גירושים אזרחיים

ברזיל אינה חתומה על אמנת האג, משנת 1961,אשר מסדירה הכרה אוטמטית של מסמכים ,אשר קיבלו אישור וחותמת "אפוסטיל",כך שיתכן שמשרד הפנים בישראל יסרב להכיר באופן אדמיניסטרטיבי בפסק דין של גירושים מברזיל. כמו כן, אין וודאות שמשרד הפנים בישראל יסכים לקבל אישור נוטריוני מברזיל, במקום חותמת "אפוסטיל" .והיה אם משרד הפנים יערים קשיים,אזי יידרש הליך שיפוטי,בבית המשפט לעניני משפחה,בישראל,להכרת בפסק הדין הזר לגירושים. בסוף ההליך ,בימ"ש ייתן הוראות למשרד הפנים,בענין רישום שינוי המעמד האישי שלך.

כן! ניתן להתגרש בהסכמה, אך באמצעות בית דין רבני בישראל, למרות שהתחתנתם בנישואין אזרחיים בחו"ל. מפני ששניכם יהודים הדין העברי ,הדתי,חל עליכם בענייני המעמד האישי שלכם.לבית דין רבני יש סמכות יחודית ,בנושא גירושין בין יהודים ,אשר גרים בארץ,או שיש להם זיקה לישראל,או שנישאו בחו"ל,בלי קשר לסוג טקס הנישואין. הסכמה הדדית מהווה עילה לגירושין,לפי הדין העברי. לאחר שיינתן פסק דין לגירושין, ע"י ביה"ד,ויוסדר גט בין הצדדים,ניתן לפעול להכרה של הגירושין, בקנדה. העובדה שלא דיווחתם על הנישואים למשרד הפנים אינה פוטרת אתכם מלהתגרש בישראל.
ויותר מזה,גם אם תתגרשו,רק בקנדה,אף על פי כן,עליכם להתגרש, גם בבי"ד רבני,משום שאחרת תהיו,מבחינת הדת היהודית,עדיין נשואים (וזאת למרות שהדת היהודית אינה מכירה בנישואים אזרחיים). כלומר,אם לא תתגרשו בישראל, ולא יסודר גט לחומרא (למען הסר ספק),אזי אתם עלולים להסתכן בעבירת ביגמיה בעתיד,ואף להסתבך בנושא ממזרות,בעתיד.

כן! אפשר לנהל את הגירושים האזרחיים שלכם בישראל, בהליך שקרוי התרת נישואין ,למרות שכל אחד מבני הזוג מצוי במדינה אחרת . הסכמה הדדית להתגרש מהווה עילה להתרת נישואין,עפ"י החוק בישראל.
ניתן להתגרש באמצעות עורך דין ישראלי מנוסה ,והפרוצדורה מתנהלת במסגרת הגשת בקשה משותפת להתרת נישואין, באמצעות יפויי כח ,אשר ייחתמו בפני קונסול ישראלי או נוטריון ,בכל מדינה.כביטוי להסכמה להתגרש ייערך וייחתם הסכם להתרת נישואין .יוכנו תצהירים מתאימים, ע"י עורך הדין ,וגם הם יהיו חתומים ומאושרים בחו"ל,בצורה נכונה,על מנת שיתקבלו ע"י בימ"ש בארץ. משרדנו מטפל בנושאים בעלי אופי בינלאומי,בין מדינתי או בין דתי,כדוגמת מקרה שלכם

כן ! אפשר לבצע,ללא דחוי, את הליך התרת הנישואין (גירושים אזרחיים),בשלומותו בישראל,ללא הגבלות כלשהן. הסכמה להתגרש מהווה עילה להתרת נישואין,עפ"י החוק בישראל. בישראל לא חלים התנאים המיקדמיים,אשר מצויים בחוק הגרמני. משרדנו מטפל בנושאים בעלי אופי בינלאומי,בין מדינתי או בין דתי,כדוגמת מקרה זה.

כן ! הואיל ושני בני הזוג ,הינם בני דתות שונות,ניתן לנהל את הליך הגירושים בבימ"ש בישראל,באמצעות הגשת תביעה להתרת נישואים (גירושין אזרחיים בישראל) עפ"י חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), התשכ"ט-1969.במידה ויש הסכמה בין בני הזוג הרי,שהסכמה זו יכולה לשמש עילת גירושים .הבעל יצטרך להודיע על כך לביהמ"ש באופן שיניח את דעת ביהמ"ש ואם ביהמ"ש יקבע שהוא מהווה את הערכאה שיש לה את השיפוט בעניין התרת הנישואין ,אזי ביהמ"ש יהיה מוסמך להתיר את נישואי הצדדים ,וליתן פסק דין לגירושים. לעומת זאת ,באם הבעל איננו בהישג יד או מסרב להתגרש או ימנע מלהגיש כתב הגנה כנגד תביעת האשה, אזי על האשה להגיש בביהמ"ש חוות דעת של מומחה לעניין הדין הזר (המשפט האנגלי), על מנת שביהמ"ש בישראל יוכל לבחון את עילות התרת הנישואין ,עפ"י דין מקום עריכת הנישואין(אנגליה), ובכפוף לכך יינתן פסק דין להתרת נישואין עפ"י המשפט האנגלי וע"י ביהמ"ש בישראל. ביהמ"ש בישראל, מוסמך לעשות זאת ופסק הדין יהיה תקף בישראל ובאמצעות הליך מתאים ניתן להביא להכרתו באנגליה.לשם ניהול הליך זה רצוי לפנות לעו"ד מיומן אשר מתמחה בנושא .

בעל שמאיים להפליל את אשתו,ומפעיל כלפיה סחטנות ,בניסיון למנוע ממנה לתבוע מזונות ממנו, מן הראוי לשקול להתגרש ממנו,בבחינת  "שומר נפשו ירחק מרע" .

בעקרון כן. חוק אכיפת פסקי חוץ, מציב מספר תנאים, אשר רק בהתקיימם יכיר ביהמ"ש בפסק דין שניתן בבית משפט בחו"ל. לחלופין , יש אפשרות להכרה לפי כללי המשפט הבין-לאומי כאשר לאחד מבני הזוג יש זיקה למדינה הזרה.

להלכה, לא! למעשה, כן! כבר קרה לא פעם שבתי דין רבניים פעלו בחוסר סמכות ונתנו פסקי דין לגירושין בעניינם של  בני זוג לא יהודים.

כן! פסקי דין אשר קובעים את המעמד האישי של אדם כ"גרוש" נרשמים במשרד הפנים, בהוראת בימ"ש או בי"ד רבני,  גם אם ניתנו בחוסר סמכות.

פסק הדין בטל מעיקרו והוא מחוסר תוקף.

בדרך של התרת נישואין, אשר הינה גירושין אזרחיים אשר מתנהלים בבימ"ש אזרחי.

בדרך של התרת נישואין, כלומר גירושין אזרחיים, הליך שמתנהל בבימ"ש למשפחה.

כן! אם יש ביניהם שיתוף פעולה והסכמה, יכולים בני הזוג להתגרש במדינה אשר בה הם נישאו זה לזה. בהתרת נישואין, אשר מתרחשת בישראל, בימ"ש נותן, בפסק הדין, הוראות למשרד הפנים, לרישום השינוי בסטטוס.

כן! אם יש ביניהם הסכמה ושיתוף פעולה, אז הם יכולים להתגרש במדינה אשר בה נישאו זה לזה.

ניתן לנהל את ההליך בארץ ולבקש במסגרתו, היתר מביה"ש להמציא את מסמכי התביעה בחו"ל ואף ניתן לבקש מבימ"ש לבצע "תחליף המצאה" בדרך של פירסום ההזמנה לדין, לנתבע, בעיתון יומי בעל תפוצה ארצית באותה מדינה. לאחר הפירסום ובהעדר תגובה מצד הבעל ולאחר הוכחת עילת גירושין, צפוי להינתן פסק דין בדבר התרת הנישואין.

עליהם להגיש ביחד או לחוד "בקשה לקביעת שיפוט בענין התרת נישואין", לסגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה ובכך להתחיל את הליכי התרת נישואיהם. רצוי להסתייע בעו"ד, לצורך זה.

אם אדם נשוי איננו יכול לממש את נישואיו,משום,שנמנע מאשתו להיכנס לישראל, אין עובדה זו,כשלעצמה ,מפקיעה את נישואיו.ניתן להתגרש בארץ במעמד צד אחד בגירושים אזרחיים.

לא! גיור קונסרבטיבי איננו נחשב ל"גיור כהלכה". הרישום בתעודת הזהות הינו אדמיניסטרטיבי בלבד, ואיננו ראיה לתוקף הרישום. התרת הנישואים תתבצע בהליך של גירושים אזרחיים.

אם נישואיו נרשמו במשרד הפנים, כי אז, עליו לפעול לשינוי המעמד האישי שלו, כתוצאה מגירושיו.

בישראל אמנם אי אפשר עדיין, להתחתן בנישואים אזרחיים, אולם ניתן להתגרש בגירושים אזרחיים. הליך זה מתאים לגירושין בין בני דתות שונות לרבות, גירושים ממחוסרי דת.

זוגות בני דתות מעורבות או כאשר אחד מבני הזוג הינו בן דת לא מוכרת בארץ או מחוסר דת.

למשל: הינדואיסטים;  נוצרים-פרוטסטנטים ; נוצרים-אנגליקנים ;

חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים) תשכ"ט - 1969  .

בני זוג יהודים, בני זוג מוסלמים, בני זוג דרוזים או בני זוג אשר הינם בני אחת העדות הנוצריות המוכרות, המקיימות בישראל בית דין דתי.

סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה מזמין ומקבל חוות דעת של בתי הדין הדתיים אליהם משתייכים בני הזוג, כדי לברר, האם גירושי בני הזוג נתונים לסמכותם והוא מחליט על סמך חוות הדעת.

יש להגיש בקשה להתרת נישואין לבית המשפט שנקבע כמוסמך.

רצוי ששני בני הזוג יגישו בקשה משותפת.

הסכמה הדדית. על פי החוק הדן בהתרת נישואין, הסכמה מהווה עילה מוכרת להתרת הנישואין.

העדר שיתוף פעולה או העדר הסכמה בין בני הזוג, ובעיקר דרישות של בתי דין של עדות נוצריות בענין תעודות טבילה או מסמכים מחו"ל.

כי בית הדין של הכנסיה הרומית-קתולית מקפיד ביותר בנושא מסמכים ותיעוד, ודורש תעודות טבילה, שהשגתן או השגת עותקים מהן כרוכה בפניה לכנסיות בחו"ל, שלעיתים כבר לא קיימות.

עלול להתרחש מצב, אשר בו הצד שמעוניין להתגרש נתקל בהתנגדות בן זוגו, נדרש להגיש חוות דעת של מומחה, לדין הזר של מקום עריכת הנישואין, להוכחת עילות הגירושין, של המשפט הזר,משום שהמשפט בארץ נערך עפ"י הדין הזר שטעון הוכחה.

כן! תתכן האפשרות למנות לצד הרלבנטי, אפוטרופוס לדין והוא יכול להביע, בתוקף תפקידו, הסכמה לסיום קשר הנישואין. אפשרות אחרת היא, שמצבו של בן הזוג הפגוע מהווה עילה מספקת לסיום קשר הנישואין, על פי דין המדינה שבה בני הזוג נישאו.

התאריך הרלבנטי לבחינת ההשתייכות הדתית, לצורך סיום קשר נישואין, הוא תאריך הנישואין. הדת הרלבנטית היא זו שאליה השתייך במועד עריכת הנישואין.

כן! אם יש ביניהם שיתוף פעולה והסכמה, יכולים בני הזוג להתגרש במדינה אשר בה הם נישאו זה לזה. בהתרת נישואין, אשר מתרחשת בישראל, בימ"ש נותן, בפסק הדין, הוראות למשרד הפנים, לרישום השינוי בסטטוס.

ניתן לנהל את ההליך בארץ ולבקש במסגרתו, היתר מביה"ש להמציא את מסמכי התביעה בחו"ל ואף ניתן לבקש מבימ"ש לבצע "תחליף המצאה" בדרך של פירסום ההזמנה לדין, לנתבע, בעיתון יומי בעל תפוצה ארצית באותה מדינה. לאחר הפירסום ובהעדר תגובה מצד הבעל ולאחר הוכחת עילת גירושין, צפוי להינתן פסק דין בדבר התרת הנישואין.

לא! גיור קונסרבטיבי איננו נחשב ל"גיור כהלכה". הרישום בתעודת הזהות הינו אדמיניסטרטיבי בלבד, ואיננו ראיה לתוקף הרישום. התרת הנישואים תתבצע בהליך של גירושים אזרחיים.

אם בני הזוג ישתפו פעולה, אזי הם יוכלו לפעול ביחד להתרת נישואיהם, אולם זאת רק במדינה בה נערכו נישואיהם, ולא בישראל.

כן! ניתן להגיש את הבקשה ולנהל תיק להתרת נישואין בארץ, אף אם אחד הצדדים אינו נוכח בישראל.

הדין שיחול הוא דין מקום עריכת הנישואין. ניתן לנהל בישראל את תביעת הגירושין במסגרת הליך של התרת נישואין, על אף שהתרת הנישואין תיעשה על פי הדין הזר.

פסק הדין לגירושין, שניתן ע"י בית דין דתי נוצרי, בישראל, יש להביא בפני בימ"ש בקפריסין במסגרת הליך של הכרה בפסק חוץ. אם פסק הדין יזכה להכרה, אזי הגירושים יהיו תקפים.

לא! יש להבחין בין אישור שנותן ביהמ"ש להסכם להתרת נישואין , לבין מתן תוקף להתרת הנישואין באמצעות פסק דין ע"י ביהמ"ש . האישור הראשון, עיקרו הסכם, והאישור השני, עיקרו התרת הנישואין , ואין האחד דומה למשנהו. למה הדבר דומה? להבדל בין אישור הסכם גירושין לבין סידור הגט, ולפיכך בעת אישור ההסכם ,עדיין לא התרחשו התרת הנישואין או הגירושין , בהתאמה. יש להדגיש , כי בשלב אישור ההסכם ,מביעים הצדדים הסכמה להתיר נישואיהם, בלבד . ורק כאשר ניתן פסק דין להתרת הנישואין ,רק אז הצדדים גרושים, ורשאים להתחתן פעם נוספת.

כן ! שניים שהתחתנו במדינה מסויימת ,יכולים להתגרש באותה מדינה. אולם בהנחה ששיתוף הפעולה שקיים לקראת נישואין, איננו שורר לקראת גירושין, הרי שיותר קל , יותר נוח , ויותר זול להתגרש בישראל , גם אם הנישואין לא נרשמו במשרד הפנים.

כן ! (כפי הנראה ) הואיל והנכם בני דתות שונות, והואיל והתחתנתם בחו"ל ,והואיל והתרת הנישואין שלכם תתבצע ע"י בית משפט בישראל, עפ"י דין מקום עריכת הנישואין ,לפיכך יש לבדוק בחוק של המדינה ,אשר בה נערכו הנישואין,האם אלימות של בן זוג כלפי משנהו ,מוכרת כעילת גירושין ,בדין הזר. בדרך כלל, אלימות או משבר בלתי הפיך או פירוד סופי בין בני זוג מהווים ,בשיטות משפט רבות ,עילות גירושין מוכרות.

כן! בהליך של התרת נישואין, אין הכרח בנוכחות פיזית של בן הזוג. ניתן באמצעות יפוי כח לייצג את בן הזוג השוהה בחו"ל ולבטא הסכמה, בשמו, להתגרש. כמו כן ניתן להתגרש מבן זוג השוהה בחו"ל, גם בהעדר הסכמה ממנו, ובלבד שכל מסמכי התביעה יגיעו אליו, למקום הימצאו, ובלבד שתוכח עילת תביעה לפי דין מקום עריכת הנישואין.

לא! לבית דין רבני יש סמכות עניינית לדון בענייני גירושין של בני זוג, אך ורק כאשר שניהם יהודים.

דרך משפטית לסיום נישואין לפי הדין האזרחי, כלומר "גירושים אזרחיים", בהבדל מגירושין דתיים. הליכי גירושים אזרחיים מתנהלים בביהמ"ש למשפחה.