בית המשפט העליון הדגיש בבג"ץ משנת ,2004 שקטינים אינם "כבולים" להסכמים שנערכו בעניינם ,בהליכי גירושין בין הוריהם, וככלל, אין הם קשורים לערכאה השיפוטית,שנבחרה ע"י מי מהוריהם. נקבע,כי "כאשר ברמה הדיונית עניינם של הקטינים נבחן לגופו ,כעניין עצמאי ונפרד, מיתר סוגיות הגירושין, וברמה המהותית שוכנעה הערכאה המוסמכת ,כי ההסכם בין ההורים משרת את טובת הקטין ... בהיעדר דיון מהותי בטובת הקטינים ,בנפרד מעניינם של ההורים בהליך הגירושין אין לראות הקטינים ,כצד להסכם שבין ההורים ,הן מבחינת תוכנו, והן מבחינת הערכאה השיפוטית שנבחרה במסגרתו" .
נקודה זו הודגשה ,לאחרונה ,ע"י בית המשפט המחוזי בירושלים ,בחודש ינואר 2011,במסגרת ערעור על פסה"ד של בית המשפט לענייני משפחה ,בנושא סמכותו לבטל הסכם גירושין, אשר אושר בביה"ד הרבני. בית המשפט לעניני משפחה ,ביטל את פסה"ד שאושר בביה"ד ביחס לקטינים,ובית המשפט המחוזי נתן גיבוי לכך,ודחה את הערעור.
בית המשפט המחוזי הוסיף והסביר ,כי במסגרת מאבק הגירושין ,הורים נתונים לענייניהם האישיים ,ועלולים, אף שלא במתכוון, שלא להקפיד במידה מספקת על הבטחת האינטרסים של הילדים.
יודגש ,כי אף על פי כן, ביה"ד הרבני יכול לרכוש סמכות נמשכת ויחודית,בהוראה מפורשת בהסכם הגירושין,בענייני הקטינים.