נזיקין

כן! במצבים קיצוניים,ובתנאים מסויימים בלבד. בחודש מאי 2010 ,בית המשפט לענייני משפחה בירושלים פסק פיצויים בסכום של 400,000 ש"ח, לבעל יהודי ,עקב סירובה של אשתו לקבל ממנו גט,בניגוד לפסיקה של בית הדין הרבני (כולל ערעור),אשר חייבה אותה לעשות כך .הבעל הגיש נגדו אשתו תביעת נזיקין ,ודרש פיצוי כספי ,בסך של מיליון ₪ . בנוסף לסכום הגלובלי ,שנפסק לזכותו, בית המשפט לענייני משפחה בירושלים ,גם חייב את האישה ב"קנס" של 4,000 ש"ח לחודש, אם וכאשר תמשיך להתמיד בסירובה לקבל גט ,וזאת עד למתן הגט בפועל.

באופן עקרוני כן, ובלבד שתוכח עוולת הרשלנות הנטענת.

כן! נזקים אלה מבוססים על עילות מפקודת הנזיקין, כגון עילת הרשלנות, עילה של הפרת חובה חקוקה, וכן פגיעה בעקרונות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

כן! בחודש נובמבר 2002, זכה בעל, רופא במקצועו, שהיה בהליכי גירושין מאשתו, בתביעה לפיצויים, שהוא הגיש נגד אשתו, לאחר שהיא הוציאה דיבתו רעה בנוכחות בנותיו, מזכירתו, ובנוכחות לקוחות בקליניקה שלו

כן! בכפוף להוכחת עילות תביעה מתחום דיני הנזיקין.

כן!

כן! אם מדובר בתופעה מתמשכת.

חובת הזהירות שמוטלת בפקודת הנזיקין - 1968 ו/או החובה לדאוג לצורכי הקטין שמוטלת בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות -1962.

לא!

כן! נעשו ניסיונות ע"י אבות בעל כורחם, להגיש תביעות נזיקין נגד אמהות חד הוריות, לפיצוי כספי שווה ערך לסכום המזונות שנפסק נגדם, בהסתמך על טענות בדבר "גניבת זרע", אולם ניסיונות אלה נחלו כישלון.

סיכויי ההצלחה הם נמוכים מאוד. בית המשפט העליון פסק: "פיתוי איננו הונאה, והעילה של פיתוי איננה מוכרת כעילה בדיני הנזיקין… גבר שמקיים יחסי מין עם אישה, בין אם כתוצאה מפיתוי ובין אם לאו, אחראי לתוצאות הטבעיות הנובעות ממעשיו. פיתוי איננו פעולה של הונאה. אדם שאיננו מסוגל לעמוד בפיתוי, איננו פטור מנטילת אחריות למעשיו".

כן! בשנת 1999, בית המשפט העליון אישר פסק דין של בית המשפט המחוזי, אשר קבע כי ילדים שהוזנחו לחלוטין ע"י אביהם, ונגרם להם נזק נפשי חמור כתוצאה מכך, זכאים לפיצוי כספי ממנו. יודגש כי בית המשפט קבע שרק במקרים קיצוניים, ילדים יהיו זכאים לפיצוי כספי מהוריהם

לא! בבסיסה של תביעת נזיקין חייב להתקיים יסוד הנזק ,אשר ניתן להעריך אותו באופן כלכלי.ויתירה מזאת,לא כל נזק כלכלי ישיר או עקיף, מהווה עילה מוכרת בדין.האישה/הילדים הנ"ל,ייתקלו בקושי ניכר להוכיח,את הטענה בדבר "גניבת זרע".גם בתיהמ"ש,במשך השנים,התייחסו בספקנות מרובה לתביעות שכאלה,ולחלוטין לא עודדו הגשת תביעות בסוגיית "גניבת זרע".

כן! בנסיבות בהן נפגע שמו של התובע, כאשר הוצאת הדיבה, לא היה בה אמת, והיא גרמה נזק לשמו הטוב של התובע, ניתן להגיש את התביעה.

כן! בן בגיר יכול לפעול נגד אביו לגביית מזונות אשר לא שולמו, ואשר נפסקו לזכותו, ולאכוף את פסק הדין שניתן, במסגרת הליכי הוצאה לפועל. בד בבד, רשאי בן בגיר להגיש נגד אביו תביעת נזיקין, בגין עוולת רשלנות, היפר חובה חקוקה, הזנחה והתנערות ממילוי החובה של האב כלפי בנו, ולתבוע פיצויים בגין נזקים שנגרמו לו, והכל בכפוף להוכחת עילות התביעה.

במידה וטענות הבעל הועלו במהלך הליך משפטי, הרי שסיכויי ההצלחה של תביעה בגין הוצאת דיבה נגד האישה נמוכים למדי. יחד עם זאת, במידה והבעל מוציא על האשה, לשון הרע בפרהסיה, ולא במסגרת הליך משפטי, יש בסיס להגשת תביעה נגדו. אולם יש לתת את הדעת לכך שתביעה מעין זו כרוכה בהוצאות כספיות לא מבוטלות והיא נמשכת זמן רב.

כן! אם האשמות האשה, בדבר מעשים מגונים בבתה, הופרכו ניתן להגיש נגדה תביעת דיבה, על הוצאת לשון הרע, ופגיעה בשמו הטוב של בן הזוג לשעבר, יחד עם הוצאות ונזקים נוספים שנגרמו לו.

כן! במידה ולא עברה תקופת ההתיישנות של התביעה, אין מניעה להגיש תביעת נזיקין המושתתת על נזקים נפשיים שנגרמו עקב נטישה, הזנחה וניכור מצד האב כלפי בנו, מאז קטנותו.

כן! ברם, סיכויי תביעה בדבר גניבת זרע נמוכים למדי, שכן אדם המקיים יחסי מין עם אישה, צריך להיות אחראי לתוצאות הנובעות ממעשיו ובכלל זה, הריון, הולדת ילד וחיוב במזונות.

כן! ניתן לתבוע בנזיקין אדם שביצע מעשים מגונים בקטין/ה וגרם לו/ה נזק נפשי. ניתן לנהל הליך זה גם אם אותו אדם מצוי בבית סוהר.

כן! ניתן להגיש תביעה על הפרת הבטחת נישואין. יש לתביעה זיקה לדיני החוזים, וכן זיקה לדיני הנזיקין. סיכויי הצלחת התביעה תלויים, בין היתר, בשאלה אם סיבת הביטול היתה מוצדקת.