זכויות חוקתיות

כן!אתה יכול לתת,הנחיות רפואיות מקדימות בכתב ,ביחס לטיפול רפואי עתידי,ולבחור אופציות לטיפול מתוך רשימה מפורשת של פעולות,וזאת בהתאם לחוק החולה הנוטה למות, התשס"ו- 2005,וזאת לאחר קבלת הסבר מתאים. יצויין,כי יש חופש ברירה, עד לגבול מסויים ,משום שהחוק מטיל איסור המתה במעשה,סיוע להתאבדות, והפסקת טיפול רפואי רצוף.

כן,במידה מסויימת! . חוק החולה הנוטה למות ,התשס"ו-2005, מאפשר לאדם ,מעל גיל 17 לתת הוראות בכתב, לגבי טיפול הרפואי שיקבל ,אם יסבול מבעיה רפואית חשוכת מרפא ,ותוחלת חייו הינה עד שישה חודשים. החוק מנסה למצוא את האיזון הראוי בין ערך קדושת החיים לבין חופש הרצון של אדם להשפיע על איכות חייו.

זכותו של ילד ,אשר נולד מתרומת זרע אנונימית ,להתחקות אחר מוצאו הביולוגי ,בהגיעו לגיל בגרות, ולדעת את ייחוסו וזהותו. בירור וגילוי מידע על לאום, שם, וייחוס משפחתי,עולה בקנה אחד עם האמנה הבין-לאומית בדבר זכויות הילד משנת 1989 .אולם, בישראל עדיין אין חקיקה אשר מאמצת את רוח האמנה. בפועל ,מנוהל מרשם רפואי מרכזי ,בלתי מזהה,של תרומות תאי רבייה, באופן שהרישום של התורם אינו מאפשר כל זיהוי,אך מציין פרטים ותכונות אישיות,לרבות מחלות תורשתיות .המרשם הרפואי משמש אך ורק לצרכים סטטיסטיים,לקביעת מדיניות או למחקר והמידע איננו נגיש לילד, בבגרותו.

הערת המערכת: בעקבות עתירה תקדימית אשר התקבלה בחו"ל, החלה להתפתח במדינות רבות בעולם מגמה המאפשרת, ומכירה בזכותו של ילד להתחקות אחר ייחוסו ומוצאו ,והוחלט במדינות מסויימות בארה"ב, ובאירופה לאפשר לילדים שנולדו באמצעות תרומת זרע ,לחשוף את זהות אבותיהם.גם בישראל מגמה זו באה לידי ביטוי לאחרונה .בצורת ,טופס הנחיות של כללים בדבר ניהולו של בנק זרע ,והנחיות לביצוע הזרעה מלאכותית, אשר פורסמו ע"י משרד הבריאות ונכנסו לתוקף ביוני 2008, המאפשר לראשונה ניהול וריכוז רשימת שמות תורמי הזרע ,ע"י מנהלי בנק הזרע המשמשים כנאמנים של בתי הדין הרבניים ובתיהמ"ש .עתירות דומות אשר הוגשו בעבר בישראל נדחו,אולם כיום עם שינוי המגמה של משרד הבריאות ,ובד בבד עם התפתחות הפסיקה, והחקיקה במדינות רבות בעולם יתכן שאם תוגש עתירה בסוגייה זו,היא תיבחן באור חדש.

כן! אלימות במשפחה מהווה פגיעה בזכות חוקתית, המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ועל מערכת המשפט חלה חובה להקפיד על הגנת זכות זו.

ככלל, לכל אדם יש זכות לצאת מישראל, ולכל אדם יש זכות להיכנס לישראל, אלא אם מוטלת הגבלה על זכות זו.

כן! לפיחוק יסוד:כבוד האדם וחירותו, אין לפגוע בקניינו של אדם.

הזכות להוריש הינה זכות קונסטיטוציונית או במילים אחרות זכות חוקתית.

לא! בישראל אין הליך של גירושין בין ילדים להורים.

לא! לא ניתן לשלול אזרחות מאדם, אך ורק משום שהוא משתייך לדת כלשהי.

כן! אין כל מניעה שאדם שנולד יהודי ימיר את דתו לדת הנוצרית או דת אחרת.

לא! יהודי, על אף שהוא חילוני, הוא משתייך לעדה הדתית היהודית. השתייכותו הדתית של אדם נקבעת ע"י הדת האוחזת בו ולא ע"י ההתייחסות הסובייקטיבית שלו או ע"י ההגדרה העצמית שלו.

בבתי הדין הרבניים בארץ יש מחלקה לגיור, ושם ניתן להגיש בקשה לגיור.

כן! אולם האזרחות הישראלית הינה סופו של תהליך מדורג וממושך, שתחילתו בהענקת מעמד של תושב זמני. גם הענקת מעמד של תושב זמני אינה בבחינת זכות מוקנית, והיא נתונה לשיקול דעת שר הפנים

על פי חוק השבות, יהודי העולה לארץ זכאי לכל הזכויות של עולה חדש על פי חוק, בין אם הוא נשוי ובין אם לאו.

לא! קיצבת שארים לא תישלל אלא כאשר האלמנה נישאת בשנית. מגורים משותפים עם בן זוג אין בהם כדי לשלול את הקצבה.

יש לערער על פסק הדין ולפרוש את כל טענותיו של בעל הדין בכתב הערעור.

ניתן להגיש בקשה לפסילת שופט, כאשר השופט נוהג בדרך של משוא פנים, או בדרך של איפה ואיפה, מעיר הערות או מבטא עמדות אישיות המבטאות דעה קדומה. בקשה לפסילת שופט מוגשת לשופט עצמו וערעור על החלטתו, מוגש אל נשיא ביהמ"ש העליון. לעיתים, רצוי להימנע מבקשה מעין זו, אשר יש לה חסרונות ויתרונות ולהמתין ולשקול הגשת ערעור על החלטות ביניים או להגישה בסוף ההליך המשפטי. 

נישואים בין אזרח ישראלי, לאזרחית זרה, עשויים לאפשר לבת הזוג להיכנס למסלול המדורג, אשר סופו בהתאזרחות ותחילתו במעמד של תושב זמני, אך הדבר תלוי בשיקול דעתו של שר הפנים.

לא! רק מאישה הנישאת מחדש נשללת קיצבת נפגעי איבה אך לא מילדיה שנולדו לה מנישואיה.

אדם ובכלל זה בעל, המאזין לשיחות, שמנהל אדם אחר, ובכלל זה אשתו, עם אחרים ובכלל זה גבר החשוד כמאהב שלה, מבצע האזנת סתר ומסתכן בביצוע עבירה פלילית.

ניתן להגיש עתירה מנהלית נגד שירות בתי הסוהר, לבית המשפט המחוזי. יש צורך להוכיח שהחלטה, בדבר הסירוב לאפשר ביקורי התייחדות היא בלתי סבירה באופן קיצוני, שרירותית או נגועה בחוסר תום לב, וכולי. התערבות של בית המשפט בנוהלי נציב שרות בתי הסוהר או בשיקולים של גורמים מקצועיים הממונים על שירות בתי הסוהר, מתרחשת במקרים נדירים . על החלטה בעתירה מנהלית, אשר מסרבת להתערב ניתן לבקש רשות ערעור, לבית משפט העליון.

כן ! חוק החולה הנוטה למות,התשס"ו-2005 ,מסדיר את דרכי הטיפול בחולה חשוך מרפא הנוטה למות .החוק מתיר לרופאים להימנע מלתת לחולה סופני , טיפול מאריך חיים, למחלתו חשוכת המרפא, בהתחשב ברצונו ,ובמידת סיבלו .עפ"י החוק הנך רשאי לתת בכתב ,הוראות מקדימות ,וליידע את קרוביך על רצונך.

לא ! הורהו של קטין חייב לספק לו קורת גג,כחלק בלתי נפרד ממזונותיו. אולם הורהו של בן בגיר אינו חייב ,מבחינה משפטית ,לספק את צורכי המגורים שלו. ולפיכך ,בעלך ואביה של הבת,בין אם היתה בתך ,ובין אם לאו.איננו יכול לכפות את מגוריה בדירתכם,עלייך ,כאשתו או כאמה הביולוגית או אמה החורגת של הבת. כמו כן, גם הבת אינה רשאית לכפות עצמה עלייך,ולאנוס את מגוריה בדירה עלייך,בניגוד לרצונך,ובניגוד להסכמתך. גם אילו בעלך ו/או בתו ייפנו בתביעה כנגדך לביהמ"ש, כדי להבטיח את מגורי הבת בדירתכם ,סיכויי התביעה קלושים למדי. לעומת זאת אם את תתבעי בביהמ"ש את סילוקה של הבת הבגירה,מדירתך,סיכוייך להצליח,גבוהים למדי,על אף שאת עלולה לשלם על כך בנישואייך.