כן! בחודש דצמבר 2011 בימ"ש למשפחה בתל-אביב קיבל תביעה של אדם לביטול פסק דין ,שניתן נגדו, 13 שנים קודם לכן,לאחר שנערכו בדיקות ד.נ.א. נוספות,בבתי חולים שונים,והוגשה חוות דעת,שהוכיחה שהתרחשה טעות בבדיקת הרקמות הראשונה,וכי תוצאתה היתה שגוייה.

כן!

כן! אומנם בדילמה המשפטית,בין זכותה של האשה לקבל החלטות ביחס לגופה,וכפועל יוצא מכך עם ביחס להריונה והפסקתו , לבין זכות של גבר/בן זוג,לשמר הריון שנבע ממנו,ולגרום להמשכו,גוברת זכותה של האשה,מבחינת הנטייה של בתי המשפט. אולם יתכן כי תתרחש פריצת דרך בסוגייה,ולפיכך,באשר לשאלה ,אם ניתן למנוע את ביצוע ההפלה,הרי שמבחינה משפטית,התשובה  עשוייה להיות חיובית,וזאת ע"י  הגשת בקשה למתן צו מניעה,כנגד ביצוע ההפלה,כאשר לצורך זה,צריכה להיות מוגשת לבימ"ש ,בד בבד,בקשה להתמנות כאפוטרופוס על העובר. בשם העובר ו/או האב המיועד, ניתן להגיש בקשה למתן צו מניעה נגד האם המיועדת. יצויין כי, עלול להיות קושי לקבל מינוי לאפוטרופוס ,בשלב כל כך מוקדם של ההריון, ויתכן שבימ"ש יצטרך להגיע להחלטה מיקדמית, בשאלה האם העובר הינו  ייצור חי,נושא זכויות,דהיינו האם העובר הינו "בר חיים"?

לא! חוק המידע הגנטי אוסר על שימוש בתוצאות של בדיקות ,שלא בוצעו ,לפי צו של בית המשפט בישראל. בית המשפט אינו רשאי להתעלם מתיקון בחוק ,משנת 2008, אשר אסר על ביצוע בדיקה להוכחת קשרי משפחה של ילד או עובר, אשר קיים ביחס אליה חשש של ממזרות. לנוכח המעמד האישי שלך ,כאשה נשואה ויהודיה, האיסור חל על המקרה שלך,ולא תוכלי להשתמש בתוצאות של בדיקה פרטית, שנערכה בחו"ל,כדי להוכיח אבהות, בארץ.

לא! תיקון משנת 2008 לחוק המידע הגנטי ,אסר באופן מפורש על ביצוע בדיקה להוכחת קשרי משפחה, כאשר יש חשש של ממזרות ,לפי דין תורה ,ולפיכך,הואיל ואת יהודיה ,והואיל והינך נשואה ליהודי,והואיל וקיים חשש לממזרות,במקרה זה, לכן, האיסור חל,וביהמ"ש לא יאפשר לך לבצע את הבדיקה,ביחס לעובר או לילד שיוולד.

כן!אולם תאלצו לבקש ,ולקבל צו מבית המשפט לעניני משפחה, כדי לבצע את הבדיקה.חוק המידע הגנטי ,התשס"א- 2000 ,מתייחס לנושא, וקובע שבדיקה להוכחת קשרי משפחה, אפשרית,אפילו ביחס לעובר, אולם , אך ורק לפי צו של בית המשפט. האיסור בחוק על ביצוע בדיקה,חל כאשר ממתעורר חשש מפני ממזרות. במקרה שלכם אין חשש מפני ממזרות, הואיל ושלושתכם רווקים. לכן אין מניעה לפי החוק ,לבצע את הבדיקה ,אם תוגש בקשה משותפת,למרות שיהיה צורך לקבל את תגובת היועץ המשפטי לממשלה.ויוער,כי ממזר הינו וולד,שנולד לאישה יהודיה,אשר נשואה לבעל יהודי,מקיום של יחסי אישות עם גבר זר.

לא! התחייבות כזו, בעל פה או בכתב, הינה חסרת ערך, משום שהתביעה איננה תביעתה של האם, אלא תביעה של הוולד.

כנראה שכן. אם תורמי זרע יהיו חשופים לסיכון כספי כלשהו, הם יחדלו לתרום זרע. אין עדיין פסיקה בנושא בישראל.

סירובו עלול לפעול לחובתו, במישור של דיני הראיות, וייתכן שאם יתמיד בסירובו, אזי ייקבע, שהוא האב

טובת הילד והסכנה שייגרם לו נזק נפשי כתוצאה מגילוי האמת, הינם שיקולים מכריעים.

לא! רק אם הנתבע מכחיש שהוא האב הביולוגי.

כן!

לא! הסכם בין הורים איננו מחייב קטין. תביעת מזונות של הקטין, עצמאית.

כנראה שכן, בגלל חשש מממזרות ו /או בגלל חשש ממחלות תורשתיות.

הבעל של האישה ולא אביו הביולוגי.

כן! אם תוגש תביעה לפסק דין הצהרתי בענין אבהותו ותוכח אבהותו.

כן. גבר חייב לשאת בתוצאות הנובעות מיחסי מין שהוא מקיים.

לא! משום ש"הבן" הוחזק על פי אביו כבנו ומשום החזקה בדין העברי ש"רוב בעילות אחר הבעל".

כן ! ע"י הגשת תביעת אבהות לבית המשפט והוכחתה.

כן ! אולם הוא חשוף בעתיד לתביעת אבהות ולתביעת מזונות לקטין שיוולד.

אם מדובר בילד, שנולד להורים יהודים, במהלך הנישואין, אז בית המשפט לא יצווה על עריכת בדיקת רקמות , בגלל החשש לממזר את הילד, אולם אם מדובר בילד לא יהודי או ילד שנולד לאם לא נשואה , יתכן שבית המשפט יצווה על עריכת בדיקה.

כן ! הסיכוי נמוך אבל בהחלט קיים.

בדרך כלל לא ! בארץ יש מוסדות רפואיים מוכרים לצורך זה. תוצאות הבדיקה הינן ראיה/עדות, וראיה שנוצרה בישראל קל ונוח יותר להעמידה במבחן, במקרה של ספק. אולם במקרים חריגים, כאשר אי אפשר לבצע את הבדיקה בישראל, יתכן שתותר עריכת בדיקה בחו"ל.

אם נעשתה פניה למשרד הפנים, לרישום האב הביולוגי, והיא נדחתה, או אם הוגשה לבימ"ש תביעת אבהות והיא נדחתה, אז ניתן לפתוח בהליכי אימוץ, וזאת כדי למנוע את הכרזת הילד לממזר.

הצהרת אבהות היא ראיה/עדות. אדם שמתכחש לעדות שמסר צריך להעלות טעמים משכנעים לכך בפני בימ"ש. כאשר בימ"ש יבחן טעמים אלה, תישקל בעיקר טובת הילד, ולאור זה, האם ראוי להורות על ביצוע בדיקת רקמות.

אין סיכוי שבימ"ש יאפשר עריכת בדיקת רקמות לעובר, גם כדי לא לסכן אותו וגם כדי לא לממזר אותו.

כן! מבחינה מדעית הבדיקה אפשרית, אך מסוכנת לעובר, ומבחינה משפטית בימ"ש לא יצווה על ביצוע בדיקה, לפני הלידה או לאחריה בגלל החשש מפני ממזרות.

כן! יציאת הקטין לחו"ל עלולה לסכל את אפשרות הבדיקה ולפגוע בזכויותיו של האב המיועד

אב רוצה לתבוע אבהות. את מי עליו לתבוע את האם או את הקטין?

כן! על פי רוב, לילד יש זכות לדעת מיהו אביו ואף להגיע לחקר האמת בדבר זהות אביו. לעיתים יש שיקולים שגוברים על זכות זו.

באופן עקרוני כן. אולם באופן מעשי, לא כל בית חולים יסכים לבצע בדיקה שכזו, בגלל ההשלכות של הבדיקה על עניינים רגישים כגון: אבהות, נישואין, ממזרות.

אין גיל מינימום לביצוע בדיקת רקמות. בדיקה זו איננה מסוכנת וגם בתינוקות ניתן לבצעה.

כן! אין הגבלת גיל על זכותו של אדם לדעת את זהות אביו. לעיתים, יש הגבלות אחרות, כמו חשש מפני ממזרות, ומניעת בדיקת רקמות בשל כך.

בבתי חולים, בהם מתבצעות הבדיקות, מתבצע זיהוי מוקפד של כל נבדק, ובדרך כלל הבדיקה מתבצעת באותה עת לאם, לוולד ולאב המיועד.

רישום ילד, שנולד מחוץ לנישואין, בתעודת הזהות של גבר, הטוען שהוא אביו, מהווה ראיה לכאורה או ראיה נסיבתית, אולם איננו מהווה ראיה חותכת או ראיה מכרעת להוכחת אבהות. כדי להסיר ספק, הכרחי לבצע בדיקת רקמות, בנסיבות אלה.

אין חובה שבדין לבצע בדיקת רקמות, ולא ניתן להכריח לבצע בדיקה שכזו. תצהירים ותיעוד הינם בבחינת ראיה, אך אינם בבחינת ראיה מספקת ולפיכך כדי לקצר ולייעל את ההליך, רצוי ומוטב לבצע בדיקת רקמות, כדי להסיר כל ספק, בנושא רגיש מעין זה.

יש צורך להגיש בקשה משותפת או תביעת אבהות לביהמ"ש. האפוטרופוס הכללי יצורף כצד להליך. בהליך זה תידרש בדיקת רקמות, להוכחת אבהות, משום שמדובר בזוג לא נשוי.

לא! ביהמ"ש או ביה"ד לא יאפשר להוכיח טענת ממזרות מפאת טובת הקטין, ומשום העיקרון בדין העברי האומר ש"רוב בעילות אחר הבעל", כלומר קיימת חזקה שהאשה נבעלה ע"י הבעל, וכתוצאה מכך נולד הוולד.

ניתן להגיש לביהמ"ש בקשה משותפת להכרזת אבהות. ביהמ"ש צפוי לצוות על עריכת בדיקת רקמות, גם אם אין מחלוקת בין ההורים בשאלת האבהות.

האב המגיש תביעה לאבהות אמור לשאת בהוצאות, כגון: אגרה, שכר טרחת עו"ד ובדיקת רקמות. אם התביעה תידחה אזי בימ"ש עשוי לחייב את התובע בהוצאות הצד שכנגד. מאידך גיסא, אם התביעה תצליח יחשף האב לתביעת מזונות מצד הוולד. 

בדיקת רקמות הינה אמצעי זיהוי גנטי, אשר עשוי להוכיח או לשלול אבהות. הזמן שחלף איננו, כלשעצמו מהווה הוכחה לשלילת אבהות

ענין ההכרה באבהות איננו תלוי או מותנה בתשלום הוצאות שהיו לאם, עבור הילד, לפני מועד הגשת הבקשה. והיה אם תוגש תביעה כספית ע"י האם, ביחס להוצאות שהיו לה, מאז הלידה, אזי בימ"ש ידון ויכריע בתביעה, בכפוף לכך שתוכרז ותוכח אבהותו של האב המסוים.

לא! לפני הלידה עדיין לא מתגבשת עילת תביעה, ויש עדיין ספק בדבר זהותו של הנתבע.

יתכן שכן. במקרה שכזה, אם אין חשש לממזרות של הוולד, כפי הנראה אין מניעה שביהמ"ש יאשר את עריכת הבדיקה.

אם בית המשפט לא קבע מועדים לעריכת בדיקת הרקמות, הרי שניתן לפנות לבית המשפט בבקשה לקצוב זמן לעריכת הבדיקה.

אם הוכרזה אבהות, בהסכמת האם ובן זוגה, אשר שניהם לא היו נשואים, ואח"כ התעורר ספק לגבי זהות האב, האם מי מהצדדים יכול לתבוע בדיקת אבהות?

לא! בעבר היה נהוג לערוך בדיקת דם. בדיקה זו היתה פחות מדויקת מבדיקת הרקמות הנהוגה כיום. רמת הדיוק של בדיקת הד.נ.א., הנהוגה כיום, הינה כמעט של 100%.

בבתי חולים לא תתאפשר בדיקת רקמות ללא צו משפטי. במעבדות פרטיות יתכן שתתאפשר הבדיקה.

כן! בני זוג יהודים אינם יכולים לבצע בארץ בדיקת רקמות על דעת עצמם, אלא על פי צו שיפוטי.

כן! במקרה שכזה, אם אין חשש לממזרות של הוולד, אין מניעה שביהמ"ש יאשר את עריכת הבדיקה.

אין גיל מינימום לביצוע בדיקת רקמות. כדי להוכיח אבהות, צריך לתבוע אבהות ובמסגרת זו בימ"ש עשוי לצוות על עריכת בדיקה לזיהוי גנטי.

כן! במידה והבדיקה תאשר כי הנתבע לאבהות הינו האב הביולוגי, אזי בית המשפט עשוי לחייב אותו לשאת במלוא עלות הבדיקה ולהשיב לאם את דמי השתתפותה במימון הבדיקה, אם הוטלה עליה מחציתה.

אב ביולוגי חייב להיות בקשר עם ילדו, אולם לא ניתן לאכוף עליו חובה זו.

לא! כל עוד אישה בהריון, עדיין לא התגבשה עילת התביעה לאבהות. יחד עם זאת, לאחר הלידה אין כל מניעה להגיש תביעת אבהות, נגד האב המיועד, גם אם הוא אזרח זר, ולבית המשפט לענייני משפחה בישראל, יש סמכות לדון בתביעה. 

אם בני הזוג הינם יהודים ונשואים זה לזה, כי אז ביהמ"ש לא יתיר ביצוע של בדיקת רקמות, מחשש שמא יתגלה שהוולד ממזר. לעומת זאת, אם בני הזוג אינם נשואים או אין חשש לממזרות יתכן שבימ"ש יתיר את ביצוע הבדיקה כדי לברר את האמת.

ככלל, ללא הצהרת או הכרזת אבהות אין סיכוי לקבל משמורת על ילד. במסגרת תביעת משמורת של אב לקבל לחזקתו קטין, תיבדק מסוגלותם של ההורים, וככל הנראה, אב מכור לסמים, לא יקבל משמורת על בנו.

לא! טובתו וזכותו של הקטין היא שידע מי הוא אביו הביולוגי. העדר קשר בין אב לבנו אינו עילה לשלילת אבהות. לעתים המניעה לקשר בין אב לילדו, דווקא נעוצה במעשים או מחדלים של אמו של הקטין.

כן! ניתן לתבוע אבהות. אין הכרח לתבוע מזונות. לעיתים אם לילד מחוץ לנישואין נמנעת מלתבוע מזונות, מחשש לניתוק הקשר בין האב לילדו, או מחשש להתנכרות מצד האב כלפי הילד.

לא! חוק המידע הגנטי מסדיר את הנושא של בדיקות רקמות ועל פיו, לא ניתן לבצע בדיקת רקמות ללא צו שיפוטי, ובאם תתבצע בדיקה שכזו ללא צו שיפוטי, כי אז, הבדיקה לא תהא קבילה בביהמ"ש.

בדיקת רקמות לעובר בעוד אימו הרה, אינה דבר שכיח, ורק בנסיבות חריגות, יעתר בית המשפט לבקשה כזו.

בביה"ח ע"ש שיבא ("תל השומר"), בבי"ח בלינסון (פ"ת) ובבי"ח הדסה (י-ם).

לא! בית המשפט לא ייעתר לבקשה לצוות על עריכת בדיקת רקמות, מחשש לפגיעה בטובת הילד בכך שהוא יוכרז כממזר.

לא! אין זכויותיו של הילד נפגעות בשל כך שאימו הרתה לפני הנישואין.

יש לפנות לבית המשפט בבקשה להכרזת אבהות. כאשר ההורים אינם נשואים זה לזה, תידרש בדיקה לזיהוי גנטי, על אף שיש הסכמה בין ההורים בענין האבהות, וזאת כדי להסיר כל ספק.

בדיקת רקמות הינה ראיה במשפט. ביהמ"ש יעדיף ראיה/בדיקת רקמות הנערכת ע"י מוסד ציבורי ונחזית להיות אובייקטיבית, על פני בדיקה הנערכת באופן פרטי, אשר ספק מסויים עלול לדבוק בה. בית המשפט עשוי להעדיף מעבדה מוכרת בארץ, של אחד מבתי החולים בישראל. 

כן! כדי לבצע בדיקה לזיהוי גנטי, צריכות להילקח דגימות רקמות מן האב, מן האם ומן הוולד. נוכחות האב והאם, באותו מעמד, הכרחית, גם ובעיקר על מנת שהם יזהו זה את זה, כדי לשלול את האפשרות שמי מהם ישתמש בתחליף, משיקולים זרים.

ניתן לפנות לחוקר פרטי המתמחה באיתור "נעדרים". אם יש לך פרטים אישיים של גבר זה, אזי אפשר לפנות למשרד הפנים ולברר, האם במשטרת הגבולות רשומה יציאה שלו מן הארץ אם לאו.

לא! בית המשפט לא ידון בתביעת מזונות של קטין אשר נולד מן הפנויה, בטרם הוגשה תביעה אבהות ובטרם הוכרזה אבהותו של הנתבע, כפועל יוצא מן התביעה.

האב צריך להגיש תביעה למתן פס"ד הצהרתי בבית המשפט לענייני משפחה, על מנת שיוכרז עליו כעל אבי הוולד. פס"ד הצהרתי, כמבוקש, יינתן רק לאחר, שהאבהות תוכח באמצעות בדיקה לזיהוי גנטי.

ככלל, בני זוג אשר אינם נשואים זה לזה ורוצים לקבל הכרה או הכרזה על אבהותו של האב, חייבים לפנות בבקשה לפס"ד הצהרתי לביהמ"ש. פס"ד הצהרתי יינתן, רק לאחר עשיית בדיקת רקמות. אם כל הצדדים (הבעל לשעבר, האם, בן הזוג הנוכחי) הינם יהודים אזי הוולד, לכל הפחות נחשב כ"ספק ממזר", וכפי הנראה, שמחמת "טובת הילד", בימ"ש לא יאשר את עריכת בדיקת הרקמות, משום שהיא עלולה לסבך את הילד בממזרות, ולכן יתכן שיש לשקול בגשת בקשה לאימוץ ע"י בן הזוג הנוכחי.

כן! ילד שנולד לבני זוג הידועים בציבור, יש להגיש בעניינו בקשה למתן פס"ד הצהרתי המכריז על אבהותו של בן הזוג. במסגרת הבקשה תתבצע בדיקת רקמות לצורך הוכחת האבהות. כאשר מדובר בבני זוג, אשר אינם נשואים זה לזה, בדיקת הרקמות מהווה שלב הכרחי, לקראת הכרזת האבהות.

הצהרת אבהות מגלמת בתוכה מערכת של זכויות וחובות בין ההורים לבין היילוד. במצב שבו הוריו של הוולד אינם נשואים, אין זה משנה אם תצהיר האבהות של האב נעשה בסמוך לאחר הלידה או זמן רב לאחר מכן. בכל מקרה כדי להשיג הכרזה של בית המשפט בענין האבהות יש לבצע בדיקת רקמות של שני ההורים והוולד, כדי להיווכח אם אכן האב מתייחס לוולד, מבחינה גנטית. עריכת בדיקת רקמות כתנאי להשגת פס"ד המכריז על אבהות מותנית בזמניות האב ובמידת שיתוף הפעולה מצידו בעריכת בדיקת הרקמות בישראל, בהתאם לקביעת ביהמ"ש.

הליך הצהרת אבהות בהסכמה, יש לבצעו בדרך של הגשת תביעה לאבהות לבית המשפט לענייני משפחה, והוא מחייב בדיקת רקמות, גם במקרה של הסכמה מצד האב. בדיקת רקמות יכולה להיערך, אך ורק באמצעות צו משפטי בדבר עריכתה, אשר ניתן כאמור, ע"י בימ"ש. בימ"ש ייתן צו לעריכת הבדיקה בהתחשב ב"טובת הקטין" בלבד. "טובת" ההורים או הסכמתם חשובה, אך לא די בה.

יש להגיש בקשה לבית המשפט להתיר מסירה של התביעה אל הנתבע, באמצעות ביצוע "תחליף המצאה", כגון פירסום בעיתון מקומי באיזור מגוריו של הנתבע בחו"ל או להתיר מסירה אישית של מסמכי התביעה, באמצעות שליח. זאת ועוד, אם נתבע בחו"ל מסרב לקבל דבר דואר, ועל גבי דבר הדואר מופיעה חותמת על דבר הסירוב, אזי, סירוב מעין זה עלול להוות הוכחה לידיעת הנתבע על התהליך המתנהל נגדו, וסיכול המסירה על ידיו עלול לפעול לחובתו. 

עלות בדיקת רקמות על פי צו של בית המשפט נקבעת על פי תעריפי בית החולים המוסמך לבצע את הבדיקה.

לא! תשלום מזונות ע"י אדם יכול לשמש כראייה נסיבתית בתביעת אבהות. תשלום מזונות ע"י אדם איננו מהווה תחליף לבדיקת רקמות. תשלום מזונות עשוי גם להתרחש בהתנדבות.

אמו של קטין, שנולד לה מחוץ לנישואין, יכולה לסרב לביצוע בדיקת רקמות, אשר נדרשת במסגרת תביעת אבהות, אולם סירובה עלול לפעול לחובתה. תביעת מזונות קטין, שנולד מחוץ לנישואין, מושתתת על הוכחת אבהות, ובהעדר בדיקת רקמות, כאמצעי הוכחה, נשמט הבסיס לתביעה.

בעבר היה נהוג לגבי ילדים שנולדו מחוץ לנישואין כי עד הגיעם לגיל 3, ניתן לרשמם במשרד הפנים, על פי הצהרות שני הוריהם בלבד. כיום, כתנאי לרישומו של ילד במשרד הפנים וייחוסו לאביו, יש לבצע בדיקת רקמות, וזאת אך ורק עפ"י צו בימ"ש.

 כן ! הואיל ואמה של הילדה איננה יהודיה, והואיל והילדה איננה יהודיה ,והואיל ודין ממזרות קיים ,אך ורק בין יהודים ,לפיכך אם תוגש תביעה מתאימה לביהמ"ש ,אזי ביהמ"ש רשאי להורות על בדיקה לזיהוי גנטי.

לא ! עפ"י חוק מידע גנטי, התשס"א – 2000, בדיקת רקמות מותנית בצו שיפוטי .צו של בית משפט בישראל ,יתייחס מטבע הדברים לקיום בדיקת הרקמות, בישראל.בהעדר צו שיפוטי ,מלכתחילה ,בדבר קיום הבדיקה,ולנוכח קיום הבדיקה הצפוי בחו"ל, קרוב לוודאי שביהמ"ש בישראל לא יתיר בדיעבד את עריכת הבדיקה, ואף לא יתיר בדיעבד את קיומה בחו"ל ,ולפיכך יהיו אשר יהיו תוצאותיה, תיחשב הבדיקה כראיה לא קבילה, והגשתה לביהמ"ש לא תותר.

כן ! ככלל, כל אדם יכול לסרב לעבור בדיקה לזיהוי גנטי. אין שום הוראת חוק ,אשר מחייבת אדם כלשהו לעבור בדיקת רקמות. אולם , לסירוב לעבור בדיקת רקמות, יש משמעות, אך ורק, בתחום דיני הראיות . בדיקת רקמות הינה ראייה, וסירוב לעבור את הבדיקה כמוהו, כסירוב להגיש ראייה לביהמ"ש, דבר שעלול לפעול לחובת הסרבן . לעומת זאת הסכמה לעבור את הבדיקה עשוייה לעזור לביהמ"ש להגיע לחקר האמת, ועשוייה לעזור לגבר בעל הספק, לדעת אם הוא אב אם לאו.

בית משפט שוקל את נושא הזיהוי הגנטי של האב מבחינת טובת הקטין. בדרך כלל,כאשר מתעורר ספק בעניין האבהות ,אצל בני זוג נשואים ,ויהודים,בית משפט יימנע ממתן החלטה בדבר עריכת בדיקה לזיהוי גנטי, וזאת כדי שלא לחשוף את הקטין לכתם של ממזרות,מפאת חשיבות העקרון של טובת הקטין. אולם במקרה של נישואי גבר נוצרי עם אשה יהודיה, אין חשש מפני ממזרות,משום שדין ממזרות חל רק על נישואי יהודים בלבד. לפיכך, לכאורה,ניתן לצפות לכך שביהמ"ש יורה, במצב של נישואים בין בני דתות שונות, על עריכת בדיקת רקמות,אלא שכאן מתגלה היבט נוסף של עקרון טובת הקטין.ביהמ"ש ניצב בפני דילמה ,ועליו להכריע בין ערכים מתנגשים. מצד אחד ניצבים סוגיית האבהות הביולוגית והאינטרס להגיע לחקר האמת,ומצד שני ניצבת סוגיית האבהות הפסיכולוגית,אשר עלולה להיות מנוגדת לאבהות הביולוגית,ולעמוד בסתירה לאינטרס להגיע לחקר האמת, מחמת עקרון טובת הילד. במצב זה יתכן שתועדף האבהות הפסיכולוגית של האב,מבחינת הילד ,על פני נטילת הסיכון של שלילת האבהות הביולוגית,דהיינו שתועדף טובת הקטין וההגנה על תפיסת האבהות ,מנקודת ראותו הסובייקטיבית.

אם חד הורית ,אשר נולד לה ילד, מחוץ לנישואין,ואשר אינה זוכה לשיתוף פעולה כלשהו מצד אביו,הן מבחינת ההכרה באבהותו ,והן בעניין מזונות הקטין, יכולה להגיש תביעת אבהות כנגד אותו גבר,במסגרתה תתבצע בדיקת זיהוי גנטי,לצורך הוכחת האבהות. בד בבד עם התביעה להכרזת אבהות ,היא רשאית להגיש תביעה למזונות הקטין,אשר הצלחתה תלויה בהכרח בהוכחת האבהות.

כן ! נושא זה, לא עמד עד כה,במבחן משפטי,עד כמה שידוע לנו .ככלל ,לכל אדם יש זכות לדעת את זהות הוריו. כפי שבגיר מאומץ זכאי למשל ,לבקש לפתוח את תיק האימוץ בעניינו,כדי לדעת את זהות הוריו ,וכמו למשל שבן זוג זכאי לעתור למתן ידיעות כלפי בן זוגו האחר ,כך גם על דרך ההיקש ילד זכאי ,כלפי אמו ,לדעת את זהות אביו מולידו,והאם אינה נהנית מחיסיון בעניין זה.

כן ! ככלל, כל אדם יכול לסרב לעבור בדיקה לזיהוי גנטי. אין שום הוראת חוק ,אשר מחייבת אדם כלשהו לעבור בדיקת רקמות. אולם , לסירוב לעבור בדיקת רקמות, יש משמעות, אך ורק, בתחום דיני הראיות . בדיקת רקמות הינה ראייה, וסירוב לעבור את הבדיקה כמוהו, כסירוב להגיש ראייה לביהמ"ש, דבר שעלול לפעול לחובת הסרבן . לעומת זאת הסכמה לעבור את הבדיקה עשוייה לעזור לביהמ"ש להגיע לחקר האמת, ועשוייה לעזור לגבר בעל הספק, לדעת אם הוא אב אם לאו.

נתבע שנדחתה נגדו תביעת אבהות, רשאי להגיש תביעת נזיקין ולעתור לפיצויים ולהשבת הכספים ששילם בעבור מזונות, אם הוטלו עליו, בעבור ההוצאות המשפטיות שנגרמו לו, על הפסדים שגרמו לבטול זמנו, ובעבור עוגמת הנפש וההשפלה שנגרמו לו.

לא! התחייבות כזו, בעל פה או בכתב, הינה חסרת ערך, משום שהתביעה איננה תביעתה של האם, אלא תביעה של הוולד.

כנראה שכן. אם תורמי זרע יהיו חשופים לסיכון כספי כלשהו, הם יחדלו לתרום זרע. אין עדיין פסיקה בנושא בישראל.

כן

סירובו עלול לפעול לחובתו, במישור של דיני הראיות, וייתכן שאם יתמיד בסירובו, אזי ייקבע, שהוא האב.

כן! אפילו אם השקר יתגלה לאחר שנים רבות! בחודש אוגוסט 2010, בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק קבע ,כי ניתן לשלול אזרחות ישראלית של אדם,גם לאחר שנים רבות, אם היא הושגה מלכתחילה, על בסיס של מידע כוזב או מצג שווא בדבר יהדותו. בג"צ דחה עתירה לביטול החלטת שר הפנים, לפיה נשללה אזרחותו של העותר,ושל בני משפחתו . העותר, "עלה" לארץ מבולגריה בשנת 1991 על בסיס תעודת לידה משוחזרת,על פיה אימו היתה יהודיה. בשנת 2007 ,לאחר בדיקה מעמיקה, התגלה השקר,ושר הפנים החליט,כי העותר מעולם לא היה זכאי לעלות לישראל,ושלל ממנו את מעמדו,ואת מעמדם של בני משפחתו.

בג"ץ הדגיש שמעמד של עולה, שניתן לאדם מכח חוק השבות תש"י-1951 נתון לאפשרות ביטול על ידי שר הפנים,אך שלילת מעמד זה מהווה פגיעה קשה בפרט, ולכן נדרש מטען ראייתי כבד משקל במיוחד,כדי להצדיק מהלך שכזה.

לא ! עפ"י חוק האזרחות תשי"ב-1952 ,ממועד הענקת האזרחות ,הופך הנתין הזר ,אשר היה עד אז במעמד של תושב קבע,לאזרח ישראלי, לכל דבר ועניין ,וככזה מעמדו האישי בין אם הוא נשוי או גרוש אינו מהווה עילה לביטול או לשלילת אזרחותו, והוא רשאי להתגרש מאשתו,כרצונו.אולם במידה ויתברר כי האזרחות נרכשה על יסוד פרטים כוזבים, וכי קשר הנישואין היה מושתת על מצגי שווא או נתונים פיקטיביים ונעשה למראית עין ,למטרת השגת האזרחות ,אזי החוק מעניק לשר הפנים ,סמכות ,לבטל את אזרחותו הישראלית של אותו אדם,גם בדיעבד .

הואיל ובקשת האזרחות של תושב ארעי ,אשר הוגשה ע"י אשתו מכוח אזרחותה הישראלית נסמכת על נישואיהם וחייהם המשותפים ,לפיכך בהתרחש גירושים ביניהם ,בהכרח יישמט הבסיס לבקשת האזרחות,כלומר המעמד הארעי יבוטל,והתושב הארעי יהיה צפוי לגירוש מישראל.

לא! ישנן שתי דרכים להסדרת מעמדו של בן זוג,שהוא תושב זר.האחת הסדרת מעמד לבן הזוג הזר באמצעות נישואים אזרחיים ,מחוץ לישראל. דרך אחרת היא הגשת בקשה להענקת מעמד של תושב זמני,בהסתמך על החיים המשותפים, על פי נהלי משרד הפנים.לאחר הגשת הבקשה יוזמנו בני הזוג לראיון,ויישאלו בנפרד מול פקיד משרד הפנים,שאלות כדי שניתן יהיה להיווכח בדבר אמיתות הקשר הזוגי, וכנות הבקשה.על פניו נראה ,כי תקופת היכרות בת חודשיים עלולה להתפרש כקשר ארעי ,וככזה ,ספק אם בקשה על בסיס חיים משותפים, כידועים בציבור תאושר,בשלב זה,ע"י משרד הפנים.

על אף האמור בחוק האזרחות לפיו קטין אמור להירשם כאזרח ישראלי מכח היותו צאצא של אזרח ישראלי ,בפועל משרד הפנים מסרב לרשום במקרים כאלו את הקטין במרשם האוכלוסין בהסתמך על הצהרת אבהות בלבד, ודורש הוכחה חד משמעית, דהיינו בדיקת רקמות אשר קרוייה גם "בדיקה לסיווג רקמות" .מכאן שישנן שתי דרכי פעולה, האחת ארוכה ויקרה יותר ,באמצעות עתירה מינהלית נגד שר הפנים ובמסגרתה לנסות לתקוף את חוקיות מדיניות משרד הפנים,כדי להכשיר את רישום הקטין.השנייה שהיא קצרה ויעילה יותר וזאת ע"י הגשת בקשה משותפת של שני הורי הקטין,לביהמ"ש על מנת שיינתן צו לביצוע בדיקה לזיהוי גנטי, בהתאם לדרישת משרד הפנים .

על אף האמור בחוק האזרחות לפיו קטין אמור להירשם כאזרח ישראלי מכח היותו צאצא של אזרח ישראלי ,בפועל משרד הפנים מסרב לרשום במקרים כאלו את הקטין במרשם האוכלוסין בהסתמך על הצהרת אבהות בלבד, ודורש הוכחה חד משמעית, דהיינו בדיקת רקמות אשר קרוייה גם "בדיקה לסיווג רקמות" .מכאן שישנן שתי דרכי פעולה, האחת ארוכה ויקרה יותר ,באמצעות עתירה מינהלית נגד שר הפנים ובמסגרתה לנסות לתקוף את חוקיות מדיניות משרד הפנים,כדי להכשיר את רישום הקטין.השנייה שהיא קצרה ויעילה יותר וזאת ע"י הגשת בקשה משותפת של שני הורי הקטין,לביהמ"ש על מנת שיינתן צו לביצוע בדיקה לזיהוי גנטי, בהתאם לדרישת משרד הפנים .

לא! העובדה שאדם היה נשוי בעבר לאזרחית ישראלית, אינה מוכרת כטעם מספיקלהענקת אזרחות. אילו נישואיו היו נמשכים, כי אזי, בתום חמש שנים, מאז היה  לתושב זמני הוא היה מקבל אזרחות. 

קרוב לוודאי שהמעמד של תושב זמני יבוטל, כתוצאה מן הגירושין, וזאת משום שמעמד זה הושג כתוצאה מן הנישואין. כמו כן יתכן שיוצא צו גירוש מן הארץ נגד אותו אדם, אם וכאשר יבוטל המעמד של תושב זמני

כן! אולם תהליך קבלת האזרחות הינו ממושך, ומדורג. עריכת הנישואין כשלעצמה אין בה כדי להקנות זכות אוטומטית לאזרחות. תחילתו של התהליך הוא בהגשת בקשה למשרד הפנים למתן אשרה של תושב זמני. הליך ההתאזרחות נמשך כ-1/2 4 שנים, מאז מתן מעמד של תושב זמני

אשרת השהייה בישראל, והמעמד של תושב זמני , הוענקו לנתין זר, בזכות הקשר הזוגי שהוא קיים עם אזרחית ישראלית מסויימת .בהסתיים קשר זה, אמור מעמדו המיוחד לפקוע. אולם כפי שבת הזוג הקודמת פעלה ,תמכה, הצהירה ,וגרמה לקבלת המעמד של תושב זמני, כך גם יכולה לעשות בת הזוג החדשה ,ולסייע לנתין הזר, מול משרד הפנים ,לקבל או לשמור על מעמדו כתושב זמני.

כן ! אולם הדבר תלוי בשיקול הדעת של פקידי משרד הפנים,אשר צריכים להתרשם ולהיווכח,כי הזוגיות הנוכחית איננה פיקטיבית.יתכן מאוד שפקידי משרד הפנים ידרשו מבת זוגתך לצאת, קודם כל, מן הארץ,כפועל יוצא מביטול אשרת השהייה שלה,ורק לאחר מכן היא תוכל לנסות להיכנס לישראל עם אשרת תייר.רק אז היא תוכל להתחיל לפעול ,כדי להסדיר את מעמדה. פקידי משרד הפנים,כפי הנראה,לא יאפשרו לכם לעשות קיצור דרך בירוקרטי, והגיוני כאחד,ולפיכך לא יאפשרו את המשך שהייתה בארץ ,אלא יידרשו את יציאתה,ואף יסרבו להתחייב מראש,מה תהא החלטתם בעתיד.

כן! באמצעות עמותות מורשות בישראל, אשר עוסקות באימוץ בין –ארצי, בהתאם לחוק האימוץ, בשים לב לכך,שעפ"י רוב, מדינות בחו"ל מאפשרות אימוץ קטינים ע"י זוגות בלבד.

ככלל, אימוץ של קטין ישראלי,בתוך ישראל , אפשרי במסגרת זוגיות בלבד, אך לכלל יש חריגים. למשל,אם אשה הייתה בת זוג של הורה ביולוגי שנפטר,והילד מיועד לאימוץ, או למשל ,אם אשה הינה רווקה אשר מוכנה לאמץ ילד ,אשר הרשויות בישראל אינן מצליחות למצוא בעבורו הורים מאמצים.

כן! אם הוכח שההסכמה הושגה באמצעים פסולים, וכל עוד לא ניתן צו אימוץ.

כן! אם בצו האימוץ נקבע במפורש "אימוץ פתוח".

אם טרם ניתן צו אימוץ, האם יכולה לחזור בה מהסכמתה לאימוץ. לעומת זאת, אם כבר ניתן צו אימוץ, הדבר בלתי אפשרי, אבל לבית המשפט יש שיקול דעת לבטל את הצו, בתנאים מסויימים.

ככלל, החלטה כזו ניתנת בעת מתן צו האימוץ, אולם במקרים מסויימים היא יכולה להינתן בשלב מאוחר יותר, כדי לאפשר בדיקה, ע"י פקידת סעד, של השפעת ניתוק הקשר או קיום הקשר על הילד.

לא! גם אם הקשר בין הקטין לאביו הביולוגי רופף מידי, סיכויי הצלחת בקשה לאימוץ ע"י הבעל השני הינם אפסיים.

כן! כאשר האב איננו בנמצא או כאשר האב חסוי או כאשר האב חסר מסוגלות הורית. בימ"ש עשוי למנות לאב הביולוגי אפוטרופוס לדין ובמצב זה הוא רשאי להתנגד לאימוץ

כל עוד לא ניתן צו אימוץ, האם יכולה, לחזור בה, מהסכמתה לאימוץ ובימ"ש עשוי להתחשב בכך במכלול שיקוליו.

כן! במסגרת תיק האימוץ יבדק ענין הסכמתה של הילדה, תיבחן שאלת רצונו והתאמתו של האב המיועד לתפקיד, וכן עמדת האם ושירותי הרווחה, באמצעות תסקיר. באם תינתן תשובה חיובית ע"י כל הגורמים הנוגעים בדבר, עשוי להינתן צו האימוץ.

אם השאלה בענין אימוץ, נשאלת בצורה כלשהי, בטפסים אותם יש למלא, אזי, אין ברירה אלא להזכיר ענין זה. לעומת זאת, אם אין שאלה בנדון זה, אז אין הכרח לציין זאת

לבית משפט למשפחה.

כן! בכפוף להסכמה של כל הצדדים, לפי חוק האימוץ.

כן! במקרים מסויימים.

ביטול החובות והזכויות של ההורים הביולוגיים והעברתן להורים המאמצים.

כן! רק לאחר גיל 18.

כן! בדרך כלל.

כן! כחריג.

כן! בתנאי שהוא מבוגר בלא יותר מ- 48 שנים מהילד

כעת מתבררת עתירה בבית המשפט העליון בסוגיה זו. אם האימוץ לא יוכר, אז תוענק אפוטרופסות.

לא! גם הורות כתוצאה מאימוץ, הינה בלתי הפיכה

כן! אבל יתכן שהתנהגות נפסדת, בבחינת "בן מרדן", מהווה עילה להפחתת מזונות.

לא! רק לילד מאומץ יש זכות עיון, בהיותו בגיר.

לא!

כן!

כן! במקרים קיצוניים ובנסיבות של ניתוק מוחלט.

כן! אימוץ על ידי יחיד מותר במקרה כזה.

כן! אימוץ ע"י יחידה מותר במקרה כזה, כחריג לכלל.

כן! ככלל, בית משפט יתן צו אימוץ לילד, אשר גילו בין 9-18 , רק אם נוכח לדעת שהמאומץ רוצה שאותו מאמץ יאמץ אותו

לא! על פי החוק רק זוג נשוי יכול לאמץ ילד, בישראל, למעט מספר חריגים. ככלל, החוק איננו מאפשר לרווק/ה לאמץ ילד.

בדרך כלל, אין אימוץ של ילדים בגירים, אלא בנסיבות חריגות ומטעמים מיוחדים, וביתר שאת כאשר קיים אב ביולוגי, למרות שהקשר עמו מעורער או רופף.

על פי החוק הורה מאמץ יכול להיות אך ורק בן דתו של המאומץ. בן זוג שעבר גיור קונסרבטיבי איננו נחשב כיהודי, על פי ההלכה. כפי הנראה, בעדר גיור כהלכה לא יאושר אימוץ בנסיבות אלה.

בית המשפט לא יתן צו אימוץ אלא אם נוכח שההורים הביולוגיים נתנו את הסכמתם לאימוץ. יחד עם זאת, ניתן להכריז על קטין כבר אימוץ, ללא קבלת הסכמת ההורים, וזאת בין היתר, במקרה שההורה לא היה בקשר עם הקטין המועמד לאימוץ במשך 6 חודשים רצופים ולא קיים את חובותיו לדאוג לקטין במשך תקופה זו. במקרה זה, יוכרז הקטין כבר אימוץ והליך השלמת האימוץ ייעשה ללא הסכמת הוריו הביולוגיים.

לא! אין איסור חוקי על ילד מאומץ, בגיר, להפגש עם הוריו הביולוגיים, יחד עם זאת, מומלץ שהפגישה תעשה באמצעות השירות למען הילד, אשר במסגרתו פועלים אנשי מקצוע מיומנים, אשר מסוגלים לסייע בידי המאומץ והוריו בתהליך וההכנה לקראת הפגישה בין ההורים לבין הילד.  

צו האימוץ אשר ניתן ע"י ביהמ"ש, בניגוד להמלצות השירות למען הילד, ניתן לערעור, בתוך 45 ימים, מאז מועד מתן פסק הדין.

לא! אימוץ ייעשה רק ע"י צו של בית המשפט בישראל ובית המשפט מפעיל את סמכותו בישראל ליתן צו אימוץ, רק כאשר המבקש הינו אזרח או תושב המתגורר בארץ לפחות שלוש שנים עד 5 שנים, קודם להגשת הבקשה.

כן! מאומץ יכול וזכאי לקבל מידע על משפחתו הביולוגית, מתוך תיק האימוץ. מתוך תיק האימוץ ניתן ללמוד האם מישהו מבני המשפחה הביולוגית ניסה ליצור קשר או הביע ענין ליצירת קשר עם המאומץ, וכן לברר פרטים אישיים על ההורים הביולוגיים.

באופן עקרוני, על פי חוק אימוץ ילדים (1981), רק בני זוג נשואים נשואים יכולים לאמץ ביחד. ברם, קיימים חריגים לכלל זה, בהם ביהמ"ש יתן צו אימוץ, למשל, כאשר, הוריו של המאומץ הלכו לעולמם, והמבקש לאמץ הוא קרוב משפחה של המאומץ והינו רווק או רווקה.

אין מניעה בחוק אימוץ ילדים (1980), לאימוץ במסגרת המשפחה המורחבת של המאומץ, אולם על האימוץ להיעשות ע"י בני זוג נשואים, או במידה ומדובר במאמץ יחיד, בימ"ש רשאי ליתן צו אימוץ, במידה והורי המאומץ אינם בחיים, והמבקש לאמץ אינו נשוי, או אם המאמץ הוא בן הזוג של הורה המאומץ או מי שאימץ אותו בעבר.

כן ! אם הילדה נולדה מחוץ לנישואין ,ואם זהות אביה לא ידועה או זהות אביה ידועה, אך לא רשומה,ולא הוכרה, ואם הבעל הנוכחי מהווה דמות אבהית בחייה של הילדה, ואם אמה של הילדה מצדדת באימוץ הילדה על ידיו, ואם רשויות הרווחה עשויות לתמוך בכך,אזי יש לפתוח תיק אימוץ,ולהתחיל לפעול בעניין.

כן ! חוק אימוץ ילדים תשמ"א-1981,מתייחס בדרך כלל לאימוץ קטינים, אולם , עפ"י החוק , ניתן לטפל גם באימוץ של בגיר, אולם זהו חריג לכלל.משרדנו טיפל בהצלחה, לפני מספר שנים בתיק אימוץ של בגירה, עם נסיבות דומות .

על פי חוק רשאי מאומץ לפתוח את תיק האימוץ. על מנת לפתוח את תיק האימוץ על המאומץ לפנות אל השירות למען הילד באיזור מגוריו עם בקשתו, כאשר מכתב זה מהווה, למעשה, יפוי כוח של המאומץ לשירות למען הילד לפתוח את תיק האימוץ. המכתב צריך לכלול: שם ההורים המאמצים, שם ומס' ת.ז. של המאומץ, תאריך לידה, כתובת וטלפון להתקשרות. לאחר קבלת המכתב יוזמן המאומץ לפגישה עם פקידת סעד לחוק האימוץ. פגישה זו הינה פגישת היכרות והסבר על תהליך פתיחת התיק. לאחר הפגישה יחליט המאומץ אם ברצונו לפגוש בהורים הביולוגיים. תיק האימוץ מכיל פרטים על אחיו הביולוגיים של המאומץ, אולם מיפגש עימהם תלוי בהסכמתם. לקבלת מידע נוסף ניתן לפנות לטלפון 02-6708177 ופקס 02-6708451.

תיק אימוץ אשר נפתח בצרפת ומתנהל שם, צריך להסתיים שם. מינוי ההורים המיועדים כאפוטרופסים על קטין מהווה שלב חשוב בדרך להשלמת הליך האימוץ. יש לבחון עפ"י הדין הצרפתי, איזו השפעה יש לפטירת האב המיועד. רצוי להשלים את הליך האימוץ בצרפת, יציאה לחו"ל (לצמיתות) בעיצומו של ההליך עלולה לשבשו או להפסיקו.

אין מניעה בחוק אימוץ ילדים (1980), לאימוץ במסגרת המשפחה המורחבת של המאומץ, אולם על האימוץ להיעשות ע"י בני זוג נשואים, או במידה ומדובר במאמץ יחיד, בימ"ש רשאי ליתן צו אימוץ, במידה והורי המאומץ אינם בחיים, והמבקש לאמץ אינו נשוי, או אם המאמץ הוא בן הזוג של הורה המאומץ או מי שאימץ אותו בעבר.

כן! מאומץ יכול וזכאי לקבל מידע על משפחתו הביולוגית, מתוך תיק האימוץ. מתוך תיק האימוץ ניתן ללמוד האם מישהו מבני המשפחה הביולוגית ניסה ליצור קשר או הביע ענין ליצירת קשר עם המאומץ, וכן לברר פרטים אישיים על ההורים הביולוגיים.

לא! אימוץ ייעשה רק ע"י צו של בית המשפט בישראל ובית המשפט מפעיל את סמכותו בישראל ליתן צו אימוץ, רק כאשר המבקש הינו אזרח או תושב המתגורר בארץ לפחות שלוש שנים עד 5 שנים, קודם להגשת הבקשה.

צו האימוץ אשר ניתן ע"י ביהמ"ש, בניגוד להמלצות השירות למען הילד, ניתן לערעור, בתוך 45 ימים, מאז מועד מתן פסק הדין.

לא! אין איסור חוקי על ילד מאומץ, בגיר, להפגש עם הוריו הביולוגיים, יחד עם זאת, מומלץ שהפגישה תעשה באמצעות השירות למען הילד, אשר במסגרתו פועלים אנשי מקצוע מיומנים, אשר מסוגלים לסייע בידי המאומץ והוריו בתהליך וההכנה לקראת הפגישה בין ההורים לבין הילד. 

לא! אם הילד נמסר לאימוץ בעת שאמו הביולוגית היתה נשואה, אזי קיימת חזקה שהבעל דאז הינו אביו של הילד. אם בעת האימוץ, האם לא היתה נשואה, והיא שמרה בסוד את זהות האב, אשר אבהותו לא הוכרזה, מן הסתם, אזי אין היא חייבת לגלות כיום, את זהות האב.

על פי החוק הורה מאמץ יכול להיות אך ורק בן דתו של המאומץ. בן זוג שעבר גיור קונסרבטיבי איננו נחשב כיהודי, על פי ההלכה. כפי הנראה, בעדר גיור כהלכה לא יאושר אימוץ בנסיבות אלה.

בדרך כלל, אין אימוץ של ילדים בגירים, אלא בנסיבות חריגות ומטעמים מיוחדים, וביתר שאת כאשר קיים אב ביולוגי, למרות שהקשר עמו מעורער או רופף.

לא! על פי החוק רק זוג נשוי יכול לאמץ ילד, בישראל, למעט מספר חריגים. ככלל, החוק איננו מאפשר לרווק/ה לאמץ ילד.

יש לברר זאת בשירות למען הילד ועם פקידת סעד ראשית. במידה והם אינם זוכים לשיתוף פעולה, יש לפנות בבקשה לבית המשפט לענייני משפחה ולנסות לקבל צו שיורה לשירות למען הילד למסור להורים את המידע המבוקש.

בית המשפט לא יתן צו אימוץ אלא אם נוכח שההורים הביולוגיים נתנו את הסכמתם לאימוץ. יחד עם זאת, ניתן להכריז על קטין כבר אימוץ, ללא קבלת הסכמת ההורים, וזאת בין היתר, במקרה שההורה לא היה בקשר עם הקטין המועמד לאימוץ במשך 6 חודשים רצופים ולא קיים את חובותיו לדאוג לקטין במשך תקופה זו. במקרה זה, יוכרז הקטין כבר אימוץ והליך השלמת האימוץ ייעשה ללא הסכמת הוריו הביולוגיים.

לא! אם הילד נמסר לאימוץ בעת שאמו הביולוגית היתה נשואה, אזי קיימת חזקה שהבעל דאז הינו אביו של הילד. אם בעת האימוץ, האם לא היתה נשואה, והיא שמרה בסוד את זהות האב, אשר אבהותו לא הוכרזה, מן הסתם, אזי אין היא חייבת לגלות כיום, את זהות האב.

כן! הבן המאומץ יכול לפנות לשירות למען הילד, אשר באמצעותו התבצע הליך האימוץ ולברר שם את פרטיו של אביו הביולוגי.

אם השאלה בענין אימוץ, נשאלת בצורה כלשהי, בטפסים אותם יש למלא, אזי, אין ברירה אלא להזכיר ענין זה. לעומת זאת, אם אין שאלה בנדון זה, אז אין הכרח לציין זאת.

כן! במסגרת תיק האימוץ יבדק ענין הסכמתה של הילדה, תיבחן שאלת רצונו והתאמתו של האב המיועד לתפקיד, וכן עמדת האם ושירותי הרווחה, באמצעות תסקיר. באם תינתן תשובה חיובית ע"י כל הגורמים הנוגעים בדבר, עשוי להינתן צו האימוץ.

כן! ילד מאומץ שמלאו לו 18 שנה, יכול, בהיותו בגיר, לבקש לפתוח את תיק האימוץ ובאמצעותו לנסות לאתר את הוריו הביולוגיים. פעולה זו בלתי תלויה בהורים מאמצים, ויכולה להעשות ללא ידיעתם.

כן! ילד מאומץ, בהגיעו לבגרות רשאי לבקש לפתוח את תיק האימוץ, שם מצויים פרטי הוריו הביולוגיים.

כל עוד לא ניתן צו אימוץ, האם יכולה, לחזור בה, מהסכמתה לאימוץ ובימ"ש עשוי להתחשב בכך במכלול שיקוליו.

כן! כאשר האב איננו בנמצא או כאשר האב חסוי או כאשר האב חסר מסוגלות הורית. בימ"ש עשוי למנות לאב הביולוגי אפוטרופוס לדין ובמצב זה הוא רשאי להתנגד לאימוץ.

לא! גם אם הקשר בין הקטין לאביו הביולוגי רופף מידי, סיכויי הצלחת בקשה לאימוץ ע"י הבעל השני הינם אפסיים

כן ! אולם צו אימוץ של בגיר יינתן בנסיבות מיוחדות, אשר בבסיסן שרר קשר רב שנים בין ההורה המאמץ והמיועד לאימוץ.

ככלל, החלטה כזו ניתנת בעת מתן צו האימוץ, אולם במקרים מסויימים היא יכולה להינתן בשלב מאוחר יותר, כדי לאפשר בדיקה, ע"י פקידת סעד, של השפעת ניתוק הקשר או קיום הקשר על הילד.

אימוץ פתוח מתאפשר כאשר בית המשפט מחליט, בצו האימוץ, על המשך קשר בין הילד המאומץ לבין המשפחה הביולוגית שלו או חלק ממנה.

אימוץ סגור מתרחש, כאשר צו האימוץ מורה על ניתוק מוחלט, של הקשר בין הילד המאומץ לבין הוריו הביולוגיים ומשפחת המוצא שלו

אם טרם ניתן צו אימוץ, האם יכולה לחזור בה מהסכמתה לאימוץ. לעומת זאת, אם כבר ניתן צו אימוץ, הדבר בלתי אפשרי, אבל לבית המשפט יש שיקול דעת לבטל את הצו, בתנאים מסויימים.

כן! אם בצו האימוץ נקבע במפורש "אימוץ פתוח".

כן! כל עוד לא ניתן צו אימוץ, בית המשפט יכול לבטל את הסכמתה מטעמים מיוחדים.

כן! בהתמלא אחד או יותר מן התנאים הקבועים בחוק, שמאפשרים זאת.

כן! בית משפט מוסמך להחליט כך, כאשר הוא משוכנע שהילד לא יודע שהמאמץ איננו ההורה הביולוגי שלו, הקשר מוצלח וטובת המאומץ דורשת שהאימוץ לא יתגלה לו.

כן! ככלל, בית משפט יתן צו אימוץ לילד, אשר גילו בין 9-18 , רק אם נוכח לדעת שהמאומץ רוצה שאותו מאמץ יאמץ אותו.

כן! אימוץ ע"י יחידה מותר במקרה כזה, כחריג לכלל.

כן! אימוץ על ידי יחיד מותר במקרה כזה.

בדרך כלל לא, אבל כחריג כן.

כן! במקרים קיצוניים ובנסיבות של ניתוק מוחלט.

לא! רק בני זוג הטרוסקסואלים כשרים לאמץ.

כן!

לא!

לא! רק לילד מאומץ יש זכות עיון, בהיותו בגיר.

לפנות לבית המשפט, בבקשה לתת הוראות  למימוש זכותו של המאומץ, לעיין בפנקס האימוצים.

כן! אבל יתכן שהתנהגות נפסדת, בבחינת "בן מרדן", מהווה עילה להפחתת מזונות.

לא! גם הורות כתוצאה מאימוץ, הינה בלתי הפיכה.

לא! מינוי קרוב משפחה כאפוטרופוס ליתומים, יאפשר את ניהול ענייניהם.

כעת מתבררת עתירה בבית המשפט העליון בסוגיה זו. אם האימוץ לא יוכר, אז תוענק אפוטרופסות

לא!

לא!

כן! בתנאי שהוא מבוגר בלא יותר מ- 48 שנים מהילד.

כן! כחריג.

כן! רק לאחר גיל 18.

ביטול החובות והזכויות של ההורים הביולוגיים והעברתן להורים המאמצים.

כן! במקרים מסויימים.

כן! כאשר קיימים יחסים ממושכים של הורה-ילד בין המאמץ למאומץ.

כן!

כן! בכפוף להסכמה של כל הצדדים, לפי חוק האימוץ.

כן! בתנאים מסויימים.

לבית משפט למשפחה.

כן! הן בת הזוג, והן המשטרה ,יכולים לנקוט בהליכים נגד נתין זר בגלל אלימות. בת זוגתו יכולה לבקש מבית המשפט,צו הגנה,בהליך אזרחי,כנגד בן הזוג האלים ,והמשטרה יכולה לפתוח בהליך פלילי,ולגרום להגשת כתב אישום ,נגד בן הזוג,בגין תקיפת בת זוג.

ככל שגדל המרחק בזמן, בין מועד הארוע האלים הנטען, לבין מועד הגשת הבקשה למתן צו הגנה, כך נחלש כוחה של הבקשה.

לא!כנגד טענה חמורה בעניין הטרדה או התעללות מינית בקטין, נוקט בית המשפט, בדרך כלל בהגשת "עזרה ראשונה" באופן מיידי, עוד בטרם נבדקת אמיתות הטענות. לגופו של עניין, בשלב נקיטת "אמצעי חירום" גוברת זכות הקטין (להגנה) על זכות האב (להסדרי ביקור).

כן ! עפ"י החוק למניעת אלימות במשפחה התשנ"א-1991 ,בן משפחתו של אדם אלים, לרבות בן זוגו או צאצא שלו ,רשאי לפנות במסגרת הליך מהיר, לבית המשפט בבקשה לקבל צו הגנה, גם כאשר קיים חשש מפני שימוש באלימות,וזאת בין אם מדובר באלימות פיזית, ובין אם מדובר בהתעללות או התעמרות רגשית או נפשית.במסגרת הבקשה ניתן ,גם לבקש להרחיק את האב התוקפן,מבית מגורי המשפחה ,ובכך למנוע את האיום הממשי אליו נחשפים הילדים .כמו כן, ניתן לבקש מביהמ"ש להורות לאב האלים לעבור טיפול מונע כאמצעי לפתרון הנטייה לגילוי אלימות,ממנה הוא סובל.

בית משפט למשפחה מוסמך לתת צו הגנה למשך 3 חודשים, עם אפשרות להארכה עד שישה חודשים, וכחריג עד שנה.

כן!

כן!

כן!

כן! בחוק למניעת אלימות במשפחה – 1991, וגם בחוק העונשין – 1977.

כן! בהסכמת הצדדים.

כן! וגם לחייב אותה לשלם פיצוי הולם

כן! חותן נכנס להגדרה של בן משפחה, לצורך נקיטת הליכים לפי החוק למניעת אלימות במשפחה.

כן! לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת, שנכנס לתוקף בשנת 2001

כן! ניתן להגיש תביעה למתן צו מניעה קבוע, יחד עם בקשה למתן צו מניעה זמני, שיאסור את הכניסה לבית, על בן המשפחה האלים.

כן! ניתן להוציא צווים במטרה למנוע התעמרות או התאכזרות נפשית

כן!

20 שנות מאסר, לאחר תיקון בחוק העונשין שנכנס לתוקף בחודש נובמבר 2002.

לבית משפט לעניני משפחה, לבית משפט שלום או לבית דין רבני.

לבקש שיינתן צו הגנה, שיאסור עליו להחזיק נשק. אם הנשק דרוש לו במסגרת עבודתו, אז לצוות על הפקדת הנשק במקום עבודתו בכל יום.

כן!

לבקש מבית משפט, שייתן צו הגנה, שיאסור עליו להיכנס הביתה ו/או להתקרב אליו, וגם שיצווה עליו לקבל טיפול גמילה מתאים.

אם מוגשת תלונה למשטרה, ניתן לעצור את מפר הצו.

לא!

כן! בית משפט יכול לתת צו הגנה, כאשר התנהגותו של בן משפחה נותנת בסיס סביר להניח, כי הוא מהווה סכנה גופנית ממשית או עלול לבצע עבירת מין.

כן! ניתן לקבל צו הגנה, האוסר על הטרדה בכל דרך ובכל מקום, לפי החוק למניעת אלימות במשפחה

כן! בית המשפט רשאי לצוות על הפקדת ערובה או ערבות, ולתת כל הוראה אחרת להבטחת שלומו ובטחונו של בן המשפחה.

כן! בית המשפט רשאי לצוות על הפקדת ערובה או ערבות, ולתת כל הוראה אחרת להבטחת שלומו ובטחונו של בן המשפחה.

כן ! תביעת לצו מניעה עילתה עצמאית ויש להיזהר ולא לנסחה כמתייחסת למדור שקט, משום שאז היא עלולה להיות שייכת לסמכות ביה"ד

כן ! ניתן להגיש תביעת נזיקין כנגד האב המתעלל. סיכויי הצלחת התביעה תלויים בהוכחת הנזק ובהוכחת הקשר הסיבתי בין התנהגות האב לנזק שנגרם לבני משפחתו.

כן ! אם יוגש כתב אישום נגד האב והוא יורשע, אזי הוא עלול להישלח לכלא, אולם אם מדובר בארוע חד פעמי, ללא נזק ממשי לילד, סביר להניח שהאב לא יישלח למאסר.

צו הרחקה או צו הגנה ניתן כתוצאה מאלימות או חשש ממשי לאלימות. אם האשה תצליח לשכנע את ביהמ"ש באמיתות תלונות שקריות שלה, אז יש לה סיכוי להצליח.

כן! אולם כדי לקבל צו הגנה יש להוכיח ולבסס את טענת האלימות או החשש הממשי מפני גילויי אלימות מצד הבעל, סמוך בזמן, למועד הגשת הבקשה.

הגשת בקשה לצו הגנה. לבקשה יצורף תצהיר מפורט, שמיועד לתמוך בה, ויצורפו אליה במידת האפשר, ראיות לביסוס הנטען בה.

הודאת אשתך בכך שתלונתה היתה האשמת שווא, הינה בבחינת ראיה, שעשויה לתמוך בטענה לחפותך. אם אשתך מוכנה להעיד במשפט, עדותה עשויה לסייע לך, אך לסבך אותה. אם קיים חשש שהיא תחזור בה מהודאתה, אז רצוי להקליט את דבריה, או לגרום לה להודות בנוכחות עדים.

כן! באמצעות צד שלישי יכובד צו ההרחקה/צו ההגנה ותכובד, גם, זכותו של האב לקיום הסדרי ראיה עם בתו.

בדרך כלל לא. אולם אם היתה אלימות קשה או אם נגרמו חבלות קשות, כתוצאה מן האלימות, יתכן מעצר עד תום ההליכים, או מעצר בית, בבית של קרוב משפחה, בעיר אחרת.

אלימות פיסית אסורה על פי החוק, והיא עלולה להוות עילה לנקיטת הליכים פליליים. הגשת תלונה במשטרה נגד הורה אלים עלולה, מצד אחד להעצים את המשבר ביחסים עמו ומצד שני לגרום לפיקוח ולריסון התנהגותו הפוגענית, וכן לאישום והרשעה בפלילים.

לא! חל איסור על שימוש באלימות כאמצעי לחינוך ילדים. אלימות כלפי ילדים עלולה לגרום להם לנזק נפשי בלתי הפיך ועלולה לסבך את ההורה האלים, בפלילים.

כן! עובדת הגשת התלונה יכולה לשמש כראיה, אולם משקל או ערך הראיה, בהעדר אישום, יהא נמוך למדי.

כן! לכאורה אין מניעה להגיש תלונה, לאחר שחלף זמן ניכר מאז קרות הארוע, אולם השיהוי עלול לפעול לחובת המתלונן. כמו כן ככל שחולף הזמן, עלול לגבור הקושי להוכיח את האלימות שהתרחשה בעבר.

כן! ניתן להגיש תביעה לצו מניעה, בבית המשפט לענייני משפחה, אשר יאסור על הבת להכנס אל בית אמה, ולהימצא בסביבותיו, ולהטריד את האם בכל דרך ובכל מקום.

הגשת כתב אישום תלויה בהמלצת המשטרה, אשר אמורה להתגבש, לאחר השלמת חקירת התלונה ובהחלטת הפרקליטות, אם מועברת אליה המלצה להגיש כתב אישום. אם המשטרה מחליטה שלא יוגש כתב אישום, מחוסר ראיות או מחוסר ענין לציבור, אזי כך יהיה.

כן! בן הזוג המוכה רשאי להגיש בקשה למתן "צו הגנה", אשר נועד לשמש כסעד זמני, למניעת אלימות במשפחה, ועשוי להינתן לפרק זמן מוגבל.

אדם שניתן כנגדו צו הגנה או צו מניעה, זכותו שלא להיות קורבן לאלימות אינה נפגעת בשל כך שבעבר הוא נקט באלימות, כלפי מבקש הצו הקודם.

כן! אישה שהיתה קורבן לאלימות מצד בעלה, אשר הודה בכך במשטרה, רשאית להגיש בקשה לצו מניעה בבית המשפט לענייני משפחה נגד הבעל אשר הוגש נגדו כתב אישום בגלל אלימותו, והוא מצוי במעצר בית . אם בימ"ש למשפחה ימצא לנכון להרחיק מן הבית, את הבעל האלים, השוהה במעצר בית, אזי הוא מוסמך להורות על כך, וזאת בד בבד עם בחינת העתקת מעצר הבית, למקום אחר, מול ביהמ"ש הדן בפלילים.

כן! ניתן להוציא צו מניעה נגד בן בגיר, אף אם איננו אלים, וגם אם איננו נרקומן. צו המניעה הינו פועל יוצא מזכותו הקניינית של בעל הנכס ואיננו תלוי בהתנהגות הבן הסורר. ילד בגיר השוהה בבית הוריו נמצא שם במעמד של בר רשות. בעל הנכס יכול להפקיע רשות זו, בכל עת

ניתן להגיש תביעה שכנגד בענין המשמורת יחד עם בקשה למשמורת זמנית על הקטינים ניתן להגיש תביעה למזונות הקטינים וכן לבקש עבורם מזונות זמניים, כסעד ביניים. בסוגיית הרכוש ניתן לבקש צווי מניעה כדי למנוע הברחת רכוש.

כן! מצד אחד, לבעל יש זכות להיכנס לדירה, כחלק מזכותו הקניינית בנכס. מצד שני לאשה ולילדים יש זכות ל-"מדור שלו" כחלק מזכותם למזונות. בנסיבות הענין, הפירוד בין בני הזוג ומגורי הבעל מחוץ לבית, סביר להניח שהזכות ל-"מדור שלו" תגבר על זכות הקניין של הבעל.

יש להגיש לבית המשפט תביעה למתן צו מניעה קבוע וזמני, כאשר התביעה והבקשה, כוללים פירוט עובדתי הנתמך בתצהיר של האירועים אשר בגינם נדרש צו מניעה. בקשה שכזו יכולה, כיום, להיות מוגשת גם במסגרת החוק למניעת הטרדה מאיימת משנת2001, בנסיבות מסויימות.

לא! אם צו הרחקה ניתן במסגרת הליך פלילי, אין האישה צד להליך זה, ועל כן לא תוכל לבטל את הצו. לעומת זאת, אם צו הגנה ניתן בבית המשפט לענייני משפחה, במסגרת החוק למניעת אלימות במשפחה, כאשר האישה היא יוזמת ההליך, הרי שהיא רשאית להגיש בקשה לביטול הצו.  

כן ! אם זה רלבנטי. עדות של בת בגירה ,מנישואין קודמים , כנגד אמה, בנושא אלימות ,אפשרית ,בסכסוך בין זוג הורים על משמורת קטינים , או בתיק שעניינו אלימות במשפחה.

ככלל ,מרגע שהוגשה תלונה במשטרה על אלימות,של בעל כנגד אשתו למשטרה, יש סמכות לנהל את החקירה,ולהמליץ על הגשת כתב אישום נגדו ,גם אם בת הזוג חוזרת בה מתלונתה, ומבקשת לבטלה. במשטרה ובפרקליטות מחליטים אם להגיש כתב-אישום או לא ,לפי חומרת העבירה .לבית המשפט יש סמכות לשפוט את בן הזוג האלים, להרשיע אותו ,ואף לגזור את דינו, אפילו בניגוד לרצון האשה, ולמרות בקשתה המפורשת לבטל את תלונתה.

כן ! עפ"י החוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א 1991, בן משפחה ,שהוא הורהו של אדם הסובל מאלימות ,רשאי לפנות לבית משפט שלום או לבית משפט לענייני משפחה,בבקשה למתן צו הגנה .את הבקשה עליו ללוות בתצהיר תומך ,ולפרט בו את העובדות הרלבנטיות השייכות לעניין, וכמו כן לצרף ,כל מידע שעשוי לסייע לביהמ"ש להחליט בבקשה, ובכלל זה, אישור על הגשת תלונה במשטרה, וכן אישורים רפואיים, המעידים על קבלת טיפול רפואי בעקבות מעשה האלימות.

כן ! עפ"י החוק למניעת אלימות במשפחה התשנ"א-1991, אב רשאי לבקש צו הגנה כנגד הסב, בין אם נהג באלימות כלפי נכדו, ובין אם ישנו בסיס סביר להניח, כי הסב מהווה סכנה גופנית או נפשית ממשית לנכד

כן! צו ההרחקה שניתן כנגד בעלך מחייב אותך, שלא להדיח אותו להפרת הצו. המשטרה שהוציאה כנגד בעלך את צו ההרחקה או בימ"ש שהוציא כנגדו צו הגנה, מוסמכים לבטלו. הפרת הצו ע"י בעלך עלולה לסבך אותו בפלילים או בביזיון בימ"ש. הזמנת בעלך לביתך, בניגוד הצו, עלולה לפעול כנגדו ולהראות ,שיתכן ובקשתך לצו הרחקה היתה כוזבת, בבחינת תלונת שווה.

אי אפשר לשלול את הזכות להתלונן ,אולם ניתן להגבילה ע"י סנקציות .בחוק למניעת אלימות במשפחה,התשנ"א-1991 קיים מנגנון פיצוי בגין מעצרי שווא או תלונות שווא או צו הרחקה ללא סיבה, ולפיו היה ויתברר, כי בקשה למתן צו הגנה היתה קנטרנית עלול המבקש למצוא את עצמו מחוייב באלה, או בחלק מהם :

1. הוצאות לטובת המדינה ולצד שנפגע,בשיעור שיימצא לנכון .
2.  פיצוי נאות למי שנפגע מהגשת הבקשה.

כן! לאחר שהתלונה התגבשה לכתב אישום, אין ההליך נתון בידי המתלוננת, אלא בידי הפרקליטות, ועל כן טוב תעשה המתלוננת, אם תפנה לפרקליטות בבקשה לבטל את כתב האישום ו/או תפנה אל היועץ המשפטי לממשלה. האשה רשאית לנסות לפעול לביטול תלונתה, אולם אין ודאות שיוזמתה תצליח. בהליך פלילי, המדינה היא, המאשימה ומחילת המתלונן, לא בהכרח מועילה, והדבר תלוי בחומרת האישום.

יש לפנות לבית המשפט בבקשה למתן צו הגנה, על פי החוק למניעת אלימות במשפחה. בבקשה ובתצהיר התומך בה יפורטו העובדות הרלבנטיות השייכות לעניין, ותתואר אלימות הבעל כלפי הילדים.

כדי לתבוע בנזיקין, צריך להוכיח נזק, לרבות פגיעה בשמו הטוב של אדם. בנסיבות אלה קשה להוכיח קיום עילות תביעה בנזיקין. חזרתה של אשה מתלונה שהגישה למשטרה כנגד בעלה, אינה מוכיחה, בהכרח, שהתלונה שיקרית. גם הודאה בכתב שהתלונה שיקרית איננה הוכחה מכרעת לכך, לעתים היא תולדה של לחץ ואיומים.

יש להגיש בקשה לבימ"ש להתמנות כאפוטרופוס לגוף ולרכוש של הילדה. אם הבקשה תיענה בחיוב,אז הבת תוכרז כחסוייה / פסולת דין.

עפ"י חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות תשכ"ב-1962 ,כאשר התנאים ,אשר בעטיים התמנה אפוטרופוס לאדם ,חדלים להתקיים,רשאי החסוי להגיש בקשה לביהמ"ש לענייני משפחה לתאר את המצב ואת הנסיבות שהשתנו ולבקש את ביטול מינוי האפוטרופוס .בדיון שייערך בביהמ"ש,יישמעו החסוי,האפוטרופוס הממונה,נציג מטעם האפוטרופוס הכללי/פרקליטות המדינה,וכן ייבחנו,באמצעות חוות דעת,את מצבו הפיזי והנפשי של החסוי .

לא! הסכמה בין הורים על הענקת אפוטרופסות בלעדית לאם על הקטין,ואישור של בימ"ש לכך,אינה כוללת הענקת פטור לאב מחובת תשלום מזונות,ואינה כוללת וויתור מצד האב על זכויות כלפי הקטין ,כמו הזכות לקיים הסדרי ראייה וביקור ,למשל.האם כאפוטרופסית אינה זכאית,ואינה רשאית לוותר בשם ובעבור הקטין,על מזונותיו.הזכות למזונות הינה זכותו של הקטין,ולהלכה האם אינה יכולה לוותר על זכות,שאינה שייכת לה.כמו כן,האם כאפוטרופוס,מוסמכת לפעול ,אך ורק,לטובת הקטין.וויתור על מזונות,בהכרח,אינו פועל,ואינו משרת את טובת הקטין.למעשה במסגרת הסכמה בעל פה,האב יכול להימנע מתשלום מזונות,והאם יכולה להימנע מנקיטת הליכי הוצל"פ כנגדו,אולם בכך היא מועלת בתפקידה,כלפי הקטין.

כאשר מתעורר צורך למנות אפוטרופוס ,לאדם הסובל מדמנטיה,כמו למשל,מחלת אלצהיימר,בשלבים מתקדמים,אזי קודם כל בימ"ש יבחן את מידת ההתאמה של קרובי משפחה של החסוי המיועד . סכסוך שמתחולל בין מועמדים, אשר הינם קרובי משפחה אינו פוסל אותם,בשל כך. מידת ההתאמה,הזמינות,האחריות,המחוייבות,והכישורים האישיים של מועמד כזה או אחר, עשויים להכריע לזכותו או לחובתו. ביהמ"ש רשאי למנות אפוטרופוס חיצוני ,ולהעדיף מינוי שכזה על פני מועמד ,קרוב משפחה,וזאת מחמת שיקולים של טובת הענין. ביהמ"ש רשאי למנות אפורטופוס ,אשר הינו קרוב משפחה או אדם אחר,למרות התנגדות מועמדים אחרים.

עפ"י חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב-1962 (סעיף 28 ) ,אפוטרופסות בלעדית על קטין,עשוייה לנבוע מהסכם מפורש ,שנחתם בין הורים החיים בנפרד ,ואושר ע"י ביהמ"ש.כמו כן, אפוטרופסות ייחודית ,עשוייה להיווצר מכורח הנסיבות ,כמו למשל ,בשעה שאחד ההורים ,אינו מסוגל למלא את חובותיו או כאשר ,נקבע ע"י ביהמ"ש כי הוא נמנע מלמלאן.כך גם בנסיבות ,בהן זהות אחד ההורים אינה ידועה או ,כאשר ההורים אינם נשואים זה לזה ,והאב אינו רשום ו/או אינו מכיר בקטין כילדו .על כן בנסיבות בהן העדרותו ו/או חוסר זמינותו של ההורה השני פוגעת בטובת הקטין, ומונעת ניהול של חלק מענייניו,כגון חתימת הורה שני על הסכמה להנפקת דרכון,או הסכמה לביצוע פרוצדורה רפואית או הסכמה לאבחון פסיכולוגי ,ניתן להגיש בקשה לביהמ"ש למשפחה למינוי ההורה אשר בפועל משמש כמשמורן  כאפוטרופוס יחיד של לקטין.

ככלל,הורי קטין אשר חיים בנפרד רשאים להסכים ביניהם ,למי מהם תהיה האפוטרופסות על הקטין,כולה או מקצתה ,מי מהם יחזיק בקטין,ומה יהיו זכויות ההורה שלא יחזיק בקטין, לבוא עמו במגע.ביהמ"ש יאשר הסכם כזה, רק לאחר שנוכח ,כי ההסכם הוא לטובת הקטין, וכי האם מצידה מבינה את גודל האחריות אשר מוטלת על כתפיה, וכי האב מצידו מבין את משמעות הוויתור על האפוטרופסות הטבעית,והוויתור על מעורבות פעילה בהחלטות מהותיות שונות,בעניין הקטין.יתכן שביהמ"ש יזמין לפני,וכתנאי לאישור ההסכם,תסקיר של פקיד/ת סעד,כדי לקחת בחשבון גם חוות דעת מקצועית בנידון.

כן ! ככלל, חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (התשכ"ב-1962) קובע ,כי כאשר אחד ההורים נפטר, האפוטרופסות על הקטין תהיה להורה השני. אולם בית המשפט,רשאי  בנסיבות מסויימות למנות לקטין אפוטרופוס בנוסף על אותו הורה. למשל ,כאשר אחד ההורים הוכרז פסול דין, או שנקבע ,כי הוא איננו מסוגל למלא חובותיו כהורה , אולאחר שהתקיים הליך משפטי ,אשר במסגרתו נקבע ע"י בית המשפט,כי ההורה נמנע, ללא סיבה מוצדקת, מלמלא את חובותיועפ"י החוק .הוא הדין אם אחדההורים אינו ידוע, או שלא היה נשוי להורה השני ,ולא הכיר בקטין כילדו.

אמו של הקטין צריכה להגיש בקשה לביהמ"ש למשפחה,לגולל בה את נסיבות העדרותו של אבי הקטין מן הארץ,והקושי בהשגת תגובתו לבקשה, ולבקש מביהמ"ש לתת לה היתר, ואישור ליציאתו של הקטין מן הארץ. כמו כן אמו של הקטין ,צריכה לבקש מביהמ"ש ,שיתן הוראות למשרד הפנים ,לגבי הנפקת דרכון לקטין ,בהעדר חתימת הסכמה מצד אביו ,וזאת במידה וביהמ"ש ייעתר לבקשתה.

חובתם של הורים כאפוטרופוסים טבעיים לילדם היא לנהוג לטובת הקטין.הואיל והימנעותו של האב לחתום על בקשתה של בתו להוצאת דרכון פוגעת בטובתה של הקטינה,ניתן לפנות לביהמ"ש בתובענה מתאימה,ובמסגרתה לבקש מביהמ"ש להכריע במחלוקת בין ההורים.והיה אם בקשתה של האם תיענה בחיוב ע"י ביהמ"ש,אזי ביהמ"ש יתן הוראות למשרד הפנים בעניין הנפקת הדרכון לקטינה.

כן ! סעיף 28 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב-1962, עוסק במינוי אפוטרופוס ,בנוסף על ההורה,הביולוגי או ההורה המאמץ, וזאת בנסיבות בהן אחד ההורים אינו ידוע או שלא היה נשוי להורה השני ,ולא הכיר בקטין כילדו.אפוטרופוס נוסף יתמנה ע"י ביהמ"ש, אם קיימת סיבה מיוחדת לכך ,מבחינת טובת הקטין ,ולאחר שתינתן הזדמנות להורה להשמיע טענותיו .הואיל והקטין בגיל 10 שנים או יותר, ביהמ"ש רשאי לשמוע אותו ,על מנת להיווכח ולהתרשם באופן בלתי אמצעי ביחס להבנתו,דעתו ולרצונו את האימוץ.כפועל יוצא מן המינוי ניתן לעתור לקיומם של הסדרי ראייה.

כן! ניתן לפתוח תיק אפוטרופסות,ובמסגרתו לבקש להתמנות ע"י ביהמ"ש כאפוטרופוס על הקטין,בנוסף ולצד אמו,אשר הינה אפוטרופוס טבעי של הקטין,וזאת כדי להעניק הכרה,לקשר ולנוכחות ההורית המיוחדת בין ההורה הלא ביולוגי לבין הקטין .כפועל יוצא מן המינוי ,אם יינתן,ניתן לעתור לקיומם של הסדרי ראייה .ביהמ"ש צפוי למנות פסיכולוג ו/או עובד סוציאלי,למתן חוות דעת בעניין הנוכחות ההורית ו"האבהות" הפסיכולוגית ,הנטענת ע"י החבר ההומוסקסואל ,בחייו של הילד ,מבחינת הקטין ובראיית טובתו של הקטין. רצונו החיובי של ההורה לשלם מזונות,יילקח בחשבון ,כחלק ממכלול השיקולים ע"י ביהמ"ש .

לא! למשל, החיוב של אב לשלם מזונות איננו גדל או קטן, משום שהילד מצוי במשמורת אימו.

כן! למשל, זכויות הראיה של האב מוכרות, אך מוגבלות, לנוכח הנסיבות.

כן! בחוק נאמר כי: "ההורים לא ישאו באחריות לנזק שגרמו לקטין  תוך מילוי תפקידי אפוטרופסותם אלא אם פעלו שלא בתום לב...". 

הורים הינם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדם הקטין, והם מופקדים על ניהול ענייניו, על סיפוק צרכיו, והם חייבים לפעול לטובת הקטין, במסירות.

כן! כאשר קיימת סכנה לבריאותה וחייה של נערה בגירה, כתוצאה מאנורקסיה או מבולימיה.

כן! לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, בית משפט מוסמך למנות אדם, כדי לפעול להגנת הזכויות של עובר, למשל כדי לפעול לעיכוב יציאת אביו המיועד מן הארץ.

כן! יש גם תקדים משפטי לכך.

כן! הורים כאפוטרופוסים טבעיים, מוסמכים ורשאים לרשום נכס על שם ילדם הקטין.

פעולה של מכירת נכס, אשר שייך לקטין, מותנית באישור של בית המשפט, ונתונה לפיקוחו.

כן! בחוק הכשרות המשפטית ואפוטרופסות נקבע שקטין חייב לציית להוריו, בכל ענין הנתון לאפוטרופוסותם "תוך כיבוד אב ואם".

כן! חובה לדאוג לצורכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה, שמירת נכסי הקטין וניהולם, החזקת הקטין והסמכות לייצגו.

לא! בית המשפט יכול לשלול או להגביל את האפוטרופסות של הורה.

כן!

בית המשפט יכול למנות לקטין אפוטרופוס נוסף.

החוק דורש ניהול שוטף של חשבונות והגשת דו"ח לאפוטרופוס הכללי, ע"י האפוטרופוס הממונה, לפחות פעם בשנה, וכן עם סיום תפקידו. פעולות מסוימות חייבות אישור מראש של בית המשפט.

כן! אם ההוצאות סבירות

לא! עם מות החסוי פוקע המינוי של האפוטרופוס.

חסוי יכול לערוך צוואה, אולם אין לה תוקף משפטי, בהיותו פסול דין.

לא! רק אפוטרופוס שהתמנה לטפל ולנהל את ענייני החסוי מוסמך לפעול בעניינו ולבצע פעולות משפטיות, כמו עריכת חוזה שכירות במידת הצורך.

לא! גם אם האם תובעת אפוטרופסות יחודית וגם אם האב מסכים לתביעתה, סביר להניח שביהמ"ש לא ייעתר לתביעה, אלא אם מתקיימות נסיבות מיוחדות, כגון העדרות ממושכת של האב מן הארץ. אין בהסכמת האב כדי לפטור אותו ממזונות, גם אם בימ"ש ייעתר לתביעה.

לא בהכרח. אפוטרופוס ימונה לאדם אשר לוקה בשיכלו או לוקה בנפשו או לוקה בבריאותו, ואשר כשרותו וכשירותו לטפל בענייניו, נפגעת. קשיש או אדם ערירי אינם בהכרח זקוקים לאפוטרופוס, רק מחמת גילם או היותם חשוכי ילדים.

אפשר להגיש בקשה לבימ"ש, במסגרת תיק האפוטרופסות שמתנהל/התנהל שם, ולבקש להעביר את האפוטרופוס מתפקידו ולמנות אפוטרופוס חליפי. המשיב לבקשה זו יהא האפוטרופוס הכללי.

לא! יפוי כח כללי או יפוי כח בלתי חוזר איננו מיועד לשמש תחליף למינוי אפוטרופוס. אם יתמנה לנותן יפוי הכח, בדיעבד, אפוטרופוס, אז הוא יוכל לגרום לביטול יפוי הכח ולפעול לביטול פעולות שנעשו באמצעותו.

כן! אם אין בנמצא מקרב בני המשפחה, אדם שמסוגל ומסכים לקבל עליו את התפקיד, אז אפשר למנות אפוטרופוס שאיננו קרוב משפחה והוא אף צפוי לקבל שכר טרחה.

כן! פסה"ד בענין המזונות ממשיך לחול, כל עוד לא השתנה. השינוי במעמדו של החייב, מאדם כשיר לחסוי ופסול דין, איננו מבטל את חיובו במזונות, אולם הוא עשוי להוות עילה טובה בתביעה להפחתה או לביטול מזונות.

אם ישנו אבחון מקצועי הקובע שאדם איננו כשיר לטפל בענייניו, ואם קרוב משפחה מביע הסכמה להתמנות כאפוטרופוס, ובאם נמצא שהוא מתאים לשמש בתפקיד זה, אז הוא עשוי להתמנות.

כן! אם הורים אינם מסוגלים או מתקשים לטפל בענייניו של ילדם הקטין, האוטיסט, ואם בנם הבגיר מוכן ונמצא ראוי ומתאים, סביר להניח שהוא יתמנה כאפוטרופוס נוסף לקטין.

כן! יש לפתוח תיק אפוטרופסות, ובמסגרתו לבקש מבימ"ש להתיר מכירת הזכויות של הקטינים בדירה ורישום של זכויותיהם, לכל הפחות, לפי אותו ערך, באופן יחסי בדירה החדשה

יש להגיש לביהמ"ש, בקשה למתן הוראות במסגרת תיק האפוטרופסות. ביהמ"ש יצווה, קרוב לוודאי על הצד שכנגד להגיב, ולאחר מכן, כנראה יזמין את הצדדים לדיון בפניו.

יש להגיש לביהמ"ש, במסגרת תיק האפוטרופסות, אשר מתנהל שם, הודעה על פטירת האפוטרופוס הממונה ובקשה למינוי אפוטרופוס/ים במקומו. ביהמ"ש יבקש את עמדת האפוטרופוס הכללי ולאחר מכן יתן החלטה.

אפשר להגיש, לבימ"ש, בקשה להעביר את האפוטרופוס מתפקידו, אולם הבקשה צריכה להיות מבוססת ולא רק להיבנות מחשד בעלמא

אפוטרופוס של חסוי אינו יכול למכור דירה של החסוי על דעת עצמו. כדי למכור נכס של חסוי יש להגיש בקשה לביהמ"ש. אם ביהמ"ש יתיר ביצוע פעולה זו, אז האפוטרופוס יהא מוסמך לבצעה.

כן! האפוטרופוס הכללי מפקח על פעולות משפטיות, הנעשות למען חסויים וקטינים, והוא דורש אחת לשנה, מהאפוטרופוס הממונה לדווח לו באמצעות טופס "פרטה", על הפעולות שנעשו לטובת הקטין. האפוטרופוס הכללי נוהג לשלוח תזכורת והנחיות למילוי הפרטה, לאפוטרופוס הממונה על הקטין.

התשובה התלויה במצבו הבריאותי, דהיינו, בקצב התפתחות המחלה ובקצב ההדרדרות במצבו הפיזי והמנטלי. כאשר מתגלים הסימנים הראשונים של המחלה ניתן להסתפק ביפוי כח, משום שההורה עדיין צלול בדעתו, אולם אם סימני המחלה מתגברים, יש מקום לבקש מינוי של אפוטרופוס.

אם בן הזוג איננו מסוגל ואיננו כשיר לנהל את ענייניו בגלל מחלתו, ניתן לבקש להתמנות כאפוטרופוס, כדי לטפל ולנהל את ענייניו. אם אדם חולה במחלה סופנית, אך מסוגל לטפל בענייניו, אין המחלה לבדה, מהווה עילה מספקת למינוי אפוטרופוס.

לא! במידה והאם התמנתה לאפוטרופוס, לרכוש ולניהול ענייני הבת, היא רשאית לנהל את ענייניה הכספיים של בתה, אולם בנפרד ובמובחן מן החשבונות של האם.

כן! פעולה משפטית כגון רכישת דירה ורישום משכנתא של נכס השייך לקטין, עלולה להטיל עליו חיובים ועשויה לגרוע מזכויותיו בדירה, טעונה אישור, מלכתחילה של ביהמ"ש. 

על מנת ליצור תנאים למינוי אפוטרופוס מסויים, לאחר מות ההורים, ניתן לעשות זאת באמצעות צוואה, בה יפורט מי האפוטרופוס אותו מבקשים ההורים למנות לאחר מותם פרט לכך, המינוי תלוי בהסכמתו, ומסוגלותו של האפוטרופוס המיועד, ובאישור ביהמ"ש

לא! הואיל ויפוי הכח לא ניתן על ידי הבעלים של חשבון הבנק, הרי שלא ניתן לפעול בלעדיו. יש לפנות לביהמ"ש, בבקשה להתמנות כאפוטרופוס, כדי להגיע לתוצאה הרצויה.

יש לפנות לבימ"ש בבקשה דחופה למינוי אפוטרופוס לצורך מתן הטיפול הרפואי. הבקשה יכולה להיות מוגשת ע"י אדם קרוב ולאו דווקא קרוב משפחה או ע"י היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו.

לא! המשפחה חייבת לקבל את הסכמתו של האפוטרופוס הממונה על הקשיש, אשר הנו הוכרז כחסוי, ובמידה ונציג לשכת הרווחה, התמנה כאפוטרופוס על הקשיש, יש לפנות אליו, כדי שיפעל למניעת הוצאת הקשיש או לשחרורו מבית החולים.

אדם מוכרז כחסוי, כאשר אין הוא מסוגל לטפל ולנהל את ענייניו.

יש להגיש לבית המשפט בקשה למינוי הבת כאפוטרופוס לרכוש של האם. כאשר יהיה בידיה הצו בדבר המינוי, תהא הבת רשאית לפנות לכל גוף אשר בו מוחזקים כספי האם ולעשות בהם שימוש.

לאחר מות החסוי פוקע המינוי של אפוטרופוס. נכסיו של החסוי עוברים ליורשיו החוקיים. האפוטרופוס עשוי להמנות על יורשיו של הנפטר.

לא! האפוטרופוס הממונה רשאי לנהל את ענייניו המשפטיים של החסוי, אך מינוי זה איננו כולל פעולות משפטיות הנוגעות לעזבונו של החסוי. כאשר אין המצווה כשיר לערוך צוואה, כדוגמת חסוי שהתמנה לו אפוטרופוס, אזי עזבון החסוי יחולק על פי החוק.

בקשה למינוי אפוטרופוס לאדם,אפשר שתוגש בידי בן זוג או אדם קרוב או בידי האפוטרופוס הכללי.

כן! בית האבות או עובד סוציאלי או נציג האפוטרופוס הכללי, יכולים להגיש בקשה לביהמ"ש למינוי אפוטרופוס, אשר איננו בן משפחה, לאדם. בני משפחתו רשאים להתנגד. ביהמ"ש ישמע את טענות הצדדים ויחליט.

לא! יש לפתוח תיק אפוטרופסות, וזאת ע"י הגשת בקשה למינוי אפוטרופוס הנתמכת בתצהיר. הבקשה תפרט את העובדות והנימוקים אשר מיועדים לתמוך במינוי.

אשה יכולה להתמנות, ע"י בימ"ש, כאפוטרופסית של בעלה, אם הוא איננו מסוגל לתפקד ומצבו מצדיק זאת. אין חובה להודיע לילדים על המינוי. אם ילדיו של חסוי מתנגדים למינוי אמם, כאפוטרופוס על אביהם, הם רשאים, גם לאחר המינוי להגיש בקשה מנומקת לביהמ"ש ולשטוח בפניו את הטעמים להתנגדותם, וביהמ"ש ידון ויחליט.

יש להגיש לבימ"ש, התנגדות לבקשה למינוי האישה כאפוטרופוס על בעלה, ויש להניח שבית המשפט יבדוק את הבקשה, ויחליט בענין לאחר שתפורט בפניו כל המחלוקת, ותישמענה טענות הצדדים ועמדת האפוטרופוס הכללי.

רצוי להיזקק לשירותיו של עו"ד, מן הטעם שהוא בקי בחוק, בפסיקה ובסדרי הדין, אולם אין חובה להסתייע בעו"ד.

המינוי יבוטל אך ורק לאחר שינתן צו שיפוטי לביטולו. חזרה להכרה אינה בהכרח חזרה לכשירות משפטית

כאשר לקטין ימלאו 18 שנים, הוא ייעשה בגיר, ועל כן, במועד זה, צפוי לפוג תוקפו של הצו, אם אין מניעה לכך.

יש להגיש לבית המשפט בקשה לביטול המינוי של האפוטרופוס, וכן לתבוע את ביטול העברת הזכויות בנכסים אשר נעשתה שלא כדין. צוואה שעשה חסוי מחוסרת תוקף וממילא לא ניתן לפעול על פיה.

לאחר שהתמנה אפוטרופוס לקטין, אין לאח אחר סמכות לפעול ולטפל בענייני הקטין. בענין הסדרי ראייה, רשאי אח לעתור לבית המשפט על מנת שייקבעו לו ביקורים אצל אחיו המצוי במשפחת אומנה.

כן! בית המשפט רשאי לקבוע שכר לאפוטרופוס, אשר התמנה על ידיו, בעבור שירותיו.

לא! מי שהוכרז כפסול דין איננו יכול לערוך צוואה.

יש להגיש בקשה מלווה בתצהיר לבית המשפט לענייני משפחה, שם יפורטו הסיבות לצורך במינוי אפוטרופוס. עותק מהבקשה יש להמציא אל בא כח היועץ המשפטי לממשלה שאף הוא משמש צד להליכים המשפטיים

בגיר, אשר אובחן, כמצוי על גבול הפיגור השכלי, רשאי להעניק לקרוב משפחתו יפוי כח, כדי לנהל את ענייניו הכספיים, כל עוד לא הוגבלה כשרותו המשפטית. אולם אם בגיר אינו מסוגל לנהל את ענייניו, רצוי שקרוב משפחה יפעל להכרזתו כפסול דין, כדי להתמנות כאפוטרופוסו וכדי לטפל כראוי בענייניו.

אם מוכר הדירה היה כשיר בעת מכירת הדירה, אזי העובדה שהוא אושפז לאחר מכן, כתוצאה מהתערערות מצבו הנפשי, אינה פוגמת במכירת הדירה. לעומת זאת, אם בעת המכירה היה מוכר הדירה מוגדר ומוכרז כפסול דין, אזי המכירה בטלה מלכתחילה.

אם מוכר הדירה היה כשיר בעת מכירת הדירה, אזי העובדה שהוא אושפז לאחר מכן, כתוצאה מהתערערות מצבו הנפשי, אינה פוגמת במכירת הדירה. לעומת זאת, אם בעת המכירה היה מוכר הדירה מוגדר ומוכרז כפסול דין, אזי המכירה בטלה מלכתחילה.

לא! הואיל ולחסוי מחצית זכויות בדירה אין האפוטרופוס מוסמך להשכיר את הדירה על דעת עצמו ללא הסכמת בעלי שאר הזכויות בדירה. כמו כן, השכרת נכס של חסוי טעונה אישור בימ"ש.

כן! בשים לב לעובדה שהאב סובל ממחלת אלצהיימר ובהנחה שהוא ואיננו מסוגל לנהל את ענייניו הכספיים, בכוחות עצמו, רצוי לבקש מבימ"ש למנות לו אפוטרופוס לרכוש, אשר ינהל את העניינים הכספיים של האב, ויהיה נתון לפיקוח ויהיה חייב בדיווח באשר לניהול הכספים

כן! במידה והתמנה למוכר אפוטרופוס בשל מחלת הנפש ממנה הוא סובל, אזי עיסקת המקרקעין, תוקפה מותנה באישור של בית המשפט

מינוי של אפוטרופוס על חסוי נעשה ע"י בימ"ש בלבד. אפוטרופוס על חסוי איננו מתמנה באמצעות יפוי כח. יחד עם זאת בימ"ש עשוי לקחת בחשבון את משאלתו המוקדמת של אדם, בענין זהות האפוטרופוס אשר ימונה לו.

אשה יכולה להתמנות, ע"י בימ"ש, כאפוטרופסית של בעלה, אם הוא איננו מסוגל לתפקד ומצבו מצדיק זאת. אין חובה להודיע לילדים על המינוי. אם ילדיו של חסוי מתנגדים למינוי אמם, כאפוטרופוס על אביהם, הם רשאים, גם לאחר המינוי להגיש בקשה מנומקת לביהמ"ש ולשטוח בפניו את הטעמים להתנגדותם, וביהמ"ש ידון ויחליט.

יש להגיש לבימ"ש, התנגדות לבקשה למינוי האישה כאפוטרופוס על בעלה, ויש להניח שבית המשפט יבדוק את הבקשה, ויחליט בענין לאחר שתפורט בפניו כל המחלוקת, ותישמענה טענות הצדדים ועמדת האפוטרופוס הכללי.

רצוי להיזקק לשירותיו של עו"ד, מן הטעם שהוא בקי בחוק, בפסיקה ובסדרי הדין, אולם אין חובה להסתייע בעו"ד.

המינוי יבוטל אך ורק לאחר שינתן צו שיפוטי לביטולו. חזרה להכרה אינה בהכרח חזרה לכשירות משפטית.

כאשר לקטין ימלאו 18 שנים, הוא ייעשה בגיר, ועל כן, במועד זה, צפוי לפוג תוקפו של הצו, אם אין מניעה לכך.

כן! על פי החוק ניתן למנות לחסוי שני אפוטרופסים, לפי הענין והצורך

יש להגיש לבית המשפט בקשה לביטול המינוי של האפוטרופוס, וכן לתבוע את ביטול העברת הזכויות בנכסים אשר נעשתה שלא כדין. צוואה שעשה חסוי מחוסרת תוקף וממילא לא ניתן לפעול על פיה

לאחר שהתמנה אפוטרופוס לקטין, אין לאח אחר סמכות לפעול ולטפל בענייני הקטין. בענין הסדרי ראייה, רשאי אח לעתור לבית המשפט על מנת שייקבעו לו ביקורים אצל אחיו המצוי במשפחת אומנה

יש להגיש בקשה מלווה בתצהיר לבית המשפט לענייני משפחה, שם יפורטו הסיבות לצורך במינוי אפוטרופוס. עותק מהבקשה יש להמציא אל בא כח היועץ המשפטי לממשלה שאף הוא משמש צד להליכים המשפטיים.

אם מוכר הדירה היה כשיר בעת מכירת הדירה, אזי העובדה שהוא אושפז לאחר מכן, כתוצאה מהתערערות מצבו הנפשי, אינה פוגמת במכירת הדירה. לעומת זאת, אם בעת המכירה היה מוכר הדירה מוגדר ומוכרז כפסול דין, אזי המכירה בטלה מלכתחילה.

כן! בשים לב לעובדה שהאב סובל ממחלת אלצהיימר ובהנחה שהוא ואיננו מסוגל לנהל את ענייניו הכספיים, בכוחות עצמו, רצוי לבקש מבימ"ש למנות לו אפוטרופוס לרכוש, אשר ינהל את העניינים הכספיים של האב, ויהיה נתון לפיקוח ויהיה חייב בדיווח באשר לניהול הכספים.

אחד או יותר מן האחים יכול להגיש בקשה להתמנות כאפוטרופוס על גוף , ביחס לאם החולה. המשיבים/הנתבעים בתיק יהיו שאר האחים, וכן האפוטרופוס הכללי. במסגרת תיק האפוטרופסות תתברר הבקשה ותוכרע המחלוקת.

עפ"י חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ,תשכ"ב- 1962,החסוי ישא ,בהוצאות הסבירות שהאפוטרופוס הוציא ,עקב מילוי תפקידו, ואשר אותן רשאי האפוטרופוס להחזיר לעצמו מתוך נכסיו ,ורכושו של החסוי .ביהמ"ש אף יהיה רשאי לקבוע במסגרת בקשה מתאימה שתוגש, כי יינתן שכר לאפוטרופוס , אם יראה כי הדבר דרוש בנסיבות העניין.בדרך כלל, כאשר בן מתמנה כאפוטרופוס על הורהו ,ביהמ"ש לא יעניק לו שכר על שירות מעין זה.

לא ! בן (או בת) בגיר, יכול לבקש להתמנות כאפוטרופוס על הורהו ,באמצעות הגשת בקשה מתאימה לביהמ"ש, למנותו ככזה , ויהיה רשאי ,אם יתמנה ע"י ביהמ"ש ,לפעול אך ורק לטובת הורהו ,ולא למען תועלתו האישית. במסגרת הבקשה, ביהמ"ש יסתייע בתסקיר של עובד סוציאלי,ויבחן ,מי מילדי החסוי, מתאים ביותר לפעול לטובת החסוי. ביהמ"ש עשוי אף לשמוע ,טרם המינוי ,את דעת החסויים העתידיים ,בהנחה שניתן לברר ולהבין את דעתם.ככל שהורה ,צלול יותר בדעתו,ועצמאי יותר בתפקודו, כן יפחת הסיכוי למנות לו אפוטרופוס

רק ביהמ"ש מוסמך , עפ"י חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות,תשכ"ב-1962 ,למנות אפוטרופוס על גופו ו/או רכושו של אדם אחר . הורה או הורים יכולים ורשאים לתת למי מבניהם,יפוי כח נוטריוני, ולהסמיכו/ה לפעול בשמם ובעבורם

דין רכושו של חסוי שנפטר, הינו כדין רכושו של כל אדם שנפטר. אפוטרופוס של חסוי ,התמנה כדי לנהל את ענייני החסוי בחייו ,וממילא ,הוא לא התמנה כמנהל עזבונו .במות החסוי מסתיים תפקידו של האפוטרופוס הממונה.עזבונו של החסוי אמור להתחלק בין יורשיו, לאחר שיינתן צו ירושה בענייניו של הנפטר.

לא ! אפשר להצליח להתמנות, כאפוטרופוס של בגיר ובכלל זה ,גם רכושו,כאשר הוא לוקה בשיכלו או לוקה בנפשו,באופן שאינו מאפשר לו להבין ,ולנהל כראוי את ענייניו. החוק איננו מכיר,כסיבה לשלילת כשרות משפטית של אדם,את הנטייה לפזרנות או בזבזנות או ראוותנות בהוצאות כספיות אצל בגירים צעירים.

סיום תפקידו של אפוטרופוס עשוי להיות פועל יוצא של אחת משתיים, או שהאדם עליו היה ממונה חדל להיות חסוי או שהאפוטרופוס לא מילא את תפקידו כיאות. כאשר ביהמ"ש מבטל את ההכרזה על אדם כחסוי,אזי יש להשיב לאותו אדם את השליטה בענייניו ובקנייניו . כאשר ביהמ"ש מפטר אפוטרופוס מתפקידו, אזי יש למנות במקומו מחליף ,כדי להמשיך בניהול ענייני החסוי.

יש להכין בקשה למינוי אפוטרופוס בעניין ההורה ,אשר מצבו הבריאותי ו/או הנפשי הולך ומחמיר. הבקשה בליווי תצהירים ,ותיעוד תומך ,תוגש לביהמ"ש, שם ייפתח תיק אפוטרופסות. בהמשך ביהמ"ש ידון ויכריע בבקשה, לאחר שתוגש אליו תגובת האפוטרופוס הכללי,אשר אמורה לבטא את עמדת פרקליטות המדינה ,ביחס לתוכן ומהות הבקשה ,ביחס לחסוי המיועד ,וביחס למבקשים וכיו"ב .

כן! ככלל, בעל תפקיד ,אשר מתמנה ע"י ביהמ"ש,כמו למשל, מומחה מטעם ביהמ"ש, או כונס נכסים או מנהל עזבון וכו' ,זכאי לשכר טירחה בעבור המלאכה או התפקיד,אשר לשמו נשכרו שירותיו,ואפוטרופוס ממונה בכלל זה. אולם כאשר האפוטרופוס הממונה הינו קרוב משפחה ,כגון אדם אשר מתמנה כאפוטרופוס על הורהו הזקן והחולה,אזי ,אין זה מקובל להעניק שכר לבן משפחה ,אשר מתמנה כאפוטרופוס על קרוב משפחה, כזה או אחר. אפוטרופוס שמתמנה לשמש בתפקיד זה,ומעוניין לקבל שכר על פועלו צריך להגיש בקשה מתאימה לביהמ"ש ,אשר מינה אותו,לפרט במסגרתה את כל פעולותיו,ולבקש שביהמ"ש יפסוק את שכרו. ביהמ"ש עשוי לבקש את תגובת הנוגעים בדבר ,לקיים דיון ,ולהכריע. תשלום שכר הטירחה אמור להתבצע ממשאביו של החסוי.

ככלל ,הוריו של ילד ,הינם האפוטרופסים הטבעיים שלו, במשך כל תקופת היותו קטין, דהיינו עד גיל 18, וזאת בהתאם להוראות חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962. הוריו של בגיר ,אשר לוקה בנפשו, ואשר מעוניינים לשמש כאפוטרופסים שלו חייבים לפנות לביהמ"ש, לפתוח תיק אפוטרופסות,ובמסגרתו לבקש להתמנות כאפוטרופסים של בנם הבגיר.

בדרך כלל קיים קושי ניכר בהחלפת עובד סוציאלי, אשר מופקד על קטינים או חוסים,אשר סובלים מפיגור שכלי או מליקוי נפשי. המחוייבות המקצועית של עובדים סוציאליים, בעבודתם מול אוכלוסיות קשות , מתנגשת, לעיתים, עם הציפיות של הורים ואפוטרופסים של ילדים שכאלה, ויוצרת שטח חיכוך נרחב. לכך מצטרפת שחיקה מקצועית אדירה אליה נחשפים עובדים סוציאליים, בתפקידם. אולם במידה, ובכל זאת, אפוטרופוס טבעי או ממונה של קטין, סבור כי הקטין אינו זוכה ליחס הולם או לתשומת לב ראויה מצד העובדת הסוציאלית, אשר מטפלת בקטין, אזי הוא רשאי לפנות בבקשה להחלפתה,לביהמ"ש או לפקיד הסעד המחוזי,אשר מוסמכים להחליט בנדון.

 כן! אמנם אין בחוק או בתקנות, נוהל אשר מיועד להגשים את רצונכם ,אולם אתם יכולים ,באמצעות עו"ד להכין תצהירים מטעמכם , ולהביע בהם את רצונכם בענין מינוי אפוטרופוס, ביחס אליכם בעתיד.

יש להגיש בקשה למינוי אפוטרופוס לביהמ"ש למשפחה ,כאשר הבקשה נתמכת בתצהיר ובתיעוד רפואי ,אשר מיועד לבסס את הטענה על-פיה ,אמך ,אכן מחוסרת כושר לנהל את ענייניה ,לנוכח מחלתה, והשיכחה ההולכת ומתעצמת אצלה.במסגרת ניהול תיק זה ,תינתן הזדמנות לחסוייה המיועדת (אמך) להשמיע טענותיה, ולתיק אף יצורף האפוטרופוס הכללי,ויוזמן תסקיר של פקידת סעד,בעניין מצבה של האם

בדרך כלל, לא! הורה הינו אפוטרופוס טבעי של ילדו. במקרים נדירים ביותר, בעיקר כאשר יש חשש כבד שקיום קשר בין הילד להורה (כאן-האב) יגרום לילד נזק חמור, בגלל מצבו הנפשי או מסוכנותו של האב, ולאור מעשיו ומחדליו בכל הנוגע לילד, עשוי ביהמ"ש להגביל את האפוטרופסות הטבעית של האב, ובכך לשלול ממנו את היכולת לייצג ולנהל את ענייני הילד כולם או מיקצתם.

לא! ההורים הינם אפוטרופסים טבעיים של ילדיהם, ועל כן אב איננו יכול לוותר על אחרויותו, כלפי בנו הקטין. הסכם בין ההורים, בדבר פטור מ"אחריות" כלפי הקטין, אינו בר תוקף, איננו מחייב את הקטין ואיננו פוטר את האב מחובותיו כלפי הקטין, בהיותו נוגד את תקנת הציבור.

כן! במידה והתמנה אפוטרופוס על גופו של חסוי, הרי שאין לבצע ניתוח ללא הסכמתו, אלא אם מדובר במקרה חירום, בהנחה שהוא פועל לטובתו של החסוי, בדק את כל האפשרויות הנתונות, ובכלל זה קיבל חוות דעת רפואית נוספת, בדק את הסיכון מול התועלת הכרוכים בביצוע הניתוח. כאשר מתרחשת מחלוקת בין רופא המטפל בחסוי לבין האפוטרופוס על החסוי, אזי יש להביא את המחלוקת בפני ביהמ"ש, ולבקש הוראות מביהמ"ש, באשר לדרך הפעולה שיש לנקוט.

כן! במידה והתמנה למוכר אפוטרופוס בשל מחלת הנפש ממנה הוא סובל, אזי עיסקת המקרקעין, תוקפה מותנה באישור של בית המשפט.

לא! הואיל ולחסוי מחצית זכויות בדירה אין האפוטרופוס מוסמך להשכיר את הדירה על דעת עצמו ללא הסכמת בעלי שאר הזכויות בדירה. כמו כן, השכרת נכס של חסוי טעונה אישור בימ"ש.

בגיר, אשר אובחן, כמצוי על גבול הפיגור השכלי, רשאי להעניק לקרוב משפחתו יפוי כח, כדי לנהל את ענייניו הכספיים, כל עוד לא הוגבלה כשרותו המשפטית. אולם אם בגיר אינו מסוגל לנהל את ענייניו, רצוי שקרוב משפחה יפעל להכרזתו כפסול דין, כדי להתמנות כאפוטרופוסו וכדי לטפל כראוי בענייניו.

לא! מי שהוכרז כפסול דין איננו יכול לערוך צוואה.

כן! בית המשפט רשאי לקבוע שכר לאפוטרופוס, אשר התמנה על ידיו, בעבור שירותיו.

הסכם בוררות מהווה אמצעי ליישוב סכסוכים באמצעות בורר מוסכם. בהסכם זה רשאים צדדים לקבוע ולעצב את אופן ניהול הבוררות, את משך הזמן שתתנהל, ואת הזיקה של הבוררות לדין או לסדרי דין.

כן! צדדים לבוררות ,שהסכימו ליישב את הסכסוך ביניהם ,בדרך של בוררות ,רשאים להסכים מראש בכתב הבוררות או שטר הבוררות על זכות ערעור ,של כל אחד מן הצדדים לבוררות בערכאה משפטית ,או על חלופה ,של העברת הדיון בערר ,בפני בורר נוסף או הרכב רחב יותר של בוררים.

כן! ישנן שתי אפשרויות לערער על פסק בורר.האפשרות האחת,עפ"י החוק ,וזאת בדרך של בקשת רשות ערעור ,אשר מוגשת לביהמ"ש המחוזי ,למשל,בנימוק של טעות מהותית בדין ,הגורמת לעיוות דין חמור .האפשרות השנייה,עפ"י הסכם הבוררות ,שם ניתן להסכים על זכות ערעור לביהמ"ש או על הגשת ערר בפני בורר נוסף,או הרכב רחב יותר של בוררים.

זוהי דרך ליישוב סכסוכים, אשר הינה פורמלית פחות, קצרה בזמן, וגמישה יותר מהליכים משפטיים שמתנהלים בבית המשפט. לבורר שהתמנה יש סמכויות שיפוטיות, וקביעתו מחייבת את הצדדים.

כן! פסק בורר מחייב את הצדדים כמו פסק דין או החלטה של בית המשפט.

את הצדדים להליך הבוררות בלבד, אלא אם נקבע אחרת בהסכם הבוררות.

בהסכמת הצדדים ובאישור ביהמ"ש, ובהעדר הסכמה, ע"י בית המשפט, מרשימת בוררים שהצדדים מציגים לפניו, או לפי שיקול דעתו.

בעקרון, בורר אינו כפוף לדין המהותי, לדיני הראיות או לסדר הדין האזרחי, אלא אם הוסכם אחרת, מראש, בהסכם הבוררות.

אין עיכוב אוטומטי של ההליכים. לבית המשפט יש שיקול דעת בעניין.

לא! על בורר לא חלה חובת הנמקה כמו בפסקי דין של בית המשפט, אלא אם נקבע אחרת מראש בהסכם הבוררות.

לפי חוק הבוררות, זהו הסכם על פיו מתנהל הליך הבוררות.

כן! בית משפט רשאי להעביר בורר מתפקידו בתנאים מסויימים, כאשר איננו זוכה לאמון הצדדים, או כאשר התנהגותו גורמת לעינוי דין או כשנבצר ממנו למלא את תפקידו.

כן! בית המשפט רשאי להפחית את שכר הבורר, בעקבות בקשה שמוגשת ע"י הצדדים תוך 45 יום מיום מתן פסק הבוררות - בתנאי שהוא סבור שהשכר מופרז.

כן! בורר רשאי לעכב את מתן פסק הבוררות או את מסירתו לצדדים, בגלל אי-תשלום שכר טרחה.

כן! כחריג לכלל, ואם נקבע כך בהסכם הבוררות.

כן. אין הגבלת זמן להגשת בקשה לתקן טעות טכנית כמו שגיאת כתיב, טעות בחישוב וכו'.
לגבי טעויות לא טכניות, קיימת הגבלת זמן להגשת בקשת התיקון והיא תוך 30 יום מיום מתן פסק הבורר או מיום המצאתו לצדדים.

במצב שבו צד אחד מסרב לשתף פעולה עם יחידת הסיוע, כדי לסיים סכסוך, בית המשפט
יצווה על המשך ההליכים.

כעקרון, בית המשפט המחוזי, אולם כאשר בית משפט אחר מעביר את העניין לבוררות, אזי הוא המוסמך.

כן! כאשר נושא הסכסוך מצוי בסמכותו

כן! התנגדות תוגש בדרך של בקשה לביטול פסק בורר, תוך 15 יום ממועד המצאת הבקשה לאישור לידי מבקש הביטול, או לא יאוחר מ - 45 יום, מיום מתן הפסק.

כן.

פישור זוהי דרך ליישוב סכסוך, שמבוססת על יכולת המפשר לגרום להתכנסות הצדדים והדברות ביניהם, במטרה להביא אותם להסכם, ולבית משפט יש סמכות לאשר ההסכם.

בורר מחליט בעניין הסכסוך ומפשר מנסה להביא את הצדדים להסכם. לבורר יש סמכויות שיפוטיות, למפשר אין.

בפועל ,גישור היא מילה אחרת להליך של פישור,ומגשר היא מילה אחרת למפשר.נהוג לעשות שימוש במילים גישור ומגשר,בהקשר של יישוב סכסוך בעניין גירושין,ולא במילים פישור ומפשר.

כן! לפי החוק, מותר למפשר להיפגש עם הצדדים, בנפרד או ביחד.

כן! לפי החוק, מפשר רשאי להיפגש עם צד לסכסוך, גם ללא נוכחות של עורך דינו, אם אותו צד מסכים לכך

לא ! נקבע במפורש בחוק,שלא ניתן לעשות שימוש,במסגרת הליך אזרחי,בדברים שנאמרו ע"י הצדדים,בהליך של פישור.

פסק בוררות אמור להכריע בסכסוך בין צדדים, והוא נועד לחייב את בעלי הדין . דין פסק בוררות ,שאושר ע"י ביהמ"ש ,כדין פסק דין של ביהמ"ש .ככלל ,בתי משפט אינם נוטים להתערב בפסקי בוררות ,אלא רק במקרים בהם מוגשת התנגדות לאישור פסק הבוררות בדרך של בקשה לביטולו ,עפ"י אחת העילות המנויות בחוק הבוררות ,תשכ"ח-1968, וכאשר כתוצאה מכך נגרם עיוות דין .אם לא תוגש התנגדות לאישור פסק הבורר ע"י מי מהצדדים להליך הבוררות ,בגין פעולה ללא סמכות או חריגה מסמכות של הבורר ,אזי ביהמ"ש עשוי לאשרו וליתן לו תוקף של פסק דין.

כן! כל אחד מן הצדדים לגישור ובכלל זה המגשר, רשאי לבקש להפסיק את הליך הגישור. יוער כי מגשר איננו מוסמך להחליט או להכריע במחלוקת. בגישור מוצלח, ההחלטה נעשית ע"י הצדדים, בעזרת המגשר.

ביטול פסק בורר יכול להעשות במסגרת בקשה לבית המשפט המחוזי לביטול פסק הבוררות. העילות לביטול פסק בורר מפורטות ברשימה הסגורה שנקבעה בחוק הבוררות משנת 1968. אם נושא הבוררות מצוי בתחום סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה, אזי יש להגיש את הבקשה לבית המשפט לענייני משפחה.

ברזיל אינה חתומה על אמנת האג, משנת 1961,אשר מסדירה הכרה אוטמטית של מסמכים ,אשר קיבלו אישור וחותמת "אפוסטיל",כך שיתכן שמשרד הפנים בישראל יסרב להכיר באופן אדמיניסטרטיבי בפסק דין של גירושים מברזיל. כמו כן, אין וודאות שמשרד הפנים בישראל יסכים לקבל אישור נוטריוני מברזיל, במקום חותמת "אפוסטיל" .והיה אם משרד הפנים יערים קשיים,אזי יידרש הליך שיפוטי,בבית המשפט לעניני משפחה,בישראל,להכרת בפסק הדין הזר לגירושים. בסוף ההליך ,בימ"ש ייתן הוראות למשרד הפנים,בענין רישום שינוי המעמד האישי שלך.

כן! ניתן להתגרש בהסכמה, אך באמצעות בית דין רבני בישראל, למרות שהתחתנתם בנישואין אזרחיים בחו"ל. מפני ששניכם יהודים הדין העברי ,הדתי,חל עליכם בענייני המעמד האישי שלכם.לבית דין רבני יש סמכות יחודית ,בנושא גירושין בין יהודים ,אשר גרים בארץ,או שיש להם זיקה לישראל,או שנישאו בחו"ל,בלי קשר לסוג טקס הנישואין. הסכמה הדדית מהווה עילה לגירושין,לפי הדין העברי. לאחר שיינתן פסק דין לגירושין, ע"י ביה"ד,ויוסדר גט בין הצדדים,ניתן לפעול להכרה של הגירושין, בקנדה. העובדה שלא דיווחתם על הנישואים למשרד הפנים אינה פוטרת אתכם מלהתגרש בישראל.
ויותר מזה,גם אם תתגרשו,רק בקנדה,אף על פי כן,עליכם להתגרש, גם בבי"ד רבני,משום שאחרת תהיו,מבחינת הדת היהודית,עדיין נשואים (וזאת למרות שהדת היהודית אינה מכירה בנישואים אזרחיים). כלומר,אם לא תתגרשו בישראל, ולא יסודר גט לחומרא (למען הסר ספק),אזי אתם עלולים להסתכן בעבירת ביגמיה בעתיד,ואף להסתבך בנושא ממזרות,בעתיד.

כן! אפשר לנהל את הגירושים האזרחיים שלכם בישראל, בהליך שקרוי התרת נישואין ,למרות שכל אחד מבני הזוג מצוי במדינה אחרת . הסכמה הדדית להתגרש מהווה עילה להתרת נישואין,עפ"י החוק בישראל.
ניתן להתגרש באמצעות עורך דין ישראלי מנוסה ,והפרוצדורה מתנהלת במסגרת הגשת בקשה משותפת להתרת נישואין, באמצעות יפויי כח ,אשר ייחתמו בפני קונסול ישראלי או נוטריון ,בכל מדינה.כביטוי להסכמה להתגרש ייערך וייחתם הסכם להתרת נישואין .יוכנו תצהירים מתאימים, ע"י עורך הדין ,וגם הם יהיו חתומים ומאושרים בחו"ל,בצורה נכונה,על מנת שיתקבלו ע"י בימ"ש בארץ. משרדנו מטפל בנושאים בעלי אופי בינלאומי,בין מדינתי או בין דתי,כדוגמת מקרה שלכם

כן ! אפשר לבצע,ללא דחוי, את הליך התרת הנישואין (גירושים אזרחיים),בשלומותו בישראל,ללא הגבלות כלשהן. הסכמה להתגרש מהווה עילה להתרת נישואין,עפ"י החוק בישראל. בישראל לא חלים התנאים המיקדמיים,אשר מצויים בחוק הגרמני. משרדנו מטפל בנושאים בעלי אופי בינלאומי,בין מדינתי או בין דתי,כדוגמת מקרה זה.

כן ! הואיל ושני בני הזוג ,הינם בני דתות שונות,ניתן לנהל את הליך הגירושים בבימ"ש בישראל,באמצעות הגשת תביעה להתרת נישואים (גירושין אזרחיים בישראל) עפ"י חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), התשכ"ט-1969.במידה ויש הסכמה בין בני הזוג הרי,שהסכמה זו יכולה לשמש עילת גירושים .הבעל יצטרך להודיע על כך לביהמ"ש באופן שיניח את דעת ביהמ"ש ואם ביהמ"ש יקבע שהוא מהווה את הערכאה שיש לה את השיפוט בעניין התרת הנישואין ,אזי ביהמ"ש יהיה מוסמך להתיר את נישואי הצדדים ,וליתן פסק דין לגירושים. לעומת זאת ,באם הבעל איננו בהישג יד או מסרב להתגרש או ימנע מלהגיש כתב הגנה כנגד תביעת האשה, אזי על האשה להגיש בביהמ"ש חוות דעת של מומחה לעניין הדין הזר (המשפט האנגלי), על מנת שביהמ"ש בישראל יוכל לבחון את עילות התרת הנישואין ,עפ"י דין מקום עריכת הנישואין(אנגליה), ובכפוף לכך יינתן פסק דין להתרת נישואין עפ"י המשפט האנגלי וע"י ביהמ"ש בישראל. ביהמ"ש בישראל, מוסמך לעשות זאת ופסק הדין יהיה תקף בישראל ובאמצעות הליך מתאים ניתן להביא להכרתו באנגליה.לשם ניהול הליך זה רצוי לפנות לעו"ד מיומן אשר מתמחה בנושא .

בעל שמאיים להפליל את אשתו,ומפעיל כלפיה סחטנות ,בניסיון למנוע ממנה לתבוע מזונות ממנו, מן הראוי לשקול להתגרש ממנו,בבחינת  "שומר נפשו ירחק מרע" .

בעקרון כן. חוק אכיפת פסקי חוץ, מציב מספר תנאים, אשר רק בהתקיימם יכיר ביהמ"ש בפסק דין שניתן בבית משפט בחו"ל. לחלופין , יש אפשרות להכרה לפי כללי המשפט הבין-לאומי כאשר לאחד מבני הזוג יש זיקה למדינה הזרה.

להלכה, לא! למעשה, כן! כבר קרה לא פעם שבתי דין רבניים פעלו בחוסר סמכות ונתנו פסקי דין לגירושין בעניינם של  בני זוג לא יהודים.

כן! פסקי דין אשר קובעים את המעמד האישי של אדם כ"גרוש" נרשמים במשרד הפנים, בהוראת בימ"ש או בי"ד רבני,  גם אם ניתנו בחוסר סמכות.

פסק הדין בטל מעיקרו והוא מחוסר תוקף.

בדרך של התרת נישואין, אשר הינה גירושין אזרחיים אשר מתנהלים בבימ"ש אזרחי.

בדרך של התרת נישואין, כלומר גירושין אזרחיים, הליך שמתנהל בבימ"ש למשפחה.

כן! אם יש ביניהם שיתוף פעולה והסכמה, יכולים בני הזוג להתגרש במדינה אשר בה הם נישאו זה לזה. בהתרת נישואין, אשר מתרחשת בישראל, בימ"ש נותן, בפסק הדין, הוראות למשרד הפנים, לרישום השינוי בסטטוס.

כן! אם יש ביניהם הסכמה ושיתוף פעולה, אז הם יכולים להתגרש במדינה אשר בה נישאו זה לזה.

ניתן לנהל את ההליך בארץ ולבקש במסגרתו, היתר מביה"ש להמציא את מסמכי התביעה בחו"ל ואף ניתן לבקש מבימ"ש לבצע "תחליף המצאה" בדרך של פירסום ההזמנה לדין, לנתבע, בעיתון יומי בעל תפוצה ארצית באותה מדינה. לאחר הפירסום ובהעדר תגובה מצד הבעל ולאחר הוכחת עילת גירושין, צפוי להינתן פסק דין בדבר התרת הנישואין.

עליהם להגיש ביחד או לחוד "בקשה לקביעת שיפוט בענין התרת נישואין", לסגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה ובכך להתחיל את הליכי התרת נישואיהם. רצוי להסתייע בעו"ד, לצורך זה.

אם אדם נשוי איננו יכול לממש את נישואיו,משום,שנמנע מאשתו להיכנס לישראל, אין עובדה זו,כשלעצמה ,מפקיעה את נישואיו.ניתן להתגרש בארץ במעמד צד אחד בגירושים אזרחיים.

לא! גיור קונסרבטיבי איננו נחשב ל"גיור כהלכה". הרישום בתעודת הזהות הינו אדמיניסטרטיבי בלבד, ואיננו ראיה לתוקף הרישום. התרת הנישואים תתבצע בהליך של גירושים אזרחיים.

אם נישואיו נרשמו במשרד הפנים, כי אז, עליו לפעול לשינוי המעמד האישי שלו, כתוצאה מגירושיו.

בישראל אמנם אי אפשר עדיין, להתחתן בנישואים אזרחיים, אולם ניתן להתגרש בגירושים אזרחיים. הליך זה מתאים לגירושין בין בני דתות שונות לרבות, גירושים ממחוסרי דת.

זוגות בני דתות מעורבות או כאשר אחד מבני הזוג הינו בן דת לא מוכרת בארץ או מחוסר דת.

למשל: הינדואיסטים;  נוצרים-פרוטסטנטים ; נוצרים-אנגליקנים ;

חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים) תשכ"ט - 1969  .

בני זוג יהודים, בני זוג מוסלמים, בני זוג דרוזים או בני זוג אשר הינם בני אחת העדות הנוצריות המוכרות, המקיימות בישראל בית דין דתי.

סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה מזמין ומקבל חוות דעת של בתי הדין הדתיים אליהם משתייכים בני הזוג, כדי לברר, האם גירושי בני הזוג נתונים לסמכותם והוא מחליט על סמך חוות הדעת.

יש להגיש בקשה להתרת נישואין לבית המשפט שנקבע כמוסמך.

רצוי ששני בני הזוג יגישו בקשה משותפת.

הסכמה הדדית. על פי החוק הדן בהתרת נישואין, הסכמה מהווה עילה מוכרת להתרת הנישואין.

העדר שיתוף פעולה או העדר הסכמה בין בני הזוג, ובעיקר דרישות של בתי דין של עדות נוצריות בענין תעודות טבילה או מסמכים מחו"ל.

כי בית הדין של הכנסיה הרומית-קתולית מקפיד ביותר בנושא מסמכים ותיעוד, ודורש תעודות טבילה, שהשגתן או השגת עותקים מהן כרוכה בפניה לכנסיות בחו"ל, שלעיתים כבר לא קיימות.

עלול להתרחש מצב, אשר בו הצד שמעוניין להתגרש נתקל בהתנגדות בן זוגו, נדרש להגיש חוות דעת של מומחה, לדין הזר של מקום עריכת הנישואין, להוכחת עילות הגירושין, של המשפט הזר,משום שהמשפט בארץ נערך עפ"י הדין הזר שטעון הוכחה.

כן! תתכן האפשרות למנות לצד הרלבנטי, אפוטרופוס לדין והוא יכול להביע, בתוקף תפקידו, הסכמה לסיום קשר הנישואין. אפשרות אחרת היא, שמצבו של בן הזוג הפגוע מהווה עילה מספקת לסיום קשר הנישואין, על פי דין המדינה שבה בני הזוג נישאו.

התאריך הרלבנטי לבחינת ההשתייכות הדתית, לצורך סיום קשר נישואין, הוא תאריך הנישואין. הדת הרלבנטית היא זו שאליה השתייך במועד עריכת הנישואין.

כן! אם יש ביניהם שיתוף פעולה והסכמה, יכולים בני הזוג להתגרש במדינה אשר בה הם נישאו זה לזה. בהתרת נישואין, אשר מתרחשת בישראל, בימ"ש נותן, בפסק הדין, הוראות למשרד הפנים, לרישום השינוי בסטטוס.

ניתן לנהל את ההליך בארץ ולבקש במסגרתו, היתר מביה"ש להמציא את מסמכי התביעה בחו"ל ואף ניתן לבקש מבימ"ש לבצע "תחליף המצאה" בדרך של פירסום ההזמנה לדין, לנתבע, בעיתון יומי בעל תפוצה ארצית באותה מדינה. לאחר הפירסום ובהעדר תגובה מצד הבעל ולאחר הוכחת עילת גירושין, צפוי להינתן פסק דין בדבר התרת הנישואין.

לא! גיור קונסרבטיבי איננו נחשב ל"גיור כהלכה". הרישום בתעודת הזהות הינו אדמיניסטרטיבי בלבד, ואיננו ראיה לתוקף הרישום. התרת הנישואים תתבצע בהליך של גירושים אזרחיים.

אם בני הזוג ישתפו פעולה, אזי הם יוכלו לפעול ביחד להתרת נישואיהם, אולם זאת רק במדינה בה נערכו נישואיהם, ולא בישראל.

כן! ניתן להגיש את הבקשה ולנהל תיק להתרת נישואין בארץ, אף אם אחד הצדדים אינו נוכח בישראל.

הדין שיחול הוא דין מקום עריכת הנישואין. ניתן לנהל בישראל את תביעת הגירושין במסגרת הליך של התרת נישואין, על אף שהתרת הנישואין תיעשה על פי הדין הזר.

פסק הדין לגירושין, שניתן ע"י בית דין דתי נוצרי, בישראל, יש להביא בפני בימ"ש בקפריסין במסגרת הליך של הכרה בפסק חוץ. אם פסק הדין יזכה להכרה, אזי הגירושים יהיו תקפים.

לא! יש להבחין בין אישור שנותן ביהמ"ש להסכם להתרת נישואין , לבין מתן תוקף להתרת הנישואין באמצעות פסק דין ע"י ביהמ"ש . האישור הראשון, עיקרו הסכם, והאישור השני, עיקרו התרת הנישואין , ואין האחד דומה למשנהו. למה הדבר דומה? להבדל בין אישור הסכם גירושין לבין סידור הגט, ולפיכך בעת אישור ההסכם ,עדיין לא התרחשו התרת הנישואין או הגירושין , בהתאמה. יש להדגיש , כי בשלב אישור ההסכם ,מביעים הצדדים הסכמה להתיר נישואיהם, בלבד . ורק כאשר ניתן פסק דין להתרת הנישואין ,רק אז הצדדים גרושים, ורשאים להתחתן פעם נוספת.

כן ! שניים שהתחתנו במדינה מסויימת ,יכולים להתגרש באותה מדינה. אולם בהנחה ששיתוף הפעולה שקיים לקראת נישואין, איננו שורר לקראת גירושין, הרי שיותר קל , יותר נוח , ויותר זול להתגרש בישראל , גם אם הנישואין לא נרשמו במשרד הפנים.

כן ! (כפי הנראה ) הואיל והנכם בני דתות שונות, והואיל והתחתנתם בחו"ל ,והואיל והתרת הנישואין שלכם תתבצע ע"י בית משפט בישראל, עפ"י דין מקום עריכת הנישואין ,לפיכך יש לבדוק בחוק של המדינה ,אשר בה נערכו הנישואין,האם אלימות של בן זוג כלפי משנהו ,מוכרת כעילת גירושין ,בדין הזר. בדרך כלל, אלימות או משבר בלתי הפיך או פירוד סופי בין בני זוג מהווים ,בשיטות משפט רבות ,עילות גירושין מוכרות.

כן! בהליך של התרת נישואין, אין הכרח בנוכחות פיזית של בן הזוג. ניתן באמצעות יפוי כח לייצג את בן הזוג השוהה בחו"ל ולבטא הסכמה, בשמו, להתגרש. כמו כן ניתן להתגרש מבן זוג השוהה בחו"ל, גם בהעדר הסכמה ממנו, ובלבד שכל מסמכי התביעה יגיעו אליו, למקום הימצאו, ובלבד שתוכח עילת תביעה לפי דין מקום עריכת הנישואין.

לא! לבית דין רבני יש סמכות עניינית לדון בענייני גירושין של בני זוג, אך ורק כאשר שניהם יהודים.

דרך משפטית לסיום נישואין לפי הדין האזרחי, כלומר "גירושים אזרחיים", בהבדל מגירושין דתיים. הליכי גירושים אזרחיים מתנהלים בביהמ"ש למשפחה.

כן! יש מצבים אשר בהם גם לבן אדם לא יציב יש כשרות משפטית "להסכים" להתגרש מרצונו החופשי,וזהו תנאי הכרחי ,על מנת שהגירושין יהיו תקפים.

הליך גירושין של בני זוג יהודים, יתקיים בבית דין רבני,בישראל,למרות שהם התחתנו בנישואים אזרחיים ,בחו"ל.אם ישנה הסכמה לגירושין בין בני הזוג,ניתן להגיש בקשה משותפת לגירושין,אשר מקצרת ומייעלת את ההליך.במידה ואין הסכמה ההליך נפתח באמצעות הגשת תביעה לגירושין,ולאחר הגשת התביעה יתנהל תיק גירושין בפני ביה"ד. לאחר סידור הגט ביה"ד מודיע למשרד הפנים על שינוי הסטטוס של בני הזוג,וע"י כך ישונה הרישום הקודם ממעמד של נשוי/ נשואה,למעמד אישי של גרוש/גרושה,בהתאמה.

כן! אין כל חובה משפטית לתרגם מסמכים מעברית לשפה אחרת ,כאשר הם נמסרים בישראל.הנחת היסוד היא כי אדם ,אשר נפתח נגדו הליך ,ונמסרה לו תביעה ,והוא איננו מבין את תוכנה בגלל קשיי שפה ,ייצור קשר עם עורך דין ,אשר מבין את שפתו ,בנוסף לעברית,ויוכל באמצעותו ללמוד על מהות התביעה ותוכנה .

לא! הנישואין בטלים מלכתחילה ומעיקרם, משום שהאישה איננה יהודיה.

יתכן שכן.  אם המצב של אין אונות הינו בלתי הפיך ולא ניתן לפתרון באמצעות טיפול רפואי או פסיכולוגי, אזי בעיית אין אונות מהווה עילה לגירושין.

כן! בנסיבות מסויימות רצונו של בעל לעזוב את ישראל בלי כל הצדקה עשוי להוות עילת גירושין, לאשתו.

כן. אלימות פיזית של בעל היא עילת גירושין, אבל הכרחי להוכיח אותה באמצעות ראיות.

כן! התמכרות לסמים קשים עשויה להוות עילת גירושין.

כן! אם בני הזוג נשואים לפחות 10 שנים ללא ילדים, והאישה בריאה ורוצה ילדים, ולעומת זאת הוכח שבעלה איננו יכול להפרות אותה.

לא בהכרח. גם אם אצל גבר מתגלה ספירת זרע נמוכה, עדיין ניתן לעיתים להפיק ממנו תאי זרע ולהפרות באמצעותם את האשה.

כן! בית הדין יכול לחייב בעל לתת גט לאשתו, משום שהוא איננו מקיים את חובתו לספק את "עונתה", לפי הדין העברי.

לא! אין קיזוז חטאים.

לא! משום שהיא איננה יכולה להשתתף בהליך הגירושין שדורש הבנה, והסכמה אבל הוא יכול לקבל היתר לשאת אישה שניה על פני אישתו, מבית הדין.

כן! אם ההתנהגות שלה תוכח בבית הדין. אבל אם הוא מוחל לאשתו על התנהגותה וממשיך להיות איתה, הוא איננו רשאי להשתמש בזה, לאחר מכן, כעילת גירושין.

כן! אם היא אוכלת טריפות ואיננה שומרת כשרות, התנהגות זו מהווה עילה לגירושין.

כן! חילול שבת הוא עילה לגירושין, בתנאי שהבעל בעצמו שומר שבת.

אין זה חד-משמעי. רצונה של אישה לעזוב את ישראל כנגד רצונו של הבעל, עשויה להוות עילה לגירושין, אם בית הדין יחליט שאין היא מוצדקת, בנסיבות המקרה.

גם אם אין יחסים אינטימיים עם גבר זר, הרי שהתנהגותה של האישה מצביעה על חשד לכך, מה שקרוי בדין העברי "מעשי כיעור", והדבר עלול להוות עילה לגירושין . בפועל בית הדין מזהיר את האישה או ממליץ להתגרש אבל לא מחייב בגירושין.

כן! אם מוגשת תביעת גירושין לבית דין רבני, אליה מצורפים ענייני החזקת ילדים, ענייני מזונות וענייני הרכוש המשותף.

ניתן לבקש הוצאת צווי הגבלה, כגון צו עיכוב יציאה מן הארץ, איסור החזקה או חידוש של דרכון או של רשיון נהיגה, איסור שימוש בצ'קים ובחשבון בנק, וכן שימוש באמצעי קיצוני כגון מאסר. 

כן!

לא!

כן! באמצעות עתירה לפסק דין הצהרתי, בדבר היות הנישואין בטלים ומחוסרי תוקף.

בבית דין רבני.

רצוי להתגרש בשתי המדינות בהן נערכו טקסי הנישואין. אפשר להגיש בקשה לגירושין בבית דין רבני בארץ, גם אם הצד השני גר בחו"ל. לגבי גירושים אזרחיים בחו"ל יש לנהל זאת לפי דין מקום עריכתם.

באמצעות שליח אשר יקבל מהבעל את הגט וימסור אותו לאישה. ניתן גם להביא את הבעל מבית הסוהר לבית הדין, לשם סידור הגט.

האישה, יכולה למנות שליח מטעמה שיקבל את הגט עבורה, בבית הדין.

קריאת שמות או חקירת שמות, או בירור שמות, הינה הליך שמתרחש לפני סידור הגט, ומטרתו לקבל פרטים מדוייקים לצורך הזיהוי של בני הזוג. השמות של הצדדים, כולל הכינויים, ושמות הורי הצדדים חייבים להיכלל ולהיכתב באופן מדוייק, כדי לייחד את הגט וכדי שלא תתרחש טעות בכתיבת הגט, אשר עלולה לפסול את הגט.

לאחר שהגט עצמו מוכן ונחתם ע"י שני עדים כשרים, הוא אמור להימסר מידיו של הבעל לידיה של האישה, ואז כאשר האישה מגביהה את הגט ועושה בו קניין, הגט גמור.

בית הדין רשאי, על פי בקשת הצד התובע, לצוות על ירידה לנכסים ולזכויות רכושיות של הנתבע ולהגביל את חופש התנועה שלו, מעבר לגבולות לישראל, באמצעות צו לעיכוב יציאתו מן הארץ.

ייתכן שכן, בתנאי שתצליח להוכיח בבית הדין, שהמחלה חשוכת המרפא היתה קיימת לפני הנישואין, ובעלה הסתיר ממנה את דבר קיומה.

כן! למעט במקרים של אלימות קיצונית מוכחת.

לא !

לא! במצב זה בית הדין יכול רק להמליץ לה להתגרש, אבל אי אפשר לחייב אותה להתגרש מבעלה.

לא! טענות בעניין משמורת הן עצמאיות, ואין לתת להן משקל בהכרעה בעניין גירושין.

לא בהכרח. חיוב בגט, זהו צעד קיצוני וקשה להניח שכנגד חשדו של בעל, הוא יחוייב במתן גט , גם לנוכח פגיעה שכזו בכבוד אישתו.

כאשר בין בני זוג לא מתקיימת עילת גירושין מובהקת ובני הזוג חיים בנפרד, מסתפק ביה"ד בהמלצחה להתגרש.

כן! נישואין אזרחיים דינם מחוסרי תוקף לפי הדין העברי ולכן בנסיבות מיוחדות יכול ביה"ד להכריז על אשה כפנויה.

לא ! אין מצב של גירושין ללא הסכמה וללא מתן גט ע"י הבעל.

לא ! דרושים ראיות נוספות לביסוס עדות היחיד כנגדה.

כן ! אם בית הדין ישתכנע מאמיתות דבריהם.

רצוי ללכת לטיפול זוגי כדי לבחור באמצעותו את הדרך הנכונה לנקוט.

כן ! הסכמה הדדית להתגרש מהווה סיבה מספקת.

הוכחות כתובות, מוקלטות ,מצולמות, או עדי ראיה.

ניתן לפנות ללשכת הסיוע המשפטי, אשר הינה גוף שהוקם ע"י משרד המשפטים, במטרה להעניק שירותים משפטיים, בחינם, למעוטי יכולת, במימון ממשלתי.

מגישים תביעת גירושין לבית הדין הרבני, אם אין הסכמה להתגרש של הצד השני או מגישים בקשה משותפת לגירושין, אם יש הסכמה הדדית.

ניתן להתיר את הנישואין באמצעות גירושים אזרחיים. תהליך זה מתנהל בבימ"ש למשפחה.

חתימה על הסכם גירושין במשרדו של עו"ד, אינה יכולה להוות תחליף לאישור ההסכם בבימ"ש. בלעדי אישור ביהמ"ש, אין להסכם תוקף משפטי מחייב.

כן! בדרך כלל המושגים "זינתה תחת בעלה", "נואפת", משרכת דרכיה", מתייחסים לבגידת אשה בבעלה, עם גבר זר. מעשה ניאוף של אשה נשואה עם גבר זר הנו בלתי נסלח ובלתי הפיך. יחסים שקיימה אשה נשואה עם רעותה מהווים עילת גירושין, אולם יתכן שהתנהגותה עשויה להיסלח ולהימחל.

כן! משום שמדובר בטקס דתי ומשום שבבי"ד רבני נהוג לחבוש כיפה, בעת דיונים או הליכים שמתנהלים שם.

בעל שמעונין להתגרש מאשתו יכול להגיש תביעת גירושין, לתאר בה את קורות המשבר שפרץ בין בני הזוג, ולפרט בה את עילות הגירושין.

ניתן לחתום על יפוי כוח נוטריוני, אשר מסמיך, אדם קרוב, לפעול בעניניו של מייפה הכח. ניתן גם להסמיך עו"ד ע"י חתימה על יפוי כח בפני קונסול ישראל בחו"ל.

כן! בעל מתחייב בכתובה לזון ולפרנס את אשתו ואם הוא לא מקיים חובות אלה, אזי מחדלו מהווה עילה לגירושין.

כן! הזכות לתבוע גירושין אינה נגזרת מתביעת מזונות בבימ"ש או מביטולה.

לא! עדות של בני משפחה מדרגה ראשונה לא תתקבל בבי"ד רבני.

כן! אולם על האשה לתבוע גירושין ובמסגרת זו לתבוע את כתובתה, וביה"ד צריך להכיר בצידקת טענותיה.

ניתן להגיש תביעת גירושין בבית דין רבני ובמסגרתה לעתור בענין חינוך הילדים. ביה"ד ישמע את תגובת האם ויכריע במחלוקת.

כן! בית הדין עשוי להתרות באישה לחדול מהתנהגותה הנפסדת, ואם היא תתמיד בהתנהגותה במשך 12 חודשים, עשוי בית הדין להכריז עליה "כמורדת" ולחייב אותה לקבל גט.

החיוב לשלם לאשה את כתובתה אינו תלוי במשך זמן הנישואין. על מנת שבעל יהא חייב לאשה את כתובתה על האשה לתבוע ממנו את כתובתה במסגרת תביעתה לגירושין, ועל ביה"ד להיעתר לתביעתה.

כן! במקרה שבו נרשמה דירה, שנתקבלה במתנה, כדירה משותפת, כי אז במקרה של גירושין, היא תחולק בהתאם לרישום, בין בני הזוג.

כן! ביה"ד עשוי לחייב בעל לשלם לאישה את כתובתה, אם האישה תוכיח שהוא בגד בה ונקט כלפיה באלימות ובאם היא תוכיח כי היא, מבחינת התנהגותה, זכאית לקבל את כתובתה.

יש לפנות לבית הדין הרבני האזורי, המצוי באזור מגוריכם, ולברר זאת שם. יש להצטייד, לצורך זה, בתעודת זהות. 

כן! לבית הדין הרבני בישראל יש שלוחות בחו"ל, אשר פועלות כבתי דין לגיטין. בבי"ד לגיטין בחו"ל יכול להכתב הגט ואפשר למוסרו לשליח הולכה, מטעם הבעל, אשר ימסור אותו לאשה או לשליח קבלה, מטעם האשה, אשר יקבל את הגט למענה ובמקומה.

כל עוד אין לאשה עילה שבדין,לחייב את הבעל ,בגירושין,רשאי הוא לסרה להתגרש.אם הבעל חוייב בפסק דין לתת גט לאשתו והוא מסרב,אזי ניתן לכפות עליו לתת גט, עד כדי מאסר.הבעל עלול לשבת במאסר,עד שיסכים לתת גט.

כן!ניתן להתגרש בהסכמה ולהותיר את העניינים השנויים במחלוקת להכרעה,לאחר הגירושין.

כן!גם אם הבעל לא ערך שטר כתובה, הרי שהוא עשוי להיות מחוייב לשלם לאשתו, בעת הגירושין, את סכום המינימום ל"עיקר כתובה", שנקבע מדרבנן וכיום, אמור להקבע ע"י ביה"ד הרבני.

תוספת כתובה" הוא סכום שרשאי הבעל להוסיף על "עיקר כתובה". ברם, אם לפי מנהג המקום נהוג להוסיף "תוספת כתובה", כי אז המנהג מחייב את הבעל להוסיף "תוספת כתובה", על "עיקר כתובה".

 לא ! דין "תוספת כתובה" הוא לרוב כדין "עיקר כתובה". אין הכרח לכתוב סכומי עיקר ותוספת כתובה בנפרד, וניתן לכתוב סכום כללי, בצירוף של שניהם.

שני סוגי נימוקים: א. סיבות אובייקטיביות, הקשורות בבעל, כגון: 1. אי אפשר לחיות עימו חיי אישות, למשל אם הוא סובל ממחלה מדבקת.   2. אינו מסוגל להוליד ילדים3. אינו מסוגל לקיים חובת עונה. ב. נימוקים הכרוכים בהתנהגות הבעל: 1. מסרב לקיים חובת עונה. 2. מסרב לתת לה מזונות. 3. מתנהג עם האישה שלא כדין- נוהג באלימות פיזית או מילולית, או גורם לאשה במזיד, לעבור על הוראות הדת.

כן! נשלחת הזמנה לעד, עם דרישה להופיע בביה"ד, כדי להעיד. המנעות של העד מלהופיע בביה"ד עלולה לגרום לכך שביה"ד יוציא כנגדו צו הבאה, על מנת לאכוף את התייצבותו להעיד.

ביה"ד נוהג לדרוש מן העד לאמר את האמת, ואף להזהיר אותו. כי אם לא יאמר את האמת, הוא עלול להענש בעונשים הקבועים בחוק.

ניתן להגיש תביעה לשלום בית בתגובה לתביעת גירושין. כמו כן ניתן להגיש כתב הגנה כנגד תביעת הגירושין ולטעון במסגרתו, כי לא מתקיימות עילות גירושין, יחד עם נסיון לטעון כנגד הנטען בתביעת הגירושין.

ניתן לפנות לבנק בהצעה לפצל את החוב לשני חשבונות של כל אחד מבני הזוג, באופן שכל אחד מהם ישא בלעדית בחלק יחסי של החוב כלפי הבנק. בדרך כלל בנקים יסרבו להצעה מעין זו, כי עדיפה לבנק הערבות ההדדית של בעלי החשבון, זה כלפי זה והחיוב שלהם ביחד ולחוד.

כן! ובלבד ששני בני הזוג מסכימים להתגרש. במצב שכזה תירשם הסכמתם להתגרש בפרוטוקול הדיון, והם יתבקשו לחתום על גבי הפרוטוקול ולהגביה כלי הכתיבה, כאקט של קנין.

לא! ללא כל קשר עם הליך הגירושין, אין לבעל זכות לאלץ את אשתו לבצע הפלה.

טענת אשה שבעלה "מאוס עליה" עומדת בסתירה להסכמתה לקיום יחסי אישות אתו ועלולה לגרום לדחיית תביעתה.

לא! מעשה ההטרדה ע"י צד שלישי כלפי האשה איננו מהווה עילה לגירושין, וביתר שאת, לאחר שאירע לפני שנים ולאחר שהבעל המשיך לחיות עם האישה, ונהג כמי ש"סבר וקיבל".

התנהגותה של אשה נשואה ויהודיה, שנרשמת באתר הכרויות באינטרנט, עשויה להיחשב כ"מעשה כיעור", אשר מהווה עילה לגירושין. "מעשי כיעור" מהווים התנהגות של האשה המצדיקה, בעיני ביה"ד, את החשד שזנתה תחת בעלה, על אף שאין עדים לכך.

מבחינת הבנק נותן ההלוואה, הרי שאם ההלוואה נלקחה ע"ש הבעל בלבד, רק הוא ישא בחובות כלפי הבנק. לעומת זאת, מבחינת יחסי הממון של הבעל והאישה, בינם לבין עצמם, הרי במידה והאישה זכאית לזכויות בעסק, הרי שהיא גם נושאת בחובות. יחד עם זאת, אם החובות נוצרו שלא בידיעת האישה והסכמתה או כדי לפגוע בזכויותיה, אלא באופן חד צדדי, כי אז האישה עשויה להיות פטורה מחובות אלה.

כן! גירושין בהסכמה. בהעדר הסכמה, יש להוכיח עילות גירושין, ולנהל משפט גירושין מייגע.

כן! לאחר שמוגשת תביעה לגירושין, חלה חובה להזמין את הנתבע/ת לדין. כמו כן חלה חובה למסור לנתבע/ת את כתב התביעה, כדי לאפשר לו/לה להתגונן.

כן! קיום קשר טלפוני, בלתי פוסק בין אשה נשואה לגבר אחר מהווה בסיס לחשד כי מתנהלים ביניהם יחסים אינטימיים, ומהווה עילה לגירושין.

כן! קיום קשר עם גברים מעורר חשד כי מתנהלת מערכת יחסים בין אותה אשה לבין  אחר/ים .חשד ל"מעשי כיעור" מהווה עילה לגירושין.

כן! קשר ידידותי של אשה נשואה עם גבר אחר, עלול לעורר חשד ליחסים אינטימיים ומהווה עילה לגירושין, אם כי לא עד כדי חיוב בגט.

לא! אישה נשואה, הנמצאת בהליכי גירושין, באם תתרועע עם גבר זר, עלולה לאבד את זכותה למזונות.

לא! תביעת גירושין מוגשת אך ורק לבית הדין הרבני, אשר לו סמכות יחודית לדון בתביעת גירושין בין יהודים.

כן! בית הדין ידון בתביעת הגירושין, אך אם אין הסכמה של שני הצדדים, לסמכות בית הדין בנושא מזונות הילדים, ידון בנושא זה בית המשפט לענייני משפחה, והוא גם ידון בתביעת האישה למזונות.

צפייה בסרטים פורנוגרפיים ובתמונות עירום עשויה להוות עילה לגירושין, ברם עילה זו לכעצמה, לא די בה כדי להשיג חיוב במתן גט.

בבית הדין הרבני יכול הבעל לרכז את מירב התביעות הכרוכות בגירושין, ובכך לחסוך הוצאות בהתדיינות בבית משפט לענייני משפחה. זאת ועוד ניהול נושא מזונות האשה בביה"ד, עשוי לחסום את דרכה של האשה מלתבוע מזונות בביהמ"ש. כמו כן בי"ד רבני נוהג לפסוק מזונות בסכומים נמוכים יותר בהשוואה לבימ"ש.

ביה"ד מרוכז יותר בעקרונות הדין הדתי, ונוטה פחות להתעמק בענייני מזונות, משמורת, הסדרי ראיה ורכוש.

במידה והראיות הן ישירות ומצביעות באופן חד משמעי, שאכן הבעל בוגד באשתו, כי אז הסיכוי שבית הדין יעתר לתביעת הגירושין גבוה.

הנסיון של בעל להכיר נשים אחרות, מהווה ראייה לכאורה, לכך שהוא משרך דרכיו. ברם, כדי להשיג חיוב בגט, יש להוכיח מעשה בפועל, פרט לשיחות טלפוניות.

עליה להגיש שלוש תביעות בגין מזונות, משמורת קטינים ורכוש, בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, ומוטב לעשות זאת באמצעות עורך דין, המתמחה בדיני משפחה.

לא! יש להמציא כתובה, כאשר האישה תובעת את כתובתה. יש להציג תעודת נישואין לצורך ולקראת סידור הגט. אם תעודת הנישואין אבדה או הועלמה ע"י אחד מבני הזוג, אזי ניתן לקבל העתק של תעודת הנישואין, ממשרדי הרבנות, אשר בהם נרשמו הצדדים לנישואין.

לא! לנוכח העובדה שהיה ידוע לבעל על מחלתה של האישה, או על המום שלה, ניתן לאמר עליו כי "סבר וקיבל" או כי מחל על טענה זו, אשר אילו היתה מוסתרת מפניו היתה עשויה לשמש עילת גירושין.

לכאורה, חיוב במזונות אינו אמצעי ענישה, אלא מזונות נקבעים על פי צרכים ורמת החיים אליה הורגלה האישה במהלך נישואיה. אף עפ"י כן, העובדה שבעל מתגורר עם אשה אחרת, עלולה להבאיש את ריחו בעיני ביה"ד ולהשפיע בעקיפין על החלטת ביה"ד, לחובתו.

ניתן לצמצם את הסיכון להתהוות מצב של סרבנות גט, באמצעות תביעה למתן צווי הגבלה דהיינו הטלת סנקציות אזרחיות, ע"י ביה"ד, על הצד המסרב לתת או לקבל גט. ניתן להגיש תביעה שכזו רק לאחר שניתן פסק דין לגירושין.

לא! על בני הזוג ו/או אחד מהם, להגיש בקשה בענין התרת נישואין, לסגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה, על מנת שיקבע לאיזה ערכאת שיפוט יש סמכות לדון בהתרת הנישואין.

בעל החפץ להתגרש, חייב להוכיח עילות גירושין המבוססות על התנהגות נפסדת של האישה, אשר מתבטאת באי קיום חובותיה הנובעים מן הנישואין ו/או על מומים שיש לאישה, כגון, עקרות.

לא! בעל איננו מקבל גט אלא נותן גט. אם האשה נמלטה לחו"ל, ומקום הימצאה איננו ידוע, אזי אין הבעל יכול לתת לאשתו גט, אולם הוא יכול להגיש תביעה למתן היתר לשאת אשה על פני אשתו, ובי"ד מוסמך, לאחר שיוודא כי האשה נעלמה וכי לא ניתן לאתרה, לתת היתר לבעל לשאת אשה אחרת. למעשה זהו חריג מותר, לכלל האוסר ביגמיה.

כן! בעל אשר חי עם אישה אחרת, נהג באלימות כלפי אשתו, סיבך אותה בחובות, עד כדי אובדן ביתם המשותף, עשוי להיות מחוייב בגט, לאחר שאותן עילות תוכחנה.

אם ביה"ד סבור שאין מקום או אין סיכוי להשכין שלום בית בין בני הזוג, אזי ביה"ד רשאי לדבר על ליבה של האשה או להבהיר לה שבנסיבות אלה מוטב להתגרש. דברים אלה עלולים להתפרש באופן סובייקטיבי, כהפעלת לחץ. דברים מעין אלה ודומיהם עשויים להתפרש כהפעלת לחץ, אולם הם נמצאים בתחום סמכותו והפעלת שיקול דעתו של ביה"ד.

עליו להגיש תביעה לגירושין בבית הדין הרבני, ולבסס את תביעתו על עילות גירושין המוכרות בדין. הסכם גירושין חתום, כשלעצמו, איננו מהווה עילת גירושין ואי אפשר לאכוף גירושין, עפ"י הסכם גירושין.

אם הבעל יודע על מעשה הבגידה של האשה וטוען שאין היא זכאית למזונות בשל כך, ומוכיח את טענותיו, אזי האשה, קרוב לוודאי לא תזכה במזונות. אם הבעל אינו יודע דבר על בגידת האשה, אזי לכאורה היא זכאית למזונות כל עוד היא נשואה, וכל עוד לא תישלל זכותה.

כן! אשה יכולה לתבוע גירושין, ולהשתמש בעילת התביעה הקרויה, "מאיס ליה", כלומר בטענה כי בעלה מאוס עליה, אולם ספק אם ביה"ד יחייב את הבעל לתת לה גט. חיוב בגט, ניתן במקרים חמורים. רק באמצעות "חיוב בגט" ניתן להכריח בעל לתת גט, משום שניסוח מרוכך יותר מהווה המלצה ולא חיוב.

לא! לא ניתן לבטל נישואין, רק בגלל שעברו מספר ימים מאז עריכתם. כמו כן, בהעדר עילה בי"ד לא יתן פסק דין לגירושין.

אשה יהודיה אשר איננה מקיימת, ואינה מתכוונת לקיים יחסי אישות עם בעלה, מפירה את אחת ההתחייבויות הבסיסיות, עליהן נשען מוסד הנישואין. אי קיום חובה מעין זו עלולה לגרום לאשה להיות מעין מורדת, ומהווה עילה לגירושין.

לאשה נבגדת אין זכויות מיוחדות, כפועל יוצא מבגידתו של בעלה, פרט לכך שהיא יכולה לתבוע ולקבל את כתובתה. לאשה נבגדת אין זכויות יתר ברכוש או למזונות.

בן זוג העוזב את ביתו מכל סיבה שהיא, זכויותיו הקנייניות אינן נפגעות בשל כך.

כן! בהתאם לחיובים אשר נוטל בעל, על עצמו על פי הכתובה, הוא חייב לדאוג ל"עונתה" של אשתו, ומשהדבר לא נעשה, מחדל זה עלול להוות עילה לגירושין.

כן! על פי ההלכה חל איסור על בני זוג, אשר התגרשו, לחיות יחד לאחר מתן הגט, ואם הם שבו לחיות יחד ואחד הצדדים יבקש לבטל את הגט, הוא יוכל לעשות זאת, טענתו תישמע והגירושין עלולים להתבטל.

כן! הסכמה להתגרש עשויה, גם כן להיות עילה לגירושין, אולם בהעדר הסכמה נדרשת עילת גירושין, על פי דין, ובהעדר עילה, בי"ד לא יורה על גירושין.

על הבעל להגיש תביעה לגירושין בישראל, לנהל את משפט הגירושין בישראל, ולהוכיח עילות על פי הדין לפיהן הוא זכאי לגט, ובד בבד להוכיח כי הוא פטור מחיובים כספיים כלפיה.

על האישה להגיש תביעה למשמורת על הילד. באשר לרכוש המשותף, הרי שהיא לא תוכל לגרום לקבלת הרכוש המשותף, בשל העובדה שהבעל בגד בה. הבית המשותף צפוי להתחלק בחלקים שווים בקירוב, בינה לבין הבעל.

לא! הערכאה המוסמכת לפסוק גירושין הוא בית הדין הרבני. יחד עם זאת, בני הזוג רשאים לערוך הסכם גירושין בפני בורר ו/או מגשר ולהגישו לאישור ומתן פסק דין לבית הדין הרבני.

לא! אף אם הוכח בפני בית הדין ע"י הבעל כי האישה נוהגת לקלל אותו ואת משפחתו, אין בכך כדי לשלול באופן אוטומטי את מזונותיה ולחייבה לגירושין, אלא אם כן, בית הדין התרה באישה, וחלפה תקופה של 12 חודשים, ולאחר שהיא לא חדלה מכך, רק אז תוכרז האישה כמורדת בבעלה, ובית הדין עשוי לשלול את מזונותיה ולחייב אותה לקבל גט פיטורין.

לא! בני זוג יהודים, אשר נישאו בנישואים אזרחיים, זקוקים בדרך כלל ל"גט מחומרא", אולם כאשר סידור גט ביניהם בלתי אפשרי, ניתן להפקיע את נישואיהם ע"י פס"ד, וללא עריכת גט.

כן! הסכם גירושין שקיבל תוקף של פס"ד בבימ"ש, מתייחס לכל נושא בין בני הזוג, פרט לענין הגירושין, אשר איננו בסמכות ביהמ"ש, אלא מצוי בסמכות יחודית של ביה"ד. כל עוד לא ניתן פס"ד לגירושין ע"י ביה"ד רשאי ביה"ד לנסות להשכין שלום בית בין בני הזוג.

כן! במידה ולאישה עילה טובה לגירושין, ולבעל אין הגנה, אשר עשוייה לשלול ממנה את כתובתה, הרי שבעת גירושין יתכן שהאישה תזכה בכתובתה. ובכל מקרה האשה זכאית למחצית הרכוש, אשר נצבר במהלך הנישואין.

האישה רשאית לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, ולהגיש תביעה למזונות אישה וקטינה ו/או תביעה למשמורת על הקטינה, ו/או תביעה לפירוק השיתוף ברכוש המשותף. בד בבד יכולה האשה להגיש תביעת גירושין לביה"ד הרבני האזורי בחיפה, אם יש לה עילה/עילות גירושין, על פי הדין העברי, לביסוס תביעתה.

לכאורה, בעל חייב במזונות אשתו במהלך תקופת נישואיהם. מתוך צרכיה השוטפים של האשה מפחיתים את הכנסותיה השוטפות. יש לתת את הדעת לכך שקיים קושי להוכיח את הטענה בדבר אי קיום יחסי אישות משום שמדובר בצינעת הפרט ובעניינים המצויים ב"חדרי חדרים". תביעה בענין החזר הוצאות בגין עריכת הנישואין היא נדירה מאד וסיכוייה נמוכים, וביתר שאת כאשר אשה עשויה להכחיש את טענות הבעל או לטעון לסיבות שבדין, המצדיקות את התנהגותה. הוא הדין באשר לתביעה להחזר מתנות.

לא! כאשר הבעל חוזר בו מהסכמתו לגירושין, שבאה לידי ביטוי בהסכם גירושין אשר קיבל תוקף של פסק דין, בבית המשפט לענייני משפחה, לא ניתן לחייב אותו בגירושין, על סמך ההסכמה שהובעה בהסכם. על האישה להגיש תביעה לגירושין לביה"ד הרבני, ולהוכיח עילה לגירושין. לעומת זאת, כדי למנוע מן הבעל את סיכול הסכם הממון, ניתן להגיש נגדו בביהמ"ש, תביעה לביטול ההסכם.

לא! אין מדיניות מוצהרת של הערמת קשיים על גירושין של כהן.

כן! יש להבחין בין הזכות של אישה לתבוע לבין סיכויי הצלחת תביעה. האישה רשאית להגיש תביעת גירושין ו/או מזונות מבעלה היהודי, אך הבעל עשוי להתגונן בטענה שהאישה מעין מורדת. טענה זו, אם תתקבל, עשויה לגרום לדחיית תביעת האישה למזונות ולגירושין.

לא! אם בעל חוזר בו מהסכמתו להתגרש אין לאישה ברירה, אלא להגיש תביעת גירושין ולהוכיח עילה לגירושין. רק אם תביעתה תימצא מבוססת, עשוי בית הדין לחייב את הבעל בגירושין. העובדה שהבעל חזר בו מהסכמתו איננה מבססת כשלעצמה, עילה לגירושין. נכון לאמר, למרבה הצער, כי ההסכמה להתגרש, היא דקלרטיבית (הצהרתית) בלבד, ואינה מחייבת מבחינה משפטית, וזאת משום שעל פי הדין העברי, החיוב וההכרח עלולים לפגום בתוקפו של גט, אשר צריך להינתן מרצון חופשי. 

לא! הליך הקראת שמות או בירור שמות, זהו שלב הכרחי לפני ביצוע הגט. הליך בירור זה נועד לוודא שהגט ניתן ע"י בעל מסויים ומזוהה לאשתו המסויימת. רק לאחר "חקירת שמות" מתבצע סידור הגט, באותו מועד או במועד מאוחר יותר.

תנאי הכרחי, להתחלת הליכים משפטים, בהליך של התרת נישואין הינו איתור כתובתו או מקום הימצאו של הבעל, לצורך שיגור המסמכים המשפטיים, הקשורים בהליכי הגירושין. כדי לברר אם הבעל נמצא בישראל, צריך לפנות למשרד הפנים ולקבל מסמך ממשטרת הגבולות, בדבר "פרטים על נוסע", ממנו ניתן ללמוד על כניסות ויציאות מן הארץ, בהתייחס לבעל הנעדר. אם יתברר שהבעל, נמצא בארץ, ניתן לבצע כלפיו "תחליף" מסירת מסמכים משפטיים, באמצעות פרסום בעתונות, באישור בימ"ש.

בי"ד רבני איננו מוסמך לבטל נישואין אזרחיים, אשר נערכו בין יהודים בחו"ל. אולם לתוצאה דומה ניתן להגיע ע"י הכרזה של ביה"ד, כי הצדדים פנויים, אולם דרך זו עדיין מותירה חשש ליצירת ספק "קידושין" ועל כן, למען הזהירות ביה"ד עשוי להורות על עריכת "גט לחומרא".

כן! העובדה שגבר יהודי, נשוי, המצוי בהליך גירושין, חי עם אישה אחרת, עשויה להיזקף לחובתו ע"י כך שתביעתו לגירושין עלולה להידחות. כמו כן, יתכן שיוטל עליו לשאת במזונות אשתו. לעומת זאת אם בי"ד ייעתר לתביעת הגירושין, הבעל עלול להיות מחוייב בתשלום כתובתה.

תיק גירושין נפתח בבית הדין הרבני, עם הגשת תביעה לגירושין. בתביעת הגירושין יש לתאר בתמצית את קורות בני הזוג, לפרט את נסיבות המשבר ולציין עילות גירושין. בתיק הגירושין צפויות להתנהל ישיבות בביה"ד, ואם במהלכן תוכחנה עילות גירושין, אזי בתום ההליך ביה"ד אמור להכריע בתביעה.

כן! הבעל רשאי בכל עת להגיש תביעת גירושין ברם, אם אין לו עילה מוצדקת לגירושין, הרי שתביעתו עלולה להידחות. אולם, עצם פתיחת ההליך עשויה לפתוח אפשרות לדיון בנושא הגירושין, אשר יכולה, בנסיבות מסויימות, להוביל את הצדדים להסכם גירושין, וגירושין בהסכמה.

כן! בנסיבות בהן תביעתה של האישה לגירושין נמצאה מוצדקת ואין עילה השוללת מן האשה את כתובתה, הרי שהאישה יכולה לתבוע את כתובתה.

כן! בעל שהתגרש וחזר לחיות עם אשתו לשעבר, עשוי להיחשב כ"מחזיר גרושתו". כמו כן, גבר אשר מכניס אשה להריון עשוי להיחשב, עפ"י הדין הדתי, כמי שמקדש אותה לאשה, ע"י בעילתה, משום שעפ"י הדין הדתי, אין אדם עושה בעילתו, "בעילת זנות". לפיכך, יתכן שבעל שחזר לחיות עם גרושתו והוליד ילד, כתוצאה מכך, ייאלץ לתת לה פעם נוספת גט, כדי להסיר חשש ממזרות.

אישה חסרת אמצעים המעוניינת לפתוח בהליכי גירושין ללא עו"ד פרטי, רשאית לפנות ללשכה לסיוע משפטי, על מנת לקבל מינוי לעו"ד אשר ייצג אותה במסגרת הליכי הגירושין.

לא! זכויותיה של האישה, לא יישללו ממנה רק מפני שהבעל טוען כי היא בגדה בו. טענות אלו טעונות הוכחה וודאית.

לא! בני הזוג, אשר מסכימים להתגרש, טוב יעשו, אם ינסחו הסכם גירושין ביניהם, בו יביעו את הסכמתם המשותפת לגירושין וכן יכללו את כל העניינים הכרוכים בנישואים והסדרתם. הסכם זה רצוי להגישו, תחילה, לבימ"ש לאישור ולמתן פס"ד ובדרך זו, להבטיח מניעת הערמת קשיים בגירושיהם, אשר מתבטאת בדרך כלל בשתדלנות, נסיונות להשכנת שלום בית וכיו"ב. 

לא! לנוכח העובדה שיש הסכמה לגירושין ולאור העובדה שהנישואין ארכו תקופה קצרה, אין זה סביר שבית הדין יחייב את הבעל בתשלום הכתובה.

האישה זכאית למדור שליו, ועל כן עליה להגיש תביעה למזונות עבורה ועבור שלושת הקטינים, ובמסגרתה לכלול גם עתירה למדור שקט. כמו כן עליה להגיש בקשה נפרדת לסעד זמני בענין ה"מדור השליו" ולבקש כי יינתן צו מניעה אשר יאסור על כניסת הבעל האלים הביתה.

לא! הכתובה מיועדת לסייע לאשה מבחינה כלכלית, לאחר גירושיה. יש להניח כי לאור העובדה שבני הזוג פרודים, תקופה כל כך ארוכה, בית הדין הרבני לא יפסוק לאישה את כתובתה. 

אישה יהודיה המעוניינת בגירושין, אשר בעלה מסרב לעשות כן, יכולה לפנות לבית המשפט ולהגיש תביעות בכל הנושאים הכרוכים בסיום מעשי של הנישואין לרבות, תביעה למזונות ילדים ואישה, משמורת קטינים, תביעה רכושית. יש להניח שההליכים שיתנהלו בבית המשפט עשויים לקדם את גירושי הצדדים, לנוכח החתירה המשפטית לסיומם, בד בבד עם התהליך הפסיכולוגי התומך בכך.

אין פרק זמן מוגדר לעגינות. כל זמן שהבעל איננו נותן גט לאשה ועומד בסירובו, האשה נותרת עגונה.

מומלץ לערוך הסכם גירושין הכולל התייחסות לנושאים כגון: חלוקת רכוש, משמורת, הסדרי ראייה, מזונות ילדים, ולהגיש בקשה לאישור ההסכם בביהמ"ש. לאחר מכן יש להגיש את ההסכם לביה"ד הרבני, על מנת שיינתן לו תוקף של פסק דין לגירושין, ואז ניתן לפתוח תיק עם בקשה לסידור גט.

לא! בג"צ קבע במפורש בפסק דין מחודש אפריל 2006, כי לאחר גירושין בין בני זוג, נגמרת מלאכתו והסתיימה סמכותו של בית הדין הרבני. במילים אחרות, אם מוגשת תביעה לאכיפת הסכם גירושין, שניתן לו תוקף של פסק דין, בבית הדין הרבני, אזי אין, לאחר הגירושין, סמכות לבית הדין הרבני לדון בהסכם, ו/או לפרש את ההסכם. כמו כן, בג"צ קבע כי גם הסכמה בין צדדים שמחלוקות ביניהם תתבררנה בבית דין רבני אינה מקנה לבית הדין הרבני סמכות.

אישה שהתגרשה או שהתאלמנה, אסור לה להתקדש פעם נוספת לפני עבור 90 יום נקיים מאז גירושיה או מות בעלה, וזאת "כדי להבחין בין זרעו של הראשון לבין זרעו של האחרון" יבמות מא' א'

ככלל, אישור הסכם גירושין, כפשוטו, תוצאתו עשויה להיות פסק דין לגירושין. פסק דין לגירושין איננו מתיישב עם שלום בית. ולכן ניתן לאשר בביה"ד (רצוי בביהמ"ש ) , הסכם ממון הכולל בחובו שתי אופציות של שלום בית או גירושין, ולקבוע בהסכם , תנאים להגשמתן והיה אם ייכשל הניסיון להשכין שלום בית , ובד בבד יסרב אחד הצדדים להתגרש, אזי נשאלת השאלה אם ההסכם צפה מצב זה עפ"י רוב ,ביה"ד רבני יימנע מלאשר הסכם גירושין , אשר מטיל חיובים או סנקציות , משום שאחרת הגט הנזכר בהסכם עלול להיות " גט מעושה" , או גט שניתן מאונס , והדבר עלול לשלול את תוקפו

אתה רשאי להגיש תביעה לשלום בית, או תביעת גירושין לביה"ד הרבני. כל אחת מן התביעות הללו תוכל לשמש פלטפורמה לבירור הטענות שלך ,כנגד התנהגותה של אשתך.

כן ! בי"ד רבני רשאי לחייב בעל לתת גט לאשה , אם הוא סובל מאין אונות (אימפוטנציה), כלומר ש"אין גבורתו גבורת אנשים". כמו כן בי"ד רשאי לחייב אישה לקבל גט אם היא סובלת מעקרות, וביתר שאת, לאחר שעברו, בלא הצלחה טיפולי פוריות.

לא ! סידור גט בין בני זוג יכול להתרחש, אך ורק, כאשר מתקיים מפגש רצונות בין הבעל,נותן הגט ,לבין האישה, מקבלת הגט. כאשר נותן הגט מעוניין לתיתו, אולם האישה מסרבת לקבלו, אזי בין אם אושר הסכם הגירושין ובין אם לאו,סידור הגט לא יכול להתבצע. העובדה שלבעל צפוי להיוולד ילד מאישה אחרת,אינה אמורה לסייע לו לזרז את סידור הגט בשום אופן , נהפוך הוא , ביה"ד אינו צפוי לגלות אהדה (מבחינת הדין העברי ) כלפי מעשה ניאוף של בן זוג.

כן ! עפ"י הדין העברי אסור ליהודי,אשר איננו ממזר ,לבוא בברית נישואין,עם אישה יהודיה, אשר הינה ממזרת. אולם למרות האיסור ההילכתי הנישואין תקפים,אך יש לשאוף להתרתם . ממזר או ממזרת מותרים להינשא לשכמותם, כלומר לממזרים או לגרים. יצויין כי צאצאיה של ממזרת יהיו ,לדורי דורות,ממזרים בין אם נישאה לממזר ,ובין אם נישאה ליהודי רגיל.

כן ! ניתן להבדיל בין הסכם גירושין לבין הסכם ממון. הסכם גירושין במובנו הרחב, יכול להתייחס, הן לנושא הגירושין ,והן לנושא הרכוש המשותף ,אולם הסכם גירושין, יכול במובן הצר, להתייחס לעניין הגירושין, ותו לא. ולפיכך ,לעיתים כאשר שוררת מחלוקת בין בני זוג ,בנושא הרכוש המשותף, רשאי ביה"ד לדחות את ההכרעה במחלוקת הרכושית ,לאחר סידור הגט, והוא יכול לסדר גט בין הצדדים, אך ורק על יסוד הסכמתם להתגרש זה מזה, על בסיס הסכם הגירושין,במובן הצר,כנ"ל .

ביהמ"ש איננו מוסמך לכפות על בעל ,את הישארותם דרך קבע ,של אשתו וילדיו, בדירת מגורי המשפחה,לאחר הגירושין ,ולסכל בכך את מכירתה. הבעל אמנם חייב לספק את מדורם של ילדיו ,אולם הדיור של ילדים ,איננו מחייב, בהכרח, את מגוריהם, דווקא, בדירת המשפחה.

ככלל, בית דין רבני או בית משפט אינם רשאים לחייב בעל ואשה יהודים לעבור בדיקת רקמות,לצורך הזיהוי הגנטי של צאצא שנולד להם במהלך נישואיהם.החלטת בית הדין בדבר עריכת בדיקת רקמות עלולה לפגוע בטובת קטין ,משום שתוצאתה עלולה להטיל עליו כתם של ממזרות .בנסיבות אלה רצוי לשקול להגיש ערעור על החלטת ביה"ד.

כן ! מתן גט וקבלת גט חייבים להתבצע, הן מצד הנותן, והן מצד המקבל, בהסכמה מלאה ובידיעה ברורה של מהות ומשמעות המעמד,בשעת הינתן הגט,וזאת כתנאי לתוקפו של הגט. יסוד ההסכמה, הינו תנאי מהותי, אשר בלעדיו אין, ובהעדרו מתרוקן הגט מתוקפו ומתוכנו ,גם אם ,למראית עין, הגט ניתן והתקבל. גט אשר יסוד ההסכמה נפגם או נעדר ממנו,הינו גט מעושה,והרי הוא בטל מעיקרו.

כן ! עפ"י הדין העברי במידה ויצליח הבעל להוכיח ,כי התנהגותה של האישה היתה בבחינת "מעשי כיעור " ,עלול ביה"ד לשלול את כל זכויותיה של האישה ,עפ"י הכתובה,ובכלל זה גם את זכותה למזונות. מדובר בהתנהגות נפסדת, אשר לפי ראות עיני בית הדין ,יש בה כדי להצדיק את החשד החמור ,שהיא "זינתה תחת בעלה". פרסום תמונתה של האישה באתר היכרויות ,אכן מחזק חשד מעין זה ,אולם אינו בגדר ראייה פוזיטיבית, אשר מעידה ,כי אכן היה "מעשה זנות", אשר יכול לבסס שלילת מזונות .

בני זוג ,יהודים ,אשר נישאו זה לזה ,בחופה וקידושין ,בין בישראל ובין בחו"ל, רשאים להתגרש במקום מושבם בחו"ל, ובלבד שבאותה מדינה יש בית דין לגיטין,אשר הוסמך ופועל מטעם הרבנות הראשית בישראל . בית דין לגיטין, אשר פועל בחו"ל איננו מוסמך לנהל משפטי גירושין, אלא רק לסדר גיטין, בהסכמה הדדית .כמו כן, בני זוג יהודים ,אשר מקום מושבם בחו"ל, רשאים לפתוח תיק גירושין בישראל, וזאת משום שסמכות בתי הדין הרבניים , מכוח חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין),התשי"ג-1953, הינה אקס-טריטוריאלית, דהיינו, חורגת מגבולות השיפוט של מדינת ישראל, וחלה על יהודים ,תהא אשר תהא נתינותם.

אישה יהודיה המעוניינת בגירושין, אשר בעלה מסרב לעשות כן, יכולה לפנות לבית המשפט ולהגיש תביעות בכל הנושאים הכרוכים בסיום מעשי של הנישואין לרבות, תביעה למזונות ילדים ואישה, משמורת קטינים, תביעה רכושית. יש להניח שההליכים שיתנהלו בבית המשפט עשויים לקדם את גירושי הצדדים, לנוכח החתירה המשפטית לסיומם, בד בבד עם התהליך הפסיכולוגי התומך בכך.

האישה יכולה לכפור בסמכות בית הדין הרבני, לדון בנושאים אשר נכרכו בתביעת הגירושין, וזאת במידה והיא הקדימה והגישה תביעות באותם נושאים, לפניו, בבית המשפט.

כן! לבית הדין הרבני בישראל יש שלוחות בחו"ל, אשר פועלות כבתי דין לגיטין. הגט יכול להיכתב בישראל ולהמסר לשליח הולכה, מטעם הבעל, אשר ימסור אותו לאשה או לשליח קבלה, מטעם האשה, אשר יקבל את הגט למענה ובמקומה, בבי"ד לגיטין בחו"ל, הסמוך ביותר למקום הימצאה.

אישה שהוכח כי בגדה בבעלה, עם גבר זר נשללים ממנה מזונותיה וכתובתה והיא מחוייבת בגירושין. לעומת זאת זכויותיה הקנייניות אינן נפגעות ואינן מושפעות, כלל וכלל מהתנהגותה.

כן! לבני זוג יהודים אשר נישאו בנישואים אזרחיים, מומלץ להתגרש גם כדמו"י, גם אם הנישואים לא נרשמו בישראל, וזאת בגלל שנישואים אזרחיים, למרות היותם חסרי תוקף עפ"י ההלכה, הינם "מעין קידושין", ולפיכך בהעדר גירושין כהלכה, עלולה להיווצר בעיית ממזרות.

כן! בעל שהתגרש וחזר לחיות עם אשתו לשעבר, עשוי להיחשב כ"מחזיר גרושתו". כמו כן, גבר אשר מכניס אשה להריון עשוי להיחשב, עפ"י הדין הדתי, כמי שמקדש אותה לאשה, ע"י בעילתה, משום שעפ"י הדין הדתי, אין אדם עושה בעילתו, "בעילת זנות". לפיכך, יתכן שבעל שחזר לחיות עם גרושתו והוליד ילד, כתוצאה מכך, ייאלץ לתת לה פעם נוספת גט, כדי להסיר חשש ממזרות.

לא! אישה יהודיה אשר נישאה בנישואין אזרחיים לגבר יהודי, אפילו התגרשה ממנו בגירושים אזרחיים, זקוקה היא לגט מבעלה, וכל עוד שלא התגרשה, היא עלולה להיחשב עפ"י הדין הדתי לאישה נשואה, למרות שבאופן פראדוכסלי, הדין הדתי איננו מכיר בנישואים אזרחיים ומתייחס אליהם כחסרי תוקף. הצורך בגירושין דתיים מיוסד על האינטרס להסיר חשש לממזרות בעתיד.

תנאי הכרחי, להתחלת הליכים משפטים, בהליך של התרת נישואין הינו איתור כתובתו או מקום הימצאו של הבעל, לצורך שיגור המסמכים המשפטיים, הקשורים בהליכי הגירושין. כדי לברר אם הבעל נמצא בישראל, צריך לפנות למשרד הפנים ולקבל מסמך ממשטרת הגבולות, בדבר "פרטים על נוסע", ממנו ניתן ללמוד על כניסות ויציאות מן הארץ, בהתייחס לבעל הנעדר. אם יתברר שהבעל, נמצא בארץ, ניתן לבצע כלפיו "תחליף" מסירת מסמכים משפטיים, באמצעות פרסום בעתונות, באישור בימ"ש.

כן! במידה ולאישה עילה טובה לגירושין, ולבעל אין הגנה, אשר עשוייה לשלול ממנה את כתובתה, הרי שבעת גירושין יתכן שהאישה תזכה בכתובתה. ובכל מקרה האשה זכאית למחצית הרכוש, אשר נצבר במהלך הנישואין.

לא! משהגישה האישה תביעה למזונות ולא הגישה לבית המשפט תביעות בנושא חלוקת הרכוש והחזקת ילדים, ולאחר שהבעל הגיש את התביעות לבית הדין הרבני, הרי שבית הדין מוסמך לדון בתביעות הבעל. 

כן! עקרונית גם בני זוג יהודים שנישאו בנישואים אזרחיים, זקוקים לגט מחמת הספק של היותם נשואים, וזאת כדי לשלול ספק קידושין, אשר עלול לגרום לממזרות. גם אם נערכו נישואים אזרחיים, אשר לא נרשמו, יש לסיימם באופן חוקי, וזאת כדי להימנע מלעבור עבירת ביגמיה, וכדי להימנע מחשש ממזרות, אשר עלול לדבוק בקטינים.

כן! על פי ההלכה חל איסור על בני זוג, אשר התגרשו, לחיות יחד לאחר מתן הגט, ואם הם שבו לחיות יחד ואחד הצדדים יבקש לבטל את הגט, הוא יוכל לעשות זאת, טענתו תישמע והגירושין עלולים להתבטל.

לכאורה, חיוב במזונות אינו אמצעי ענישה, אלא מזונות נקבעים על פי צרכים ורמת החיים אליה הורגלה האישה במהלך נישואיה. אף עפ"י כן, העובדה שבעל מתגורר עם אשה אחרת, עלולה להבאיש את ריחו בעיני ביה"ד ולהשפיע בעקיפין על החלטת ביה"ד, לחובתו.

לא! לנוכח העובדה שהיה ידוע לבעל על מחלתה של האישה, או על המום שלה, ניתן לאמר עליו כי "סבר וקיבל" או כי מחל על טענה זו, אשר אילו היתה מוסתרת מפניו היתה עשויה לשמש עילת גירושין.

בבית הדין הרבני יכול הבעל לרכז את מירב התביעות הכרוכות בגירושין, ובכך לחסוך הוצאות בהתדיינות בבית משפט לענייני משפחה. זאת ועוד ניהול נושא מזונות האשה בביה"ד, עשוי לחסום את דרכה של האשה מלתבוע מזונות בביהמ"ש. כמו כן בי"ד רבני נוהג לפסוק מזונות בסכומים נמוכים יותר בהשוואה לבימ"ש.

כן! קיום קשר טלפוני, בלתי פוסק בין אשה נשואה לגבר אחר מהווה בסיס לחשד כי מתנהלים ביניהם יחסים אינטימיים, ומהווה עילה לגירושין.

ניתן להגיש תביעה לשלום בית בתגובה לתביעת גירושין. כמו כן ניתן להגיש כתב הגנה כנגד תביעת הגירושין ולטעון במסגרתו, כי לא מתקיימות עילות גירושין, יחד עם נסיון לטעון כנגד הנטען בתביעת הגירושין.

שני סוגי נימוקים:

 א. סיבות אובייקטיביות, הקשורות בבעל, כגון:

1. אי אפשר לחיות עימו חיי אישות, למשל אם הוא סובל ממחלה מדבקת.
2. אינו מסוגל להוליד ילדים. 
3. אינו מסוגל לקיים חובת עונה. 

ב. נימוקים הכרוכים בהתנהגות הבעל:

1.  מסרב לקיים חובת עונה.
2.  מסרב לתת לה מזונות.
3.  מתנהג עם האישה שלא כדין- נוהג באלימות פיזית או מילולית, או גורם לאשה במזיד, לעבור על הוראות הדת.

לבית הדין הדתי הדרוזי - לערעורים.

אי אפשר לערוך נישואין אזרחיים בישראל. אולם ניתן לבצע נישואין אזרחיים בחו"ל, אם שני בני הזוג יכולים לצאת מן הארץ ולחזור אליה ללא הגבלה. כמו כן ניתן לבצע נישואין אזרחיים, גם כאשר רק אחד מבני הזוג יוצא את הארץ, יחד עם מסמכים מתאימים, כדי לעורכם בחו"ל (בדרום אמריקה).

בהליך של התרת נישואין אשר מתנהל בישראל.

כן! ובלבד שכל הצדדים יביעו הסכמה לכך.

הרשם לענייני ירושה ו/או בית משפט למשפחה.

כן! בכפוף להסכמה של הצדדים שנוגעים בדבר, יש לבית הדין הדתי הדרוזי סמכות מקבילה לבית משפט לענייני משפחה בנושאים של מזונות, אפוטרופסות, כשרות משפטית של קטינים, אימוץ ילדים ועוד...

גירושין של בני דתות מעורבות מתבצעים בהליך של התרת נישואין אשר מתחיל בהגשת בקשה לקביעת שיפוט בעניין, לנשיא בית המשפט העליון בירושלים.

רק לאחר שמסתיים הליך האישור והרישום של הגירושין בבית הדין הדתי הדרוזי, ולאחר שניתנה החלטה בענייני הרכוש.

כן! להצהרה כזו יש תוקף משפטי מיידי, לפי הדין הדתי הדרוזי.

האם צריכה להשיג את הסכמת אבי הקטינים.אם תינתן הסכמת האב,אז יש לערוך הסכם, אשר יוגש לאישור של בימ"ש. אולם, במידה והאב יתנגד,יש להגיש תביעה מנומקת להגירת הקטינים לחו"ל. יש להימנע מהוצאת הקטינים מישראל ,ללא הסכמת האב,או היתר מבימ"ש, כי פעולה חד צדדית עלולה להיחשב כמעשה חטיפה.

כן! אם משמורנית, אשר רוצה לצאת לביקור בחו"ל עם ילדה הקטין זקוקה להסכמת אביו של הקטין ליציאת הקטין לחו"ל. לעומת זאת בהעדר הסכמה מצד האב, תיאלץ אמו של הקטין לפנות לביהמ"ש בבקשה לקבל היתר ליציאת הקטין לחו"ל. ביהמ"ש מוסמך לתת היתר ליציאת הקטין לחו"ל, למרות התנגדות האב.

אם הסכם הגירושין התייחס למגורי קבע בחו"ל, של האם והקטין, ואם ההסכם כלל אופציה של חזרה לישראל, ע"י העתקת מגורי הקטין מחו"ל לישראל, אזי החזרת הקטין לישראל לא תיחשב כמעשה חטיפה. לעומת זאת, אם הסכם הגירושין, איפשר את הגירת הקטין לחו"ל, אך שתק לגבי אפשרות החזרתו לישראל, אזי העברת הקטין לישראל, באופן חד צדדי עלולה להיחשב כמעשה חטיפה.

סיבת התביעה צריכה להיות מוצדקת ואמיתית (למשל: נישואין עם בן זוג המתגורר בחו"ל), צריך לשכנע את ביהמ"ש שמטרת היציאה לחו"ל אינה מיועדת לגרום לנתק בין האב לילדו, חובה להראות לביהמ"ש תשתית ראויה לקליטת הילד, מבחינת בית, בסיס כלכלי, אזור מגורים, חינוך. חובה להציע הסדרי ראיה רחבים ומנגנון להבטחת ביצועם.

לא! יש להגיש תביעה למתן היתר להוצאת הילד למגורי קבע בחו"ל ואם בית משפט מתיר זאת, רק אז מותר לו להגר מן הארץ.

בית המשפט ממנה פסיכולוג קליני כמומחה מטעמו, כדי שיגיש חוות דעת בעניין. בית המשפט מכריע בין הזכויות המתנגשות של ההורים ולנוכח טובת הילד.

להתגונן ולהתנגד לתביעת ההגירה, ואפילו לשקול הגשת תביעת משמורת, כמשקל נגד.

לנסות להגיע להסכם גירושין שכולל הסכמה למשמורת ושהיית קבע בחו"ל או להגיש תביעה למשמורת, יחד עם תביעה להגירת קטין בחו"ל.

כן! משום שהנושאים שלובים זה בזה.

כן!

כן ! אם וכאשר ילדם של בני זוג עולים חדשים, אשר מתעתדים לעלות ארצה,יוולד בישראל, אזי מדינת ישראל, תהא מקום מרכז החיים של הרך הנולד.באם בני הזוג, יגיעו לכדי גירושין ,אזי במידה ובת הזוג תרצה לחזור לארץ הולדתה, עם הילד, אזי יהא עליה להגיש תביעה למתן היתר להגירת קטין, וזאת במצב של העדר הסכמה מצד בן זוגה.

כן, בהחלט! באם האב מוכן לשתף פעולה, אזי ניתן, וגם הכרחי, לערוך הסכם, אשר מתייחס לנושא ההסכמה ליציאה והשהייה בחו"ל, ולאשר אותו בבית המשפט בארץ, לפני היציאה. הסכם שכזה, אמור לתת גיבוי משפטי לתוכניות האם, אמור להגן עליה מפני האפשרות של טענה בדבר "חטיפת קטין", ועשוי לחסוך הליכים משפטיים יקרים וכואבים.

על האישה לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בתביעה להגירת הקטין לחו"ל. 

יש להניח שבית המשפט ייעתר לתביעה להגירה של קטינים המצויים במשמורת האם, לקנדה, ובלבד שייקבעו הסדרי ראייה נרחבים בין האב לבין הקטינים ויינתנו ערבויות מתאימות על מנת להבטיח את קיום הסדרי הראייה.

לא! אם, אכן, ביהמ"ש ימצא כי הסיבה האמיתית המסתתרת מאחורי תביעת ההגירה, הינה רצון לנתק בין הקטין להורה השני, כי אז התביעה עשויה להידחות.

בהעדר הסכם או סיכוי להסכם, יש להגיש בחו"ל תביעה למתן היתר להגירה לישראל, אולם מתוקף הנסיבות, תיק זה יתנהל בחו"ל.

ניתן להגיש תביעת משמורת ותביעה למתן היתר להגר מן הארץ. דעתו ורצונו של נער מהווים, בתביעות אלה, גורם עיקרי.

עליו לנקוט בהליכים להחזרת ילד חטוף מחו"ל, לפי אמנת האג, שעוסקת בענין זה, אם הילד הועבר למדינה שחתומה על האמנה.

קטין יכול להגיש תביעה לבית משפט למשפחה. הסכם שנערך בין הוריו איננו מחייב אותו.

כן!

כן! אם אימם מנועה, על פי הסכם גירושין, מלתבוע.

כן! ובלבד שלא נאמר במפורש בהסכם שאושר, כי תהיה לבית הדין סמכות ייחודית בכל ענין שמתייחס לקטינים, בעתיד, ושלא יהיו תנאים מגבילים בעניין ההגירה.

כן! אין הגבלה משפטית למצב זה, על לאף שהוא בלתי תקין. אולם זאת עד אשר אחד הצדדים רוצה להתגרש או להפסיק מצב זה ולהסדיר את עניין משמורת /הסדרי ראיה או עד שהרשויות באחת המדינות מתערבות.

בדרך כלל, לבית משפט למשפחה, אלא אם יש סמכות נמשכת לבית דין דתי, בעניין ההגירה לחו"ל.

זהו הגוף המבצע של מערכת המשפט, שבאמצעותו ניתן לממש זכויות שנקבעו בפסקי דין או בהחלטות שיפוטיות.

לא! שלושה הליכים בענייני משפחה הוצאו מתחום הסמכות הרגילה של ההוצאה לפועל: איזון משאבים בין בני זוג, פירוק שיתוף בין בני זוג, וענייני קטינים.

כן! יש מדור מיוחד בלשכת ההוצאה לפועל, שמטפל בגביית מזונות.

לא!

לא!

בכל לשכות ההוצאה לפועל ברחבי הארץ.

25 שנים! אלא אם פסק הדין הוא הצהרתי בלבד (רק קובע זכויות), שאז הוא לעולם לא מתיישן.

מתבצעת מסירה של אזהרה לחייב, שלפיה עליו לשלם את החוב או להתנגד לבקשה, תוך 20 יום, כדי להימנע מנקיטת פעולות אכיפה וצעדי גבייה נגדו.

החייב יכול לבקש, שיינתן בעניינו צו לתשלומים או להגיש בקשה, תוך 21 יום ממועד שיגור האזהרה, שתיערך לו חקירת יכולת, במקרה שאינו יכול לשלם את פריסת התשלומים שצויינה באזהרה.

לא! משפט שמתנהל במסגרת תביעת מזונות, כמוהו כחקירת יכולת, ואין צורך במעין כפל הליך.

לא! מזונות שוטפים לא ניתן לפרוס באמצעות תשלומים.

החייב יכול לפנות להוצאה לפועל בבקשה לאיחוד תיקים.

בדרך כלל לא, אולם כחריג, ראש הוצאה לפועל רשאי להורות כך, עד לתקופה של 60 יום.

כן! ככלל, ראש ההוצאה לפועל יוציא נגד החייב צו עיכוב יציאה מן הארץ, ורק יימנע מכך, כחריג, בעקבות בקשה מנומקת בכתב, ובתנאים שהוא יקבע.

כן! אולם צריך לבקש היתר להמצאת המסמכים המשפטיים בחו"ל, אם ידוע מקום הימצאו המדוייק או המשוער של החייב.

לא! המוסד לביטוח לאומי זכאי לתבוע מן החייב את דמי המזונות שהמוסד שילם במקומו, ואף לנקוט נגדו בהליכי הוצאה לפועל, לגביית החוב.

ניתן לפתוח תיק בהוצאה לפועל לביצוע פסק הדין, ובמסגרת התיק לבקש שיוטל עיקול על משכורתו של החייב או על כספים שמופקדים בבנקים, ולבקש את מימושם.

להוציא פקודת מאסר, לתקופה של עד 21 יום, עבור כל יחידת חוב, אשר בהתייחס אליה הוגשה בקשה.

אין הגבלה.

כן! הצו יהיה בתוקף עד שנה, או למשך תקופה קצרה יותר, אם כך נקבע ע"י ראש ההוצאה לפועל.

ראש ההוצאה לפועל עלול להשתמש בסמכותו ולהורות על מאסרו, עד לשבוע ימים.

לא! ללשכת ההוצאה לפועל, ניתן אך ורק להגיש פסקי דין או החלטות שיפוטיות.

כן! בנסיבות קיצוניות ולאחר שמוצו בלא הצלחה הליכי גביה אחרים.

כפי הנראה דמי המזונות שולמו ללא הצמדה למדד המחירים לצרכן והסכום הנובע מהפרשי הצמדה ואולי אף ריבית.

על הזוכה להגיש בקשה לביצוע מסירת האזהרה במסירה באמצעות שליח מטעמו. אפ נסיון ההמצאה ייכשל, אז ניתן לבצע תחליף המצאה ע"י פרסום בעתון יומי.

לא! אם החייב מתמיד בתשלומים שנפסקו לחובתו במסגרת חקירת היכולת, אז לא ניתן להמשיך לנקוט בהליכים כנגדו, במסגרת תיק האיחוד.

לא! אין התיישנות על חוב במזונות, אשר מתנהל לגביו תיק לגביית החוב בהוצל"פ.

בית משפט ייעזר ב"סימנים להונאה", ביניהם חדלות פירעון, קשר בין המעביר ובין הנעבר, חשאיות, חריגה מנוהגי עסקים מקובלים, העברת כל רכושו של החייב, והמשך ההחזקה או השימוש של החייב בנכס שהועבר על שמו של אדם אחר.

כן! יש להבחין בין חוב שוטף במזונות, אשר לגביו, לא תינתן פריסה לתשלומים, לבין חוב עבר, אשר לגביו ניתן להגיש בקשה לביצוע חקירת יכולת ופריסת החוב לתשלומים. לראש ההוצל"פ יש, בענין זה, שיקול דעת.

אם למנוח יש חוב, כי אז ניתן לגבות את החוב מעזבונו, במידת האפשר. ילדיו של הנפטר אינם חייבים במקומו.

אשה שמעוניינת להגן על עצמה ועל רכושה מפני נושיו של בעלה שהסתבך בחובות יכולה להגיש לבימ"ש בקשה לפסק דין הצהרתי, אשר יכריז על רכוש מסויים אשר שייך לה בלבד.

במסגרת הליכי ההוצאה לפועל ניתן להוציא צו לעיכוב יציאה של החייב במזונות וזאת אם יש חוב מזונות התלוי ועומד נגדו.

לא! הליכי הוצל"פ ניתן לנקוט כנגד חייב ובכלל זה אף לרדת לנכסיו, ולממש את רכושו, אולם לא ניתן במסגרת זו לפעול כנגד הוריו, אם פסק הדין לא ניתן כנגדם.

ע"י פתיחת תיק לביצוע פסק דין, יחד עם בקשה לנקיטת הליכים, כגון הטלת עיקולים. כל תשלום המתקבל על חשבון המזונות, יש לפעול לגביו בדרך של בקשה ל"הקטנת קרן" החוב.

כן! אולם, אפשר להגיש לתיק ההוצאה לפועל, בקשה ב"טענת פרעתי", ולנסות להוכיח במסגרתה כי החוב שולם מן החשבון המשותף.

כן! אמהות דלות אמצעים ומעוטות הכנסות יכולות לגבות מזונות באמצעות הביטוח הלאומי, ברם, אם הביטוח הלאומי מפסיק לשלם את דמי המזונות ו/או מצטברים הפרשי חוב בין דמי המזונות ששולמו ע"י הביטוח הלאומי לבין כספי מזונות שאמורים היו להיות משולמים בפועל, ניתן לגבותם באמצעות תיק ההוצאה לפועל. מכל מקום, יש להיזהר ממצב של כפל תשלומים.

ניתן להגיש בקשה ליו"ר ההוצאה לפועל, על מנת שזה ישקול להעביר את התיק לבית המשפט אשר נתן את פסק הדין, כדי שיקבע האם זכאי התובע שיפרסו לו את החוב שהצטבר.

לא! החוק מעניק לחייב הגנה מפני נושים, על פיה לא יעוקל שכר המשמש כדמי קיום.

יש לפתוח תיק בלשכת ההוצאה לפועל ובמסגרתו ניתן להגיש בקשות לנקיטת הליכי גביה, למשל, באמצעות הטלת עיקולים.

אם שולם החוב, כי אז, יבוטל עיכוב היציאה. לראש ההוצאה לפועל סמכות לצמצם או להרחיב את המגבלות שהוטלו על חייב מוגבל באמצעים לרבות, עכוב יציאתו מן הארץ, מנימוקים שיירשמו ובלבד שהיציאה מן הארץ, מוצדקת. ראש ההוצל"פ רשאי להתנות את ביטול העיכוב יציאה במתן ערובה, להבטחת שובו של החייב ארצה, או להבטחת פרעון החוב, אם החייב לא ישוב ארצה.  

כן! אולם יש להימנע מניהול הליכים כפולים, כלומר ע"י המוסד לביטוח לאומי וע"י הזוכים בפסה"ד, או אז עלול הדבר להתפרש כעשיית עושר ולא במשפט.

ניתן להגיש בקשה ליו"ר ההוצאה לפועל, על מנת שזה ישקול אם להעביר את התיק לבית המשפט אשר נתן את פסק הדין, כדי שיקבע האם זכאי התובע שייפרסו לו את החוב שהצטבר.

ביחסים שבין השותפים ובין עצמם, השותף אשר הגיש בקשה לאיחוד תיקים עשוי לשלם את מלוא החוב, ברם הוא יוכל לחזור אל השותף האחר בתביעה להשבת הסכומים שהוא שילם במקומו. יחד עם זאת, יתכן שהנושים ימשיכו לנקוט הליכים כנגד השותף שאיננו בהסדר איחוד תיקים והוא לא יהיה מוגן כמו השותף שביקש את איחוד תיקים.

החייב צריך להגיש בקשה נתמכת בתצהיר לראש ההוצאה לפעול, אשר בסמכותו להפנות את החייב לבית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, על מנת שבית המשפט יחליט בענין שינוי השיעורים של תשלומי המזונות שהצטברו בשל אי פרעון במועד.

לא! ההחלטה אם לסגור תיק הוצאה לפועל אשר אליו משולמים המזונות, נתונה בידי הזוכה בלבד והעובדה שהחייב משלם את החוב באופן סדיר אינה מהווה עילה לסגירת התיק.

לא! הוריו של ילד בוגר אינם חבים בחובותיו, וענין מגורי בגיר עם הוריו אינה רלבנטית.

אסור לפעול במקביל, לצורך גביית מזונות, הן בלשכת ההוצל"פ והן באמצעות המוסד לביטוח לאומי. במקרה זה, יסרב המוסד לאפשר הליך גביית המזונות באמצעותו. נסיון לגביית כפל מזונות הינו בבחינת עשיית עושר ולא במשפט.

כן! טענת פרעתי, מתייחסת למזונות העבר ולא למזונות שוטפים, ולכן אין כל מניעה להמשיך בהליכי הוצאה לפועל. יתירה מזאת, אם לא התקבלה החלטה לעכב את ההליכים בתיק, עד למתן ההחלטה בטענת פרעתי, הרי שניתן להמשיך את ההליכים, אף לגבי חוב העבר

על האב להגיש בקשה ב"טענת פרעתי" נגד האם והילדים, בהיותם כיום בגירים, לצרף תיעוד ולפרט את טענותיו על גבי הבקשה. במסגרת הדיון שיתנהל בתיק ייחקרו הילדים ו/או אמם על תצהיר שיוגש מטעמם בתגובה לבקשה.

כן! פסק דין למזונות ו/או החלטה למזונות זמניים, ניתן להוציאם לפועל, ולאוכפם במסגרת הליכי גבייה בהוצאה לפועל מזונות.

לא! אין כל דרך לבטל חוב בתיק הוצאה לפועל מזונות. יש לעשות הבחנה בין חוב עבר לבין חוב שוטף. ניתן לבקש לפרוס את חוב העבר, ואם ראש ההוצל"פ ימצא לנכון, אזי הוא רשאי להפנות את הבקשה לבימ"ש, לצורך מתן החלטה. לעומת זאת, לגבי חוב שוטף במזונות, ראש ההוצל"פ איננו מוסמך לשנותו או להתערב באופן תשלומו, והדרך הנכונה לפעול, כדי לנסות להקטינו היא, ע"י הגשת תביעה להקטנת מזונות לבימ"ש.

לא! ניתן להציג אישורים בדבר העדר בעלות על מטלטלין בפני מבצע העיקול בפועל, אך הואיל ואין למבצע העיקול סמכות לבטל העיקול, יש לפנות בבקשה להסרת העיקול אל ראש ההוצאה לפועל, ולתמוך את הבקשה בתיעוד המוכיח, כי המטלטלין אינם שייכים לחייב. בהקשר זה, רצוי להציג פסק דין הצהרתי בדבר הבעלות על המטלטלין.

כן! ניתן לעקל כספים נזילים המצויים בקופת פנסיה לטובת חוב מזונות, ברם, על מנת לממש את הכספים יש להגיש בקשה נפרדת, ולפרט בה את את העילה למימוש הכספים ובכלל זאת לתאר את מעשי החייב על מנת לחמוק מתשלום המזונות.

במקרה שבו לא ניתן לאתר את החייב, על מנת לאכוף עליו צווים שנתנו ע"י ראש ההוצאה לפועל, אין מנוס אלא להעזר בשירותי חקירה ובילוש על מנת לאתר את החייב

לא! לא ניתן לעקל רכב בתיק המתנהל נגד החייב, במסגרת הליכי הוצאה לפועל, כאשר הרכב רשום על שם אחר, אולם ניתן לבקש צו מניעה האוסר על העברת הזכויות ברכב עד להכרעה בסוגיית הבעלות ברכב.

לא! בהליכי הוצאה לפועל לגביית מזונות אין כמעט סיכוי להצליח בקשה לביצוע פסק הדין למזונות, אפילו בנימוק שהאב, החייב, עתיד לקבל ייצוג משפטי מאת לשכת הסיוע המשפטי.

יש לאתר את מקום הימצאו של החייב ולבקש לבצע לו מסירה אישית. אם מקום הימצאו בישראל אינו ידוע, יש לפנות למשרד הפנים ולבקש תדפיס בדבר הכניסות והיציאות שלו מישראל, כדי ללמוד מכך, אם החייב שוהה בישראל, ואם כן, אז לבקש מיושב ראש ההוצל"פ, כי יתיר פירסום מודעה בעתון, כתחליף מסירה לחייב

יש להמציא 3 העתקים מאושרים של פסק דין או החלטת בימ"ש/בי"ד בעניין מזונות

ניתן לתבוע ביצוע של פסק דין למזונות בלשכת ההוצאה לפועל, עד שנתיים, באופן רטרואקטיבי.

לא! אין להגיש חוות דעת פרטית,מבלי לקבל היתר מראש לעשות כך,מביהמ"ש.כך נקבע בחוק, ובתקנות סדר הדין האזרחי. ניתן לבקש מביהמ"ש להזמין את המומחה מטעם בימ"ש, ולחקור אותו על חוות דעתו, בשלב ההוכחות ,וזאת על מנת לנסות ולסתור ולהפחית את משקל דבריו. ביהמ"ש אינו מחוייב לקבל את המלצות מומחה, אשר התמנה על ידיו,אך בדרך כלל,בימ"ש נוטה לאמץ את המלצות המומחים,מטעמו.

קרוב לוודאי שלא ! למרות שהחוק הישראלי מאפשר להורים פרודים או גרושים להגיע להסכמות ביניהם, בענין משמורת ילדיהם הקטינים,הסכמה כזו צריכה לקבל אישור של בימ"ש בישראל. לבמ"ש מסור שיקול דעת בענין,והוא רשאי לסרב לאשר הסכמה מעין זה, אם ,לטעמו,היא מנוגדת לטובת הילדים. בדרך כלל, בתי משפט בישראל מעניקים משמורת משותפת להורים, אשר לשניהם יש "מסוגלית הורית טובה", שניהם מעורבים בחיי יום יום של הקטינים, הם גרים בסמוך זה לזה,ושוררים ביניהם תקשורת תקינה, ושיתוף פעולה. אם כל התנאים מתקיימים,פרט לקירבה גיאוגרפית, וההורה בחו"ל מצליח לקחת חלק מעורב ופעיל בחיי הקטינים,באמצעות תקשורת ווירטואלית,יום יומית,בנוסף להסדרי ראייה / הסדרי ביקור נדיבים בפועל,יתכן כי,בכפוף להמלצה של מומחה ו/או פקידת סעד,יהיה אפשר לשכנע את ביהמ"ש לאשר את הסכמת ההורים.

לא ! את זקוקה להיתר מראש מבית המשפט ,כדי להכשיר את המעבר של הילדים ,מרעננה לדרום הארץ,במצב של אי-הסכמה מצד אביהם, אחרת את עלולה להיחשף להליכים משפטיים מצדו ,על מנת להחזיר את המצב לקדמותו!
את אינה רשאית לפעול באופן חד צדדי ,בהעדר הסכמה מצד בעלך לשעבר, ולהעביר את הילדים שלכם ליישוב מרוחק . כאשר הורים אינם מסוגלים להגיע להסכמה בענין מקום מגורי ילדיהם,כל הורה רשאי לפנות לבית המשפט בענין,ולבקש שהוא יכריע במחלוקת. אם את תבצעי העתקת מקום מגורי הקטינים מרעננה לדרום הארץ, בלי היתר מראש של ביהמ"ש, ובניגוד לדעת אביהם, את עלולה להיות מחוייבת להחזיר את הילדים לרעננה,כי אביהם עלול לפנות לביהמ"ש ,על מנת לקבל צווים שיפוטיים ,בנסיון למנוע מעבר חד צדדי של הקטינים,למקום מגורים מרוחק.
בקיץ 2011 משרדנו ייצג אב של ילד בן שנתיים, בהליכים משפטיים דחופים ,שננקטו בבית המשפט לענייני המשפחה בטבריה, וקיבל צווים שביטלו את המעבר של הפעוט ע"י האם(משמורנית זמנית) מצפון הארץ למרכזה,בניגוד לדעתו,והחזיר את המצב לקדמותו. בהחלטה נאמר במפורש ,שהאם פעלה בחוסר תום לב,וביצעה את המעבר, בדרך של מחטף,בניגוד גמור לדעת האב, במקום להגיש בקשה מסודרת לקבל היתר מראש, להעתקת מקום מגוריו של הקטין . החלטה זו קיבלה תוקף משנה בבית המשפט המחוזי בנצרת, בבקשה לעיכוב ביצוע,ובבקשה למתן רשות ערעור ,שהוגשו מטעמה,כאשר שתי הבקשות נמחקו,בהמלצת ביהמ"ש המחוזי,אשר לא הותירה מקום לספק,באשר לדעתו,ביחס להתנהגות האם.

ניתן להגיש בקשה למתן  רשות לערער ,מבית המשפט המחוזי,וזאת בתוך 30 יום ממועד מתן ההחלטה,בדבר הסירוב למנות פסיכולוג מומחה.בית המשפט העליון קבע שחוות דעת של מומחה,פסיכולוג קליני,הינה כלי עזר חשוב לבית המשפט,אשר דן בתיק משמורת,וסירובו של שופט למנות מומחה,אשר חוות דעתו מהווה ראיה ככל ראיה אחרת,עלול לפגוע בזכותו המהותית של צד לדיון להביא ראיות בפני ביהמ"ש,ועלול ליצור רושם מוטעה,כאילו המשפט הוכרע עוד בתחילתו.

כן ! אך לא באופן אוטומטי ,משום שקודם כל, יש להביא להכרתו של פסק הדין הזר ,באמצעות הליך מתאים בישראל ,עפ"י חוק אכיפת פסקי חוץ, תשי"ח-1958 ,אשר מאפשר לביה"ד או לביהמ"ש בישראל ,להכיר בהחלטות ובפסקי דין ,שהתקבלו בחו"ל ,כבני אכיפה בישראל, ובלבד שהעותר להכרה בפסק החוץ יוכיח כי הפסק ניתן במדינה ,שלפי דיניה ,בתי המשפט שלה היו מוסמכים לתיתו ,וכי הפסק אינו ניתן עוד לערעור, וכמו כן שהחיוב נשוא פסק הדין ניתן לאכיפה בישראל, ותוכנו אינו סותר את תקנת הציבור.

בעקבות אשפוזה של אם הקטינים בבית חולים פסיכיאטרי,ואי-יכולתה לתפקד כמשמורנית, באופן זמני או קבוע,אביהם של הקטינים זכאי לפנות לבימ"ש ,ולתבוע לקבל את המשמורת על הילדים. בד בבד עם הגשת התביעה ניתן להגיש בקשה לקבל את המשמורת הזמנית על הקטינים. יתכן שבית המשפט יזמין תסקיר דחוף של פקידת סעד,אשר הינה עובדת סוציאלית,בעלת הכשרה מיוחדת לעיסוק בעניינם של קטינים,לפני מתן החלטתו.

העברת המשמורת לידי האב,באופן קבוע,תלוייה במצבה הרפואי והנפשי של האם ,ובבחינת סיכויי החלמתה וחזרתה לתפקוד מלא. צו להעברת המשמורת הזמנית או הקבועה לידיו של האב,מותנה ,כאמור,בהמלצת פקידת הסעד,אשר ייבחנו ע"י ביהמ"ש,לנוכח טובת הקטינים,ולאור מסוגלותו ההורית שלהאב.

הוצאת קטין לחו"ל טעונה הסכמה מראש ,ובכתב של ההורה השני .בהעדר הסכמה מצד האב ליציאת הקטינה לביקור בחו"ל,יש לפנות ,ללא דיחוי ,לביהמ"ש,בבקשה לקבלת היתר לנסיעת הקטינה לחו"ל .לנוכח התנגדות האב,וכדי להניח את דעתו,ביהמ"ש עשוי לקבוע ערבות כספית או בטוחה אחרת,להבטחת החזרתה של הקטינה לישראל.

במצב שהקטין נמצא בפועל (דה פקטו) מחצית מן הזמן או יותר במחיצת הורה אחד ,ומחצית מן הזמן,ואף פחות מזה,אצל משנהו,עשוי הדבר להיחשב כמשמורת משותפת, בפועל ,וזאת בהנחה,כי ההסדר הנ"ל הינו קבוע ומתמשך, ושהימים בהם שוהה הקטין אצל אביו כוללים לינה. אולם כאן יש להבחין בין מצב של ,מעין משמורת משותפת ,למעשה,לבין מצב של משמורת משותפת,כדין(דה יורה).במצב של משמורת למעשה,תלוי האב בחסדיה של האם המשמורנית,ברצותה מאפשרת,וברצותה מערימה קשיים.לעומת זאת מצב של משמורת כדין,מבוסס על החלטה שיפוטית ,ואיננו תלוי במצב רוחו של ההורה המשמורן.לפיכך רצוי לערוך הסכם ,ולהביאו לאישור בימ"ש,על מנת שתהא התאמה בין המצב השורר בפועל להחלטה משפטית בנדון.

כן, אך רק בהסכמת הצדדים.

לא! משום שכריכת המשמורת נעשית שלא בתום לב.

המדינה המתאימה לניהול הליכים מסוג זה.

המדינה המתאימה לניהול הליכים מסוג זה.

כן! שתיקה או התנהגות מסויימת עשויים לבטא הסכמה משתמעת לסמכות בית הדין.

לא! ניתן לכרוך משמורת קטינים אך ורק לתביעת גירושין.

לא! סמכות זו נתונה לבית המשפט לנוער, בהמשך לבקשתו של פקיד סעד (עובד סוציאלי).

הילד עלול להיות מוכרז כ"קטין נזקק", והוא אף עלול לעבור זמנית לרשויות, או למשפחה אומנת, בהוראת ביהמ"ש.

כן! בית המשפט עשוי להתערב לטובת הילד, משום שמסרים כפולים הם לרעתו.

כן! אולם בסופו של דבר בית המשפט הוא זה שמחליט, והוא לא חייב לקבל את ההמלצות.

כן! חוץ ממקרים חריגים.

כן, כחריג לכלל.

כן, ובלבד שהילד הגיע לבשלות מסוימת, הוא מבין את מהות העניין, ויש לו רצון ודעה עצמאית בעניין.

מגיל 10 לערך, ובכפוף למידת הבנתו ובשלותו הנפשית.

משקל מכריע.

לא! יש לו שיקול דעת בעניין.

כן! אולם הסכמתם טעונה אישור של בית המשפט.

לא! ביהמ"ש בוחן את ההסכם על פי עקרון טובת הילד.

כן! אין הבדל.

כן! אולם איננו חייב.

עד גיל 18, עד הגיעו לבגרות.

עד גיל 18, עד הגיעו לבגרות.

בית דין רבני רוכש סמכות אך ורק כתוצאה  מכריכת הנושא לתביעת גירושין.

לא! לבית דין רבני יש סמכות שיפוט רק כאשר שני הצדדים הינם יהודים כהלכה.

בבית הדין הרבני, משום שכריכת עניין החזקת הילדים זוכה לצירוף אוטומטי לתביעת הגירושין.

כן! אך ורק בהסכמת הצדדים.

כאשר האם איננה או איננה מסוגלת למלא את תפקיד המשמורן.

עד ל- 6 חודשים. שהייה ממושכת לתקופה של יותר מ- 6 חודשים, עלולה לגרום לכך שמקום שהייתו בחו"ל, ייעשה למקום המגורים הרגיל של הקטין, כתחליף לישראל, ועלולה להכשיל פניה לפי אמנת האג להחזרתו ארצה, אם ההורה השני לא יחזיר אותו, כפי שהוסכם.

ניתן להגיש בקשה למתן רשות לערער בעניין, בבית הדין הרבני הגדול. כך נעשה בחודש מרץ 2003, בנוגע להחלטת בית הדין הרבני בבאר שבע, אשר העבירה משמורת זמנית לאב, אשר הצהיר קודם לכן בדיון, שהוא דו-מיני ומתגורר עם בן זוג, דבר שדייני בית הדין אמרו שימנע ממנו קבלת משמורת, אפילו זמנית, כפי שנרשם בפרוטוקול.

כן! אם לא יוגש כתב הגנה לבית המשפט בחו"ל, יתכן שבעלה לשעבר יקבל החלטה זמנית או קבועה בענין המשמורת, במעמד צד אחד, לנוכח העדר תגובה מצידה.

יש לשקול בקשה לצו עיכוב יציאתם של הקטינים מן הארץ, ובד בבד לנהל משא ומתן לקראת גיבוש הסכם שיבטיח את יציאת הקטינים וחזרתם ארצה, כנגד בטחונות וערבויות, ויקבל את אישור בית המשפט.

כן! אם האב הינו משמורן ראוי יותר, כישוריו ההוריים גבוהים יותר וטובת הילדים מחייבת זאת, אזי הוא עשוי לקבל את החזקת הילדים ולהיות מעודף על פני האם.

הורה משמורן הינו ההורה אשר החזקת הילדים מצויה בידיו, לאחר פרידת ההורים. כאפוטרופוס טבעי משמש כל אחד מו ההורים בתפקידו ובאחריותו כלפי ילדו, בין אם הילד מוזחק על ידיו ובין אם לא.

כן! אם מפאת חזקת "הגיל הרך", בית המשפט נוטה כמעט באורח אוטומטי להעניק את המשמורת לאם, סביר להניח שבמידה וחזקת "הגיל הרך" תבוטל ע"י הוראת חוק, גישת בית המשפט עשויה להשתנות ממצב של העדפת האם לכוון שוויון זכויות בין אב לאם.

כן! ידועה בציבור של נפטר יכולה לקבל משמורת על ילדיו של המנוח, כאשר אימם הביולוגית אינה רוצה בכך. עליה להגיש בקשה להתמנות כאפוטרופוסית על הילדים ולבקש לקבל את המשמורת עליהם. רצוי להגיע להסכם עם אמם של הילדים ולהגישו לביהמ"ש יחד עם הבקשה הנ"ל.

בדרך כלל המשמורת עשויה להימסר לאם, על פי חזקת הגיל הרך של הילדים. בדרך כלל הסיכוי של אב לקבל משמורת על ילדיו, בגילם הרך, נמוך למדי, אלא אם יש נסיבות מיוחדות. נושא החינוך, אינו מהווה, כשלעצמו, עילה לקבלת משמורת על ילדים.

בנסיבות חריגות, כאשר אב איננו נוכח פיזית ופסיכולוגית בחיי ילדו, יתכן שבימ"ש יעתר לתביעתה של האם, אולם לפני כן יוזמן האב להביע תגובתו לבקשת האם.

בנסיבות חריגות, כאשר אב איננו נוכח פיזית ופסיכולוגית בחיי ילדו, יתכן שבימ"ש יעתר לתביעתה של האם, אולם לפני כן יוזמן האב להביע תגובתו לבקשת האם.

עליך להגיש תביעה להחזקת הילדים, בבית הדין הרבני, משום שענין משמורת הילדים "נתפס" בסמכות ביה"ד, לאחר שהוגשה לביה"ד תביעת הגירושין יחד עם תביעת המשמורת.

ככלל, אין מפרידים בין ילדים, אלא בנסיבות יוצאות מן הכלל. אם אין טעם מיוחד לכך, סביר להניח שבימ"ש לא יאשר לנתק ולהפריד בין אחים ולחלק את המשמורת בין ההורים.

ניתן לעתור לבית המשפט,בבקשה לשינוי המשמורת, ובתוך כך לבקש לקבל צו לאיבחון הילדים, הנתונים למשמורת משותפת.

אם האלימות של האב הופעלה כלפי ילדיו, כי אז נתון זה עלול להיות גורם מכריע לחובתו, וזאת בתנאי שהאם איננה אלימה, ובתנאי שהיא בעלת מסוגלות הורית נאותה. אם האלימות של האב הופעלה כלפי אשתו או אדם אחר, אזי עובדה זו תילקח בחשבון, כחלק מן השיקולים, אולם לא כגורם מכריע לחובתו.

אבי הקטין, הינו אפוטרופוסו הטבעי של הקטין. אם לאביו הביולוגי של הקטין, יש נוכחות בחייו של הקטין, ואין סיבה מיוחדת לשלול ממנו את אפוטרופסותו הטבעית, כי אז הקירבה הפיזית והיומיומית של הבעל השני, אינה מהווה צידוק לשלילת מעמדו של האב הביולוגי. כמו כן, סביר להניח כי לבעל השני לא תוענק משמורת משותפת על בנה של אשתו מנישואיה הראשונים.

ההורה המעונין בכך, יגיש תביעה למשמורת, ויפרט בה את הנימוקים התומכים בתביעתו למשמורת משותפת, יחד עם תצהיר התומך בתביעה ועובדותיה.

האב רשאי על פי החוק להגיש תביעה למשמורת. ברם, על מנת לשנות את המשמורת ולהעבירה אליו, הוא צריך להוכיח כי כישוריו ההוריים טובים וראויים יותר מכישוריה של האם, וכי טובת הילד מצדיקה שהמשמורת תעבור עליו.

אב לא משמורן רשאי להגיש לבימ"ש, תביעה להחזקת ילדיו. במסגרת ניהול התיק בביהמ"ש ייבחנו כישוריו, תישמע עמדת האם, יוזמן תסקיר פקידת סעד ו/או חוות דעת פסיכולוגית, תיבחן טובת הילדים ובימ"ש יחליט.

הסוגיה הרלבנטית בנושא משמורת הקטין תהא "הפורום הראוי" לניהול ההליכים, כלומר, המקום או המדינה, שבהם נכון יותר לנהל את המשפט. על פי רוב, ארץ מקום המושב או מרכז החיים של הקטין, היא הגורם המכריע את הכף בשאלה זו. העובדה שישראל מהווה את מרכז חיי הקטין, והעובדה שקודם לכן הוגשה תביעת משמורת בישראל, נתונים אלה, עשויים לשמש בסיס לבקשה בחו"ל למחיקת התביעה שם.

בעיקרון, בימ"ש, במדינה בה מתגורר קטין דרך קבע, הנותן פסק דין בענין משמורת הקטין הינו ביהמ"ש אשר יש לו שיפוט וסמכות לדון בענין, וזהו גם "הפורום הראוי" לבחון את נושא המשמורת. יחד עם זאת יתכן שגם לבימ"ש במדינת מגורי האב עשוי להיות שיפוט בענין הקטין. למשל אם האב הלא משמורן ו/או הקטין הינם אזרחי אותה מדינה, ושיטת המשפט של אותה מדינה מעניקה שיפוט לבתי משפט שלה, לגבי אזרחי אותה מדינה יהיה אשר יהיה מקום מושבם.

אם האב, האם והקטין שוהים באופן זמני באיטליה, אזי האב יכול להפסיק שהות זו ולשוב עם הקטין לישראל, אלא שהאם בהקשר זה עלולה לטעון לחטיפה. לעומת זאת אם המשפחה מתגוררת דרך קבע באיטליה, אז על האב, להגיש באיטליה, תביעת משמורת ותביעת הגירה לישראל.

לא! אין בחוק פרק זמן מינימלי בין המועד שבו מוגשת תביעת משמורת אחת לבין המועד שבו מוגשת תביעת משמורת נוספת. פסק-דין בענין משמורת נתון בכל עת לשינוי. פרק הזמן שבין הגשת תביעה אחת לחברתה נתון לבחינת סבירותו והרלבנטיות ע"י ביהמ"ש.

כאשר ילד נמצא בהחזקת שני הוריו, אשר חיים בנפרד זה מזה, באופן שמחצית מן הזמן הוא שוהה במחיצת הורה אחד ומחצית אצל משנהו.

לא! אולם ניתן לחתור לתוצאה דומה ע"י תביעה לשינוי הסדרי הראיה, במטרה להגיע לחלוקת זמן הטיפול וההשגחה בין ההורים. לחילופין ניתן לתבוע במסגרת מזונות, דמי טיפול מוגדלים.

הורה ביולוגי או הורה מאמץ. זה נקבע בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.

בדרך כלל, ילדים עד גיל 6, אמורים להיות במשמורת אימם. אולם, באם לאם יש כישורים הוריים נמוכים, בעוד שהמסוגלות ההורית של האב גבוהה יותר, עשוי האב לקבל קטין, בגיל רך, לחזקתו.

העברת משמורת על קטין יכולה להיעשות בהסכמה בין ההורים, אולם, עפ"י החוק היא טעונה אישור של בימ"ש. ניתן להגיש הסכם לאישור בימ"ש וזהו הליך קצר וזול יחסית.

לסבא וסבתא אין זכויות, ע"פ דין, בענין משמורת קטינים. סכסוך בין הורים לבין סבים, אין בו כלשעצמו, כדי להקנות זכויות משמורת לסבים וסבתות, אלא לכל היותר הוא עשוי ליצור עילה בתביעה להסדרי ביקור.

כן! כאשר הורי הקטינים או אחד מהם אינו מסוגל לגדל ולטפל בהם או הינו מחוסר כשרות משפטית לעשות זאת, רשויות הרווחה ממליצות על כך ובימ"ש מאשר זאת.

לא! משמורת משותפת, מתייחסת למצב שבו הקטין שוהה במחיצת כל הורה, כמחצית מן הזמן. במצב שבו הוסכם כי הקטין שוהה אצל ההורה הלא משמורן, בכל סוף שבוע שני, לסירוגין, הרי שמדובר על הסדרי ביקור ותו לא, והשימוש במונח "משמורת משותפת", ריק מתוכן.

במידה והאב יתבע משמורת על הקטין, בית המשפט עשוי להורות על בדיקת מסוגלות הורית של שני ההורים, ועל פי תוצאות הבדיקה, עשוי בית המשפט להחליט למי מההורים יש מסוגלות טובה יותר, לגדל את הקטין. יחד עם זאת, בית המשפט עשוי לקחת בחשבון את העובדה שהאב לא מקיים קשר רציף וקבוע עם הקטין ואינו דואג לצרכיו, וכן להתחשב בעובדה שהאם מעניקה ודואגת לצרכי הילד ומעניקה לו מסגרת יציבה וקבועה.

לא! יש להניח שענין המסגרת החינוכית, אשר בה יילמדו הילדים יוסכם או ייקבע בהחלטה לשינוי המשמורת, כאשר בית המשפט יכריע בשאלה זו, בשים לב לטובת הילדים.

במקרה שבו הילדים מבקשים לעבור להתגורר עם האב, בניגוד למשמורת המצוייה בידי אמם, על האב, להגיש תביעה לשינוי המשמורת, ולעתור לשינוי משמורת הקטינים.

יש להגיש בקשה לקביעת מועד דיון בתביעה למשמורת, לקביעת משמורת קבועה.

כן! ילדים שאינם נמצאים במשמורת הוריהם זכאים לקיצבת ילדים, ברם המוסד לביטוח לאומי עשוי לדרוש מן האדם, אשר מחזיק בהם, צו המאשר את דבר החזקתם של הילדים ברשותו.

לא! פיטורי הורה מעבודתו, כלל וכלל, אינם מהווים עילה לשלילת משמורת, כמו גם שתעסוקת הורה אינה מהווה עילה להענקת משמורת. לעומת זאת התערערות מצבו הנפשי של הורה משמורן עשוייה להוות טעם להעברת או שלילת משמורת, מפאת החשש לפגיעה בטובת הילדים.

הדרך לקבל משמורת על הקטין היא באמצעות הגשת תביעה למשמורת לבית המשפט לענייני משפחה. לאחר שיתנהל משפט במהלכו יישמעו עמדות ההורים, יוגשו תסקירי פקידת סעד, ובמידת הצורך, חוות דעת פסיכולוגית, בענין מסוגלות הורית, יינתן פסק דין.

לא! משמורת משותפת משמעותה שהאב והאם מחלקים ביניהם פרקי זמן שווים עם הקטין. משמורת המשותפת, מחלקת את האחריות לטיפול בקטין וסיפוק צרכיו בין ההורים. זכויות האם אינן נפגעות מכך שהמשמורת משותפת, עם האב אלא להיפך, האם עשויה לצאת נשכרת מכך, משום שהאב נושא בנטל גידול הקטין.

במידה ואין כל דופי במסוגלותה ההורית של האם, והיא מספקת את צרכיה הפיזיים והנפשיים של הקטינה, סיכויי תביעת האב לקבל את המשמורת על הקטינה אינם גבוהים, בהתחשב בגילה הרך.

השיקולים המנחים את בית המשפט בבואו לקבוע בידי מי תהיה המשמורת מבוססים על טובת הקטין, ועל מסוגלותו ההורית של הורה זה או האחר ולא על הצהרות בשעת דחק או בתקופת ההריון.

לא ! במצב של משמורת משותפת, ובהנחה שהילדים רשומים כמתגוררים גם בכתובת האב, לא צפוייה להתעורר בעיה של רישום למוסדות חינוך, לנוכח המעבר של האם למגורים ביישוב אחר, משום שהלכה למעשה הילדים עדיין תושבי המועצה.

כן ! מעבר של קטין מהורה משמורן להורה לא משמורן או במילים אחרות, שינוי במשמורת בין הורים יכול להתבצע, אם וכאשר שוררת הסכמה ביניהם. הסכמה שכזו נכון ורצוי להעלות על הכתב ,ולהגישה לאישור ביהמ"ש, בצורה של בקשה משותפת לשינוי במשמורת הקטין. בהעדר הסכמה בין ההורים, ולנוכח רצונו של קטין בגיל בר/בת מצווה ,רשאי ההורה הלא משמורן להגיש תביעת משמורת, ולנסות באמצעותה לגרום לשינוי במשמורת. רצונו של קטין ,בגיל זה ,נלקח בחשבון, כגורם חשוב.

במידה ואין כל דופי  במסוגלותה ההורית של האם, והיא מספקת את צרכיה הפיזיים והנפשיים של הקטינה, סיכויי תביעת האב לקבל את המשמורת על הקטינה אינם גבוהים, בהתחשב בגילה הרך.

השיקולים המנחים את בית המשפט בבואו לקבוע בידי מי תהיה המשמורת מבוססים על טובת הקטין, ועל מסוגלותו ההורית של הורה זה או האחר ולא על הצהרות בשעת דחק או בתקופת ההריון.

לא ! במצב של משמורת משותפת, ובהנחה שהילדים רשומים כמתגוררים גם בכתובת האב, לא צפוייה להתעורר בעיה של רישום למוסדות חינוך, לנוכח המעבר של האם למגורים ביישוב אחר, משום שהלכה למעשה הילדים עדיין תושבי המועצה.

לא ! החלטות בענייני מקום מגורים וחינוך ילדים משותפים הינן החלטות אשר טעונות הסכמה הדדית עפ"י החוק ולפיכך הן צריכות להתקבל ע"י שני ההורים יחד, ומראש. נושאים אלא נכללים במפורש ברשימת התפקידים של הורים, כאפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם, אשר מצוייה בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות – 1962. בהעדר הסכמה, הכרחי לפנות לבית המשפט, אשר יחליט בעניניים אלו, ויכריע במחלוקת.

בהנחה שהנסיונות לפתור את הבעיה במישרין, מול הילדים,לא הועילו, ובהנחה שהאב הינו נורמטיבי ומשלם מזונות, ניתן לפנות לבית המשפט לענייני משפחה, בתביעה,נגד האם,בענין הסדר הראיה,והפרתם ,ובד ובד ,לבקש התערבות של גורמים טיפוליים ,כמו יחידת הסיוע של ביהמ"ש או פקידת הסעד באזור המגורים או פסיכולוג. בדרך כלל מוגשים דוחות של אנשי מקצוע על הסיבות למשבר ביחסי האב וילדיו,עם המלצות, בדבר שיקום הקשר מחדש. יתכן, כי תהיה המלצה לטיפול פסיכולוגי לילדים, ו/או הדרכה הורית ו/או טיפול לפחות לאחד מההורים ו/או מינוי מתאם הורי,כדי לגשר על קשיי תקשורת בין ההורים.
אי-אפשר לכפות או לאלץ ילדים לקיים מיפגשים עם אביהם,אך ניתן לנסות לטפל בתופעה החמורה של ניכור הורי. מומלץ לפעול ללא דיחוי,על מנת למנוע את הנזק הנפשי,שעלול להיגרם לילדים,כתוצאה מקיבוע ניתוק הקשר עם אביהם,בתודעתם. ניתוק הקשר עם אביהם עלול לפגוע קשות ביכולתם לכונן זוגיות בעתיד, והתערבות מהירה עשוייה לזרז ולהקל על תהליך שיקום הקשר.
יש דרך נוספת להפעיל לחץ – וזאת דרך "הכיס" של האם. אם אין הצדקה ,מצד הילדים ,לסירובם לראות את אביהם, האב רשאי לתבוע הקטנת מזונות או את ביטולם כלפי ילדיו המרדנים,אך סעד זה,אשר כרוך בהכרזה משפטית של כל ילד סרבן כ"מרדן" ,עלול לפעול כבומרנג,ולפגוע בהליך בניית הקשר בין הילדים לאב.

הואיל ואין הוראת חוק מפורשת ,אשר מעניקה הכרה לזכותו של סב לקיום הסדרי ראייה עם נכדיו,והואיל וזכותו של הסב אינה מוגנת ו/או אינה מעוגנת בחוק ספציפי, והואיל וזכות של סב לקיום הסדרי ביקור עם נכדיו,נגזרת מן הדין הכללי ו/או נגזרת מזכויות נכדיו לקיום קשרי משפחה,במובן הרחב ו/או נגזרת בעקיפין מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ,והואיל והאפוטרופוסים הטבעיים של הקטין,אשר מופקדים על טובת הקטין,מתנגדים נחרצות לקיום הסדרי ראיה בין הסב לנכדיו ,והואיל והסב יכול לבקר את נכדו בבית הוריו,לפיכך ,על פניו סיכויי תביעתו של הסב נמוכים.

ניתן לפעול במספר דרכים או באחת מהן,כמפורט להלן.אפשר להגיש בקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט,אשר מתייחסת להפרה של פסקי דין והחלטות שיפוטיות,ומסמיכה את ביהמ"ש להטיל קנס או מאסר,בגין זילות בית המשפט או אי כיבוד פסק דין.בדרך כלל מהווה הליך זה מעין תמרור אזהרה או "דגל אדום" כלפי הצד אשר מפר ומזלזל בהחלטה שיפוטית .כמו כן,אפשר להגיש תביעה בענין הסדרי הביקור,ובמסגרתה לעתור למינוי פקיד/ת סעד לצורך בחינת נושא הפרת הסדרי הראייה,וכן לעתור למתן צו עשה כנגד אמם של הקטינים,כדי לחייב אותה לקיים ולאפשר את המיפגשים עם האב.במקרים קיצוניים,ניתן גם להגיש תביעה להעברת משמורת הקטינים לידי האב כצעד טקטי או כצעד אסטרטגי.

כן! אומנם הזכות של סב וסבתא להיפגש ולקיים הסדרי ביקור עם הנכד שלהם אינה מעוגנת, במפורש, בחוק ספציפי כלשהו, אולם בתי המשפט נוטים להכיר ולכבד זכות זו. חוק יסוד כבוד האדם וחירותו עשוי לשמש פלטפורמה להכרה בזכות של סבים לקיים קשרי משפחה עם נכדם. כמו כן, האמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד, אשר ישראל חתומה עליה, מכירה בזכותו של כל ילד לקיים ולשמר קשרי משפחה, בכלל, וקשרים עם משפחתו המורחבת, בפרט.

כאשר הסכם הגירושין או פסק הדין שותק או אינו מסדיר את אופן קיום הקשר בין אב לילדו,  בעת שהותו של קטין עם אמו בחופשה בחו"ל ,אזי ניתן לנהל מו"מ ,בניסיון להגיע להסכמה משותפת בענין הסדר הקשר בין האב לבן בחו"ל .והיה אם יתגבש הסכם,אזי ההורים רשאים ולהגישו לאישורו של ביהמ"ש. במידה ולא תהיה הסכמה בין ההורים,ניתן לפנות, לפני הנסיעה,בבקשה דחופה ,לביהמ"ש, כדי להתערב ולהכריע במחלוקת בענין הסדרי הקשר בין האב לבין בנו,בתקופת שהותו של הקטין בחו"ל.

בימי חול, פעמיים בשבוע ,משעות אחר הצהריים ועד לשעות הערב. בכל סוף שבוע שני, לסירוגין, מיום שישי בצהריים ועד למוצאי שבת .

בחגים, שהייה לסירוגין, אצל האב ואצל האם. בחופשות נהוג שבמחצית מכל חופשה, הילדים יהיו אצל הורה אחד ובמחצית האחרת אצל מישנהו, בסדר מתחלף.

כן! הורים יכולים ורשאים להסכים ביניהם בעניין הסדרי הראיה , אולם להסכם כזה יהיה תוקף משפטי, רק לאחר  שיאושר  ע"י בית המשפט.

להגיש תביעה לבית המשפט ולעתור לשינוי בהסדרי הראיה הקבועים בהסכם.

ניתן לבקש מבית המשפט להוציא צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד הקטין, כדי למנוע הוצאה חד צדדית של הקטין מישראל. בית המשפט יכול לבטל את הצו לצורך יציאה לחופשה בחו"ל, בתנאי שניתנות ערבויות מתאימות.

הצו עשוי להיות בתוקף, עד הגיעו של הקטין לגיל 18.

באמצעות הסכם שבו יופיע תנאי, שהילד יוכל לצאת מישראל, אך ורק בהסכמה הדדית, מפורשת ובכתב, של שני ההורים, ובאמצעות הטלת צו לעיכוב יציאת הקטין מהארץ. הסרת הצו תהיה מותנית בערובה מתאימה.

כן! האיסור על הפגישות עם האב שמתחילות ומסתיימות בימי שבת, מיועד למנוע חילול שבת ואף למנוע מסר כפול ומבלבל, לילד.

כן, ובלבד, שתיכלל בתביעה, עתירה ספציפית בנושא.

כן!

כן!

לא! לבית המשפט, ולא להורה המשמורן, נתונה הסמכות להתיר לינה ולהפסיקה.

כן!

כן! אך יתכן שביהמ"ש יורה כי הסדרי הראיה יחודשו תחילה, במרכז קשר למשפחות, תחת פיקוח.

כן! משום שהילדים נמצאים ברמת סיכון גבוהה, וכתוצאה ממפגשים עם אמם, עלול להיגרם להם נזק נפשי קשה.

הוא יכול לפנות לביהמ"ש בתביעה לביטול הסדרי הראיה או בבקשה להגבלת זכויות הביקור למרכז קשר למשפחות.

לא! בדרך כלל בתי המשפט אינם מתירים הסדרי ראיה הכוללים לינה, לפני שהילד מגיע לגיל שנתיים.

כן!

ניתן, עפ"י החלטת ביהמ"ש והמלצת פקידת סעד, לקיים מפגשים בין ילדים להורה במרכז קשר , תחת פיקוח ומעכב.

כן! בתיאום מראש עם מנהלי מרכז הקשר.

כן! ברשויות מקומיות מסויימות דורשים מהורים, דייקנות מירבית, כתנאי לקיום הסדרי ראיה, במרכזי קשר.

ביהמ"ש יכול להורות, כי הסדרי הראיה יקויימו במרכזי קשר מיוחדים, תחת פיקוחמקצועי, כדי למנוע או להפחית למינימום מגע/חיכוך בין הורים מסוכסכים.

כן !אין הבדל בין זכויות של הורה כתוצאה מנישואין, לזכויות הורה מחוץ לנישואין.

האב יכול להגיש תביעה בענין הסדרי ראיה, ולבקש במסגרתה התערבות והאצלת סמכויות על עובדים סוציאליים מלישכת הרווחה.

האם יכולה להביע את התנגדותה, בכתב הגנתה ולהשמיע טעמים לכך וביהמ"ש יפסוק בעניין, לאחר שהוא יקבל דו"חות והמלצות ממומחים.

כן ! להסכם שאושר ומקבל תוקף של פסק הדין יש תוקף משפטי מלא ,בתנאי שפסק הדין יוכר בחו"ל.

כן ! הגנה על זכויות ביקור נכללת באמנת האג בענין חטיפת ילדים משנת 1980ישראל אימצה  את עקרונות האמנה, בחוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים ) - 1991. כאשר מדובר בחטיפה מישראל, למדינה אשר האמנה חלה עליה, אז לזכויות הביקור תהיה הגנה עפ"י האמנה.

בנוסף לביקורים של ההורה בחו"ל וביקורים של הקטין בארץ בחופשת ובחגים , ניתן גם להסתייע בתקשורת מתקדמת לרבות העברת תמונה מצולמת במחשב  , דואר אלקטרוני, פקס, דואר, טלפון רגיל ונייד.

באמצעות הסכם בין ההורים אשר יש לאשרו בבימ"ש או באמצעות הגשת תביעה לשינוי הסדרי ראיה

יש מקרים שנקבעת נקודת מפגש באמצע הדרך ויש מקרים שהורה אחד לוקח את הילד/ים וההורה השני מחזיר, אולם אין כללים מוגדרים.

אי אפשר להכריח אב לקיים את הסדרי הראיה, אולם ניתן לחייב אותו באמצעות תביעה מתאימה בתשלום דמי טיפול מוגדלים, לאם.

כאשר מדובר באב אלים, אזי הסדרי הראיה אמורים להתבצע תחת השגחה או פיקוח. אם הסדרי הראיה במרכז הסתיימו, יש לבקש מבימ"ש לצוות על המשך קיומם שם.

להגיש תביעה לביטול חיובו במזונותיהם או להפחתת מזונות מן הטעם שילדיו "בנים מרדנים".

להגיש תביעה, במסגרת אמנת האג, להחזרת ילדיו החטופים לישראל, או להגיש תביעה בענין הפגיעה בזכויות הראיה שלו, אף זאת במסגרת אמנת האג. על פי הוראות אמנה זו, עליו לפעול בתוך 12 חודש ממועד יציאת הילדים מן הארץ.

המלצה מעין זו היא נדירה ביותר, משום שמשמעותה היא משמורת משותפת, בלבוש של הסדרי ראיה מורחבים.

כן! על אף שזה נשמע תמוה, מוזר ולא רגיל. בנסיבות שכאלה ראוי לחלק את נטל הנסיעות והטורח בין ההורים.

הזכות של האב לקיום הסדרי ראיה, עם הילד שהמפגשים עמו נמנעים, איננה נפגעת, אולם הניתוק מאחד הילדים, עלול לגרום נזק נפשי/רגשי לילד ועלול לפגוע ביחסי האב עם בנו.

לא! הזכות והחובה של אב לקיום הסדרי ראיה איננה תלויה ומותנית בחיוב שלו לשאת במזונות ילדו, על אף שיש קשר מסוים בין הסדרי ראיה למזונות. אם המניעה לקיום הסדרי הראיה, הינה מצד האב, אזי אין לכך השפעה על המזונות, אולם אם המניעה לקיום הסדרי הראיה, היא מצד בנו, והינה בלתי מוצדקת בעיני בימ"ש, אזי עלול הדבר להוות עילה להקטנת מזונות.

אם הסדרי ראיה נקבעו בפס"ד, אזי יש לקיים את פסה"ד. אם מתרחשת הסתה של הילדים, ניתן לפנות לבימ"ש או לפקיד סעד, אם הוסמך לכך בפסה"ד, ולשטוח בפניו את הבעיה ולבקש התערבות.

ביקורים בני שעתיים עד שלוש, פעמיים בשבוע, בימי החול, ומפגש בין מספר שעות ביום שבת, אחת לשבועיים.

זכויות הראיה של אב כלפי ילד שנולד לו, מחוץ לנישואין אינן שונות מזכויות אב כלפי ילד שנולד מנישואי הוריו. בדרך כלל מקובלים שני מפגשים, ללא לינה, בימי החול, למספר שעות. כמו כן, מקובל מפגש לסוף שבוע, כולל לינה, אחת לשבועיים, ונהוגים מפגשים בחגים, לסירוגין וכמחצית מן החופשות. .

כן! אולם על פי החוק, יש לעשות הסכם זה בכתב ולהביאו לאישור בפני ביהמ"ש.

התנהגות נפסדת של אב כלפי אשתו לשעבר, אינה מהווה עילה לשלילת זכותו להפגש עם ילדו, אולם התנהגות מעין זו מהווה טעם מספיק לשינוי נקודת המפגש בין האב לילד, מתוך שאיפה למנוע חיכוך בין האב לאם.

כן! אדם רשאי לעבור דירה ולהתגורר בכל מקום ללא הגבלה. אולם אם כתוצאה מכך מתעוררים קשיים בהסדרי הראיה, אזי ניתן לפנות לבימ"ש בבקשה לשינוי הסדרי הראיה והתאמתם למצב החדש שנוצר.

כן! אביהם של הילדים יכול להגיש תביעה לשינוי או להגדלת היקף הסדרי הביקור. במסגרת הליך זה תישמע ותילקח בחשבון עמדת הילדים ורצונם.

שיבוש הסדרי ראייה פוגע בזכויות האב ובזכויות הילדים. ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה להתערב בשמירת זכויות הראיה.

כן! כאשר הסדרי הראייה משובשים ולא מתאפשרים, במסגרת רגילה, בית המשפט עשוי להעתר לצד המבקש לקיימם במרכז קשר.

החיוב לקיים הסדרי ראייה הוא נורמטיבי. אין דרך לאכוף ביצוע של הסדרי ראיה על אב שנמנע מהם, אולם, כאשר מדובר בילדים קטנים, כי אז, אמם יכולה לתבוע דמי טיפול, בשל הגדלת נטל הטיפול הרובץ עליה, בגלל הימנעות האב.

נהוג לקבוע בהסכם כי הסדרי הראייה שחלים על ההורה שאינו משמורן, יחולו בעת שהילד שוהה אצלו, כלפי ההורה המשמורן. ברם, אם הדבר לא הוסכם מבעוד מועד, יש להסדיר זאת בהסכם או ע"י פניה מתאימה לבימ"ש.

כן! אין כל מניעה שאב יקח את בנו בן השנתיים ללינות במחיצתו, ובלבד שהדברים הוסדרו בהסכם ו/או באמצעות הכרעת בית המשפט.

אם ניתן פסק דין בישראל בעניין הסדרי ראיה, כאשר הילדים מתגוררים בחו"ל, ומבקרים בארץ, ובפסק הדין לא נקבעו ערבויות למניעת הפרתו ופסק הדין אף לא הופר, אזי לא התגבשה עדיין עילה לתביעה בביהמ"ש. עילת תביעה אינה יכולה להיות מבוססת על חשש בעלמא.

אם הסדרי ראיה נקבעו בפס"ד, אזי יש לקיים את פסה"ד. אם מתרחשת הסתה של הילדים, ניתן לפנות לבימ"ש או לפקיד סעד, אם הוסמך לכך בפסה"ד, ולשטוח בפניו את הבעיה ולבקש התערבות.

אם הסדרי ראיה נקבעו בפס"ד, אזי יש לקיים את פסה"ד. אם מתרחשת הסתה של הילדים, ניתן לפנות לבימ"ש או לפקיד סעד, אם הוסמך לכך בפסה"ד, ולשטוח בפניו את הבעיה ולבקש התערבות.

זכויות הראיה של אב כלפי ילד שנולד לו, מחוץ לנישואין אינן שונות מזכויות אב כלפי ילד שנולד מנישואי הוריו. בדרך כלל מקובלים שני מפגשים, ללא לינה, בימי החול, למספר שעות. כמו כן, מקובל מפגש לסוף שבוע, כולל לינה, אחת לשבועיים, ונהוגים מפגשים בחגים, לסירוגין וכמחצית מן החופשות.

כן! אולם על פי החוק, יש לעשות הסכם זה בכתב ולהביאו לאישור בפני ביהמ"ש.

לא! פגיעה רגשית באם ע"י האב, במסגרת הביקורים אין בה כדי לשלול זכויות ביקור אך יש בה כדי להצדיק את שינוי הסדרי הביקור באופן שהילד יימסר לאב, אם באמצעות גורם שלישי או במרכז קשר, ללא נוכחות האם.

התנהגות נפסדת של אב כלפי אשתו לשעבר, אינה מהווה עילה לשלילת זכותו להפגש עם ילדו, אולם התנהגות מעין זו מהווה טעם מספיק לשינוי נקודת המפגש בין האב לילד, מתוך שאיפה למנוע חיכוך בין האב לאם.

כן! אדם רשאי לעבור דירה ולהתגורר בכל מקום ללא הגבלה. אולם אם כתוצאה מכך מתעוררים קשיים בהסדרי הראיה, אזי ניתן לפנות לבימ"ש בבקשה לשינוי הסדרי הראיה והתאמתם למצב החדש שנוצר.

כן! אביהם של הילדים יכול להגיש תביעה לשינוי או להגדלת היקף הסדרי הביקור. במסגרת הליך זה תישמע ותילקח בחשבון עמדת הילדים ורצונם.

קיום מפגשים במרכז קשר, הסמוך למקום מגורי התינוק.

כן! כאשר הסדרי הראייה משובשים ולא מתאפשרים, במסגרת רגילה, בית המשפט עשוי להעתר לצד המבקש לקיימם במרכז קשר.

החיוב לקיים הסדרי ראייה הוא נורמטיבי. אין דרך לאכוף ביצוע של הסדרי ראיה על אב שנמנע מהם, אולם, כאשר מדובר בילדים קטנים, כי אז, אמם יכולה לתבוע דמי טיפול, בשל הגדלת נטל הטיפול הרובץ עליה, בגלל הימנעות האב.

נהוג לקבוע בהסכם כי הסדרי הראייה שחלים על ההורה שאינו משמורן, יחולו בעת שהילד שוהה אצלו, כלפי ההורה המשמורן. ברם, אם הדבר לא הוסכם מבעוד מועד, יש להסדיר זאת בהסכם או ע"י פניה מתאימה לבימ"ש.

אם אין סיבה אובייקטיבית (עד כמה שאפשר) לשלול זאת, אזי אין מניעה לכך שקרובי משפחת האב יקחו את הקטין לביתם, גם ללא נוכחות האב.

כן! יש לפנות לבית המשפט בבקשה לקביעת הסדרי ראייה. יתכן כי, לאחר הרחקת האב מן הבית, ייקבעו הסדרי ראיה, במרכז קשר, מחוץ לבית.

על האב לפנות בבקשה לבית המשפט, על מנת להרחיב את הסדרי הראייה, מחוץ למרכז הקשר, בסופי שבוע. בקשתו תבחן ע"י פקידת הסעד שהוסמכה/תוסמך ע"י ביהמ"ש ותשקל ע"י ביהמ"ש.

ניתן לעתור לבית המשפט בבקשה לקיום הסדרי ראייה, במסגרת מרכז קשר, שם ינוטרל חיכוך ומפגש בין האב לבין האם.

לא! לסבים אין זכות מעוגנת בדין להסדרי ראייה עם נכדיהם. העובדה שהורי הילדים מתנגדים לקשר, יש לה משקל. יחד עם זאת, ניתן להגיש בקשה להסדרי ראייה, ובית המשפט ישקול את הבקשה, ויבחן את מידת הסבירות של התנגדות הורי הילדים.

כן! יש לפנות בבקשה לבית המשפט אשר קבע את הסדרי הראייה, ולבקש את התערבותו בענין אי כיבוד הסדרי הראייה, ובכלל זה מתן הוראות לפקידת הסעד.

כן! בדרך כלל נהוג לקבוע כי הסדרי ראייה בחופשת הקיץ, יהיו כדי מחצית מן החופשה אצל כל הורה או שבועיים אצל האב ואחר כך שבועיים אצל האם, לסירוגין. ההורה שהילדים אינם במחיצתו במהלך החופשה, זכאי להסדרי ראייה השבועיים הרגילים, שנקבעו לגבי ההורה שאינו משמורן.

כן! כל עוד לא נקבעו הסדרי ראיה, האב רשאי לראות את ילדיו, ללא זמנים קבועים, ובלבד שהאם לא תוטרד יתר על המידה ובלבד שלימודיהם ופעילויותיהם של הילדים לא ישובשו.

לא! צו המשמורת הזמנית, המצוי בידי האם, אינו מעניק לה, זכות לשנות את הסדרי הראייה, באופן חד צדדי. שינוי הסדרי ראיה יכול להיקבע ע"י בימ"ש או פקידת סעד, אם בימ"ש האציל עליה סמכויות בענין זה.

יש לבחון, אם דרישת הילדים להימנע ממפגש עם אשתו השניה של אביהם, נובעת מהסתה של אמם או מהתנהגותה של האשה השניה. המצב יתברר בבימ"ש במסגרת בקשה בענין הסדרי הראיה ועל פי תסקיר פקידת סעד שיוגש לביהמ"ש, לאחר בדיקת טענות הצדדים.

אם ניתן פסק דין בישראל בעניין הסדרי ראיה, כאשר הילדים מתגוררים בחו"ל, ומבקרים בארץ, ובפסק הדין לא נקבעו ערבויות למניעת הפרתו ופסק הדין אף לא הופר, אזי לא התגבשה עדיין עילה לתביעה בביהמ"ש. עילת תביעה אינה יכולה להיות מבוססת על חשש בעלמא.

הסדרי ראיה עם הורה לא משמורן, הכוללים לינה, באמצע השבוע, אינם דבר שיגרתי בכלל, ובפרט כאשר מדובר בילד בגיל שנה וחצי.

כן! לסבים יש זכות להסדרי ראייה עם נכדיהם, וביתר שאת, כאשר אחד ההורים נפטר, אולם זכות זו אינה מעוגנת בחוק, אלא נובעת ממשפט מקובל, כלומר נורמות מוכרות שאינן נובעות מן החוק, אלא למשל ממנהג. כדי לגרום להכרה, ומימוש של זכות זו, יש להגיש תביעה לבימ"ש, בנושא זה.

לא! האב רשאי להפעיל את הילדים, כראות עיניו ועל פי שיקול דעתו. אם, למשל, האם סבורה כי פעילות מסוימת עלולה לסכן את שלומם של הילדים, אז היא יכולה לפנות לבימ"ש ולבקש התערבותו.

אם הסדרי הראיה נקבעו במסגרת הסכם גירושין ואושרו בביה"ד הרבני, אזי אין לביה"ד סמכות נמשכת, כך שהאב הנפגע יכול לפנות לביה"ד או לביהמ"ש, לפי בחירתו, ולשטוח שם טענותיו. אם פסה"ד בענין הסדרי הראיה ניתן ע"י ביה"ד בעקבות תביעה בענין הסדרי ראיה ובירור התביעה לגופו של ענין, בביה"ד, כי אז יש להגיש תביעה לביה"ד בענין הפרת הסדרי הראיה.

כן! בית המשפט עשוי להעתר לבקשת הסבים, לקיום הסדרי ראייה עם נכדם, בהתאם להמלצות של פקיד סעד ו/או בהתאם להסכמת הצדדים. בית המשפט, בבואו לקבוע אם לקיים הסדרי ראייה בין הנכדים לסבים יתחשב בטובתם ולא באינטרסים של האם המתנגדת להסדרי הראייה.

ניתן לפנות לבית המשפט לענייני משפחה, בתביעה לקביעת הסדרי ראייה, ובמסגרת התביעה להגיש בקשה לסעד זמני של קביעת הסדרי ראייה זמניים, וכן בקשה למינוי פקידת סעד, אשר תתבקש להכין תסקיר עם המלצות בענין הסדרי הראייה.

אם הסדרי הראיה בין הסבים והנכד הם וולונטריים, אז אין מניעה שהקטין יצא מן הארץ למספר חודשים. לעומת זאת אם הסדרי הראייה מעוגנים בפסק דין, אז הקטין איננו רשאי לעזוב את הארץ, בלי אישור של בימ"ש. במידה והסבים יתנגדו ליציאת הקטין את הארץ, רשאית האם להגיש בקשה מתאימה לבית המשפט, ויש להניח שבית המשפט יעתר לבקשה, אם התחייבות האם לשוב ארצה, תניח את דעת ביהמ"ש. יתכן שבימ"ש יטיל על האם להפקיד ערובה או ערבות צד שלישי.

כן! על האב להגיש תביעה להסדרי ראייה בבית המשפט. בית המשפט מוסמך לקבוע הסדרי ראייה עם האב, אף ללא הסכמת האם.

כן! האם המשמורנית רשאית להעתיק את מגוריה, בכל עת שתחפוץ, ואין כל מגבלה חוקית העשויה למנוע בעדה. יחד עם זאת, האב יכול לעתור לבית המשפט על מנת שבית המשפט יחייב את האם להשתתף ולהתחלק בנטל הנסיעות עם האב.

הסדרי ראיה של קטין, אשר הגירתו לחו"ל אושרה ע"י בית המשפט, תובטח לעיתים ע"י ערבים או ערבויות של ההורה המשמורן המהגר לחו"ל. זאת, כדי להבטיח את קיומם של הסדרי הראייה ולנוכח הערכת הסיכון מפני אי כיבוד הסדרי הראיה והביקור. אולם, קביעת ערבויות איננה הכרחית בכל מקרה, אלא רק כאמצעי מניעה.

בדרך כלל, קטין בגיל שנה לא יימסר לאביו ללינה, שכן הקטין זקוק לאימו בשל גילו הרך. ברם, ייתכנו מקרים, ולאחר שהתקבל תסקיר פקיד סעד, אשר בדק את כישוריו ההוריים של האב, שיתאפשר לאב לקבל את הקטין כאמור.

בדרך כלל, קטין בגיל שנה לא יימסר לאביו ללינה, שכן הקטין זקוק לאימו בשל גילו הרך. ברם, ייתכנו מקרים, ולאחר שהתקבל תסקיר פקיד סעד, אשר בדק את כישוריו ההוריים של האב, שיתאפשר לאב לקבל את הקטין כאמור.

תביעה זו איננה תביעה שכיחה. יחד עם זאת, יש מקום להגיש תביעה להסדרי ראייה בין קטינים לאחיותיה של אימם שנפטרה, ובמידה ובית המשפט ימצא לנכון כי טובתם של הקטינים תומכת בקיום הסדרי הראייה יש להניח שהוא ייעתר לתביעה.

תביעה זו איננה תביעה שכיחה. יחד עם זאת, יש מקום להגיש תביעה להסדרי ראייה בין קטינים לאחיותיה של אימם שנפטרה, ובמידה ובית המשפט ימצא לנכון כי טובתם של הקטינים תומכת בקיום הסדרי הראייה יש להניח שהוא ייעתר לתביעה.

הואיל והצדדים מתגוררים תחת קורת גג אחת, הרי האישה אינה יכולה למנוע מהבעל לקחת את הילדים לביקור אצל הוריו ואם תוגש תלונה בענין זה הרי שלא יהיה לה כל בסיס.

לא! יש להגיש בקשה לבית המשפט על מנת שבית המשפט ייתן הוראות מתאימות לצמצום הסדרי הראיה ו/או קיומם במסגרת פיקוח.

לא! לא ניתן לאכוף הסדרי ראייה על הבעל, אולם ניתן בהמשך לתביעה מתאימה, לחייב בדמי טיפול או בהגדלת מזונות.

יש להגיש תביעה למשמורת ותביעה להסדרי ראייה וכן בקשה למשמורת זמנית של האם על הילדים, ובקשה לקביעת הסדרי ראייה זמניים.

האב רשאי להגיש תביעה נגד האם בנושא הסדרי הראייה והפרתם ע"י הבן.ביהמ"ש צפוי לגרום להתערבות של גורמי הרווחה בענין הסדרי הראיה. אם אכן הבן המוסת יתמיד במריו, הדבר עלול לשלול או לפגוע בזכאותו למזונות, מאביו.

רק בנסיבות יוצאות מן הכלל, ייעתר בית המשפט לבקשת האם לאסור על חברתו של האב להיות נוכחת במפגשים של הקטין עם האב, וזאת אם יוכח כי נוכחותה של בת הזוג במפגשים פוגעת בטובתו של הקטין ומשפיעה עליו לרעה. ככלל רשאי אב להפגיש את ילדו עם חברתו לחיים, גם אם אין זה לטעמה של אם הקטין.

האב יהא רשאי להגיש בקשה לביזיון בימ"ש, בהסתמך על כך שהאם אינה מכבדת את הסדרי הראייה שנקבעו. בד בבד יכול האב לבקש צו אשר יורה לפקידת סעד לבדוק את מעשיה ומחדליה של האם, וכן לבקש מביהמ"ש כי יחייב את האם להשתתף בנטל הסעות הילדים אל מקום מגורי האב.

כאשר אין תקשורת בין בני הזוג לגבי קיום הסדרי ראייה, אין מנוס אלא להגיש תביעה להסדרי ראייה, ולבקש במסגרת זו את התערבות ביהמ"ש, אשר מסתייע לצורך זה בעובדים סוציאליים בתפקידם כפקידי סעד, כלשון החוק.

ניתן להגיש תביעה לבית המשפט להרחבת הסדרי הראייה, כאשר במסגרת הליך זה, יוזמן תסקיר פקיד סעד, אשר יבדוק את טענות האב, רצונה של הקטינה, וטענות האם. המלצות פקיד הסעד יוגשו לבית המשפט, ואלה יהוו חלק משיקולי בית המשפט, באם להרחיב את הסדרי הראייה, אם לאו.

במידה והאב חורג באופן משמעותי מן המועדים שנקבעו להסדרי הראייה, באופן קיצוני ועקבי, אזי יש להגיש בקשה בענין הסדרי ראיה לבית המשפט, על מנת שזה יצווה על רשויות הרווחה לבדוק את טענות הצדדים ולהגיש המלצות בעניין שינוי הסדרי הראייה, הפחתתם ו/או שינויים.

כן! למרות שזכות זו אינה מעוגנת בחוק, זכות זו זוכה להכרה של בית המשפט הנוטה לקבוע הסדרי ראייה בין נכדים לסבים, אשר בנם נפטר.

יש להגיש בקשה דחופה לדיון בבקשה, אשר הוגשה לאכיפת הסדרי הראייה וצו עשה, בשים להפרה הנמשכת והתלונות במשטרה.

במסגרת תביעת האם לשינוי הסדרי ראייה יתבררו טענות האב בענין הסתת האם את הילדים, ופקידת הסעד אשר תתמנה ע"י בית המשפט תכין תסקיר /דו"ח לבימ"ש אשר יתאר את תמונת המצב ויתייחס לענין שינוי הסדרי הראיה תביעה לבזיון בית המשפט של האב כלפי האם, תתברר יחד עם התביעה לשינוי הסדרי ראיה.

לא! הקטינה אינה רשאית לקבוע על דעת עצמה איך יתנהלו הסדרי הראייה. כל עוד לא ניתנה החלטה המשנה את הסדרי הראייה יש לבצעם כלשונם אלא אם כן, יגיעו ההורים להסכמה בדבר שינויים.

לא! הקטינה אינה רשאית לקבוע על דעת עצמה איך יתנהלו הסדרי הראייה. כל עוד לא ניתנה החלטה המשנה את הסדרי הראייה יש לבצעם כלשונם אלא אם כן, יגיעו ההורים להסכמה בדבר שינויים.

כן! זכותו של אב להתראות עם בנו הקטין הינה בבחינת זכות למלא חובה. זכותו של האב אינה לבדה, ולצידה נמצאת זכותו של הקטין לקיום הסדרי ראייה עם אביו. זכותו של האב אינה נשללת בגלל אי תשלום מזונות. זכותו של האב לקיום הסדרי ראייה עלולה להיגרע או להתממש תחת פיקוח לנוכח היותו נרקומן.

לא! "3 ימים" כוללים בתוכם "2 לילות" ולפיכך, ניסיון לפרש זאת כ-"3 יממות", הנו בבחינת פרשנות מאולצת.

אם ההרחקה מן הבית היא מצב מתמשך ,אזי ניתן להגיש לביהמ"ש תביעה לקיום הסדרי ראייה ,ובמסגרתה ניתן להסדיר את המפגשים עם האב.

כן! על פני הדברים ,אין מניעה משפטית ,שקטין ילון בבית סביו ,שם מתארח אביו ,אשר מגיע מחו"ל ,אחת לכמה שבועות . אם מתעורר קושי להגיע בעניין זה להסכמה עם אמו של הקטין, אזי יש להגיש לביהמ"ש תביעה בעניין שינוי הסדרי הראייה בין האב לבנו .

בהעדר הסכמה עם אמה של הילדה, ניתן להגיש תביעה לשינוי הסדרי הראיה.

נמוך ! בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ,תשכ"ב-1962,מצוייה הנחייה (בהבדל מהוראה מחייבת),אשר על פיה,בדרך כלל,ילדים עד גיל 6,יישהו במשמורת אמם. נובע מכך,שרק,באופן יוצא מן לכלל,ילדים בגיל רך יהיו במשמורת אביהם. זאת ועוד,ככלל,בין אנשי המקצוע קיימת תמימות דעים,על כך, שאין להפריד בין אחים בנושא המשמורת.ולפיכך, הואיל ואשתך נמצאת בהריון ,הרי שאף מטעם זה, סיכוייך לקבל משמורת על הילדה אינם גבוהים ,בשלב זה.

עפ"י חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות , עם מותו של אחד ההורים של קטין, רשאי בית-המשפט לתת הוראות בעניין המגע בין הורי המנוח לבין נכדם הקטין. כלומר המחוקק מעניק שיקול דעת לבית המשפט לקבוע הסדרי ראיה בין הסבים לנכדיהם, בנסיבות מיוחדות, שבהן מת אחד ההורים, וכאשר בית המשפט סבור, שטובת הילד מצדיקה את המשך הקשר בין הנכדים להורי הנפטר.

הן הורה משמורן ,והן הורה לא משמורן,הינם האפוטרופסים הטבעיים של ילדם הקטין. חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות,תשכ"ב-1962 ,מפרט שורה של תפקידים ותחומי אחריות,אשר מוטלים על האפוטרופסים הטבעיים של קטין. על הורה משמורן מוטלת אחריות לנהל,לטפל בענייניו ,ולספק את צרכיו השוטפים של ילדו הקטין.על הורים ,אשר ביניהם מתחלקת המשמורת המשותפת על ילדם הקטין,חלה אותה מידה של אחריות הורית.לעומת זאת הורה לא משמורן,אשר נהנה מהסדרי ראייה נרחבים,אשר עשויים להגיע עד כדי מחצית מזמנו של בנו הקטין,אינו נושא בנטל האחריות התפקודית ,התפעולית ,והטיפולית לגבי מכלול ענייני הקטין.

לא! האם המשמורנית זכאית להעתיק את מקום מגוריה, ומגורי הקטין לכל מקום בישראל, כאוות נפשה. חלק בלתי נפרד מזכויות היסוד של כל אדם ,הוא חופש התנועה, והחירות להתגורר בכל מקום ברחבי המדינה. הורה משמורן אינו חייב לבקש את הסכמת ההורה האחר, ואינו חייב לבקש היתר מביהמ"ש להעתקת מקום מגוריו,בישראל. לעומת זאת, העתקת מקום מגורים לחו"ל ,מותנית בהסכמה או בהיתר ביהמ"ש.

לא ! תנאי הכרחי להכרה בזכותו של אב לקיים הסדרי ראייה עם ילדו ,הינו הכרה/הכרזה על אבהותו . ותנאי הכרחי להכרזה על אבהות, כלפי ילד ,שנולד מחוץ לנישואין ,הינו עריכת בדיקה לזיהוי גנטי. ולפיכך במצב של סירוב לקיים בדיקת רקמות, לא מתגבשת הזכות לקיום קשר הורי בין האב לילדו.

הזכות של כל אב, לקיים קשר הורי , ובכלל זה לקיים הסדרי ראייה עם ילדו ,הינה זכות מהותית. אולם, לעיתים ניתן להגבילה ,עד כדי שלילת הסדרי הראייה לחלוטין. כאשר נטען, למשל ,כי האב מסוכן לעצמו או מסוכן לילדו , עשוי בית משפט להורות על עריכת בדיקת מסוגלות הורית ,וזאת כדי להגיע באמצעות חוות דעת פסיכולוגית ומיקצועית , לחקר האמת. סירוב לעבור בדיקה שכזו ,מצד האב, עלול לפעול כנגדו, עלול לסייע לטענות אשתו לשעבר, ועלול לפגוע בהסדרי הראייה.

אין מתכונת קבועה או מוגדרת מראש להסדרי ראייה של קטין,ביחס לאביו שמתגורר,דרך קבע בחו"ל. במצב שכזה התשובה מושפעת מכמה וכמה גורמים, כמו מידת שיתוף הפעולה בין ההורים, רמת הסיכון מפני אי החזרת הקטין לישראל, גילו של הקטין, תנאי המחיה של האב, ארץ מקום מגוריו של האב, איכות יחסי הקטין והאב וכיו"ב . בדרך כלל ,הסדרי ראייה הכוללים נסיעות של קטין לחו"ל מתרחשים בתקופת חנוכה/ראש השנה האזרחי , חג הפסח/הפסחא, וכן בחופשת הקיץ.

על האב לפנות לבית המשפט בבקשה לאכוף על האם את הסדרי ראייה, ולעתור למתן הוראות לפקידת הסעד, באיזור מגורי הצדדים, להתערב ולפקח על הסדרי הראייה. במידה והאם תמשיך לשבש את הסדרי הראייה, יתכן שיהיה מקום, לבקש לקיים את הביקורים תחת פיקוח, במרכז קשר.

לא! הסדרי ראייה אשר נקבעו בהסכם, אשר נערך לפני הלידה, אין להם תוקף. עקרון טובת הילד, הינו מדד חשוב, בנושא הסדרי הראייה ונושא מעין זה יכול להיבחן רק לאחר לידת הקטין ולא לפי כן. כמו כן מצבו של האב, כישורי ותנאי המחייה שלו יכולים להיבדק אך ורק בהווה הרלבנטי ולא בעבר, בטרם הלידה

כן! האב רשאי לחלוק ולהשיג על מסקנות התסקיר ולפנות לבית המשפט על מנת שיבחן מחדש את מסקנות התסקיר. התסקיר מהווה אחד, מבין שורה של כלי עזר, לרבות, חוות דעת מקצועית, אשר מיועדים לסייע לבית המשפט בקבלת החלטות בענייני אפוטרופסות, משמורת קטינים, והסדרי ראיית קטינים.

כן! בימ"ש רשאי להתחשב בגילה של הסבתא, מצבה הבריאותי או מצבה הכללי ויכול, כפועל יוצא מכך, להורות על הבאת הילדים אל הסבתא. לעומת זאת, ספק אם ביהמ"ש מוסמך להטיל חיובים כספיים, במסגרת תביעה לקיום הסדרי ראייה. זאת ועוד, חיוב כספי ניצב מול זכות לקבל כספים, ולסבתא אין זכות שכזו כנגד אמם של הילדים.

הסדרי הראייה המקובלים בין קטין לבין אביו, הם בין פעמיים בשבוע לשלוש פעמים בשבוע, ובסופי שבוע מפגשים בכל שבת שניה, ללא לינה. מגיל 3 ואילך, המפגשים בסופי שבוע כוללים לינה ושהייה עד למוצ"ש. בחגי ישראל השהייה מתרחשת לסירוגין כולל לינות. 

אי אפשר לכפות על אב להתראות עם בנו הקטין, אך ניתן לתבוע מן האב תשלום של דמי טיפול, כפועל יוצא מהגדלת נטל הטיפול על האם, מחמת העדר הסדרי ראייה. כמו כן, ניתן לתבוע הגדלת מזונות לנוכח הצורך, אם ישנו, במימון טיפולים פסיכולוגיים עבור הקטין.

במידה ולא נקבעו בפסק דין, אשר העניק את המשמורת על הקטינה לאמה, הסדרי ראייה עם האב, הרי שאין האם חייבת לדאוג לקיום הסדרי ראייה. הזכות לקיום הסדרי הביקור נמצאת בצידו של האב, ועליו לפעול למימושה. יחד עם זאת, טובתה של הקטינה דורשת שהיא תתראה עם אביה, אשר איננו מתגורר בישראל, ולשם כך יש לנסות להגיע להסדר עם האב, בהסכם או במסגרת תביעה להסדרי ראייה, לפיו, ייקבעו הסדרי ראייה בארץ ובחו"ל וייעשה ניסיון להניח את דעת האם, בענין הבטחת חזרת הקטינה, לישראל. יוער, כי סוגיית הערבויות להבטחת החזרת קטין, נתונה לשיקול דעת של בימ"ש, ואינה מסווגת כזכות של הורה משמורן, אשר על הצד שכנגד חובה לכבדה.

לא! לא ניתן להעביר תיק מבית הדין הרבני לבית המשפט לענייני משפחה מן הטעם שהתיק מתנהל בבית הדין הרבני, ללא תוצאות. יחד עם זאת, ניתן לבקש שוב ושוב, שתינתן החלטה ע"י ביה"ד, אם הדיון בתיק הסתיים, ואם לא, אז לבקש שייקבע מועד לדיון. למרבה הצער, לעיתים, נקיטת סחבת, הינה ביטוי להימנעות מכוונת ממתן החלטה או מעין החלטה שלא להחליט.

כן! אמו המשמורנית של קטין רשאית לעבור להתגורר בכל מקום בארץ, ואין מניעה חוקית שתעשה כן. יחד עם זאת, אם מעבר האם למקום מגורים מרוחק, גורם לקשיים בביצוע הסדרי הראייה, יכול האב להגיש בקשה לבית המשפט, לשנות את הסדרי הראיה באופן שהאם תשתתף בנטל הבאת הילדים אל האב, ו/או לבקש להרחיב את הסדרי הראייה כך שיכללו יותר ימי לינה אצל האב, בשל המרחק בין מקום מגוריהם למקום מגורי האב, אשר משפיע על זמני השהייה במחיצת האב.

האב יכול לבקש מביהמ"ש צו שיורה לאם להביא את הקטינים אליו, ו/או לקחת את הילדים, באופן שנטל ההסעות יתחלק בין ההורים. כמו כן, האב יכול לבקש התערבות של פקידת הסעד, בשיבוש הסדרי הראיה, ע"י הסכמת פקידת הסעד לפעול בענין.

בית המשפט עשוי להיעתר לבקשת האם לאסור על חברתו של האב להיות נוכחת במפגשים של הקטין עם האב, אך ורק עם נוכחותה של החברה במפגשים עלולה לפגוע בטובתו של הקטין. הקריטריון הקרוי "טובת הקטין" נבחן בעיניו של איש מקצוע כגון עובד סוציאלי ו/או פסיכולוג ו/או בימ"ש ולא בעיניה הסובייקטיביות של אם הקטין.

כן! על האב להגיש תביעה להסדרי ראייה, לרבות הסדרי לינה, ובמסגרת תביעה זו יוגש תסקיר פקידת סעד, עם המלצות, בהתאם להנחיות והוראות בימ"ש. התסקיר מיועד לסייע לבית המשפט לקבל החלטה. בית המשפט עשוי לקבל את המלצות פקידת הסעד ללינת הקטין אצל האב, על אף התנגדות האם, אולם לביהמ"ש יש שיקול דעת לקבל החלטה המנוגדת להמלצות בתסקיר.

על הבעל לפנות בבקשה לבית המשפט לקביעת הסדרי ראייה, ולבקש, במסגרת זו, שהמפגשים יתקיימו שלא בנוכחות האם. בקשת האב תיבדק, באמצעות פקידת סעד, אשר תתמנה על ידי ביהמ"ש ותגיש המלצות בדו"ח הקרוי "תסקיר". ביהמ"ש עשוי להיעזר בתסקיר, אולם איננו מחוייב להחליט עפ"י ההמלצות.

לא! הסכם,שנערך ונחתם ע"י בני זוג נשואים,בענייני רכוש,אין לו תוקף מחייב,עפ"י החוק,בהעדר אישור של ביהמ"ש או בי"ד דתי ,אשר נועד למנוע הסכמה מאולצת ,בתנאי אונס או עושק.

כן! יש מספר חוקים שמתייחסים כל אחד בנפרד לנושאים כמו משמורת ילדים,מזונות קטינים,ואפילו,לענייני רכוש.בכל חוק מנוסח עניין אישור ההסכם בין בני זוג,באופן שונה.ככלל רצוי ואף הכרחי לאשר הסכם פרטני(בנושא אחד) או הסכם גירושין כולל,גם כתנאי לתוקפו המחייב,ובעיקר כדי למנוע ספק או אי הבנה,בעניין כזה או אחר בעתיד,וביתר שאת כאשר מדובר בשני הורים אשר מתגוררים בשתי מדינות שונות,ובהסדרי ביקור,בין אב לבתו במצב זה.

לבית המשפט לענייני משפחה.

זהו הסכם בין בני זוג, שמתעתדים להינשא זה לזה או נשואים זה לזה ומתעתדים להתגרש, אשר מגדיר ומסדיר את עניין הזכויות והחובות של בני הזוג ברכושם המשותף, מסדיר לעתים את כללי ניהול המשאבים המשותפים, ועשוי אף לקבוע איזה פריטי רכוש יוחרגו או לא ייכללו במסגרת הרכוש המשותף.

לא !

כן! עפ"י הוראות חוק יחסי ממון בין בני זוג - 1973, חלה חובה על זוגות נשואים לאשר את ההסכם כתנאי לתוקפו. לעומת זאת, הסכמים בין ידועים בציבור אינם חייבים להיות מאושרים ע"י ביהמ"ש לצורך התוקף המשפטי שלהם, ועל הסכם שכזה יחולו דיני החוזים הכלליים.

עפ"י הוראות חוק יחסי ממון בין בני זוג – 1973, בני הזוג חייבים להתייצב בפני ביהמ"ש/ ביה"ד, במועד שייקבע לאישור ההסכם, וביהמ"ש/ביה"ד חייב לזהות את בני הזוג, ולוודא שהם קראו את ההסכם, הבינו אותו וחתמו עליו מרצון חופשי.

ניתן לאשר את ההסכם בבית המשפט למשפחה, אך אין זאת הדרך היחידה. גם רושם הנישואין וגם נוטריון יכולים לאשר הסכם ממון שנחתם לפני הנישואין, ורושם הנישואין אף יכול לאשר את ההסכם בשעת עריכת הנישואין. כמו כן, גם בבית דין רבני ניתן לאשר הסכם ממון.

כן! ההסכם יאושר עפ"י חוק בית המשפט לענייני משפחה – 1995, אשר מכיר בידוע בציבור כ"בן משפחה".

לא! חוק זה חל רק על בני זוג נשואים.

כן!

כן! על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג – 1973, יחסי הממון בין בני הזוג נשלטים ע"י חוקי המדינה, אשר בה מצוי מקום מושבם בעת נישואיהם .

כן! רצוי לחתום על הסכם ממון לפני נישואין, משום שהסכם כזה עשוי לחסוך לצדדים עוגמת נפש רבה בשעת משבר, ועשוי לפתור בעיות בעניין חלוקת רכוש, במקרה של פירוד בעתיד.

כן! לאדם המשופע באמצעים כלכליים יש אינטרס להגן על רכושו בעוד שלאדם דל האמצעים יש אינטרס מנוגד מכאן שמומלץ לערוך במקרה כזה הסכם ממון. 

בהחלט ! הוא יכול לערוך איתה הסכם ממון, שמבוסס על העיקרון ששיעור ההשקעה של כל אחד ישתקף באחוזי הבעלות .

הסכם גירושין חייב להערך בכתב, להיות מאושר ע"י בית הדין הרבני או ע"י בית המשפט לעינייני משפחה, ולקבל תוקף של פסק דין. לגבי יהודים, רק לבית הדין הרבני יש סמכות לאשר הוראות הסכם שמתייחסות לגירושין.

כן! חוץ מההסכמה לגירושין , משום שאז עלול הדבר לפגום בתוקפו ובכשרותו של הגט. גט כשר, רק אם ניתן בהסכמה ומרצון חופשי.

כן! מכיוון שההסכם עדיין לא אושר, ולפיכך אין לו עדיין תוקף מחייב.

ע"י שיגור הודעה לבן הזוג השני בדבר ההחלטה לחזור מן ההסכם, למען הסר ספק.

באמצעות תביעה לביטול הסכם, ובלבד שתהא מבוססת על עילת תביעה.

בדרך כלל לא, אולם כחריג כן. למשל, אם יוכח שההסכם נחתם בנסיבות של עושק .

כן ! אם: א. צד להסכם טעה כאשר הוא/היא חתמו על ההסכם; ב. חתימתו של אותו צד על ההסכם נבעה מטעות זו; ג. הטעות שנעשתה היתה מסוג הטעויות, המוכרות בחוק כטעויות מהותיות, אשר יש בהן כדי להביא לביטול ההסכם.

כן! לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות- 1962, רשאים הורים להודיע על הסכמתם לביהמ"ש, ולבקש ממנו לאשר את ההסכמה באמצעות פסק דין. ביהמ"ש יכול לאשר את ההסכמה, ורשאי גם, לפני מתן פס"ד, לבקש תסקיר של פקיד/ת סעד, עם המלצות בעניין.

כן ! אי תשלום עשוי להיחשב כהפרה יסודית של ההסכם ועלול, באמצעות תביעה משפטית, להביא לביטול ההסכם או חלק ממנו.

כן. הסכמה בדבר שינוי של פסק דין בעניין משמורת קטינים, אף היא טעונה אישור של ביהמ"ש.

כן ! אפשר לחתום על הסכם פירוד עם אופציה לגירושין. ההסכם יופעל אם אחד מהם או שניהם יחליטו לשים קץ לנישואיהם.

כן. זוג נשוי יכול לעשות הסכם יחסי ממון בכל עת.

כן! לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) – 1996, על ההסכם להיות ערוך בכתב, ולקבל אישור של ועדת האישורים, בהתאם לתנאי החוק.

ן! בני זוג רשאים להסכים על מקום שיפוט, אשר נוח לשניהם מבחינה גיאוגרפית, בתוך הסכם הגירושין שלהם, אבל בית הדין הרבני, שבו הם בוחרים להגיש את תביעתם, יכול שלא לקבל את הסכמת הצדדים בעניין.

כן! ההסכם צריך שיהיה בכתב, וחייב לקבל אישור של בית משפט, אשר אמור לתת לו תוקף של פסק דין. בית המשפט יאשר הסכם שכזה, אם ישתכנע שההסכם סביר ואינו פוגע בטובת הילד ובזכויותיו.

לא ! הסכם בעניין מזונות של ילד, אינו סופי, ובמידת הצורך ניתן להגיש תביעה להקטנה או להגדלה של מזונות הילד. בנוסף, בדרך כלל הילד אינו צד להסכם, והוא רשאי להגיש תביעה עצמאית למזונות.

לא בהכרח. הולדתו של ילד נוסף לאב, איננה מחייבת באופן אוטומטי הקטנת החיוב במזונות הילד הקודם. אם סכום המזונות שנקבע בהסכם הוא נמוך יחסית, יתכן שבית משפט לא ייעתר לתביעה.

לא! תביעת מזונות מוגשת ע"י הקטין. הקטין לא היה ואיננו צד להסכם. ההסכם איננו מחייב אותו. זאת ועוד, אין תוקף להסכם בין הורים, אשר פוגע בזכויות בנם הקטין, בהיותו מנוגד למהות תפקידם כאפוטרופוסים טבעיים שלו.

לא! הסכם בענין מזונות קטין, מצריך מתן תוקף ע"י בית המשפט, כתנאי לתוקפו.

ההסכם מחייב והתובע צריך לפעול על פיו ולמחוק תביעתו.

לא! כי אפשר לאמר שהאשה חזרה בה מהבטחתה, כאשר הופיעה בפני בית הדין.

כן ! ניתן לאכוף את ביצוע פסק הדין בהליכי הוצל"פ.

כן! ניתן להסכים על משטר הפרדה רכושי בין בני זוג.

הבעל יכול לטעון לוויתור על רכוש בנסיבות של עושק, אולם ספק אם יצליח להוכיח טענותיו וספק אם בימ"ש יקבל טענות אלה, לאחר שבדק את סבירות ההסכם ואת שאלת רצונם החופשי של הצדדים, במעמד אישור ההסכם.

כן! ניתן לתבוע ביטול הסכם, אולם סיכויי ההצלחה נמוכים מאוד.

הסכם ממון יכול להחתם בין ידועים בציבור ואין חובה לאשרו בבימ"ש. לעומת זאת אצל זוגות נשואים יש חובה לאשר הסכמי ממון, כתנאי לתוקפם

כן! ניתן לשנות בהסכמה תניות בהסכם גירושין. שינוי שכזה טעון אישור של בי"ד או בימ"ש, כתנאי לתוקפו

אם הענקת הזכויות במקרקעין היתה במסגרת הסכם ממון או הסכם גירושין, כי אז הבעל אינו רשאי לחזור בו מהענקת המתנה, משום שבימ"ש במעמד אישור ההסכם, חייב לבדוק האם הצדדים מבינים ומסכימים מרצון חופשי לתנאי ההסכם, וזאת קודם לאישורו. אם הענקת הזכויות בדירה נעשתה, ללא הסכם, אך נשלמה, תבחן השאלה האם מצבו הנפשי של נותן המתנה מהווה עילה מוצדקת לביטולה, האם הענקת הזכויות בדירה, נעשתה ללא הסכם, אך טרם הסתיימה ברישום, כי אז נותן המתנה רשאי לחזור בו, אם הורע מצבו, או אם הופעל עליו לחץ לא כשר.

הואיל והילדים הינם בעלים של הזכויות בדירה, הם רשאים לפעול למכירת הדירה. אם הילדים יתנגדו למכירת הדירה, התנגדותם לא תועיל להם, כי ניתן להתגבר על התנגדותם ע"י הגשת תביעה לפירוק השותפות בדירה.

כן! הסכמתה של האישה שלא לתבוע הגדלת מזונות אינה כובלת את ידי הילדים, משום שהם לא היו צד להסכם שנערך בין הוריהם. יחד עם זאת, בית המשפט לא יתעלם מגובה המזונות ומשוויו של הרכוש שוויתר עליו הבעל במסגרת ההסכם. אם בית המשפט יגיע למסקנה כי דמי המזונות סבירים, ויתחשב בכך שבמסגרת הוויתור על זכויות בדירה סיפק האב את רכיב הדיור במזונות ילדיו, בצורה נאותה, אזי יתכן שהתביעה להגדלה מזונות תידחה.

הסכם יחסי ממון וגירושין, הינו חוזה, המסדיר את חלוקת הרכוש המשותף, אשר נצבר במהלך הנישואין, ואת גובה דמי המזונות, ומועדי תשלומים. בענין הגירושין, ההסכם נותן ביטוי להסכמה לתת ולקבל גט, ובדרך כלל הוא כולל ויתור על כתובה וויתור על מזונות האשה, בכפוף לסידור הגט.

כן! הפרה יסודית של הסכם, מהווה, עפ"י דיני החוזים, עילה לביטול הסכם.

ניתן לערוך הסכם ממון אשר קובע במפורש שהנכס שייך לבן הזוג בלבד, וכי תשלומי ההלוואה נשוא המשכנתא לא יגרעו מזכויותיו ולא יעניקו זכויות כלשהן לבת הזוג.

עליהם לערוך הסכם אשר יסדיר את יחסי הממון ביניהם לרבות, הזכות למזונות וחלוקת הרכוש המשותף הקיים ואשר יתווסף במהלך החיים המשותפים. בענין ילדים מתוכננים, לגביהם לא ניתן לעשות כל הסדר מאחר וטרם באו לעולם.

הסכם ממון מיועד להסדיר את יחסי הגומלין הכלכליים בין בני זוג בין אם נישאו בנישואין אזרחיים, ובין אם נישאו בטקס דתי. הסכם ממון, שערכו בני זוג, ואשר אושר וקיבל תוקף משפטי על ידי בית המשפט, הנו בעל תוקף חוזי ומשפטי, גם אם בני הזוג אינם נשואים זה לזה, בהיותם ידועים בציבור.

ההסכם עשוי להבהיר בענין זכויותיו של בן הזוג בדירה אותה רכש לפני הנישואין, האם תישמרנה זכויותיו למרות הנישואין, או תתחלקנה זכויותיו בעקבות הנישואין.

אם מדובר בהסכם אשר לפיו האם וויתרה על מזונות קטינים, הרי שההסכם עשוי להיראות כמנוגד לתקנת הציבור ומנוגד לטובת הקטינים, ויש להניח שבית המשפט יתעלם מהתחייבות האם ו/או הערב. אם מדובר בוויתור על מזונות האישה, כי אז הוויתור של האישה שריר וקיים, וכן התחייבות הערב מחייבת ובעלת תוקף.

כן! אפשר להכניס תנאי להסכם ממון, על פיו רכוש אשר יקבל אחד מבני הזוג בירושה, יהיה שייך לבן הזוג היורש בלבד. אולם גם בהעדר תנאי שכזה בהסכם, זכויות מירושה אינן מהוות רכוש משותף, כי כך נקבע במפורש בחוק.

לא! לאחר שהבעל חתם על הסכם גירושין, אשר קיבל תוקף של פס"ד, לפיו האישה זכאית למחצית גימלת הפנסיה שלו, אין הוא רשאי לחזור בו מן ההסכם, על אף שמחצית הפנסיה הנותרת בידו אינה מספקת לו. ניתן לבטל הסכם אך ורק אם מתקיימת עילה לביטולו עפ"י דיני החוזים. ניתן לבטל פסק דין ע"י הגשת ערעור. בהקשר זה המועד להגשת ערעור חלף והטעם של קשיים כלכליים איננו מהווה עילה לביטול הסכם. יחד עם זאת, אם בני הזוג עדיין לא התגרשו, יתכן שיש מקום לטענה כי מחדלם מהווה מעין הסכמה שבשתיקה או בהתנהגות לביטול ההסדר הקודם. אולם טענה זו, טעונה הוכחה וביסוס.

הסכם ממון עשוי להגן על בן זוג אחד מפני חובות של בן הזוג האחר, אולם רק במסגרת יחסי הממון השוררים ביניהם. הסכם ממון איננו יכול לספק לאחד מבני הזוג הגנה מוחלטת כנגד נושים חיצוניים.

בהנחה שהסכם הגירושין קיבל תוקף של פסק דין, אז כדי לשנות תנאי מכביד מעין זה, בדבר חיוב במזונות מלאים עד גיל 21, ניתן לכאורה, להגיש תביעה לביטול הסכם, אלא שסיכויי ההצלחה, של תביעה שכזו תלויים בקיום עילות כגון הטעיה, טעות, או עושק. אם תצליח, למשל, לשכנע כי הוטעית או טעית לחשוב, כי החיוב במזונות חל עד גיל 21, אזי יתכן שתנאים אלה בהסכם יבוטלו.

לא! לא ניתן להתנות על מתן או קבלת גט, משום שעל פי הדין העברי, עלול הדבר לגרום ל"גט מעושה" היינו, גט שניתן שלא מרצון חופשי ואז הגט בטל וחסר ערך משפטי.

כן! אין בנישואין כשלעצמם, כדי להוסיף זכויות ו/או חובות, על בן הזוג שלא היה שותף לחובות ו/או לזכויות של בן הזוג האחר קודם לנישואין. ברם, על מנת להבטיח את זכויות האישה, באופן וודאי, עדיף לערוך הסכם ממון, בו יאמר במפורש כי ההתחייבויות שנטל הבעל בעבר, הן שלו ועל אחריותו בלבד. נושי העבר של הבעל אינם זכאים לעקל ולממש את זכויות האשה בדירה, אולם זכויות הרשומות על שם הבעל נותרות חשופות.

לא! אין קשר בין חבותו של אב במזונות ילדיו לבין נישואיה בשנית של אמם. לפיכך קשה להניח שבימ"ש יאשר תניות בהסכם גירושין, אשר פוגעות במזונות ילדים, כפועל יוצא מנישואין של אמם. יתכן שהסכם מעין זה אושר ע"י בי"ד רבני. אם, בכל זאת אושר התנאי העוסק בהפחתת מזונות ילד, כתוצאה מנישואי אמו, אזי לשונו של התנאי מדברת על נישואין ולא על ידועים בציבור, ולכן בהעדר נישואין, אין עילה להפחתה.

כן! הזכות למזונות ניתנת להתניה וניתן להגיע להסכם בדבר הוויתור.

לא! הסכם טרום נישואין הכולל התחייבות להתגרש בתנאים מסויימים אין בו כדי לחייב את האישה בכל הקשור להסכמה לגירושין. תביעה המושתתת על הפרת הסכם נישואין (הכולל תנאי בדבר התחייבות להתגרש) בהבדל מהפרת הסכם גירושין, אינה מוכרת בדין ועלולה להידחות על הסף בהעדר עילה.

לא! הסכם ממון, אשר לא אושר בבית המשפט איננו תקף ולא ניתן לאכוף אותו.

ככל שתקופת הנישואין מתמשכת, כך תעלה בהתאמה מידת הנחיצות בעריכת הסכם יחסי ממון, כדי להבטיח כי במקרה של גירושין תשאר הדירה בבעלות בן הזוג שרכש אותה.

כן! סעיף בהסכם גירושין הקובע כי הצדדים התחייבו להקנות לבית הדין את הסמכות הייחודית לדון בכל מחלוקת הנובעת מן ההסכם, הרי שמלבד נושא מזונות הילדים, כל העניינים האחרים יידונו רק בבית הדין הרבני, והצדדים יהיו מנועים להגיש תביעות בעניינים אלה בבית המשפט לענייני משפחה. 

במידה וההסכם לא אושר ע"י בית המשפט, הרי שבן הזוג אשר חתם על ההסכם ורוצה לחזור בו מן ההסכמות שהושגו בהסכם רשאי לעשות זאת. ברם, אם ההסכם אושר וקיבל תוקף של פסק דין, אזי בית המשפט לא יזדרז לבטל את ההסכם אלא אם כן מדובר במקרה חריג וקיצוני, ובהתקיים עילות המוכרות בדיני החוזים הכלליים, כעילות לביטול חוזה. לצורך זה יש להגיש תביעה מתאימה ולהוכיח את הנטען בה.

לא! תנאי לתוקפו המחייב של הסכם גירושין הוא, אישורו ע"י בימ"ש או בי"ד רבני. בהעדר אישור משפטי להסכם, אין לו תוקף מחייב, אלא הוא מהווה, לכל היותר, ראיה שמישקלה נמוך למדי.

ניתן להגיש תביעה לביטול ההסכם או חלק מן ההסכם, אשר נחתם תחת אילוץ, אך סיכויי הצלחת תביעות מעין אלה אינם גבוהים, לנוכח העובדה, שקיימת מדיניות שיפוטית הן בבית המשפט והן בבתי הדין הרבניים, שלא להיעתר לתביעות מעין אלהבהסכם גירושין שומה על ביהמ"ש/ביה"ד המאשר הסכם שכזה, ונותן לו תוקף של פס"ד, לשאול, לברר ולחקור את מידת הסכמתם והבנתם של הצדדים, את תוכן ההסכם ותנאיו הצהרת הצדדים כי קראו, הבינו והסכימו נרשמת בפרוטוקול הדיון ומהווה מעין עדות. ביהמ"ש/ביה"ד רשאי להתערב בתנאיו של ההסכם, להציע תיקונים ואף לסרב לאשר תנאים בלתי סבירים או מקפחים או בלתי מאוזנים ולפיכך טענה בדבר ביטול הסכם, מחמת אילוץ, צריכה לסתור את הכתוב והחתום בהסכם, לסתור את הצהרות הצדדים ועדותם בביהמ"ש, לסתור את התרשמות השופט, כאמור בפרוטוקול הדיון ובפסה"ד או באישור ביהמ"ש וחייבת לספק הוכחה מכרעת לקיומו של אילוץ. הרמת נטל כבד מעין זה הינה קשה.

הסכם ממון יכול להיות מאושר ע"י נוטריון, אך ורק לפני נישואין. אישור, בהבדל מפס"ד איננו ניתן לאכיפה, כשלעצמו ודרוש הליך נוסף. לעומת זאת הסכם ממון הנכלל בהסכם גירושין מצריך, בנוסף לאישורו, גם תוקף של פס"ד. הסכם בענין מזונות קטינים, מצוי אך ורק בסמכות בימ"ש. לעיתים נושא העברת רכוש לקטינים טעון אישור של בימ"ש, משום שגלומות בו, זכויות וחובות, לפיכך יש להגיש הסכם מעין זה לבימ"ש.

כן! אם בת זוג לא ידעה על זכויות מסויימות, אזי אי אפשר לטעון כלפיה, כי וויתרה עליהן. אם האשה לא ידעה ולא יכלה לדעת על הזכויות הנטענות, אזי יש בסיס לתביעתה. כמו כן יש מקום לטענה כי תקופת ההתיישנות מתחילה מן המועד, אשר בו נודע לאשה על קיום הזכויות.

הבעל איננו יכול למכור באופן חד צדדי את הדירה השייכת לו ולאשתו/גרושתו עפ"י ההסכם, על האשה נאסר לתבוע את פירוק השיתוף, אולם איסור כזה לא הוטל על הבעל, ולכן הוא רשאי לתבוע את פירוק השיתוף בדירה. יחד עם זאת, אין הבעל רשאי לדרוש מהאישה השבת הסכומים ששילם עבור החזרי הלוואת המשכנתא, ואשר הוא התחייב לשאת בהם לבדו, כאמור בהסכם הממון. יתרת הלוואת המשכנתא הרובצת על הדירה חלה על שני בני הזוג, ועליהם לשאת בה במכירת הדירה, אלא אם כן, בהסכם נאמר אחרת. 

ניתן לאתר עותק מקור של ההסכם בארכיון בית הדין, אשר בו התנהל תיק הגירושין. לצורך זה, ניתן להגיש בקשה להזמין את התיק, ולצלם את ההסכם מתוך התיק, ואז לאשרו כמתאים למקור, במזכירות ביה"ד.

התשובה מותנית במידת ההתייחסות לסוגיה זו בהסכם הגירושין. אם בהסכם יש וויתור מפורש או וויתור משתמע על טענה מעין זו, אזי תביעת הבעל לשכר ראוי או לדמי שימוש, בחלקו בדירה צפוייה להידחות. אולם אם הסכם הגירושין שותק לגבי סוגיה זו, אזי הבעל לשעבר יכול לתבוע, דמי שימוש, בעבור שהיית אשתו לשעבר במחצית הדירה השייכת לו. תביעה מעין זו, אינה שכיחה ובתימ"ש אינם מעודדים הגשת תביעות שכאלה. 

כן! הסכם שאושר בבית דין רבני, לא חל עליו כלל הסמכות הנמשכת, וזאת בהבדל מתביעה שהוגשה לביה"ד, נדונה שם, נשמעו בה הוכחות וניתן בה פסק דין. על פסק דין שניתן, בעקבות ניהול משפט, בביה"ד חל בדרך כלל, עקרון הסמכות הנמשכת, ותביעת המשך באותו נושא (כמו: העברת משמורת או הסדרי ראיה) יש להגיש בביה"ד אשר דן בכך מלכתחילה.

ניתן להגיש בקשה לבית המשפט למתן "צו עשה" המחייב את האב לחתום על בקשה להנפקת דרכון לקטינה, ולחילופין, להתיר לאמה של הקטינה לחתום על הבקשה להנפקת דרכון לקטינה, מבלי להיזקק לחתימת האב, ולהורות למשרד הפנים להסתפק בחתימת האם בלבד. 

בני זוג המתעתדים להינשא, רשאים לערוך ביניהם הסכם ממון ולהסדיר בו את ענייני הרכוש של שניהם ביחד, וכל אחד לחוד. הסכם ממון שנערך לפני נישואין יכול להיעשות בפני נוטריון, ואף להיות מאושר, לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג (1973). אם ההסכם נערך ונחתם בפני עו"ד, אזי אין הוא מוסמך לאשרו לפי החוק הנ"ל. אף על פי כן, בני זוג העורכים הסכם לפני נישואין, אינם נזקקים לעורכו בפני עו"ד או נוטריון כתנאי לתוקפו.

כן! התחייבות והסכמה בעלת אופי ממוני, של אשה כלפי בעלה, מחייבת אותה ופוטרת אותו ממזונותיה.

כן! ההסכם מחייב, הינו בעל תוקף חוזי ויש לפעול על פיו.

הסכם הממון, אם אושר כדין, ע"י בימ"ש או בי"ד או נוטריון, אזי מה שהוסכם בו, היינו שהדירה שייכת לבעל, גובר על רצון האשה לקבל את הדירה.

כן! אם בעלך לשעבר מסכים למכור לך את חלקו בדירה, אז ניתן לשנות את ההסכם הקודם, ע"י עריכת הסכם חדש בענין זה. את ההסכם החדש יש לאשר בבימ"ש. אולם יש לזכור כי, אם הוקנו לילדים, זכויות בדירה, בהסכם הראשון, אז אותן אי אפשר לגרוע.

הסכם ממון הוא מסמך, אשר בני זוג העומדים להינשא ו/או הנשואים בפועל, עורכים ביניהם בכתב, על מנת להסדיר את זכויותיהם הרכושיות ואופן חלוקתן ביניהם במקרה של פירוד ו/או גירושין. 

כן! יש להגיש בקשה לביהמ"ש, לביטול עיקולים, ולהפנות לתנאי ההסכם, בדבר ביטול העיקולים. אפשר שבימ"ש יבקש את תגובת הצד שכנגד, לפני מתן החלטה.

אם ההסכם נחתם ע"י הצדדים וקיבל תוקף של פסק דין ע"י בימ"ש, הרי שהוא חוקי, אולם אם דמי המזונות הינם בגובה משכורתו של החייב, כי אז ההסכם איננו הגיוני משום שהוא לא מותיר אמצעי קיום בידי החייב, אלא אם יש לו אמצעים אחרים.

כן! האשה עלולה להפסיד את מזונותיה וכתובתה ובעלה חייב לגרשה.

הסכם ממון שנחתם בין בני זוג הנשואים זה לזה, יקבל תוקף משפטי אם יאושר ע"י בימ"ש או ביד"ר או יחתם בפני נוטריון. חתימת ההסכם בנוכחות עדים אינה מהווה תחליף לאישור משפטי כנ"ל.

כן! במידה והסכם הממון מבטא את הסכמת הצדדים לעניין פירוק חלקי של השיתוף בנכסים, אין כל מניעה לעשות זאת, וניתן להותיר נכס מסוים לחלוקה במועד מאוחר. אם הסכם ממון מתייחס לפירוק מלא של השיתוף והצדדים מעוניינים לשנותו, הרי שהדבר אפשרי, אך טעון אישור בימ"ש.

כן! ניתן לערוך הסכם ממון גם לאחר הנישואין ובלבד שהסכם זה יובא לאישור לבית המשפט לענייני משפחה, שכן בהעדר אישור בית המשפט אין להסכם תוקף משפטי.

נמוכים ביותר. כאשר הבעל מקיים את ההסכם, לאחר שאושר ההסכם, וניתן לו תוקף של פס"ד, הרי שגם אם האשה לא היתה מיוצגת, לא תהיה לאישה עילת תביעה במזונות ולפיכך תביעתה עלולה להידחות ע"י בית המשפט.

נמוכים ביותר. כאשר הבעל מקיים את ההסכם, לאחר שאושר ההסכם, וניתן לו תוקף של פס"ד, הרי שגם אם האשה לא היתה מיוצגת, לא תהיה לאישה עילת תביעה במזונות ולפיכך תביעתה עלולה להידחות ע"י בית המשפט.

הסכם ממון איננו מוגבל בזמן, אלא אם כן קבעו הצדדים אחרת וזכויות האישה הן כפי שנקבעו בהתאם לאמור ההסכם.

הסכם ממון איננו מוגבל בזמן, אלא אם כן קבעו הצדדים אחרת וזכויות האישה הן כפי שנקבעו בהתאם לאמור ההסכם.

ניתן לשקול את ביטול ההסכם עקב הפרה יסודית או לחילופין לפעול לקיום ההסכם ע"י נקיטת הליכים בהוצל"פ, בדרך של הגשת בקשה לביצוע פסק דין.

כן! ניתן לאשר הסכם גירושין בבית דין רבני, במקום או במקביל לביהמ"ש לעניני משפחה.

זה תלוי בניסוח של ההסכם, למשל באם יש התייחסות בהסכם לאפשרות של נישואין . יתכן שאפשרות כזו נלקחה בחשבון, ואין צורך בהסכם חדש. בסיבות אחרות, רצוי לערוך הסכם חדש. במידה שאין התייחסות לתרחיש עתידי של נישואין, רצוי, למען הסר ספק, ובאם בני הזוג מעוניינים לערוך הסכם, אשר שונה מהסדר השיתוף השוויוני, כפי שנקבע בחוק.

ככלל, זכויות ברכוש ו/או זכויות כספיות,שנצברו ו/או נחסכו בתקופה שקדמה לנישואין,שייכות לבעליהן הרשום. כדי להסיר ספק ביחס לשאלת הבעלות או השייכות של כספים ,שנחסכו לפני נישואין, רצוי לערוך הסכם ממון , אשר מגדיר זאת וקובע במפורש שרכוש מסויים לא ייכלל במסגרת הרכוש המשותף. אולם כאשר אחד מבני הזוג מסרב לחתום על הסכם ממון, אזי בן הזוג , אשר כספי החיסכון שייכים לו,ואשר הוא מעוניין להבדילם ממסת הרכוש המשותף, בעתיד,צריך להישמר פן, ייטמעו בחשבון משותף או במילים אחרות, רצוי להשאירם בחשבון נפרד, אשר רשום על שמו, ומנוהל על ידיו בלבד.

בני זוג אשר מתעתדים להיפרד זה מזה,ולהם ילד משותף, אשר הינו קטין,צריכים להגיע להסדר,בין בהסכמה,ובין באמצעות הכרעה של ביהמ"ש בעניינים כגון : משמורת הקטין,מזונות הקטין,הסדרי ראייתו ע"י ההורה הלא משמורן,חינוכו של הקטין,ועוד.

כן !את החיוב של אב לסייע לילדיו בהכנת שיעורי הבית ,לא ניתן לאכוף,באופן אפקטיבי,באמצעות לשכת ההוצאה לפועל, אולם ניתן לאכוף חיוב שכזה באמצעות תביעה להגדלת מזונות, וזאת ,לנוכח מחדלו של האב ,בהתייחס לגידול בהוצאות החינוך של הילדים,ברכיב שיעורי עזר ו/או שיעורי העשרה ו/או שיעורים פרטיים ,אלא שלצד קשיי ההוכחה, בעניין הפרת ההסכם מצד האב ,ייתכן שעלות התביעה לא תהא מוצדקת,כנגד תועלתה השולית.

לא ! הואיל והשאלה נשאלה ,מבחינת הדין ,אזי יודגש, למען הסר ספק ,כי מצד המשפט הפלילי או מצד המשפט האזרחי, פרשיית אהבים ,שמנהל גבר נשוי או שמנהלת אישה נשואה עם אדם אחר,אינה בבחינת מעשה אסור או לא חוקי ,אולם אין ללמוד מכך,שהמעשה מותר או מומלץ. לעומת זאת מבחינת הדין הדתי,מדובר במעשה אסור בתכלית האיסור.אשת איש ,אשר משרכת דרכיה,נראית בעיני המשפט העברי, כמי ש"זינתה תחת בעלה ", ויש לכך השלכות חמורות,בעניין מזונות, כתובה ואפילו היא עלולה להיאסר בנישואין על "בועלה" (המאהב) ,ועוד . גבר נשוי ,אשר משרך דרכיו, נתפס בעיני הדין העברי כ"רועה זונות". לעובדה שבני זוג עשו הסכם ממון לפני חתונתם, אין שום משמעות, לגבי האיסור או ההיתר לקיים מערכת יחסים אינטימית, מחוץ לנישואין.

כן! הסכם גירושין אשר , אושר בביה"ד רבני,כמוהו כפסק דין . עפ"י חוק ההתיישנות תשי"ח-1958, תקופת ההתיישנות של פסק דין ,היא 25 שנה ,מכאן ,שלכאורה ניתן יהיה לפנות ללשכת ההוצל"פ ,ואף לנקוט בהליכים נגד החייב.למרות השיהוי הניכר ,אשר עלול להיות בעוכרי הזוכה.

כן! שיהוי לא סביר מפחית את סיכויי ההצלחה באופן משמעותי. בית המשפט העליון הדגיש נקודה זו בחודש אוגוסט 2007, בפרשה, שבה המתין צד הטען לביטול הסכם גירושין/ממון, מעל שנה לפני שנקט בהליכים משפטיים לביטול ההסכם. שיהוי בלתי סביר שכזה , ע"י צד אשר היה מיוצג, ולאחר ביצוע סידור הגט ורוב תנאי ההסכם, נגוע בחוסר תם לב, ומהווה עילה לדחיית הבקשה לרשות ערעור על הסף. בית המשפט העליון סירב לאפשר לגבר גרוש רשות לערער ,פעם שנייה על החלטה של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה, אשר דחה בקשה לבטל הסכם גירושין ויחסי ממון, וקבע שזהו ניצול הליכים לרעה.

בדרך כלל קשה מאוד לבטל הסכם גירושין / הסכם ממון, אשר אושר, וקיבל תוקף של פס"ד, משום שקודם לאישור ההסכם, מוטלת חובה על בית המשפט לבדוק שהצדדים מבינים את תוכנו ומשמעותו. כאשר מתעוררת טענה לגבי מצב מנטלי או נפשי ירוד של אחד הצדדים בעת חתימה/אישור של ההסכם, יש להוכיח קשר סיבתי בין השניים , בזמן הרלבנטי. כאשר צד, שטוען לביטול ההסכם, היה מיוצג ע" עו"ד, ולא התמנה לו אפוטרופוס, והוא לא הוכרז כפסול דין, הסיכויים שלו לבטל את ההסכם בגלל מצבו המנטלי, הם נמוכים ביותר. נקודות אלו הודגשו ע" בית המשפט העליון בחודש אוגוסט 2007,כאשר נדחתה בקשתו של גבר גרוש לקבל רשות לערער, פעם שנייה, על החלטה של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה, אשר דחה בקשה לביטול הסכם גירושין ויחסי ממון .

כן! ניתן לערוך הסכם פירוד, אשר יכול לצפות אפשרות לגירושין, כאשר כל עניני הרכוש, המשמורת והמזונות התלויים בין הצדדים עשויים להיות מוסדרים במסגרת ההסכם.

הסכמים בין הורים אינם מחייבים את ילדיהם. במקרה זה, רשאית האם להגיש תביעת מזונות נגד האב, בשם הילד/ה שנולד/ה, כאפוטרופסית טבעית, לבית המשפט למשפחה באזור מגוריהם, כאשר הוולד יהיה הצד התובע. 

לא! הסכם לחיים משותפים, אשר חתום ע"י קטינה בת 16, מחוסר תוקף משפטי ואין לו משקל, בהיותה נטולת כשרות משפטית לחתום על הסכם ממין זה.

הסכם ממון הוא חוזה, בין בני זוג העומדים להינשא ו/או נשואים, העורכים ביניהם בכתב, על מנת להסדיר את זכויותיהם הרכושיות ולקבוע את מבנה או מסגרת היחסים הכלכליים ביניהם. נקבע בחוק, כי תוקפו המשפטי של הסכם ממון מותנה באישורו ע"י בימ"ש. לעומת זאת, הסכם הלוואה ניתן לערוך בין צדדים ואין חובה לאשרו בבימ"ש, ואין חובה לעורכו בכתב. מכל מקום, כל הסכמה הנוגעת ליחסי הממון בין בני זוג, לרבות הלוואות, טעונה אישור בית המשפט.

לא! לא ניתן לאכוף הסכמה להתגרש, אשר ניתנת בהסכם גירושין, אם לאחר חתימת הסכם הגירושין ואישורו, הבעל מסרב לתת גט. יש להגיש נגדו תביעת גירושין. רק אם ניתן פס"ד המחייב בעל לתת גט, רק אז ניתן לאוכפו.

לא! הסכם ממון יהא תקף, רק אם אושר ע"י בית המשפט, לאחר שבני הזוג התייצבו, הזדהו, הצהירו שחתמו על ההסכם מרצון חופשי, ובימ"ש התרשם שאכן זה כך וכי ההסכם הנו ביטוי להסכמה והבנה של תוכנו.

כן! אין חובה להיות מיוצג בבימ"ש ע"י עו"ד, אולם יש חובה לאשר את הסכם הממון בפני ערכאה שיפוטית, כתנאי לתוקפו המחייב.

לא! יש פטור ממס על העברת זכויות בדירה מבן זוג אחד למשנהו, בהתאם להסכם גירושין ובלבד שההסכם אושר ע"י בימ"ש/בי"ד והגירושין אכן התבצעו.

כן! אם יערך הסכם ממון הקובע כי, לאחר הנישואין יועברו לאישה המיועדת הזכויות בדירה, אשר היתה קודם לנישואין שייכת לבעל המיועד, ואם ייכתב בהסכם כי, אם הצדדים יתגרשו אזי יוחזרו כל הזכויות בדירה במלואן לבעל, ואם הסכם זה יאושר ע"י בית המשפט לפני או אחרי הנישואין, אז הדבר אפשרי.

ניתן להדגיש כי ההורים מוכנים לתת לבן/בת שלהם בלבד, וכי זו זכותם. כמו כן ניתן להציג דרישה של ההורים על פיה, אם הדירה לא תירשם על שם ילדם, אז הם לא ייתנו את הכסף. ניתן לתרץ את עמדתם, לנוכח ריבוי מקרי הגירושין והחשש מפני הסטטיסטיקה בענין זה.

כן!אתה יכול לתת,הנחיות רפואיות מקדימות בכתב ,ביחס לטיפול רפואי עתידי,ולבחור אופציות לטיפול מתוך רשימה מפורשת של פעולות,וזאת בהתאם לחוק החולה הנוטה למות, התשס"ו- 2005,וזאת לאחר קבלת הסבר מתאים. יצויין,כי יש חופש ברירה, עד לגבול מסויים ,משום שהחוק מטיל איסור המתה במעשה,סיוע להתאבדות, והפסקת טיפול רפואי רצוף.

כן,במידה מסויימת! . חוק החולה הנוטה למות ,התשס"ו-2005, מאפשר לאדם ,מעל גיל 17 לתת הוראות בכתב, לגבי טיפול הרפואי שיקבל ,אם יסבול מבעיה רפואית חשוכת מרפא ,ותוחלת חייו הינה עד שישה חודשים. החוק מנסה למצוא את האיזון הראוי בין ערך קדושת החיים לבין חופש הרצון של אדם להשפיע על איכות חייו.

זכותו של ילד ,אשר נולד מתרומת זרע אנונימית ,להתחקות אחר מוצאו הביולוגי ,בהגיעו לגיל בגרות, ולדעת את ייחוסו וזהותו. בירור וגילוי מידע על לאום, שם, וייחוס משפחתי,עולה בקנה אחד עם האמנה הבין-לאומית בדבר זכויות הילד משנת 1989 .אולם, בישראל עדיין אין חקיקה אשר מאמצת את רוח האמנה. בפועל ,מנוהל מרשם רפואי מרכזי ,בלתי מזהה,של תרומות תאי רבייה, באופן שהרישום של התורם אינו מאפשר כל זיהוי,אך מציין פרטים ותכונות אישיות,לרבות מחלות תורשתיות .המרשם הרפואי משמש אך ורק לצרכים סטטיסטיים,לקביעת מדיניות או למחקר והמידע איננו נגיש לילד, בבגרותו.

הערת המערכת: בעקבות עתירה תקדימית אשר התקבלה בחו"ל, החלה להתפתח במדינות רבות בעולם מגמה המאפשרת, ומכירה בזכותו של ילד להתחקות אחר ייחוסו ומוצאו ,והוחלט במדינות מסויימות בארה"ב, ובאירופה לאפשר לילדים שנולדו באמצעות תרומת זרע ,לחשוף את זהות אבותיהם.גם בישראל מגמה זו באה לידי ביטוי לאחרונה .בצורת ,טופס הנחיות של כללים בדבר ניהולו של בנק זרע ,והנחיות לביצוע הזרעה מלאכותית, אשר פורסמו ע"י משרד הבריאות ונכנסו לתוקף ביוני 2008, המאפשר לראשונה ניהול וריכוז רשימת שמות תורמי הזרע ,ע"י מנהלי בנק הזרע המשמשים כנאמנים של בתי הדין הרבניים ובתיהמ"ש .עתירות דומות אשר הוגשו בעבר בישראל נדחו,אולם כיום עם שינוי המגמה של משרד הבריאות ,ובד בבד עם התפתחות הפסיקה, והחקיקה במדינות רבות בעולם יתכן שאם תוגש עתירה בסוגייה זו,היא תיבחן באור חדש.

כן! אלימות במשפחה מהווה פגיעה בזכות חוקתית, המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ועל מערכת המשפט חלה חובה להקפיד על הגנת זכות זו.

ככלל, לכל אדם יש זכות לצאת מישראל, ולכל אדם יש זכות להיכנס לישראל, אלא אם מוטלת הגבלה על זכות זו.

כן! לפיחוק יסוד:כבוד האדם וחירותו, אין לפגוע בקניינו של אדם.

הזכות להוריש הינה זכות קונסטיטוציונית או במילים אחרות זכות חוקתית.

לא! בישראל אין הליך של גירושין בין ילדים להורים.

לא! לא ניתן לשלול אזרחות מאדם, אך ורק משום שהוא משתייך לדת כלשהי.

כן! אין כל מניעה שאדם שנולד יהודי ימיר את דתו לדת הנוצרית או דת אחרת.

לא! יהודי, על אף שהוא חילוני, הוא משתייך לעדה הדתית היהודית. השתייכותו הדתית של אדם נקבעת ע"י הדת האוחזת בו ולא ע"י ההתייחסות הסובייקטיבית שלו או ע"י ההגדרה העצמית שלו.

בבתי הדין הרבניים בארץ יש מחלקה לגיור, ושם ניתן להגיש בקשה לגיור.

כן! אולם האזרחות הישראלית הינה סופו של תהליך מדורג וממושך, שתחילתו בהענקת מעמד של תושב זמני. גם הענקת מעמד של תושב זמני אינה בבחינת זכות מוקנית, והיא נתונה לשיקול דעת שר הפנים

על פי חוק השבות, יהודי העולה לארץ זכאי לכל הזכויות של עולה חדש על פי חוק, בין אם הוא נשוי ובין אם לאו.

לא! קיצבת שארים לא תישלל אלא כאשר האלמנה נישאת בשנית. מגורים משותפים עם בן זוג אין בהם כדי לשלול את הקצבה.

יש לערער על פסק הדין ולפרוש את כל טענותיו של בעל הדין בכתב הערעור.

ניתן להגיש בקשה לפסילת שופט, כאשר השופט נוהג בדרך של משוא פנים, או בדרך של איפה ואיפה, מעיר הערות או מבטא עמדות אישיות המבטאות דעה קדומה. בקשה לפסילת שופט מוגשת לשופט עצמו וערעור על החלטתו, מוגש אל נשיא ביהמ"ש העליון. לעיתים, רצוי להימנע מבקשה מעין זו, אשר יש לה חסרונות ויתרונות ולהמתין ולשקול הגשת ערעור על החלטות ביניים או להגישה בסוף ההליך המשפטי. 

נישואים בין אזרח ישראלי, לאזרחית זרה, עשויים לאפשר לבת הזוג להיכנס למסלול המדורג, אשר סופו בהתאזרחות ותחילתו במעמד של תושב זמני, אך הדבר תלוי בשיקול דעתו של שר הפנים.

לא! רק מאישה הנישאת מחדש נשללת קיצבת נפגעי איבה אך לא מילדיה שנולדו לה מנישואיה.

אדם ובכלל זה בעל, המאזין לשיחות, שמנהל אדם אחר, ובכלל זה אשתו, עם אחרים ובכלל זה גבר החשוד כמאהב שלה, מבצע האזנת סתר ומסתכן בביצוע עבירה פלילית.

ניתן להגיש עתירה מנהלית נגד שירות בתי הסוהר, לבית המשפט המחוזי. יש צורך להוכיח שהחלטה, בדבר הסירוב לאפשר ביקורי התייחדות היא בלתי סבירה באופן קיצוני, שרירותית או נגועה בחוסר תום לב, וכולי. התערבות של בית המשפט בנוהלי נציב שרות בתי הסוהר או בשיקולים של גורמים מקצועיים הממונים על שירות בתי הסוהר, מתרחשת במקרים נדירים . על החלטה בעתירה מנהלית, אשר מסרבת להתערב ניתן לבקש רשות ערעור, לבית משפט העליון.

כן ! חוק החולה הנוטה למות,התשס"ו-2005 ,מסדיר את דרכי הטיפול בחולה חשוך מרפא הנוטה למות .החוק מתיר לרופאים להימנע מלתת לחולה סופני , טיפול מאריך חיים, למחלתו חשוכת המרפא, בהתחשב ברצונו ,ובמידת סיבלו .עפ"י החוק הנך רשאי לתת בכתב ,הוראות מקדימות ,וליידע את קרוביך על רצונך.

לא ! הורהו של קטין חייב לספק לו קורת גג,כחלק בלתי נפרד ממזונותיו. אולם הורהו של בן בגיר אינו חייב ,מבחינה משפטית ,לספק את צורכי המגורים שלו. ולפיכך ,בעלך ואביה של הבת,בין אם היתה בתך ,ובין אם לאו.איננו יכול לכפות את מגוריה בדירתכם,עלייך ,כאשתו או כאמה הביולוגית או אמה החורגת של הבת. כמו כן, גם הבת אינה רשאית לכפות עצמה עלייך,ולאנוס את מגוריה בדירה עלייך,בניגוד לרצונך,ובניגוד להסכמתך. גם אילו בעלך ו/או בתו ייפנו בתביעה כנגדך לביהמ"ש, כדי להבטיח את מגורי הבת בדירתכם ,סיכויי התביעה קלושים למדי. לעומת זאת אם את תתבעי בביהמ"ש את סילוקה של הבת הבגירה,מדירתך,סיכוייך להצליח,גבוהים למדי,על אף שאת עלולה לשלם על כך בנישואייך.

לנקוט בהליכים לפי אמנת האג,העוסקת בהחזרת ילדים חטופים,ואשר חלה , הן על ישראל והן על ארה"ב.

כן! סין(פרט להונג קונג ומקאו), בניגוד לישראל, לא הצטרפה לאמנת האג בענין חטיפת הילדים,כך שהאמנה לא תחול,במידה והאם לא תחזיר את הקטין לישראל,בסיום הביקור בסין. מערכת המשפט בסין נותנת עדיפות ברורה לזכויות אזרחי סין ,ואינה מכבדת ,בדרך כלל,הסכמים או פסקי דין, שניתנו במדינות אחרות. לפיכך,האב הישראלי תלוי לחלוטין בחסדי האם הסינית, והסיכון לכך שהקטין לא יוחזר לישראל ,הוא עצום. ניתן לצמצם הסיכון,במידת מה, באמצעות ערבויות כספיות גבוהות.

לא! רוסיה הצטרפה לאמנה ב-2011, אך ישראל עוד לא הכירה בהצטרפותה,והאמנה לא חלה על מקרה של חטיפת ילדים בין ישראל לרוסיה. ניתן לפעול בהליך משפטי אחר.

האב המשמורן, יהיה רשאי לנקוט בהליכים לפי אמנת האג, בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפת ילדים,אשר חלה על שתי המדינות,ומתייחסת לקטינים עד גיל 16. אי-החזרתו של הקטין למקום מרכז חייו עלולה להיחשב כמעשה "חטיפה",אך בפועל,סירובו העיקש של ילד בגיל 15, לחזור לישראל,להורה עימו הוא גר, עשוייה להיחשב כסיבה לגיטימית,לפי האמנה,לכך שלא יינתן צו להחזרתו,ע"י בימ"ש בארה"ב,שם יתנהלו ההליכים. יתכן,שהבעיה ניתנת לפתרון ,באמצעות מו"מ בין ההורים, בנסיון לכבד ולהגשים את רצון הקטין. אם וכאשר מו"מ שכזה יצליח ,יש לערוך הסכם חדש, בענין העברת המשמורת לאם בחו"ל,ובענין הסדרי ביקור לאב בישראל ,ויש להביאו לאישור בבימ"ש בישראל ובארה"ב.והיה אם לא תתגבש הסכמה, ו/או אם הילד לא יוחזר מרצון , יתכן שלא יהיה מנוס, ויתנהל מאבק על החזרת הקטין ו/או משמורת הקטין ,בארצות הברית.

ניתן להגיש תביעה לבית המשפט לענייני משפחה בישראל,למתן צו להחזרה של הקטינים,על פי אמנת האג בענין ההיבטים האזרחיים של חטיפת ילדים, משנת 1980 ,אשר חלה בין ארצות הברית וישראל. אי-החזרה ,נגד רצונך, של הקטינים ,אשר הוצאו מארה"ב,כאשר ארה"ב מהווה את מרכז חייהם ,ומקום המגורים הרגיל שלהם, הינה מעשה חטיפה, עפ"י אמנת האג. געגועים למשפחה בישראל או משבר בנישואין אינם מהווים צידוק מוגן ,עפ"י האמנה,למעשה חטיפה. סיכוייך לזכות בצו להחזרת הקטינים גבוהים למדי, אם לא תעשה טעיות שעלולות להתפרש כהשלמה (הסכמה בדיעבד) עם השארת הקטינים בישראל,ובתנאי שאתה אב נורמטיבי.

כן! בחודש ינואר 2011 בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, נתן צו להחזרתה של קטינה חטופה לפינלנד,ובמסגרת פסה"ד חייב את האם החוטפת לשלם לתובע את הוצאות הנסיעה בגין הגעתו לארץ, ושהייתו במלון, בכפוף להמצאת קבלות ו/או אישורים מתאימים.

כן! למשל ,במסגרת פס"ד, שניתן ע"י בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, בענין החזרת תינוקת חטופה לפינלנד, בחודש ינואר 2011, ניתנו הוראות ביצוע בדבר מעורבות משטרת ישראל,והעברת הדרכון של הקטינה לאם החוטפת,אם יתעורר הצורך בכך: " הדרכון יימסר ע"י ב"כ התובע לידי הנתבעת או התובע בשדה התעופה לאחר שיוכח לה כי הקטינה טסה לפינלנד וכי איש משטרה מוודא את עלייתה של הקטינה למטוס.."
במקרים אחרים,ניתנת הוראה מפורשת,במסגרת פס"ד,בדבר החזרת קטין חטוף,על פיו,ההורה אשר ממנו נחטף הילד,רשאי להחזיר הקטין,בעצמו,אם וכאשר ההורה החוטף אינו מבצע את הצו להחזרתו של הקטין, עד לתאריך מסויים.

כן!משרדנו טיפל בהצלחה בשנת 2010,בייצוג של אם לבת ,בשנות העשרים לחייה,אשר סובלת מפיגור קשה , אוטיזם ואפילפסיה,ומחוסרת כשרות משפטית , אשר נחטפה ע"י אביה, מאחת ממדינות מערב אירופה,לישראל. הצעירה הוחזרה למולדתה תוק 7 שבועות, ממועד פתיחת ההליכים בישראל. בישראל הוגשה תביעה למתן צו הביאס קורפוס, ותביעה להכרה ואכיפה של צווים שיפוטיים, שניתנו בחו"ל. פסה"ד בדבר החזרת הצעירה למולדתה, ניתן באביב 2010, לאחר שנכשלו נסיונות ,מצד האב החוטף,לעיכוב ביצוע פסה"ד,הן בבית המשפט המחוזי,והן בבית המשפט העליון,לפני הגשת הערעור המתוכנן של האב.בסופו של דבר,האב הגיש ערעור לביהמ"ש המחוזי,אך משך את ערעורו,לאחר שקיבל את המלצת ביהמ"ש המחוזי,ביחס לסיכוייו הקלושים בתיק. נקבע שהאב הרחיק ,באופן בלתי חוקי ,את בתו לישראל ,כדי למנוע את העברתה לפנימיה המיועדת לשרת אנשים עם מוגבליות ,במצבה,לפי פס"ד שניתן בארץ מולדתה,ולאחר עריכת מס' חוות הדעת מקצועיות. יודגש ,כי קיים ווקאום משפטי, בנושא חטיפה של פסולי דין (מחוסרי כשרות משפטית). אמנת האג בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפת ילדים -1980 אשר ישראל חתומה עליה יחד עם מדינות רבות, חלה על חטיפות ילדים,אשר הינם קטינים עד גיל 16 . קיימת אמנת האג אחרת*,משנת 2000 ,בדבר זכויות בוגרים חסויים, שאמורה לתת פתרון מהיר במקרה של חטיפה של פסול/י דין, בין מדינות אשר חתומות עליה,אך ישראל אינה חתומה עליה,למרבה הצער.

The Hague Convention on the International Protection of Adults*

כן! בתי המשפט בחו"ל, וגם בארץ קבעו ,פעם אחר פעם ,שהמעמד של ההורה המבקש ,ושל הילד החטוף,במדינה הזרה ,שבה גרו ,סמוך לפני מעשה חטיפה אינו רלוונטי. בחודש דצמבר 2010 ,בית המשפט לעניני משפחה בנצרת נתן צו להחזרת תינוק לארצות הברית, למרות שהאם החוטפת ביטלה את תוכניתה ללמוד שם ,כך שוויזת הסטודנט שלה בוטלה,ויחד איתה, המעמד של בעלה,אשר היה תלוי באשרה שלה, הועמד בסכנת ביטול.

כן! גם במקרה של חזרה מרצון, וגם במקרה של צו משפטי להחזרת קטין בניגוד לרצונך, ביהמ"ש בישראל אמור להבטיח באמצעות החלטה מתאימה, תמיכה כלכלית לתקופה מסויימת,עד בירור הענין ע"י בית המשפט המוסמך,שם.למשל, בחודש דצמבר 2010,בית המשפט לעניני משפחה בנצרת קבע, תנאים להחזרת קטינה חטופה לארה"ב, ובתוך כך הבטחת מזונותיה, לרבות צורכי מחייתה ומחיית אמה ,ומדור,בתקופה שלאחר חזרתן לארה"ב.
עפ"י פסה"ד ,האב חויב להפקיד 6,000 דולר ,בנאמנות, על חשבון מזונותיהן ,כפי שייפסקו על ידי בית משפט מוסמך בארה"ב. כמו כן נקבע,כי,על האב להבטיח את מדורן של הקטינה ואמה, באותה דירה,אשר בה התגוררו לפני החטיפה או בדירה אחרת אותה ישכור עבורן, באותו אזור מגורים, ובתנאי כי דירה זו תכיל ריהוט, לרבות מכשירי חשמל הדרושים לקיום חיים סבירים ותקינים, בדומה לאלה שהיו להן עובר לחטיפה. נקבע כי,הסדר מגורים זה יובטח,מראש, לתקופה של 6 חודשים מיום חזרת הקטינה לארה"ב.

לא! הסבירות שהאם החוטפת תצליח למנוע החזרה של קטין לחו"ל,אגב שימוש בתירוץ שכזה (חשש מפני מעצר),היא נמוכה! ביהמ"ש העליון קבע בחודש אוגוסט 2010, בהקשר של חטיפת קטין בין ישראל לארצות הברית ש:" .......הניסיון מלמד כי למעט מקרים חריגים כגון חטיפת ילד תוך ביצוע אלימות או חטיפות חוזרות – הסיכוי כי המבקשת תיעצר אינו גבוה..... לו נקבל את הטענה, ייצא שההורה החוטף יהא רשאי לטעון כי חובה להשאיר את הילד במדינה אליה נלקח בשל החשש למעצרו במדינה בה בוצעה החטיפה. כמובן, אין זו עמדת הפסיקה. "

לאחר שחלפה לפחות שנה ,ממועד החטיפה ועד למועד הגשת התביעה בישראל, לצו להחזרת הקטינים,לפי אמנת האג. בחודש 8/2010 בית המשפט העליון הדגיש את ענין,בהקשר של טענת הגנה בדבר השתלבות קטינים, לפי סעיף 12 של אמנת האג, ואמר: "האמנה מכשירה בדיקת השתלבותו של הילד עם סביבתו החדשה רק בתנאי שחלפה שנה ממועד ההרחקה ועד למועד פתיחת ההליך. הבדיקה מצויה בין שני ציוני דרך: תאריך ההרחקה ופתיחת ההליכים.... המטרה בקביעת המועד בפתיחת ההליך ולא במתן פסק הדין נועדה להגן על ההורה הראוי לזכות להגנה על פי האמנה – הוא ההורה ממנו נחטף הילד".

דרושים לנו פרטים נוספים,אשר עשויים להשפיע על התשובה.רצוי לקבל ייעוץ פרטני,מקצועי,בהקדם.

לתשומת לבך,גם במצב של מעמד לא חוקי של הורי הקטין, קביעה שהמדינה הזרה היא מקום מרכז חייו של הקטין ,אפשרית .

כן! ככלל הוצאת ילדים לחו"ל ללא הסכמת אחד ההורים או ללא היתר של ביהמ"ש מהווה מעשה חטיפה, והינה בלתי חוקית. לעומת זאת יציאה מוסכמת של ילדים לחו"ל, יכולה להתבצע, בכפוף להסכמה בעל פה או בכתב בין ההורים, ואף מחוץ לכותלי ביהמ"ש. הסכמה שכזו יכולה להינתן מלכתחילה או לאחר מעשה, אולם היא צופנת בחובה בעיות, וחשופה לפרשנות שיפוטית לכאן או לכאן, ולפיכך רצוי שהסכמה להעתקת מגורי קטינים לחו"ל תהא מעוגנת בהסכם חתום, ומאושר ע"י ביהמ"ש, וזאת כדי למנוע ספיקות. בהסכם שכזה ניתן ליצור "חלון הזדמנויות", דהיינו לקבוע תנאים להחזרת הילדים לישראל או להדגיש כי שהיית הילדים בחו"ל, הינה לפרק זמן מוגבל ולצורך נסיון, כדי לאפשר בחינה אמפירית של נושא העתקת מקום המגורים לחו"ל. ללא קביעת תנאים להחזרת הילדים ארצה, עלולה ארה"ב, אפילו לאחר מספר חודשים, להוות את מקום מרכז החיים שלהם, ובכך עלולה להימנע החזרתם של הקטינים לישראל, אם וכאשר אחד ההורים יחזור בו מהסכמתו הקודמת.

טענת הגנה המתבססת על כיבוד רצון הילד,עשוייה להתקבל במקרים בהם הילד "הגיע לגיל ולרמת בגרות שבהם מן הראוי להביא בחשבון את השקפותיו".כך נאמר בחוק אמנת האג(החזרת ילדים חטופים)תשנ"א-1991.במקרים אלו,במידה ויתברר,כי מדובר ברצון חופשי,שאינו פרי של הסתה ולחץ או פרי הזדהות,בין הילד לבין האב,אשר בחזקתו,בפועל ,הוא מצוי(בביקור בארץ),וכאשר ייראה לביהמ"ש,כי ההתנגדות לחזור להורה המשמורן אינה רגעית וחולפת,אלא נחושה ועקבית,עשוי ביהמ"ש לקבל את טענת ההגנה של האב(כנגד טענת החטיפה),ולהתיר את אי החזרתו של הקטין לאמו.

כאשר ישנו חשש ממשי,אשר מבוסס על התבטאויות של האם,או התכתבויות שערכה ,ועל קשיים כלכליים ,אשר בעטיים היא הביעה את רצונה לעזוב את ישראל,רשאי האב להגיש לביהמ"ש למשפחה בקשה לצו לעיכוב יציאתו מהארץ של הקטין.הואיל ורוסיה אינה חתומה על אמנת האג,בעניין החזרת ילדים חטופים,אזי במידה שלא תעוכב יציאת הקטין לרוסיה ,כאמצעי מניעה,כנגד מעשה חטיפה,עלול להיווצר מצב,שאם הקטין ייצא מישראל ,ולא יחזור אליה,אז האב ייאלץ לנהל הליכים ממושכים,מתישים,ויקרים ברוסיה, וספק אם יצליח,בסופם,להחזיר את הקטין לישראל.

 ניהול תיק חטיפה בינלאומית של קטין לישראל,איננו מקנה כשלעצמו,סמכות לבימ"ש בישראל,לדון בענייני משפחה,כמו למשל:משמורת קטין או מזונות קטין,וזאת כאשר,מקום מגורי הקבע ומרכז החיים של המשפחה,הינו בחו"ל.אולם בפרקטיקה ,קורה לא פעם,שהורה אשר חוטף את ילדו לישראל,מזדרז ומגיש תביעות בעניין ילדו הקטין,בבימ"ש למשפחה.בנסיבות אלה,ובהתאם להוראת סעיף 16 לחוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים) התשנ"א – 1991,כאשר מוגשת ע"י ההורה הנחטף בקשה להחזרת קטין חטוף,אמור ביהמ"ש בישראל לדון ולהכריע, תחילה, בתיק החטיפה,ובד בבד ,להימנע מלדון בנושאים אחרים,עד להכרעה בתיק החטיפה.והיה אם ייעתר ביהמ"ש לתביעת האב הנחטף,והקטין יוחזר לחו"ל,אזי יימחקו התביעות, שהגישה האם החוטפת.לעומת זאת,אם תידחה תביעת האב הנחטף,אזי לאחר ההכרעה בתיק בחטיפה,ישוב ביהמ"ש להתייחס לתביעות הנ"ל.

ניהול תיק חטיפה בינלאומית של קטין לישראל,איננו מקנה כשלעצמו,סמכות לבימ"ש בישראל,לדון בענייני משפחה,כמו למשל:משמורת קטין או מזונות קטין,וזאת כאשר,מקום מגורי הקבע ומרכז החיים של המשפחה,הינו בחו"ל.אולם בפרקטיקה ,קורה לא פעם,שהורה אשר חוטף את ילדו לישראל,מזדרז ומגיש תביעות בעניין ילדו הקטין,בבימ"ש למשפחה.בנסיבות אלה,ובהתאם להוראת סעיף 16 לחוק אמנת האג (החזרתילדיםחטופים) התשנ"א – 1991,כאשר מוגשת ע"י ההורה הנחטף בקשה להחזרת קטין חטוף,אמור ביהמ"ש בישראל לדון ולהכריע, תחילה, בתיק החטיפה,ובד בבד ,להימנע מלדון בנושאים אחרים,עד להכרעה בתיק החטיפה.והיה אם ייעתר ביהמ"ש לתביעת האב הנחטף,והקטין יוחזר לחו"ל,אזי יימחקו התביעות, שהגישה האם החוטפת.לעומת זאת,אם תידחה תביעת האב הנחטף,אזי לאחר ההכרעה בתיק בחטיפה,ישוב ביהמ"ש להתייחס לתביעות הנ"ל.

כן! באופן כללי, קל יותר להחזיר לישראל ילד שנחטף למדינה, אשר אמנת האג בענין ההיבטים האזרחיים של חטיפת ילדים –1980 חלה עליה.

כן! בדרך כלל ילדים חטופים מוחזרים למדינה שממנה נחטפו, אבל קיימות מספר הגנות. אם הוכח שמתקיימת הגנה מסויימת, אז בית המשפט מוסמך להימנע מלהורות על החזרה של הילד החטוף.

כן! אם יצליח להוכיח את טענותיו. לפי האמנה, אפילו שהיתה חטיפה של הקטין, הרי שאם קיים חשש חמור שהחזרתו של ילד חטוף תחשוף אותו לנזק פיזי או פסיכולוגי, אז לבית המשפט יש סמכות לצוות על אי החזרת הקטין לארץ שממנה נחטף.

יתכן שכן, משום שהאב המבקש "הסכים" להרחקה או לאי ההחזרה של הקטין או "השלים" איתה וזוהי הגנה על פי האמנה. כאשר מוכחת הסכמה לבית המשפט יש סמכות לצוות על אי החזרת הקטין למדינה שממנה נחטף.

רק במקרים נדירים ביותר, כאשר יש הוכחה ברורה ומתועדת על הסכנה הכרוכה בהחזרתו לחו"ל. יתכן שיינתן מינוי לפסיכולוגית מומחית בארץ, להכין דו"ח על הילד. אם למשל לפי חוות הדעת ולפי ראיות אחרות, ייקבע שהילד מנוכר לגמרי לאביו, ושהוא עלול לממש את איומי ההתאבדות, יתכן שבית משפט לא יצווה על החזרתו לחו"ל.

לא ! הנוכחות במשפט, של הורה, אשר ילדו נחטף לישראל, איננה חובה .

הודו אינה חתומה על אמנת האג, כך שהאמנה אינה חלה על הליכים משפטיים, בענייני חטיפת ילדים בין ישראל להודו. האפשרות הנותרת היא הגשת עתירה לצו "הביאס קורפוס", אשר אמורה להיות מוגשת בבית המשפט המוסמך בהודו.

כן!

כן! האמנה חלה על חטיפות של ילדים, המתרחשות בין ישראל לבין ארצות הברית או קנדה.

אסטוניה, גרוזיה, סלובניה, סלובקיה, מולדובה, טורקמניסטן, אוזבקיסטן, לטביה, פולין, רומניה, צ'כיה, מקדוניה, הונגריה, בילורוסיה, בוסניה הרצגובינה, קרואטיה ויוגוסלביה.

כן! החל מחודש אוגוסט 2002 יש תחולה לאמנת האג בין ישראל ופרו.

אם חטיפה מישראל ללטביה אירעה לאחר תאריך ה- 1/8/2002, אזי האב יכול לנקוט בהליכים על פי אמנת האג, להבטחת החזרתו של הקטין, באמצעות הרשות המרכזית בישראל, כיוון שביום 1/8/2002 אמנת האג בעניין ההיבטים האזרחיים של חטיפת ילדים נכנסה לתוקף בנוגע לחטיפות בין מדינת ישראל לבין לטביה. אם החטיפה אירעה לפני יום 1/8/2002, אזי האב יצטרך לנקוט בהליכים משפטיים רגילים בבית המשפט המוסמך בלטביה, לצורך מתן צו להחזרת הקטין לישראל.

כן!

כן!

כן!

כן!

כן! בשנת 1996, במשפט ראובני, אשר התנהל בארה"ב, בבית משפט העליון, בסנטה ברברה, קליפורניה, אמה של קטינה השתמשה בהצלחה במכתב של האב, אשר בו נאמר שהוא מתחייב שלא למנוע את היציאה שלה ושל בתם המשותפת מישראל. תביעתו של האב להחזרת הקטינה לישראל נכשלה ונקבע שהמכתב נחשב כהסכמה בלתי חוזרת ליציאת הקטינה מישראל.

ככלל, כל בקשה, הודעה או מסמך שנשלחים לרשות המרכזית של המדינה המבקשת, אמורים להיכתב בשפת המדינה, בצירוף תרגום לשפה הרשמית של המדינה אליה משוגרת הבקשה, ובאם לא ניתן לתרגם לשפת המדינה, אזי יש לתרגם לאנגלית או לצרפתית.

הדיון יתקיים בבית המשפט לענייני משפחה, וייקבע למועד שלא יאוחר מ – 15 יום, ממועד מסירת מסמכי הבקשה לידיו של ההורה "החוטף".

בית המשפט לענייני משפחה, אשר בתחום שיפוטו נמצא הילד .

כן! אם השהייה או אי-ההחזרה הינם בניגוד לרצון ההורה הנשאר בארץ.

כן, בנסיבות מסויימות. למרות שהסמכות ליתן צו, המורה על החזרתו לישראל של קטין חטוף, נתונה לבית המשפט הזר, אמנת האג מתירה לבית משפט זר לקבל חוות דעת משפטית ממדינת מושב הקבע של הקטין, בעניין החוקיות של השארת הילד במדינה הזרה.

התשובה תלויה בעיתוי, אשר בו יתייחס בית המשפט בחו"ל, למצב הבטחוני בארץ ולראיות שיגיש לו ההורה החוטף. התשובה בסוגיה זו איננה חד משמעית.

סיכויי ההצלחה גבוהים יותר, אם המשפחה מתגוררת בחו"ל, במדינה שאינה חתומה על אמנת האג בענין חטיפת ילדים.

כן! חזקה על קטין, שמקום מגוריו, הינו מקום מגוריהם הרגיל של הוריו.

באמנת האג, ישנן מספר טענות הגנה כנגד תביעה להחזרת ילדים. טענות אלה מתבססות על כך שקיים חשש חמור שהחזרת הילד תחשוף אותו לנזק פיזי או פסיכולוגי או תעמיד את הילד במצב בלתי נסבל. אם אחת משלוש טענות ההגנה הנ"ל תוכח, כי אז ניתן להכשיר את החטיפה לכאורה. כמו כן, גם טענה והוכחתה, בדבר הסכמת הורה להוצאת הקטין או אי החזרתו עשויה להוות טענת הגנה.

כן! ישראל, בריטניה המאוחדת, ארצות הברית וקנדה חתומות על אמנת האג ומדינות אלה אימצו את האמנה, כל אחת מהן, כדין פנימי.

כן! ישראל, בריטניה המאוחדת, ארצות הברית וקנדה חתומות על אמנת האג ומדינות אלה אימצו את האמנה, כל אחת מהן, כדין פנימי.

כן! מדינת ישראל חתומה על אמנת האג בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפת ילדים.

כן! אם מדינת ישראל היתה מקום מגוריו הקבוע ומרכז חייו של הילד החטוף אזי ניתן לפעול להחזרתו לישראל במסגרת אמנת האג. המבחן הקובע בסוגיה זו מתייחס למקום מגוריו הרגיל של הילד ולא למספר האזרחויות שיש לו. רוסיה הצטרפה לאמנת האג ב-2011,אך ישראל עוד לא אישרה את הצטרפותה,והאמנה לא בתוקף ביחס לחטיפות בין ישראל ורוסיה,אך ניתן לנקוט בהליך משפטי אחר.

רוסיה הצטרפה לאמנת האג בענין החזרת ילדים חטופים, רק ב-2011,אך ישראל לא אישרה את הצטרפותה,ולפיכך האמנה לא חלה על המקרה. האב הרוסי לא יוכל לנקוט בהליכים על פי האמנה, ממדינת מגוריו. לעומת זאת, האב יכול להגיש עתירה למתן צו "הביאס קורפוס", בישראל ולפעול במסגרת תביעה זו להחזרת ילדיו

עליו להגיש כתב הגנה מפורט ומנומק,אשר בו הוא צריך לנתח ,לתקוף ולהפריך את טענות האם ,לגבי הצרכים והוצאות הקטינים,ואף להתייחס ליכולת הכלכלית ופוטנציאל ההשתכרות של כל אחד מההורים, זה מול זה.

להגיש ,ללא דיחוי,תביעה לחזרת ילדים חטופים, לפי אמנת האג ,דבר שיגרום להקפאת תביעות המשמורת והמזונות נגדו, עד לסיום בירור תיק החטיפה.

אישה אשר עוזבת את הבית, ללא כל עילה, עשויה להפסיד את מזונותיה, גם בבית המשפט. ברם, די לאישה להצביע על אלימות מילולית כגון: הפרת המדור השקט ע"י וויכוחים בלתי פוסקים, הטרדות מילוליות, ומריבות בלתי פוסקות כדי להצדיק את עזיבת האישה, אף מבלי שיבולע לה.

כן! במקרה של מזונות ילדים ו/או מזונות אישה ו/או משמורת ילדים ו/או פירוק שיתוף במקרקעין ועניינים רכושיים, בדרך כלל יעיל יותר, קצר יותר וזול יותר, שהעניינים הנ"ל ידונו בבית המשפט ולא בבית הדין הרבני. כל זאת פרט לגירושין, משום שענין זה נתון לשיפוט יחודי של ביה"ד.

על האישה להגיש תביעה לשלום בית. אם הבעל יגיש תביעה לגירושין, על האשה להתגונן ולשכנע את ביה"ד שאין לו עילה לגירושין. יצויין כי, למעשה לתביעה לשלום בית אין "שיניים" כדי להכריח את הבעל לחזור לאשתו, אולם ניתן באמצעותה לפנות לביה"ד כדי להפעיל את סמכותו המוסרית על הבעל. פסק דין בענין שלום בית אינו ניתן לאכיפה.   

אם הוא יוזמן להיחקר במשטרה, עליו לומר את האמת, להכחיש נמרצות את המיוחס לו, ואף להציע להיבדק בפוליגרף. בתשובה לבקשה בבית המשפט, עליו להגיש תצהיר תשובה, ולנסות בבית המשפט להפריך את טענות האישה ולהוכיח את גירסתו.

להגיש תלונות במשטרה, להשיג תעודות רפואיות, ולתעד את גילויי וביטויי האלימות, וכן להגיש בקשה לבית המשפט, למתן צו הגנה, אשר מיועד להרחיק את הבעל מן הבית, או לבקש צו מניעה, אשר יאסור את כניסתו של הבעל לבית לתקופה ארוכה יותר.

עליה להגיש תביעה בענייני רכוש, לבית המשפט למשפחה, וזאת בהתייחס לשאר הרכוש, אשר לא צויין במפורש בתביעת הבעל.

קודם כל עליה לנהל מו"מ עם בעלה לשעבר, בנסיון להשיג הסכמה ליציאת הקטין לחו"ל, ואם האב מתנגד, אז להגיש תביעת הגירה לחו"ל, בעניין הקטין.

עליה להגיש תביעה לשלום בית בבית דין רבני, ולהגיש במסגרתה בקשה לעיכוב יציאה מן הארץ נגד הבעל.

להגיש תביעה לשלום בית, בבית דין רבני, ולהגיש במסגרתה בקשה לעיקול נכסים.

הסיכון שאשתו תסכים להתגרש ממנו, בניגוד לרצונו, והסיכון שאשתו תצליח להוכיח שתביעתו הוגשה בחוסר כנות או בחוסר תום לב, ותכשיר בכך את תביעת המזונות בבית המשפט.

עליו להגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני, ולכרוך אליה עתירה בעניין מזונות אשתו. על יד כך עשוייה להיחסם דרכה של האישה לבית המשפט.

להזדרז ולהגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני, ולכרוך לתביעה את עניין המזונות של אשתו. בית הדין פוסק, בדרך כלל, דמי מזונות נמוכים יותר לנשים, בהשוואה לבית המשפט.

קרוב לוודאי שלא! חסר בפרשה זו, יסוד הכרחי בהגדרת המעמד של ידועה בציבור,והוא "חיי משפחה" או רכיב המגורים המשותפים. ביהמ"ש העליון קבע כי בהעדר מגורים משותפים, הקשר הוא "חיי פילגשות......... שבהם הגבר מקיים מאהבת או ידידה ........ להשגת סיפוק מיני .....ואולי גם מקלט למתן פורקן לנפשו מחיי נישואין בלתי מוצלחים ומדכאים......... איש המשמש לה פטרון וגומל חסדים ...".

כן!

באמצעות עריכת הסכם לחיי משפחה, אשר יכלול תנאים מפורשים בענין היחסים הכלכליים שיישררו ביניהם,במצב של זוגיות מתמשכת, ושיתוף,וגם במצב של פרידה.

עפ"י חוק הירושה לידועה בציבור יש זכות לקבל מזונות מן העיזבון של בן זוגה המנוח,בתנאי שלפני מותו היא חיה עמו תחת קורת גג אחת,וכי אף אחד מהם לא היה נשוי לאחר,בעת פטירת בן הזוג.אולם קודם כל עליה לתבוע,בביהמ"ש ולזכות להכרה במעמדה ,כידועה בציבור של המנוח.

הואיל ומחצית מן הדירה היתה שייכת לבת הזוג,מתקופת נישואיה הראשונים,והואיל והמחצית השנייה של הדירה נרכשה,באמצעות משכנתא,כ-6 שנים לפני תחילת תקופת החיים המשותפת עם בן הזוג הנוכחי,והואיל ותרומתו הכלכלית של בן הזוג הנוכחי היא מועטת,לפיכך יתכן שאם יחסי בני הזוג יישתרעו על פני תקופה קצרה,אזי לא יהיו לו זכויות כשלהן במחצית הדירה,אשר נרכשה ע"י בת הזוג. לעומת זאת,באם מערכת יחסי בני הזוג תהיה בת שנים רבות,אזי במהלך שנים אלה,עשוי בן הזוג ל"רכוש" זכויות בדירה ,כפועל יוצא מכך,שאת אורך התקופה,ניתן לראות כביטוי לכוונת שיתוף ברכוש בין בני הזוג.

בני זוג ,ידועים בציבור המבקשים לקבל הכרה במעמדם ,רשאים לערוך הסכם לחיים משותפים, ובו להצהיר על מעמדם,ולהסכים,כפועל יוצא מכך,לשאת בחובות ובזכויות,אשר עשויות או עלולות לנבוע ממנו . את ההסכם רצוי לערוך באמצעות עורך דין מיומן בנושא זה .ניתן ורצוי (אך לא הכרחי) להביא את ההסכם לאישור ביהמ"ש .הצהרתם של בני הזוג על מעמדם הינה עדות על חייהם המשותפים ומהווה הוכחה כשלעצמה .בעניין רישום המעמד האישי של ידועים בציבור,יצויין כי משרד הפנים אינו מאפשר רישום שכזה,בהעדר הוראת חוק,אשר מחייבת אותו לעשות כן.

לא! אישה אשר חיה עם גבר נשוי אינה נאסרת עליו, אלא אם היא נשואה, המקיימת מערכת יחסים עם גבר זר. במקרה זה, היא עלולה להיאסר על בעלה ועל בועלה, דהיינו הגבר עמו היא מקיימת יחסים מחוץ לנישואין.

לא! נישואין בין כהן לבין גרושה הינם נישואי איסור על פי ההלכה.

ילד אשר נולד מחוץ לנישואין לאישה יהודיה הנשואה כדת וכדין יהיה ממזר.

לא בהכרח. כדי להיחשב כידועים בציבור , יש להתגורר ביחד, לנהל משק בית משותף ולקיים עוד מאפיינים של זוגיות.

מגורים משותפים,משק בית משותף,חשבון בנק משותף ,בדרך כלל.

כן! בני זוג ידועים בציבור יכולים להיות פנויים או נשואים לאחרים.

יש לידועים בציבור זכויות אחד כלפי משנהו, לגבי רכוש וזכויות כספיות, שהם צברו במהלך תקופת הזוגיות שלהם, גם אם הרכוש נרשם על שם אחד מהם.

אין בשום חוק, שמתייחס לידועים בציבור, הגדרה של זמן מינימום.

המאפיינים של המעמד של ידועים בציבור התגבשו בעיקר בפסיקת בתי המשפט, אולם לא נמנתה ביניהם תקופת מינימום למערכת יחסים מעין זו.

כן! הסכם בין ידועים בציבור, אפשר לאשרו בבימ"ש, אולם בהעדר אישור כזה, דינו של ההסכם, כדין כל הסכם וחלים עליו דיני החוזים.

בני זוג שגרים ביחד בדירה שכורה עשויים להיחשב כידועים בציבור, למרות שבן הזוג עדיין איננו גרוש, אולם קנה המידה של מגורים משותפים איננו הקריטריון היחיד. כדי להיחשב כידועים בציבור, דרושים מאפיינים נוספים, כגון: ניהול משק בית משותף.

רצוי לחתום על הסכם לחיי משפחה, שמגדיר את הסטטוס ואופי היחסים ולאשר או בלי לאשר את ההסכם בבימ"ש. ניתן גם ליצור סטטוס, בהעדר הסכם, באמצעות יצירת מאפיינים ותכנים של זוגיות.

זכויות רכושיות, שיתוף בזכויות סוציאליות, זכות למזונות וזכויות בירושה.

בת זוג של אדם אשר להלכה, איננה נשואה לו, אולם בפועל היא ידועה בציבור כאישתו, כאשר הם חיים תחת קורת גג אחת, מנהלים משק בית משותף ואורח חיים אשר דומה בצורתו ובמהותו לאורח חייו של זוג נשוי.

לא! העדר מגורים משותפים והפיחות שחל ביחסי בני הזוג מחזקים את המסקנה, שאין מדובר בידועים בציבור.

כן ובתנאי שבימ"ש יכיר במעמדה כ"ידועה בציבור" ובתנאי שבן זוגה לא היה נשוי, בעת מותו.

כן ובתנאי שבימ"ש יכיר במעמדה כ"ידועה בציבור" ובתנאי שבן זוגה לא היה נשוי, בעת מותו.

יתכן שכן, אולם זאת בתנאי שהיא תצליח להוכיח בבימ"ש את המעמד של ידועה בצבור וגם תוכיח כוונת שיתוף.

כן! ובלבד שמי מבני הזוג, לא היה נשוי לאחר/ת, בעת מות הנפטר.

כן! ובלבד שמי מבני הזוג, לא היה נשוי לאחר/ת, בעת מות הנפטר.

מועד הפירוד ביניהם או מועד פטירתו של אחד מהם.

מועד הפירוד ביניהם או מועד פטירתו של אחד מהם.

לא! במירשם אוכלוסין מתנהל רישום של מעמד אישי, לפי שלושה סיווגים עיקריים: "רווק/ה", "גרוש/ה", "אלמן/ה".

לא! לבן זוג, ידוע בציבור, אין זכות לקבל אשרת עבודה, אשר נובעת מתוקף זוגיות זו. הענקת אשרת עבודה בארץ זהו ענין הנתון לשיקול דעת שר הפנים. לעומת זאת, בקשה להתאזרח יכולה להיות מוגשת, כפועל יוצא מנישואין, ולא מניהול אורח חיים של ידועים בציבור.

לא! אולם נישואין, עשויים להקל על השגת אשרת תושב זמני בישראל.

כן! ניתן לערוך הסכם לחיי משפחה בין בני הזוג, אשר בו רצוי להגדיר את מהות ותוכן היחסים כ"ידועים בציבור". בהסכם ניתן להסדיר את הזכויות והחובות הכלכליות של הצדדים, לרבות ענין הפנסיה.

משטר יחסי הממון בין ידועים בציבור יכול להיקבע בהסכם לחיי משפחה, שנערך ביניהם. בהסכם ניתן לקבוע איזה רכוש, בעבר, בהווה ובעתיד, ייחשב כרכוש משותף ואיזה רכוש לא ייכלל במסת הרכוש המשותף.

לא! קנה המידה העיקרי, שמאפיין אורח חיים של ידועים בציבור, הוא חיים תחת קורת גג אחת וניהול משק בית משותף.

כן! אולם עליו לערוך צוואה, להדיר מן העזבון את בת זוגו, ולהעדיף אדם אחר, אם רצונו בכך.

אין לידוע בציבור זכויות בדירה ששייכת לבת זוגו, נרכשה ומומנה על ידה, לפני שהחלו היחסים ביניהם. לידוע בציבור עשויות להיות זכויות בדירת בת זוגו, במקרה של פטירתה, ללא צוואה ובלבד שמי מבני הזוג לא היה נשוי, בעת הפטירה.

אמנם ידועה בציבור אינה זכאית למזונות, עפ"י דין, אולם ניתן לערוך הסכם לחיי משפחה בין בני הזוג, ובהסכם זה אפשר לקבוע את הזכויות והחובות זה כלפי זה, ואף להגדיר את היחסים הכלכליים, לרבות ענין המזונות.

כן! אשה נשואה איננה חייבת להוכיח את מעמדה, לצורך הכרה בזכויותיה, על פי חוק. לעומת זאת, אשה אשר חיה עם גבר, ללא נישואין וללא הסכם, חייבת להוכיח את מעמדה ואת מהות היחסים, כתנאי להכרה בזכויות רכושיות שנרכשו או הושגו במרוצת החיים המשותפים, ולא נרשמו על שמה.

כן! הדבר אפשרי, אם היא תצליח להוכיח את כוונת בן הזוג לצאת לחו"ל, לתקופה ממושכת ואם היציאה לחו"ל עלולה לסכל ביצוע של פס"ד.

לא! גבר ואשה יכולים, עדיין, להיחשב כידועים בציבור, גם כאשר הם מפסיקים לקיים ביניהם מערכת יחסים אינטימית, ואפילו חיים בחדרים נפרדים, אולם, קל יותר להוכיח את קיומו של סטטוס זה, כאשר שוררת ביניהם מערכת יחסים אינטימית.

לא! גבר או אשה יכולים להיחשב כידועים בציבור, גם אם אחד מהם מקיים מערכת יחסים אינטימית עם מישהו אחר.

ביטחון כלכלי רב יותר מעניקים , בסדר יורד, נישואין, לפי הדין העברי, לאחר מכן, נישואין אזרחיים, למטה מזה, ניהול אורח חיים כידועים בציבור, עם הסכם חתום ומאושר ע"י בימ"ש, אחר כך, חיים משותפים, כידועים בציבור עם הסכם חתום, ולבסוף בני זוג אשר חיים ביחד, ללא הסכם כתוב.

חזקת השיתוף בנכסים אינה חלה על הנכס המקורי, שהיה בבעלותה של בת הזוג לפני שבני הזוג הפכו לידועים בציבור. ואולם, חזקת השיתוף בנכסים עשויה לחול על השבחת הנכס והרחבתו ועל דמי השכירות הנובעים מהם.

לא!

ע"י עריכת הסכם לחיי משפחה. בני זוג רשאים וזכאים להחליט כי, לגבי נכס מסויים יחולו ביניהם שיעורי בעלות לא שיוויוניים, ולתת לכך ביטוי בהסכם.

כן! בימ"ש איננו מכריז, כדבר שבשיגרה, על ביטול הסכמים, אולם הדבר אפשרי, כיוצא מן הכלל.

לא! אם בני זוג יהודיים, אשר הינם כשרים להינשא, עפ"י הדין העברי, אך מעדיפים לא להינשא זה לזה, מביאים ילד לעולם, אזי הילד המשותף שלהם יהא ילד יהודי רגיל, ללא תג או תווית, של ממזרות.

האב בלבד חייב במזונות הילד המשותף, עד הגיעו לגיל 15. מגיל 15 ועד גיל בגרות, החיוב במזונות נעשה משותף לשני ההורים והשיעור שמוטל על כל הורה הוא ביחס להכנסותיו. המצב זהה לגבי ילד שנולד להורים יהודים ונשואים.

כאשר אחד מההורים הוא חסר דת, חל הדין האזרחי, על פיו נטל החיוב במזונות הקטין נופל על שני ההורים, לא רק על האב, על פי הכנסתו של כל אחד מהם ביחס לצרכי הילד. אם למשל, האם איננה עובדת והאב עובד, נטל המזונות ייפול עליו, אך אם האם עובדת, משכורתה תילקח בחשבון.

כאשר אחד מההורים הוא חסר דת, חל הדין האזרחי, על פיו נטל החיוב במזונות הקטין נופל על שני ההורים, לא רק על האב, על פי הכנסתו של כל אחד מהם ביחס לצרכי הילד. אם למשל, האם איננה עובדת והאב עובד, נטל המזונות ייפול עליו, אך אם האם עובדת, משכורתה תילקח בחשבון.

לא! אין הבדל בין זכויות ילד שנולד מחוץ לנישואין לבין זכויות ילד שנולד מנישואין. אין הבדל, גם, אם ילד נולד לידועים בציבור או כתוצאה מיחסים מזדמנים.

כן, על תנאי. ידועה בציבור, בתנאי שהוכיחה וזכתה להכרת ביהמ"ש במעמד זה, זכאית למזונות מהעיזבון של בן זוגה המנוח, בתנאי, שלפני מותו של בן הזוג, היא חיה עימו תחת קורת גג אחת, ובתנאי נוסף, שאף אחד מהם לא היה נשוי למישהו אחר, בעת פטירת בן/בת הזוג.

זכויות זהות לאשה נשואה, בתנאי שהיא תצליח להוכיח שהם ניהלו מערכת יחסים של ידועים בציבור, כגון: חיו ביחד, ניהלו משק בית משותף וכיו"ב, ובתנאי, שלא היה, מי מבני הזוג, בעת פטירת אחד מהם, נשוי למישהו אחר.

כן! ובלבד שיצליח להוכיח את מעמדו כידוע בציבור, ושאף אחד מבני הזוג הידועים בציבור, לא היה נשוי לאחר, במועד הפטירה.

כן! בת הזוג, הנותרת, זכאית לכל תגמול אשר מגיע לאלמנה, בתנאי שהיא תעמוד בכל דרישות החוק. היא תצטרך להוכיח את הסטאטוס שלה כידועה בציבור של המנוח, ויהא עליה להגיש תביעה לפסק דין הצהרתי, אשר מכריז עליה, כעל הידועה בציבור של המנוח.

לא! בהעדר רכוש ובהעדר כספים, אמנם יש זכויות משפטיות, אך הן ריקות מתוכן כלכלי.

כן! לאחר פטירת אחד מבני הזוג, משנהו, אשר התגורר עם המנוח, יוכר, כפי הנראה, כידוע בציבור, ומתוקף מעמדו זה הוא יורש זכויות בדירת המגורים, אלא אם ציווה המנוח אחרת. בנסיבות אלה, רצוי לערוך צוואה.   

לידוע בציבור זכות לתבוע רכוש שנצבר במהלך החיים המשותפים. לאחרונה ניתן פסק דין אשר חייב בן זוג לשלם מזונות לידועה בציבור. לידוע בציבור זכות לרשת את בן זוגו לאחר מותו, בתנאים מסוימים. יש לידוע בציבור זכויות בדומה לאלמן/ה, בתגמולי פנסיה ועוד.

אם בהסכם הפירוד בין בני הזוג, הוסדר והוסכם במפורש ענין המגורים של כל אחד מבני הזוג בנפרד, אזי יכול כל אחד מהם להלין בן זוג בדירתו, ופעולה של בן הזוג השני כדי למנוע זאת עשויה להיחשב כהתנהגות שלא בתום לב, למרות שהיא חוקית, לכאורה.

אם בני זוג מתגוררים ביחד, ללא נישואין, כי אז מתקיים לגביהם אחד הסממנים של ידועים בציבור. תשלום שכר דירה במשותף, מהווה סממן נוסף, אולם חייבים להתקיים מאפיינים נוספים, כגון ניהול משק בית משותף.

לא! ניהול משק בית משותף מהווה מרכיב הכרחי בהגדרת בני הזוג כידועים בציבור. 

שיתוף פעולה ומאמץ משותף במהלך החיים בצוותא, ותרומה כלכלית של כל אחד מבני הזוג, כפי יכולתו, למימון החיים המשותפים.

לא! אין עדיין רישום של בני זוג ידועים בציבור במרשם האוכלוסין.

לא! אין בהסכם לחיי משפחה שנערך בין ידועים בציבור, כדי להוסיף או לגרוע מסיכויי אחד מהם לקבל אזרחות.

עובדת קיומו של הסכם לחיים משותפים, אינה כשלעצמה, מוסיפה זכויות או חובות בין בני הזוג, אולם היא מהווה הוכחה לקיומה של מערכת היחסים השוררת בין בני הזוג.

כן! אם המעמד שלה כידועה בציבור הוכר קודם לכן.

לנוכח החיים המשותפים עשוי להיווצר מצב של "ספק קידושין" ועל כן, על פי הדין העברי, ידועים בציבור עשויים להיזקק ל"גט מחומרא" היינו, גט ללא צורך בהוכחת עילת גירושין.

כן! בין ידועים בציבור נוצרת שותפות ברכוש שנצבר במהלך החיים המשותפים. לאחר פטירה, הם זכאים לרשת זה את זה. בין ידועים בציבור קיים גם חיוב במזונות זה כלפי זה.

כן! אשתו וילדיו הם יורשיו החוקיים, בהעדר צוואה. לעומת זאת, אם בן הזוג יערוך צוואה, כי אז, יורשיו ייקבעו על פי הצוואה. ידוע בציבור איננו יכול, עפ"י החוק לרשת את בן זוגו הנשוי, בהעדר צוואה.

כן! אין כל מניעה לעשות הסכם לחיים משותפים, בין בני זוג שאחד מהם נשוי, ואין חשיבות לעובדה שמשנהו של בן הזוג הנשוי מתגורר בחו"ל.

כן! כל הכספים שנבעו ממאמץ משותף והתהוו במהלך החיים המשותפים, הינם כספים משותפים.

כן! ידועים בציבור הם בני זוג שחיים תחת קורת גג אחת, מנהלים משק בית משותף ושוררים ביניהם יחסי שיתוף. לעומת זאת, יחסים עם פילגש הם יחסים חשאיים, בדרך כלל, שאינם מחייבים, ולא מתקיימים בהם המאפיינים הנ"ל.

כן! בהעדר צוואה האומרת אחרת, בן זוג, ידוע בציבור, הנותר בחיים, זכאי לרשת את בן זוגו, ובלבד שמי מבני הזוג לא היה נשוי לאחר/ת, בשעת מות אחד מהם.

לא! ניהול חשבון משותף במקרה של ידועים בציבור הוא רק אינדיקציה אחת מיני כמה, להוכחת מעמד של ידועים בציבור. אם שאר הגורמים יצביעו על שיתוף, כי אז, אין בהעדר חשבון משותף, כדי למנוע ממעמד זה.

אין חובה לאשר הסכמים בין ידועים בציבור. הסכם פירוד בין ידועים בציבור תקף גם ללא אישור בית המשפט. ברם, אם ההסכם כולל, התייחסות למזונות הילדה, משמורת והסדרי ראייה, כי אז יש חובה לאשרו בבית המשפט, וללא אישור כזה, החלק המתייחס לילדה, יהא חסר תוקף משפטי.

לא! בני זוג החיים כידועים בציבור, עדיין לא זכו להכרה במעמדם, ואינם זכאים, בשל כך, להלוואה מוזלת, בתנאים מועדפים.

את כספי ביטוח החיים עשוי לקבל מי שרשום בפוליסת הביטוח כמוטב. במידה ולא רשומים מוטבים, הרי שכספי הביטוח יחולקו בין היורשים החוקיים, דהיינו מחצית לידועה בציבור ומחצית לילדי המנוח. לעומת זאת, כספי הפנסיה יועברו לידועה בציבור, משל כמו היתה אלמנת הנפטר.

על ידועים בציבור חלה "חזקת השיתוף", חזקה זו ניתנת לסתירה. על כן, הטוען לחזקת השיתוף, עליו להוכיח כי אכן חלה חזקה זו, היינו, שהנכס נרכש במאמץ משותף, או ממקורות הכנסה משותפים. אם אכן, יוכח הדבר, הרי שהידוע בציבור, הטוען לתחולת החזקה, עשוי לזכות במחצית הזכויות בדירה.

לכאורה, בהעדר מגורים משותפים, נפסקת מערכת היחסים של "ידועים בציבור". מגורים משותפים וניהול משק בית משותף, מהווים גורמים מכריעים בהגדרת יחסים אלה.

לא! ידועים בציבור הם כאלה אשר ניהלו משק בית משותף,והתגוררו תחת קורת גג אחת. בנסיבות אלה, יש להניח שמערכת יחסים זו אינה נכנסת להגדרה של ידועים בציבור ועל כן אין לאישה זכויות כלשהן בירושת המנוח.

בהעדר הסכם בין ידועים בציבור, בענין הבטחת מגורים חלופיים, במקרה של פירוד ביניהם, אין חובה על הידוע בציבור להבטיח מגורים לזוגתו, אולם מסתמנת מגמה בפסיקה, של הכרה בזכויות ידועים בציבור זה כלפי זה למזונות ולמדור.

כן! זוג המתגורר תחת קורת גג אחת ומנהל משק בית משותף, לאורך זמן, עשוי להחשב כידועים בציבור. לידועה בציבור יש זכויות ברכוש המשותף שנצבר במשך התקופה בה התנהלו היחסים, ואף זכות למזונות מבן זוגה.

לא! על מנת שתקום זכות לבן זוג ברכוש של בן הזוג האחר, במהלך מגורים משותפים, בני הזוג צריכים להכנס להגדרה של ידועים בציבור היינו, הם צריכים לנהל משק בית משותף ולנהל חיי משפחה היינו, מגורים משותפים, תרומה למאמץ לרכישת נכסים, וכוונה לשיתוף. גורם נוסף מכריע הוא משך הזמן של המגורים המשותפים. ככל שהזמן קצר כך נטל הראייה על הצד הטוען לקבלת זכויות, כבד יותר.

שני אלמנטים מהותיים מגבשים מערכת יחסים של "ידועים בציבור" והם : א. חיים תחת קורת גג אחת. ב. ניהול משק בית משותף. אם הזוג אינו מנהל משק בית משותף, או אין מגורים משותפים כי אז, לא מתקיימות הנסיבות מהן ניתן להסיק כי מדובר בידועים בציבור. יחד עם זאת, המבחן לקיומם של "ידועים בציבור" הוא סובייקטיבי וכל מקרה יבחן לגופו. 

כן! על פי דיני הירושה, ידוע בציבור שחי עם הנפטר ערב מותו, ואף אחד מהם לא היה נשוי לאחר, יחשב כבן זוגו כאילו היה נשוי לו, ובלבד שלא נעשתה צוואה ע"י הנפטר, אשר קובעת אחרת.

כן! בהעדר צוואה האומרת אחרת, בן זוג, ידוע בציבור, הנותר בחיים, זכאי לרשת את בן זוגו, ובלבד שמי מבני הזוג לא היה נשוי לאחר/ת, בשעת מות אחד מהם.

כן! התנאים בדבר מגורים משותפים וניהול משק בית משותף הינם תנאים הכרחיים ומצטברים להוכחת מערכת יחסים של ידועים בציבור. התנאי בדבר קיומו של חשבון בנק משותף, הנו תנאי אפשרי, אולם לא הכרחי.

יש לפנות למשטרה ולהביא את המידע בפניה על מנת שתחקור את הענין.

אם הידועה בציבור תורשע על כך שגרמה במתכוון למותו של בן זוגה, כי אז תיפסל זכותה לרשת אותו.

אם הנושים יצליחו להוכיח שבני זוג מנהלים אורח חיים של ידועים בציבור, אזי חובות שיצר אחד מבני הזוג עשויים לחול גם על משנהו. השותפות בחובות אינה אוטומטית, אלא תלויה, בהוכחת מהות היחסים ביניהם.

כן! ניתן לקבוע בהסכם, תנאי על פיו, כל אחד מבני הזוג, אשר הינם ידועים בציבור, ישא בלעדית בחובות אשר חלים עליו, והצד האחר, יהא פטור מחובות שכאלה.

כן! ניתן לקבוע בהסכם, תנאי על פיו, כל אחד מבני הזוג, אשר הינם ידועים בציבור, ישא בלעדית בחובות אשר חלים עליו, והצד האחר, יהא פטור מחובות שכאלה.

כן! ידועים בציבור המנהלים חיים משותפים, אמורים להיות שותפים בזכויות רכושיות אשר צברו במשך חייהם המשותפים. הזכויות השייכות לשותפו של בן הזוג, הידוע בציבור, אינן חלק מיחסי השיתוף בין בני הזוג. רכוש שהיה שייך לבן זוג מן התקופה שקדמה לתחילת החיים המשותפים איננו מהווה רכוש משותף.

הסכם ובכלל זה הסכם ממון ניתן לשינוי אך ורק אם יש הסכמה לשנותו. בהעדר הסכם לשינוי הסכם, ימשיך לחול ההסכם החתום.

יש לבחון איזה חלק משווי הדירה, היוותה היתרה לסילוק של ההלוואה, במועד תחילת הזוגיות בין הצדדים. את המחצית מתשלומי המשכנתא, אשר שולמה במהלך החיים המשותפים, ניתן לזקוף לזכות בן הזוג, אשר הדירה איננה רשומה על שמו.

התשובה תלויה במקורות המימון לרכישת הדירה. אם מדובר במשאבים משותפים או במשכנתא ששולמה במהלך תקופת יחסי בני הזוג, כי אז הדירה או חלק יחסי ממנה יהוו רכוש משותף.

כן! הגדרת "בן זוג", בחוק מיסוי מקרקעין ובתקנות מס רכישה כוללת גם ידועים בציבור.

כן! בן זוג ידוע בציבור, אשר קיבל בהעברה, ללא תמורה זכויות בנכס מקרקעין ממשנהו, עם פקיעת יחסיהם, יחוייב בשיעור מופחת של 1/3 ממס הרכישה הרגיל, כמקובל בהעברת זכויות בין קרובי משפחה מדרגה ראשונה.

כן! הרכישה תהא פטורה ממס הרכישה, בכפוף לכך שיוצג בפני רשויות המס פסק דין ו/או הסכם מאושר, לפיו הצדדים הינם ידועים בציבור.

כן! בני זוג אשר התגרשו ושבו לחיות תחת קורת גג משותפת, ומנהלים משק בית משותף, הינם ידועים בציבור, ועברם המשותף אף תומך בכך.

לא! אין כל מניעה שאדם, אשר איננו אזרח ישראל יתבע את זכויותיו כידוע בציבור.

את כספי ביטוח החיים עשוי לקבל מי שרשום, בפוליסת הביטוח, כמוטב. במידה ולא רשומים מוטבים, הרי שכספי הביטוח יחולקו בין היורשים החוקיים, דהיינו 2/3 לידועה בציבור, אם יוכר מעמדה, ו-1/3 לאחים של המנוח.

לא! ידועים בציבור הם בני זוג המקיימים מערכת יחסים המבוססת על חיי שיתוף מלאים, תחת קורת גג אחת וניהול משק בית משותף. הצהרה או תצהיר של אחד מבני הזוג על מעמד זה אינה מספקת, כדי להטיל חיובים כלשהם על משנהו, או כדי לזכות בהטבות כלשהן, עפ"י חוק או מאת מוסד כלשהו.

לא! מהות היחסים של ידועים בציבור נבחנת בכמה מישורים, כאשר מימד הזמן הוא אחד מהם, ועל כן, אף בתקופה קצרה, ניתן לכונן יחסים מחייבים ומשמעותיים, אשר עשויים להיחשב כיחסים של ידועים בציבור.

לא! רכוש אשר שייך לבן זוג מן התקופה שקדמה לזוגיות הנוכחית, איננו רכוש משותף ואיננו נמצא בסיכון, אם וכאשר בן הזוג השני נקלע לחובות.

התנאים בדבר מגורים משותפים וניהול משק בית משותף הינם תנאים הכרחיים ומצטברים להוכחת מערכת יחסים של ידועים בציבור. תנאי נוסף הוא, דבר קיומו של חשבון בנק משותף, והוא תנאי אפשרי, אולם לא הכרחי.

לא! העובדה שבני זוג הינם ידועים בציבור אינה גורמת להפיכת בן הזוג לשותף בדירה שהיתה שייכת, קודם לכן, לזוגתו. כמו כן, עריכת צוואה הדדית, אשר פניה, כלפי העתיד, ולאחר מיתה אינה גורעת זכויות מאחד או יוצרת זכויות לבן הזוג האחר, ואיננה מהווה הוכחה להקניית זכויות בהווה.

כן! מבחינת הרכוש - זוג נשוי לא יוכל לפעול לחלוקת רכוש משותף, הרשום על שם אחד מהם, בהעדר הסכמה, לפני פקיעת הנישואין. בעוד שידועים בציבור, יוכלו לעשות זאת בכל עת, ע"י הגשת תביעה לפס"ד הצהרתי לגבי רכוש משותף, הרשום על שם אחד מבני הזוג בלבד. מבחינת חיוב מזונות - אישה יהודיה, זכותה למזונות נובעת מהנישואין, בעוד שידועה בציבור חייבת להוכיח תחילה את הסטטוס שלה כידועה בציבור. ידועים בציבור, רשאים בכל עת להיפרד ולהינשא לאחרים, בעוד שבני זוג נשואים צריכים על מנת להתגרש עילה לגירושין, ורק אז אם תוכח העילה לגירושין יוכלו לזכות בגט ולהינשא לאחרים. העובדה שאין ילדים אינה מוסיפה או גורעת או יוצרת זכויות בין זוג נשוי לזוג ידועים בציבור.

המאפיינים של המעמד של ידועים בציבור התגבשו בעיקר בפסיקת בתי המשפט, אולם לא נמנתה ביניהם תקופת מינימום, אשר מהווה תנאי מינימום להכרה במערכת יחסים מעין זו.