גירושין

כן! יש מצבים אשר בהם גם לבן אדם לא יציב יש כשרות משפטית "להסכים" להתגרש מרצונו החופשי,וזהו תנאי הכרחי ,על מנת שהגירושין יהיו תקפים.

הליך גירושין של בני זוג יהודים, יתקיים בבית דין רבני,בישראל,למרות שהם התחתנו בנישואים אזרחיים ,בחו"ל.אם ישנה הסכמה לגירושין בין בני הזוג,ניתן להגיש בקשה משותפת לגירושין,אשר מקצרת ומייעלת את ההליך.במידה ואין הסכמה ההליך נפתח באמצעות הגשת תביעה לגירושין,ולאחר הגשת התביעה יתנהל תיק גירושין בפני ביה"ד. לאחר סידור הגט ביה"ד מודיע למשרד הפנים על שינוי הסטטוס של בני הזוג,וע"י כך ישונה הרישום הקודם ממעמד של נשוי/ נשואה,למעמד אישי של גרוש/גרושה,בהתאמה.

כן! אין כל חובה משפטית לתרגם מסמכים מעברית לשפה אחרת ,כאשר הם נמסרים בישראל.הנחת היסוד היא כי אדם ,אשר נפתח נגדו הליך ,ונמסרה לו תביעה ,והוא איננו מבין את תוכנה בגלל קשיי שפה ,ייצור קשר עם עורך דין ,אשר מבין את שפתו ,בנוסף לעברית,ויוכל באמצעותו ללמוד על מהות התביעה ותוכנה .

לא! הנישואין בטלים מלכתחילה ומעיקרם, משום שהאישה איננה יהודיה.

יתכן שכן.  אם המצב של אין אונות הינו בלתי הפיך ולא ניתן לפתרון באמצעות טיפול רפואי או פסיכולוגי, אזי בעיית אין אונות מהווה עילה לגירושין.

כן! בנסיבות מסויימות רצונו של בעל לעזוב את ישראל בלי כל הצדקה עשוי להוות עילת גירושין, לאשתו.

כן. אלימות פיזית של בעל היא עילת גירושין, אבל הכרחי להוכיח אותה באמצעות ראיות.

כן! התמכרות לסמים קשים עשויה להוות עילת גירושין.

כן! אם בני הזוג נשואים לפחות 10 שנים ללא ילדים, והאישה בריאה ורוצה ילדים, ולעומת זאת הוכח שבעלה איננו יכול להפרות אותה.

לא בהכרח. גם אם אצל גבר מתגלה ספירת זרע נמוכה, עדיין ניתן לעיתים להפיק ממנו תאי זרע ולהפרות באמצעותם את האשה.

כן! בית הדין יכול לחייב בעל לתת גט לאשתו, משום שהוא איננו מקיים את חובתו לספק את "עונתה", לפי הדין העברי.

לא! אין קיזוז חטאים.

לא! משום שהיא איננה יכולה להשתתף בהליך הגירושין שדורש הבנה, והסכמה אבל הוא יכול לקבל היתר לשאת אישה שניה על פני אישתו, מבית הדין.

כן! אם ההתנהגות שלה תוכח בבית הדין. אבל אם הוא מוחל לאשתו על התנהגותה וממשיך להיות איתה, הוא איננו רשאי להשתמש בזה, לאחר מכן, כעילת גירושין.

כן! אם היא אוכלת טריפות ואיננה שומרת כשרות, התנהגות זו מהווה עילה לגירושין.

כן! חילול שבת הוא עילה לגירושין, בתנאי שהבעל בעצמו שומר שבת.

אין זה חד-משמעי. רצונה של אישה לעזוב את ישראל כנגד רצונו של הבעל, עשויה להוות עילה לגירושין, אם בית הדין יחליט שאין היא מוצדקת, בנסיבות המקרה.

גם אם אין יחסים אינטימיים עם גבר זר, הרי שהתנהגותה של האישה מצביעה על חשד לכך, מה שקרוי בדין העברי "מעשי כיעור", והדבר עלול להוות עילה לגירושין . בפועל בית הדין מזהיר את האישה או ממליץ להתגרש אבל לא מחייב בגירושין.

כן! אם מוגשת תביעת גירושין לבית דין רבני, אליה מצורפים ענייני החזקת ילדים, ענייני מזונות וענייני הרכוש המשותף.

ניתן לבקש הוצאת צווי הגבלה, כגון צו עיכוב יציאה מן הארץ, איסור החזקה או חידוש של דרכון או של רשיון נהיגה, איסור שימוש בצ'קים ובחשבון בנק, וכן שימוש באמצעי קיצוני כגון מאסר. 

כן!

לא!

כן! באמצעות עתירה לפסק דין הצהרתי, בדבר היות הנישואין בטלים ומחוסרי תוקף.

בבית דין רבני.

רצוי להתגרש בשתי המדינות בהן נערכו טקסי הנישואין. אפשר להגיש בקשה לגירושין בבית דין רבני בארץ, גם אם הצד השני גר בחו"ל. לגבי גירושים אזרחיים בחו"ל יש לנהל זאת לפי דין מקום עריכתם.

באמצעות שליח אשר יקבל מהבעל את הגט וימסור אותו לאישה. ניתן גם להביא את הבעל מבית הסוהר לבית הדין, לשם סידור הגט.

האישה, יכולה למנות שליח מטעמה שיקבל את הגט עבורה, בבית הדין.

קריאת שמות או חקירת שמות, או בירור שמות, הינה הליך שמתרחש לפני סידור הגט, ומטרתו לקבל פרטים מדוייקים לצורך הזיהוי של בני הזוג. השמות של הצדדים, כולל הכינויים, ושמות הורי הצדדים חייבים להיכלל ולהיכתב באופן מדוייק, כדי לייחד את הגט וכדי שלא תתרחש טעות בכתיבת הגט, אשר עלולה לפסול את הגט.

לאחר שהגט עצמו מוכן ונחתם ע"י שני עדים כשרים, הוא אמור להימסר מידיו של הבעל לידיה של האישה, ואז כאשר האישה מגביהה את הגט ועושה בו קניין, הגט גמור.

בית הדין רשאי, על פי בקשת הצד התובע, לצוות על ירידה לנכסים ולזכויות רכושיות של הנתבע ולהגביל את חופש התנועה שלו, מעבר לגבולות לישראל, באמצעות צו לעיכוב יציאתו מן הארץ.

ייתכן שכן, בתנאי שתצליח להוכיח בבית הדין, שהמחלה חשוכת המרפא היתה קיימת לפני הנישואין, ובעלה הסתיר ממנה את דבר קיומה.

כן! למעט במקרים של אלימות קיצונית מוכחת.

לא !

לא! במצב זה בית הדין יכול רק להמליץ לה להתגרש, אבל אי אפשר לחייב אותה להתגרש מבעלה.

לא! טענות בעניין משמורת הן עצמאיות, ואין לתת להן משקל בהכרעה בעניין גירושין.

לא בהכרח. חיוב בגט, זהו צעד קיצוני וקשה להניח שכנגד חשדו של בעל, הוא יחוייב במתן גט , גם לנוכח פגיעה שכזו בכבוד אישתו.

כאשר בין בני זוג לא מתקיימת עילת גירושין מובהקת ובני הזוג חיים בנפרד, מסתפק ביה"ד בהמלצחה להתגרש.

כן! נישואין אזרחיים דינם מחוסרי תוקף לפי הדין העברי ולכן בנסיבות מיוחדות יכול ביה"ד להכריז על אשה כפנויה.

לא ! אין מצב של גירושין ללא הסכמה וללא מתן גט ע"י הבעל.

לא ! דרושים ראיות נוספות לביסוס עדות היחיד כנגדה.

כן ! אם בית הדין ישתכנע מאמיתות דבריהם.

רצוי ללכת לטיפול זוגי כדי לבחור באמצעותו את הדרך הנכונה לנקוט.

כן ! הסכמה הדדית להתגרש מהווה סיבה מספקת.

הוכחות כתובות, מוקלטות ,מצולמות, או עדי ראיה.

ניתן לפנות ללשכת הסיוע המשפטי, אשר הינה גוף שהוקם ע"י משרד המשפטים, במטרה להעניק שירותים משפטיים, בחינם, למעוטי יכולת, במימון ממשלתי.

מגישים תביעת גירושין לבית הדין הרבני, אם אין הסכמה להתגרש של הצד השני או מגישים בקשה משותפת לגירושין, אם יש הסכמה הדדית.

ניתן להתיר את הנישואין באמצעות גירושים אזרחיים. תהליך זה מתנהל בבימ"ש למשפחה.

חתימה על הסכם גירושין במשרדו של עו"ד, אינה יכולה להוות תחליף לאישור ההסכם בבימ"ש. בלעדי אישור ביהמ"ש, אין להסכם תוקף משפטי מחייב.

כן! בדרך כלל המושגים "זינתה תחת בעלה", "נואפת", משרכת דרכיה", מתייחסים לבגידת אשה בבעלה, עם גבר זר. מעשה ניאוף של אשה נשואה עם גבר זר הנו בלתי נסלח ובלתי הפיך. יחסים שקיימה אשה נשואה עם רעותה מהווים עילת גירושין, אולם יתכן שהתנהגותה עשויה להיסלח ולהימחל.

כן! משום שמדובר בטקס דתי ומשום שבבי"ד רבני נהוג לחבוש כיפה, בעת דיונים או הליכים שמתנהלים שם.

בעל שמעונין להתגרש מאשתו יכול להגיש תביעת גירושין, לתאר בה את קורות המשבר שפרץ בין בני הזוג, ולפרט בה את עילות הגירושין.

ניתן לחתום על יפוי כוח נוטריוני, אשר מסמיך, אדם קרוב, לפעול בעניניו של מייפה הכח. ניתן גם להסמיך עו"ד ע"י חתימה על יפוי כח בפני קונסול ישראל בחו"ל.

כן! בעל מתחייב בכתובה לזון ולפרנס את אשתו ואם הוא לא מקיים חובות אלה, אזי מחדלו מהווה עילה לגירושין.

כן! הזכות לתבוע גירושין אינה נגזרת מתביעת מזונות בבימ"ש או מביטולה.

לא! עדות של בני משפחה מדרגה ראשונה לא תתקבל בבי"ד רבני.

כן! אולם על האשה לתבוע גירושין ובמסגרת זו לתבוע את כתובתה, וביה"ד צריך להכיר בצידקת טענותיה.

ניתן להגיש תביעת גירושין בבית דין רבני ובמסגרתה לעתור בענין חינוך הילדים. ביה"ד ישמע את תגובת האם ויכריע במחלוקת.

כן! בית הדין עשוי להתרות באישה לחדול מהתנהגותה הנפסדת, ואם היא תתמיד בהתנהגותה במשך 12 חודשים, עשוי בית הדין להכריז עליה "כמורדת" ולחייב אותה לקבל גט.

החיוב לשלם לאשה את כתובתה אינו תלוי במשך זמן הנישואין. על מנת שבעל יהא חייב לאשה את כתובתה על האשה לתבוע ממנו את כתובתה במסגרת תביעתה לגירושין, ועל ביה"ד להיעתר לתביעתה.

כן! במקרה שבו נרשמה דירה, שנתקבלה במתנה, כדירה משותפת, כי אז במקרה של גירושין, היא תחולק בהתאם לרישום, בין בני הזוג.

כן! ביה"ד עשוי לחייב בעל לשלם לאישה את כתובתה, אם האישה תוכיח שהוא בגד בה ונקט כלפיה באלימות ובאם היא תוכיח כי היא, מבחינת התנהגותה, זכאית לקבל את כתובתה.

יש לפנות לבית הדין הרבני האזורי, המצוי באזור מגוריכם, ולברר זאת שם. יש להצטייד, לצורך זה, בתעודת זהות. 

כן! לבית הדין הרבני בישראל יש שלוחות בחו"ל, אשר פועלות כבתי דין לגיטין. בבי"ד לגיטין בחו"ל יכול להכתב הגט ואפשר למוסרו לשליח הולכה, מטעם הבעל, אשר ימסור אותו לאשה או לשליח קבלה, מטעם האשה, אשר יקבל את הגט למענה ובמקומה.

כל עוד אין לאשה עילה שבדין,לחייב את הבעל ,בגירושין,רשאי הוא לסרה להתגרש.אם הבעל חוייב בפסק דין לתת גט לאשתו והוא מסרב,אזי ניתן לכפות עליו לתת גט, עד כדי מאסר.הבעל עלול לשבת במאסר,עד שיסכים לתת גט.

כן!ניתן להתגרש בהסכמה ולהותיר את העניינים השנויים במחלוקת להכרעה,לאחר הגירושין.

כן!גם אם הבעל לא ערך שטר כתובה, הרי שהוא עשוי להיות מחוייב לשלם לאשתו, בעת הגירושין, את סכום המינימום ל"עיקר כתובה", שנקבע מדרבנן וכיום, אמור להקבע ע"י ביה"ד הרבני.

תוספת כתובה" הוא סכום שרשאי הבעל להוסיף על "עיקר כתובה". ברם, אם לפי מנהג המקום נהוג להוסיף "תוספת כתובה", כי אז המנהג מחייב את הבעל להוסיף "תוספת כתובה", על "עיקר כתובה".

 לא ! דין "תוספת כתובה" הוא לרוב כדין "עיקר כתובה". אין הכרח לכתוב סכומי עיקר ותוספת כתובה בנפרד, וניתן לכתוב סכום כללי, בצירוף של שניהם.

שני סוגי נימוקים: א. סיבות אובייקטיביות, הקשורות בבעל, כגון: 1. אי אפשר לחיות עימו חיי אישות, למשל אם הוא סובל ממחלה מדבקת.   2. אינו מסוגל להוליד ילדים3. אינו מסוגל לקיים חובת עונה. ב. נימוקים הכרוכים בהתנהגות הבעל: 1. מסרב לקיים חובת עונה. 2. מסרב לתת לה מזונות. 3. מתנהג עם האישה שלא כדין- נוהג באלימות פיזית או מילולית, או גורם לאשה במזיד, לעבור על הוראות הדת.

כן! נשלחת הזמנה לעד, עם דרישה להופיע בביה"ד, כדי להעיד. המנעות של העד מלהופיע בביה"ד עלולה לגרום לכך שביה"ד יוציא כנגדו צו הבאה, על מנת לאכוף את התייצבותו להעיד.

ביה"ד נוהג לדרוש מן העד לאמר את האמת, ואף להזהיר אותו. כי אם לא יאמר את האמת, הוא עלול להענש בעונשים הקבועים בחוק.

ניתן להגיש תביעה לשלום בית בתגובה לתביעת גירושין. כמו כן ניתן להגיש כתב הגנה כנגד תביעת הגירושין ולטעון במסגרתו, כי לא מתקיימות עילות גירושין, יחד עם נסיון לטעון כנגד הנטען בתביעת הגירושין.

ניתן לפנות לבנק בהצעה לפצל את החוב לשני חשבונות של כל אחד מבני הזוג, באופן שכל אחד מהם ישא בלעדית בחלק יחסי של החוב כלפי הבנק. בדרך כלל בנקים יסרבו להצעה מעין זו, כי עדיפה לבנק הערבות ההדדית של בעלי החשבון, זה כלפי זה והחיוב שלהם ביחד ולחוד.

כן! ובלבד ששני בני הזוג מסכימים להתגרש. במצב שכזה תירשם הסכמתם להתגרש בפרוטוקול הדיון, והם יתבקשו לחתום על גבי הפרוטוקול ולהגביה כלי הכתיבה, כאקט של קנין.

לא! ללא כל קשר עם הליך הגירושין, אין לבעל זכות לאלץ את אשתו לבצע הפלה.

טענת אשה שבעלה "מאוס עליה" עומדת בסתירה להסכמתה לקיום יחסי אישות אתו ועלולה לגרום לדחיית תביעתה.

לא! מעשה ההטרדה ע"י צד שלישי כלפי האשה איננו מהווה עילה לגירושין, וביתר שאת, לאחר שאירע לפני שנים ולאחר שהבעל המשיך לחיות עם האישה, ונהג כמי ש"סבר וקיבל".

התנהגותה של אשה נשואה ויהודיה, שנרשמת באתר הכרויות באינטרנט, עשויה להיחשב כ"מעשה כיעור", אשר מהווה עילה לגירושין. "מעשי כיעור" מהווים התנהגות של האשה המצדיקה, בעיני ביה"ד, את החשד שזנתה תחת בעלה, על אף שאין עדים לכך.

מבחינת הבנק נותן ההלוואה, הרי שאם ההלוואה נלקחה ע"ש הבעל בלבד, רק הוא ישא בחובות כלפי הבנק. לעומת זאת, מבחינת יחסי הממון של הבעל והאישה, בינם לבין עצמם, הרי במידה והאישה זכאית לזכויות בעסק, הרי שהיא גם נושאת בחובות. יחד עם זאת, אם החובות נוצרו שלא בידיעת האישה והסכמתה או כדי לפגוע בזכויותיה, אלא באופן חד צדדי, כי אז האישה עשויה להיות פטורה מחובות אלה.

כן! גירושין בהסכמה. בהעדר הסכמה, יש להוכיח עילות גירושין, ולנהל משפט גירושין מייגע.

כן! לאחר שמוגשת תביעה לגירושין, חלה חובה להזמין את הנתבע/ת לדין. כמו כן חלה חובה למסור לנתבע/ת את כתב התביעה, כדי לאפשר לו/לה להתגונן.

כן! קיום קשר טלפוני, בלתי פוסק בין אשה נשואה לגבר אחר מהווה בסיס לחשד כי מתנהלים ביניהם יחסים אינטימיים, ומהווה עילה לגירושין.

כן! קיום קשר עם גברים מעורר חשד כי מתנהלת מערכת יחסים בין אותה אשה לבין  אחר/ים .חשד ל"מעשי כיעור" מהווה עילה לגירושין.

כן! קשר ידידותי של אשה נשואה עם גבר אחר, עלול לעורר חשד ליחסים אינטימיים ומהווה עילה לגירושין, אם כי לא עד כדי חיוב בגט.

לא! אישה נשואה, הנמצאת בהליכי גירושין, באם תתרועע עם גבר זר, עלולה לאבד את זכותה למזונות.

לא! תביעת גירושין מוגשת אך ורק לבית הדין הרבני, אשר לו סמכות יחודית לדון בתביעת גירושין בין יהודים.

כן! בית הדין ידון בתביעת הגירושין, אך אם אין הסכמה של שני הצדדים, לסמכות בית הדין בנושא מזונות הילדים, ידון בנושא זה בית המשפט לענייני משפחה, והוא גם ידון בתביעת האישה למזונות.

צפייה בסרטים פורנוגרפיים ובתמונות עירום עשויה להוות עילה לגירושין, ברם עילה זו לכעצמה, לא די בה כדי להשיג חיוב במתן גט.

בבית הדין הרבני יכול הבעל לרכז את מירב התביעות הכרוכות בגירושין, ובכך לחסוך הוצאות בהתדיינות בבית משפט לענייני משפחה. זאת ועוד ניהול נושא מזונות האשה בביה"ד, עשוי לחסום את דרכה של האשה מלתבוע מזונות בביהמ"ש. כמו כן בי"ד רבני נוהג לפסוק מזונות בסכומים נמוכים יותר בהשוואה לבימ"ש.

ביה"ד מרוכז יותר בעקרונות הדין הדתי, ונוטה פחות להתעמק בענייני מזונות, משמורת, הסדרי ראיה ורכוש.

במידה והראיות הן ישירות ומצביעות באופן חד משמעי, שאכן הבעל בוגד באשתו, כי אז הסיכוי שבית הדין יעתר לתביעת הגירושין גבוה.

הנסיון של בעל להכיר נשים אחרות, מהווה ראייה לכאורה, לכך שהוא משרך דרכיו. ברם, כדי להשיג חיוב בגט, יש להוכיח מעשה בפועל, פרט לשיחות טלפוניות.

עליה להגיש שלוש תביעות בגין מזונות, משמורת קטינים ורכוש, בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, ומוטב לעשות זאת באמצעות עורך דין, המתמחה בדיני משפחה.

לא! יש להמציא כתובה, כאשר האישה תובעת את כתובתה. יש להציג תעודת נישואין לצורך ולקראת סידור הגט. אם תעודת הנישואין אבדה או הועלמה ע"י אחד מבני הזוג, אזי ניתן לקבל העתק של תעודת הנישואין, ממשרדי הרבנות, אשר בהם נרשמו הצדדים לנישואין.

לא! לנוכח העובדה שהיה ידוע לבעל על מחלתה של האישה, או על המום שלה, ניתן לאמר עליו כי "סבר וקיבל" או כי מחל על טענה זו, אשר אילו היתה מוסתרת מפניו היתה עשויה לשמש עילת גירושין.

לכאורה, חיוב במזונות אינו אמצעי ענישה, אלא מזונות נקבעים על פי צרכים ורמת החיים אליה הורגלה האישה במהלך נישואיה. אף עפ"י כן, העובדה שבעל מתגורר עם אשה אחרת, עלולה להבאיש את ריחו בעיני ביה"ד ולהשפיע בעקיפין על החלטת ביה"ד, לחובתו.

ניתן לצמצם את הסיכון להתהוות מצב של סרבנות גט, באמצעות תביעה למתן צווי הגבלה דהיינו הטלת סנקציות אזרחיות, ע"י ביה"ד, על הצד המסרב לתת או לקבל גט. ניתן להגיש תביעה שכזו רק לאחר שניתן פסק דין לגירושין.

לא! על בני הזוג ו/או אחד מהם, להגיש בקשה בענין התרת נישואין, לסגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה, על מנת שיקבע לאיזה ערכאת שיפוט יש סמכות לדון בהתרת הנישואין.

בעל החפץ להתגרש, חייב להוכיח עילות גירושין המבוססות על התנהגות נפסדת של האישה, אשר מתבטאת באי קיום חובותיה הנובעים מן הנישואין ו/או על מומים שיש לאישה, כגון, עקרות.

לא! בעל איננו מקבל גט אלא נותן גט. אם האשה נמלטה לחו"ל, ומקום הימצאה איננו ידוע, אזי אין הבעל יכול לתת לאשתו גט, אולם הוא יכול להגיש תביעה למתן היתר לשאת אשה על פני אשתו, ובי"ד מוסמך, לאחר שיוודא כי האשה נעלמה וכי לא ניתן לאתרה, לתת היתר לבעל לשאת אשה אחרת. למעשה זהו חריג מותר, לכלל האוסר ביגמיה.

כן! בעל אשר חי עם אישה אחרת, נהג באלימות כלפי אשתו, סיבך אותה בחובות, עד כדי אובדן ביתם המשותף, עשוי להיות מחוייב בגט, לאחר שאותן עילות תוכחנה.

אם ביה"ד סבור שאין מקום או אין סיכוי להשכין שלום בית בין בני הזוג, אזי ביה"ד רשאי לדבר על ליבה של האשה או להבהיר לה שבנסיבות אלה מוטב להתגרש. דברים אלה עלולים להתפרש באופן סובייקטיבי, כהפעלת לחץ. דברים מעין אלה ודומיהם עשויים להתפרש כהפעלת לחץ, אולם הם נמצאים בתחום סמכותו והפעלת שיקול דעתו של ביה"ד.

עליו להגיש תביעה לגירושין בבית הדין הרבני, ולבסס את תביעתו על עילות גירושין המוכרות בדין. הסכם גירושין חתום, כשלעצמו, איננו מהווה עילת גירושין ואי אפשר לאכוף גירושין, עפ"י הסכם גירושין.

אם הבעל יודע על מעשה הבגידה של האשה וטוען שאין היא זכאית למזונות בשל כך, ומוכיח את טענותיו, אזי האשה, קרוב לוודאי לא תזכה במזונות. אם הבעל אינו יודע דבר על בגידת האשה, אזי לכאורה היא זכאית למזונות כל עוד היא נשואה, וכל עוד לא תישלל זכותה.

כן! אשה יכולה לתבוע גירושין, ולהשתמש בעילת התביעה הקרויה, "מאיס ליה", כלומר בטענה כי בעלה מאוס עליה, אולם ספק אם ביה"ד יחייב את הבעל לתת לה גט. חיוב בגט, ניתן במקרים חמורים. רק באמצעות "חיוב בגט" ניתן להכריח בעל לתת גט, משום שניסוח מרוכך יותר מהווה המלצה ולא חיוב.

לא! לא ניתן לבטל נישואין, רק בגלל שעברו מספר ימים מאז עריכתם. כמו כן, בהעדר עילה בי"ד לא יתן פסק דין לגירושין.

אשה יהודיה אשר איננה מקיימת, ואינה מתכוונת לקיים יחסי אישות עם בעלה, מפירה את אחת ההתחייבויות הבסיסיות, עליהן נשען מוסד הנישואין. אי קיום חובה מעין זו עלולה לגרום לאשה להיות מעין מורדת, ומהווה עילה לגירושין.

לאשה נבגדת אין זכויות מיוחדות, כפועל יוצא מבגידתו של בעלה, פרט לכך שהיא יכולה לתבוע ולקבל את כתובתה. לאשה נבגדת אין זכויות יתר ברכוש או למזונות.

בן זוג העוזב את ביתו מכל סיבה שהיא, זכויותיו הקנייניות אינן נפגעות בשל כך.

כן! בהתאם לחיובים אשר נוטל בעל, על עצמו על פי הכתובה, הוא חייב לדאוג ל"עונתה" של אשתו, ומשהדבר לא נעשה, מחדל זה עלול להוות עילה לגירושין.

כן! על פי ההלכה חל איסור על בני זוג, אשר התגרשו, לחיות יחד לאחר מתן הגט, ואם הם שבו לחיות יחד ואחד הצדדים יבקש לבטל את הגט, הוא יוכל לעשות זאת, טענתו תישמע והגירושין עלולים להתבטל.

כן! הסכמה להתגרש עשויה, גם כן להיות עילה לגירושין, אולם בהעדר הסכמה נדרשת עילת גירושין, על פי דין, ובהעדר עילה, בי"ד לא יורה על גירושין.

על הבעל להגיש תביעה לגירושין בישראל, לנהל את משפט הגירושין בישראל, ולהוכיח עילות על פי הדין לפיהן הוא זכאי לגט, ובד בבד להוכיח כי הוא פטור מחיובים כספיים כלפיה.

על האישה להגיש תביעה למשמורת על הילד. באשר לרכוש המשותף, הרי שהיא לא תוכל לגרום לקבלת הרכוש המשותף, בשל העובדה שהבעל בגד בה. הבית המשותף צפוי להתחלק בחלקים שווים בקירוב, בינה לבין הבעל.

לא! הערכאה המוסמכת לפסוק גירושין הוא בית הדין הרבני. יחד עם זאת, בני הזוג רשאים לערוך הסכם גירושין בפני בורר ו/או מגשר ולהגישו לאישור ומתן פסק דין לבית הדין הרבני.

לא! אף אם הוכח בפני בית הדין ע"י הבעל כי האישה נוהגת לקלל אותו ואת משפחתו, אין בכך כדי לשלול באופן אוטומטי את מזונותיה ולחייבה לגירושין, אלא אם כן, בית הדין התרה באישה, וחלפה תקופה של 12 חודשים, ולאחר שהיא לא חדלה מכך, רק אז תוכרז האישה כמורדת בבעלה, ובית הדין עשוי לשלול את מזונותיה ולחייב אותה לקבל גט פיטורין.

לא! בני זוג יהודים, אשר נישאו בנישואים אזרחיים, זקוקים בדרך כלל ל"גט מחומרא", אולם כאשר סידור גט ביניהם בלתי אפשרי, ניתן להפקיע את נישואיהם ע"י פס"ד, וללא עריכת גט.

כן! הסכם גירושין שקיבל תוקף של פס"ד בבימ"ש, מתייחס לכל נושא בין בני הזוג, פרט לענין הגירושין, אשר איננו בסמכות ביהמ"ש, אלא מצוי בסמכות יחודית של ביה"ד. כל עוד לא ניתן פס"ד לגירושין ע"י ביה"ד רשאי ביה"ד לנסות להשכין שלום בית בין בני הזוג.

כן! במידה ולאישה עילה טובה לגירושין, ולבעל אין הגנה, אשר עשוייה לשלול ממנה את כתובתה, הרי שבעת גירושין יתכן שהאישה תזכה בכתובתה. ובכל מקרה האשה זכאית למחצית הרכוש, אשר נצבר במהלך הנישואין.

האישה רשאית לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, ולהגיש תביעה למזונות אישה וקטינה ו/או תביעה למשמורת על הקטינה, ו/או תביעה לפירוק השיתוף ברכוש המשותף. בד בבד יכולה האשה להגיש תביעת גירושין לביה"ד הרבני האזורי בחיפה, אם יש לה עילה/עילות גירושין, על פי הדין העברי, לביסוס תביעתה.

לכאורה, בעל חייב במזונות אשתו במהלך תקופת נישואיהם. מתוך צרכיה השוטפים של האשה מפחיתים את הכנסותיה השוטפות. יש לתת את הדעת לכך שקיים קושי להוכיח את הטענה בדבר אי קיום יחסי אישות משום שמדובר בצינעת הפרט ובעניינים המצויים ב"חדרי חדרים". תביעה בענין החזר הוצאות בגין עריכת הנישואין היא נדירה מאד וסיכוייה נמוכים, וביתר שאת כאשר אשה עשויה להכחיש את טענות הבעל או לטעון לסיבות שבדין, המצדיקות את התנהגותה. הוא הדין באשר לתביעה להחזר מתנות.

לא! כאשר הבעל חוזר בו מהסכמתו לגירושין, שבאה לידי ביטוי בהסכם גירושין אשר קיבל תוקף של פסק דין, בבית המשפט לענייני משפחה, לא ניתן לחייב אותו בגירושין, על סמך ההסכמה שהובעה בהסכם. על האישה להגיש תביעה לגירושין לביה"ד הרבני, ולהוכיח עילה לגירושין. לעומת זאת, כדי למנוע מן הבעל את סיכול הסכם הממון, ניתן להגיש נגדו בביהמ"ש, תביעה לביטול ההסכם.

לא! אין מדיניות מוצהרת של הערמת קשיים על גירושין של כהן.

כן! יש להבחין בין הזכות של אישה לתבוע לבין סיכויי הצלחת תביעה. האישה רשאית להגיש תביעת גירושין ו/או מזונות מבעלה היהודי, אך הבעל עשוי להתגונן בטענה שהאישה מעין מורדת. טענה זו, אם תתקבל, עשויה לגרום לדחיית תביעת האישה למזונות ולגירושין.

לא! אם בעל חוזר בו מהסכמתו להתגרש אין לאישה ברירה, אלא להגיש תביעת גירושין ולהוכיח עילה לגירושין. רק אם תביעתה תימצא מבוססת, עשוי בית הדין לחייב את הבעל בגירושין. העובדה שהבעל חזר בו מהסכמתו איננה מבססת כשלעצמה, עילה לגירושין. נכון לאמר, למרבה הצער, כי ההסכמה להתגרש, היא דקלרטיבית (הצהרתית) בלבד, ואינה מחייבת מבחינה משפטית, וזאת משום שעל פי הדין העברי, החיוב וההכרח עלולים לפגום בתוקפו של גט, אשר צריך להינתן מרצון חופשי. 

לא! הליך הקראת שמות או בירור שמות, זהו שלב הכרחי לפני ביצוע הגט. הליך בירור זה נועד לוודא שהגט ניתן ע"י בעל מסויים ומזוהה לאשתו המסויימת. רק לאחר "חקירת שמות" מתבצע סידור הגט, באותו מועד או במועד מאוחר יותר.

תנאי הכרחי, להתחלת הליכים משפטים, בהליך של התרת נישואין הינו איתור כתובתו או מקום הימצאו של הבעל, לצורך שיגור המסמכים המשפטיים, הקשורים בהליכי הגירושין. כדי לברר אם הבעל נמצא בישראל, צריך לפנות למשרד הפנים ולקבל מסמך ממשטרת הגבולות, בדבר "פרטים על נוסע", ממנו ניתן ללמוד על כניסות ויציאות מן הארץ, בהתייחס לבעל הנעדר. אם יתברר שהבעל, נמצא בארץ, ניתן לבצע כלפיו "תחליף" מסירת מסמכים משפטיים, באמצעות פרסום בעתונות, באישור בימ"ש.

בי"ד רבני איננו מוסמך לבטל נישואין אזרחיים, אשר נערכו בין יהודים בחו"ל. אולם לתוצאה דומה ניתן להגיע ע"י הכרזה של ביה"ד, כי הצדדים פנויים, אולם דרך זו עדיין מותירה חשש ליצירת ספק "קידושין" ועל כן, למען הזהירות ביה"ד עשוי להורות על עריכת "גט לחומרא".

כן! העובדה שגבר יהודי, נשוי, המצוי בהליך גירושין, חי עם אישה אחרת, עשויה להיזקף לחובתו ע"י כך שתביעתו לגירושין עלולה להידחות. כמו כן, יתכן שיוטל עליו לשאת במזונות אשתו. לעומת זאת אם בי"ד ייעתר לתביעת הגירושין, הבעל עלול להיות מחוייב בתשלום כתובתה.

תיק גירושין נפתח בבית הדין הרבני, עם הגשת תביעה לגירושין. בתביעת הגירושין יש לתאר בתמצית את קורות בני הזוג, לפרט את נסיבות המשבר ולציין עילות גירושין. בתיק הגירושין צפויות להתנהל ישיבות בביה"ד, ואם במהלכן תוכחנה עילות גירושין, אזי בתום ההליך ביה"ד אמור להכריע בתביעה.

כן! הבעל רשאי בכל עת להגיש תביעת גירושין ברם, אם אין לו עילה מוצדקת לגירושין, הרי שתביעתו עלולה להידחות. אולם, עצם פתיחת ההליך עשויה לפתוח אפשרות לדיון בנושא הגירושין, אשר יכולה, בנסיבות מסויימות, להוביל את הצדדים להסכם גירושין, וגירושין בהסכמה.

כן! בנסיבות בהן תביעתה של האישה לגירושין נמצאה מוצדקת ואין עילה השוללת מן האשה את כתובתה, הרי שהאישה יכולה לתבוע את כתובתה.

כן! בעל שהתגרש וחזר לחיות עם אשתו לשעבר, עשוי להיחשב כ"מחזיר גרושתו". כמו כן, גבר אשר מכניס אשה להריון עשוי להיחשב, עפ"י הדין הדתי, כמי שמקדש אותה לאשה, ע"י בעילתה, משום שעפ"י הדין הדתי, אין אדם עושה בעילתו, "בעילת זנות". לפיכך, יתכן שבעל שחזר לחיות עם גרושתו והוליד ילד, כתוצאה מכך, ייאלץ לתת לה פעם נוספת גט, כדי להסיר חשש ממזרות.

אישה חסרת אמצעים המעוניינת לפתוח בהליכי גירושין ללא עו"ד פרטי, רשאית לפנות ללשכה לסיוע משפטי, על מנת לקבל מינוי לעו"ד אשר ייצג אותה במסגרת הליכי הגירושין.

לא! זכויותיה של האישה, לא יישללו ממנה רק מפני שהבעל טוען כי היא בגדה בו. טענות אלו טעונות הוכחה וודאית.

לא! בני הזוג, אשר מסכימים להתגרש, טוב יעשו, אם ינסחו הסכם גירושין ביניהם, בו יביעו את הסכמתם המשותפת לגירושין וכן יכללו את כל העניינים הכרוכים בנישואים והסדרתם. הסכם זה רצוי להגישו, תחילה, לבימ"ש לאישור ולמתן פס"ד ובדרך זו, להבטיח מניעת הערמת קשיים בגירושיהם, אשר מתבטאת בדרך כלל בשתדלנות, נסיונות להשכנת שלום בית וכיו"ב. 

לא! לנוכח העובדה שיש הסכמה לגירושין ולאור העובדה שהנישואין ארכו תקופה קצרה, אין זה סביר שבית הדין יחייב את הבעל בתשלום הכתובה.

האישה זכאית למדור שליו, ועל כן עליה להגיש תביעה למזונות עבורה ועבור שלושת הקטינים, ובמסגרתה לכלול גם עתירה למדור שקט. כמו כן עליה להגיש בקשה נפרדת לסעד זמני בענין ה"מדור השליו" ולבקש כי יינתן צו מניעה אשר יאסור על כניסת הבעל האלים הביתה.

לא! הכתובה מיועדת לסייע לאשה מבחינה כלכלית, לאחר גירושיה. יש להניח כי לאור העובדה שבני הזוג פרודים, תקופה כל כך ארוכה, בית הדין הרבני לא יפסוק לאישה את כתובתה. 

אישה יהודיה המעוניינת בגירושין, אשר בעלה מסרב לעשות כן, יכולה לפנות לבית המשפט ולהגיש תביעות בכל הנושאים הכרוכים בסיום מעשי של הנישואין לרבות, תביעה למזונות ילדים ואישה, משמורת קטינים, תביעה רכושית. יש להניח שההליכים שיתנהלו בבית המשפט עשויים לקדם את גירושי הצדדים, לנוכח החתירה המשפטית לסיומם, בד בבד עם התהליך הפסיכולוגי התומך בכך.

אין פרק זמן מוגדר לעגינות. כל זמן שהבעל איננו נותן גט לאשה ועומד בסירובו, האשה נותרת עגונה.

מומלץ לערוך הסכם גירושין הכולל התייחסות לנושאים כגון: חלוקת רכוש, משמורת, הסדרי ראייה, מזונות ילדים, ולהגיש בקשה לאישור ההסכם בביהמ"ש. לאחר מכן יש להגיש את ההסכם לביה"ד הרבני, על מנת שיינתן לו תוקף של פסק דין לגירושין, ואז ניתן לפתוח תיק עם בקשה לסידור גט.

לא! בג"צ קבע במפורש בפסק דין מחודש אפריל 2006, כי לאחר גירושין בין בני זוג, נגמרת מלאכתו והסתיימה סמכותו של בית הדין הרבני. במילים אחרות, אם מוגשת תביעה לאכיפת הסכם גירושין, שניתן לו תוקף של פסק דין, בבית הדין הרבני, אזי אין, לאחר הגירושין, סמכות לבית הדין הרבני לדון בהסכם, ו/או לפרש את ההסכם. כמו כן, בג"צ קבע כי גם הסכמה בין צדדים שמחלוקות ביניהם תתבררנה בבית דין רבני אינה מקנה לבית הדין הרבני סמכות.

אישה שהתגרשה או שהתאלמנה, אסור לה להתקדש פעם נוספת לפני עבור 90 יום נקיים מאז גירושיה או מות בעלה, וזאת "כדי להבחין בין זרעו של הראשון לבין זרעו של האחרון" יבמות מא' א'

ככלל, אישור הסכם גירושין, כפשוטו, תוצאתו עשויה להיות פסק דין לגירושין. פסק דין לגירושין איננו מתיישב עם שלום בית. ולכן ניתן לאשר בביה"ד (רצוי בביהמ"ש ) , הסכם ממון הכולל בחובו שתי אופציות של שלום בית או גירושין, ולקבוע בהסכם , תנאים להגשמתן והיה אם ייכשל הניסיון להשכין שלום בית , ובד בבד יסרב אחד הצדדים להתגרש, אזי נשאלת השאלה אם ההסכם צפה מצב זה עפ"י רוב ,ביה"ד רבני יימנע מלאשר הסכם גירושין , אשר מטיל חיובים או סנקציות , משום שאחרת הגט הנזכר בהסכם עלול להיות " גט מעושה" , או גט שניתן מאונס , והדבר עלול לשלול את תוקפו

אתה רשאי להגיש תביעה לשלום בית, או תביעת גירושין לביה"ד הרבני. כל אחת מן התביעות הללו תוכל לשמש פלטפורמה לבירור הטענות שלך ,כנגד התנהגותה של אשתך.

כן ! בי"ד רבני רשאי לחייב בעל לתת גט לאשה , אם הוא סובל מאין אונות (אימפוטנציה), כלומר ש"אין גבורתו גבורת אנשים". כמו כן בי"ד רשאי לחייב אישה לקבל גט אם היא סובלת מעקרות, וביתר שאת, לאחר שעברו, בלא הצלחה טיפולי פוריות.

לא ! סידור גט בין בני זוג יכול להתרחש, אך ורק, כאשר מתקיים מפגש רצונות בין הבעל,נותן הגט ,לבין האישה, מקבלת הגט. כאשר נותן הגט מעוניין לתיתו, אולם האישה מסרבת לקבלו, אזי בין אם אושר הסכם הגירושין ובין אם לאו,סידור הגט לא יכול להתבצע. העובדה שלבעל צפוי להיוולד ילד מאישה אחרת,אינה אמורה לסייע לו לזרז את סידור הגט בשום אופן , נהפוך הוא , ביה"ד אינו צפוי לגלות אהדה (מבחינת הדין העברי ) כלפי מעשה ניאוף של בן זוג.

כן ! עפ"י הדין העברי אסור ליהודי,אשר איננו ממזר ,לבוא בברית נישואין,עם אישה יהודיה, אשר הינה ממזרת. אולם למרות האיסור ההילכתי הנישואין תקפים,אך יש לשאוף להתרתם . ממזר או ממזרת מותרים להינשא לשכמותם, כלומר לממזרים או לגרים. יצויין כי צאצאיה של ממזרת יהיו ,לדורי דורות,ממזרים בין אם נישאה לממזר ,ובין אם נישאה ליהודי רגיל.

כן ! ניתן להבדיל בין הסכם גירושין לבין הסכם ממון. הסכם גירושין במובנו הרחב, יכול להתייחס, הן לנושא הגירושין ,והן לנושא הרכוש המשותף ,אולם הסכם גירושין, יכול במובן הצר, להתייחס לעניין הגירושין, ותו לא. ולפיכך ,לעיתים כאשר שוררת מחלוקת בין בני זוג ,בנושא הרכוש המשותף, רשאי ביה"ד לדחות את ההכרעה במחלוקת הרכושית ,לאחר סידור הגט, והוא יכול לסדר גט בין הצדדים, אך ורק על יסוד הסכמתם להתגרש זה מזה, על בסיס הסכם הגירושין,במובן הצר,כנ"ל .

ביהמ"ש איננו מוסמך לכפות על בעל ,את הישארותם דרך קבע ,של אשתו וילדיו, בדירת מגורי המשפחה,לאחר הגירושין ,ולסכל בכך את מכירתה. הבעל אמנם חייב לספק את מדורם של ילדיו ,אולם הדיור של ילדים ,איננו מחייב, בהכרח, את מגוריהם, דווקא, בדירת המשפחה.

ככלל, בית דין רבני או בית משפט אינם רשאים לחייב בעל ואשה יהודים לעבור בדיקת רקמות,לצורך הזיהוי הגנטי של צאצא שנולד להם במהלך נישואיהם.החלטת בית הדין בדבר עריכת בדיקת רקמות עלולה לפגוע בטובת קטין ,משום שתוצאתה עלולה להטיל עליו כתם של ממזרות .בנסיבות אלה רצוי לשקול להגיש ערעור על החלטת ביה"ד.

כן ! מתן גט וקבלת גט חייבים להתבצע, הן מצד הנותן, והן מצד המקבל, בהסכמה מלאה ובידיעה ברורה של מהות ומשמעות המעמד,בשעת הינתן הגט,וזאת כתנאי לתוקפו של הגט. יסוד ההסכמה, הינו תנאי מהותי, אשר בלעדיו אין, ובהעדרו מתרוקן הגט מתוקפו ומתוכנו ,גם אם ,למראית עין, הגט ניתן והתקבל. גט אשר יסוד ההסכמה נפגם או נעדר ממנו,הינו גט מעושה,והרי הוא בטל מעיקרו.

כן ! עפ"י הדין העברי במידה ויצליח הבעל להוכיח ,כי התנהגותה של האישה היתה בבחינת "מעשי כיעור " ,עלול ביה"ד לשלול את כל זכויותיה של האישה ,עפ"י הכתובה,ובכלל זה גם את זכותה למזונות. מדובר בהתנהגות נפסדת, אשר לפי ראות עיני בית הדין ,יש בה כדי להצדיק את החשד החמור ,שהיא "זינתה תחת בעלה". פרסום תמונתה של האישה באתר היכרויות ,אכן מחזק חשד מעין זה ,אולם אינו בגדר ראייה פוזיטיבית, אשר מעידה ,כי אכן היה "מעשה זנות", אשר יכול לבסס שלילת מזונות .

בני זוג ,יהודים ,אשר נישאו זה לזה ,בחופה וקידושין ,בין בישראל ובין בחו"ל, רשאים להתגרש במקום מושבם בחו"ל, ובלבד שבאותה מדינה יש בית דין לגיטין,אשר הוסמך ופועל מטעם הרבנות הראשית בישראל . בית דין לגיטין, אשר פועל בחו"ל איננו מוסמך לנהל משפטי גירושין, אלא רק לסדר גיטין, בהסכמה הדדית .כמו כן, בני זוג יהודים ,אשר מקום מושבם בחו"ל, רשאים לפתוח תיק גירושין בישראל, וזאת משום שסמכות בתי הדין הרבניים , מכוח חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין),התשי"ג-1953, הינה אקס-טריטוריאלית, דהיינו, חורגת מגבולות השיפוט של מדינת ישראל, וחלה על יהודים ,תהא אשר תהא נתינותם.

אישה יהודיה המעוניינת בגירושין, אשר בעלה מסרב לעשות כן, יכולה לפנות לבית המשפט ולהגיש תביעות בכל הנושאים הכרוכים בסיום מעשי של הנישואין לרבות, תביעה למזונות ילדים ואישה, משמורת קטינים, תביעה רכושית. יש להניח שההליכים שיתנהלו בבית המשפט עשויים לקדם את גירושי הצדדים, לנוכח החתירה המשפטית לסיומם, בד בבד עם התהליך הפסיכולוגי התומך בכך.

האישה יכולה לכפור בסמכות בית הדין הרבני, לדון בנושאים אשר נכרכו בתביעת הגירושין, וזאת במידה והיא הקדימה והגישה תביעות באותם נושאים, לפניו, בבית המשפט.

כן! לבית הדין הרבני בישראל יש שלוחות בחו"ל, אשר פועלות כבתי דין לגיטין. הגט יכול להיכתב בישראל ולהמסר לשליח הולכה, מטעם הבעל, אשר ימסור אותו לאשה או לשליח קבלה, מטעם האשה, אשר יקבל את הגט למענה ובמקומה, בבי"ד לגיטין בחו"ל, הסמוך ביותר למקום הימצאה.

אישה שהוכח כי בגדה בבעלה, עם גבר זר נשללים ממנה מזונותיה וכתובתה והיא מחוייבת בגירושין. לעומת זאת זכויותיה הקנייניות אינן נפגעות ואינן מושפעות, כלל וכלל מהתנהגותה.

כן! לבני זוג יהודים אשר נישאו בנישואים אזרחיים, מומלץ להתגרש גם כדמו"י, גם אם הנישואים לא נרשמו בישראל, וזאת בגלל שנישואים אזרחיים, למרות היותם חסרי תוקף עפ"י ההלכה, הינם "מעין קידושין", ולפיכך בהעדר גירושין כהלכה, עלולה להיווצר בעיית ממזרות.

כן! בעל שהתגרש וחזר לחיות עם אשתו לשעבר, עשוי להיחשב כ"מחזיר גרושתו". כמו כן, גבר אשר מכניס אשה להריון עשוי להיחשב, עפ"י הדין הדתי, כמי שמקדש אותה לאשה, ע"י בעילתה, משום שעפ"י הדין הדתי, אין אדם עושה בעילתו, "בעילת זנות". לפיכך, יתכן שבעל שחזר לחיות עם גרושתו והוליד ילד, כתוצאה מכך, ייאלץ לתת לה פעם נוספת גט, כדי להסיר חשש ממזרות.

לא! אישה יהודיה אשר נישאה בנישואין אזרחיים לגבר יהודי, אפילו התגרשה ממנו בגירושים אזרחיים, זקוקה היא לגט מבעלה, וכל עוד שלא התגרשה, היא עלולה להיחשב עפ"י הדין הדתי לאישה נשואה, למרות שבאופן פראדוכסלי, הדין הדתי איננו מכיר בנישואים אזרחיים ומתייחס אליהם כחסרי תוקף. הצורך בגירושין דתיים מיוסד על האינטרס להסיר חשש לממזרות בעתיד.

תנאי הכרחי, להתחלת הליכים משפטים, בהליך של התרת נישואין הינו איתור כתובתו או מקום הימצאו של הבעל, לצורך שיגור המסמכים המשפטיים, הקשורים בהליכי הגירושין. כדי לברר אם הבעל נמצא בישראל, צריך לפנות למשרד הפנים ולקבל מסמך ממשטרת הגבולות, בדבר "פרטים על נוסע", ממנו ניתן ללמוד על כניסות ויציאות מן הארץ, בהתייחס לבעל הנעדר. אם יתברר שהבעל, נמצא בארץ, ניתן לבצע כלפיו "תחליף" מסירת מסמכים משפטיים, באמצעות פרסום בעתונות, באישור בימ"ש.

כן! במידה ולאישה עילה טובה לגירושין, ולבעל אין הגנה, אשר עשוייה לשלול ממנה את כתובתה, הרי שבעת גירושין יתכן שהאישה תזכה בכתובתה. ובכל מקרה האשה זכאית למחצית הרכוש, אשר נצבר במהלך הנישואין.

לא! משהגישה האישה תביעה למזונות ולא הגישה לבית המשפט תביעות בנושא חלוקת הרכוש והחזקת ילדים, ולאחר שהבעל הגיש את התביעות לבית הדין הרבני, הרי שבית הדין מוסמך לדון בתביעות הבעל. 

כן! עקרונית גם בני זוג יהודים שנישאו בנישואים אזרחיים, זקוקים לגט מחמת הספק של היותם נשואים, וזאת כדי לשלול ספק קידושין, אשר עלול לגרום לממזרות. גם אם נערכו נישואים אזרחיים, אשר לא נרשמו, יש לסיימם באופן חוקי, וזאת כדי להימנע מלעבור עבירת ביגמיה, וכדי להימנע מחשש ממזרות, אשר עלול לדבוק בקטינים.

כן! על פי ההלכה חל איסור על בני זוג, אשר התגרשו, לחיות יחד לאחר מתן הגט, ואם הם שבו לחיות יחד ואחד הצדדים יבקש לבטל את הגט, הוא יוכל לעשות זאת, טענתו תישמע והגירושין עלולים להתבטל.

לכאורה, חיוב במזונות אינו אמצעי ענישה, אלא מזונות נקבעים על פי צרכים ורמת החיים אליה הורגלה האישה במהלך נישואיה. אף עפ"י כן, העובדה שבעל מתגורר עם אשה אחרת, עלולה להבאיש את ריחו בעיני ביה"ד ולהשפיע בעקיפין על החלטת ביה"ד, לחובתו.

לא! לנוכח העובדה שהיה ידוע לבעל על מחלתה של האישה, או על המום שלה, ניתן לאמר עליו כי "סבר וקיבל" או כי מחל על טענה זו, אשר אילו היתה מוסתרת מפניו היתה עשויה לשמש עילת גירושין.

בבית הדין הרבני יכול הבעל לרכז את מירב התביעות הכרוכות בגירושין, ובכך לחסוך הוצאות בהתדיינות בבית משפט לענייני משפחה. זאת ועוד ניהול נושא מזונות האשה בביה"ד, עשוי לחסום את דרכה של האשה מלתבוע מזונות בביהמ"ש. כמו כן בי"ד רבני נוהג לפסוק מזונות בסכומים נמוכים יותר בהשוואה לבימ"ש.

כן! קיום קשר טלפוני, בלתי פוסק בין אשה נשואה לגבר אחר מהווה בסיס לחשד כי מתנהלים ביניהם יחסים אינטימיים, ומהווה עילה לגירושין.

ניתן להגיש תביעה לשלום בית בתגובה לתביעת גירושין. כמו כן ניתן להגיש כתב הגנה כנגד תביעת הגירושין ולטעון במסגרתו, כי לא מתקיימות עילות גירושין, יחד עם נסיון לטעון כנגד הנטען בתביעת הגירושין.

שני סוגי נימוקים:

 א. סיבות אובייקטיביות, הקשורות בבעל, כגון:

1. אי אפשר לחיות עימו חיי אישות, למשל אם הוא סובל ממחלה מדבקת.
2. אינו מסוגל להוליד ילדים. 
3. אינו מסוגל לקיים חובת עונה. 

ב. נימוקים הכרוכים בהתנהגות הבעל:

1.  מסרב לקיים חובת עונה.
2.  מסרב לתת לה מזונות.
3.  מתנהג עם האישה שלא כדין- נוהג באלימות פיזית או מילולית, או גורם לאשה במזיד, לעבור על הוראות הדת.