חדש!

לא! אין להגיש חוות דעת פרטית,מבלי לקבל היתר מראש לעשות כך,מביהמ"ש.כך נקבע בחוק, ובתקנות סדר הדין האזרחי. ניתן לבקש מביהמ"ש להזמין את המומחה מטעם בימ"ש, ולחקור אותו על חוות דעתו, בשלב ההוכחות ,וזאת על מנת לנסות ולסתור ולהפחית את משקל דבריו. ביהמ"ש אינו מחוייב לקבל את המלצות מומחה, אשר התמנה על ידיו,אך בדרך כלל,בימ"ש נוטה לאמץ את המלצות המומחים,מטעמו.

כן! הן בת הזוג, והן המשטרה ,יכולים לנקוט בהליכים נגד נתין זר בגלל אלימות. בת זוגתו יכולה לבקש מבית המשפט,צו הגנה,בהליך אזרחי,כנגד בן הזוג האלים ,והמשטרה יכולה לפתוח בהליך פלילי,ולגרום להגשת כתב אישום ,נגד בן הזוג,בגין תקיפת בת זוג.

קרוב לוודאי שלא! חסר בפרשה זו, יסוד הכרחי בהגדרת המעמד של ידועה בציבור,והוא "חיי משפחה" או רכיב המגורים המשותפים. ביהמ"ש העליון קבע כי בהעדר מגורים משותפים, הקשר הוא "חיי פילגשות......... שבהם הגבר מקיים מאהבת או ידידה ........ להשגת סיפוק מיני .....ואולי גם מקלט למתן פורקן לנפשו מחיי נישואין בלתי מוצלחים ומדכאים......... איש המשמש לה פטרון וגומל חסדים ...".

יתכן שלא,אך התשובה תלויה בנסיבות המקרה, ובשיקול הדעת של בימ"ש ! לדוגמא, בימ"ש למשפחה בתל אביב החליט,בחודש 4/2011, במסגרת תביעה לאיזון מאשבים בין בני זוג, כי חובות שנצברו כתוצאה מהימורים של בעל הינם חובות אישיים שלו,ולא חובות משותפים, שנבעו מניהול משאבי המשפחה. ביהמ"ש הטיל את האחריות לחובות הימורים על הבעל, והאשה לא ניזוקה במסגרת איזון המאשבים,מהימורי הבעל, וחובות שנוצרו מחמת התמכרותו.

כן! בחודש דצמבר 2011 בימ"ש למשפחה בתל-אביב קיבל תביעה של אדם לביטול פסק דין ,שניתן נגדו, 13 שנים קודם לכן,לאחר שנערכו בדיקות ד.נ.א. נוספות,בבתי חולים שונים,והוגשה חוות דעת,שהוכיחה שהתרחשה טעות בבדיקת הרקמות הראשונה,וכי תוצאתה היתה שגוייה.

כן!בדרך כלל,בהיקף של שליש מסכום המזונות ,שהוא שילם עבורו ,עד גיל 18.

על האב בלבד. מקור החיוב של האב ,בנושא המזונות ,נובע מן הדין האישי,הדין הדתי,אשר קרוי המשפט העברי,והוא חל עד הגיע הקטין לגיל 15. מגיל 15 ואילך,החיוב במזונות הקטין חל על שני הוריו,באופן יחסי להכנסותיהם.

לא! ככלל,החיוב במזונות פוקע עם הגירושין.אולם,הבעל לשעבר רשאי "להתנדב",בהסכם גירושין,לשאת במזונות גרושתו,כך שהסכמתו תהיה מחייבת לאחר הגירושין. ניתן לקבוע תנאים להפסקת התשלום - למשל נישואין מחדש של האשה לשעבר , או מגורים משותפים עם בן זוג.

כן! אם וכאשר ימוצו הליכי הגירושין כנגד האשה ,ואם ביה"ד יסבור שאין סיכוי להשיג את הסכמת האשה לקבל גט,ולאחר שיוצא כנגדה פסק דין, עפ"יו היא חייבת לקבל גט,ולמרות זאת היא עומדת בסירובה,אזי במקרים קיצוניים,ניתן לקבל היתר לשאת אשה שנייה,כאשר אי-אפשר לסדר גט עם הראשונה.

כן! יש מצבים אשר בהם גם לבן אדם לא יציב יש כשרות משפטית "להסכים" להתגרש מרצונו החופשי,וזהו תנאי הכרחי ,על מנת שהגירושין יהיו תקפים.

יש להגיש התנגדות לקיום הצוואה האחרונה, ולטעון לביטולה ,בגלל השפעה בלתי הוגנת ,מצד המטפלת או מחמת חוסר כשרות משפטית של המנוחה ,בעת עריכת הצוואה.

כן! על האם לבקש ולקבל ,מביהמ"ש, היתר להוצאת הקטינה לחו"ל, לביקור משפחתי,בין תאריכים מסויימים. יתכן שייקבעו ערבויות כספיות,להבטיח את חזרת הקטינה לישראל,במידה ויש חשש מפני חטיפה של הקטינה ע"י האם.

לא! הסכם,שנערך ונחתם ע"י בני זוג נשואים,בענייני רכוש,אין לו תוקף מחייב,עפ"י החוק,בהעדר אישור של ביהמ"ש או בי"ד דתי ,אשר נועד למנוע הסכמה מאולצת ,בתנאי אונס או עושק.

ניתן לבקש בהוצאה לפועל ,שיוטלו עיקולים , על משכורת ו/או חשבונות בנק ו/או החזרי מס ו/או תגמולי ביטוח לאומי.כמו כן,ניתן לבקש כי יובטל רישיון נהיגה, יעוקלו ויימכרו מטלטלין ו/או רכוש אחר,וכי יוטל צו עיכוב יציאה מן הארץ, ואף מאסר,במקרים קיצוניים.

כן! בתנאי שהיא מצליחה לקבל,באמצעות הליך משפטי,הכרה בסטטוס /במעמד שלה,כידועה בציבור של הנפטר ,ואז, החלק שאמורה אשת הנפטר לרשת, יתחלק באופן שווה ,בין האשה החוקית ובין הידועה בציבור,וזאת בהעדר צוואה.

כן! סין(פרט להונג קונג ומקאו), בניגוד לישראל, לא הצטרפה לאמנת האג בענין חטיפת הילדים,כך שהאמנה לא תחול,במידה והאם לא תחזיר את הקטין לישראל,בסיום הביקור בסין. מערכת המשפט בסין נותנת עדיפות ברורה לזכויות אזרחי סין ,ואינה מכבדת ,בדרך כלל,הסכמים או פסקי דין, שניתנו במדינות אחרות. לפיכך,האב הישראלי תלוי לחלוטין בחסדי האם הסינית, והסיכון לכך שהקטין לא יוחזר לישראל ,הוא עצום. ניתן לצמצם הסיכון,במידת מה, באמצעות ערבויות כספיות גבוהות.

לחיים המשותפים של אם הקטין, והמשמורנית שלו , עם בן זוג , עשוייה להיות השפעה על קיטון ,סעיף ההוצאה, שמתייחס לדיור, והוצאות אחזקת המדור, מבחינת האב . הצטרפותו של בן זוג לדירת מגורי האם, בהכרח ,אמורה להעמיס עליו חלק מהוצאות הדיור,ובד בבד להוריד מן הנטל הכספי הרובץ על כתפי האב. אולם לצד סעיף הדיור במזונות הקטין,ישנם רכיבים נוספים כגון : מצרכי מזון,ביגוד והנעלה,חינוך,שיעורי עזר,חוגים, בריאות,טיפולי שיניים, נסיעות ועוד,אשר כלל וכלל אינם מושפעים מן הזוגיות החדשה של האם.

רוסיה הצטרפה לאמנת האג בענין החזרת ילדים חטופים, רק ב-2011,אך ישראל לא אישרה את הצטרפותה,ולפיכך האמנה לא חלה על המקרה. האב הרוסי לא יוכל לנקוט בהליכים על פי האמנה, ממדינת מגוריו. לעומת זאת, האב יכול להגיש עתירה למתן צו "הביאס קורפוס", בישראל ולפעול במסגרת תביעה זו להחזרת ילדיו

כ-4,500 ₪ כל חודש . וזאת בהנחה ששני הורי הילדים הינם יהודים,משום שבמצב שכזה,עיקר החיוב הכספי במזונות הקטינים,אמור לחול על כתפי האב,עפ"י הדין הדתי/המשפט העברי,אשר קובע בנושא זה,ובהנחה שגילם של הילדים נמוך מגיל 15. לעומת זאת,אם מדובר בזוג מעורב,כלומר בבני דתות שונות,כי אז,בדרך כלל,מקור החיוב הוא במשפט האזרחי,אשר מטיל את החיוב במזונות הילדים,על שני ההורים,ביחס להשתכרות של כל אחד מהם.

ככלל, אימוץ של קטין ישראלי,בתוך ישראל , אפשרי במסגרת זוגיות בלבד, אך לכלל יש חריגים. למשל,אם אשה הייתה בת זוג של הורה ביולוגי שנפטר,והילד מיועד לאימוץ, או למשל ,אם אשה הינה רווקה אשר מוכנה לאמץ ילד ,אשר הרשויות בישראל אינן מצליחות למצוא בעבורו הורים מאמצים.

לא ! רישום בתעודת זהות בלבד אינו ממלא את דרישת החוק ל"אימוץ כדין",על מנת להעניק זכויות בירושה,במצב של העדר צוואה.

כן! ביום 5.2.2009, נחתם מזכר הבנות בין ישראל לבין ארה"ב, בדבר שיתוף פעולה, בענין אכיפת תשלום מזונות ילדים. הרשות המרכזית של ארה"ב, לפי המזכר, אמורה לפעול לאיתור ההורה החייב, ובמידת הצורך, תגיש נגדו תביעה ותפעיל נגדו אמצעי גבייה ואכיפה.

ע"י חיפוש בחפציו של המנוח ו/או בכספת ו/או אצל עורך דין ,אשר הנפטר עבד עימו בעבר,ו/או במשרד הרשם לענייני משפחה,אם הופקדה שם צוואה.

כן!

ע"י עריכת צוואה,עם הוראות מפורטות.

כן! ניתן לעבור למגורים משותפים ,גם ללא נישואין,אך מומלץ לחתום על הסכם לחיי משפחה,אשר יגדיר את יחסי הממון שלכם, עם התייחסות להתחייבות לפרנס אותך ,אם וכאשר לא תוכלי לעבוד, עקב בעיות בריאותיות. רצוי לאשר הסכם זה בבימ"ש,על מנת להעניק לו משנה תוקף .

ברזיל אינה חתומה על אמנת האג, משנת 1961,אשר מסדירה הכרה אוטמטית של מסמכים ,אשר קיבלו אישור וחותמת "אפוסטיל",כך שיתכן שמשרד הפנים בישראל יסרב להכיר באופן אדמיניסטרטיבי בפסק דין של גירושים מברזיל. כמו כן, אין וודאות שמשרד הפנים בישראל יסכים לקבל אישור נוטריוני מברזיל, במקום חותמת "אפוסטיל" .והיה אם משרד הפנים יערים קשיים,אזי יידרש הליך שיפוטי,בבית המשפט לעניני משפחה,בישראל,להכרת בפסק הדין הזר לגירושים. בסוף ההליך ,בימ"ש ייתן הוראות למשרד הפנים,בענין רישום שינוי המעמד האישי שלך.

כן! אפשר לנהל את הגירושים האזרחיים שלכם בישראל, בהליך שקרוי התרת נישואין ,למרות שכל אחד מבני הזוג מצוי במדינה אחרת . הסכמה הדדית להתגרש מהווה עילה להתרת נישואין,עפ"י החוק בישראל.
ניתן להתגרש באמצעות עורך דין ישראלי מנוסה ,והפרוצדורה מתנהלת במסגרת הגשת בקשה משותפת להתרת נישואין, באמצעות יפויי כח ,אשר ייחתמו בפני קונסול ישראלי או נוטריון ,בכל מדינה.כביטוי להסכמה להתגרש ייערך וייחתם הסכם להתרת נישואין .יוכנו תצהירים מתאימים, ע"י עורך הדין ,וגם הם יהיו חתומים ומאושרים בחו"ל,בצורה נכונה,על מנת שיתקבלו ע"י בימ"ש בארץ. משרדנו מטפל בנושאים בעלי אופי בינלאומי,בין מדינתי או בין דתי,כדוגמת מקרה שלכם

כן! אומנם בדילמה המשפטית,בין זכותה של האשה לקבל החלטות ביחס לגופה,וכפועל יוצא מכך עם ביחס להריונה והפסקתו , לבין זכות של גבר/בן זוג,לשמר הריון שנבע ממנו,ולגרום להמשכו,גוברת זכותה של האשה,מבחינת הנטייה של בתי המשפט.

גרושתך אינה רשאית לפעול באופן חד צדדי ובהעדר הסכמה מצידך,ולהעביר את הילדים שלכם ליישוב מרוחק. כאשר הורים אינם מסוגלים להגיע להסכמה בענין מקום מגורי ילדיהם,כל הורה רשאי לפנות לבית המשפט בענין,ולבקש שהוא יכריע במחלוקת. אשתך לשעבר חייבת לפנות,כדי לקבל היתר, מראש ,מבית המשפט, להעתקת מגורי הילדים, ממקום אחד למשנהו .בתיאור שנמסר חסרים פרטים רלבנטיים וחשובים, על המרחק הצפוי של אזור המגורים המיועד,ומידת השפעתו על הסדרי הראייה וכו'. אתה יכול לבקש מבית המשפט, באמצעות ייצוג מתאים, ליתן צווים מתאימים,על מנת למנוע את המעבר.

כן! אומנם גרושתך,ואם ילדך, הינה משמורנית בילעדית, אולם אתה ,כאביו של הקטין,הינך עפ"י דין, אפוטרופוס טבעי,וענייני חינוכו ולימודיו של הקטין מהווים חלק מתחומו האחריות של כל הורה, כאפוטרופוס . רישומו של הקטין למוסד חינוכי, ללא ידיעתך או ללא הסכמתך,הוא מעשה חד צדדי אשר ,על פניו, אינו חוקי,וניתן לבטל אותו,ולהחזיר את המצב לקדמותו, באמצעות צווים שיפוטיים מתאימים. בהעדר הסכמה בין הורים,אפילו אם הם גרושים, לגבי רישום ילדם ,למוסד חינוכי, אין לבצע רישום בדרך של מחטף. הורה אשר רוצה לרשום קטין לבית ספר, בניגוד לרצון ההורה השני, צריך לקבל,לצורך זה, היתר מראש ,מבית המשפט.

לא בהכרח ! למשל בערעור על פס"ד של בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, בעניין פסילת צוואה, נקבע שנפלה בו טעות ,אך הטעות לא הייתה מהותית,ולא גרמה לטעות במסקנתו של בימ"ש קמא,אשר הייתה מבוססת על עובדות אחרות . הרכב של שופטי בית המשפט המחוזי במחוז המרכז, אשר דן בערעור,פסק, בחודש פברואר 2011,כי:" אנו ערים לטעות עובדתית שנפלה בפסק הדין, כאשר בית משפט קמא קבע כי המנוח חתם על הצוואה בטביעת אצבע ... בשעה שבפועל חתם המנוח על הצוואה בחתימה ממש.... אין בכך כדי לשנות ממסקנת בית המשפט שהושתתה בעיקרה על עובדות אחרות."

כן! אפילו אם השקר יתגלה לאחר שנים רבות! בחודש אוגוסט 2010, בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק קבע ,כי ניתן לשלול אזרחות ישראלית של אדם,גם לאחר שנים רבות, אם היא הושגה מלכתחילה, על בסיס של מידע כוזב או מצג שווא בדבר יהדותו. בג"צ דחה עתירה לביטול החלטת שר הפנים, לפיה נשללה אזרחותו של העותר,ושל בני משפחתו . העותר, "עלה" לארץ מבולגריה בשנת 1991 על בסיס תעודת לידה משוחזרת,על פיה אימו היתה יהודיה. בשנת 2007 ,לאחר בדיקה מעמיקה, התגלה השקר,ושר הפנים החליט,כי העותר מעולם לא היה זכאי לעלות לישראל,ושלל ממנו את מעמדו,ואת מעמדם של בני משפחתו.

כן! למשל ,במסגרת פס"ד, שניתן ע"י בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, בענין החזרת תינוקת חטופה לפינלנד, בחודש ינואר 2011, ניתנו הוראות ביצוע בדבר מעורבות משטרת ישראל,והעברת הדרכון של הקטינה לאם החוטפת,אם יתעורר הצורך בכך: " הדרכון יימסר ע"י ב"כ התובע לידי הנתבעת או התובע בשדה התעופה לאחר שיוכח לה כי הקטינה טסה לפינלנד וכי איש משטרה מוודא את עלייתה של הקטינה למטוס.."
במקרים אחרים,ניתנת הוראה מפורשת,במסגרת פס"ד,בדבר החזרת קטין חטוף,על פיו,ההורה אשר ממנו נחטף הילד,רשאי להחזיר הקטין,בעצמו,אם וכאשר ההורה החוטף אינו מבצע את הצו להחזרתו של הקטין, עד לתאריך מסויים.

חיוב במזונות קטין ,שנולד לאב יהודי,ולאם חסרת דת, אמור להיעשות על פי החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות),התשי"ט –1959,אשר מחלק את האחריות בין שני ההורים,לפי היחס של הכנסותיהם,לעומת צורכי הקטין,וזאת בלי קשר לזהות ההורה משמורן (סעיף 3א(ב). יחד עם זאת, בתי המשפט נוטים להתחשב בכך ,שבפועל ההורה המשמורן נושא בעול רב יותר,ביחס להורה הלא משמורן. כמו כן, בתימ"ש,כיום,לוקחים בחשבון את היקף הסדרי הראייה,ביחס למידת החיוב במזונות קטין .

כן! בתי המשפט בחו"ל, וגם בארץ קבעו ,פעם אחר פעם ,שהמעמד של ההורה המבקש ,ושל הילד החטוף,במדינה הזרה ,שבה גרו ,סמוך לפני מעשה חטיפה אינו רלוונטי. בחודש דצמבר 2010 ,בית המשפט לעניני משפחה בנצרת נתן צו להחזרת תינוק לארצות הברית, למרות שהאם החוטפת ביטלה את תוכניתה ללמוד שם ,כך שוויזת הסטודנט שלה בוטלה,ויחד איתה, המעמד של בעלה,אשר היה תלוי באשרה שלה, הועמד בסכנת ביטול.

ניתן להגיש בקשה למתן  רשות לערער ,מבית המשפט המחוזי,וזאת בתוך 30 יום ממועד מתן ההחלטה,בדבר הסירוב למנות פסיכולוג מומחה.בית המשפט העליון קבע שחוות דעת של מומחה,פסיכולוג קליני,הינה כלי עזר חשוב לבית המשפט,אשר דן בתיק משמורת,וסירובו של שופט למנות מומחה,אשר חוות דעתו מהווה ראיה ככל ראיה אחרת,עלול לפגוע בזכותו המהותית של צד לדיון להביא ראיות בפני ביהמ"ש,ועלול ליצור רושם מוטעה,כאילו המשפט הוכרע עוד בתחילתו.

לא! הסבירות שהאם החוטפת תצליח למנוע החזרה של קטין לחו"ל,אגב שימוש בתירוץ שכזה (חשש מפני מעצר),היא נמוכה! ביהמ"ש העליון קבע בחודש אוגוסט 2010, בהקשר של חטיפת קטין בין ישראל לארצות הברית ש:" .......הניסיון מלמד כי למעט מקרים חריגים כגון חטיפת ילד תוך ביצוע אלימות או חטיפות חוזרות – הסיכוי כי המבקשת תיעצר אינו גבוה..... לו נקבל את הטענה, ייצא שההורה החוטף יהא רשאי לטעון כי חובה להשאיר את הילד במדינה אליה נלקח בשל החשש למעצרו במדינה בה בוצעה החטיפה. כמובן, אין זו עמדת הפסיקה. "

לא! חוק המידע הגנטי אוסר על שימוש בתוצאות של בדיקות ,שלא בוצעו ,לפי צו של בית המשפט בישראל. בית המשפט אינו רשאי להתעלם מתיקון בחוק ,משנת 2008, אשר אסר על ביצוע בדיקה להוכחת קשרי משפחה של ילד או עובר, אשר קיים ביחס אליה חשש של ממזרות. לנוכח המעמד האישי שלך ,כאשה נשואה ויהודיה, האיסור חל על המקרה שלך,ולא תוכלי להשתמש בתוצאות של בדיקה פרטית, שנערכה בחו"ל,כדי להוכיח אבהות, בארץ.

לא! תיקון משנת 2008 לחוק המידע הגנטי ,אסר באופן מפורש על ביצוע בדיקה להוכחת קשרי משפחה, כאשר יש חשש של ממזרות ,לפי דין תורה ,ולפיכך,הואיל ואת יהודיה ,והואיל והינך נשואה ליהודי,והואיל וקיים חשש לממזרות,במקרה זה, לכן, האיסור חל,וביהמ"ש לא יאפשר לך לבצע את הבדיקה,ביחס לעובר או לילד שיוולד.

כן!אולם תאלצו לבקש ,ולקבל צו מבית המשפט לעניני משפחה, כדי לבצע את הבדיקה.חוק המידע הגנטי ,התשס"א- 2000 ,מתייחס לנושא, וקובע שבדיקה להוכחת קשרי משפחה, אפשרית,אפילו ביחס לעובר, אולם , אך ורק לפי צו של בית המשפט. האיסור בחוק על ביצוע בדיקה,חל כאשר ממתעורר חשש מפני ממזרות. במקרה שלכם אין חשש מפני ממזרות, הואיל ושלושתכם רווקים. לכן אין מניעה לפי החוק ,לבצע את הבדיקה ,אם תוגש בקשה משותפת,למרות שיהיה צורך לקבל את תגובת היועץ המשפטי לממשלה.ויוער,כי ממזר הינו וולד,שנולד לאישה יהודיה,אשר נשואה לבעל יהודי,מקיום של יחסי אישות עם גבר זר.

ככל שגדל המרחק בזמן, בין מועד הארוע האלים הנטען, לבין מועד הגשת הבקשה למתן צו הגנה, כך נחלש כוחה של הבקשה.

אין תשובה חד משמעית. ככלל, בחוק לתיקון דיני הראיות(הגנת ילדים), התשט"ו-1955, נאמר כי : " אין מעידים ילד על עבירה המנויה בתוספת, שנעשתה בגופו, או בנוכחותו, או שהוא חשוד בעשייתה ואין מקבלים כראיה הודעתו של ילד על עבירה כאמור, אלא ברשות חוקר ילדים.". יצויין כי החוק הנ"ל חל גם על הליכים אזרחיים. כלומר, הקלטה של קטין ע"י אמו של הקטין אינה קבילה, משום שנערכה בניגוד להוראות החוק.   עפ"י החוק  תיעוד חקירה של ילד, ייערך אך ורק ע"י חוקר ילדים, אשר בקיא בזיהוי האינדיקציות בעדות הילד, אם אכן אירע דבר מה, ואם לאו.

כן! ככלל הוצאת ילדים לחו"ל ללא הסכמת אחד ההורים או ללא היתר של ביהמ"ש מהווה מעשה חטיפה, והינה בלתי חוקית. לעומת זאת יציאה מוסכמת של ילדים לחו"ל, יכולה להתבצע, בכפוף להסכמה בעל פה או בכתב בין ההורים, ואף מחוץ לכותלי ביהמ"ש. הסכמה שכזו יכולה להינתן מלכתחילה או לאחר מעשה, אולם היא צופנת בחובה בעיות, וחשופה לפרשנות שיפוטית לכאן או לכאן, ולפיכך רצוי שהסכמה להעתקת מגורי קטינים לחו"ל תהא מעוגנת בהסכם חתום, ומאושר ע"י ביהמ"ש, וזאת כדי למנוע ספיקות.