ירושה-צוואות

לא! וזאת בתנאי שתוגש התנגדות לקיומה של הצוואה,ובימ"ש או בי"ד ישתכנע ,כי הנהנה נטל חלק,והיה מעורב בעריכתה של הצוואה,דבר שנאסר עפ"י החוק,ועלול לגרום לביטולה של הצוואה,אם תוכח השפעה בלתי הוגנת.

ע"י כתיבת צוואה חדשה הכוללת סעיף בדבר ביטול כל צוואה קודמת, או השמדת הצוואה הקודמת, וכל עותקיה או עריכת כתב ביטול,וחתימתו בפני עדים.

כן! ניתן לבטל צוואה בכתב יד,וזאת ע"י כתיבת צוואה חדשה, עם הוראת ביטול מפורשת ביחס לצוואות קודמות,כולל הצוואה הספציפית, או ע"י השמדת הצוואה הקודמת או ע"י הוספת המילה "מבוטל/ת", על גבי הצוואה,ע"י המצווה בעצמו ,יחד עם חתימת ידו, ותאריך,על הצוואה בכתב יד, שברצונו לבטל.

יש להגיש התנגדות לקיום הצוואה האחרונה, ולטעון לביטולה ,בגלל השפעה בלתי הוגנת ,מצד המטפלת או מחמת חוסר כשרות משפטית של המנוחה ,בעת עריכת הצוואה.

לא! וזאת במידה שיש הוראות ברורות בצוואה החדשה,שם נאמר, כי אין היא מבטלת הוראות קיימות בצוואה הקודמת ,שנערכה בחו"ל,ביחס לרכוש מחוץ לישראל.

לא! החוק מחייב מינוי של מנהל עזבון,אשר הינו תושב ישראל בפועל,ביחס לעזבון ,אשר מצוי בישראל.

לא! אך זה רצוי. עריכת צוואה נפרדת בעברית אשר תתייחס ,אך ורק לרכוש בישראל עשוייה לפשט,לקצר,לייעל ,ולהוזיל את הליך קיום הצוואה בישראל.

לא! חוק הירושה דורש "אימוץ כדין" ,כתנאי להענקת זכויות בעזבון (בהעדר צוואה), של ההורה הפסיכולוגי/המגדל של הילד.

כן! בתנאי שהיא מצליחה לקבל,באמצעות הליך משפטי,הכרה בסטטוס /במעמד שלה,כידועה בציבור של הנפטר ,ואז, החלק שאמורה אשת הנפטר לרשת, יתחלק באופן שווה ,בין האשה החוקית ובין הידועה בציבור,וזאת בהעדר צוואה.

לא ! רישום בתעודת זהות בלבד אינו ממלא את דרישת החוק ל"אימוץ כדין",על מנת להעניק זכויות בירושה,במצב של העדר צוואה.

ע"י חיפוש בחפציו של המנוח ו/או בכספת ו/או אצל עורך דין ,אשר הנפטר עבד עימו בעבר,ו/או במשרד הרשם לענייני משפחה,אם הופקדה שם צוואה.

כן!

ע"י עריכת צוואה,עם הוראות מפורטות.

כן ! סיוע באיתור עו"ד עלול להיחשב ,בנסיבות מסויימות,כהתערבות בעריכת צוואה, דבר שאסור על פי חוק הירושה- תשכ"ה-, 1965 ,ויכול להביא לפסילתה,אם וכאשר תוגש בקשה למתן צו קיום צוואה,ובמסגרתה תוגש התנגדות לקיום הצוואה.

בית המשפט המחוזי במחוז המרכז הדגיש נקודה זו בחודש פברואר 2011,כאשר דחה ערעור על פסה"ד של בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון ,אשר סירב לקיים צוואה בגלל מעורבות של קרובי משפחה,אשר היו נהנים על פיה. נפסק,כי :
" מדובר בהצטברות נסיבות המוכיחות, כי הן המערער,והן המשיבה היו מעורבים בעריכת הצוואה של מנוח , באופן שיש בו להביא לפסילתה. המערער והמשיבה הם שהיו מעוניינים בצוואה, הם שבחרו בעורך דין שהכירו ,לצורך עריכתה, הם שהכינו את הקרקע בשיחה עם עורך הדין שבה מסרו לו את פרטי הרכוש נושא הצוואה, הם שנכחו לצד המנוח בעת עריכת הצוואה וחתימתה, והם ששילמו את שכרו של עורך הדין. על כל אלו יש להוסיף את קביעתו של בית משפט קמא שקיבל כעניין שבעובדה ובמהימנות את עדותה של המשיבה שתיארה את נסיבות עריכת הצוואה
"באופן ברור", שהייתה זו היא שביקשה והתחננה בפני אביה המנוח לחתום על הצוואה, אף שאין כל ביטחון שהדבר היה אכן לפי רצונו."

לא! בין אם מדובר במערכת נישואים יציבה, ובין אם מדובר בבני זוג המצויים במשבר, כך או כך, רכוש שאחד מהם קיבל בירושה, במהלך תקופת הנישואין או קודם לכן, נותר קניינו של מי שקיבל אותו בלבד, ואין רואים בו, חלק מן הרכוש המשותף, של בני הזוג, ולצד השני אין בירושה זו, זכות או חלק כלשהו.

במידה ואין צוואה ,אזי החלוקה בין היורשים תיעשה עפ"י חוק הירושה תשכ"ה-1965 .בהתאם להוראות החוק ,יורשים הם בין היתר, ילדי המוריש וצאציהם.כאשר ילדו של מוריש נפטר לפני המוריש ומשאיר אחריו ילדים ,אז ילדיו יורשים במקומו.מכאן שהנכדה מצד הבן שנפטר ,והבת אשר נותרה ,מתחלקות בירושת הסבתא באופן שווה,הואיל ,והנכדה נכנסת לנעלי אביה .

אם ישנה הוראה בפוליסת ביטוח ,אשר על-פיה המוטבת הינה בת זוגתו של המנוח,אזי הוראה שכזו גוברת על הוראה סותרת אחרת ,שהשאיר המנוח בצוואתו.בהנחה שלא היה בין בני הזוג הסכם אשר מסדיר את יחסי הממון ביניהם ,אזי הידועה בציבור רשאית להגיש תביעה להכרה בזכויותיה כידועה בציבור .זכויותיה של אישה אשר מקבלת הכרה כזו מביהמ"ש,דומות במהותן לזכויותיה של אישה נשואה.באשר לזכויותיה של ידועה בציבור,רכוש אשר נצבר ו/או נרכש במהלך השנים בהן היא ובן זוגה התגוררו יחדיו,וניהלו משק בית משותף,עשוי להיחשב כרכוש משותף ,אף אם הוא נרשם רק על שם אחד מהם.מכאן שאם רכבו של המנוח נרכש בתקופת חייהם המשותפת ,לכאורה היה המנוח רשאי להוריש לילדיו רק את חלקו ברכב כלומר 50% ,כך גם לגבי יתר הרכוש והכספים אשר נצברו במהלך תקופת החיים המשותפת.

עם מותו של אדם ,חובותיו אינם פוקעים,כתוצאה מפטירתו. על כן ,כאשר ישנם יורשים, עפ"י דין או עפ"י צוואה,ונותר חוב כלפי נושים ,ובנק בכללם ,הבנק רשאי לתבוע את פרעון החוב מכספי העזבון ,אשר הותיר אחריו מנוח.אולם כאשר ,בפועל ,המנוח לא הותיר אחריו ירושה כלל ,במובן זה שהעיזבון שלו ריק מתוכן,כלומר מרכוש בעל ערך כספי,ניתן למימוש,אזי הבנק איננו יכול לגבות את חובו של הנפטר מיורשיו,עפ"י דין או צוואה .על כן ,בנסיבות אלה, רצוי להיעזר בעו"ד ולהגיב באופן ענייני ומקצועי למכתבי ההתראה של הבנק ,בניסיון למנוע,מלכתחילה,הגשת תביעה כנגד העיזבון ו/או היורשים,וכדי לחסוך בהוצאות ניכרות ומיותרות.

כאשר מוגשת התנגדות לצוואה,אמור הרשם לענייני ירושה להעביר את התיק לדיון בביהמ"ש .ביהמ"ש יבחן את תוקף הצוואה,וכן יבדוק אם יש ממש בהתנגדות .במסגרת זו עשויים להיבחן פגמים צורניים, ופגמים מהותיים בצוואה,ונפקותם המשפטית,וכן ייבדק כושרו המשפטי של המצווה,וסוגיות כמו "קיום השפעה בלתי הוגנת",מידת התלות של המצווה,וכיו"ב .צוואה אשר מוגשת לרשם לענייני ירושה,עשוייה להיות מאושרת בהעדר התנגדויות.אולם כאשר מוגשת התנגדות לקיום הצוואה,אזי אמור להתנהל בביהמ"ש הליך משפטי לכל דבר.

צוואה בעל פה הינה מקרה חריג,קיצוני וחוקי,לכלל העוסק בצוואות בכתב.צוואה בעל פה עשויה להיות בתוקף ,אך ורק אם היא נעשית ע"י אדם גוסס או במילים אחרות נוטה למות.חוקיות צוואה בעל פה תלוייה בקיום מספר תנאים,אשר נקבעו בחוק, ונועדו להבטיח את חוקיותה.ביהמ"ש ינהג בהקפדה יתירה ביחס לקיום הדרישות המופיעות בחוק הירושה תשכ"ה-1965.על פיהן, הצוואה צריכה להינתן בנוכחות שני עדים המבינים את שפת המצווה. כמו כן יש לרשום בזיכרון דברים את דברי המצווה ,עם התאריך, והנסיבות בהן נאמרו.על זיכרון הדברים להיחתם ע"י שני העדים, ולהיות מופקד בביהמ"ש או אצל הרשם לענייני ירושה ,בסמוך לאחר אמירת הדברים.הואיל ולא נמסרו פרטים לגבי מצבו הרפואי של המנוח,והואיל,וכפי הנראה,לא התקיימו דרישות החוק,ביחס לאופן ההתנהלות,לאחר אמירת הצוואה בעל פה,לפיכך דבריו של המנוח לא ייזכו להכרה ולמעמד של "צוואה בעל פה" .

אם המנוח השאיר אחריו צוואה, וניתן צו לקיומה, אזי העיזבון יחולק על פיה. אם אין צוואה, העיזבון יחולק על פי הכללים שנקבעו בחוק הירושה, תשכ"ה – 1965.

לא! כיום אין בישראל מס עיזבון. בעבר היה, אך הוא בוטל.

הרשם לענייני ירושה הינו הגוף המופקד על הטיפול בירושות ובצוואות שאינן שנויות במחלוקת. עניינים מורכבים או מסובכים, או כאשר יש התנגדויות, או עניינים שהרשם לענייני ירושה מוצא לנכון, מועברים לביהמ"ש לענייני משפחה, לבירור, לליבון ולהכרעה. כאשר כל הצדדים הנוגעים בדבר מסכימים, אזי גם בית דין דתי שהוא בעל הסמכות לדון בענייני המעמד האישי של המוריש, מוסמך לדון בענייני ירושה

כאשר יש הוראות בעניין זה בצוואה, ביהמ"ש עשוי למנות את האדם שצויין על ידי המוריש בצוואתו, גם אם היורשים או צדדים שלישיים מתנגדים, אלא אם כן נותן ביהמ"ש נימוקים מיוחדים בכתב, מדוע לא יעשה זאת

ביהמ"ש ימנה אדם, אשר יוצע ע"י היורשים, אם כל הצדדים הנוגעים בדבר ייתנו את הסכמתם בכתב למינוי. אחרת, ימנה ביהמ"ש אדם אחר, לפי שיקול דעתו.

המצב דומה למצב שבו יש צוואה, אך היא כלל לא מתייחסת לנושא. ביהמ"ש ימנה מישהו שהמשפחה תציע, אם כל הצדדים המעוניינים ייתנו את הסכמתם בכתב למינוי. אחרת, ימנה ביהמ"ש אדם אחר, לפי ראות עיניו

כן, בתנאים מסויימים, בהתאם להוראות חוק הירושה.

ביהמ"ש רשאי לפטר מנהל עיזבון, אם אין הוא ממלא את תפקידו כראוי, או אם ביהמ"ש מצא סיבה אחרת לפטרו. ביהמ"ש יכול לפעול ביוזמתו, או על פי בקשת צד מעוניין.

קיימים ארבע אופנים לעריכת צוואה: צוואה בכתב ידו של המצווה, צוואה בפני עדים, שהיא בדרך כלל מודפסת, צוואה בפני רשות (לדוגמא: שופט של בית משפט, רשם לענייני ירושה, נוטריון או דיין של בית דין רבני), וצוואה בעל פה לפני עדים, כאשר אדם חש שהוא עומד למות.

כן!

כן! כאשר אדם חש, באופן אובייקטיבי או באופן סובייקטיבי, שהוא עומד למות, הוא יכול לעשות צוואה בעל פה, בנוכחות שני עדים, אשר חייבים לערוך זיכרון דברים בעניין הוראות המצווה, ולהפקיד את זיכרון הדברים אצל הרשם לענייני ירושה, בהקדם האפשרי. צוואה בעל פה כזו מתבטלת באופן אוטומטי כעבור חודש, אם המצווה נותר בחיים.

החלטה של בית המשפט, בעניין התוקף של הצוואה, עשויה להיות מבוססת על עדות עורך הדין לגבי הכשרות המשפטית של המצווה וגמירת דעתו, יחד עם הגשה לבית המשפט של תמצית כתובה של הוראות המנוח.

לא! בחוק הירושה נכלל איסור מפורש, שלפיו אסור לנהנה עפ"י צוואה, לקחת חלק כלשהו בעריכתה.

לפי חוק הירושה, בית משפט יכול להכריז על צוואה כעל צואה בלתי תקפה או בטלה, אם יוכח שאדם שהוא נהנה עפ"י הצוואה, היה מעורב באופן פעיל בהכנת הצוואה או השפיע באופן בלתי הולם על המצווה.

קרובי המשפחה של המנוח יכולים להגיש התנגדות לצוואה, מן הטעם של השפעה בלתי הוגנת, והעניין יועבר ע"י הרשם לענייני ירושה, לבית המשפט, לבירור ולהוכחת טענות אלה. כדי להוכיח השפעה בלתי הוגנת, יש להראות לבית המשפט, שהיתה קיימת תלות של המוריש במטפל, וכי השינויים בצוואה נעשו תחת השפעה בלתי הוגנת.

כן! אם אדם הינו בדעה צלולה, אזי גם אם הוא זקן בגילו, יש לו כשרות משפטית לערוך צוואה חדשה, לשנות צוואה קיימת, ואפילו לבטל צוואה, ובלבד שהוא פועל מתוך רצון חופשי. חוק הירושה מגן על זכותו של אדם להוריש את רכושו לכל מי שהוא רוצה, ובתנאים שהוא בוחר.

במצב שבו מוריש פועל תחת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית, אזי צוואה שנעשתה כתוצאה מאחת או יותר מן הנסיבות האלה, עשויה להתבטל. הוא הדין במצב שבו אדם שהוא נהנה על פי צוואה, נוטל חלק בעריכתה.

כן! אדם שיש לו קשיי שפה, יכול להיפגש עם עורך דין ולהסביר לו למי הוא מעוניין להוריש את רכושו. עורך הדין יכול לנסח צוואה, להקריא אותה בפני המצווה, ואף לתרגם אותה עבורו, והמצווה יכול "לחתום" עליה באמצעות טביעת אצבע או אגודל. שני עדים שנוכחים במעמד חתימת הצוואה, יכולים להעיד כי המצווה חתם על הצוואה מרצונו החופשי

כן! באמצעות עורך דין, אשר אמור לנסח ולבטא את ההוראות שהובעו על ידי המצווה, ולגבש אותם לצוואה. על מנת לוודא שטיוטת הצוואה אכן משקפת את רצונו של המצווה, עורך הדין אמור להקריא אותה למצווה, לפשט את תוכנה, ולבדוק שאכן טיוטת הצוואה הולמת את רצון המצווה.

אם ייערך לצוואה תרגום מן השפה הזרה לשפה העברית, והתרגום יאושר ע"י נוטריון ויצורף לבקשה לקיום הצוואה, אזי אין לשלול את תוקפה של הצוואה, רק משום שלא נכתבה במקורה בשפה העברית.

עליהם לערוך צוואות הדדיות, כדי לשקף בכך את רצונם. כל אחד מהם יצווה את רכושו למשנהו, ולאחר מותו של האחרון מביניהם, ירשוהו ילדי בני הזוג.

כן! למשל, אם בן הזוג שנותר בחיים, מעוניין מסיבה כלשהי, לשנות את צוואתו, אזי לאחר מותם של שני ההורים, עלול להתחולל מאבק על העיזבון, כאשר הצוואה המאוחרת נוגדת את לשונן ואת רוחן של הצוואות ההדדיות

לפי חוק הירושה, אשת המנוח תירש את מכונית המשפחה ואת מיטלטלי תכולת הבית. יתרת עיזבונו של המנוח (חלקו בבית המשפחה, שהוא בדרך כלל מחצית, וחסכונותיו), תחולק בין אשתו וילדיו, באופן שהאישה תקבל מחצית מיתרת העיזבון, והמחצית השניה תחולק שווה בשווה בין הילדים

כל עוד אדם נשוי, ואין זה משנה אם נישואיו מעורערים, או שהוא נמצא בהליכי גירושין, בן הזוג הנותר בחיים יהיה זכאי לרשת את הנפטר, על פי דין.

כן! אם רצונו למנוע את האפשרות שבן זוגו האחר יהנה מרכושו במקרה שימות לפני שיתגרש, כי כל עוד הוא נשוי, בן זוגו האחר זכאי לרשת לפי חוק הירושה.

ידוע בציבור זכאי לרשת את בת זוגו ולהיפך, ובלבד שהם ניהלו מערכת יחסים של ידועים בציבור. בנוסף לכך, חייב להתקיים תנאי הכרחי שנדרש בחוק הירושה, והוא שלא היה מי מבני הזוג, בעת פטירת אחד מהם, נשוי למישהו אחר.

לא! חוק הירושה מתייחס באופן שווה לילדים של בני זוג ידועים בציבור ולילדים של בני זוג נשואים

כן! כך נקבע בחוק הירושה - 1965.

כן! אדם שנופלת בחלקו ירושה, בין אם עפ"י צוואה ובין אם עפ"י דין, יכול ורשאי לוותר על חלקו בירושה, ולהסתלק ממנה לטובת אדם אחר. פרוצדורה מיוחדת מסדירה את הדבר.

אם אלמנה חיה עם בן זוג, אשר עשוי להיות מוגדר/מוכרז כידוע בציבור שלה, אזי על פי חוק הירושה, בהיעדר צוואה שאומרת אחרת, עשוי הידוע בציבור שלה, להיות זכאי לשני שלישים מהעיזבון שלה, ואילו האחות תהא זכאית לשליש בלבד

חוק הירושה - 1965 קובע כי ידועה בציבור (בתנאי שהוכיחה וזכתה להכרה של ביהמ"ש במעמד הזה) זכאית למזונות מהעיזבון של בן זוגה המנוח, בתנאי שלפני מותו של בן הזוג היא חיה עימו תחת קורת גג אחת, ובתנאי נוסף, שאף אחד מהם לא היה נשוי למישהו אחר בעת פטירת בן/בת הזוג

כן! לצורך זה יש להגיש בקשה לביטול הצו. אז ניתן לקבל צו זמני, אשר מיועד לעכב את חלוקת העיזבון. במצב שבו בקשה לביטול הצו נענתה בחיוב, בית המשפט לענייני משפחה ייתן צו חדש בעניין חלוקת העיזבון בהתאם לפסק הדין שיינתן על ידו.

בקשה למתן צו, שמאפשר חלוקת עיזבון עפ"י צוואה או עפ"י הוראות חוק הירושה, צריכה להיות מוגשת לרשם לענייני ירושה, באזור שבו התגורר המנוח

במצב שבו המנוח התגורר בחו"ל, אבל הותיר רכוש בארץ, אזי הבקשה צריכה להיות מוגשת לרשם לענייני ירושה, באזור שבו נמצא הרכוש (דירה, חשבון בנק וכו'). כאשר הרכוש מפוזר בכמה מקומות, הבקשה צריכה להיות מוגשת לרשם היושב באחד מן המקומות, שבהם נמצא חלק מהרכוש, ואז הבקשה חלה על כל הרכוש

עפ"י חוק הירושה, חל הדין של ארץ מקום מגורי הקבע של הנפטר, ביחס לכשרות המשפטית שלו להוריש. ביחס לרכוש, יחול הדין הזר, אבל המשפט יתנהל בבית המשפט לענייני משפחה בישראל, אשר יהיה בעל הסמכות לדון בעניין, על פי הדין הזר

חצי חצי, בין האח והאחות.

אם החברה תוכר כידועה בציבור של הנפטר, אז היא תהיה זכאית לשני שליש מן העיזבון והשליש הנותר יחולק באופן שווה בין האחים. אם החברה לא תוכר כידועה בציבור של המנוח, אז העיזבון יחולק בין האחים.

כן! חוק הירושה תשכ"ה – 1965, מכיר במנגנון מסוג זה אשר נקרא "יורש על תנאי", ולפיכך הנהנה יזכה רק עם קיום התנאי הנדרש ע"י המצווה.

כן! חוק הירושה תשכ"ה – 1965, מכיר בתנאי מסוג זה, למשל דבר הגיעו של בן משפחה לגיל מסויים.

זכותו של יורש מיועד תישלל, אם לא התקיים תנאי מתלה בצוואה, אשר חל עליו. בהעדר הוראה אחרת, יזכו היורשים האחרים בחלקו.

במצב כזה, העיזבון יחולק באופן שווה בין היורשים

כן! בן או בת זוג, ילדיו והוריו של הנפטר, רשאים להוסיף לגור בה כשוכרי היורשים, בהתקיים הוראות של חוק הירושה תשכ"ה – 1965.

דמי השכירות, תקופת השכירות ותנאיה ייקבעו בהסכם בין הנשארים בדירה לבין יורשי הדירה, ובאין הסכמה ביניהם, על ידי בית המשפט

כן! על פי בקשה של יורשי הדירה, בית המשפט יכול לאפשר רק לשארים שאין להם דירה אחרת למגורים, להמשיך לגור בה, וגם להגביל את שימושם בדירה, לחלק ממנה.

באמצעות בירור במרשם הארצי, במשרדי הרשם לענייני ירושה.

כן! כל עוד המצווה בחיים, וזאת לפי הוראות חוק הירושה תשכ"ה – 1965.

יתכן שכן. למשל אם רופא חשוך ילדים מצווה את רכושו או חלק ממנו, לקרן למחקר רפואי, זה עשוי להיראות סביר.

לא! אם המנוח לא ידע על הקלטת דבריו, אי אפשר לייחס לו גמירות דעת. גמירות דעת מהווה מרכיב הכרחי בצוואה, בהבדל מחילופי דברים או מתן ביטוי למחשבות

לא! צוואה בכתב יד, דרכי עשייתה קבועות בחוק ומהוות רשימה סגורה. קלטת של רשמקול יכולה לשמש כראיה חיצונית, לצורך הוכחת אמיתות צוואה, אולם אינה בגדר צוואה בכתב יד

אדם שאינו מסוגל לקרוא את צוואתו, מוטב שיערוך אותה בפני רשות ולא לפני עדים, אבל אם בכל זאת נערכה צוואה לפני עדים – רצוי לעשותה בפני מי שהוא נותן בו אמון

לא, אם מדובר בהזדקנות רגילה/מחלה כרונית. – רק אדם שבאופן סובייקטיבי ואובייקטיבי מצוי מול פני המוות, וקיימת סכנה לחייו, יכול לערוך צוואה בעל פה, בתנאים מסויימים.

כן!

לא! בהעדר צוואה , יחולו הוראות חוק הירושה, אשר קובעות חלוקה שווה בין ילדי נפטר.

כאשר מוגשת בקשה לצו ירושה מתבצע פרסום בעתונות של דבר הגשת הבקשה וזאת כדי לאפשר למי מהציבור שטוען לזכויות כלשהן בעזבון להתנגד למתן הצו.

כן ! אם לא תיערך צוואה עלול הידוע בציבור לרשת מחצית מעזבון בת זוגו, במותה

כן ! לאלמנה זכויות לרשות את מחצית עזבון הבעל ואת מחצית האחרים יורשים ההורים. באם אינם חיים, העזבון יחולק בין האלמנה (2/3) והאחים (1/3).

יש להגיש בקשה למתן צו ירושה לרשם ענייני ירושה יחד עם תצהיר הסתלקות מן העזבון. צו הירושה ינתן ע"י הרשם

אישור ומתן תוקף משפטי לצוואה ניתן , בהעדר התנגדות, ע" הרשם לעניני ירושה

כן! ניתן לערוך צוואה בכתב יד ואין הכרח לפרט.

בני הזוג יכולים לערוך שתי צוואות או לערוך צוואה משותפת , לפי שיקול דעתם.

לא! לבן זוג אין זכויות בירושה בה זכה בן זוגו האחר.

יורש אחד או יותר יכולים להגיש בקשה למתן צו ירושה, לרשם לענייני ירושה.

צו ירושה ניתן בהעדר צוואה. כאשר יש צוואה, ניתן לקבל צו לקיום צוואה .

כן! ניתן להגיש התנגדות לצוואה בין אם הופקדה ובין אם לאו

כן! הפקדת צוואה מבטיחה את איתורה וחשיפתה, כאשר מוגשת בקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה, לאחר מות המצווה.

לא! בעבר היה קיים מס עזבון. כיום שוקלים שוב להטילו

כדי שתהיה לאדם זכות בירושה עליו להחזיק צו ירושה ומנקודה זו עליו להתחיל לפעול לאיתור נכסי הנפטר

כן! אדם רשאי לוותר על זכויותיו בירושה וזאת ע"י חתימה על תצהיר הסתלקות מן העזבון, גם ללא סיבה מיוחדת לכך

לא! בימ"ש אשר החליט על מינוי מנהל העזבון, אמור להחליט על סיום תפקידו ורק אז מסתיים תפקידו.

לא! כל אדם רשאי לכתוב צוואה בכוחות עצמו

כן! רצוי לציין שזו הצוואה האחרונה ואף להצהיר על בטלות צוואות קודמות, אם נעשו.

אם יש הסכמה בין כל היורשים, אזי ניתן להגיש לרשם לענייני ירושה בקשה למתן צו ירושה ולצרף תצהירי הסתלקות, בהתאם לאופן חלוקת העזבון. אם התיק מתנהל בביהמ"ש אזי ניתן להגיש בקשה לאישור הסכם אליה יצורף ההסכם והצדדים יוזמנו לדיון

כן! צוואה ניתנת לביטול או לשינוי בכל עת, בלי קשר לגירושין ובלי תלות בבן הזוג השני שהיה שותף לה

לא! ניתן לערוך צוואה חדשה ולבטל בה במפורש, את קודמתה

כן! יורש יכול להסתלק מירושה לטובת יורש אחר. ככלל, לא תיתכן הסתלקות שמותירה חלל ריק. נושים יכולים לעקל זכויות בירושה

העיזבון יחולק לשלושה חלקים. 1/3 יקבל האח, 1/3 תקבל האחות ו- 1/3 יקבלו האחיינים אשר נכנסים לנעלי אביהם המנוח.

קרוב משפחה יכול להגיש בקשה לקיום צוואת הדוד המנוח, או להתאזר בסבלנות

לא! עם מות ההורים ובהעדר צוואה או צוואות, רק ילדיהם יורשים אותם.

לאחר רישום זכויות ילדיו, בלשכת רישום המקרקעין, בהתאם לצו הירושה, הם יכולים להגיש תביעה לפירוק השיתוף בדירה.

לרשם לעניני ירושה. ניתן להגיש בקשה לתיקון צו ירושה, אליו יצורפו, תצהיר הסתלקות מן העזבון וצו ירושה מתוקן.

עזבון המנוח יתחלק בין שתי בנותיו או במילים אחרות בין בתו האחת ובין עזבון בתו המנוחה, אשר ילדיה יבואו לענין זה במקומה והמנה שלה תתחלק ביניהם.

כן! יש לתרגם את הצוואה ויש לאמת את נכונות התרגום באמצעות נוטריון

כן! עפ"י החוק, חובות שהמוריש היה חייב ערב מותו עדיפים על חוב במזונות מן העזבון

כן! אדם יכול להוריש את רכושו לכל מי שלבו חפץ בכך ובכלל זה לאחד מילדיו.

שתי הדרכים אפשריות והכל תלוי במידת ההסכמה ושיתוף הפעולה בין היורשים

הסכם בין ילדי הורה שנפטר יכול להתייחס אך ורק לאופן חלוקת עזבון הנפטר. אין הסכם זה מחייב את ההורה שנותר והוא יכול להעדיף ילד מסויים, על פני ילדים אחרים, לגבי חלקו ברכוש, לרבות חלקו בעזבון הנפטר

אפשר לכתוב צוואה אשר תכלול הוראות מפורשות בענין רצונו של המצווה להדיר יורשים פוטנציאליים, מסויימים, מעזבונו. לחלופין ניתן בצוואה להוריש לאדם שמבוקש להדירו, משהו סמלי, כדי להראות שהלז לא נשכח בהיסח דעת

כן! ניתן לעקוב אחר פטירת מוריש באמצעות פירסום שנעשה בעתונות, לאחר שמוגשת בקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה. כמו כן ניתן לבדוק את ענין הפטירה אצל הרשם לענייני ירושה

האשה תזכה במחצית מן העזבון של בעלה הנפטר. המחצית האחרת אמורה להתחלק בין שתי הבנות, רבע לכל אחת. יוצא איפוא שהאם תקבל שלושה רבעים מעזבון הבעל, יחד עם חלקה של הבת שוויתרה לטובתה, והבת הנותרת תקבל את הרבע הנותר.

בהנחה שהורים נפטרו בלא צוואה והותירו אחריהם בן אחד או יותר, יש להגיש בקשה למתן צו ירושה בעניינו של כל נפטר, לרשם לענייני ירושה. כאשר יינתנו צווי ירושה, ניתן יהיה על פיהם, להעביר את דירת ההורים על שם הבן היורש.

כן! ידועה בציבור זכאית, ככל אדם, להתנגד לצוואה, אולם אם הצוואה כשרה, נערכה כדין ולא נפל בה פגם כלשהו, ההתנגדות עשויה להידחות

אם שני ההורים נפטרו בפרקי זמן שונים, והלכו לעולמם בלא צוואה, ילדיהם יורשים את עזבונם, והחלוקה מתבצעת בחלקים שווים

אם הבית היה שייך לאלמנה, והיא, בחייה, העבירה את הזכויות בבית לאחד מילדיה, אז לילדים אחרים אין זכויות כלשהן בבית

כן! אין הבדל, לענין ירושה, בין זכויות אשה מנישואין ראשונים, לזכויות אשה מנישואין שניים. כמו כן אין הבדל לענין ירושה, אם הבעל, הנפטר התגורר בבית או מחוץ לבית, בעת פטירתו.

לא! אין הבדל בין ילדים שנולדו לאדם שנפטר, בין מנישואין ראשונים, בין מנישואין שניים ובין מחוץ לנישואין.

לא! בזה ובזה, יש לערוך תצהיר, אשר מבטא את הסכמת היורש להסתלק מחלקו בעזבון, לטובת אדם אחר. התצהיר יצורף לבקשה לצו ירושה או לבקשה לצו קיום צוואה, לפי הענין.

כן! כל עוד לא ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה, יכול מי שהסתלק מחלקו בעזבון הנפטר, לחזור בו, באמצעות הודעה מתאימה ותצהיר נלווה.

כן! ניתן לפנות לרשם לענייני ירושה ולבדוק ולברר, האם הוגשה שם, בקשה לקיום צוואה בענין הנפטר

הכרזה על אחד האחים כ"בן ממשיך", עשויה לבטא העדפה מסויימת שלו על פני האחים האחרים, בסוגיית הבעלות על המשק החקלאי, לאחר פטירת ההורה, בעל המשק. כמו כן, הענקת זכות לבנות בית מגורים, כ"בן ממשיך", בשטח הנחלה, פוגעת בשוויון הזכויות בין האחים, מקטינה זכויות בניה במשק, ועשויה לגרוע מן הנחלה את השטח שהוקצה ל"בן הממשיך". אולם, ניתן לשמור על האיזון הראוי ע"י עריכת הסכם בין כל הנוגעים בדבר.

ההקלטה חוקית. האח המנושל יכול לתבוע, אולם סיכויי ההצלחה שלו נמוכים. חילופי דברים בין אחים יורשים להעניק חלק מן הירושה, לאח שנושל אינם מחייבים, ואינם מגבשים עילת תביעה. גם אילו היתה הסכמה בין היורשים, בינם לבין עצמם, אין היא מחייבת כלפי מישהו חיצוני, אשר אינו צד להסכמה זו.

כן! בצוואה ניתן לשלול זכויות מקרובי משפחה, אשר בהעדר צוואה, החוק מעניק להם זכויות בירושה.

לא! ככלל, תנאי הכרחי לקיום "עיסקה במקרקעין", הוא מסמך בכתב. עיסקה במקרקעין יכולה להיות בדרך של מתנה או מכירה, אולם, דרישת הכתב, הכרחית. בהעדר כתב, אין עיסקה, ואין חיוב על בסיס דיבור פה.

כן! אם רובצים חובות על המוריש, יש לסלקם ולפרוע אותם מן העזבון, ורק לאחר מכן לחלק את הנותר מן העזבון. אם החובות ירוקנו את העזבון, אז לא יהיה מה לחלק.

אשה יורשת מחצית מעזבון בעלה, בהעדר צוואה, וילדי הצדדים יורשים את המחצית האחרת. מכונית, נשארת כולה לאשה. כמו כן מטלטלי משק הבית המשותף נשארים לאשה במלואם.

כן! אולם לא יפעלו על פיה, כפשוטה. כאשר בני זוג נשואים נפרדים זה מזה, נפסקת השותפות הכלכלית ששררה ביניהם. כאשר אדם, שהיה שקוע בחובות, נפטר, אזי חובותיו או חלק מהם ישולמו מעזבונו, וקודם כל יפרעו חובות מדין קדימה. יתרת העזבון תחולק בהתאם לצוואה. חובות, שעשויים ליפול בחלקה של אשה בנפרד, עלולים להיות, חובות משותפים, שנוצרו לפני הפירוד. כגון: הלוואה לבנק. חובות שנוצרו לאחר הפירוד אינם מחייבים את האישה

כן! כאשר הידועה בציבור נרשמה כמוטבת בפוליסה לביטוח חיים של הנפטר, וכאשר הנפטר ואשתו בנפרד נטלו ביחד, בטרם נפרדו, הלוואה מבנק, שהובטחה במשכנתא

מנהל עזבון מופקד על ניהול העזבון, ובכלל זה עליו לאתר ולכנוס יחד את נכסי העזבון. כמו כן עליו לסלק חובות שרבצו על הנפטר וחלים על העזבון. אם מנהל עזבון מבקש לממש רכוש השייך לעזבון, עליו להגיש בקשה למתן הוראות לבימ"ש, ורק אם בימ"ש יאשר לבצע פעולה מסויימת, הוא מוסמך לבצעה. הפוסק הבלעדי הוא בימ"ש

יורשים נכנסים לנעליו של הנפטר. אם חולק העזבון והתגלה חוב של הנפטר לאחר מכן, אזי על היורשים לפרוע את החוב, לפי שיעורי החלוקה ביניהם. אם החוב גדול יותר, מהכספים שחולקו, על היורשים לשלם, עד לגבול של מה שקיבלו ולא מעבר לכך

ניתן לברר אצל הרשם לענייני ירושה, האם הופקדה שם צוואה של המנוח. כל אדם רשאי לברר במשרדי הרשם ואף לעקוב אחר הפירסומים בעתונות, כדי לדעת האם הוגשה בקשה למתן קיום צוואה בענין של אדם שנפטר. בדרך זו ניתן לדעת על קיום צוואה, אם היתה כזו. זאת ועוד, ניתן גם להגיש בקשה למתן צו ירושה, ולהמתין ולראות האם תוגש התנגדות ע"י יורש על פי צוואה. 

כן! צוואות מופקדות אצל הרשם לענייני ירושה באיזור המגורים של המנוח. הרשם לענייני ירושה של מחוזות תל – אביב והמרכז נמצא ברח' השלושה 2 תל – אביב.

יש להגיש בקשה למתן צו ירושה ולצרף אליה תצהירי הסתלקות של שני הילדים המעוניינים. צפוי להינתן צו ירושה אשר יקבע כי האם יורשת 5/6 (מחצית חלקו של האב וכן 2/6 של הילדים שהסכימו לוותר לטובתה). היורש הנוסף יהיה בעלים של 1/6 מן העזבון. אם למשל כולל העזבון דירת מגורים משותפת של המנוח והאם, הרי על פי החוק היא רשאית להמשיך ולהתגורר בדירה לאחר מות בעלה.

לא! רכוש שהתקבל בירושה שייך אך ורק לבן הזוג היורש ולא למשנהו. זכויות שהתקבלו בירושה אינן מהוות רכוש משותף.

לא! זכויות בירושה יש, בהעדר צוואה, אך ורק לצאצא ביולוגי או לילד מאומץ. לילד שגדל אצל משפחה אומנת אין זכויות בירושה, כלפי האשה שטיפלה בו.

לא! נכס שניתן לאחד מבני הזוג איננו נכס משותף. רק נכס שהושג במאמץ משותף, במהלך יחסי בני הזוג, הינו נכס משותף

אם קרובי המשפחה הינם גם הנהנים מהצוואה, כי אז נוכחותם במעמד חתימת הצוואה או השימוש בהם כעדים לה, עלול לפגום בתוקף הצוואה ועלול לחשוף אותם לטענה בדבר השפעה בלתי הוגנת על המצווה.

לא! רצוי רישום תאריך על גבי צוואה, אולם התאריך יכול להיות עברי או לועזי.

אין צורך לקבל הסכמה של כלל היורשים להוצאת צו ירושה, אולם על פי דין חובה להודיע לכל היורשים, על הגשת הבקשה למתן צו ירושה.

כן! עושה צוואה יכול לכותבה בשפה ובנוסח המובנים לו והשגורים בפיו.

כן! עושה צוואה יכול לכותבה בשפה ובנוסח המובנים לו והשגורים בפיו.

לאלמנה יש זכויות כדי מחצית מעזבונו של בעלה המנוח, אם נפטר בלא צוואה. אם האלמנה מורישה בצוואה את כל רכושה, לרבות ירושתה, לאחד מבניה, כי אז, בן זה זוכה ב-7/8 מכלל עזבון הוריו ואחיו זוכה ב-1/8 מכלל העזבון.

אשתו השניה של הנפטר אמורה לזכות במחצית עזבונו, וילדיו מנישואיו הראשונים ומנישואיו השניים, אמורים לזכות במחצית השניה של העזבון, בחלקים שווים.

יש להגיש בקשה למתן צו ירושה, לרשם לענייני ירושה ויחד עם הבקשה יש לבקש מינוי למנהל עזבון זמני, כדי שמנהל העזבון יוכל לפעול, בבוא העת לחלוקת הכספים בין היורשים

לכאורה כן. ליורש על פי צוואה, אסור להיות מעורב בעשייתה, כדי להימנע מטענות בדבר השפעה בלתי הוגנת על המצווה.

העזבון יחולק בין אשתו וילדיו בלבד. האשה תקבל מחצית מן העזבון, וילדי הנפטר יקבלו את המחצית האחרת. בחוק נקבע תנאי לזכויות ידועים בציבור, בירושה, והוא, שנפטר לא היה נשוי בעת הפטירה.

יש צורך בבקשה למתן צו לקיום צוואת הנפטר/ת.

לא! בישראל בוטל מס עיזבון, לפני שנים רבות, אולם נבחנת האפשרות להטילו מחדש.

כן! יש להמציא צו ירושה המוכיח מי הם היורשים של המנוח, ואז יימסרו ליורשים החוקיים, כספי המנוח, המוחזקים אצל האפוטרופוס הכללי

אין מקום להתנגדות לצוואה, מפורשת וברורה, כאשר בנוסף לצוואה, נקבע, זמן רב לפני הפטירה, כי מוטבי קופת הגמל הם היורשים על פי הצוואה.

כן! בגיר יכול לעשות כרצונו בחלקו בעזבון, אולם קטין אינו רשאי לעשות כן, כל עוד הוא קטין. בית המשפט יורה לאפוטרופוס של הקטין להשקיע את הכספים, כדי לשמור על ערכם, וזאת עד הגיע הקטין לגיל 18

כן! ניתן לבקש כי ימונה לו אפוטרופוס, אם מצבו הפיזי או הנפשי מצדיק זאת. פעולות שעשה חסוי הינן בטלות או ניתנות לביטול, לפי הענין.

ניתן להגיש תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין

כן! יורשיו של המנוח, בהעדר צוואה, הם בת זוגו וילדיו. בת זוגו יורשת מחצית מהעיזבון וילדי המנוח מתחלקים במחצית הנותרת של העיזבון. במקרה בו היתה רשומה הדירה על שם בת זוגו של המנוח, יש להוכיח את זכויות בן הזוג המנוח, כתנאי לקבלת התמורה המתייחסת לחלקו

כן! אין מניעה שהדבר יעשה ללא צורך בפנייה לבית המשפט

לא! במקרה ולמנוח יש ילדים, הם יהיו יורשיו היחידים.

לא! הצו יחול רק על מקרקעין, ככתבו ולשונו

אם ניתן יהיה להוכיח באופן מובהק שהצוואה נשתכחה מזכרונו של המנוח או כי אין ולא היתה למנוח כוונה להוריש לגרושתו דבר, למשל על רקע גירושיהם או יחסיהם העכורים, כי אז יש סיכוי להצליח בהתנגדות לצוואה.

הענקת זכויות, בחיים, ללא תמורה, מהווה מתנה. הענקת זכויות לאדם זר, ללא תמורה, לאחר מיתה, יכולה להתבצע רק על פי צוואה

לא! ממועד פטירת המנוח, פוקע התוקף של יפוי כח רגיל שהוא נתן לכל אדם. חריג לכך, מהווה יפוי כח בלתי חוזר שניתן ע"י המנוח, אשר בו תלויות זכויות של צד ג'.

חזקת השיתוף הינה חזקה ניתנת לסתירה, כאשר מדובר בזוגות שנישאו לפני שנחקק חוק יחסי ממון בין בני זוג, שנכנס לתוקף ב-1.1.74. הנישואין והחיים תחת קורת גג אחת, במשך 50 שנים, הולדת ילדים וגידולם וניהול אורח חיים תקין, מהווים ראיה להוכחת חזקת השיתוף. העדרו של חשבון משותף מהווה נתון זניח במקרה זה. לעומת זאת חיים רצופי משברים, אשר התאפיינו בהפרדה רכושית, עשויים לסתור את החזקה בדבר שיתוף בין בני זוג ותיקים

ילדיה של הסבתא ובכללם אביך יורשים את עזבונה. הואיל ואביך נפטר, בנו יורש את חלקו בעזבון הסבתא. העזבון של הסבתא יחולק שווה בשווה בין כל ילדיה.

בירור על צוואות מופקדות נעשה אצל רשם הירושות. בהעדר צוואה, יש להגיש בקשה למתן צו ירושה, אצל רשם הירושות.

לא! בת זוגו של מנוח שנפטר, ולא הותיר צוואה, רשאית להמשיך להתגורר בדירה כשוכרת הדירה. דמי השכירות, תקופתה ותנאיה ייקבעו בהסכם בין בת זוגו של המנוח לבין שאר היורשים ובאין הסכם ביניהם על ידי ביהמ"ש.

לא!

יש להגיש בקשה למתן צו לקיום צוואה ולצרף אליה את הצוואה. הבקשה תוגש לרשם לענייני ירושה

לא! העזבון נושא בחובות כמו גם בזכויות. רק לאחר סילוק החובות, מחולק העזבון.

יורשים אינם יכולים לבטל צוואה, אולם הם רשאים בהסכמה הדדית להימנע מלפעול על פיה או להסכים לפעול באופן שונה מן האמור בצוואה.

כן! אולם סמכותו של ביה"ד הרבני מותנית בהסכמת כל היורשים.

כן! היורשים באים במקומו של המנוח, ועל כן חלה על מיופה כח חובה, להציג בפניהם תיעוד בענין פעולותיו למען המנוח. ברם, אם הקבלות אינן בידי מיופה הכח, משום שנמסרו לידי המנוח ולמנוח לא היו השגות כלפי מיופה הכח, הרי שהנו פטור מלהציג את הקבלות בשנית, אם אינן ברשותו

לא! כל שימוש החורג מניהול או משימוש רגילים בדירה טעון הסכמת כל השותפים. השכרת    הדירה ללא ידיעת שותף במקרקעין ועשיית שיפוצים, אינה נופלת להגדרה של "פעולה דחופה ובלתי צפויה מראש הדרושה להחזקתם התקינה של המקרקעין ולניהולם" ועשיית פעולה באופן סביר "למניעת נזק העלול להיגרם למקרקעין ולהגנת הבעלות וההחזקה בהם", ולכן אין חובה לשאת בהוצאות שהוצאו לשיפוץ הדירה

לא!

אין זכויות כלשהן לבן זוג של יורש. ברם, בן זוגו של יורש זכאי למחצית מן הכספים שהוציא בן הזוג האחר, במאבק על זכותו בעיזבון.

יש להגיש בקשה לקיום צוואה, לרשם לענייני ירושה

ניתן לפנות להנהלות בנקים, קופות פנסיה ו/או כל מוסד פיננסי אחר, שבו ניתן לשער שמוחזקים כספים של המנוח, במכתב אליו יצורף צו הירושה. לגבי נכסי מקרקעין, ניתן לברר בלשכת רישום המקרקעין. 

לא! מאומץ וצאצאיו אינם יורשים על פי דין את קרובי המאמץ

עותק ממנה מצוי בידי הנוטריון שערך את הצוואה ועותק קרוב לוודאי ברשות המצווה.

פסק דין הצהרתי מכריז זכויות כלפי כולי עלמא. לעומת זאת, פסק דין, מטיל חיובים ו/או מעניק זכויות, שניתן להוציאם לפועל, בין צדדים מסויימים

לא! צו קיום צוואה, הנו בר תוקף, ממועד הינתנו ואילך.

ניתן להגיש תביעה לפירוק שיתוף בבית המשפט לענייני משפחה. כמו כן, ובד בבד, ניתן להגיש תביעה לפינוי וסילוק ידו של היורש שמסרב להסתלק מן הנכס.

לא! ישיבתו של אחד היורשים בדירה אינה מעניקה לו זכויות יתר על פני יורשים אחרים

כן! הנכדים באים במקומו של אביהם ואמורים לזכות במחצית מעזבון הסב

עזבון המנוח, אשר הותיר אשה וילדים, יחולק באופן שהאשה תקבל מחצית העזבון והמחצית השניה, תחולק בין הילדים, באופן שווה.

כן! לקטין יש זכות למזונות מעזבון אביו.

בצו ירושה מפורטים כל יורשי המנוח. על פי צו הירושה, אמורים להירשם זכויות כל היורשים, לגבי נכסי העזבון. אם בנכסי העזבון נכללים סכומי כסף, כי אז חלוקתם יכולה להתבצע ללא ידיעה של יורש זה או אחר. אם העזבון כולל נכס מקרקעין, כי אז, אם מכירתו מתבצעת ע"י מנהל העזבון, עפ"י הצוואה ובהוראות בימ"ש, יתכן מצב שאחד או יותר מן היורשים לא ידעו על כך מלכתחילה

בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה שהוגשה לרשם לעניני ירושה תועבר לבית המשפט בכל אחד מאלה: (1) הוגשה התנגדות לבקשה; (2)  המדינה או מוסד ממוסדותיהם מהווים צד לבקשה; (3)היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו ראו לנכון ליזום הליך לענין הבקשה או להצטרף להליך; (4) האפוטרופוס הכללי מייצג בבקשה חסוי, קטין או נעדר; (5) הצוואה נשוא הבקשה היא צוואה בעל פה;(6) בצוואה נשוא הבקשה קיים פגם או חסר ; (7) במקרה של מינוי מנהל עזבון; (8) הרשם לעניני ירושה ראה לנכון להעביר את הבקשה לבית המשפט

לא! משניתן יפוי כוח בלתי חוזר כדי שיירשמו הזכויות, שניתנו במתנה, עוד בחייו של המנוח, כי אז במועד שבו נפטר המנוח, לא היו בידיו זכויות בנכס שניתן במתנה.

לא! יורשי המנוחה הם אחייניה, ולא אלה שטיפלו בה ערב מותה. יחד עם זאת, זכאי המטפל לתבוע את העיזבון בעבור הטיפול במנוחה והוצאות שהוציא עבורה.

מצב בריאותי פיזי, קשה, איננו, כשלעצמו, מהווה עילה לפסילת צוואה. התקפי חרדה עשויים להתקיים בתחום ההתנהלות הנורמלית אולם הם עלולים לבטא אי נורמליות, תלוי במידתם, תכיפותם והשפעתם על צלילות דעתו של הנפטר. צוואה בניגוד לעקרונות הנפטר איננה בהכרח, סיבה מוצדקת לפסילת צוואתו. אם השתבשה דעתו של נפטר והדבר מוכח, כי אז ניתן לפסול צוואה שנערכה לאחר מכן.

כן! אין כל הגבלה חוקית על מצווה והוא רשאי לצוות את רכושו לאחרים, על אף שיש לו בן יחיד. לבן יחיד אין זכויות יתר בירושת הוריו

כן! מצווה רשאי להוריש את זכויותיו בלבד, ואת חלקו היחסי, אך לא את זכויות שותפיו לחשבון המשותף.

בדרך כלל, ביום פטירתו של המוריש.

כן! עובר (שטרם נולד) איננו יורש בעת היותו עובר, ואיננו יורש במות המוריש, אלא רק עם לידתו.

ככלל, לאחר שניתן צו ירושה או צו קיום צוואה.

כן! יורשים רשאים להסכים על מועד מאוחר לחלוקת העזבון, ובלבד שכל היורשים מסכימים לכך, ללא יוצא מן הכלל

כן! מוריש יכול לקבוע תנאי בצוואה, בדבר המועד, אשר בו, תועבר הירושה לידיו של היורש.

כן! ובלבד שכל היורשים יביעו הסכמה שכזו.

הנכס יחולק במצבו כפי שהיה בעת שהסתיימה ההסכמה, ולא בהתאם למצבו, כפי שהיה במות המוריש. 

עם מות המוריש.

לא! צו ירושה מצהיר על זהות יורשי הנפטר ועל חלקו של כל יורש בעזבון.

כן! אולם נדרשת הסכמה של כל היורשים לשם כך

כן! יורשים יכולים להחליט כי חלק מן העזבון יחולק אחרת, אולם לצורך זה דרושה הסכמה פה אחד.

לא! אשת הבן ז"ל אינה יורשת עפ"י החוק את אבי בעלה המנוח. יתירה מזאת, אם נערכה צוואה, שם מובע רצונו המפורש של המצווה, להוריש את עזבונו לנכדים שנולדו מאשה אחרת של בנו המנוח, הרי שאם הצוואה נערכה בדעה צלולה ומרצון חופשי, סביר להניח שינהגו על פיה

פעולה משפטית, בענין קניינו של קטין, טעונה אישור בית משפט, ועל כן מכירת זכויותיו של קטין במקרקעין מותנית באישור בית המשפט, ואף חייבת להיות תחת פיקוחו, למען שמירה על כספי הקטין ואבטחתם.

בתו של המנוח יורשת את כל עזבונו ולאימו אין חלק בעזבונו

יש לפנות למשרדי הרשם לענייני ירושה

עליהם להגיש בקשה למתן צו לקיום צוואה, ולאחר מתן הצו, לחלק את הרכוש בהתאם לאמור בצו.

כן! עליהם להגיש תביעה למתן פסק דין הצהרתי, ולבסס את הטענה כי לא התקיים שיתוף בנכסים בין המנוח לבין אשתו, לגבי נכסים אותם הם מבקשים להוציא ממסת הנכסים המשותפים

אם הצוואה הופקדה אצל רשם לענייני ירושה, הרי שניתן להגיש בקשה לעיין בה. אם הוגשה בקשה למתן צו קיום צוואה, אז ממילא צורף אליה עותק מן הצוואה וע"י כך מתאפשר עיון בה. אם הצוואה מוחזקת ע"י יורש, אשר מסרב לחשוף אותה, ניתן להגיש בקשה לבימ"ש, לצוות עליו לחשוף את הצוואה

כן! המנוחה אשר נפטרה אחרי בעלה, יורשת אותו וילדיה יורשים את עזבונה

מתיאור אופי היחסים בין המנוח לבין האישה לא נראה כי בין הצדדים שררה מערכת יחסים של ידועים בציבור, על אף שיתכן והם חיו ביחד, במשך זמן שהייתה בארץ, ולכן כפי הנראה, אין לה זכויות בעזבון המנוח, עפ"י דין ואף לא עפ"י הצוואה.

יש להגיש בקשה למתן צו ירושה. דבר הגשת הבקשה מתפרסם בעיתונות, כדי לאפשר ליורשים פוטנציאליים נוספים להודיע על קיומם.

מנהל עיזבון חייב, בכפוף להוראות בית המשפט, לכנס את נכסי העיזבון, לנהל את העיזבון, לסלק את חובות העיזבון, לחלק את יתרת העיזבון בין היורשים, לפי צו קיום צוואה ולעשות כל דבר אחר הדרוש לביצועה של הצוואה.

לאחר מות המוריש ניתן להגיש צו ירושה, אשר באמצעותו יוכרזו יורשי המנוח, ובכך תינתן גושפנקא לחלוקת העזבון. 

לא! לעיזבון המנוחה, היינו ליורשיה, יש זכויות בעיזבון המנוחה בלבד. הזכויות הסוציאליות של הבעל הנותר אינן חלק מעזבון אשתו המנוחה.

לא! צו ירושה מצהיר על זכויותיו וחובותיו של העיזבון והיורשים.

על מנת לקבל עותק של כתב התנגדות, ניתן לפנות אל הרשם לענייני ירושה. לאחר שמוגשת התנגדות, התיק מועבר על פי החלטת הרשם, לביהמ"ש למשפחה, ואז כתב ההתנגדות הופך לכתב תביעה ויורשים על פי הצוואה או על פי דין המתנגדים לקיום הצוואה נעשים צדדים להליך וזכאים לקבל עותק מכל כתב טענות

כן! הצוואה נשארת בתוקף, כל עוד לא שונתה ע"י המצווים. ברם, בכל עת, רשאים בני הזוג לשנות את הצוואה ולהתאימה לנסיבות המשתנות.

כן! אין כל מניעה מבחינה חוקית שהמוריש יקבע מועד בו תועבר הירושה ליורש, ואף להתלות את מסירת הירושה בתנאים.

לא! על פי החוק, אין בן מאומץ יורש את הורי הוריו המאמצים.

כן! אומנם על פי חוק הירושה, אין בן מאומץ יורש את הורי הוריו, אולם אם האב המאמץ זכה בירושה ולאחר מכן הוא נפטר, כי אז הבן המאומץ יורש את אביו, לאחר מות האב, ובכלל זה הבן יורש את מה שירש אביו קודם לכן.

כן! ניתן לחלק את העיזבון שלא בהתאם לחוק בשתי דרכים: 1. ע"י הסתלקות מן הזכות בעיזבון. בדרך זו רואים במסתלק כאילו לא היה יורש מלכתחילה, אולם יכול הוא להסתלק רק בתנאים הקבועים בחוק ולטובת המנויים בחוק בלבד. 2. על פי הסכם המעביר זכויות ומקנה לנעבר את הזכויות המגיעות ליורש בעת חלוקת העיזבון, אולם אין בכך כדי להקנות לנעבר מעמד של יורש או לשלול מהמעביר את מעמדו כיורש

ילד מאומץ זכאי לרשת את אביו המאמץ, אלא אם אביו הדיר אותו מעזבונו, באמצעות צוואה. אם העזבון חולק שלא כדין, אזי ניתן לתבוע את היורש/ים האחר/ים.

כאשר מוגשת בקשה למתן צו קיום צוואה, לרשם לענייני ירושה, מוזמנת, עפ"י הקבוע בחוק, תגובת האפוטרופוס הכללי, לבקשה. האפוטרופוס הכללי אמור לבחון את מידת התקינות של הצוואה, ואז משוגרת הודעה לרשם לענייני ירושה על כוונה להתערב בהליכים, אם הצוואה פגומה, או בלתי תקינה או על כוונה שלא להתערב בהליכים, אם הצוואה נראית, על פניה, תקינה. אם האפוטרופוס הכללי מודיע על כוונה להתערב בהליכים, אז הבקשה לקיום צוואה, מועברת לדיון בביהמ"ש

כדי לקבל צו ירושה יש להגיש בקשה למשרד הרשם לענייני ירושה. בימ"ש עשוי לתת צו ירושה, כאשר התיק מועבר אליו, לאחר שהוגשה התנגדות או כתוצאה מכל סיבה אחרת, שהרשם מוצא לנכון.

בהעדר צוואה, המורה אחרת, לנפטר שייכים מחצית מן הכספים המצויים בחשבון המשותף, ולכן אף עזבונו זכאי לכספים אלה. בן זוגו של הנפטר אמור לקבל 1/2 מחלק זה של החשבון המשותף ואילו שאר היורשים, במקרה זה, ילדיו מנישואיו הקודמים, זכאים ל-1/2, מחלקו של המנוח בחשבון, כלומר, בפועל, ל-1/4 מן הסך הכולל. 

לא! צוואות שהופקדו נשמרות בסוד, כל עוד המצווה בחיים ואין לבן הזוג השני זכות לעיין בה, מלבד למצווה בעצמו.

ככלל, כל עוד לא שונתה הצוואה ע"י שני הצדדים או אחד מהם היא תיחשב כבת תוקף. אולם, בנסיבות מסוימות, אם יוכח שהצוואה אינה מתיישבת עם יחסים עכורים של בני הזוג לשעבר, ותתקבל הטענה כי, יתכן והמצווה שכר לשנותה, אזי אפשר שההוראות בצוואה, בעניין ירושת בן הזוג השני, תתבטלנה.

משהתקבלה מתנה כדין, לא חלה על מקבל המתנה כל חובה שבדין, להחזיר את כספי המתנה שקיבל. אולם אם נותן המתנה לא היה צלול בדעתו או אם היה חסר ישע, בעת הענקת המתנה, הרי שהיא ניתנת לביטול

לא! דיני הירושה לא מכירים בזכותו של בן חורג לרשת את אביו החורג.

לא! זכויותיו של שותף לחשבון המנוח, נשמרות על אף מתן צו הירושה, ועיזבון המנוח זכאי אך ורק לזכויותיו של המנוח בחשבון, כפי שהיו בחייו.

כן! מנהל העיזבון אשר התמנה עפ"י הצוואה אמור להגיש לתיק העזבונות בקשה למתן הוראות כיצד לנהוג בכספי הירושה המיועדים לקטינים, ובכלל זאת הוראות לגבי העברתם לחו"ל, כאשר תתגבש זכותם של הקטינים לקבל את הכספים. במקרה כזה ניתן ליצור קרן נאמנות, בבנק, למען הקטינים, עם הוראות ברורות לגבי אופן ניהולה ומועד שיחרור הכספים לטובת הקטינים, בהתבגרם.

לא! האישה יורשת חצי מן הזכויות הרשומות על שם בעלה או בן זוגה, והילדים יורשים את המחצית השנייה. כלומר, לאחר שינתן צו ירושה האישה תהא בעלים של 3/4 מן הדירה והילדים יהיו בעלים של 1/4 מן הזכויות בדירה.

כן! בהעדר צוואה של המנוח, יש להגיש בקשה לצו ירושה. עפ"י החוק, האלמנה צפויה לרשת מחצית מעזבון בעלה, וילדי המנוח יורשים את המחצית האחרת.

צוואה בעדים תהיה בכתב, תצויין בתאריך ותיחתם ביד המצווה בפני שני עדים לאחר שהצהיר בפניהם שזו צוואתו. העדים יאשרו באותו מעמד בחתימת ידם על פני הצוואה שהמצווה הצהיר וחתם כאמור. במידה והדבר לא נעשה כך, בית המשפט עלול לפסול את הצוואה מחמת הפגמים שנפלו בה

לא! אין זכויות יתר ליורש, אשר הנו מחוסר דיור. העזבון יחולק בהתאם לקבוע בחוק, אלא אם כן, יתר היורשים, יסתלקו מחלקם בירושה, על מנת להיטיב עם היורש, מחוסר הדיור.

לא! לידועה בציבור של אדם, אין זכות לרשת את בנו, ועזבונו של הבן עובר ליורשיו החוקיים.

אמו של הקטין, כאפוטרופוסית טבעית שלו יכולה לקבל את כספי הפיצויים ולהפקידם למענו. על האם להקים קרן נאמנות, הנושאת את שם הילד. כספי הפיצויים יופקדו בקרן הנאמנות והאם תוכל באמצעות פירות הקרן לספק את צרכיו של הילד. אם תתעורר בעיה עם מסירת הכספים לידי האם, אזי יש לפנות לביהמ"ש, לפתוח תיק אפוטרופוס ולהגיש במסגרתו, בקשה למתן הוראות, בענין כספי הפיצויים

אם בתעודת הפטירה נפלה טעות, ניתן לפנות למשרד הפנים בבקשה לקבל תמצית רישום, אשר מהווה ראיה למעמדו האישי של הנפטר. את הראיה יש להגיש לרשם או לביהמ"ש, ואז בצו הירושה יתבצע הרישום הנכון.

אם לאחר שיורש הסתלק מן העזבון, באמצעות חתימה על תצהיר הסתלקות, הוא חוזר בו, אזי הדבר אפשרי, כל עוד טרם ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה. לאחר מתן צו ירושה או צו קיום, אין אפשרות לחזור מהסתלקות, אלא בהסכמה הדדית.

יש להגיש בקשה למתן צו ירושה. לאחר שניתן צו ירושה, היורשים יכולים לגשת לבנק ולנסות לקבל את חלקם, בהתאם לצו הירושה. אם יתעורר קושי או אחד היורשים יסרב לשתף פעולה, ניתן לבקש מביהמ"ש, כי ימונה מנהל עזבון, לצורך חלוקת העזבון.

לא! עריכת צוואה באמצעות עו"ד הינה רק אחת מכמה דרכים לעשות צוואה. אדם רשאי לערוך צוואה בכתב ידו, גם ללא עדים ורשאי לערוך צוואה בנוכחות עדים, וזאת ללא עו"ד.

כן! התחייבות בלתי חוזרת, מיועדת בדרך כלל להגן על זכויות צדדים שלישיים. להסתלקות בלתי חוזרת מעזבון, יש משמעות בין יורשים לבין עצמם, ולא כלפי צד שלישי, וכמוכן אין היא מהווה התחייבות אשר יש תמורה בצידה, ולכן כל עוד לא ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה, רשאי היורש שהסתלק מהעזבון, לחזור בו.    

יורשים על פי הצוואה מוזכרים בצוואה עצמה. צוואה מוגשת יחד עם בקשה לצו קיום צוואה, למשרד הרשם לענייני ירושה, אשר מפרסם הודעה בעיתונות על דבר הגשת הבקשה. את זהות היורשים ניתן לברר במשרד הרשם ע"י הגשת בקשה מתאימה

לא! פעולה משפטית של קטין או בעניינו של קטין, ביחס למקרקעין חייבת באישור בית המשפט, כתנאי לתוקף המשפטי שלה. רצונו של הקטין איננו רלבנטי לענין הסתלקותו מן העזבון. גם הסכמת אפוטרופוסו של הקטין אינה מועילה, בלעדי אישור בימ"ש. סביר להניח שפגיעה או שינוי לרעה בזכויותיו של קטין בעזבון, לא יאושר, גם אם הקטין מסכים לכך. כנראה שגם האפוטרופוס הכללי צפוי להתנגד לאישור פעולה שכזו

האם זכאית למחצית מעיזבון בעלה, והבנים זכאים למחצית הנותרת. כאפוטרופוסים של אימם, הם יהיו מחוייבים לנהל את החלק של אימם לטובתה ולמען רווחתה של האם. אם הם עלולים להיקלע למצב של ניגוד אינטרסים, עליהם להגיש בקשה לבימ"ש, למתן הוראות.

לא! יורש אשר התגורר עם המנוח איננו רוכש, כתוצאה מכך זכויות קנייניות עודפות בדירה

לא! אחיו החורגים של המנוח אינם זכאים לרשת אותו על פי הדין.

אימם של הקטינות אמורה, כאפוטרופסית טבעית שלהן, לקבל כספי פיצויים, בגין מות אביהן מחברת הביטוח, בשמן ולמענן של הקטינות, ועליה לבקש מבימ"ש הוראות כיצד להשקיע את הכספים.

תיק עזבון זה יועבר קרוב לוודאי, לביהמ"ש, ע"י הרשם לענייני ירושה. לתיק יש להגיש תיעוד, המעיד כי אחת היורשות הינה פסולת דין. האפוטרופוס הממונה על החסויה יצורף כצד לתיק. האפוטרופוס הכללי אף הוא ישמש צד בתיק. סביר להניח שהאפוטרופוס לא יסכים לוותר על חלקה של החסויה בעזבון, אחרת הוא עלול לחטוא לתפקידו, כמי שמופקד בין היתר על שמירת והגנת זכויותיה.

כן! אם נרכשה דירה במהלך נישואין, ממשאבים משותפים ונלקחה הלוואה, אשר נפרעה במהלך נישואין, אז העובדה שהדירה נרשמה על שם הבעל אינה גורעת מזכויות האשה, גם אם היא לא עבדה מחוץ לבית.

כן! הואיל ואביו של האחיין היה זכאי לרשת את אחותו – הדודה, לכן, עם פטירת האב, נכנס הבן - האחיין, לנעלי אביו, וזכאי לרשת את דודתו.

לא! המקרים הקיצוניים, אשר המחוקק מנה בחוק, כמו למשל יורש ששלח יד בחיי המוריש, ואשר בעטיים תישלל זכותו של יורש בירושה, אינם כוללים את המקרה הנדון.

כל עוד המוריש נמצא בין החיים חייב עוה"ד, אצלו הופקדה הצוואה, לשמור על החיסיון של הצוואה, ולכבד את הפרטיות והסודיות של לקוחו, ואסור לו לחשוף מידע כלשהו אודות הצוואה ותוכנה. לאחר מותו של המוריש, משתנים פני הדברים ולעוה"ד מותר לחשוף את הצוואה בפני היורשים.

לילדיו של מוריש, כמו לכל יורש פוטנציאלי אחר, יש זכות להתנגד לצוואת אביהם, המוריש, אולם יש לזכור כי למוריש יש זכות להוריש כאוות נפשו, וזכותו גוברת על זכות ההתנגדות של ילדיו ובלבד שהמוריש היה כשיר והצוואה היתה כשרה.

אם האב במותו הותיר צוואה, אזי עזבונו צפוי להיות מחולק בהתאם להוראות הצוואה. אם הוקנו לילדי המנוח זכויות על פי הצוואה, כי אז יוקצו הזכויות עפ"י הצוואה – אם לא הוקנו לצאצאי המנוח זכויות בצוואה, אזי כך יהיה. לעומת זאת, אם המנוח נפטר ללא צוואה, אז עפ"י החוק, ילדיו יורשים מחצית מעזבונו.

עזבון איננו חייב בתשלום מס הכנסה או מס עזבון. בעבר היה קיים מס עיזבון, אך לפני שנים, המס בוטל. כיום נשקלת האפשרות להטילו מחדש.

ילד מאומץ יורש, בהעדר צוואה, אך ורק את הוריו המאמצים, אולם איננו יורש קרובי משפחה, אשר מצויים במעגלי קירבה רחוקים יותר. לעומת זאת ילד ביולוגי, כן יורש קרובי משפחה אחרים, ולא רק את הוריו, עפ"י העקרונות והשיעורים הקבועים בחוק

בדרך כלל, דירה שנרכשה בתקופת נישואין שייכת לבני הזוג, בחלקים שווים, גם אם היא רשומה על שם אחד מהם. אם בן הזוג על שמו רשומה הדירה נפטר, אזי בן הזוג הנותר צריך להגיש תביעה לפס"ד המצהיר על זכויותיו במחצית הדירה. אם בן הזוג שנפטר הותיר אחריו צוואה, אז מחצית הדירה, השייכת לנפטר, תחולק על פי הצוואה.

רכוש שנרכש בתקופת נישואין ונרשם על שם בן זוג אחד בלבד, שייך לשני בני הזוג, והרישום איננו מהווה גורם מכריע, השולל זכויות מבן הזוג הנותר. את מחצית הזכויות הקנייניות, השייכות לאשה, ברכוש המשותף, הבעל, בחייו או במותו, איננו יכול לשלול ממנה, כי הן אינן שייכות לו, גם אם הן רשומות על שמו. לעומת זאת, בזכויות הקנייניות השייכות לו, רשאי הבעל לעשות כראות עיניו, ולהורישן למי שהוא חפץ ביקרו.

אם בין בני זוג נחתם סעיף "אריכות ימים", בבנק, ביחס לחשבון המשותף שלהם, משמעות הדבר היא כי, עם מותו של אחד מבני הזוג רשאי בן הזוג הנותר לעשות בכספי חשבון הבנק המסויים, כבתוך שלו. אולם הרשות לנהוג כך, בכספים משותפים, איננה מעניקה זכויות יתר לבן הזוג הנותר ואיננה גורעת מזכויות יורשים אחרים, כמו ילדי המנוח, בעזבון המנוח. בפועל למנוח שייכים מחצית הכספים בחשבון הבנק וילדיו יורשים חצי מן החצי, כלומר 1/4 מכלל הכספים בחשבון הבנק של המנוח ואשתו. אשת המנוח אמורה לרשת את ה-1/4 האחר.

הרשם לענייני ירושה מוסמך ליתן צו ירושה וצו קיום צוואה, ולנהל רישום של צוואות שהופקדו ברשותו. הרשם גם מוסמך להעביר תיקי עזבון לביהמ"ש. פעולות הרשם הינן בעלות אופי משפטי או מינהלי.

הרשם לענייני ירושה מוסמך ליתן צו ירושה וצו קיום צוואה, ולנהל רישום של צוואות שהופקדו ברשותו. הרשם גם מוסמך להעביר תיקי עזבון לביהמ"ש. פעולות הרשם הינן בעלות אופי משפטי או מינהלי.

אם בצוואה ההדדית נתנו בני הזוג דעתם ליורשים שיבואו אחריהם, לאחר מות מי מהם או לאחר מותם, והאלמנה מעוניינת להוריש רכוש ליורש שנזכר בצוואה ההדדית, אזי אין צורך בעריכת צוואה נוספת. למען הזהירות, וכדי להסיר ספק, ניתן לערוך צוואה חדשה.

לא! נאמר בחוק, כי הסכם בדבר ירושתו של אדם, שנעשה בחייו של אותו אדם – בטל.

כן! כל עוד מצבו הבריאותי של אדם אינו משפיע על מצבו המנטלי, הרי שעריכת צוואה בה הוא מדיר את ילדיו הינה פעולה משפטית תקפה.

עזבון האם/האשה, אשר נפטרה, ללא צוואה, יחולק, חצי-חצי, בין האב לבת היחידה, אולם אם בעזבון מצויה מכונית ו/או מטלטלי תכולת דירה, הרי שהם יהיו לאב/לאלמן בלבד.

כן! האשה יורשת רק מחצית מעזבון הבעל שנפטר לפניה, ללא צוואה. המחצית האחרת של עזבון האב שייכת לילדיו. האם שנפטרה, לאחר מכן והותירה צוואה יכולה להוריש, אך ורק את רכושה ובכלל זה את הזכויות שירשה מבעלה. הזכויות הנותרות מעזבון האב הינן בנות תביעה.

לא! אם למנוח היו במותו אשה וילדים, והוא לא הותיר צוואה, הרי שהם בלבד, יורשיו על פי דין.

יש להגיש בקשה לצו ירושה, יחד עם תצהירי הסתלקות של הילדים, מן העזבון. ההליך נמשך כשלושה חודשים.

היורשים על פי הדין יהיו אימו של המוריש, כדי מחצית העזבון, ואת החצי הנותר של העזבון יקבלו אחיו של המוריש, בחלקים שווים.

כן! אולם במידה ואין כל פגם בצוואה, הרי שהבחירה של המנוחה לנשל את ילדיה ולהעדיף את נכדיה, תישאר בתוקף.

לא! בתו של בן הזוג אינה נכללת בין היורשים, על פי חוק, ועל כן היא לא תהא זכאית לרשת את אשת אביה.

יש להמציא את צו הירושה לבנקים הידועים ליורשים, ואלה יהיו מחוייבים למסור ליורשים החוקיים כל מידע לגבי כספי המנוח. לגבי חשבונות שאינם ידועים, יש להמציא את הצו ודרישה לקבלת מידע על חשבונות המנוח, בתפוצה מתאימה, אל ההנהלות הראשיות של מוסדות פיננסיים אחרים, אשר יש יסוד להניח כי המנוח הפקיד שם כספים.

כן! אם היו למנוח חובות, אזי הנושים יוכלו להיפרע מכספי קופות גמל וביטוחי חיים

לא! מהמועד שבו נפטר נותן יפוי הכוח פוקע התוקף המשפטי של יפוי הכח.

העזבון יחולק בין אימה של המנוחה לבין אחיה, באופן שהאם תקבל מחצית מן העזבון וכל האחים יקבלו את המחצית הנותרת, בחלקים שווים ביניהם.

במידה והאם לא הותירה אחריה צוואה, הרי שהאב, כאפוטרופוס הטבעי, של הקטין יהיה רשאי לבקש להתמנות כמנהל כספי העזבון לטובת הילד. ברם, האם עורכת צוואה, תוכל להורות בצוואה על מינוי מנהל עיזבון, אשר ינהל את כספי העזבון עבור הילד, דבר שימנע מהאב לנהל את כספי העיזבון, אם רצונה בכך.

ככלל, הוריו של מנוח יורשים אותו שווה בשווה, ובמידה ושני הוריו של המנוח נפטרו, אזי יורשים אותו אחיו של המנוח, כחלקם של הוריהם בעזבון המנוח. במקרה זה, אחיו ואחותו מאימו של המנוח, יהיו יורשים את עזבונו, לפי חלקה של אימם בלבד, ולאחר שהאחות נפטרה יקבלו את חלקה ילדיה, בחלקים שווים.

לא! יורש שהסתלק מעזבון משול לאדם שלא ירש מלכתחילה ולכן אי אפשר לייחס לו חלק מדירת ירושה, לאחר שהסתלק מן העזבון ולכן אין בכך כדי לגרוע מזכאותו למשכנתא.

כן! משניתן יפוי כח נוטריוני בלתי חוזר, ומקבל יפוי הכח פעל על פיו, הרי שהתוצאות המשפטיות הנובעות מפעולות אלה, הן תקפות, אף אם האב הותיר צוואה עובר למותו

כל עוד שלא ניתן צו ירושה, לא ניתן לעשות כל פעולה משפטית עם אותם נכסים.

כן! צו ירושה לגבי עזבון המנוח, אמור לספק את הבנק, ואין צורך בצו ירושה של המנוחה, משום שחשבון הבנק התנהל רק על שם המנוח. 

אשתו של המנוח יורשת את כל זכויותיו של המנוח בדירת המגורים, ובלבד שערב מותו של המנוח הם היו נשואים שלוש שנים או יותר, והם גרו אותה שעה בדירה הכלולה, בעזבון.

לא! אין האפוטרופוס הכללי מוסמך להתערב בשיקול דעתם של ההורים, לצוות את רכושם לכל מי שחפץ ליבם.

כן! על ילדיה של המנוחה להוכיח העובדה שהם ילדיה של המנוחה, באמצעות תמציות רישום שתונפקנה עבורם במשרד הפנים.

ניתן לברר אם הופקדה צוואה אצל הרשם לענייני ירושה.

יש להגיש לבית המשפט תביעה לפירוק שיתוף נגד האח אשר מתנגד לפירוק. בנסיבות אלה, כאשר התנגדותו של האח אינה מעוגנת בדין ולאחר שהזכויות בדירה חולקו ונרשמו כאמור בצו הירושה, הרי שיש להניח שבית המשפט יקבל את התביעה, ויצווה על פירוק שיתוף בהתאם לרישום ויחייב את המתנגד בהוצאות משפט.

כן! הסכם ממון אינו מהווה צוואה. הסכם ממון אשר קבע שיוך של דירה לאחד מבני הזוג יחול בעת נישואיהם ובמקרה גירושין. לאחר פטירת בן הזוג מהווה הדירה חלק מן העזבון ואם בן הזוג מעונין שלאשתו לא יהא חלק בדירה, עליו להכין צוואה ולהורות על כך

לא! בן אחיו של בעלה של אשה שנפטרה, איננו זכאי על פי דין לרשת את אשת הבעל, אשר הלכה לעולמה ולא הותירה אחריה קרובי משפחה, פרט לבעלה

כן! מי שהוכרז כפסול דין איננו יכול לערוך צוואה, וכשרותו לערוך צוואה נשללה. אפילו התמנה לחסוי אפוטרופוס ונערכה הצוואה, אין לה כל תוקף משפטי, וניתן לתקוף אותה ע"י הגשת התנגדות.

כן! אישה נשואה המעוניינת להדיר את הבעל מחלקו בעזבונה, עליה לערוך צוואה ולציין בצוואה מי יירש את עזבונה. 

כן! המצווה רשאי לצוות לשניים, באופן שהשני ייזכה לאחר מות הראשון.

כן! במידה והעזבון כולל רכוש וכספים ממנו יכולים להיפרע הנושים, הרי שיורשי העזבון חבים בחובות שהותירה המנוחה, במידה ואין התיישנות על החובות, ובכפוף לכך שיתרת העזבון היקפה גדול יותר מחובה של המנוחה.

כן! אין כל חובה על המצווה להזמין את היורשים על מנת לערוך את צוואתו. ברם, אסור לאחד היורשים להיות נוכח בעת עריכת הצוואה.

כן! קטינים זכאים למזונות מעזבון אביהם שנפטר.

כן! שיעור המזונות עשוי להיות מושפע מהיקף העזבון, והוא עשוי לקטון כתוצאה מן הגידול במספר התובעים מזונות מן העזבון ובכלל זה אלמנה וילדים נוספים.

הואיל ועל פי הדין סכומים שיש לשלם עקב מותו של אדם על פי חוזה ביטוח, על פי חברות בקופת קיצבה, או בקופת תגמולים או על פי עילה דומה, אינם בכלל העזבון. אם הותנה כי סכומים אלה, בהתאם לתקנון קופת הגמל הינם בגדר העזבון, הרי שבמקרה זה, הצוואה גוברת, והנהנה יקבל את כל רכושו של המצווה.

לא! אין איסור חוקי, לפתוח צוואת המנוח, אפילו היא חתומה בשעווה.

לא! האלמנה אינה חייבת לאסוף את כל הזוכים לפי צוואת המנוח ולהקריא להם את הצוואה.

כן! בנק הנותן הלוואה, מבטיח את סילוקה, באמצעות רישום משכנתא או משכון על הדירה. אם הלווה אינו פורע את ההלוואה מחמת מצבו הכלכלי או מותו, הבנק יכול לנקוט נגדו בהליך למימוש השעבוד, קרי לגרום למכירת הדירה וסילוק החוב כלפיו. 

אי אפשר לחייב יורש להסתלק מחלקו בעזבון הנפטר. יחד עם זאת, החוק מחייב את היורשים לשאת בחובות העזבון, כדי חלקם בעזבון. במקרה זה ישאו האשה והיורש הנוסף, באופן יחסי בפרעון החוב נשוא המשכנתא, כדי חלקם בעזבון. אלמנת המוריש יכולה לנסות לרכוש את חלקו של היורש הנוסף, בהסכמה או במסגרת תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין.

בהעדר צוואה יחולק עזבון האלמנה בחלקים שווים בין שלושת בנותיה. במידה והאלמנה מעוניינת כי העזבון יחולק בין בנותיה, בחלקים לא שווים, אזי רצוי לערוך צוואה.

בנם של המנוחים אשר התגורר עימם עד לפטירתם רשאי להמשיך להתגורר בדירה כשוכר של יתר היורשים, על פי הסכם שייערך ביניהם, ובאין הסכם ביניהם על פי הכרעת בית המשפט.

כן! ילד מאומץ יורש הן את הוריו המאמצים והן את הוריו הביולוגיים.

כיצד ניתן להוציא לפועל צוואה לאחר פטירת המנוח?

כן! בדרך כלל, לאחר הגשת התנגדות תועבר הבקשה לקיום צוואה, לדיון בבית המשפט לענייני משפחה.

כן! הידועה בציבור של המנוח זכאית לזכויות על פי חוק הירושה, ואין בהסכם שערכו הצדדים בחייו של המנוח, כדי לשלול זכויות אלה.

כן! מחצית זכויותיו של המנוח יחולקו בהתאם לצוואה שהותיר, ברם, לגבי חלקה של האישה ברכוש המשותף, הרי שהיא תהא רשאית לצוות את חלקה לבנה בלבד.

נישולו של המנוח מצוואה אחרת, משמעותו שאין לו כל זכויות בעזבון קרוב משפחתו שנפטר, ומכאן שאם למנוח לא היו זכויות בעזבון, גם יורשיו נטולי זכויות.

יורשיו של המנוח זכאים אך ורק לזכויות שהיו למנוח במותו. משוויתר המנוח על זכויות בחייו, הרי שבמותו לא היו לו את אותן זכויות, ואף ליורשיו אין

כן! במידה ואין לצדדים ילדים הרי שהאלמנה יורשת את זכויותיו של המנוח בדירת המגורים.

להוריו של אדם שנפטר והותיר אחריו אשה ללא ילדים אין חלק בזכויות הפנסיה שלו, אשר עוברים באופן מופחת לאלמנתו.

לא! תיקון טעות עלול לפסול צוואה. רק בימ"ש מוסמך לתקן טעויות קולמוס או טעויות סופר בצוואה.

לא! הודעת המצווה על כך שהוא מדיר זוכה פוטנציאלי מצוואתו ועריכת צוואה בהתאם, אינם, כשלעצמם, מהווים הוכחה להשפעה בלתי הוגנת ע"י זוכה כלשהו.

יש להגיש בקשה נפרדת לגבי כל אחד מבני הזוג, כאשר בן הזוג אשר נפטר ראשון בקשתו תטופל ראשונה וצו הירושה שיינתן במסגרתה יקבע את זכויות בן הזוג השני בעזבון הראשון. לאחר מכן צו הירושה של בן הזוג השני יכלול גם את הזכויות שהוא ירש על פי צו הירושה הראשון, אשר יהיו חלק מעזבונו.

לא! המנוח יכול לצוות בצוואתו רק את מחצית חלקו במיטלטלין ואין הוא יכול לנשל את אשתו, מרכוש אשר שייך לה.

מס עזבון בוטל לפני שנים רבות. בשנים האחרונות, מוזכרת שוב ושוב אפשרות הטלת מס זה מחדש. ניתן לשקול רישום ילדים כשותפים בחשבון הבנק של הוריהם, בהנחה ששורר אמון בלתי מסוייג בין הילדים להורים. לפעילות הילדים בחשבון משותף מעין זה, עלולות להיות השלכות כגון: אם יתחולל משבר בנישואי מי מהילדים, באופן שחלק מן החשבון עלול להיחשב כרכוש משותף של בני הזוג. 

כן! מחלת נפש כשלעצמה, אין בה כדי לפסול את הצוואה, אלא אם הוכח כי בשעת עשיית הצוואה, לא ידע המצווה להבחין בטיבה של צוואה.

לא! ילדיו של המנוח זכאים לרשת את זכויותיו של המנוח בדירת המגורים, כפי שנרשמו לפני מות המנוח. לאחר רישום זכויות המנוח בדירה, בחלקים שווים, ביחד עם אשתו, מחצית הדירה שייכת לאשה ומחצית שייכת למנוח ולאחר מכן לעזבונו, למרות שמימון הדירה נעשה ממקורותיו הבלעדיים של המנוח. 

כן! כאשר מוכיח הנהנה כי קיימת צוואה, אך נבצר ממנו להגיש את העתקה המקורי, רשאי בית המשפט, לאחר ששוכנע כי קיימת צוואה, להתיר להוכיח את דבר קיום הצוואה באמצעות הגשת העתק או באופן אחר

היורש החוקי היחיד יהא אחיה של המנוחה.

לא! אין הכרח לקבל צו ירושה, בכל מצב, אלא אם כן כולל העיזבון נכסים הטעונים רישום, ואשר לצורך רישומם על שם היורשים יש הכרח בצו ירושה, אשר בו ייקבע מי הם יורשי המנוח.

כן! ידועה בציבור אשר בן זוגה הלך לעולמו זכאית למזונות מן העזבון, וכן למחצית הרכוש שנצבר ע"י בני הזוג במהלך החיים המשותפים או לפי המוסכם בהסכם לחיים המשותפים בין בני הזוג, פרט לכך לא יהיו לה זכויות בעזבון המנוח אשר הותיר צוואה וציווה את רכושו לילדיו. 

ניתן לבטל צו ירושה אשר ניתן ע"י בית הדין הרבני, אם יוכח, כי לא כל הצדדים הנוגעים בדבר, אלא רק חלק מהם, הביעו הסכמתם בכתב לסמכות בית הדין הרבני. תנאי הכרחי להקניית סמכות לבית דין רבני, בענייני ירושה, הוא הסכמה של כל היורשים לסמכות בית הדין.

לא! לא ניתן לגבות חובות של מנוח אשר נפטר מהוריו או מבני משפחתו, אלא מן העזבון, של הנפטר, היינו, מהרכוש והכספים שהותיר המנוח, הנכללים בעזבון. אם המנוח לא הותיר נכסים כלשהם, הרי שאין משאב ממנו ניתן לגבות את חובות המנוח

כן! ניתן להגיש בקשה לביטול צו הירושה לאחר שהתברר לאחר מתן הצו, כי קיימת צוואה, אשר לא אותרה קודם לכן. את הבקשה ניתן שתוגש לבית המשפט במישרין או לרשם לענייני ירושה.

כן! לאחר מתן צו ירושה, מחוייב הבנק לפעול עפ"י האמור בצו, ולהעביר ליורשים את חלקם בירושה בכספים, אשר מוחזקים בידיו. יש להבחין במקרה זה בין הזכויות של כל אחד מבעלי החשבון, היינו המנוחה ובעלה, לבין זכויותיהם של היורשים. לאחר מתן צו הירושה, יהיה הבנק חייב לכבד זכויות הצד הנותר בחיים בחשבון הבנק וכן את זכויות עזבון המנוח, לפעול על פי הצו, ולאפשר ליורשים לקבל את חלקם בכספים.

על הנכד, לברר אצל הרשם לענייני ירושה אם הוגשה בקשה לצו ירושה ו/או בקשה לקיום צוואה, ובמידה שהוגשה בקשה כאמור, הוא יהיה רשאי לבקש להיות מצורף להליכים ו/או להגיש בקשה ביוזמתו, במידה ולא הוגשה בקשה.

כן! כל עוד לא הוגבלה כשרותו המשפטית של אדם, הרי שהוא יכול לבצע פעולות משפטיות לרבות כתיבת צוואה, אלא אם כן, אין הוא בר דעת להבין את טיבה של הצוואה. במצב דברים זה, בדיעבד ניתן יהיה לתקוף את הצוואה ואפילו לבטלה. בד"כ בית המשפט לא יבטל על נקלה, צוואה אפילו המצווה הוא בעל נכות נפשית אלא רק במקרים חריגים. נוכחותו של עו"ד הכרחית כאשר הצוואה הינה צוואה בעדים, ואולם כאשר הצוואה נערכת בכתב ידו של המצווה, נושאת תאריך וחתימת ידו, אין הכרח שהצוואה תיערך בנוכחות עורך דין.

רק כאשר יורש התגורר בדירת המנוח, ערב מותו, ניתנת לו אפשרות לקבל מעמד של שוכר כלפי היורשים, על פי הסכם עם כל היורשים. בהעדר הסכמה ניתן להגיע לתוצאה דומה ע"י פנייה לבית המשפט, אשר יבדוק בין היתר, האם ליורש המתגורר בדירה, יש דירה משלו. זכות מגורים זו, מוגבלת בזמן, על מנת לאפשר למתגורר בדירה שהות להתארגן ולמצוא מדור חלופי, וליצור תנאים לחלוקת העיזבון בדרך של פירוק שיתוף בדירה, וחיסולו

כן! אלמנתו של המנוח זכאית למחצית מן הזכויות של המנוח בדירה, דהיינו, רבע מכלל הזכויות, וברבע השני יתחלקו ילדיו. המחצית השניה של הזכויות בדירה, הרשומה על שם גרושתו תישאר בבעלותה

קיימות מספר דרכים לערוך צוואה: צוואה בכתב יד (נושאת חתימה ותאריך בכתב יד של המצווה), צוואה בעדים (בכתב, יצויין בה התאריך והיא תיחתם ע"י המצווה בנוכחות שני עדים, אשר יחתמו גם הם על גבי הצוואה, באותו מעמד), צוואה בעל פה (בפני שני עדים), וצוואה בפני רשות, לדוגמא: בבית דין רבני, בפני הרשם לעניני ירושה, בפני שופט (בכתב או בעל פה). כמו כן, ניתן לצוות בעל פה באמצעות סרט וידיאו ו/או הקלטה, אולם דרכים אלו מומלצות פחות. לעניות דעתנו, הדרך העדיפה הינה צוואה בעדים או בפני רשות. את הצוואה ניתן לערוך באופן עצמאי אך רצוי להיעזר באיש מקצוע

יש להגיש בקשה למתן צו קיום צוואה, לרשם לענייני ירושה

הזכות לקבל צוואה אינה מעוגנת בחוק, אולם היא מקובלת, כנוהג. אם עו"ד מסרב למסור עותק מן הצוואה לאחד היורשים, אז יש להתאזר בסבלנות, עד לאחר פתיחת תיק העזבון במשרדי הרשם לענייני ירושה, ואז אפשר לצלם את הצוואה.

לא! הסתלקות יורש מבטאת את הפסקת היותו מוטב או נהנה מן העזבון ומוציאה אותו מכלל העזבון, ולכן, לאחר ההסתלקות, אין יורש יכול להעביר דבר. לעומת זאת העברה ללא תמורה יכולה להתבצע, רק לאחר שנקבע חלקם של היורשים בעזבון הנפטר.

בהעדר צוואה מקורית, העזבון יתחלק על פי הוראות חוק הירושה, גם אם יש עדים לעריכתה ועדויות לתוכנה

כן! שומה על עו"ד, עורך צוואה לשמור עותק מקורי ממנה בארכיונו, ללא הגבלת זמן

מלכתחילה, העזבון היה אמור להתחלק לחמישה חלקים בין חמשת האחים, אולם כתוצאה מפטירת שני אחים שלא היו נשואים ולא הותירו אחריהם ילדים, אזי החלק שלהם עובר לשלושת האחים הנותרים ומתחלק ביניהם. מבין שלושת האחים, האחות שנפטרה, בעלה יורש מחצית מן המנה שלה ובנותיה יורשות רבע, כל אחת

במסגרת תביעה לפירוק השיתוף במקרקעין, צפוי להתמנות כונס נכסים לניהול מכירת הנכס. במסגרת הכינוס ימונה שמאי להערכת הנכס ועל בסיס הערכת השמאי תתבצע מכירת הדירה, לכל המרבה במחיר. ליורשים תהא זכות קדימה

לא! אין הכרח להפקיד צוואה, כתנאי לתוקפה, אולם הדבר רצוי כדי להסיר ספק ולחסוך מחלוקות בעתיד

כאשר מתרחשת טעות מובהקת בתאריך צוואה, הרי שניתן לתקן טעות זו, מבלי שהטעות תפגום בתוקף הצוואה.

במשרדי הרשם לענייני ירושה

הרשם לענייני ירושה או ביהמ"ש, אם התיק מתנהל בפניו

סמוך לאחר שהצוואה נמצאה על ידיו. אין הגבלת זמן.

לא! אי אפשר להכריח אדם להבדק בפוליגרף. אולם אם במשפט אזרחי, הצדדים מסכימים על עריכת הבדיקה ועל כך שממצאי הבדיקה יהוו ראיה, אזי ממצאי הבדיקה יהיו ראיה קבילה

לבן/ בת הזוג אין זכויות כלשהן בעזבון הוריו של משנהו. אם הוצאו כספים ממשאבים משותפים של בני הזוג, כדי לממן מאבק משפטי שהוקדש להשגת ירושה זו, כי אז בן הזוג, אשר איננו בחזקת נהנה מכספי הירושה זכאי לתבוע מחצית מן ההוצאות שהוצאו למטרה זו

לא! בחוק הירושה נקבעו תנאים, אשר רק בהתקיימם, תהא מוכרת זכותם של ידועים בציבור לרשת זה את זה. אחד מן התנאים קובע כי בשעת מותו של אחד מהם, איש מהם לא היה נשוי לאחר

רצון של כל אחד מן השותפים לרכוש, הוא הקובע לענין פירוק השיתוף ברכוש. לאדרושה הסכמה, פה אחד, למכירת הרכוש. למנהל עזבון אשר הינו יורש אין עדיפות. 

יש להגיש בקשה למתן צו ירושה בענין האב ולפרט כי למנוח היו במותו אישה וצאצאים . במסגרת צו הירושה יוכרז כי אשתו וילדיו, הנם יורשיו.

עפ"י חוק הירושה תשכ"ה-1965 ,החיוב במזונות, איננו מסתיים עם מותו של החייב במזונות ,אלא ממשיך להתקיים גם לאחר מותו, והוא מהווה חוב של עזבון המנוח. קטין אשר אביו נפטר, זכאי לתבוע מזונות מן העזבון, בין בירושה עפ"י דין ,ובין בירושה עפ"י צוואה ,וזאת בכפוף לכך שלעזבון יש יכולת לשאת בתשלום המזונות.את הבקשה לפסיקת מזונות מן העזבון יש להגיש לבית המשפט, לפני חלוקת העזבון, אולם בית המשפט רשאי לדון בבקשה כזו, גם אם הוגשה, תוך 6 חודשים לאחר חלוקת העזבון, במידה והנסיבות מצדיקות זאת.בשולי הדברים ,יוער ,כי אם המנוח נפטר בלא צוואה,אזי גם ילדו מנישואיו השניים,זכאי לחלק מן העזבון. לילדים מנישואיו הראשונים של המנוח אין עדיפות בענין חלוקת העזבון ,במצב של העדר צוואה, אשר עשוייה לקבוע אחרת .

חוק הירושה תשכ"ה-1965 ,קובע כי צוואה תערך מתוך רצון חופשי,וללא השפעה ו/או כפייה בלתי הוגנת ו/או לחץ ,מצד הנהנה על המצווה, וכי צוואה צריכה להעיד על גמירות דעתו של המצווה ,כוונה ומודעות לנאמר בה. לפיכך, במידה ולאחר מות המצווה, תוגש התנגדות לקיום צוואתו ,ויובאו ראיות המעידות על הנסיבות בהן נחתמה הצוואה ,ביהמ"ש יהיה עלול להכריז על בטלותה . לעומת זאת אם המצווה,בעודו בחיים, מודע ללחץ שהופעל עליו, ולכך שנשלל רצונו החופשי,בעת עריכת צוואתו,אזי הוא יכול לערוך צוואה חדשה,אשר מבטלת את קודמתה,ומשקפת את רצונו האמיתי.

כן ! ילדיו של אב שנפטר,אשר היה בעל הזכויות במשק חקלאי,ואשר נפטר מבלי שהיתה לו בת זוג, ומבלי שהותיר אחריו צוואה, יורשים את הנחלה החקלאית של אביהם בחלקים שווים.

ככלל, אדם יכול להוריש, אך ורק, נכס אשר שייך לו. העובדה ,שפריט רכוש כלשהו נזכר בצוואה,עדיין לא גורמת ,בהכרח ,לכך, שאותו פריט שייך למוריש. כותב צוואה יכול להניח שנכס כלשהו שייך לו, כולו או מיקצתו ,וכפועל יוצא מכך,לציין זאת בצוואתו. בדיעבד יתכן שיתברר שאותו נכס אינו נמצא בעזבון המצווה, למשל ,משום שנמכר או משום שהיחסים בין בני הזוג הסתיימו ,או משום שנערך הסכם,אשר קבע שנכס מסויים איננו רכוש משותף או משום שבית משפט החליט כך. ולכן רצוי להתייחס בצוואה לנכס כלשהו,גם אם קיים ספק לגבי הבעלות על חלק ממנו. לכל היותר ,הספק יתבהר בעתיד ,לכאן או לכאן בהסכמה או באמצעות הליך משפטי.

כאשר ההורה המצווה איננו מעוניין ,שהרכוש, נשוא הצוואה, ינוהל ע"י ההורה השני ,הוא רשאי להורות בצוואתו על מינוי מנהל עזבון או מוציא לפועל של הצוואה, וזאת על מנת שרכושו המיועד של הקטין ,נשוא הצוואה ינוהל ע"י אדם נייטרלי ,ובכך למנוע חשש לשימוש לא ראוי ברכוש הקטין ע"י אימו .

כן ! אדם שכותב צוואה ,רשאי להוריש את רכושו ,כאוות נפשו, כלומר אין הוא חייב להוריש דבר לבת זוגו ,אלא חופשי לעשות ברכושו ,ככל העולה על רוחו.

קודם כל יש להגיש בקשה לצו ירושה, בעניין אשת המנוח,וזאת משום שבהעדר צוואה, הוא אמור לרשת מחצית מעיזבונה. לאחר מכן יש להגיש בקשה לצו קיום צוואת המנוח. עזבונו של המנוח, אשר נפטר אחרי אשתו ,אמור להכיל בנוסף ,את מחצית עזבונה ,אם היא נפטרה ,ללא צוואה ,שקבעה אחרת ,כאמור לעיל.

כן! התשובה לכל שלושת השאלות חיובית. אזרח זר, בעל רכוש בישראל, רשאי לערוך בישראל ,צוואה לגבי רכושו הנמצא בישראל. ניתן להגיש את צוואתו של אזרח זר ( בעל רכוש בישראל) לרשם לענייני ירושה בישראל ,והוא יעביר אותה, בגלל ,שהעניין איננו שגרתי, לביהמ"ש למשפחה. בית משפט למשפחה ,עשוי לבקש ,לפני הינתן תוקף לצוואה, חוות דעת של מומחה לעניין הדין הזר, דין ארץ האזרחות של הנתין הזר. אזרח זר יכול לערוך צוואה נוספת במדינת אזרחותו ,אולם רצוי בצוואה זו ,להגביל את תוקפה הטריטוריאלי, לרכושו הנמצא באותה מדינה.

חוק יחסי ממון בין בני זוג , תשל"ג-1973 קובע במפורש ,כי רכוש שקיבל בירושה אחד הצדדים,שייך ,אך ורק ,לצד שקיבל אותו, כלומר איננו מהווה רכוש משותף. לכאורה, לנוכח הקביעה המפורשת בחוק , אין הכרח לציין זאת בצוואה ,אולם כדי להעניק משנה תוקף לרצון לשלול זכויות מבן זוגה של בתך ,ולמען הסר ספק,ניתן לכתוב זאת במפורש בצוואה . 

שתיהן ! גם במצב הנוכחי, כאשר חברתך נמצאת בסטטוס של ידועה בציבור, וגם כאשר היא תתחתן איתך, אישתך הראשונה תהיה זכאית לרשת אותך, כי היא עדיין, אשתך עפ"י דין. רק באמצאות עריכת צוואה, וכתיבת הוראות מפורשות, ביחס לאישה זו או לאשה אחרת, ניתן לשלול או להעניק למי מהן זכויות בירושה.

יורשים נכנסים לנעליו של הנפטר. אם חולק העזבון והתגלה חוב של הנפטר לאחר מכן, אזי על היורשים לפרוע את החוב, לפי שיעורי החלוקה ביניהם. אם החוב גדול יותר, מהכספים שחולקו, על היורשים לשלם, עד לגבול של מה שקיבלו ולא מעבר לכך.

מנהל עזבון מופקד על ניהול העזבון, ובכלל זה עליו לאתר ולכנוס יחד את נכסי העזבון. כמו כן עליו לסלק חובות שרבצו על הנפטר וחלים על העזבון. אם מנהל עזבון מבקש לממש רכוש השייך לעזבון, עליו להגיש בקשה למתן הוראות לבימ"ש, ורק אם בימ"ש יאשר לבצע פעולה מסויימת, הוא מוסמך לבצעה. הפוסק הבלעדי הוא בימ"ש.

כן! כאשר הידועה בציבור נרשמה כמוטבת בפוליסה לביטוח חיים של הנפטר, וכאשר הנפטר ואשתו בנפרד נטלו ביחד, בטרם נפרדו, הלוואה מבנק, שהובטחה במשכנתא.

כן! אולם לא יפעלו על פיה, כפשוטה. כאשר בני זוג נשואים נפרדים זה מזה, נפסקת השותפות הכלכלית ששררה ביניהם. כאשר אדם, שהיה שקוע בחובות, נפטר, אזי חובותיו או חלק מהם ישולמו מעזבונו, וקודם כל יפרעו חובות מדין קדימה. יתרת העזבון תחולק בהתאם לצוואה. חובות, שעשויים ליפול בחלקה של אשה בנפרד, עלולים להיות, חובות משותפים, שנוצרו לפני הפירוד. כגון: הלוואה לבנק. חובות שנוצרו לאחר הפירוד אינם מחייבים את האישה.

לא! ככלל, תנאי הכרחי לקיום "עיסקה במקרקעין", הוא מסמך בכתב. עיסקה במקרקעין יכולה להיות בדרך של מתנה או מכירה, אולם, דרישת הכתב, הכרחית. בהעדר כתב, אין עיסקה, ואין חיוב על בסיס דיבור פה.

כן! כל עוד לא ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה, יכול מי שהסתלק מחלקו בעזבון הנפטר, לחזור בו, באמצעות הודעה מתאימה ותצהיר נלווה.