נישואין

על פסק דין לגירושין, שניתן בישראל, לשאת חותמת "אפוסטיל", כדי להיחשב כמסמך אמיתי. ישראל וארצות הברית חתומות על אמנה בינלאומית, על פיה שתי המדינות מכירות באמיתות מסמכים הדדיים הנושאים חותמת "אפוסטיל". בנוסף, אם פסק הדין לגירושין ניתן על ידי בית דין מוסמך, אזי, הואיל וישראל וארה"ב מכירות בפסקי דין הדדיים, פסק הדין שניתן בישראל יוכר בארצות הברית.עם זאת, הצורך בניהול הליכים משפטיים נוספים כלשהם, לשם הכרה בפסק הדין, תלוי בחוקי המדינה בארצות הברית, שם מתגורר הצד המעוניין, וכן בחוקי המדינה בה אותו צד מתעתד להינשא שוב

הואיל וביה"ד הרבני מוסמך,לערוך גירושין,בין יהודים אזרחי ישראל ותושביה,על אף שנישאו בחו"ל בין אם נישאו בחופה וקידושין ובין אם התחתנו בנישואים אזרחיים,לפיכך במידה ובן הזוג,אשר התגרש בישראל,מעוניין לשוב ולהינשא באותה מדינה בה נישא בעבר,עליו לפנות לביהמ"ש באותה מדינה,בבקשה להכרה בפסק הדין לגירושין,שניתן בישראל בביה"ד הרבני,וזאת על-מנת שהגירושין יהיו תקפים במדינת מקום עריכת הנישואין.בהנחה ששיטת המשפט של מדינת מקום עריכת הנישואין,מכירה בגירושין דתיים,וכמו כן מכירה בגירושין דתיים שנערכו במדינה אחרת.אזי ניתן ,באמצעות הליך משפטי,שייערך בחו"ל ,לאכוף את פסק החוץ שניתן בישראל,בעניין הגירושין.לעומת זאת ,אם באותה מדינה אין הכרה בגירושין דתיים,לצורך התרת נישואים אזרחיים,או שההליך מסורבל,אזי יתכן שלא יהיה מנוס מהליך של התרת נישואין או גירושים,אשר יהיה צורך לעורכו במדינה בה נערך טקס הנישואים.רק לאחר שינוי מעמדו האישי בחו"ל יוכל בן הזוג להינשא בשנית באותה מדינה.

כן! כיום, ערכאת הערעור על החלטת ראש ההוצל"פ, בענייני מזונות, הינה בית משפט למשפחה, ואין צורך יותר, לבקש רשות ערעור, משום שכיום הערעור הינו בזכות, בניגוד לעבר

לא! אין אפשרות לתושבים או לאזרחים ישראלים להתחתן בישראל בנישואים אזרחיים. ניתן לעשות זאת רק בחו"ל.

בקפריסין. משרד הפנים מבצע רישום מנהלי של הנישואין

בעבר התאפשרו "נישואין קונסולריים" (נישואין אזרחיים שנערכו בקונסוליה, כאשר שני הצדדים היו אזרחי מדינת הקונסול), באמצעות תקנות שהותקנו במיוחד לצורך זה, אולם דרך זו בוטלה, בהוראת משרד החוץ.

לא! נישואין כאלה אמנם ניתנים לרישום במשרד הפנים בארץ, כך שהמילים "נשוי" או "נשואה" יופיעו בתעודות הזהות של כל אחד מבני הזוג שמתחתנים בטקס כזה בחו"ל, אך רישום מנהלי של נישואין אזרחיים במשרד הפנים, אינו מהווה ראיה לתוקפם המשפטי.

לא! עפ"י הדין הדתי, אסור לכהן להתחתן עם גיורת (נוכרייה שהתגיירה), אפילו שהגיור היה אורתודוכסי, כלומר, גיור כהלכה. נישואין בין כהן וגיורת אפשריים רק בטקס אזרחי אשר ייערך בחו"ל.

לא! על פי דין תורה, אסור לכהן להתחתן עם גרושה, לנוכח תפקידו המיוחד בעבר, ולנוכח התפקיד המיועד לו בעתיד בבית המקדש. כהן וגרושה יכולים להתחתן רק בנישואין אזרחיים בחו"ל

לא! רק בני זוג, אשר משתייכים לאותה עדה דתית, ובלבד שמדובר בעדה דתית מוכרת בישראל, כגון: יהודי-יהודיה, מוסלמי-מוסלמית, דרוזי-דרוזית וכיו"ב. לעומת זאת, אזרחים/תושבים אשר משתייכים לעדות דתיות לא מוכרות, כמו נוצרים פרוטסטנטים או אנגליקנים, אינם יכולים להתחתן בארץ לפי כללי הדת שלהם

לא! נישואין של חסר דת או של בני זוג חסרי דת, אפשריים רק באמצעות נישואים אזרחיים בחו"ל.

כן! בטקס דתי מוסלמי, ובלבד שהיא שייכת לאחת הדתות, אשר מאמינות באל אחד, כמו: הנצרות או היהדות

לא! עליהם לצאת לחו"ל כדי להינשא.

יש להבחין בעניין זה בין שוטה גמור, לבין אדם שדעתו חלשה. כאשר מדובר בשוטה גמור, אזי אין לקידושין תוקף, משום שקידושין ונישואין הם פעולות משפטיות, הדורשות גמירות דעת, ולשוטה לא ניתן לייחס גמירות דעת. לעומת זאת, במקרה של אדם שדעתו צלולה, אף כי חלשה ודלה, אך הוא מבין את הדברים, הקידושין תופסים.

לא! על פי דין תורה, אין קידושין לחירש, אשר אינו נחשב לבר דעת. משום כך, חירש יכול להתחתן רק בנישואין אזרחיים בחו"ל

יש תוקף לקידושין של חירש, אך על הצדדים בנישואין כאלה, לא חלים חיובים, אשר מוטלים עפ"י דין בין בעל ואישה. כלומר, אין ביניהם חיובי כתובה, ואף לא חל ביניהם חיוב במזונות, אך אם בכל זאת כתב לה כתובה והתחייב בה בחיובים המוטלים מן הדין, אזי יש תוקף משפטי לחיובים אלה.

בין אם האישה ילדה ילד מחוץ לנישואין, ובין אם היא הרתה וטרם ילדה, התנהגות מעין זו נתפסת בדיני ישראל כפריצות וכהתנהגות נלוזה, והקידושין הופכים בשל כך לקידושי טעות.

הכרזה זו נתונה לסמכותם הייחודית של בתי הדין הרבניים, וזאת על פי חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג - 1953.

כן, אך רק באופן עקיף. לבית משפט אזרחי יש סמכות כבדרך אגב להחליט על תוקף של נישואין, לצורך הכרעה בתביעה אחרת, כגון תביעת מזונות או תביעה בעניין ירושה.

כאשר החתן מקדש את הכלה ואומר שהיא מקודשת לו "כדת משה", מילים אלה מלמדות על כך שהקידושין נעשים לפי דין תורה. מיד לאחר מכן, מוסיף החתן ואומר "וישראל", כלומר, לפי תקנות שהונהגו והותקנו ע"י חכמי ישראל לדורותיהם. על יסוד דברים אלה הכלה מקודשת "מדאורייתא" ו"מדרבנן".

נישואין חסרי תוקף מלכתחילה, מתרחשים כאשר בטקס עריכתם לא נכחו עדים, או שלא נכחו עדים כשרים, אשר משמשים במעמד כזה כ"עדי קיום", כלומר, עדים שהם חלק מהותי ובלתי נפרד מן המעמד, ונוכחותם מעניקה לו תוקף משפטי

כן! אין לבעל במצב הזה אפשרות להתגרש לפי הדין העברי, משום שאשתו אינה מסוגלת להבין ולנקוט עמדה בגלל מצבה הבריאותי. אבל הוא יכול לעתור לקבלת היתר לשאת אישה שניה בנוסף לאשתו. זהו אחד החריגים לכלל האוסר ביגמיה.

לא! בדין העברי אין שוויון בין גבר לאישה במצב טראגי כזה. לאישה אין אפשרות לקבל היתר לשאת בעל שני, כפי שלבעל יש אפשרות לשאת אישה שניה. האישה נמצאת במלכוד: היא אינה יכולה להתגרש, וממילא אינה יכולה להינשא

כן! כאשר "גט" ניתן בבית דין רבני בחו"ל, אשר אינו מוכר ע"י בית הדין הרבני בארץ, הגירושין עלולים להיות חסרי תוקף. יוצא, אפוא, שאותו אדם ממשיך להיות נשוי לאשתו הראשונה, ונישואיו השניים הם בבחינת ביגמיה

כן! בעבירה של ריבוי נישואין בחוק העונשין, תשל"ז - 1977, מצוין במפורש, שאין זה משנה, אם הנישואין השניים תקפים או בטלים, כלומר, הנישואין השניים ייחשבו כנישואין לצורך עבירת הביגמיה, גם אם אין להם כל תוקף עפ"י הדין העברי או עפ"י המשפט האזרחי, או עפ"י כללי המשפט הבינלאומי הפרטי

עפ"י חוק גיל נישואין, תש"י - 1950, נערה שרוצה להתחתן, צריכה להיות לפחות בת 17.

כן! יש שני חריגים, אשר מאפשרים מתן היתר נישואין לנערה שטרם מלאו לה 17, לפי חוק גיל נישואין, וזאת כאשר הנערה הגיעה לגיל 16, ובית המשפט סבור, שקיימות נסיבות מיוחדות, שמצדיקות מתן היתר נישואין, וכן כאשר הנערה נכנסה להריון מהגבר אשר איתו היא רוצה להתחתן

על פי חוק גיל נישואין, חתן מיועד צריך להיות בן 17 לפחות.

נער שגילו צעיר מ – 17, צריך להגיש בקשה לבית המשפט לענייני משפחה, כדי לקבל היתר להינשא, ואם יינתן לו היתר נישואין, הוא יוכל להתחתן

ייתכן שכן, אולם עליו להגיש בקשה לבית המשפט לענייני משפחה, לקבלת היתר להינשא. אם בקשתו תידחה, יהיה עליו להמתין עד הגיעו לגיל 17.

כן! חוק גיל הנישואין, מתיר להורה ולאפוטרופוס של נער או של נערה, להגיש בקשה לקבלת היתר נישואין, כאשר אחד מהם או שניהם מצויים מתחת לגיל המינימום לנישואין, וזאת במקום שהזוג הצעיר יגיש בעצמו את הבקשה.

לא! חוק גיל נישואין נוהג באופן שוויוני, וקובע גיל מינימום זהה לנערים ולנערות, כתנאי לקבלת היתר נישואין

כן! אם אין מניעה הלכתית לכך

בכל מדינה שבה ניתן לערוך נישואין אזרחיים לאזרחי מדינות זרות, אז משרד הפנים ירשום נישואין אלה.

כן! נישואין אזרחיים שנערכו באיטליה נרשבים ע"י משרד הפנים

לא! על אחד מבני הזוג, לכל הפחות, לצאת את הארץ ולהגיע לפראגואי, עם יפוי כח מבן הזוג האחר ומסמכים נוספים, לצורך עריכת הנישואין במדינה זו. לאחר מכן יירשמו הנישואין בישראל

ישנן מדינות רבות, אשר מאפשרות לאזרחים זרים להתחתן אצלן. בחלק מן המדינות אזרחים זרים יכולים להתחתן ובלבד שהם מתחתנים עם אזרח/ית אותה מדינה. יש מדינות המאפשרות לבני זוג זרים להתחתן בהן, כגון פראגואי.

לא!

כן!

לא! העדר יחסי אישות, כשלעצמו, אינה מהווה עילה לכפיית גירושין. במקרה מעין זה יכולה להיחשב האשה כמורדת בבעלה, אם הדבר יוכח, אזי בית הדין אמור להתרות באישה, ואם לאחר 12 חודשים, היא תמשיך בהתנהגותה המרדנית, בית הדין עשוי לשלול את מזונותיה ולחייב אותה לקבל גט.

נישואי כהן וגרושה שנערכו בטקס אזרחי בחו"ל, ניתן לרושמם במשרד הפנים, בישראל. גירושין בין כהן לגרושה ייערכו בישראל, בבית הדין הרבני.

לא! השיתוף בין בני זוג, מתחיל מעת הנישואין, ממועד זה ואילך, רכוש שנצבר הינו רכוש משותף. בין אם נערכו נישואים אזרחיים ובין אם נערכו נישואין דתיים, אין לצורת הטקס השפעה על זכויות ברכוש

כן !בית הדין הרבני, מוסמך לדון בגירושין של בני זוג יהודים שנישאו בנישואין אזרחיים. גירושין כתוצאה מנישואים אזרחיים, צורתם זהה לגירושין רגילים, אולם מהותם שונה, משום שבגירושין כאלה מסתיים קשר נישואין, אשר ביסודו הוא מחוסר תוקף משפטי. תכליתם של גירושין אלה הינה, למנוע ממזרות בעתיד.

לא. אין אפשרות לערוך נישואין אזרחיים בארץ, לעת עתה. החוק בישראל מסדיר, באופן תמוה, רק נישואין של אזרחי המדינה ותושביה, אשר הינם בני אותה דת למשל: יהודים, מוסלמים ודרוזים

כן! על פי הדין העברי לאישה נשואה אסור לקיים יחסי מין עם גבר שאינו בעלה, כל עוד נישואיה לא הגיעו לקיצם, באמצעות סידור גט או מות בעלה.

ניתן להינשא בנישואין אזרחיים, אך לא בארץ, או לעבור תהליך גיור להסדיר את עניין יהדותה של החברה, ואז להינשא בנישואין דתיים.

לא! הואיל ומדובר בבני זוג אשר משתייכים לעדות דתיות שונות, אין לאיש כמורה נוצרי סמכות להשיאם. לאיש כמורה נוצרי יש סמכות להשיא, אם הוכשר לכך, אך ורק את בני עדתו.

בני זוג המשתייכים לדתות שונות אינם יכולים להינשא בארץ, אלא רק בחו"ל, בנישואין אזרחיים.

לא! נישואים אזרחיים הנערכים בין יהודים, אין בהם כדי לפגום בכשרות ילדיהם להינשא בעתיד

לא! אם הליך ההתאזרחות של נתין זר בישראל, תם ונשלם בקבלת אזרחות, כי אז אין בגירושין כדי לשלול אזרחותו, אולם אם אותו אדם נמצא במסלול המדורג לקראת קבלת אזרחות, אזי סביר להניח שההליך יופסק עקב גירושיו וגירושו מן הארץ, צפוי.

הגירוש מן הארץ של שוהה בלתי חוקי עלול להיות לו לרועץ, בנסיונו לחזור לישראל. נישואים של אזרח זר, אשר גורש מן הארץ, עם ישראלי, עשויים להוות אמצעי לשכנוע של הרשויות, מטעמים הומניטריים, להתיר כניסה לארץ של אדם שגורש ממנה

בני זוג בני דתות שונות ואזרחי ישראל, לאחר שנישאו בנישואין אזרחיים יוכלו להירשם כנשואים במשרד הפנים. ילדיהם לא יהיו יהודים, ולא יוכלו להינשא על פי ההלכה.

לא! לא ניתן לערוך נישואין אזרחיים בארץ בקונסוליה של מדינה זרה. בעבר נישואים קונסולרים היו אפשריים, אולם דרך זו נאסרה בעבר. כיום נבחנת האפשרות לבטל את האיסור ולחדש צורת נישואים זו

כן! אין כל מניעה להינשא בכל מדינה זרה, המאפשרת נישואין אזרחיים, בין אזרחי אותה מדינה לאזרחים זרים. על בני הזוג, לקבל יעוץ משפטי והכוונה, האם הדבר אפשרי במדינה מסויימת. 

משרד הפנים הרוסי. המסמך המקביל לתמצית רישום, דרוש לצורך בירור המעמד האישי של אזרח אותה מדינה.

כן! אין כל מניעה שאישה המתרועעת עם גבר נשוי, תינשא לו לאחר שיתגרש. לעומת זאת, אשה נשואה המתרועעת עם גבר פנוי עלולה להאסר עליו עפ"י הדין העברי, אם כולם יהודים.

לנישואין אזרחיים, כשלעצמם, אין כל קשר להליך הגיור, באשר על פי ההלכה אין לנישואין אזרחיים, כלל תוקף משפטי על פי ההלכה. אולם נישואים מעין אלה עשויים לבטא מחוייבות, וכוונה לחיות ביחד, ולהקים משפחה והם עשויים לסייע ולתמוך בבקשה להתגייר.

נישואין דתיים או נישואים אזרחיים או חיים כידועים בציבור, זהו ענין של בחירה אישית או כורח נסיבות. בכל מקרה, רצוי לצד בחירה זו לערוך הסכם ממון, בדבר זכויות וחובות הצדדים, כדי לצמצם מחלוקות בעתיד

במידה והנישואין הינם בתוקף, הרי שמבחינת הדין האזרחי הכללי יחולו עליהם חובות וזכויות, כזוג נשוי לכל דבר ועניין. מבחינת הזכויות והחובות הבין-אישיות, בינם לבין עצמם, הרי שהם יזקקו להתרת נישואין, במידה וייפרדו, ויחול עליהם משטר של שיתוף בנכסים, אשר נרכשו במהלך הנישואין. ילדיהם יהיו זכאים למזונות. החיוב במזונות הנו הדדי, זה כלפי זה.

מושבם של ילדים, שהוריהם קבעו את מדינת ישראל כמרכז חייהם, יהיה בישראל, ואין זה משנה באיזה טקס נישאו הוריהם, או היכן נולדו הילדים.

נישואים של אזרח ישראלי עם אזרחית זרה, מהווים טעם מוצדק לקבלת אשרת שהייה בארץ ואשרת עבודה, אולם הדבר נתון לשיקול דעת שר הפנים.

לא! לאזרח זר אין זכות אוטומטית, הנובעת מנישואים, להישאר בארץ. שהייה חוקית בארץ מותנית ברישיון, המוענק ע"י משרד הפנים, כדי לקבל רשיון או אשרת שהייה יש להגיש בקשה בהתאם, ולשר הפנים יש שיקול דעת אם להיענות לבקשה או לדחותה.

כיום, אין נישואים אזרחיים, הנערכים בארץ. בעבר נערכו נישואים קונסולריים, בשגרירויות זרות, ולפני שנים, התופעה הופסקה. אם נערכו בארץ נישואים אזרחיים, כדין, יש להניח שהם יוכרו בחו"ל.

בנישואין מעורבים, בין יהודי למי שאינו יהודי, ניתן להתיר נישואין, תחילה ע"י פנייה לנשיא בית המשפט העליון, בבקשה לצורך קביעת הערכאה השיפוטית אשר תדון בהתרת הנישואין. לאחר קבלת ההחלטה בעניין הערכאה השיפוטית, לה נתונה הסמכות לדון בהתרת הנישואין, שהיא בדרך כלל בית המשפט לענייני משפחה, יגיש הבעל תביעה להתרת נישואין. התרת הנישואין תתבצע אם יוכחו עילות גירושין בהתאם לדין הזר על פיו התחתנו הצדדים, ואז סירובה של האשה להתגרש עשוי שלא להועיל לה.

בקפריסין. על שני בני הזוג, להגיע לשם, ולשהות שם מספר ימים על מנת לבצע את הנישואין. לעומת זאת, אם נבצר מאחד מבני הזוג לצאת מישראל, כי אז ניתן לבצע את הנישואין בפראגואי, אולם אחד מבני הזוג חייב להגיע לשם, לצורך עריכת הנישואין

כיצד ניתן להתיר בארץ נישואין של אזרחית ישראלית עם אזרח רומני, אשר נישאו בנישואין אזרחיים ברומניה, לאחר שהבעל עזב את הארץ וחזר לרומניה?

עורך דין מומחה לדין הקפריסאי, וזאת ע"י בן הזוג המבקש להוכיח את עילות הגירושין על פי הדין הזר או ע"י הצד המבקש להוכיח טענה בענין תוקף הנישואין.

כן! לערוך נישואין אזרחיים בקפריסין, דבר אשר יצריך את שני בני הזוג לנסוע לקפריסין ולשהות שם מספר ימים על מנת לבצע את רישום הנישואין על פי הדין הקפריסאי.

עליהם לבצע רישום הנישואין במשרד רישום האוכלוסין, (משרד הפנים), ולהציג שם את תעודת הנישואין מתורגמת ומאושרת

כן! נישואים בין בני זוג אזרחי המדינה ו/או תושביה, שאחד מהם יהודי והאחר איננו יהודי יכולים להתבצע רק במסגרת של נישואין אזרחיים בחו"ל. 

בן הזוג צריך להגיש בקשה לקביעת שיפוט בפני נשיא בית המשפט העליון בירושלים, אף ללא הסכמת בת זוגו ובהעדרה, ובלבד שמסמכי הבקשה יומצאו אליה במקום הימצאה. לאחר שנשיא בית המשפט העליון יקבע את הערכאה המוסמכת לדון בהתרת הנישואין יוכל בן הזוג להגיש בקשה להתרת הנישואין. בדרך כלל השיפוט נקבע לבימ"ש למשפחה

במידה והנישואין הם בין בני זוג שאחד מהם הוא איננו יהודי, כי אז התרת נישואין אזרחיים תעשה ע"י הגשת בקשה לקביעת שיפוט בפני נשיא בית המשפט העליון, אשר אמור לקבוע בפני איזו ערכאה תוגש התביעה להתרת נישואין. העובדה שהנישואין לא נרשמו בישראל, אין בכך כדי למנוע הגשת הבקשה להתרת נישואין. במידה ובני הזוג שניהם יהודים אזי יש להגיש תביעה לגירושין בבית הדין הרבני, אשר יגרש את הצדדים באמצעות גט מחמת הספק בדבר היותם נשואים.

כן! ילדים, אשר נולדו להורים יהודים אשר נישאו בנישואין אזרחיים, כשרים לנישואין על פי ההלכה

לא! לא ניתן להינשא בנישואין אזרחיים בארץ אך ניתן לעשות זאת בחו"ל. בעבר, ניתן היה להתחתן בישראל ב"נישואים קונסולאריים", אולם, שר הפנים הוציא, בזמנו, צו האוסר על עריכת נישואים אזרחיים בדרך זו.

כן! אזרח ישראלי אשר מתחתן עם אדם אחר, בעודו נשוי על פי חוקי מדינה אחרת ו/או על פי חוקי מדינת ישראל, עובר עבירת ביגמיה ועלול להיתבע בפלילים.

ההליכים המשפטיים שיש לנקוט בנישואין בין אישה יהודיה ובעלה הנוצרי מתחילים בהגשת בקשה לקביעת ערכאת שיפוט, בפני נשיא בית המשפט העליון. ולאחר מכן, כאשר תיקבע בבימ"ש עליון הערכאה, אשר מוסמכת לדון בעניין התרת נישואיהם של בני הזוג, יש להגיש תביעה להתרת הנישואין בפני ביהמ"ש שנקבע.

הדין הפנימי בפרגואי מאפשר עריכת נישואין בנוכחות אחד מבני הזוג ובאמצעות יפוי כח של בן הזוג השני. בן הזוג, אשר יכול לעזוב את הארץ, יכול לנסוע לפרגוואי יחד עם מסמכים נילווים, לצורך עריכת הנישואים שם. רצוי לעשות זאת בהדרכה ובתיאום מוקדם.

בני זוג, אשר הינם ישראלי וחברתו אשר איננה יהודיה, והיא אזרחית ארה"ב, יכולים להינשא בכל מדינה בה נערכים נישואין אזרחיים ברם, עובדת הנישואין כלעצמה אינה מעניקה אוטומטית, זכות להתאזרח לבן הזוג הזר. הנישואין הינם שלב הכרחי בהליך המדורג לקראת אזרחות, שתחילתו בקבלת מעמד של תושב זמני.

אישה, אזרחית זרה, הנשואה לישראלי, יכולה להגיש תביעה למזונות וכן תביעה רכושית. בהמשך עליה לשקול להגיש תביעה להתרת נישואין.

לא! נישואין אזרחיים בין בני זוג שאחד מהם אינו אזרח ישראל, אינם מקנים זכות, אוטומטית לקבלת מעמד של תושב זמני, אולם הם יוצרים אפשרות קרובה לוודאי לקבלת מעמד של תושב זמני.

הליך הסדרת אזרחות ,של בן זוג זר ,הנשוי לישראלי ,נעשה עפ"י חוק האזרחות תשי"ב-1952. על פי נוהל שנהוג במשרד הפנים, לאחר הנישואים ,על בן הזוג הישראלי להגיש בקשה לאיחוד משפחות בקונסוליה הישראלית בחו"ל או לחזור לישראל לבדו, ולהגיש במשרד הפנים את הבקשה לאיחוד משפחות, ובמסגרתה להזמין את בן הזוג הזר ואת ילדו.משרד הפנים עשוי להתנות או לסרב לבקשה, אם יתעורר חשד שקשר הנישואין הינו פיקטיבי ו/או שמא מדובר בנישואי תועלת.

אם עובדת נישואיו בחו"ל ,של אזרח ישראלי,נרשמה במשרד הפנים,באופן שמעמדו האישי נרשם ,כנשוי,אזי לאחר התרת נישואיו בחו"ל,עליו לגרום לשינוי הרישום במשרד הפנים,על מנת שיירשם שם שינוי הסטטוס, לגרוש.רק לאחר שינוי הסטטוס הוא יוכל להירשם לנישואין (עם יהודיה) ברבנות ,בישראל. לעומת זאת ,אם עובדת הנישואין בחו"ל של אזרח ישראלי,לא נרשמה במשרד הפנים בישראל ,אזי לכאורה, אפשר, באופן מעשי ,להימנע מרישום עובדת הגירושים בחו"ל,במשרד הפנים, אלא שכל שינוי במעמד האישי של אזרח ישראל ,טעון רישום,ולפיכך העדר רישום,ביודעין ,של שינוי במעמד אישי,הינו בלתי חוקי. במצב שכזה ,אם הסטטוס הקודם של האזרח הנ"ל היה רווק או גרוש,אזי הוא יכול,עתה ,להירשם לנישואין ברבנות,למרות אי החוקיות הכרוכה בכך.

אם אזרחית ישראל , ונתין זר, אשר שוהה בישראל, מעוניינים להינשא זה לזה ,ושניהם יהודים,אזי ניתן לעשות זאת בישראל ,בחופה וקידושין,כהלכה . לעומת זאת,אם אחד משני בני הזוג איננו יהודי, אזי בישראל אין בני הזוג יכולים להתחתן,משום שלמרבה הצער,עדיין לא מתאפשרים נישואים אזרחיים בישראל .בעבר אפשר היה להתחתן עם נתינים זרים בשגרירויות,בנישואין קונסולריים. בני זוג אשר הינם ישראלית ונתין זר, אשר נבצר.

 כן !הנוכחות של רב בטקס נישואין, חיונית כדי למנוע ספיקות ביחס לתקינות וחוקיות הנישואין, או במילים אחרות ,כדי לוודא שהנישואין נערכו כדת וכדין. אולם העדרותו של רב אינה שוללת בהכרח את תוקפם של הנישואין,ואינה שוללת, כפועל יוצא מכך, מבת הזוג, זכויות של אישה נשואה.כעיקרון בתי הדין הרבניים אינם מכירים בקידושין פרטיים ,לצורך רישום, כדי שלא לתת יד לעוברי עבירה ,שהם פסולי חיתון ,עפ"י הדין העברי ,כגון כהן וגרושה או זוגות שאינם פסולי חיתון ,אך אינם מעוניינים להתחתן ברבנות מטעמים אידיאולוגים, אך מאידך גיסא ,הם גם אינם מתירים לבני הזוג להתחתן עם בן זוג אחר ,בלא גט.בפסיקת בית המשפט העליון נקבע ,כי כאשר מדובר בזוג שאין מניעה שיתחתן בטקס דתי ,אך אין ברצונו לעשות זאת, הוא לא יירשם כנשוי, זאת כיוון שהחוק בישראל מכיר בעריכת קידושין על פי הדין הדתי ,והאינטרס הציבורי של עריכת נישואין באופן פומבי גובר על האינטרס להכיר במעמדם באופן רשמי.אף על פי כן קידושין פרטיים עשויים להיות בעלי תוקף הילכתי ,באופן שהתרתם ,כדי להסיר בעתיד, ספק של ממזרות,מחייבת סידור גט. כמו כן קידושין פרטיים עשויים להיות הוכחה למעמד אישי של ידועים בציבור, לרבות כל הזכויות הנגזרות ממעמד זה.

כן ! בעל ואישה יהודים, אשר התחתנו בחופה וקידושין, אך התגרשו בהליך גירושין אזרחי בחו"ל, ממשיכים להיות נשואים זה לזה, מבחינת הדת היהודית, וזאת משום שנישואין ביהדות מסתיימים באמצעות סידור גט, וכתיבתו ומסירתו, כדת וכדין. במקרה הנדון, הואיל והנישואין הראשונים לא הסתיימו בגט, הרי שהם שרירים וקיימים ,ולפיכך הנישואין השניים, מצד האישה ,הם נישואי ביגמיה .

לא ! נישואין של אזרח ישראלי, עם נתין זר, אינם מאפשרים לנתין הזר להתאזרח באופן מיידי, אולם עשויים לסייע לנתין הזר לקבל מעמד של תושב ארעי, בישראל למשך כ-4 שנים. לאחר מכן הנתין הזר עשוי לקבל מעמד של תושב קבע ,ובהמשך להתאזרח. תהליך ההתאזרחות של נתין זר, בישראל, הינו ,כאמור, מדורג ונמשך כ-5 שנים.

לא! עפ"י המשפט העברי ,ממזר יכול לבוא בברית נישואין, אך ורק עם ממזרת, ולא עם בת ישראל. לעומת זאת ,אם ממזר בכל זאת רוצה להתחתן עם בחירת ליבו ,אזי עליו לשקול להינשא בנישואין אזרחיים.

חוק העונשין תשל"ז-1977 ,אשר מבטא את החוק הפלילי בישראל אוסר על ריבוי נישואין (ביגמיה). יש מדינות אשר בהן אין דרישה מוקדמת, או הקפדה על הוכחת המעמד האישי של המיועד להינשא , ולכן במדינות מסויימות, גם אדם נשוי יוכל להינשא פעם נוספת בהיותו נשוי. ככלל, אדם שעובר על איסור ביגמיה או פוליגמיה עובר עבירה פלילית.

כן! בתי המשפט מתייחסים למקרה של חזרה מהבטחה להינשא כאל הפרת חוזה בין הצדדים, וניתן לתבוע את הצד "המתחרט" בנזיקין, בגין הפרת הבטחת נישואין. אם ניתן להוכיח נזק (הוזמן אולם, הוזמנה תזמורת וכיוב') ניתן לתבוע פיצויי נזיקין. סיכויי הצלחת התביעה תלויים בכמות ואיכות הראיות בדבר קיומה של הבטחת נישואין והסתמכות עליה, ומידת הנזק שנגרם כתוצאה מן ההסתמכות על ההבטחה של בן הזוג האחר להינשא.

מועד פקיעת הנישואין הינו מועד הגירושין או מועד פטירת אחד הצדדים.

אם מתקיימים כל התנאים הקבועים בדין העברי, לעריכת קידושין בני תוקף, אזי הנישואין עשויים להיות תקפים, גם בלעדי רב מוסמך.

כן, אם הנישואין נערכים על פי כללי הדין הדתי אליו משתייכים הצדדים.

כן, בחו"ל, במדינות אשר מאפשרות נישואין בין בני אותו מין. בישראל, אין אפשרות לבצע נישואין בין לסביות, אולם ניתן לערוך הסכמים לחיי משפחה.