מזונות קרובים אחרים

כן! לפי החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט - 1959, ניתן לחייב סב/סבתא במזונות נכדם, אם אביו של הילד אינו מסוגל לשלם למזונותיו, ומנגד לסב/סבתא יש די והותר אמצעים כספיים לעצמו/ה ולתלויים בו/ה.

כן! לפי החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), ניתן לתבוע סב או סבתא, אשר יש בידיהם אמצעים כספיים המספיקים ליותר מאשר כלכלתם האישית. לעומת זאת, אם אמצעיהם הכספיים מועטים, אזי התביעה נגדם לא תצלח.

כן! על ילד בוגר חלה חובה לתמוך כלכלית בהוריו, עפ"י החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), אולם זאת בתנאי שנשארים בידיו אמצעים כספיים, לאחר סיפוק צרכי משפחתו, דהיינו, אשתו וילדיו. על ההורים להוכיח, שהם אינם יכולים לכלכל את עצמם ממקורות ההכנסה שלהם, וכי בנם מבוסס דיו כדי לפרנס את בני משפחתו ובנוסף לכך לתמוך כלכלית בהוריו

לא! החיוב של בעל במזונות אשתו חל אך ורק בתקופת נישואיהם ועד הגירושין.

כן! בית משפט יכול לחייב קרובי משפחה אחרים, מאותה דרגת קירבה, יחד ולחוד, ולחלק את נטל המזונות ביניהם. לפיכך, בנסיבות מסויימות ייתכן ששני הסבים יחויבו במזונות נכדם. ייתכן גם מצב, שסב אחד יחוייב, משום שידו משגת, בעוד שהסב האחר יופטר מן החיוב במזונות נכדו, בגלל חסרון כיסו.

עפ"י חוק הירושה, הקרובים שלהלן זכאים למזונות מן העיזבון: האישה, ילדים עד גיל 18, ילדים שסובלים מנכות כלשהי, פיזית או נפשית, נכד שנתמך ע"י סבו/תו בזמן הפטירה, ושהוריו אינם תומכים בו. כמו כן, גם הוריו של נפטר, אם הם נתמכו על ידו, זכאים למזונות מן העיזבון.

כן, בנסיבות מסויימות אישה עשויה להיות מחוייבת לפרנס את בעלה מדיני צדקה, כלומר, רק אם ידה משגת, דהיינו, אם יש לה די והותר אמצעים כספיים משל עצמה, ורק אם בעלה זקוק לתמיכה כספית, כלומר, אם מצבו הכלכלי גרוע ביותר, ואין לו יכולת כלכלית או אפשרות לפרנס את עצמו

לבית המשפט לענייני משפחה.

לא! זכות למזונות, הנובעת מקרבת חיתון, פוקעת עם פקיעת הנישואין שהביאו לאותה קרבת חיתון.

חובת המזונות כלפי קרובי משפחה אחרים, קבועה בחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט - 1959.

בית המשפט לענייני משפחה.

אדם חייב במזונות שאר בני משפחתו: הוריו והורי בן זוגו, ילדיו הבגירים ובני זוגם, נכדיו, הורי הוריו והורי הוריו של בן זוגו, אחיו ואחיותיו ואחיו ואחיותיו של בן זוגו. כך נקבע בחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות).

כן! בית המשפט רשאי לפטור אדם מחובת מזונות, כולה או מקצתה, מחמת התנהגות מחפירה שהזכאי למזונות התנהג אליו.

כן, עקב שינוי מהותי בנסיבות, אשר יוכר ע"י בית המשפט כטעם מספיק לשינוי פסק הדין המקורי

כן! החוק מאפשר לתבוע קרובי משפחה אחרים, אם אביו של הקטין איננו מסוגל או איננו בהישג יד ואין לו נכסים בני מימוש. חיוב של קרובי משפחה במזונות קטין איננו אוטומטי, והוא תלוי במצבם הכלכלי, בחיובים שלהם לשאת במזונות התלויים בהם, ובמידת עודף ההכנסות שיש להם.

לא! סירוב של אב לשלם מזונות לילדיו, איננו מהווה עילה טובה ומספקת לחיוב אחיו לשלם מזונות במקומו.

כן! אין חוק האוסר מסירת כלב, או המחייב להחזיקו, בהעדר אמצעים להחזיקו. יחד עם זאת, מן הראוי להודיע לבעל על הכוונה למסור את הכלב, ולאפשר לו לקבל את הכלב להחזקתו.

ככלל ,עפ"י המשפט העברי ,אשר הינו הדין החל בין יהודים ,בעל חייב לשאת במזונות אישתו, ולא להיפך. החיוב של בעל יהודי ,במזונות אישתו היהודיה ,נובע בדרך כלל, מן הכתובה ,אשר מהווה את המקור של החיובים השונים ,אשר חלים על בעל כלפי אישתו. במקרה הנדון ,לא נערכו נישואין עם חופה וקידושין ,אשר במסגרתם נערכת כתובתה של האישה ,אלא נערכו נישואים אזרחיים . עפ"י המשפט העברי,אשר הינו המשפט הנוהג, בין יהודים , נישואים אזרחיים בין יהודים ,הינם מחוסרי תוקף ,וזאת משום, שעפ"י חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין ) תשי"ג-1953 :" נישואין וגירושין של יהודים ייערכו בישראל על פי דין תורה." הווה אומר, המשפט הישראלי איננו מכיר בדרך אחרת להתחתן ,כמו למשל נישואים אזרחיים ,ובהכרח דרך אחרת, בעניינם של יהודים,תהא מחוסרת תוקף משפטי מחייב, וזאת ,על אף ,שנישואים אזרחיים ,אשר נערכים בין יהודים ,נרשמים ,בדרך כלל, במשרד הפנים. אולם ,הרישום במשרד הפנים ,הינו רישום אדמיניסטרטיבי בלבד, ואיננו הוכחה לתוקפם של הנישואים. במצב זה של נישואים אזרחיים מחוסרי תוקף ,מבחינת המשפט הישראלי, עשוי ,מעמדם האישי של בני הזוג הנ"ל, להיות מסווג ,כמעמד של בני זוג ידועים בציבור .החיובים של ידועים בציבור ,זה כלפי זה ,עשויים להיות חיובים הדדיים ,במובן זה ,שבן זוג ,עשוי להיות חייב במזונות בת הזוג ,ובת הזוג ,עשויה להיות חייבת במזונות בן הזוג.

כן ! עפ"י החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) ,תשי"ט-1959 ,על ילד בוגר חלה חובה לתמוך כלכלית בהוריו, כאשר הם אינם יכולים לכלכל את עצמם, ממקורות ההכנסה שלהם, ובתנאי שנשארים בידי הבן אמצעים כספיים, לאחר סיפוק צרכי משפחתו, דהיינו, אשתו וילדיו. מאחר והחיוב בהשלמת מזונות האם חל ,על פי דין ,על שני ילדיה הבגירים ,לפיכך האח אשר אצלו מתגוררת האם,רשאי להגיש תביעת מזונות כנגד האח האחר. ביהמ"ש יבחן את האמצעים הכספיים של האם ,ביחס לצרכיה. כמו כן ביהמ"ש יבחן את היכולת הכלכלית של כל אח, ביחס לצורכי בני משפחתו, אשר פרנסתם תלויה בו, וישקול האם לכל אח נותרת הכנסה פנויה לאחר סיפוק צרכי הנפשות הסמוכות על שולחנו. בשים לב למבחנים הללו תתגבש החלטת ביהמ"ש בשאלת חיוב האח המתנער/ המתנכר לאימו .

כן ! עפ"י החוק לתיקון דיני משפחה ( מזונות) ,תשי"ט-1959 ,החיוב של אחי האשה לספק מזונות לדודניו,ילדי אחותו ,עשוי להתממש רק לאחר שהתקיימו תנאים מיקדמיים ,שנקבעו בחוק דהיינו,שסופקו צרכיו של האח,של בן זוגו ,ושל ילדיו הקטינים,ובתנאי שאותו בן משפחה נזקק,התובע מזונות איננו יכול לספק את צרכיו מעבודה, נכסים או מקור אחר, וכן שאין לו הסדר אחר לקבל מזונות.