לסביות-הומוסקסואלים

כן! החוק הישראלי מכיר בזכויות ירושה של בני זוג או בנות זוג בני אותו מין. יש צורך בהכרה משפטית ,לאחר המוות,במעמד החוקי של של בן או בת הזוג הנשאר/ת,אם זה לא נעשה קודם לכן, בצורת הסכם לחיי משפחה/הסכם ממון .

כן! בפסק דין שניתן בשנת 2001 בסוגיה זו, נקבע ע"י בימ"ש למשפחה, כי בנות זוג נכנסות להגדרה של "בן משפחה", עפ"י חוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה - 1995, ולכן לבית המשפט יש סמכות לאשר את ההסכם לחיי משפחה שנעשה ביניהן

כן! בתי משפט אינם מחוייבים לפסוק בהתאם לפסקי דין, שניתנים ע"י בתי משפט של אותה דרגה. על פי שיטת התקדים המחייב, שופטי בית המשפט לענייני משפחה מחוייבים לפסוק אך ורק בהתאם לפסקי דין שניתנים ע"י בית המשפט העליון.

חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור ההסכם ומעמד הילוד) שולל את האפשרות, שהומוסקסואלים יהפכו ל"הורים מיועדים" ויחתמו על הסכם עם אם פונדקאית.

לא! חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור ההסכם ומעמד הילוד) שולל את האפשרות של גבר יחיד, להיות אב מיועד, וקובע שרק גבר, אשר הינו נשוי לאישה, או שהוא הידוע בציבור של אישה, יכול להיות "אב מיועד".

כן! על אף שסעיף 3(2) לחוק האימוץ התשנ"א-1981,מדבר על כך ש:"אין אימוץ אלא ע"י איש ואשתו יחד ואולם רשאי ביהמ"ש ליתן צו אימוץ למאמץ יחיד-אם הורי המאומץ נפטרו והמאמץ הוא מקרובי המאומץ ובלתי נשוי".הרי שסעיף 25(2) לחוק האימוץ מסמיך את ביהמ"ש לסטות מהתנאי שבסעיף 3(2) העוסק כאמור בקירבת המאמץ,וזאת לאחר שהוא נוכח כי הדבר יהיה לטובת המאומץ,בנסיבות מיוחדות ומטעמים שיציין בהחלטתו.

כן! ניתן לפתוח תיק אפוטרופסות,ובמסגרתו לבקש להתמנות ע"י ביהמ"ש כאפוטרופוס על הקטין,בנוסף ולצד אמו,אשר הינה אפוטרופוס טבעי של הקטין,וזאת כדי להעניק הכרה,לקשר ולנוכחות ההורית המיוחדת בין ההורה הלא ביולוגי לבין הקטין .כפועל יוצא מן המינוי ,אם יינתן,ניתן לעתור לקיומם של הסדרי ראייה .ביהמ"ש צפוי למנות פסיכולוג ו/או עובד סוציאלי,למתן חוות דעת בעניין הנוכחות ההורית ו"האבהות" הפסיכולוגית ,הנטענת ע"י החבר ההומוסקסואל ,בחייו של הילד ,מבחינת הקטין ובראיית טובתו של הקטין. רצונו החיובי של ההורה לשלם מזונות,יילקח בחשבון ,כחלק ממכלול השיקולים ע"י ביהמ"ש .

כן! בפסק דין שניתן בשנת 2001 בסוגיה זו, נקבע ע"י בימ"ש למשפחה, כי בנות זוג נכנסות להגדרה של "בן משפחה", עפ"י חוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה - 1995, ולכן לבית המשפט יש סמכות לאשר את ההסכם לחיי משפחה שנעשה ביניהן.

כן! לנוכח העובדה שהסכם לחיי משפחה בין שתי לסביות אושר בבית המשפט לענייני משפחה, סביר להניח שהסכם דומה בין בני זוג הומוסקסואלים יזכה אף הוא להכרה משפטית.

כן! למרות שבית המשפט לענייני משפחה במחוז הדרום אישר הסכם שנערך בין שתי לסביות בקיץ 2001, בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל-אביב סירב בחודש מרץ 2002 לאשר הסכם כזה, והדגיש, שעל פי חוק בית המשפט לענייני משפחה, הוא מוסמך לאשר הסכמים בין בני זוג ידועים בציבור, אך ורק כאשר הם הטרוסקסואלים.

כן! בתי משפט אינם מחוייבים לפסוק בהתאם לפסקי דין, שניתנים ע"י בתי משפט של אותה דרגה. על פי שיטת התקדים המחייב, שופטי בית המשפט לענייני משפחה מחוייבים לפסוק אך ורק בהתאם לפסקי דין שניתנים ע"י בית המשפט העליון.

לא! בית המשפט הגבוה לצדק, דחה, בחודש דצמבר 2002, עתירה של אישה עקרה ולא נשואה, להתיר לה לחתום על הסכם עם אם פונדקאית. נקבע שחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור ההסכם ומעמד הילוד) – 1996 שולל את האפשרות, שבני זוג בני אותו מין יהפכו ל"הורים מיועדים" ויחתמו על הסכם.

חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור ההסכם ומעמד הילוד) שולל את האפשרות, שהומוסקסואלים יהפכו ל"הורים מיועדים" ויחתמו על הסכם עם אם פונדקאית.

לא! חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור ההסכם ומעמד הילוד) שולל את האפשרות של גבר יחיד, להיות אב מיועד, וקובע שרק גבר, אשר הינו נשוי לאישה, או שהוא הידוע בציבור של אישה, יכול להיות "אב מיועד".

כן! בתחילת 2005 הכיר ביהמ"ש העליון בפסיקה תקדימית ,באימוץ לסבי ואישר לזוג לסביות לאמץ זו את ילדיה של זו ,כאשר השיקול המרכזי הינו טובת הקטין המאומץ ונסיבותיו המיוחדות והקונקרטיות של המקרה .ביהמ"ש בפסק הדין אינו נוקט עמדה ערכית כללית ביחס למעמדם של זוגות חד-מיניים אלא בוחן את נסיבותיו הספציפיות של הקטין.

לא! אלא אם ישונה החוק ותורחב הגדרת "בן משפחה" או "קרוב משפחה מדרגה ראשונה", ותכלול בני זוג מאותו מין.

מגורים ביחד, וניהול משק בית משותף, ממלאים מלכתחילה, את הדרישות הבסיסיות, כדי להיחשב כידועות בציבור. כיום תהליך ההכרה בידועים בציבור חד מיניים, מתפתח באיטיות, נתקל בקשיים ועדיין שנוי במחלוקת. יש שופטים שמנסים לבלום את ההכרה במעמד זה, ומסרבים לאשר הסכמים, ויש שופטים שמגלים פתיחות וסובלנות, ומאשרים הסכמים או בקשות שונות של בני/בנות זוג חד מיניים. רצוי לערוך הסכם לחיים משותפים ורצוי להגישו לבימ"ש, כדי להעמידו במבחן משפטי. רק כך ניתן להרחיב את ההכרה, מחוייבת המציאות, במעמדם של בני זוג כאלה.

בני זוג, בני אותו מין יכולים להגיש בקשה לאישור הסכם לחיי משפחה ו/או הסכם ממון ביניהם, בהנחה שבן הזוג שאיננו אזרח ישראלי, שוהה בישראל, גם אם אין לו מעמד של תושב. היו מיקרים שבימ"ש אישר הסכם מעין זה, והיו מיקרים שבימ"ש סירב לאשר.

לא ! עפ"י חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשי"ד-1953 , רק בן זוג אשר מחליף את אישתו,שחזרה לעבודה לאחר לידה ,או גבר ,שאימץ ילד ,יכול לקבל דמי לידה .אין עדיין בחוק התייחסות לגבר ,אשר מביא ילד לעולם ,באמצעות אם פונדקאית ,ובכלל זה אין עדיין התייחסות לגבר, אשר נולד לו ילד ע"י אם פונדקאית בחו"ל, אולם מסתמנת מגמה חיובית בעניין זה ,לעתיד לבוא.

כן ! אולם סיכויי ההצלחה של תביעה מסוג זה ,בעניין קיום הסדרי ראייה ,אינם גבוהים ,על אף שיתכן ויש כאן הפרת הסכם .כמו כן גם אילו היה ניתן פסק דין בענין הסדרי ראייה, לא ניתן היה לאוכפו, באמצעות הליכי הוצאה לפועל, משום שחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז-1967 , אוסר נקיטת הליכי אכיפה ,כאשר מדובר בקטינים.

כן! הואיל ועם לידת הילד הוא נרשם כבנה של אמו הביולוגית והואיל והילד נולד מתרומת זרע אנונימית,לפיכך ,ניתן להסדיר את מעמדה של בת הזוג כהורה נוסף ע"י הגשת בקשה ,למתן צו אפוטרופסות לבת הזוג השנייה על הילד או באמצעות בקשה למתן צו אימוץ ,אשר יינתן רק לאחר שבית המשפט ישתכנע, שהאימוץ נועד לשרת את טובת הקטין.

התשובה תלויה במשפט של המדינה הזרה. שיטת המשפט במדינה אשר מכירה בנישואים חד מיניים, מאפשרת אישור הסכמי זוגיות ו/או הסכמי ממון בין בני זוג מאותו מין, אולם אין ללמוד מכך גזירה שווה על בני זוג אשר אינם אזרחי או תושבי אותה מדינה, אלא אם החוק הזר מאפשר זאת במפורש, כאשר מדובר באחד או בשני בני הזוג אשר הינם תושבי מדינה אחרת.

כן! תוקף הנישואין תלוי בכשרות הצדדים ובכשרות עריכתם, ואיננו תלוי בנטיות המיניות של מי מהצדדים. אם נישואין נערכים כדת וכדין, אזי הם בעלי תוקף משפטי לכל דבר.