בן זוגי הינו גרוש עם 4 ילדים בגיל הנעורים. ילדיו נמנעים מלהיפגש עם אביהם, בטענה שהם אינם אוהבים אותי (המפגשים אמורים להיות בביתנו המשותף.( עד לפני חצי שנה , הילדים התייחסו אלי באופן חיובי, אולם כאשר אמא שלהם הבחינה שהיחסים בינינו מתהדקים, היא החלה להשפיע עליהם להתנכר לאבא שלהם. מה ניתן לעשות?

בהנחה שהנסיונות לפתור את הבעיה במישרין, מול הילדים,לא הועילו, ובהנחה שהאב הינו נורמטיבי ומשלם מזונות, ניתן לפנות לבית המשפט לענייני משפחה, בתביעה,נגד האם,בענין הסדר הראיה,והפרתם ,ובד ובד ,לבקש התערבות של גורמים טיפוליים ,כמו יחידת הסיוע של ביהמ"ש או פקידת הסעד באזור המגורים או פסיכולוג. בדרך כלל מוגשים דוחות של אנשי מקצוע על הסיבות למשבר ביחסי האב וילדיו,עם המלצות, בדבר שיקום הקשר מחדש. יתכן, כי תהיה המלצה לטיפול פסיכולוגי לילדים, ו/או הדרכה הורית ו/או טיפול לפחות לאחד מההורים ו/או מינוי מתאם הורי,כדי לגשר על קשיי תקשורת בין ההורים.
אי-אפשר לכפות או לאלץ ילדים לקיים מיפגשים עם אביהם,אך ניתן לנסות לטפל בתופעה החמורה של ניכור הורי. מומלץ לפעול ללא דיחוי,על מנת למנוע את הנזק הנפשי,שעלול להיגרם לילדים,כתוצאה מקיבוע ניתוק הקשר עם אביהם,בתודעתם. ניתוק הקשר עם אביהם עלול לפגוע קשות ביכולתם לכונן זוגיות בעתיד, והתערבות מהירה עשוייה לזרז ולהקל על תהליך שיקום הקשר.
יש דרך נוספת להפעיל לחץ – וזאת דרך "הכיס" של האם. אם אין הצדקה ,מצד הילדים ,לסירובם לראות את אביהם, האב רשאי לתבוע הקטנת מזונות או את ביטולם כלפי ילדיו המרדנים,אך סעד זה,אשר כרוך בהכרזה משפטית של כל ילד סרבן כ"מרדן" ,עלול לפעול כבומרנג,ולפגוע בהליך בניית הקשר בין הילדים לאב.