ידועים בציבור

קרוב לוודאי שלא! חסר בפרשה זו, יסוד הכרחי בהגדרת המעמד של ידועה בציבור,והוא "חיי משפחה" או רכיב המגורים המשותפים. ביהמ"ש העליון קבע כי בהעדר מגורים משותפים, הקשר הוא "חיי פילגשות......... שבהם הגבר מקיים מאהבת או ידידה ........ להשגת סיפוק מיני .....ואולי גם מקלט למתן פורקן לנפשו מחיי נישואין בלתי מוצלחים ומדכאים......... איש המשמש לה פטרון וגומל חסדים ...".

כן!

באמצעות עריכת הסכם לחיי משפחה, אשר יכלול תנאים מפורשים בענין היחסים הכלכליים שיישררו ביניהם,במצב של זוגיות מתמשכת, ושיתוף,וגם במצב של פרידה.

עפ"י חוק הירושה לידועה בציבור יש זכות לקבל מזונות מן העיזבון של בן זוגה המנוח,בתנאי שלפני מותו היא חיה עמו תחת קורת גג אחת,וכי אף אחד מהם לא היה נשוי לאחר,בעת פטירת בן הזוג.אולם קודם כל עליה לתבוע,בביהמ"ש ולזכות להכרה במעמדה ,כידועה בציבור של המנוח.

הואיל ומחצית מן הדירה היתה שייכת לבת הזוג,מתקופת נישואיה הראשונים,והואיל והמחצית השנייה של הדירה נרכשה,באמצעות משכנתא,כ-6 שנים לפני תחילת תקופת החיים המשותפת עם בן הזוג הנוכחי,והואיל ותרומתו הכלכלית של בן הזוג הנוכחי היא מועטת,לפיכך יתכן שאם יחסי בני הזוג יישתרעו על פני תקופה קצרה,אזי לא יהיו לו זכויות כשלהן במחצית הדירה,אשר נרכשה ע"י בת הזוג. לעומת זאת,באם מערכת יחסי בני הזוג תהיה בת שנים רבות,אזי במהלך שנים אלה,עשוי בן הזוג ל"רכוש" זכויות בדירה ,כפועל יוצא מכך,שאת אורך התקופה,ניתן לראות כביטוי לכוונת שיתוף ברכוש בין בני הזוג.

בני זוג ,ידועים בציבור המבקשים לקבל הכרה במעמדם ,רשאים לערוך הסכם לחיים משותפים, ובו להצהיר על מעמדם,ולהסכים,כפועל יוצא מכך,לשאת בחובות ובזכויות,אשר עשויות או עלולות לנבוע ממנו . את ההסכם רצוי לערוך באמצעות עורך דין מיומן בנושא זה .ניתן ורצוי (אך לא הכרחי) להביא את ההסכם לאישור ביהמ"ש .הצהרתם של בני הזוג על מעמדם הינה עדות על חייהם המשותפים ומהווה הוכחה כשלעצמה .בעניין רישום המעמד האישי של ידועים בציבור,יצויין כי משרד הפנים אינו מאפשר רישום שכזה,בהעדר הוראת חוק,אשר מחייבת אותו לעשות כן.

לא! אישה אשר חיה עם גבר נשוי אינה נאסרת עליו, אלא אם היא נשואה, המקיימת מערכת יחסים עם גבר זר. במקרה זה, היא עלולה להיאסר על בעלה ועל בועלה, דהיינו הגבר עמו היא מקיימת יחסים מחוץ לנישואין.

לא! נישואין בין כהן לבין גרושה הינם נישואי איסור על פי ההלכה.

ילד אשר נולד מחוץ לנישואין לאישה יהודיה הנשואה כדת וכדין יהיה ממזר.

לא בהכרח. כדי להיחשב כידועים בציבור , יש להתגורר ביחד, לנהל משק בית משותף ולקיים עוד מאפיינים של זוגיות.

מגורים משותפים,משק בית משותף,חשבון בנק משותף ,בדרך כלל.

כן! בני זוג ידועים בציבור יכולים להיות פנויים או נשואים לאחרים.

יש לידועים בציבור זכויות אחד כלפי משנהו, לגבי רכוש וזכויות כספיות, שהם צברו במהלך תקופת הזוגיות שלהם, גם אם הרכוש נרשם על שם אחד מהם.

אין בשום חוק, שמתייחס לידועים בציבור, הגדרה של זמן מינימום.

המאפיינים של המעמד של ידועים בציבור התגבשו בעיקר בפסיקת בתי המשפט, אולם לא נמנתה ביניהם תקופת מינימום למערכת יחסים מעין זו.

כן! הסכם בין ידועים בציבור, אפשר לאשרו בבימ"ש, אולם בהעדר אישור כזה, דינו של ההסכם, כדין כל הסכם וחלים עליו דיני החוזים.

בני זוג שגרים ביחד בדירה שכורה עשויים להיחשב כידועים בציבור, למרות שבן הזוג עדיין איננו גרוש, אולם קנה המידה של מגורים משותפים איננו הקריטריון היחיד. כדי להיחשב כידועים בציבור, דרושים מאפיינים נוספים, כגון: ניהול משק בית משותף.

רצוי לחתום על הסכם לחיי משפחה, שמגדיר את הסטטוס ואופי היחסים ולאשר או בלי לאשר את ההסכם בבימ"ש. ניתן גם ליצור סטטוס, בהעדר הסכם, באמצעות יצירת מאפיינים ותכנים של זוגיות.

זכויות רכושיות, שיתוף בזכויות סוציאליות, זכות למזונות וזכויות בירושה.

בת זוג של אדם אשר להלכה, איננה נשואה לו, אולם בפועל היא ידועה בציבור כאישתו, כאשר הם חיים תחת קורת גג אחת, מנהלים משק בית משותף ואורח חיים אשר דומה בצורתו ובמהותו לאורח חייו של זוג נשוי.

לא! העדר מגורים משותפים והפיחות שחל ביחסי בני הזוג מחזקים את המסקנה, שאין מדובר בידועים בציבור.

כן ובתנאי שבימ"ש יכיר במעמדה כ"ידועה בציבור" ובתנאי שבן זוגה לא היה נשוי, בעת מותו.

כן ובתנאי שבימ"ש יכיר במעמדה כ"ידועה בציבור" ובתנאי שבן זוגה לא היה נשוי, בעת מותו.

יתכן שכן, אולם זאת בתנאי שהיא תצליח להוכיח בבימ"ש את המעמד של ידועה בצבור וגם תוכיח כוונת שיתוף.

כן! ובלבד שמי מבני הזוג, לא היה נשוי לאחר/ת, בעת מות הנפטר.

כן! ובלבד שמי מבני הזוג, לא היה נשוי לאחר/ת, בעת מות הנפטר.

מועד הפירוד ביניהם או מועד פטירתו של אחד מהם.

מועד הפירוד ביניהם או מועד פטירתו של אחד מהם.

לא! במירשם אוכלוסין מתנהל רישום של מעמד אישי, לפי שלושה סיווגים עיקריים: "רווק/ה", "גרוש/ה", "אלמן/ה".

לא! לבן זוג, ידוע בציבור, אין זכות לקבל אשרת עבודה, אשר נובעת מתוקף זוגיות זו. הענקת אשרת עבודה בארץ זהו ענין הנתון לשיקול דעת שר הפנים. לעומת זאת, בקשה להתאזרח יכולה להיות מוגשת, כפועל יוצא מנישואין, ולא מניהול אורח חיים של ידועים בציבור.

לא! אולם נישואין, עשויים להקל על השגת אשרת תושב זמני בישראל.

כן! ניתן לערוך הסכם לחיי משפחה בין בני הזוג, אשר בו רצוי להגדיר את מהות ותוכן היחסים כ"ידועים בציבור". בהסכם ניתן להסדיר את הזכויות והחובות הכלכליות של הצדדים, לרבות ענין הפנסיה.

משטר יחסי הממון בין ידועים בציבור יכול להיקבע בהסכם לחיי משפחה, שנערך ביניהם. בהסכם ניתן לקבוע איזה רכוש, בעבר, בהווה ובעתיד, ייחשב כרכוש משותף ואיזה רכוש לא ייכלל במסת הרכוש המשותף.

לא! קנה המידה העיקרי, שמאפיין אורח חיים של ידועים בציבור, הוא חיים תחת קורת גג אחת וניהול משק בית משותף.

כן! אולם עליו לערוך צוואה, להדיר מן העזבון את בת זוגו, ולהעדיף אדם אחר, אם רצונו בכך.

אין לידוע בציבור זכויות בדירה ששייכת לבת זוגו, נרכשה ומומנה על ידה, לפני שהחלו היחסים ביניהם. לידוע בציבור עשויות להיות זכויות בדירת בת זוגו, במקרה של פטירתה, ללא צוואה ובלבד שמי מבני הזוג לא היה נשוי, בעת הפטירה.

אמנם ידועה בציבור אינה זכאית למזונות, עפ"י דין, אולם ניתן לערוך הסכם לחיי משפחה בין בני הזוג, ובהסכם זה אפשר לקבוע את הזכויות והחובות זה כלפי זה, ואף להגדיר את היחסים הכלכליים, לרבות ענין המזונות.

כן! אשה נשואה איננה חייבת להוכיח את מעמדה, לצורך הכרה בזכויותיה, על פי חוק. לעומת זאת, אשה אשר חיה עם גבר, ללא נישואין וללא הסכם, חייבת להוכיח את מעמדה ואת מהות היחסים, כתנאי להכרה בזכויות רכושיות שנרכשו או הושגו במרוצת החיים המשותפים, ולא נרשמו על שמה.

כן! הדבר אפשרי, אם היא תצליח להוכיח את כוונת בן הזוג לצאת לחו"ל, לתקופה ממושכת ואם היציאה לחו"ל עלולה לסכל ביצוע של פס"ד.

לא! גבר ואשה יכולים, עדיין, להיחשב כידועים בציבור, גם כאשר הם מפסיקים לקיים ביניהם מערכת יחסים אינטימית, ואפילו חיים בחדרים נפרדים, אולם, קל יותר להוכיח את קיומו של סטטוס זה, כאשר שוררת ביניהם מערכת יחסים אינטימית.

לא! גבר או אשה יכולים להיחשב כידועים בציבור, גם אם אחד מהם מקיים מערכת יחסים אינטימית עם מישהו אחר.

ביטחון כלכלי רב יותר מעניקים , בסדר יורד, נישואין, לפי הדין העברי, לאחר מכן, נישואין אזרחיים, למטה מזה, ניהול אורח חיים כידועים בציבור, עם הסכם חתום ומאושר ע"י בימ"ש, אחר כך, חיים משותפים, כידועים בציבור עם הסכם חתום, ולבסוף בני זוג אשר חיים ביחד, ללא הסכם כתוב.

חזקת השיתוף בנכסים אינה חלה על הנכס המקורי, שהיה בבעלותה של בת הזוג לפני שבני הזוג הפכו לידועים בציבור. ואולם, חזקת השיתוף בנכסים עשויה לחול על השבחת הנכס והרחבתו ועל דמי השכירות הנובעים מהם.

לא!

ע"י עריכת הסכם לחיי משפחה. בני זוג רשאים וזכאים להחליט כי, לגבי נכס מסויים יחולו ביניהם שיעורי בעלות לא שיוויוניים, ולתת לכך ביטוי בהסכם.

כן! בימ"ש איננו מכריז, כדבר שבשיגרה, על ביטול הסכמים, אולם הדבר אפשרי, כיוצא מן הכלל.

לא! אם בני זוג יהודיים, אשר הינם כשרים להינשא, עפ"י הדין העברי, אך מעדיפים לא להינשא זה לזה, מביאים ילד לעולם, אזי הילד המשותף שלהם יהא ילד יהודי רגיל, ללא תג או תווית, של ממזרות.

האב בלבד חייב במזונות הילד המשותף, עד הגיעו לגיל 15. מגיל 15 ועד גיל בגרות, החיוב במזונות נעשה משותף לשני ההורים והשיעור שמוטל על כל הורה הוא ביחס להכנסותיו. המצב זהה לגבי ילד שנולד להורים יהודים ונשואים.

כאשר אחד מההורים הוא חסר דת, חל הדין האזרחי, על פיו נטל החיוב במזונות הקטין נופל על שני ההורים, לא רק על האב, על פי הכנסתו של כל אחד מהם ביחס לצרכי הילד. אם למשל, האם איננה עובדת והאב עובד, נטל המזונות ייפול עליו, אך אם האם עובדת, משכורתה תילקח בחשבון.

כאשר אחד מההורים הוא חסר דת, חל הדין האזרחי, על פיו נטל החיוב במזונות הקטין נופל על שני ההורים, לא רק על האב, על פי הכנסתו של כל אחד מהם ביחס לצרכי הילד. אם למשל, האם איננה עובדת והאב עובד, נטל המזונות ייפול עליו, אך אם האם עובדת, משכורתה תילקח בחשבון.

לא! אין הבדל בין זכויות ילד שנולד מחוץ לנישואין לבין זכויות ילד שנולד מנישואין. אין הבדל, גם, אם ילד נולד לידועים בציבור או כתוצאה מיחסים מזדמנים.

כן, על תנאי. ידועה בציבור, בתנאי שהוכיחה וזכתה להכרת ביהמ"ש במעמד זה, זכאית למזונות מהעיזבון של בן זוגה המנוח, בתנאי, שלפני מותו של בן הזוג, היא חיה עימו תחת קורת גג אחת, ובתנאי נוסף, שאף אחד מהם לא היה נשוי למישהו אחר, בעת פטירת בן/בת הזוג.

זכויות זהות לאשה נשואה, בתנאי שהיא תצליח להוכיח שהם ניהלו מערכת יחסים של ידועים בציבור, כגון: חיו ביחד, ניהלו משק בית משותף וכיו"ב, ובתנאי, שלא היה, מי מבני הזוג, בעת פטירת אחד מהם, נשוי למישהו אחר.

כן! ובלבד שיצליח להוכיח את מעמדו כידוע בציבור, ושאף אחד מבני הזוג הידועים בציבור, לא היה נשוי לאחר, במועד הפטירה.

כן! בת הזוג, הנותרת, זכאית לכל תגמול אשר מגיע לאלמנה, בתנאי שהיא תעמוד בכל דרישות החוק. היא תצטרך להוכיח את הסטאטוס שלה כידועה בציבור של המנוח, ויהא עליה להגיש תביעה לפסק דין הצהרתי, אשר מכריז עליה, כעל הידועה בציבור של המנוח.

לא! בהעדר רכוש ובהעדר כספים, אמנם יש זכויות משפטיות, אך הן ריקות מתוכן כלכלי.

כן! לאחר פטירת אחד מבני הזוג, משנהו, אשר התגורר עם המנוח, יוכר, כפי הנראה, כידוע בציבור, ומתוקף מעמדו זה הוא יורש זכויות בדירת המגורים, אלא אם ציווה המנוח אחרת. בנסיבות אלה, רצוי לערוך צוואה.   

לידוע בציבור זכות לתבוע רכוש שנצבר במהלך החיים המשותפים. לאחרונה ניתן פסק דין אשר חייב בן זוג לשלם מזונות לידועה בציבור. לידוע בציבור זכות לרשת את בן זוגו לאחר מותו, בתנאים מסוימים. יש לידוע בציבור זכויות בדומה לאלמן/ה, בתגמולי פנסיה ועוד.

אם בהסכם הפירוד בין בני הזוג, הוסדר והוסכם במפורש ענין המגורים של כל אחד מבני הזוג בנפרד, אזי יכול כל אחד מהם להלין בן זוג בדירתו, ופעולה של בן הזוג השני כדי למנוע זאת עשויה להיחשב כהתנהגות שלא בתום לב, למרות שהיא חוקית, לכאורה.

אם בני זוג מתגוררים ביחד, ללא נישואין, כי אז מתקיים לגביהם אחד הסממנים של ידועים בציבור. תשלום שכר דירה במשותף, מהווה סממן נוסף, אולם חייבים להתקיים מאפיינים נוספים, כגון ניהול משק בית משותף.

לא! ניהול משק בית משותף מהווה מרכיב הכרחי בהגדרת בני הזוג כידועים בציבור. 

שיתוף פעולה ומאמץ משותף במהלך החיים בצוותא, ותרומה כלכלית של כל אחד מבני הזוג, כפי יכולתו, למימון החיים המשותפים.

לא! אין עדיין רישום של בני זוג ידועים בציבור במרשם האוכלוסין.

לא! אין בהסכם לחיי משפחה שנערך בין ידועים בציבור, כדי להוסיף או לגרוע מסיכויי אחד מהם לקבל אזרחות.

עובדת קיומו של הסכם לחיים משותפים, אינה כשלעצמה, מוסיפה זכויות או חובות בין בני הזוג, אולם היא מהווה הוכחה לקיומה של מערכת היחסים השוררת בין בני הזוג.

כן! אם המעמד שלה כידועה בציבור הוכר קודם לכן.

לנוכח החיים המשותפים עשוי להיווצר מצב של "ספק קידושין" ועל כן, על פי הדין העברי, ידועים בציבור עשויים להיזקק ל"גט מחומרא" היינו, גט ללא צורך בהוכחת עילת גירושין.

כן! בין ידועים בציבור נוצרת שותפות ברכוש שנצבר במהלך החיים המשותפים. לאחר פטירה, הם זכאים לרשת זה את זה. בין ידועים בציבור קיים גם חיוב במזונות זה כלפי זה.

כן! אשתו וילדיו הם יורשיו החוקיים, בהעדר צוואה. לעומת זאת, אם בן הזוג יערוך צוואה, כי אז, יורשיו ייקבעו על פי הצוואה. ידוע בציבור איננו יכול, עפ"י החוק לרשת את בן זוגו הנשוי, בהעדר צוואה.

כן! אין כל מניעה לעשות הסכם לחיים משותפים, בין בני זוג שאחד מהם נשוי, ואין חשיבות לעובדה שמשנהו של בן הזוג הנשוי מתגורר בחו"ל.

כן! כל הכספים שנבעו ממאמץ משותף והתהוו במהלך החיים המשותפים, הינם כספים משותפים.

כן! ידועים בציבור הם בני זוג שחיים תחת קורת גג אחת, מנהלים משק בית משותף ושוררים ביניהם יחסי שיתוף. לעומת זאת, יחסים עם פילגש הם יחסים חשאיים, בדרך כלל, שאינם מחייבים, ולא מתקיימים בהם המאפיינים הנ"ל.

כן! בהעדר צוואה האומרת אחרת, בן זוג, ידוע בציבור, הנותר בחיים, זכאי לרשת את בן זוגו, ובלבד שמי מבני הזוג לא היה נשוי לאחר/ת, בשעת מות אחד מהם.

לא! ניהול חשבון משותף במקרה של ידועים בציבור הוא רק אינדיקציה אחת מיני כמה, להוכחת מעמד של ידועים בציבור. אם שאר הגורמים יצביעו על שיתוף, כי אז, אין בהעדר חשבון משותף, כדי למנוע ממעמד זה.

אין חובה לאשר הסכמים בין ידועים בציבור. הסכם פירוד בין ידועים בציבור תקף גם ללא אישור בית המשפט. ברם, אם ההסכם כולל, התייחסות למזונות הילדה, משמורת והסדרי ראייה, כי אז יש חובה לאשרו בבית המשפט, וללא אישור כזה, החלק המתייחס לילדה, יהא חסר תוקף משפטי.

לא! בני זוג החיים כידועים בציבור, עדיין לא זכו להכרה במעמדם, ואינם זכאים, בשל כך, להלוואה מוזלת, בתנאים מועדפים.

את כספי ביטוח החיים עשוי לקבל מי שרשום בפוליסת הביטוח כמוטב. במידה ולא רשומים מוטבים, הרי שכספי הביטוח יחולקו בין היורשים החוקיים, דהיינו מחצית לידועה בציבור ומחצית לילדי המנוח. לעומת זאת, כספי הפנסיה יועברו לידועה בציבור, משל כמו היתה אלמנת הנפטר.

על ידועים בציבור חלה "חזקת השיתוף", חזקה זו ניתנת לסתירה. על כן, הטוען לחזקת השיתוף, עליו להוכיח כי אכן חלה חזקה זו, היינו, שהנכס נרכש במאמץ משותף, או ממקורות הכנסה משותפים. אם אכן, יוכח הדבר, הרי שהידוע בציבור, הטוען לתחולת החזקה, עשוי לזכות במחצית הזכויות בדירה.

לכאורה, בהעדר מגורים משותפים, נפסקת מערכת היחסים של "ידועים בציבור". מגורים משותפים וניהול משק בית משותף, מהווים גורמים מכריעים בהגדרת יחסים אלה.

לא! ידועים בציבור הם כאלה אשר ניהלו משק בית משותף,והתגוררו תחת קורת גג אחת. בנסיבות אלה, יש להניח שמערכת יחסים זו אינה נכנסת להגדרה של ידועים בציבור ועל כן אין לאישה זכויות כלשהן בירושת המנוח.

בהעדר הסכם בין ידועים בציבור, בענין הבטחת מגורים חלופיים, במקרה של פירוד ביניהם, אין חובה על הידוע בציבור להבטיח מגורים לזוגתו, אולם מסתמנת מגמה בפסיקה, של הכרה בזכויות ידועים בציבור זה כלפי זה למזונות ולמדור.

כן! זוג המתגורר תחת קורת גג אחת ומנהל משק בית משותף, לאורך זמן, עשוי להחשב כידועים בציבור. לידועה בציבור יש זכויות ברכוש המשותף שנצבר במשך התקופה בה התנהלו היחסים, ואף זכות למזונות מבן זוגה.

לא! על מנת שתקום זכות לבן זוג ברכוש של בן הזוג האחר, במהלך מגורים משותפים, בני הזוג צריכים להכנס להגדרה של ידועים בציבור היינו, הם צריכים לנהל משק בית משותף ולנהל חיי משפחה היינו, מגורים משותפים, תרומה למאמץ לרכישת נכסים, וכוונה לשיתוף. גורם נוסף מכריע הוא משך הזמן של המגורים המשותפים. ככל שהזמן קצר כך נטל הראייה על הצד הטוען לקבלת זכויות, כבד יותר.

שני אלמנטים מהותיים מגבשים מערכת יחסים של "ידועים בציבור" והם : א. חיים תחת קורת גג אחת. ב. ניהול משק בית משותף. אם הזוג אינו מנהל משק בית משותף, או אין מגורים משותפים כי אז, לא מתקיימות הנסיבות מהן ניתן להסיק כי מדובר בידועים בציבור. יחד עם זאת, המבחן לקיומם של "ידועים בציבור" הוא סובייקטיבי וכל מקרה יבחן לגופו. 

כן! על פי דיני הירושה, ידוע בציבור שחי עם הנפטר ערב מותו, ואף אחד מהם לא היה נשוי לאחר, יחשב כבן זוגו כאילו היה נשוי לו, ובלבד שלא נעשתה צוואה ע"י הנפטר, אשר קובעת אחרת.

כן! בהעדר צוואה האומרת אחרת, בן זוג, ידוע בציבור, הנותר בחיים, זכאי לרשת את בן זוגו, ובלבד שמי מבני הזוג לא היה נשוי לאחר/ת, בשעת מות אחד מהם.

כן! התנאים בדבר מגורים משותפים וניהול משק בית משותף הינם תנאים הכרחיים ומצטברים להוכחת מערכת יחסים של ידועים בציבור. התנאי בדבר קיומו של חשבון בנק משותף, הנו תנאי אפשרי, אולם לא הכרחי.

יש לפנות למשטרה ולהביא את המידע בפניה על מנת שתחקור את הענין.

אם הידועה בציבור תורשע על כך שגרמה במתכוון למותו של בן זוגה, כי אז תיפסל זכותה לרשת אותו.

אם הנושים יצליחו להוכיח שבני זוג מנהלים אורח חיים של ידועים בציבור, אזי חובות שיצר אחד מבני הזוג עשויים לחול גם על משנהו. השותפות בחובות אינה אוטומטית, אלא תלויה, בהוכחת מהות היחסים ביניהם.

כן! ניתן לקבוע בהסכם, תנאי על פיו, כל אחד מבני הזוג, אשר הינם ידועים בציבור, ישא בלעדית בחובות אשר חלים עליו, והצד האחר, יהא פטור מחובות שכאלה.

כן! ניתן לקבוע בהסכם, תנאי על פיו, כל אחד מבני הזוג, אשר הינם ידועים בציבור, ישא בלעדית בחובות אשר חלים עליו, והצד האחר, יהא פטור מחובות שכאלה.

כן! ידועים בציבור המנהלים חיים משותפים, אמורים להיות שותפים בזכויות רכושיות אשר צברו במשך חייהם המשותפים. הזכויות השייכות לשותפו של בן הזוג, הידוע בציבור, אינן חלק מיחסי השיתוף בין בני הזוג. רכוש שהיה שייך לבן זוג מן התקופה שקדמה לתחילת החיים המשותפים איננו מהווה רכוש משותף.

הסכם ובכלל זה הסכם ממון ניתן לשינוי אך ורק אם יש הסכמה לשנותו. בהעדר הסכם לשינוי הסכם, ימשיך לחול ההסכם החתום.

יש לבחון איזה חלק משווי הדירה, היוותה היתרה לסילוק של ההלוואה, במועד תחילת הזוגיות בין הצדדים. את המחצית מתשלומי המשכנתא, אשר שולמה במהלך החיים המשותפים, ניתן לזקוף לזכות בן הזוג, אשר הדירה איננה רשומה על שמו.

התשובה תלויה במקורות המימון לרכישת הדירה. אם מדובר במשאבים משותפים או במשכנתא ששולמה במהלך תקופת יחסי בני הזוג, כי אז הדירה או חלק יחסי ממנה יהוו רכוש משותף.

כן! הגדרת "בן זוג", בחוק מיסוי מקרקעין ובתקנות מס רכישה כוללת גם ידועים בציבור.

כן! בן זוג ידוע בציבור, אשר קיבל בהעברה, ללא תמורה זכויות בנכס מקרקעין ממשנהו, עם פקיעת יחסיהם, יחוייב בשיעור מופחת של 1/3 ממס הרכישה הרגיל, כמקובל בהעברת זכויות בין קרובי משפחה מדרגה ראשונה.

כן! הרכישה תהא פטורה ממס הרכישה, בכפוף לכך שיוצג בפני רשויות המס פסק דין ו/או הסכם מאושר, לפיו הצדדים הינם ידועים בציבור.

כן! בני זוג אשר התגרשו ושבו לחיות תחת קורת גג משותפת, ומנהלים משק בית משותף, הינם ידועים בציבור, ועברם המשותף אף תומך בכך.

לא! אין כל מניעה שאדם, אשר איננו אזרח ישראל יתבע את זכויותיו כידוע בציבור.

את כספי ביטוח החיים עשוי לקבל מי שרשום, בפוליסת הביטוח, כמוטב. במידה ולא רשומים מוטבים, הרי שכספי הביטוח יחולקו בין היורשים החוקיים, דהיינו 2/3 לידועה בציבור, אם יוכר מעמדה, ו-1/3 לאחים של המנוח.

לא! ידועים בציבור הם בני זוג המקיימים מערכת יחסים המבוססת על חיי שיתוף מלאים, תחת קורת גג אחת וניהול משק בית משותף. הצהרה או תצהיר של אחד מבני הזוג על מעמד זה אינה מספקת, כדי להטיל חיובים כלשהם על משנהו, או כדי לזכות בהטבות כלשהן, עפ"י חוק או מאת מוסד כלשהו.

לא! מהות היחסים של ידועים בציבור נבחנת בכמה מישורים, כאשר מימד הזמן הוא אחד מהם, ועל כן, אף בתקופה קצרה, ניתן לכונן יחסים מחייבים ומשמעותיים, אשר עשויים להיחשב כיחסים של ידועים בציבור.

לא! רכוש אשר שייך לבן זוג מן התקופה שקדמה לזוגיות הנוכחית, איננו רכוש משותף ואיננו נמצא בסיכון, אם וכאשר בן הזוג השני נקלע לחובות.

התנאים בדבר מגורים משותפים וניהול משק בית משותף הינם תנאים הכרחיים ומצטברים להוכחת מערכת יחסים של ידועים בציבור. תנאי נוסף הוא, דבר קיומו של חשבון בנק משותף, והוא תנאי אפשרי, אולם לא הכרחי.

לא! העובדה שבני זוג הינם ידועים בציבור אינה גורמת להפיכת בן הזוג לשותף בדירה שהיתה שייכת, קודם לכן, לזוגתו. כמו כן, עריכת צוואה הדדית, אשר פניה, כלפי העתיד, ולאחר מיתה אינה גורעת זכויות מאחד או יוצרת זכויות לבן הזוג האחר, ואיננה מהווה הוכחה להקניית זכויות בהווה.

כן! מבחינת הרכוש - זוג נשוי לא יוכל לפעול לחלוקת רכוש משותף, הרשום על שם אחד מהם, בהעדר הסכמה, לפני פקיעת הנישואין. בעוד שידועים בציבור, יוכלו לעשות זאת בכל עת, ע"י הגשת תביעה לפס"ד הצהרתי לגבי רכוש משותף, הרשום על שם אחד מבני הזוג בלבד. מבחינת חיוב מזונות - אישה יהודיה, זכותה למזונות נובעת מהנישואין, בעוד שידועה בציבור חייבת להוכיח תחילה את הסטטוס שלה כידועה בציבור. ידועים בציבור, רשאים בכל עת להיפרד ולהינשא לאחרים, בעוד שבני זוג נשואים צריכים על מנת להתגרש עילה לגירושין, ורק אז אם תוכח העילה לגירושין יוכלו לזכות בגט ולהינשא לאחרים. העובדה שאין ילדים אינה מוסיפה או גורעת או יוצרת זכויות בין זוג נשוי לזוג ידועים בציבור.

המאפיינים של המעמד של ידועים בציבור התגבשו בעיקר בפסיקת בתי המשפט, אולם לא נמנתה ביניהם תקופת מינימום, אשר מהווה תנאי מינימום להכרה במערכת יחסים מעין זו.

כן! התנאים להיותם של בני זוג, ידועים בציבור הם, מגורים משותפים וניהול משק בית משותף. העובדה שהם חיים בקיבוץ ושהם פנסיונרים אינה משפיעה על יצירת מעמדם, כידועים בציבור.

לא! אשה יהודיה ונשואה שקיימה יחסים אינטימיים עם גבר זר, מספקת בכך עילת גירושין, לחיובה בגט. ידועה בציבור שקיימה יחסי אישות עם גבר זר, בן זוגה יכול להפרד ממנה ולהפסיק את יחסיו עמה, ללא התערבות משפטית. בן הזוג יכול גם למחול לה ולהמשיך את יחסיו עמה. לעומת זאת כאשר אשה נשואה משרכת דרכיה, אזי מבחינת הדין העברי, המעשה בלתי ניתן למחילה, גם אם בעלה מוכן לסלוח לה.

אם בן הזוג, הידוע בציבור ממשיך להיות נשוי, אך בנפרד מאשתו ונפטר ללא צוואה, אזי, בת זוגו, הידועה בציבור איננה יורשת אותו. כך נקבע בחוק הירושה. לעומת זאת, אם בן הזוג נפטר והותיר אחריו צוואה, אזי עזבונו יחולק עפ"י הוראות הצוואה.

לידועה בציבור, בכפוף להוכחת מעמדה, יש זכות למזונות בעזבון בן זוגה. לידועה בציבור אין זכות לרשת את בן זוגה, אם בשעת מותו היה מי מבני הזוג נשוי, והנפטר לא הותיר אחריו צוואה.

לא! כדי שגבר ואשה ייחשבו כידועים בציבור עליהם לכל הפחות, להתגורר ביחד, באותה דירה, ולנהל משק בית משותף. שניים שמתגוררים בדירות נפרדות, אינם ידועים בציבור ולכן האשה אינה זכאית למזונות ו/או לדיור, כלפי עזבון המנוח.  

אם את ובן זוגך, הינכם ידועים בציבור, אזי את יכולה לתבוע מזונות, על רקע היותך מובטלת, וביתר שאת, בהיותך בהריון מתקדם. אמנם זכותה של ידועה בציבור פוקעת, כאשר מסתיימים יחסי בני הזוג, אולם במצבך ניתן להניח כי תוכר זכותך למזונות לפני הלידה ולאחריה. נושא זה חדשני וזכות זו עדיין אינה מגובשת או מעוגנת היטב בפסיקת בתיהמ"ש.

כן! החוק הכיר בזכאות של ידועה בציבור כאשתו, לקיצבת שארים, מאת המוסד לביטוח לאומי.

כן! ניתן לראות בהצהרה שניתנה ע"י בן הזוג, כהתחייבות להעברת זכויות ובעיקר כאשר מדובר בידועים בציבור, אשר לגביהם אין כל דרישה בחוק כי הסכמה ביניהם תאושר ע"י בית המשפט. יחד עם זאת, הצהרה חד צדדית, עדיין איננה משתכללת לכדי הסכם, כך שהיא יכולה להוות ראייה הניתנת לסתירה.

כן! הואיל והקשר הינו רציף ומחייב ומתאפיין בתמיכה כלכלית, ומגורים משותפים, על אף שהם משתרעים על תקופות של מספר חודשים, עשויים בני הזוג להיחשב לידועים בציבור.

כן! ידועה בציבור זכאית למזונות מעזבון בן זוגה שנפטר, ובלבד שאיש מהם לא היה נשוי למישהו אחר, בעת הפטירה.

הסכם ממון בין בני זוג, המקיימים קשר זוגי לאורך זמן, עשוי לפתור וליישב מחלוקות שעלולות להתעורר כתוצאה מזכויות שיוצר קשר של ידועים בציבור, על אף שקשר מעין זה התרופף בין בני הזוג, וקיבל מתכונת אחרת. יצויין כי אין הכרח, אולם רצוי לערוך הסכם שכזה, כדי להסיר ספק.

לא! קשר חברי ו/או אינטימי, אשר איננו מגיע לכדי מגורים משותפים ומשק בית משותף איננו נכנס להגדרה של יחסי ידועים בציבור.

כן! הפרדת רכוש ושיוכו לאחד מבני הזוג, באמצעות הסכם ממון, בין בני זוג שאינם נשואים, עשוי להוות הגנה טובה כנגד תביעות רכושיות בעתיד.

לא! ישנן שתי דרכים להסדרת מעמדו של בן זוג,שהוא תושב זר.האחת הסדרת מעמד לבן הזוג הזר באמצעות נישואים אזרחיים ,מחוץ לישראל. דרך אחרת היא הגשת בקשה להענקת מעמד של תושב זמני,בהסתמך על החיים המשותפים, על פי נהלי משרד הפנים.לאחר הגשת הבקשה יוזמנו בני הזוג לראיון,ויישאלו בנפרד מול פקיד משרד הפנים,שאלות כדי שניתן יהיה להיווכח בדבר אמיתות הקשר הזוגי, וכנות הבקשה.על פניו נראה ,כי תקופת היכרות בת חודשיים עלולה להתפרש כקשר ארעי ,וככזה ,ספק אם בקשה על בסיס חיים משותפים, כידועים בציבור תאושר,בשלב זה,ע"י משרד הפנים.

כן! הפרדת רכוש ושיוכו לאחד מבני הזוג, באמצעות הסכם ממון, בין בני זוג שאינם נשואים, עשוי להוות הגנה טובה כנגד תביעות רכושיות בעתיד.

מטלטלי תכולת הדירה יהיו לידוע בציבור, במות בת זוגו, אולם זכותו למגורים בדירת זוגתו, תפקע במותה, לנוכח העובדה שיש לו דירה משלו.

לא! כל עוד שהאב כשיר מבחינה משפטית, הרי שהחוק מתיר לו לעשות כרצונו, ברכושו, ולילדיו הבוגרים, אין יכולת למנוע ממנו לעשות ברכושו כרצונו.

כן! ידועים בציבור החיים חיי משפחה במשק בית משותף, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, יורש בן הזוג את הנפטר לרבות, את זכויות הפנסיה של המנוח, בכפוף לתנאי תקנון קרן הפנסיה. 

ככלל, בני זוג אשר הינם ידועים בציבור אינם חייבים לערוך הסכם, כדי למסד את יחסיהם. אולם, עריכת הסכם רצויה, כאשר בני הזוג, שהינם ידועים בציבור מעוניינים להגדיר וליצור הוכחה לגבי אופי ומהות היחסים אותם הם מנהלים, וכדי להסיר ספק.

ניתן להגיש תביעה שכזו, אולם סיכויי הצלחתה אפסיים, משום שבן זוג איננו חייב להתגורר או להמשיך להתגורר עם חברתו ואף איננו חייב לנהל עימה חשבון בנק משותף.

אדם השוהה בארץ באופן בלתי חוקי, ומתגורר עם בת זוג שלא כדין, קשה להניח שבימ"ש יתן גושפנקא חוקית לשוהה בלתי חוקי, העשוי לנצל הכשר מעין זה כדי להיחלץ ממצבו.

בני זוג אשר רוצים להבטיח כי רכוש אשר צבר כל אחד מהם, בטרם תחילת המגורים המשותפים, יישאר בבעלותו, יערכו הסכם ממון, בו יפורט הרכוש שברצונם להשאיר בבעלותם הבלעדית.

בני זוג אשר חיו ביחד ונפרדו חצי שנה לפי מותו של בן הזוג, עובדה זו, מנתקת את הקשר המשפטי ביניהם כידועים בציבור, המזכה את בת הזוג בזכויות רכושיות לאחר מותו של המנוח, כידועה בציבור שלו. יחד עם זאת, יתכן שהאשה תהיה זכאית למחצית מן הזכויות הרכושיות שצברו הצדדים במהלך החיים המשותפים, במידה ונצברו זכויות כאלה.

כן! ידועה בציבור זכאית לקבל זכויות בחברה המשותפת שהוקמה, בשיתוף עימה במהלך החיים המשותפים.

אשה אשר איננה נשואה לבן זוגה, עשוייה לקבל תגמולים מהביטוח הלאומי, אם יוכר מעמדה כידועה בציבור של המנוח. הואיל והצדדים התגרשו וחיו בנפרד, הרי שאין הגרושה נחשבת כידועה בציבור, למרות התמיכה הכלכלית שהוענקה לה ע"י המנוח.

כן! במידה והידועה בציבור היתה סמוכה על שולחנו של בן זוגה, והוא סיפק את צרכיה ודאג לכל מחסורה, במשך שנים רבות, יש להניח שבית המשפט יפסוק לה מזונות. אולם אם היא עובדת ובעלת מקורות הכנסה עצמאיים, אזי ספק אם ייקבעו לה מזונות כלשהם. זכות זו אינה מוחלטת ואינה בלתי מוגבלת בזמן.

בת הזוג הידועה בציבור זכאית למזונות מבן זוגה, ובכלל זאת, היא זכאית לכך שהוא ישתתף בדמי האשפוז שלה, בבית החולים הפסיכיאטרי, אולם חיוב מעין זה איננו אוטומטי, והוא מחייב הגשת תביעה משפטית, לצורך הגשמתו.

יש להגיש תביעה לפסק דין הצהרתי נגד בן הזוג, בבית המשפט לענייני משפחה, ולנסות לקבל פסק דין המכריז על בני הזוג כעל ידועים בציבור.

לא! יחסים אינטימיים בין גבר ואשה אינם יוצרים, כשלעצמם, מעמד של ידועים בציבור. בן זוג יכול להיות פרוד ולא גרוש ולהחשב כידוע בציבור. גם מגורים ביחד, אך ללא ניהול משק בית משותף אינם יוצרים בהכרח מעמד של ידועים בציבור. מגורים בנפרד של בני זוג, בוודאי שאינם יוצרים מעמד שכזה, נהפוך הוא. 

לא! בני זוג אשר מתרועעים בסופי שבוע, אינם נחשבים כידועים בציבור, ובת הזוג לא תוכל להנות מזכויות הפנסיה של בן הזוג, לאחר מותו.

לא! פיצויים על פי חברות בקופת קצבה/ תגמולים, אינם נכללים בעזבון, זולת אם הותנה אחרת ולכן, אין הידועה בציבור זכאית לפיצויים.

כן! הסכם ממון אשר נחתם בין ידועים בציבור אין חובה לאשרו ע"י בית המשפט, ואף אין צורך שעורך דין יערוך אותו, והוא בעל תוקף מחייב אף שנערך ע"י הצדדים בעצמם ועל כן, בן הזוג הידוע בציבור יהא רשאי לתבוע מבת זוגו את מחצית הדירה שנרכשה לפני שהחלו חייהם המשותפים, הרשומה על שם בת הזוג ונזכרת בהסכם לחיים משותפים, כרכוש משותף.

כן! תצהיר הנערך ע"י אשה, אשר בו נאמר כי היא ידועה בציבור של אדם כלשהו, מהווה ראיה בעלת ערך הוכחתי. ניתן להתכחש, מאוחר יותר לתוכנו של התצהיר אולם אין שום וודאות שההכחשה תנחל הצלחה. אמנם בין ידועים בציבור צריך להתקיים, תנאי המגורים המשותפים, אלא שאם בני זוג התגוררו ביחד, קודם למאסרו של בן הזוג, הרי שעובדת המאסר מהווה "כח עליון" ואין היא מפקיעה את יחסיהם. ולפיכך תצהיר מעין זה עשוי לסייע לבן הזוג האסיר להוכיח זכויות ברכוש

לא! אין לאישה נשואה זכויות כידועה בציבור, על פי חוק הירושה (1965). על פי החוק אחד התנאים לזכאות ידוע בציבור בירושה, הוא, כי בשעת מותו של אחד מבני הזוג, איש מהם לא היה נשוי לאחר.

כן! בשנים האחרונות הרחיב בית המשפט את זכויותיה של הידועה בציבור והחיל אותן על מזונות מבן זוגה. העובדה שבן הזוג נשוי לאשה אחרת, אינה גורעת מזכותה של הידועה בציבור, החיה עמו, למזונות.

כן! מי שהיתה ידועה בציבור של הנפטר, בעת מותו, בין אם היה נשוי, ובין אם לאו, עשוייה לזכות בקיצבת שארים. כמו כן, גם אשת הנפטר עשוייה לזכות בקיצבת שארים ובלבד שמתוך חמש השנים שקדמו לפטירתו הם היו בנפרד שלוש שנים, ובכלל זה שנה לפני מותו, ויחד עם זאת היא לא היתה זכאית למזונות מבעלה.

בדרך כלל, ידועים בציבור אינם זקוקים לגירושין, ומכאן שגבר החי עם בת זוג ללא נישואין אינו חייב להתגרש מאותה אישה. יחד עם זאת, במידה ותוגש ע"י בת הזוג תביעה למזונות, בית המשפט עשוי לפסוק לה מזונות, במידה והיא נתמכה כלכלית ע"י הגבר ו/או היתה ביניהם התחייבות בכתב או בעל פה שהגבר יתמוך בה, אשר התגבשה במהלך החיים המשותפים. יוער כי אם בת הזוג תגיש תביעה לבי"ד רבני, והיו דברים מעולם, יתכן שביה"ד ידרוש עריכת סידור גט ביניהם, מחשש שמא היו, מעין קידושין, ביניהם.

בדרך כלל, ידועים בציבור אינם זקוקים לגירושין, ומכאן שגבר החי עם בת זוג ללא נישואין אינו חייב להתגרש מאותה אישה. יחד עם זאת, במידה ותוגש ע"י בת הזוג תביעה למזונות, בית המשפט עשוי לפסוק לה מזונות, במידה והיא נתמכה כלכלית ע"י הגבר ו/או היתה ביניהם התחייבות בכתב או בעל פה שהגבר יתמוך בה, אשר התגבשה במהלך החיים המשותפים. יוער כי אם בת הזוג תגיש תביעה לבי"ד רבני, והיו דברים מעולם, יתכן שביה"ד ידרוש עריכת סידור גט ביניהם, מחשש שמא היו, מעין קידושין, ביניהם.

העובדות שבני זוג אינם מתגוררים תחת קורת גג, ואינם מנהלים משק בית משותף עשויות לשלול את הגדרתם כ"ידועים בציבור".

לא! ידועים בציבור הינם בני זוג המקיימים קשר רציף וקבוע יחד עם מגורים משותפים וניהול משק בית משותף. בני זוג אשר מתגוררים בנפרד, נפגשים מדי פעם, לא יחשבו ל"ידועים בציבור", גם אם הם מלווים איש את רעהו לארועים משפחתיים.

לא! בני זוג שהתגרשו, אך חזרו לחיות ביחד, לאחר גירושיהם, הרי כמוהם כ"ידועים בציבור" ואין הם זקוקים בעת שיפרדו ל"גט" ולא להסכם גירושין. הסכם גירושין הכרחי לבני זוג נשואים, כאשר בדרך כלל, ענייני הרכוש תלויים ומשולבים בתהליך הגירושין. כאשר בני הזוג אינם נשואים הם רשאים להפרד זה מזה, גם בלי הסכם בכתב.

לא! ידועים בציבור, הם בני זוג אשר מקיימים שיתוף במשאביהם הכלכליים יחד עם מגורים משותפים. בהעדר שיתוף כלכלי נשמט הבסיס לשותפות ולמעמד המיוחד של ידועים בציבור. כאשר מתקיים רק המרכיב של לינה משותפת, הרי שמצב זה איננו יוצר כשלעצמו, מעמד של ידועים בציבור.

כן! בני זוג המתגוררים ביחד תחת קורת גג אחת, כאשר בן הזוג דואג ומכלכל את בת זוגתו אשר נמצאת בהריון ממנו, עשויים להיחשב כ"ידועים בציבור". מעמד זה עשוי להקנות לבת הזוג זכויות למזונות ואף זכויות ברכוש שנצבר במהלך יחסי בני הזוג. יחד עם זאת, לבת הזוג תהיינה זכויות קנייניות בדירה שרכש בן זוגה, לפני שהחלו היחסים ביניהם.

לא! בני זוג, ידועים בציבור הינם שניים המתגוררים יחד תחת קורת גג אחת ומנהלים משק בית משותף לרבות, שיתוף במשאביהם הכלכליים. בנסיבות אלה, כאשר בני הזוג מתגוררים בנפרד, ולא שורר ביניהם שיתוף כלשהו, אזי לא ניתן להגדירם כידועים בציבור, בהעדר המאפיינים למעמד זה.

פילגש, החיה בהסתר עם גבר עלולה, שלא להיחשב כידועה בציבור של בן זוגה, משום שעובדת החיים בהסתר עומדת בסתירה להכרח להיות ידועים בציבור, כבעל ואשה.

כן! אם בת הזוג תזכה להכרה במעמדה, כידועה בציבור של בן זוגה, ואם עפ"י תקנון קופת הפנסיה של בן הזוג, אין מניעה לכך שידועה בציבור תיהנה מזכויות הפנסיה שלו, לאחר מותו.

כאשר גבר ואישה מנהלים מערכת יחסים המשתרעת על פני שנים וכאשר יחסיהם מבשילים לידי מגורים משותפים, עשוי להיווצר מצב במהלך החיים ביחד, שבו הם ייחשבו כידועים בציבור, למרות שהגבר לא נשא בהוצאות המשותפות, כאשר הצדדים חיו יחד תחת קורת גג משותפת.

כדאי ורצוי לערוך הסכם יחסי ממון אשר יסדיר את יחסי הממון בין בני הזוג לגבי רכוש קיים ורכוש עתידי במידה וייצברו הצדדים יחדיו. יחד עם זאת רצוי לכתוב צוואה, על מנת להבטיח את זכויות הילדים לאחר אריכות ימי אמם.

בני זוג המקיימים יחסים קבועים ורצופים תומכים זה בזה כלכלית, וידועים כלפי הסובבים אותם כזוג המקיים מערכת יחסים קבועה, עשויים להיחשב כידועים בציבור, גם אם את זמנם הם מחלקים בין שני דירות ולנים האחד בדירת משנהו.

לא! בהנחה שמימון רכישת הדירה נעשה מכספים של האב ובנו בלבד, אין לבת הזוג הידועה בציבור זכויות בדירה, במשך תקופת החיים המשותפים עם בן הזוג, משום שהיא לא היתה שותפה במימון רכישתה. לבת הזוג אין גם זכויות במקרה של פירוד, מאותה סיבה. כמו כן לבת הזוג אין זכויות בירושה, בגלל הוראות הצוואה.

לא! לינה פעם בשבוע בצוותא אינה מקיימת את המרכיב של מגורים משותפים, אשר מהווה יסוד חיוני, כדי להיחשב כידועים בציבור. סיוע במימון שכר דירה וסיוע כלכלי, אף אלה אינם מקיימים את המרכיב ההכרחי של ניהול משק בית משותף.

לא! ידועים בציבור אשר מעוניינים להסדיר את יחסיהם הכלכליים יכולים לערוך הסכם ביניהם. את ההסכם הם אינם חייבים לאשר בבימ"ש, אולם הם רשאים לאשרו בבימ"ש, כלומר רצוי לעשות זאת, אך לא הכרחי. ההסכם יכול לכלול הצהרה בענין מעמדם האישי של בני הזוג. אין צורך לפנות לבימ"ש בבקשה למתן פסק דין הצהרתי, לפני חתימת ההסכם.

כן! אין מניעה לחתום על הסכם לחיי משפחה בפני נוטריון. אולם יש לדעת כי אין דרישה בחוק לכך שהדבר ייעשה בדרך זו, בכל מקרה הסכם ממון בין ידועים בציבור יהא בר תקף אף מבלי שייחתם בפני עו"ד או נוטריון או בימ"ש.

לא! מגורים משותפים אינם בהכרח מחייבים את המסקנה, כי בני הזוג החיים תחת קורת גג משותפת הינם ידועים בציבור, אלא אם כן, עולה ממערכת היחסים שהצדדים חיו בשיתוף כלכלי וניהלו משק בית משותף. מנתונים מצטברים אלה ניתן ללמוד על "רכישת" מעמד של ידועים בציבור, אשר כפועל יוצא ממנו נוצרות זכויות לבני הזוג זה כלפי זה.

לא! העובדה שכל אחד מהצדדים מנהל משק בית נפרד ועצמאי שוללת את האפשרות להתהוות מעמד של ידועים בציבור, אשר מבוסס על חיים ביחד תוך כדי ניהול משק בית משותף.

לא! חובות שנוצרו בטרם הכירו הצדדים ובהכרח בטרם החלו לחיות ביחד אינם נחשבים לחובות משותפים ועל כן, בת זוג של החייב, אינה חבה כלפי נושיו בפרעון חובותיו המתייחסים לתקופה שקדמה להיכרותם.

כן! אין חובה לערוך הסכם ממון או הסכם לחיי משפחה באמצעות עו"ד. כמו כן, גם אם עו"ד ערך הסכם ממון, ניתן להגישו לביהמ"ש באופן עצמאי. אף עפ"י כן , רצוי לערוך הסכם ממון בעזרת עו"ד מיומן , וזאת משום שעו"ד יכול, להעיר ולהאיר, נקודות שבני הזוג לא נתנו דעתם עליהן, ויכול לתת לתנאי ההסכם, לבוש משפטי הולם ומקצועי יותר

לא ! העובדה שבני זוג אשר חיו ביחד ,בוחרים להינשא, אינה מעידה בהכרח, על כך שלא התקיימו ביניהם יחסי שיתוף ,קודם להצעת הנישואין ,ואין בהצעת הנישואין כדי להעיד בהכרח על רפיפות הקשר ,בתקופה שקדמה להצעת הנישואין. לעתים , ההיפך הוא הנכון ,שכן אם ידועים בציבור בחרו למסד את קשר הזוגיות שלהם על-ידי נישואין, יש בכך בכדי להעיד על רצינות הקשר ,ועל כוונת שיתוף ,משל כמו היו נשואים ,טרם נישואיהם.

כן ! אולם זאת בכפוף להסכם עליו חתם עם בת זוגו ,שכן בני זוג ידועים בציבור ,אשר רוצים לעבור טיפולי הפרייה ,מתבקשים לחתום על הסכם לפני תחילת התהליך ,אשר אמור ,בין היתר ,להתייחס למצב אשר בו ,בן הזוג מבקש להפסיק את ההפרייה ,ובכלל זה, גם מה ייעשה בחומר הגנטי המשותף ,אם וכאשר אחד הצדדים יחזור בו מהסכמתו להליכי ההפריה או באם ,חו"ח ,ילך מי מהצדדים לעולמו . בלא חתימה על הסכם שכזה לא יוכלו בני זוג ידועים בציבור להתחיל טיפולי הפרייה, וההתנהלות ביניהם , בענין זה, תהא עפ"י ההסכם.

השאלה מכילה סתירה פנימית .מצד אחד האשה שחותמת על תצהיר התייחדות עם חבר שלה האסיר, חייבת בהכרח להיות בת זוגו,דהיינו הידועה בציבור שלו. (אשה נשואה אינה זקוקה לתצהיר). לאשה ,אשר הינה מאהבת של אסיר,שירות בתי הסוהר לא יאפשר התייחדות עם המאהב שלה. מצד שני אשה שמצהירה, כי היא מנהלת משק בית משותף עם בן זוגה,מנסה להוכיח ע"י כך ,כי הם ידועים בציבור.לעומת זאת אם בני הזוג מעולם לא התגוררו ביחד,אז בהכרח הם אינם ידועים בציבור, ובהכרח התצהיר של החברה הינו תצהיר כוזב.

כן ! למרות שדירת בת הזוג שייכת לה ,באופן בלעדי,עוד בטרם החלה לחיות עם בן זוגה,כידועה בציבור שלו ,אף על פי כן, ככל שמתמשכים יחסי הזוגיות ,כידועים בציבור,עם בן הזוג, עשוייה להתרחש, כפועל יוצא מכך,זליגה של זכויות קנייניות בדירה, מבת הזוג אל עבר בן הזוג,באופן כזה ,שברבות הימים דירת המגורים המשותפת עשוייה להיות רכוש משותף,מכח חזקת השיתוף בין בני זוג.

כן ! עפ"י חוק הירושה תשכ"ה-1965 ,בני זוג אשר היו ידועים בציבור ,יורשים אחד את השני ,כאילו היו נשואים זה לזה ,וזאת בתנאי ,שאף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, ובתנאי שלא נערכה צוואה ,ובה הוראה אחרת .מכאן שבמידה ובן הזוג יוכרז ו/או יוגדר כידוע בציבור של המנוחה ,הוא עשוי לרשת שני שלישים מעזבונה

דירת מגורים ,אשר נרכשה ע"י בני זוג,אשר מתגוררים בה ביחד, כידועים בציבור, מהווה רכוש משותף ,בין אם נרשמה ע"ש אחד מהם או שניהם. במות אחד מבני הזוג, ובהנחה שהנפטר לא ערך צוואה ,הקובעת אחרת ובהנחה שאיש מהם לא היה נשוי באותה עת, אזי בן הזוג הנותר יורש את מחצית הזכויות בדירה של בן הזוג הנפטר, (כלומר : רבע מן השלם ) .את המחצית האחרת (כלומר: רבע מכלל הזכויות בדירה) יורשים ילדי הנפטר מנישואיו הקודמים, ומן הקשר הנוכחי ,בחלקים שווים.

לבת זוגו של גבר גרוש ,אשר חיה עימו ,כ ' ידועה בציבור ' ,יש זכויות כלפיו, אשר אינן שונות ,במהותן ,מזכויותיה של אשה נשואה כלפי בעלה .העובדה שבת הזוג הינה נשואה ומסורבת גט, אין בה כדי לגרוע מזכויותיה כלפי בן זוגה, למעט הפגיעה בזכויותיה כיורשת ,אם בן זוגה נפטר בלא צוואה.

ככלל, עצם העובדה שבני זוג חיים , כידועים בציבור, ומקיימים משק בית משותף, אין בה כשלעצמה, הוכחה לכך שבני הזוג ,מתכוונים לשתף ,האחד את השני ,ברכוש שנצבר על שם מי מהם ,בפרק הזמן שקדם לתקופת חייהם המשותפת ,ואשר בהכרח, איננו תוצאה של מאמץ משותף. ולכן, במידה ובני הזוג נפרדים, ואחד מבני הזוג מעוניין לתבוע את משנהו בטענה לחזקת שיתוף בנכסים , יהיה עליו להוכיח ,כי התקיימה ביניהם כוונה לשיתוף כלכלי רכושי,אשר חורגת מעבר לתחום החיים המשותפים ומשק הבית המשותף

כן ! בני זוג , אשר חיים ביחד, ומנהלים משק בית משותף,ואשר יש להם צאצאים משותפים,מנהלים מערכת יחסים של ' ידועים בציבור ' ,וזאת על אף שבת הזוג עדיין נשואה, בעל כורחה ,לאדם אחר. למרות שבת הזוג נשואה לאדם אחר,אין בכך די כדי לגרוע מזכויותיה הרכושיות ו/או זכותה למזונות כלפי בן זוגה. רק במצב של פטירת בן הזוג ללא צוואה עלולה להיות לעובדת היותה נשואה לאדם אחר, השלכות לרעתה כלפי עזבון בן זוגה

מעמד של 'ידועה בציבור' עשוי להתהוות, גם בתוך פרק זמן קצר, אשר בו מתנהלת מערכת יחסים בין בני זוג, אשר כוללת את המאפיינים של זוגיות ושיתוף בין ידועים בציבור. במסגרת זו עשויות להיצבר זכויות כלכליות,בין בני הזוג. אם וכאשר מתרחשת פעילות כלכלית ביניהם. ילד אשר אמור להיוולד, זכאי למזונות מאביו מולידו בין אם נולד מנישואין או מחוץ לנישואין, תהיה אשר תהיה מערכת היחסים בין הוריו

כן ! עפ"י חוק הירושה ידועה בציבור זכאית לרשת את בן זוגה ,משל כמו היתה נשואה לו ,ובלבד שתצליח להוכיח קיומה של מערכת יחסים של ידועים בציבור (חיים משותפים, ניהול משק בית משותף וכיו"ב) וכן ,שבני הזוג לא היו נשואים לאחרים, בשעת מותו של אחד מהם.

לא ! אם דירת מגורי המשפחה נרכשה ע"י הורי בן הזוג ,ונרשמה על שמם,אזי לבת הזוג,בין אם היא אשת איש ,ובין אם היא נחשבת כידועה בציבור של בן זוגה,אין זכויות קנייניות בדירה.לעומת זאת,יתכן שבן הזוג,שהתגרש מאשתו ,ולאחר מכן חזר לחיות עימה ,עשוי להיחשב כ"מחזיר גרושתו" ,ואז או שהיא תיחשב כאשת איש או כידועה בציבור שלו. במצב שכזה,כך או אחרת ,בן הזוג חייב,הן במזונותיה,והן במזונות ילדיו הקטינים,ובכלל זה הוא חייב לספק את המדור שלהם.

לא ! אם אשה נשואה, היא ידועה בציבור של גבר אחר, אז בהכרח ,במועד ,אשר בו נפרדו הבעל והאשה,גם אם לא התגרשו זה מזה,הופסקה לשרור השותפות הכלכלית ביניהם, או במילים אחרות, מועד הפירוד מהווה את מועד פירוק השיתוף או מועד עריכת איזון המשאבים ביניהם.לבעל אין ולא יכולה להיות, אחיזה בנכסי הידוע בציבור של אשתו,או בזכויות שהיא צברה במהלך יחסיה עם בן זוגה.

ככלל , אם בין בני זוג ידועים בציבור ,קיימת הסכמה לביצוע הפריה מלאכותית, אזי,החיוב במזונות של הידוע בציבור , נובע מכוחה של הסכמה זו . והיה אם תתעורר מחלוקת לגבי הסכמתו של בן הזוג, הידוע בציבור ,להולדת הקטין ,אזי יהיה הכרח לבחון את נסיבות חייהם של בני הזוג ,והאם התקיימה ו/או קיימת התחייבות מצד הידוע בציבור כלפי הילד ומהם תחומיה