ראיות

אין תשובה חד משמעית. ככלל, בחוק לתיקון דיני הראיות(הגנת ילדים), התשט"ו-1955, נאמר כי : " אין מעידים ילד על עבירה המנויה בתוספת, שנעשתה בגופו, או בנוכחותו, או שהוא חשוד בעשייתה ואין מקבלים כראיה הודעתו של ילד על עבירה כאמור, אלא ברשות חוקר ילדים.". יצויין כי החוק הנ"ל חל גם על הליכים אזרחיים. כלומר, הקלטה של קטין ע"י אמו של הקטין אינה קבילה, משום שנערכה בניגוד להוראות החוק.   עפ"י החוק  תיעוד חקירה של ילד, ייערך אך ורק ע"י חוקר ילדים, אשר בקיא בזיהוי האינדיקציות בעדות הילד, אם אכן אירע דבר מה, ואם לאו. אולם עפ"י חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995, רשאי ביהמ"ש לסטות מסדרי דין ומדיני ראיות, לפיכך, בכל מקרה, ידון בימ"ש, לפי נסיבותיו, ויחליט לכאן או לכאן.

לא! אלא אם כן בית המשפט יתיר לו במפורש לעשות זאת.

כן! העדות היחידה יכולה להיות עדותו של התובע או של הנתבע, אך על פי פקודת הראיות, אם בית המשפט מבסס את פסק דינו על עדות יחידה, ואין סיוע לאותה עדות, עליו לנמק בפסק דינו או בהחלטתו, מדוע הוא החליט לעשות זאת

לא! בהליכים על פי החוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א - 1991, לא חלות ההגבלות הכלולות בפקודת הראיות, השוללות מקרובי משפחה מדרגה ראשונה, את הכשרות להעיד נגד בן משפחתם

כן! בהליכים אזרחיים, צדדים יכולים להסכים להיבדק בפוליגרף בעניין שבמחלוקת, ויכולים להסכים שבית המשפט יכריע בסכסוך שביניהם, על פי תוצאות הבדיקה, שיתקבלו על ידו כראיה. ההסכמה חייבת להיות מפורשת, הן באשר לעצם עשיית הבדיקה, והן באשר להצגת התוצאות בפני בית המשפט

כן! גם אם משנהו אינו מודע לכך שהשיחה איתו מוקלטת!

לא!

התנאים הם: (1) תקינות מכשיר ההקלטה, ופעולתו התקינה במהלך ההקלטה, באופן שמאפשר קליטת הדברים שנאמרו; (2) מבצע ההקלטה מיומן; (3) ההקלטה נכונה ומהימנה; (4) לא נעשו שינויים בסרט ההקלטה, בצורת הוספות או השמטות; (5) ניתן לזהות בבירור את קולות הדוברים; (6) הדברים שנאמרו בשיחה שהוקלטה נמסרו מרצונו הטוב של הדובר, ללא כפיה וללא פיתוי.

כאשר עדותו של עד מלאה בסתירות, תהיה לכך השפעה שלילית על מהימנותו, דבר אשר פועל נגד הצד שהביאו למתן עדות.

כן! הדבר אפשרי בכפוף לתנאים מסוימים.

כן! אדם המעורב בהליכים משפטיים, בין אם כבעל דין, ובין אם כעד מטעם אחד מבעלי הדין, רשאי למסור עדות בכתב בחו"ל, בפני דיפלומט ישראלי או בפני קונסול ישראלי, או יכול לקבל את אישורו של אחד מהם, לאחר נתינת עדותו, על פי דין מקום מתן העדות.

כן! ניתן להשתמש בבית משפט בישראל בתעודה רפואית ובחוות דעת רפואית של מומחה, שנכתבו בחו"ל, בתנאי שהן מלוות באישור הולם של דיפלומט ישראלי בחו"ל או של קונסול ישראלי בחו"ל, בעניין המקוריות של החתימה, ובעניין כפיפותו של נותן התעודה/חוות הדעת להליכים פליליים על פי דין המקום, אם אין הוא דובר אמת.

כן! אבל חסיון חלקי. עורך דין יכול לחשוף מידע לגבי דברים טכניים, כמו זהות הלקוח שלו, סוג השירות שעליו הוסכם, שכר הטרחה שעליו הוסכם, אך אין הוא חייב למסור ראיות בבית משפט, בנוגע לדברים שנאמרו לו ע"י לקוחו, או בנוגע למסמכים שנמסרו לו ע"י לקוחו, ואשר קשורים לשירות המקצועי שהוא מספק.

כן! הלקוח הוא אשר רשאי להחליט לוותר על החסיון ולהתיר לעורך דינו לגלות מידע.

כן! מידע על כוונת הלקוח לבצע פשע.

לא! כהן דת, כמו כומר, אשר על פי דתו ואמונתו הוא מנוע מלגלות מידע שנמסר לו בסוד, אינו חייב למסור עדות על דבר שנאמר לו במהלך וידוי. כהן הדת הוא בעל החסיון והוא גם הנהנה מן החסיון. רק כהן הדת יכול להחליט, אם לגלות את הדברים, שנאמרו לו במהלך הוידוי.

לא! יש חסיון מלא על דברים שנאמרו לרב, אבל הוא יכול להחליט לוותר על החסיון.

לא! פסיכולוג אינו חייב למסור עדות בבית המשפט, בנוגע לאדם שנזקק לשירותיו המקצועיים, כאשר היתה הבנה בין הפסיכולוג לבין המטופל, שהדברים שהמטופל אומר לפסיכולוג, יישמרו ע"י הפסיכולוג בסוד. המטופל הוא בעל החסיון, ורק המטופל זכאי לוותר על החסיון. הפסיכולוג הוא הנהנה מן החסיון.

לא! כאשר בית המשפט ממנה פסיכולוג, כדי שהפסיכולוג יערוך חוות דעת בנוגע לבני משפחה מסוימת, למשל, בנוגע למסוגלות ההורית של כל אחד מן ההורים, אזי מידע שמגיע לידיעת הפסיכולוג בתוקף המינוי והתפקיד שהוא קיבל מביהמ"ש, אינו אמור להיות חסוי.

כן! רופא אינו חייב למסור עדות בבית משפט אודות מטופל, כאשר המידע בעניינו של המטופל נמסר לרופא ע"י המטופל, מתוך אמון שהרופא ישמור אותו בסוד. ואולם, עצם העובדה שאדם ביקר אצל רופא, ומחיר הטיפול, אינם מהווים מידע חסוי, אם מדובר בנתונים רלבנטיים. האדם השולט בגילוי המידע הרפואי או בהסתרתו, הוא המטופל, ובמקרים מסוימים עדיף לו להורות לרופא לגלות את המידע הרפואי.

לא! לא ניתן לקבל צו נגד אדם אשר איננו צד למשפט ולא צורף אל התביעה להמציא דפי חשבון מחשבונו הפרטי. אולם, ניתן לצרף הורה של אחד הצדדים כצד לתביעה, אם יש מידע כי כספים הוברחו לחשבון הבנק שלו.

כן ! בית המשפט למשפחה פטור מכללים פורמליים של דיני ראיות, וזאת בהתאם להוראות חוק בית המשפט לענייני משפחה,התשנ"ה-1995 ,ולכן ביהמ"ש עשוי לקבל כל ראיה הנראית לו ,לצורך קידום הטיפול בתיק , אף אם איננה קבילה בבית משפט אחר .