מזונות אשה

לא! ככלל,החיוב במזונות פוקע עם הגירושין.אולם,הבעל לשעבר רשאי "להתנדב",בהסכם גירושין,לשאת במזונות גרושתו,כך שהסכמתו תהיה מחייבת לאחר הגירושין. ניתן לקבוע תנאים להפסקת התשלום - למשל נישואין מחדש של האשה לשעבר , או מגורים משותפים עם בן זוג.

כן! ניתן לעבור למגורים משותפים ,גם ללא נישואין,אך מומלץ לחתום על הסכם לחיי משפחה,אשר יגדיר את יחסי הממון שלכם, עם התייחסות להתחייבות לפרנס אותך ,אם וכאשר לא תוכלי לעבוד, עקב בעיות בריאותיות. רצוי לאשר הסכם זה בבימ"ש,על מנת להעניק לו משנה תוקף .

לא !מנוסח השאלה,לא ברור מה היו הנסיבות שקדמו לסגירת תיק התביעה. עורך דין על דעת עצמו אינו רשאי ,ואינו מוסמך להגיש בקשה לסגירת/מחיקת תביעה,אלא אם נתבקש ע"י לקוחו/מרשו לפעול כך ,או עפ"י הסכם, שאושר ע"י בימ"ש/בי"ד דתי. אם למשל,עוה"ד ביקש לסגור תיק,כתגובתה לכך שלקוחו לא שילם את שכר טירחתו ,אזי עוה"ד פעל שלא כדין,וחרג מסמכותו.במצב זה,עוה"ד יכול לבקש מביהמ"ש להתיר לו להשתחרר מייצוג או רשאי להגיש תביעה כספית נגד הלקוח שלו,אך אינו מוסמך להגיש בקשה למחיקת התביעה. אם עוה"ד פעל כך,אזי,הוא חושף עצמו לתלונה בלישכת עוה"ד ,ולתביעה כספית מצד לקוחו,בגין ההוצאות שייגרמו ללקוח,כפועל יוצא מן הצורך בהגשת התביעה חדשה, במקום התביעה שנמחקה.
חיובו של בעל במזונות אשתו,הינו חיוב עפ"י דין,ואין חיובו תלוי בהגשת תביעת מזונות נגדו.
אין לבית המשפט סמכות לדון או לקבוע מזונות,לאחר סגירת התיק ,ומחיקת התביעה. בית המשפט נוטל סמכות לדון בענין המזונות ,רק כאשר תביעה תלוייה ועומדת לפניו. כלומר לאחר מחיקת התביעה,ניתן להגיש תביעה נוספת, ולהתחיל את התהליך מחדש,ורק אז,מוסמך בימ"ש להכריע/להחליט בנושא המזונות.

כן! עפ"י הדין העברי, חלה חובה על בעל לספק את מזונות אשתו ואת כל צרכיה, כל זמן שהם נשואים, אם אין סיבה מוכרת בדין לשלול ממנה זכות זו.

בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני.

רצוי לאישה לתבוע מזונות בבית המשפט, כיוון ששם מתנהל משפט יותר ענייני, יותר ממוקד ויותר יעיל מאשר בבית דין רבני.

כן! החיוב יהיה או לפי כללי הדין הדתי שלו (אם יש שם חיוב כזה), או לפי אמות המידה של הדין האזרחי, דהיינו, החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט – 1959, אם לא חל חיוב לפי הדין הדתי שלו או אם הוא לא משתייך לדת/לעדה דתית מוכרת.

אם הבעל משתייך לאחת מן העדות הדתיות הנוצריות המוכרות בארץ, אזי החובה לשלם מזונות תיעשה בהתאם לדינו הדתי/האישי. אולם אם אין לבעל חיוב, עפ"י דינו האישי, לשאת במזונות אשתו, או שאין לו דין אישי, כי הוא שייך לעדה דתית שאינה מוכרת, אזי מידת החיוב שלו לשאת במזונות אשתו, תיקבע לפי החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט – 1959

כן! כיוון שהבעל שייך לעדה דתית שאינה מוכרת בישראל, עניין החיוב שלו במזונות אשתו נקבע לפי החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט – 1959, ובהקשר זה הכנסות האישה מכל מקור תילקחנה בחשבון כאשר ייבחנו צרכיה, ותהא לכך השפעה על קביעת סכום המזונות שיוטל על הבעל

כן! אם שאלת החיוב של הבעל במזונות, נבחנת לפי החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט – 1959, ייתכן שאם הכנסותיה של האישה גבוהות, אזי לא ייפסקו לזכותה מזונות כלל, משום שלפי החוק, הכנסותיה מכל מקור שהוא אמורות להילקח בחשבון.

כן! אולם אם יש סיבה מוצדקת, עפ"י הדין העברי, לעזיבתה את הבית, הרי שהיא לא תפסיד את זכותה למזונות. לעומת זאת, אם אין סיבה מוצדקת לעזיבתה את הבית, אזי היא עלולה להפסיד את זכותה למזונות.

לא! אלימות פיזית או מילולית נחשבת לסיבה מוצדקת לעזיבת אישה את הבית על פי הדין העברי. אם האלימות הוכחה כדבעי, האישה לא תפסיד את זכותה למזונות

לא! אם האישה עזבה את בעלה ("זנתה תחתיו") והלכה בעקבות גבר אחר, אז לפי הדין העברי היא עלולה להפסיד את זכותה למזונות ממנו.

בתוך חמישה עשר יום מיום המצאת כתב התביעה לידיו.

ככלל, לא! ידועה בציבור אינה זכאית למזונות עפ"י דין, אלא עפ"י הסכם.

לא! אין לאדם שפועל בהתנדבות עילת תביעה כלפי הנהנה או כלפי בן זוגו.

לא! אם הבעל לא ביקש מן האדם שנתן לאשתו כספים, לעשות זאת, אזי הבעל לא הטיל על עצמו חיוב כלשהו כלפיו.

בדרך כלל, למלווה אין זכות תביעה כלפי הבעל. המלווה זכאי לתבוע את האישה, וכנגד תביעתו זכאית האישה לתבוע את בעלה, ובלבד שלוותה למען מזונותיה. רק במקרים חריגים, ורק אם האישה איננה בהישג יד, או שידה אינה משגת לשלם, יוכל המלווה להגיש תביעה נגד הבעל במישרין.

לא! לפי הדין העברי, אין לאישה גרושה זכות למזונות לאחר גירושין. אולם לעתים בני זוג מסכימים על כך, במסגרת הסכם גירושין.

כן! ובלבד שהתובע יצליח להוכיח בביהמ"ש, שהתרחש שינוי מהותי במצבו הכלכלי, לעומת הממצאים שנקבעו בהקשר זה בפסק הדין אשר הטיל עליו תשלום מזונות.

עילה לביטול הסכם עשויה, אם בכלל, לנבוע מדיני החוזים (כגון: טעות או הטעיה), ולא מתחום דיני המשפחה

לפי הדין העברי, בעל חייב לספק את מזונות אשתו לפי כבודה, בהתחשב במנהגי המקום והחברה אשר בהם הם חיים, ובהתאם לרמת החיים שאליה היא הורגלה.

אם מצבו הכלכלי של הבעל השתפר במרוצת השנים, הרי שאשתו "עולה עימו", וזכותה למזונות הינה "לפי עושרו" או "לפי כבודו".

האישה זכאית לחיות ברמת חיים שנמצאת במגמת עליה, ביחס למצבו הכלכלי של בעלה, כלומר, ככל שמצבו הכלכלי משתפר, כן ייטב לה, אולם כאשר מתרחשת הרעה במצבו הכלכלי, אין היא חייבת לרדת ברמת החיים, בהשוואה וביחס לאורח החיים שהורגלה אליו. במילים אחרות, האישה "עולה עימו ואינה יורדת עימו".

על פי הדין העברי, אישה איננה חייבת לצאת לעבוד מחוץ לבית. אם האישה עובדת מחוץ לבית ומשתכרת, משכורתה תקוזז ותילקח בחשבון, מכל חיוב של הבעל במזונותיה. בעל אינו יכול לדרוש מאשתו לצאת לעבוד, כדי להקטין את שיעור חיובו במזונות שהוא חייב לשלם לה

כן! כאשר מוכח בבית דין רבני, שאישה נואפת, או במילים אחרות, שהיא "משרכת דרכיה" או ש"זינתה תחת בעלה", היא מאבדת את זכותה למזונות מבעלה, ללא תקנה

לא! פסיקתו של בית הדין הרבני היא סופית, ואובדן הזכות למזונות בעקבות מעשה ניאוף יישאר בעינו גם בבית המשפט.

לא! כאשר אישה מאבדת את זכותה למזונות לפי הדין העברי, אזי אובדן הזכות הינו בלתי הפיך, ואיננו תלוי כהוא זה בהתנהגותו הנפסדת של הבעל.

לא! בית המשפט יפסוק לאישה מזונות, אך ורק ממועד הגשת תביעת המזונות על ידה.

על פי הדין העברי, בנסיבות מסויימות, אישה עלולה לאבד את זכותה לקבל מזונות מבעלה, אם היא מסרבת, ללא סיבה מוצדקת, לקיים איתו יחסי מין. אם היא מסרבת לקיים יחסי מין עם בעלה, במטרה להסב לו צער, בלי כל סיבה מוצדקת, או בגלל שהיא נתנה עינה בגבר אחר, אז היא עלולה לאבד את זכותה למזונות מבעלה. ואולם, אם סירובה נובע מהתנהגותו הנפסדת של בעלה כלפיה, היא לא צפויה לאבד את זכותה למזונות

כן! אבל רק בנסיבות מיוחדות וחריגות.ככלל, על פי הדין העברי, בעל חייב לפרנס את אשתו, אולם במספר פסקי דין של בית המשפט העליון, שניתנו בשנות התשעים המוקדמות, החלה להסתמן מגמה, שלפיה אישה צעירה, שהיתה נשואה פרק זמן קצר בלבד, או אישה שעבדה, אך הפסיקה לעבוד, תהיה זכאית לסכום מינימלי של מזונות, בהתחשב בנסיבות אלה.

כן!

כן!במסגרת תביעת מזונות, ניתן להגיש בקשה למזונות זמניים. ביהמ"ש רשאי לקבוע מזונות זמניים, לאחר הגשת בקשה בעניין זה, ולאחר שדרש וקיבל את תגובת הצד שכנגד, וזאת אף לפני שהתקיים הדיון הראשון בביהמ"ש.

אשה נשואה זכאית למזונות עד גירושיה. אם אשה עובדת וצרכיה מסופקים ע"י משכורתה , אז הכנסותה נלקחות בחישוב מזונותיה. אולם אם הבעל מרוויח הרבה יותר ממנה ורמת החיים שהיא הורגלה לה היתה בגוהה, אז היא זכאית להשלמת מזונות.

כן! אולם כאשר תוגש התביעה, היא חייבת להגיש לבית המשפט/לבית הדין בקשה להתיר לה לשגר לחו"ל את מסמכי התביעה. רק לאחר שיינתן היתר להמצאה אל מחוץ לתחום השיפוט, רק אז בית המשפט/בית הדין יקנה סמכות לדון בתביעה

כן !על אשה שלא תבעה מזונות מבעלה נאמר "אשה מתגלגלת עם בעלה ומוחלת לו".

כן! רק למעוטי יכולת, אשר מתקיימים לגביהם תנאים סוציו-אקונומיים שנקבעו בחוק

כן ! לאשה יש זכות לקבל מזונות מבעלה ולבעל חובה לספקה.

ניתן להגיש תביעת למזונות עבר, אולם סיכויי הצלחתה נמוכים. אי הגשת התביעה בעבר עשוי להתפרש כמחילה/כוויתור על חוב.

ניתן להגיש תביעת למזונות עבר, אולם סיכויי הצלחתה נמוכים. אי הגשת התביעה בעבר עשוי להתפרש כמחילה/כוויתור על חוב.

אשה נשואה זכאית למזונות עד גירושיה. אם אשה עובדת וצרכיה מסופקים ע"י משכורתה , אז הכנסותה נלקחות בחישוב מזונותיה. אולם אם הבעל מרוויח הרבה יותר ממנה ורמת החיים שהיא הורגלה לה היתה בגוהה, אז היא זכאית להשלמת מזונות.

לא! החיוב של בעל במזונות אשתו חל אך ורק בתקופת נישואיהם ועד הגירושין.

כן! אולם זכותה למזונות תפקע עם גירושיה

כן! אולם אם שניהם עובדים ומשתכרים, התביעה עשויה להיות רלבנטית, רק אם יש פער ניכר בין הכנסותיהם לרעת האשה.

כן! אולם אם שניהם עובדים ומשתכרים, התביעה עשויה להיות רלבנטית, רק אם יש פער ניכר בין הכנסותיהם לרעת האשה.

לא! זכות אשה למזונות מיועדת להבטיח כלכלתה בשעת הצורך. צורך יכול להיות קיים בהווה או בעתיד ולא לשעבר.

לא! זכות אשה למזונות מיועדת להבטיח כלכלתה בשעת הצורך. צורך יכול להיות קיים בהווה או בעתיד ולא לשעבר.

לא! אומנם האשה זכאית לתבוע מזונות מראש ומיד, אולם אם היא נמנעת מלתבוע את זכותה, היא נחשבת כמוותרת על מזונותיה, בעבור התקופה שקדמה לתביעתה

לא! אומנם האשה זכאית לתבוע מזונות מראש ומיד, אולם אם היא נמנעת מלתבוע את זכותה, היא נחשבת כמוותרת על מזונותיה, בעבור התקופה שקדמה לתביעתה

כן! אולם, בשנים האחרונות, מסתמנת מגמה, בבתי הדין הרבניים, של הצמדת מזונות למדד המחירים לצרכן.

לא! הזמן שחלף עשוי ללמד, בדיעבד, על הסכמה מפורשת או על הסכמה שבשתיקה ש"מעשה ידיה כנגד מזונותיה", כלומר שהכנסתה מעבודה תהא במקום חיוב הבעל במזונותיה

כן! אולם צעד זה עלול להראות רע בעיני בימ"ש וכהתנהגות שלא בתום לב. כנגד הפסקת תשלום מזונות, עשוי בימ"ש להטיל חיוב רטרואקטיבי, ממועד הגשת התביעה.

כן! רק אם הבעל הגיש את תביעת הגירושין בתום לב, כרך את מזונותיה בתום לב וכרך את המזונות כדין. בית המשפט צפוי להתבקש, בהקשר זה להחליט אם כריכת המזונות בתביעת הגירושין עמדה במבחן המשולש הזה, במקרה שהבעל יבקש מבית המשפט לדחות את התביעה מחוסר סמכות.

לא! בהעדר ביסוס ראייתי ופירוט של טענתו, עשוי בית המשפט להחליט שיש לו סמכות לדון בענין המזונות, משום שכריכת ענין המזונות לתביעת הגירושין לא היתה כנה, אלא רק נועדה לסכל את פניית אישתו לביהמ"ש.

כן! מדובר במבחן אובייקטיבי, חיצוני, וזאת בהתחשב הן באינטרסים של בעל-הדין והן בנסיבות המקרה.

דמי מזונות אמורים להיות משולמים, במועד שנקבע לכך, בהסכם או בפסק דין. מועד התשלום צריך להיות בתחילת כל חודש, והאמור מתייחס ליום בחודש, שמתחיל בתאריך שנקבע לתשלום, ולא בהכרח ליום הראשון לכל חודש קלנדרי

כן! בתנאי שאין נסיבות אשר שוללות את זכותך למזונות (כגון: בגידה). כשמדובר ביהודים, האשה אמנם איננה חייבת לעבוד מחוץ למשק הבית, אולם אם היא בכל זאת עושה זאת ומשכורתה נותרת בידיה, אזי אם משכורתה נמוכה, בהשוואה למשכורת בעלה, היא זכאית להשלמת מזונות, והיא יכולה לתובעם.

כ- 4,000 ש"ח. בימ"ש יכול, רעיונית, להכניס לסל אחד את משכורות הבעל והאשה ולחלק לשניים. מן התוצאה יש להפחית את משכורת האשה ולהגיע לתוצאה.

כ- 4,000 ש"ח. בימ"ש יכול, רעיונית, לכנוס לסל אחד את משכורות הבעל והאשה ולחלק לשניים. מן התוצאה יש להפחית את משכורת האשה ולהגיע לתוצאה.

אם מדובר בשינוי נסיבות שולי או לא משמעותי, אז הסיכויים להפחתת מזונות נמוכים. לעומת זאת, אם שינוי הנסיבות מהותי, אז יש סיכוי להקטנת מזונות

בעל חייב לשאת במזונות אשתו במשך תקופת נישואיהם. ענין שלום בית או גירושין מצוי בסמכות יחודית של בי"ד רבני, אשר מוסמך להחליט האם רצון האשה להתגרש מוצדק או שמא רצון הבעל בשלום בית מוצדק. החיוב במזונות יסתיים, גם לפני גירושין, רק אם ביה"ד יחליט שהאשה חייבת להתגרש

כן! אשה זכאית למזונות מבעלה, כדי סיפוק צרכיה. לצורך חישוב מזונותיה, תילקח בחשבון קיצבת זיקנה וכל גימלה או הכנסה אחרת, אשר מגיעה לידיה. כמו כן ילקחו בחשבון הכנסותיו של הבעל מכל מקור שהוא, בניכוי ההוצאה, לצרכיו המיוחדים

לאחר הגשת כתב הגנה ניתן להגיש בקשה למזונות זמניים, אולם לפני שהוגש כתב הגנה אפשר להגיש בקשה למזונות טרום זמניים, למרות שמזונות אלה אינם נזכרים בחוק או בתקנות, אלא הם נוהג משפטי מקובל.

אישה יהודיה שעובדת מחוץ לבית, זכאית להשלמת מזונות, בהתאם לרמת החיים שהיא חיה עם בעלה, וזאת אם הורגלה בפרק זמן, כה קצר, לרמת חיים גבוהה, ובאם היא משתכרת, באופן ניכר, פחות מבעלה. 

התנהגות אלימה של אשה עלולה לגרום לכך שהיא תוכרז כמורדת, אולם קודם לכן בית הדין אמור להתרות באשה לחזור בה מהתנהגותה, ורק אם האשה תמשיך להמרות את פי ביה"ד במשך 12 חודש, אז יישללו ממנה מזונותיה וכתובתה.

כן! המשכנתא מהווה חלק נכבד מהוצאות המדור. העובדה שהאשה עובדת מחוץ לבית או שאינה עובדת מחוץ לבית, עשויה להשפיע על היקף חיובו של הבעל.

כן! אשה זכאית להשלמת מזונות במידת הצורך, ובהתאם לרמת החיים לה הורגלה ע"י בעלה בתקופת נישואיהם, ובלבד שההכנסות שלה נמוכות באופן ניכר מהכנסות/ ממשכורת בעלה.

בית המשפט לא חייב לקחת בחשבון את העובדה שהאישה תומכת בבן הבגיר, שהינו נכה, ואשר סמוך על שולחנה של אימו, בבואו לקבוע את גובה המזונות להם היא זכאית, משום שמבחינה משפטית אמו של בגיר איננה חייבת במזונותיו, אולם בימ"ש לא יתעלם לחלוטין מנתון זה.

כן! במידה והבעל לא צירף לתביעת הגירושין את ענין מזונות האישה. באם הבעל כרך את ענין מזונות האשה לתביעת הגירושין, יש לבחון האם הכריכה נעשתה כדין, וכן, האם הכריכה היתה כנה.

כן! אישה זכאית למזונות, בהתאם לרמת החיים אליה הורגלה, ועל כן אם ההכנסה שמקבלת האישה מקצבת נכות, אין בה כדי לספק את צרכיה, היא רשאית להגיש כנגד בעלה, תביעה להשלמת מזונותיה.

לא! בהעדר תביעה למזונות, לא ניתן להגיש בקשה למזונות זמניים. בקשה לקביעת מזונות זמניים מהווה סעד ביניים, במסגרת תביעה עיקרית.

ככלל, אשה זכאית למזונות במשך תקופת נישואיה. אשר למזונות רטרואקטיביים, אין האישה זכאית להם, מהטעם שאם האשה לא תבעה, כנראה שהיא וויתרה על מזונותיה. באשר למזונות כלפי העתיד, יש לבחון מי ומה גרם לפירוד, והאם הפירוד תומך או שולל את הזכות למזונות

כן! דמי אבטלה הם מקור הכנסה של האישה ועל כן, מלבד הכנסה זו, ובמידת הצורך, בית המשפט עשוי לפסוק מזונות להשלמת מזונותיה

יש בענין זה שיקולים מתנגשים ולכן התשובה איננה חד משמעית. אם האשה תובעת לגבי העבר, ניתן לטעון כנגדה, כי מחלה על החיוב כלפיה. אם לוותה לצורך מזונותיה, אזי יכולה לתבוע את בעלה לפרוע הלוואות שנטלה. אם קיבלה למזונותיה מקרובי משפחתה, אזי ניתן לטעון, שנתנו לה בהתנדבות. אם עבדה והשתכרה, אז ניתן לטעון שמשכורתה כנגד מזונותיה.

כן! אישה יהודיה זכאית למזונות מבעלה, וזכותה נובעת מן הנישואין ואינה תלויה בילדיה, ואינה נגרעת משום שנפסקו מזונות לילדיה.

לא! כל עוד ההסכם ופסק הדין, בדבר תשלום מזונות, לא השתנה או בוטל וכל זמן שהנישואין נמשכים, הוא עומד בתוקפו ומחייב את הבעל להמשיך לשלם את דמי המזונות, כפי שקבוע בהסכם.

ראשית, בימ"ש אמור לקבוע את צרכיו של כל אחד מן הילדים. שנית, יש לבחון את יכולתו הכלכלית של כל אחד מן ההורים, משום שבמקרה של הורים בני דתות שונות, שניהם חייבים במזונות ילדיהם. סכום המזונות שיוטל על כל הורה לגבי ילדו יהיה בהתאם וביחס להכנסות ההורה.

כן! ראיה קבילה המעידה על כך שאשת איש זנתה תחתיו, עשויה לשלול את זכותה למזונות, בעיני ביהמ"ש או ביה"ד.

עפ"י דין, אשה רשאית לוותר על מזונותיה. אם הוויתור של אשה על מזונותיה קיבל תוקף של פסק דין, כי אז, אם היא תגיש תביעת מזונות, עבור עצמה, התביעה תידחה, כפי הנראה, לנוכח הוויתור על זכותה, ופסק הדין שנתן לכך תוקף.

בעל יהודי חייב במזונות אשתו היהודיה "כפי שהורגלה" על ידיו, כלומר לפי רמת החיים אליה הורגלה, על הצד הגבוה, ולא לפי "צרכיה", במובן המינימלי.

זכותה עפ"י דין של אשה, למזונות, קיימת בתקופת נישואיה. לאחר הגירושין אשה אינה זכאית למזונות מבעלה לשעבר.

אישה נשואה יכולה לתבוע מזונות בגין העבר, אולם סיכויי הצלחת התביעה נמוכים למדי. אשה במצב זה עשויה להיראות כמי שמחלה על זכויותיה, לאחר שחלף זמן כה רב.

כן! אישה יהודיה זכאית למזונות מבעלה, במידה ואין לה הכנסות משלה. כאשר לאישה הכנסות משל עצמה, היא זכאית להשלמת מזונותיה, בהתאם לצרכיה ורמת החיים שחיו הצדדים במהלך הנישואין.

לא! אישה יהודיה שהתגרשה מבעלה אינה זכאית למזונות מבעלה. יחד עם זאת, בהסכמה ניתן לקבוע מזונות לגרושה, ואף להסכים על משך הזמן שהם ישולמו.

בעל יהודי חייב במזונות אשתו העובדת, כדי השלמת מזונותיה, אם וכאשר אין בהכנסתה כדי לכסות את צרכיה, בהתאם לרמת החיים שחיו הצדדים. יחד עם זאת, בית המשפט עשוי להתחשב בעובדה שהצדדים חילקו את רכושם המשותף לקראת גירושיהם, כאשר הבעל, אף נושא במזונות הילדים, ובעובדה שהבעל אף צריך לקיים את עצמו. 

כן! אישה נשואה, זכאית, ככלל, למזונות מבעלה, ועובדת מגוריה בקיבוץ, אינה מוסיפה או גורעת מן הזכות למזונות. בחישוב מזונות יילקחו בחשבון הכנסותיה מכל מקור שהוא.

כן! אישה יהודיה, ונשואה, זכאית למזונות מבעלה, ולכתובה במקרה של גירושין, במידה ואין עילה לשלילתם על פי הדין, ואם לה מקורות הכנסה מעבודה ו/או מרכוש.

במידה והוויתור על המזונות, על פי פסק הדין, הינו בכפוף למתן גט בפועל, אזי האישה רשאית להגיש תביעה למזונות. אולם, אם מנוסח פסק הדין או הסכם הגירושין עולה, כי האישה ויתרה על מזונותיה ללא תנאי, כי אז אין היא רשאית, באופן אוטומטי, להגיש תביעה למזונות, אלא עליה להגיש תביעת גירושין כנגד הבעל ולתבוע את חיובו במתן גט. אם יינתן פס"ד לגירושים המחייב את הבעל לתת גט, וגם אז יעכב או יסרב הבעל לתת גט, כי אז היא רשאית להגיש תביעת מזונות, כאשר עילת התביעה הינה "מעוכבת מחמתו". דמי המזונות שייקבעו, בהקשר זה, הינם מזונות מעין עונשיים, משום שהאשה מנועה מלהינשא לאחר, מחמת סירובו של בעלה לשחררה בגט. חיוב זה במזונות יחול עד שהבעל יכריז "רוצה אני" (להתגרש) ויעשה זאת.

לא! ביה"ד אינו רשאי, בשום שלב של המשפט, לסרב למחוק תביעה שהוגשה אליו, כאשר הבקשה מוגשת ע"י התובע, וביתר שאת, כאשר טרם הוגש כתב הגנה. כמו כן, גם סירובו של תובע למחיקת תביעה אינו רלבנטי כאשר התובע מבקש זאת. לעיתים, למרות האמור לעיל, ביה"ד איננו מזדרז למחוק או מחליט לסגור את התיק שהוגש בפניו, כדי שהסמכות תישאר בידיו. זאת ועוד, לעיתים, בעל, נתבע, מתנגד אף הוא, מטעמי סמכות, למחיקת תביעה.

לא! אישה יהודיה אשר התגרשה מבעלה איננה זכאית ממנו למזונות, בין אם יש לה ילדים קטינים ובין אם לאו, ובין אם היא עובדת או לא.

כן! אישה יהודיה, אשר איננה עובדת ואין לה מקורות מחייה זכאית למזונות מבעלה, כל עוד בני הזוג לא התגרשו, וכל עוד היא איננה עובדת ואין לה מקורות הכנסה מהם תוכל להתקיים. זכות אשה למזונות מבעלה בלתי תלוייה בכך שיש להם ילדים, ואף בלתי תלוייה בגילם.

לא! אישה יהודיה איננה זכאית למזונות מבעלה, לאחר הגירושין. יחד עם זאת, במסגרת זכויותיה של האישה הנובעים מיחסי הממון השוררים בין בני הזוג, זכאית האישה לחלק מקיצבת הפנסיה של בעלה וחלק יחסי זה אשר ישולם לה, יהא פועל יוצא מזכויותיה הממוניות, אשר הצטברו במהלך הנישואין כתוצאה מעבודת הבעל, באותה עת. 

במידה והיתה עילה מוצדקת, לדעת ביהמ"ש או ביה"ד הרבני, לעזיבת האישה את הבית, באופן שהחיים במחיצת בעלה, הפכו בלתי נסבלים, תהא האישה זכאית למזונות מבעלה. יוער, כי עזיבת הבית אינה מזכה באופן אוטומטי במזונות.

אישה שעזבה את בעלה, זכאית למזונות, אם היא תוכל לשכנע את ביהמ"ש, כי עזבה את בעלה בגלל סיבה מוצדקת, כגון: אלימות פיזית או מילולית.

כן! ככלל, אישה זכאית למזונות כל עוד היא "צופיה הליכות ביתה". אשת איש העוזבת את בעלה ללא סיבה מוצדקת על פי דין, עלולה לאבד את זכותה למזונות. כדי להצדיק את עזיבת הבעל אין צורך בהוכחה כיבדת משקל, די בראיה בעלת משקל "קל כנוצה".

אישה נשואה המטופלת בקטין בן חודשיים זכאית למזונות מבעלה לרבות, דמי שכירות. יחד עם זאת גם הקטין זכאי למזונות מאביו. כמו כן, במידה וקיים רכוש משותף לרבות, כספים, מטלטלין, זכויות מקרקעין, האישה זכאית למחצית מאותן זכויות ונכסים.

כן! כפועל יוצא מנישואין, מתגבשת עילת התביעה והזכות לתבוע ולקבל מזונות.

בהתאם לרמת חיים אליה הורגלת. בתביעת המזונות יפורטו הצרכים, ובאם יוכחוכדבעי, בית המשפט יפסוק על פיהם.

כן! הזכות למזונות אינה מותנית בגירושין. הזכות למזונות נובעת מנישואין, והיא קיימת כל עוד הנישואין מתקיימים, אם אין נסיבות השוללות זכות זו.

קשה להוכיח תשלומי מזונות במזומן, אלא אם לאחר כל תשלום נחתם אישור בדבר התשלום.

מבחינת הדין, בעל חייב לשמור על רמת החיים, אשר אשתו הורגלה אליה, במהלך נישואיהם. אולם, למעשה, כאשר מתנהלים הליכי גירושין, רמת החיים נפגעת, כתוצאה מכך.

עד כדי מחצית ממשכורתו של הבעל. אשה זכאית לחיות על פי רמת החיים לה הורגלה.

כן! ככלל, חובות שנצברו במהלך החיים המשותפים, הינם של שני בני – הזוג, גם אם הם לא מנהלים חשבון משותף. אולם כלפי הבנק, האשה, אשר חשבון הבנק רשום על שמה, חייבת לבדה. לבנק אין עילת תביעה נגד הבעל.

אם האישה, תתבע מזונות לעצמה, ויוכח שהיא "זנתה תחת בעלה", היא תפסיד את מזונותיה ואת כתובתה. אם לא יוכח מעשה הניאוף של האשה, גם אז ספק אם היא תצליח בתביעתה למזונות, משום שהיא עובדת ומשום שהיא מעוניינת להתגרש.

כפי שנאמר בהסכם הגירושין. אין חיוב על פי דין, שעל בעל לשעבר לשלם מזונות או כספים כלשהם לגרושתו. חיוב במזונות נובע אך ורק, מנישואין. חיוב כספי, לאחר גירושין, עשוי לנבוע מהסכם גירושין.

כן! במידה ויוכח כי הגבר והאישה הינם ידועים בציבור, בית המשפט עשוי לפסוק לה מזונות אפילו אם בן זוגה דואג לזון ולפרנס אותה.

שאלת זכאותה של אישה לא יהודיה כלפי בעלה הלא יהודי, לו נישאה בנישואין אזרחיים, נגזרת מן הדין האישי של בן הזוג. במידה והדין האישי של בן הזוג מחייב במזונות אזי האישה תהא זכאית למזונות.

שאלת זכאותה של אישה לא יהודיה כלפי בעלה הלא יהודי, לו נישאה בנישואין אזרחיים, נגזרת מן הדין האישי של בן הזוג. במידה והדין האישי של בן הזוג מחייב במזונות אזי האישה תהא זכאית למזונות.

בדרך כלל מתייחס ביהמ"ש, אך ורק, לצרכים אותם מפרטת האישה בבקשתה למזונות זמניים, אשר מוגשת במסגרת תביעתה למזונות. ברם, בהחלטה, מחודש נובמבר 2005, שניתנה בבימ"ש לעניני משפחה בכפר סבא, נפסקו מזונות זמניים לאישה החולה במחלה חשוכת מרפא,ובכללם סכום חודשי עבור טיפולים אלטרנטיביים אותם לא הזכירה האישה בתביעתה. בין השאר, נקבע, כי על אף שהסכום חרג מסכום ההוצאות הרפואיות שצויינו ע"י האשה בתביעתה, ולמרות שסכום זה לא נתבע, הרי שבגלל שהאישה סובלת ממחלה חשוכת מרפא, ראוי שהבעל ידאג לטיפולים הללו. התשלום הותנה בקיום הטיפולים בפועל.

לא ! הואיל ונערך הסכם בין הצדדים בדבר "מזונות לאחר גירושין" ,והואיל וקיים פסק דין ,אשר נתן להסכם תוקף משפטי מחייב , והואיל והסכמים ופסקי דין יש לכבד ,לפיכך יש לנהוג עפ"י פסק הדין ככתבו וכלשונו.יחד עם זאת ,יש מקום לשקול הגשת תביעה לביטול ההסכם, אולם סיכויי ההצלחה תלויים בנסיבות ובסיבות לעריכת ההסכם במתכונתו זו

            כן ! אישה זכאית עפ"י דין למזונות ,ממועד הנישואין ,וכל עוד היא נשואה.החיוב במזונות הינו בעל אופי משפטי, והוא נכנס לתוקף מחייב ,ממועד תחילת הנישואין, והוא מסתיים עם פקיעת הנישואין.

            ניתן להגיש תביעה למזונות אישה, ורצוי לביהמ"ש למשפחה, וזאת משום שהבעל חייב במזונות אשתו, עפ"י דין, ובהכרח, האישה זכאית למזונות. כמו כן, אישה זכאית לכך שבעלה יזון אותה ,עפ"י רמת החיים, אשר אליה היתה רגילה

כן! אומנם המשפט העברי ,אשר הינו הדין הדתי החל בעניינם של יהודים,איננו מכיר בתוקפם של נישואים אזרחיים ,אולם ,נישואים אזרחיים מוכרים בפסיקת בתי המשפט,לצורך מזונות,כאשר מקור החיוב במזונות יכול ,באופן פרדוכסלי,לנבוע מן המשפט העברי, על אף שהמשפט העברי איננו מכיר בתוקפם של נישואים אלה.

כן! הגשת תביעת גירושין, ע"י בעל, אין בה, כשלעצמה, כדי לשלול או כדי לגרוע מזכותה של אשה למזונות. אשה זכאית למזונות מבעלה, כפועל יוצא מנישואיהם, אלא אם בעלה מצליח להוכיח עילה מוכרת עפ"י דין, לשלילת זכאותה.

ככלל ,חיוב הבעל במזונות אשתו ,חל כל עוד בני הזוג נשואים. יחד עם זאת, ישנם מעשים או מחדלים של אישה,אשר עלולים לשלול ממנה את זכאותה למזונות.למשל בנסיבות בהן אישה מסרבת באופן שיטתי לקיים יחסי אישות עם בעלה,אף על פי שאין לה טענה נגדו כמו במקרה הנ"ל ,כאשר מתברר שהיא לסבית .כאשר אשה איננה מקיימת יחסי מין עם בעלה ,היא עלולה להיחשב כ"מעין מורדת" או להיות מוכרזת כ"מורדת",ואז עלולה להישלל זכותה למזונות.

בעל מחוייב בתשלום מזונות אשתו, כל עוד הם נשואים. עפ"י המשפט העברי,האשה "עולה עמו ואינה יורדת עמו ",דהיינו האישה זכאית לחיות באותה רמה כפי שהורגלה אליה ע"י הבעל, גם אם היא באה מרקע סוציו-אקונומי נמוך . הבעל אינו זכאי לדרוש ממנה, כי תחזור לחיות ברמת החיים שקדמה לנישואין. היות והאישה "עולה עמו", היא זכאית תמיד לקבל את מזונותיה לפי עושרו,כך ,שגם אם הוא במהלך הנישואין ירד מנכסיו,עדיין הוא חייב לספק את מזונותיה,עפ"י רמת החיים הגבוהה,שהוא הרגיל אותה לחיות על פיה בעבר .חיובו של הבעל כולל את כל הצרכים הנדרשים לקיומה ורווחתה לרבות מזון, שכר דירה, הוצאות אחזקת בית, נסיעות, עובדת ניקיון , החזקת רכב, קוסמטיקה, ביגוד והנעלה תרבות ופנאי,בילויים ונופש וכיוב'.

זכויותיה של אשה ,עפ"י הכתובה, ובכלל זה זכותה למזונות עלולות להישלל ממנה ,אם וכאשר בעלה יצליח להוכיח ,כי התנהגותה היתה בבחינת "מעשי כיעור", אשר מעוררים את החשד ,שהיא "זינתה תחת בעלה" . על מנת לקבוע ,כי האשה ביצעה "מעשי כיעור" או שירכה דרכיה (בגדה) ,ביה"ד רשאי לבחון ראיות נסיבתיות ,אשר תומכות במסקנה ,שהיא קיימה יחסים עם גבר אחר .אין בהודעות טקסט לבדן, בין אם הן רומנטיות ,ובין אם הן ארוטיות, כדי לשלול זכות אשה למזונות. למסכת ראיות מעין זו חייבת להצטרף "עדות מסייעת" או ראיה בלתי תלויה נוספת.

כן ! בעל יכול להגיש תביעת גירושין, בבי"ד רבני,כנגד אשתו ,ולכרוך לתוכה את נושא מזונות אשתו, ובמסגרת זו ניתן ורצוי מבחינתו להציע סכום למזונותיה,כמבחן לכנות ורצינות תביעתו. בצורה זו יכול הבעל להקדים את אשתו, להציב מחסום ל "סחטנותה" , ו"לתבוע את עצמו" ,באמצעות תביעת הגירושין שהגיש.

רכיב הדיור הינו חלק עיקרי מתוך מכלול הצרכים המהווים ביחד את בסיס החיוב של בעל במזונות אשתו. אולם כאשר מצויה דירה בבעלות האשה, אזי הצורך לספק לה דיור, עשוי לבוא על סיפוקו,על ידי כך. לחילופין,אם דירת האשה מושכרת, ואינה זמינה,אזי היא משמשת כמקור הכנסה,אשר ניתן לנכותה,מדמי המזונות ,אשר להם היא זכאית,בבחינת "מעשה ידיה כנגד מזונותיה". לאותה תוצאה אפשר להגיע,גם אם דירת האשה אינה מושכרת, או אז,ניתן לאמוד את פוטנציאל ההכנסה שעשוייה להתקבל מהשכרת הדירה,ולנכותה מדמי המזונות כנ"ל.

כן ! הן בית הדין הרבני ,והן ביהמ"ש ,מחילים בנושא מזונות אישה,את המשפט העברי או במילים אחרות,הדין הדתי .אם ביה"ד קבע שאישה אינה זכאית למזונות,למשל, בגלל ש"שרכה דרכיה"(בגדה בבעלה) או בגלל שהיא חוייבה לקבל גט ,אך מסרבת לעשות זאת, אזי ביהמ"ש חייב לכבד קביעה זו,אם התבקש לעשות זאת, ולדחות על הסף את תביעת האישה למזונות ,מחמת היעדר סמכות עניינית, וזאת משום שנושא זכאות האישה למזונות,הוכרע לשלילה ,ע"י ערכאה אחרת,ולפיכך אסור לאישה לנסות לעשות "מקצה שיפורים",וביהמ"ש צריך להזהיר עצמו, ולהימנע מלדון בנושא שהוכרע ע"י ביה"ד.

לא! לאחר שבית הדין הרבני החל לדון לגופו של ענין, בתביעת המזונות, לא רשאית האשה להעביר את התיק לבית המשפט, אלא אם היא מבקשת למחוק את תביעתה, וביה"ד נעתר לבקשתה.

כן! זכותה של אשה נשואה למזונות אינה נפסקת, כתוצאה מכך שבעלה הגיש תביעת גירושין נגדה. זכותה של אשה נשואה למזונות אינה מתעצמת כתוצאה מבגידת בעלה. הזכות למזונות נובעת מנישואין ונגזרת ממחסורה של האשה ומרמת חיי בני הזוג.

כן! אומנם המשפט העברי ,אשר הינו הדין הדתי החל בעניינם של יהודים,איננו מכיר בתוקפם של נישואים אזרחיים ,אולם ,נישואים אזרחיים מוכרים בפסיקת בתי המשפט,לצורך מזונות,כאשר מקור החיוב במזונות יכול ,באופן פרדוכסלי,לנבוע מן המשפט העברי, על אף שהמשפט העברי איננו מכיר בתוקפם של נישואים אלה.