה לגבי אופי ומהות היחסים אותם הם מנהלים, וכדי להסיר ספק.

אדם השוהה בארץ באופן בלתי חוקי, ומתגורר עם בת זוג שלא כדין, קשה להניח שבימ"ש יתן גושפנקא חוקית לשוהה בלתי חוקי, העשוי לנצל הכשר מעין זה כדי להיחלץ ממצבו.

בני זוג אשר חיו ביחד ונפרדו חצי שנה לפי מותו של בן הזוג, עובדה זו, מנתקת את הקשר המשפטי ביניהם כידועים בציבור, המזכה את בת הזוג בזכויות רכושיות לאחר מותו של המנוח, כידועה בציבור שלו. יחד עם זאת, יתכן שהאשה תהיה זכאית למחצית מן הזכויות הרכושיות שצברו הצדדים במהלך החיים המשותפים, במידה ונצברו זכויות כאלה.

אשה אשר איננה נשואה לבן זוגה, עשוייה לקבל תגמולים מהביטוח הלאומי, אם יוכר מעמדה כידועה בציבור של המנוח. הואיל והצדדים התגרשו וחיו בנפרד, הרי שאין הגרושה נחשבת כידועה בציבור, למרות התמיכה הכלכלית שהוענקה לה ע"י המנוח.

בת הזוג הידועה בציבור זכאית למזונות מבן זוגה, ובכלל זאת, היא זכאית לכך שהוא ישתתף בדמי האשפוז שלה, בבית החולים הפסיכיאטרי, אולם חיוב מעין זה איננו אוטומטי, והוא מחייב הגשת תביעה משפטית, לצורך הגשמתו.

לא! יחסים אינטימיים בין גבר ואשה אינם יוצרים, כשלעצמם, מעמד של ידועים בציבור. בן זוג יכול להיות פרוד ולא גרוש ולהחשב כידוע בציבור. גם מגורים ביחד, אך ללא ניהול משק בית משותף אינם יוצרים בהכרח מעמד של ידועים בציבור. מגורים בנפרד של בני זוג, בוודאי שאינם יוצרים מעמד שכזה, נהפוך הוא. 

לא! פיצויים על פי חברות בקופת קצבה/ תגמולים, אינם נכללים בעזבון, זולת אם הותנה אחרת ולכן, אין הידועה בציבור זכאית לפיצויים.

כן! תצהיר הנערך ע"י אשה, אשר בו נאמר כי היא ידועה בציבור של אדם כלשהו, מהווה ראיה בעלת ערך הוכחתי. ניתן להתכחש, מאוחר יותר לתוכנו של התצהיר אולם אין שום וודאות שההכחשה תנחל הצלחה. אמנם בין ידועים בציבור צריך להתקיים, תנאי המגורים המשותפים, אלא שאם בני זוג התגוררו ביחד, קודם למאסרו של בן הזוג, הרי שעובדת המאסר מהווה "כח עליון" ואין היא מפקיעה את יחסיהם. ולפיכך תצהיר מעין זה עשוי לסייע לבן הזוג האסיר להוכיח זכויות ברכוש

כן! בשנים האחרונות הרחיב בית המשפט את זכויותיה של הידועה בציבור והחיל אותן על מזונות מבן זוגה. העובדה שבן הזוג נשוי לאשה אחרת, אינה גורעת מזכותה של הידועה בציבור, החיה עמו, למזונות.

בדרך כלל, ידועים בציבור אינם זקוקים לגירושין, ומכאן שגבר החי עם בת זוג ללא נישואין אינו חייב להתגרש מאותה אישה. יחד עם זאת, במידה ותוגש ע"י בת הזוג תביעה למזונות, בית המשפט עשוי לפסוק לה מזונות, במידה והיא נתמכה כלכלית ע"י הגבר ו/או היתה ביניהם התחייבות בכתב או בעל פה שהגבר יתמוך בה, אשר התגבשה במהלך החיים המשותפים. יוער כי אם בת הזוג תגיש תביעה לבי"ד רבני, והיו דברים מעולם, יתכן שביה"ד ידרוש עריכת סידור גט ביניהם, מחשש שמא היו, מעין קידושין, ביניהם.

העובדות שבני זוג אינם מתגוררים תחת קורת גג, ואינם מנהלים משק בית משותף עשויות לשלול את הגדרתם כ"ידועים בציבור".

לא! בני זוג שהתגרשו, אך חזרו לחיות ביחד, לאחר גירושיהם, הרי כמוהם כ"ידועים בציבור" ואין הם זקוקים בעת שיפרדו ל"גט" ולא להסכם גירושין. הסכם גירושין הכרחי לבני זוג נשואים, כאשר בדרך כלל, ענייני הרכוש תלויים ומשולבים בתהליך הגירושין. כאשר בני הזוג אינם נשואים הם רשאים להפרד זה מזה, גם בלי הסכם בכתב.

כן! בני זוג המתגוררים ביחד תחת קורת גג אחת, כאשר בן הזוג דואג ומכלכל את בת זוגתו אשר נמצאת בהריון ממנו, עשויים להיחשב כ"ידועים בציבור". מעמד זה עשוי להקנות לבת הזוג זכויות למזונות ואף זכויות ברכוש שנצבר במהלך יחסי בני הזוג. יחד עם זאת, לבת הזוג תהיינה זכויות קנייניות בדירה שרכש בן זוגה, לפני שהחלו היחסים ביניהם.

פילגש, החיה בהסתר עם גבר עלולה, שלא להיחשב כידועה בציבור של בן זוגה, משום שעובדת החיים בהסתר עומדת בסתירה להכרח להיות ידועים בציבור, כבעל ואשה.

כאשר גבר ואישה מנהלים מערכת יחסים המשתרעת על פני שנים וכאשר יחסיהם מבשילים לידי מגורים משותפים, עשוי להיווצר מצב במהלך החיים ביחד, שבו הם ייחשבו כידועים בציבור, למרות שהגבר לא נשא בהוצאות המשותפות, כאשר הצדדים חיו יחד תחת קורת גג משותפת.

בני זוג המקיימים יחסים קבועים ורצופים תומכים זה בזה כלכלית, וידועים כלפי הסובבים אותם כזוג המקיים מערכת יחסים קבועה, עשויים להיחשב כידועים בציבור, גם אם את זמנם הם מחלקים בין שני דירות ולנים האחד בדירת משנהו.

לא! לינה פעם בשבוע בצוותא אינה מקיימת את המרכיב של מגורים משותפים, אשר מהווה יסוד חיוני, כדי להיחשב כידועים בציבור. סיוע במימון שכר דירה וסיוע כלכלי, אף אלה אינם מקיימים את המרכיב ההכרחי של ניהול משק בית משותף.

כן! אין מניעה לחתום על הסכם לחיי משפחה בפני נוטריון. אולם יש לדעת כי אין דרישה בחוק לכך שהדבר ייעשה בדרך זו, בכל מקרה הסכם ממון בין ידועים בציבור יהא בר תקף אף מבלי שייחתם בפני עו"ד או נוטריון או בימ"ש.

לא! העובדה שכל אחד מהצדדים מנהל משק בית נפרד ועצמאי שוללת את האפשרות להתהוות מעמד של ידועים בציבור, אשר מבוסס על חיים ביחד תוך כדי ניהול משק בית משותף.

כן! באופן כללי, קל יותר להחזיר לישראל ילד שנחטף למדינה, אשר אמנת האג בענין ההיבטים האזרחיים של חטיפת ילדים –1980 חלה עליה.

כן! בדרך כלל ילדים חטופים מוחזרים למדינה שממנה נחטפו, אבל קיימות מספר הגנות. אם הוכח שמתקיימת הגנה מסויימת, אז בית המשפט מוסמך להימנע מלהורות על החזרה של הילד החטוף.

יתכן שכן, משום שהאב המבקש "הסכים" להרחקה או לאי ההחזרה של הקטין או "השלים" איתה וזוהי הגנה על פי האמנה. כאשר מוכחת הסכמה לבית המשפט יש סמכות לצוות על אי החזרת הקטין למדינה שממנה נחטף.

לא ! הנוכחות במשפט, של הורה, אשר ילדו נחטף לישראל, איננה חובה .

הודו אינה חתומה על אמנת האג, כך שהאמנה אינה חלה על הליכים משפטיים, בענייני חטיפת ילדים בין ישראל להודו. האפשרות הנותרת היא הגשת עתירה לצו "הביאס קורפוס", אשר אמורה להיות מוגשת בבית המשפט המוסמך בהודו.

כן!

אסטוניה, גרוזיה, סלובניה, סלובקיה, מולדובה, טורקמניסטן, אוזבקיסטן, לטביה, פולין, רומניה, צ'כיה, מקדוניה, הונגריה, בילורוסיה, בוסניה הרצגובינה, קרואטיה ויוגוסלביה.

אם חטיפה מישראל ללטביה אירעה לאחר תאריך ה- 1/8/2002, אזי האב יכול לנקוט בהליכים על פי אמנת האג, להבטחת החזרתו של הקטין, באמצעות הרשות המרכזית בישראל, כיוון שביום 1/8/2002 אמנת האג בעניין ההיבטים האזרחיים של חטיפת ילדים נכנסה לתוקף בנוגע לחטיפות בין מדינת ישראל לבין לטביה. אם החטיפה אירעה לפני יום 1/8/2002, אזי האב יצטרך לנקוט בהליכים משפטיים רגילים בבית המשפט המוסמך בלטביה, לצורך מתן צו להחזרת הקטין לישראל.

כן!

כן!

כן! בשנת 1996, במשפט ראובני, אשר התנהל בארה"ב, בבית משפט העליון, בסנטה ברברה, קליפורניה, אמה של קטינה השתמשה בהצלחה במכתב של האב, אשר בו נאמר שהוא מתחייב שלא למנוע את היציאה שלה ושל בתם המשותפת מישראל. תביעתו של האב להחזרת הקטינה לישראל נכשלה ונקבע שהמכתב נחשב כהסכמה בלתי חוזרת ליציאת הקטינה מישראל.

לא! כך נאמר במפורש באמנת האג.

לא! המשפט בענין חטיפת הילדים ייערך בקנדה, שם יוכרע האם יישארו בקנדה או יוחזרו לישראל.

בית המשפט יבחן לא רק את ההצהרות בעניין, אלא ילמד גם מהתנהגות ההורים וממכלול הנסיבות, ויחליט האם אכן היתה "הסכמה" או "אי הסכמה".

כן! אם השהייה או אי-ההחזרה הינם בניגוד לרצון ההורה הנשאר בארץ.

התשובה תלויה בעיתוי, אשר בו יתייחס בית המשפט בחו"ל, למצב הבטחוני בארץ ולראיות שיגיש לו ההורה החוטף. התשובה בסוגיה זו איננה חד משמעית.

כן! אין קשר בין מהות היחסים השוררים בין הורים ביולוגיים, לבין הזכות של הורה ביולוגי להבטיח את זכויות הביקור שלו.

ככלל, לכל אדם יש זכות לצאת מישראל, ולכל אדם יש זכות להיכנס לישראל, אלא אם מוטלת הגבלה על זכות זו.

הזכות להוריש הינה זכות קונסטיטוציונית או במילים אחרות זכות חוקתית.

לא! בישראל אין הליך של גירושין בין ילדים להורים.

כן! אין כל מניעה שאדם שנולד יהודי ימיר את דתו לדת הנוצרית או דת אחרת.

בבתי הדין הרבניים בארץ יש מחלקה לגיור, ושם ניתן להגיש בקשה לגיור.

כאשר עסקינן בהעברת בעלות במקרקעין, שלא בדרך של עסקת מכר רגילה, אלא בפעולה משפטית מסוג אחר, כמו: ירושה, גירושין או מתנה, אז המצב שונה, וקיימים פטורים מלאים או חלקיים או תנאים מועדפים.

לא! ההעברה פטורה ממס, כיוון שהיא איננה נחשבת למכירה על פי חוק מיסוי מקרקעין.

לא! הענקת מתנה היא עסקת מכר, אלא שזו מוגדרת בחוק המתנה כמכר ללא תמורה. על מקרקעין שמועברים במתנה מוטל מס רכישה מופחת, כאשר מדובר בהעברה בין קרובי משפחה, וזאת בהתאם לדרגת הקרבה.

כן! על פי חוק מיסוי מקרקעין, העברה של זכויות במקרקעין בין קרובי משפחה מדרגה ראשונה, אשר מתבצעת ללא תשלום של סכום כסף כלשהו, פטורה ממס שבח. קרוב המשפחה שמקבל את המקרקעין במתנה, יידרש לשלם רק שליש ממס הרכישה שהיה אמור לשלם בעסקת מכר המתבצעת בתמורה.

ידועים בציבור זכאים לפטורים מסויימים, כאשר הם מעניקים אחד לשני נכס מקרקעין במתנה, בהתחשב בנסיבות העניין. כאשר גבר או אישה מעבירים זה לזה זכויות בדירה, שבה הם חיו יחד שנה לפחות, לא יחול מס שבח על ההעברה. מס הרכישה שיחול יהיה שליש ממס הרכישה הרגיל, דהיינו, כמו מס הרכישה שחל על קרוב משפחה. בן זוג נשוי, לעומת זאת, היה מקבל פטור מלא ממס רכישה.

לא! על פי חוק מיסוי מקרקעין, כאשר נעשה בדירה שימוש למטרת פעילות חינוכית, שימוש מעין זה נחשב כשימוש למטרת מגורים, והפטור חל.

כן! כאשר הדירה הנרכשת הינה "דירת יחיד" של הקונה, אזי הקונה זכאי ליהנות משיעורי מס רכישה מופחתים ומדורגים בסולם של 0.5%, 3.5% או 5%, בהתחשב במחירו של הנכס הנרכש. במקרה של קניית דירה נוספת, שיעור מס הרכישה הקבוע בחוק מיסוי מקרקעין הוא גבוה יותר, ומתחיל ממדרגה של 3.5% או 5%, בהתחשב במחירו של הנכס הנרכש.

כן! על פי חוק מיסוי מקרקעין, אדם שקיבל דירה במתנה, לא יהיה זכאי לפטור כלשהו ממס שבח במכירתה, אם הוא לא ימתין את תקופת הצינון הנדרשת בחוק.

תקופת הצינון היא בת 3 שנים.

לא! על פי חוק מיסוי מקרקעין, כל עוד הזכויות שיש לקונה בנכס מקרקעין אחר, הן פחותות מ - 25%, לא תישלל זכאותו לשלם שיעור מופחת של מס רכישה, אשר חל על אדם שקונה נכס מקרקעין יחיד לצורך מגורים.

אם הנכס האחר הושכר לדיירים מוגנים לפני יום 1/1/97, זכאותו של הקונה לשלם שיעור מופחת של מס רכישה (החל על אדם, הרוכש נכס יחיד לצורכי מגורים), לא תיפגע. כך נקבע בחוק מיסוי מקרקעין.

5%, ואין זה משנה, אם בבעלותו של הקונה יש נכס מקרקעין נוסף.

על פי חוק מיסוי מקרקעין, אדם שמוכר זכויות במקרקעין חייב להצהיר על המכירה למנהל מס שבח תוך 30 יום, או להגיש לו שומה עצמית תוך 50 יום ממועד עריכת הסכם המכר.

בית דין שרעי.

כן ! בפני קאדי ולפי הדין השרעי.

נישואין שנערכו על פי האיסלם יכולים להסתיים בגירושין על פי האיסלם, אולם הדבר תלוי במידת שיתוף הפעולה בין הצדדים. בהעדר שיתוף פעולה, אפשר להפקיע את הנישואין ע"י גירושין אזרחיים ותחילתו של הליך זה מתנהל בבית המשפט העליון.

זהו הסכם בין בני זוג, שמתעתדים להינשא זה לזה או נשואים זה לזה ומתעתדים להתגרש, אשר מגדיר ומסדיר את עניין הזכויות והחובות של בני הזוג ברכושם המשותף, מסדיר לעתים את כללי ניהול המשאבים המשותפים, ועשוי אף לקבוע איזה פריטי רכוש יוחרגו או לא ייכללו במסגרת הרכוש המשותף.

כן! עפ"י הוראות חוק יחסי ממון בין בני זוג - 1973, חלה חובה על זוגות נשואים לאשר את ההסכם כתנאי לתוקפו. לעומת זאת, הסכמים בין ידועים בציבור אינם חייבים להיות מאושרים ע"י ביהמ"ש לצורך התוקף המשפטי שלהם, ועל הסכם שכזה יחולו דיני החוזים הכלליים.

לא! חוק זה חל רק על בני זוג נשואים.

הסכם גירושין חייב להערך בכתב, להיות מאושר ע"י בית הדין הרבני או ע"י בית המשפט לעינייני משפחה, ולקבל תוקף של פסק דין. לגבי יהודים, רק לבית הדין הרבני יש סמכות לאשר הוראות הסכם שמתייחסות לגירושין.

כן. זוג נשוי יכול לעשות הסכם יחסי ממון בכל עת.

ן! בני זוג רשאים להסכים על מקום שיפוט, אשר נוח לשניהם מבחינה גיאוגרפית, בתוך הסכם הגירושין שלהם, אבל בית הדין הרבני, שבו הם בוחרים להגיש את תביעתם, יכול שלא לקבל את הסכמת הצדדים בעניין.

כן! ההסכם צריך שיהיה בכתב, וחייב לקבל אישור של בית משפט, אשר אמור לתת לו תוקף של פסק דין. בית המשפט יאשר הסכם שכזה, אם ישתכנע שההסכם סביר ואינו פוגע בטובת הילד ובזכויותיו.

ההסכם מחייב והתובע צריך לפעול על פיו ולמחוק תביעתו.

כן! ניתן להסכים על משטר הפרדה רכושי בין בני זוג.

הסכם ממון יכול להחתם בין ידועים בציבור ואין חובה לאשרו בבימ"ש. לעומת זאת אצל זוגות נשואים יש חובה לאשר הסכמי ממון, כתנאי לתוקפם

הואיל והילדים הינם בעלים של הזכויות בדירה, הם רשאים לפעול למכירת הדירה. אם הילדים יתנגדו למכירת הדירה, התנגדותם לא תועיל להם, כי ניתן להתגבר על התנגדותם ע"י הגשת תביעה לפירוק השותפות בדירה.

ניתן לערוך הסכם ממון אשר קובע במפורש שהנכס שייך לבן הזוג בלבד, וכי תשלומי ההלוואה נשוא המשכנתא לא יגרעו מזכויותיו ולא יעניקו זכויות כלשהן לבת הזוג.

הסכם ממון מיועד להסדיר את יחסי הגומלין הכלכליים בין בני זוג בין אם נישאו בנישואין אזרחיים, ובין אם נישאו בטקס דתי. הסכם ממון, שערכו בני זוג, ואשר אושר וקיבל תוקף משפטי על ידי בית המשפט, הנו בעל תוקף חוזי ומשפטי, גם אם בני הזוג אינם נשואים זה לזה, בהיותם ידועים בציבור.

אם מדובר בהסכם אשר לפיו האם וויתרה על מזונות קטינים, הרי שההסכם עשוי להיראות כמנוגד לתקנת הציבור ומנוגד לטובת הקטינים, ויש להניח שבית המשפט יתעלם מהתחייבות האם ו/או הערב. אם מדובר בוויתור על מזונות האישה, כי אז הוויתור של האישה שריר וקיים, וכן התחייבות הערב מחייבת ובעלת תוקף.

לא! לאחר שהבעל חתם על הסכם גירושין, אשר קיבל תוקף של פס"ד, לפיו האישה זכאית למחצית גימלת הפנסיה שלו, אין הוא רשאי לחזור בו מן ההסכם, על אף שמחצית הפנסיה הנותרת בידו אינה מספקת לו. ניתן לבטל הסכם אך ורק אם מתקיימת עילה לביטולו עפ"י דיני החוזים. ניתן לבטל פסק דין ע"י הגשת ערעור. בהקשר זה המועד להגשת ערעור חלף והטעם של קשיים כלכליים איננו מהווה עילה לביטול הסכם. יחד עם זאת, אם בני הזוג עדיין לא התגרשו, יתכן שיש מקום לטענה כי מחדלם מהווה מעין הסכמה שבשתיקה או בהתנהגות לביטול ההסדר הקודם. אולם טענה זו, טעונה הוכחה וביסוס.

לא! לא ניתן להתנות על מתן או קבלת גט, משום שעל פי הדין העברי, עלול הדבר לגרום ל"גט מעושה" היינו, גט שניתן שלא מרצון חופשי ואז הגט בטל וחסר ערך משפטי.

לא! אין קשר בין חבותו של אב במזונות ילדיו לבין נישואיה בשנית של אמם. לפיכך קשה להניח שבימ"ש יאשר תניות בהסכם גירושין, אשר פוגעות במזונות ילדים, כפועל יוצא מנישואין של אמם. יתכן שהסכם מעין זה אושר ע"י בי"ד רבני. אם, בכל זאת אושר התנאי העוסק בהפחתת מזונות ילד, כתוצאה מנישואי אמו, אזי לשונו של התנאי מדברת על נישואין ולא על ידועים בציבור, ולכן בהעדר נישואין, אין עילה להפחתה.

לא! הסכם טרום נישואין הכולל התחייבות להתגרש בתנאים מסויימים אין בו כדי לחייב את האישה בכל הקשור להסכמה לגירושין. תביעה המושתתת על הפרת הסכם נישואין (הכולל תנאי בדבר התחייבות להתגרש) בהבדל מהפרת הסכם גירושין, אינה מוכרת בדין ועלולה להידחות על הסף בהעדר עילה.

ככל שתקופת הנישואין מתמשכת, כך תעלה בהתאמה מידת הנחיצות בעריכת הסכם יחסי ממון, כדי להבטיח כי במקרה של גירושין תשאר הדירה בבעלות בן הזוג שרכש אותה.

לא! תנאי לתוקפו המחייב של הסכם גירושין הוא, אישורו ע"י בימ"ש או בי"ד רבני. בהעדר אישור משפטי להסכם, אין לו תוקף מחייב, אלא הוא מהווה, לכל היותר, ראיה שמישקלה נמוך למדי.

הסכם ממון יכול להיות מאושר ע"י נוטריון, אך ורק לפני נישואין. אישור, בהבדל מפס"ד איננו ניתן לאכיפה, כשלעצמו ודרוש הליך נוסף. לעומת זאת הסכם ממון הנכלל בהסכם גירושין מצריך, בנוסף לאישורו, גם תוקף של פס"ד. הסכם בענין מזונות קטינים, מצוי אך ורק בסמכות בימ"ש. לעיתים נושא העברת רכוש לקטינים טעון אישור של בימ"ש, משום שגלומות בו, זכויות וחובות, לפיכך יש להגיש הסכם מעין זה לבימ"ש.

הבעל איננו יכול למכור באופן חד צדדי את הדירה השייכת לו ולאשתו/גרושתו עפ"י ההסכם, על האשה נאסר לתבוע את פירוק השיתוף, אולם איסור כזה לא הוטל על הבעל, ולכן הוא רשאי לתבוע את פירוק השיתוף בדירה. יחד עם זאת, אין הבעל רשאי לדרוש מהאישה השבת הסכומים ששילם עבור החזרי הלוואת המשכנתא, ואשר הוא התחייב לשאת בהם לבדו, כאמור בהסכם הממון. יתרת הלוואת המשכנתא הרובצת על הדירה חלה על שני בני הזוג, ועליהם לשאת בה במכירת הדירה, אלא אם כן, בהסכם נאמר אחרת. 

התשובה מותנית במידת ההתייחסות לסוגיה זו בהסכם הגירושין. אם בהסכם יש וויתור מפורש או וויתור משתמע על טענה מעין זו, אזי תביעת הבעל לשכר ראוי או לדמי שימוש, בחלקו בדירה צפוייה להידחות. אולם אם הסכם הגירושין שותק לגבי סוגיה זו, אזי הבעל לשעבר יכול לתבוע, דמי שימוש, בעבור שהיית אשתו לשעבר במחצית הדירה השייכת לו. תביעה מעין זו, אינה שכיחה ובתימ"ש אינם מעודדים הגשת תביעות שכאלה. 

ניתן להגיש בקשה לבית המשפט למתן "צו עשה" המחייב את האב לחתום על בקשה להנפקת דרכון לקטינה, ולחילופין, להתיר לאמה של הקטינה לחתום על הבקשה להנפקת דרכון לקטינה, מבלי להיזקק לחתימת האב, ולהורות למשרד הפנים להסתפק בחתימת האם בלבד. 

כן! התחייבות והסכמה בעלת אופי ממוני, של אשה כלפי בעלה, מחייבת אותה ופוטרת אותו ממזונותיה.

הסכם הממון, אם אושר כדין, ע"י בימ"ש או בי"ד או נוטריון, אזי מה שהוסכם בו, היינו שהדירה שייכת לבעל, גובר על רצון האשה לקבל את הדירה.

הסכם ממון הוא מסמך, אשר בני זוג העומדים להינשא ו/או הנשואים בפועל, עורכים ביניהם בכתב, על מנת להסדיר את זכויותיהם הרכושיות ואופן חלוקתן ביניהם במקרה של פירוד ו/או גירושין. 

אם ההסכם נחתם ע"י הצדדים וקיבל תוקף של פסק דין ע"י בימ"ש, הרי שהוא חוקי, אולם אם דמי המזונות הינם בגובה משכורתו של החייב, כי אז ההסכם איננו הגיוני משום שהוא לא מותיר אמצעי קיום בידי החייב, אלא אם יש לו אמצעים אחרים.

הסכם ממון שנחתם בין בני זוג הנשואים זה לזה, יקבל תוקף משפטי אם יאושר ע"י בימ"ש או ביד"ר או יחתם בפני נוטריון. חתימת ההסכם בנוכחות עדים אינה מהווה תחליף לאישור משפטי כנ"ל.

נמוכים ביותר. כאשר הבעל מקיים את ההסכם, לאחר שאושר ההסכם, וניתן לו תוקף של פס"ד, הרי שגם אם האשה לא היתה מיוצגת, לא תהיה לאישה עילת תביעה במזונות ולפיכך תביעתה עלולה להידחות ע"י בית המשפט.

כאשר הסכם הגירושין או פסק הדין שותק או אינו מסדיר את אופן קיום הקשר בין אב לילדו,  בעת שהותו של קטין עם אמו בחופשה בחו"ל ,אזי ניתן לנהל מו"מ ,בניסיון להגיע להסכמה משותפת בענין הסדר הקשר בין האב לבן בחו"ל .והיה אם יתגבש הסכם,אזי ההורים רשאים ולהגישו לאישורו של ביהמ"ש. במידה ולא תהיה הסכמה בין ההורים,ניתן לפנות, לפני הנסיעה,בבקשה דחופה ,לביהמ"ש, כדי להתערב ולהכריע במחלוקת בענין הסדרי הקשר בין האב לבין בנו,בתקופת שהותו של הקטין בחו"ל.

יתכן שכן. אולם הדבר תלוי במשך חיי הנישואין.אין ולא יהיו לאשה זכויות קנייניות ברכוש שהיה שייך לבעל,בתקופה שקדמה לנישואין במהלך נישואין קצרים,אלא בנישואין ארוכים.

כן! לכל הפחות שליש מן הבית שייך לך, אולם גם חצי מחוב המשכנתא.

אם העברת הרכוש טרם נסתיימה, אזי ניתן למנוע את השלמתה ע"י צווי מניעה. במקרים מסויימים, ניתן לפצות את בן הזוג שנגזל, במסגרת עריכת איזון משאבים בין בני הזוג, באופן שהרכוש המוברח יילקח בחשבון.

בדרך כלל, דירה שהיתה שייכת לבן זוג לפני הנישואין, אינה נחשבת רכוש משותף, משום שהיא איננה פרי של מאמץ משותף. אולם משכנתא ששולמה, במהלך הנישואין, ממשאבים משותפים וכתוצאה ממאמץ משותף, תילקח בחשבון ובימ"ש יתייחס למישקלה של ההלוואה שנפרעה, ביחס לערך הדירה, בעת עריכת איזון המשאבים בין בני הזוג.

פיצויי נזיקין שהתהוו כתוצאה מתאונת דרכים או תאונת עבודה שייכים אך ורק למקבלם, ואינם בבחינת רכוש משותף. אולם אם כספי הפיצויים הושקעו ברכוש, אשר נרשם על שם בני זוג, כי אז, הפיצויים נטמעים ברכוש ונעשים רכוש משותף.

לא! זכויות שנתקבלו בירושה אינם חלק מהרכוש המשותף, ולאישה אין חלק בזכויות אלה.

אשה יכולה להגיש תביעה לשמירת זכויותיה הכספיות, כדי למנוע מבעלה להבריח רכוש משותף מפניה, וכן להגיש תביעה למתן חשבונות, כדי לחייב את בעלה לחשוף את מצבו הכספי, בהווה ובעבר.

במקרה של גירושין, דירה שנרכשה לפני הנישואין, הרשומה על שם אחד מבני הזוג, כאשר המשכנתא משולמת מהחשבון המשותף, תחולק בהתאם ליחס ההשקעה של כל אחד מבני הזוג בפרעון המשכנתא. עשוי להיות מצב שבו, כאשר דירה נרכשה סמוך לפני הנישואין, ובני זוג נשואים במשך שנים רבות, תחולק הדירה באופן שווה, על אף שהיא נרכשה לפני הנישואין, ורשומה על שם אחד מהם.

לא! אם נכסים נרכשו או נתקבלו לפני הנשואין, אזי הם ישארו בבעלותו של בן הזוג על שמו הם רשומים. אם חלק מהרכוש נרכש באמצעות כספי הפירות שנתקבלו מרכוש שהושג לפני הנישואין, באמצעותם נרכש רכוש לאחר הנישואין, אזי עקרון השיתוף יחול על רכוש זה. חזקת השיתוף חלה רק על זוגות שנישאו לפני למעלה מ-30 שנה, (לפני תאריך 1.1.1974), והיא נתגבשה בפסיקת בתיהמ"ש, בטרם נחקק חוק יחסי ממון בין בני זוג.

כן! 1/3 ממס הרכישה הרגיל.

יפוי כח מאפשר למיופה כוח לעשות בשמו או במקומו של הנותן, פעולה משפטית, כלפי הבנק, חוץ מפעולה שלפי מהותה או על פי דין יש לבצעה אישית. השליחות, על פי יפוי הכח, חלה - באין הגבלה בהרשאה - על כל פעולה הדרושה באופן סביר לביצועו התקין של נושא השליחות.

כן! אם דירה נרכשה במהלך נישואין, ולא באמצעות כספי מתנה או ירושה אך נרשמה על שם אחד מבני הזוג, אף על פי כן, הדירה מהווה רכוש משותף.

מלכתחילה לא הייתה לבעל זכות להשכיר את הדירה לצד שלישי, מבלי לקבל את הסכמתה של האישה לכך. יחד עם זאת, שוכרים אשר התקשרו בתום לב עם הבעל בחוזה שכירות, זכאים להמשיך ולהתגורר בדירה ואין לאישה זכות לפנותם. התרופה של האישה עשוייה להימצא ע"י פנייה לבית המשפט בבקשה לצו מניעה אשר יאסור על הבעל לחתום על חוזה שכירות נוסף, וכן תביעה לקבלת מחצית מדמי השכירות.

לא! העובדה שהאישה מתגוררת בדירה אין בה כדי להקנות לה זכויות יתר על הדירה,ואין בה כדי לגרוע מזכויותיו הקנייניות בדירה,לרבות זכותו לדמי שימוש.

פורמלית ניתן לבנות בית בתחומי נחלה לבן ממשיך אחד, אולם בפועל אפשר לבנות בתחומי משק חקלאי, שלושה בתי מגורים, כאשר אחד מהם מהווה יחידת הורים.יוצא איפוא, שלמעשה ניתן לאכלס בן נוסף פרט לבן הממשיך, בתחומי המשק.

לא! אם אחד מבני הזוג מכר את הדירה השייכת לו, הוא עשוי לקבל פטור ממס שבח, ברם, אם בן הזוג האחר ימכור את דירתו הוא לא יזכה בפטור ממס, שכן הסכם ממון אינו יכול לגבור על העקרון לפיו תא משפחתי מהווה יחידת מיסוי אחת בעיני החוק. ולפיכך מכירת דירה אחת או יותר בידי בן זוג נחשבת כמכירה ע"י התא המשפחתי.

כן! חלוקת הזכויות בנכס תיעשה בהתאם לרישום הזכויות, יהיו אשר יהיו מקורות המימון.

הסכם ממון איננו מוגבל בזמן, אלא אם כן קבעו הצדדים אחרת וזכויות האישה הן כפי שנקבעו בהתאם לאמור ההסכם.

זה תלוי בניסוח של ההסכם, למשל באם יש התייחסות בהסכם לאפשרות של נישואין . יתכן שאפשרות כזו נלקחה בחשבון, ואין צורך בהסכם חדש. בסיבות אחרות, רצוי לערוך הסכם חדש. במידה שאין התייחסות לתרחיש עתידי של נישואין, רצוי, למען הסר ספק, ובאם בני הזוג מעוניינים לערוך הסכם, אשר שונה מהסדר השיתוף השוויוני, כפי שנקבע בחוק.

כן! הורים יכולים ורשאים להסכים ביניהם בעניין הסדרי הראיה , אולם להסכם כזה יהיה תוקף משפטי, רק לאחר  שיאושר  ע"י בית המשפט.

ניתן לבקש מבית המשפט להוציא צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד הקטין, כדי למנוע הוצאה חד צדדית של הקטין מישראל. בית המשפט יכול לבטל את הצו לצורך יציאה לחופשה בחו"ל, בתנאי שניתנות ערבויות מתאימות.

כן! משום שהילדים נמצאים ברמת סיכון גבוהה, וכתוצאה ממפגשים עם אמם, עלול להיגרם להם נזק נפשי קשה.

הוא יכול לפנות לביהמ"ש בתביעה לביטול הסדרי הראיה או בבקשה להגבלת זכויות הביקור למרכז קשר למשפחות.

כן!

כן! בתיאום מראש עם מנהלי מרכז הקשר.

ביהמ"ש יכול להורות, כי הסדרי הראיה יקויימו במרכזי קשר מיוחדים, תחת פיקוחמקצועי, כדי למנוע או להפחית למינימום מגע/חיכוך בין הורים מסוכסכים.

האב יכול להגיש תביעה בענין הסדרי ראיה, ולבקש במסגרתה התערבות והאצלת סמכויות על עובדים סוציאליים מלישכת הרווחה.

כן ! הגנה על זכויות ביקור נכללת באמנת האג בענין חטיפת ילדים משנת 1980ישראל אימצה  את עקרונות האמנה, בחוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים ) - 1991. כאשר מדובר בחטיפה מישראל, למדינה אשר האמנה חלה עליה, אז לזכויות הביקור תהיה הגנה עפ"י האמנה.

באמצעות הסכם בין ההורים אשר יש לאשרו בבימ"ש או באמצעות הגשת תביעה לשינוי הסדרי ראיה

עפ"י חוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד-1984 ,ניתן להגיש בקשה ,לדיון נוסף ,במקרים בהם ההלכה שנפסקה ,עומדת בסתירה, להלכה קודמת של ביהמ"ש העליון ,או שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה של ההלכה שנפסקה, יש מקום לדיון נוסף.