אשתי לשעבר הינה עולה חדשה מארצות הברית, והיא ההורה המשמורן.כולנו מתגוררים באותה עיר בדרום הארץ. אני פוגש את ילדינו כמעט כל יום,והם לנים אצלי באמצע שבוע ,ובכל סוף שבוע שני. לאחרונה גרושתי סיפרה לי שהיא מתכוונת לעבור להתגורר עם הילדים באזור השרון,ביישוב עם אוכלוסיה אנגלו-סאכסית,כדי לשמור על השפה האנגלית שלהם. הבעתי התנגדות,בעיקר כי זה עלול להשפיע לרעה על הסדרי הראייה שלי, ועל איכות הקשר שלי עם הילדים,בגלל המרחק, וגם משום שחשוב לי שהילדים ישתלבו בחברה הישראלית הרגילה. האם אשתי לשעבר , כמשמורנית, רשאית לעבור להתגורר עם הילדים,על דעת עצמה,באזור מרוחק,למרות התנגדותי? איך עלי לפעול, כדי לשמור על הסטטוס קוו?

גרושתך אינה רשאית לפעול באופן חד צדדי ובהעדר הסכמה מצידך,ולהעביר את הילדים שלכם ליישוב מרוחק. כאשר הורים אינם מסוגלים להגיע להסכמה בענין מקום מגורי ילדיהם,כל הורה רשאי לפנות לבית המשפט בענין,ולבקש שהוא יכריע במחלוקת. אשתך לשעבר חייבת לפנות,כדי לקבל היתר, מראש ,מבית המשפט, להעתקת מגורי הילדים, ממקום אחד למשנהו .בתיאור שנמסר חסרים פרטים רלבנטיים וחשובים, על המרחק הצפוי של אזור המגורים המיועד,ומידת השפעתו על הסדרי הראייה וכו'. אתה יכול לבקש מבית המשפט, באמצעות ייצוג מתאים, ליתן צווים מתאימים,על מנת למנוע את המעבר. בית המשפט אמור להחליט, לאור טובת הקטינים,ועשוי להזמין תסקיר של פקידת סעד,כלומר עובדת סוציאלית,בעלת הכשרה מיוחדת לטיפול בעניינם של קטינים,או אפילו חוות דעת של פסיכולוג קליני,כמומחה מטעם בית המשפט.
משרדנו טיפל בהצלחה בפרשה דומה, בקיץ 2011, כאשר השיג עבור אביו של ילד בגיל הרך, אשר היה במשמורת זמנית של אמו,צווים מבית המשפט לענייני משפחה בטבריה, אשר ביטלו את המעבר הבלתי מוסכם של הקטין מצפון הארץ למרכז הארץ, ע"י אמו, והחזיר את המצב לקדמותו. בהחלטת ביהמ"ש נקבע כי האם פעלה בחוסר תום לב מובהק, בניגוד לרצון של האב,בניגוד להחלטות שיפוטיות ,בענין חלוקת זמן השהייה של הקטין עם הוריו, ובניגוד לטובת הקטין. ההחלטה לטובת האב עמדה בהצלחה במבחן של ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי בנצרת, והאם חוייבה,בשלב זה, להחזיר את הקטין למקום מגוריו הקודם לצפון הארץ.