נוצרים

כן! בשנת 1999, בית המשפט העליון אישר פסק דין של בית המשפט המחוזי, אשר קבע כי ילדים שהוזנחו לחלוטין ע"י אביהם, ונגרם להם נזק נפשי חמור כתוצאה מכך, זכאים לפיצוי כספי ממנו. יודגש כי בית המשפט קבע שרק במקרים קיצוניים, ילדים יהיו זכאים לפיצוי כספי מהוריהם.

העדה המזרחית - אורתודוכסית, העדה הלטינית/הרומית - קתולית, העדה הגריגוריאנית הארמנית, העדה הארמנית - קתולית, העדה היוונית - הקתולית, העדה המלכיתית, העדה המרונית והעדה הסורית – אורתודוכסית

העדה האנגליקנית והעדה הפרוטסטנטית.

לא! אין אפשרות לערוך נישואין דתיים בישראל בין בני העדה הפרוטסטנטית, משום שעדה זו אינה מוכרת, ומשום שנישואין אזרחיים הם בלתי אפשריים בישראל בשלב זה. בני זוג נוצרים פרוטסטנטים אזרחי המדינה או תושביה, חייבים להתחתן בחו"ל

לא! אין אפשרות לערוך נישואין דתיים בישראל בין בני העדה האנגליקנית, משום שעדה זו אינה מוכרת, ובגלל שנישואין אזרחיים הם בלתי אפשריים בארץ. בני זוג נוצרים אנגליקנים שהם אזרחי המדינה, חייבים להתחתן בחו"ל

כן! אישה נוצריה יכולה להתחתן עם גבר מוסלמי, בטקס דתי מוסלמי, ואין הכרח שהיא תתאסלם. אם היא רוצה להתחתן בנישואין אזרחיים, אפשרות זו לא קיימת בארץ, והטקס חייב להיערך בחו"ל.

כן! אמנם שני נוצרים אנגליקנים אינם יכולים להתגרש זמ"ז בישראל לפי הדין הדתי שלהם, משום שהעדה האנגליקנית אינה מהווה עדה דתית מוכרת בישראל, אולם הם יכולים להתיר את נישואיהם בהליך אזרחי בישראל.

העדה הנוצרית פרוטסטנטית אינה נחשבת לעדה דתית מוכרת בישראל, ולכן שני פרוטסטנטים אשר התחתנו בחו"ל וגרים בארץ, אינם יכולים להתגרש בישראל על פי הדין הדתי שלהם. ואולם, גירושין בין בני זוג, שלפחות אחד מהם הוא נוצרי פרוטסטנטי, אפשריים בכל זאת בישראל, בהליך אזרחי שנקרא "התרת נישואין".

כן! הליך של התרת נישואין חל על נישואי תערובת בין בני זוג, אשר כל אחד מהם משתייך לדת אחרת. לצורך ההליך, יש להגיש בקשה לסגן נשיא בית המשפט לענניני משפחה, לשם קביעת שיפוט בעניין התרת הנישואין. הסמכות בעניין התרת נישואיהם של בני הזוג, אמורה להיות נתונה במקרה זה לבית המשפט לענייני משפחה

כן! הליך של התרת נישואין חל על זוגות מעורבים, אשר משתייכים לדתות שונות. בקשה לקביעת שיפוט בעניין התרת נישואין מוגשת לסגן נשיא ביהמ"ש לענייני משפחה, אשר אמור לקבוע, בסופו של ההליך המתנהל בפניו, לאיזו ערכאה יש סמכות לדון בעניין

ככלל, כן. אם הבעל הוא בן לאחת מן העדות הדתיות הנוצריות המוכרות בארץ, אז החיוב לשלם מזונות יהיה בהתאם לדינו הדתי/האישי. אולם אם אין לבעל חיוב עפ"י דינו האישי, לשאת במזונות אשתו, או שהעדה הדתית שאליה הוא משתייך אינה מוכרת, כך שאין לו דין אישי מוכר, אזי החיוב שלו לשאת במזונות אשתו נובע מן החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט - 1959

ככלל, בתי משפט לא מאפשרים לאישה יהודיה נשואה, לבצע בדיקת רקמות, בגלל החשש מפני ממזרות, אולם אם מדובר בהריון מגבר שאינו יהודי, שאלת הממזרות אינה רלבנטית. עריכת הבדיקה מותנית בבחינת טובת הקטין, והנזקים שעלולים להיגרם לו כתוצאה מעריכת הבדיקה. כל מקרה ייבדק לגופו

על פי החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט - 1959, כאשר ההורים אינם נשואים זה לזה, וכאשר האם היא יהודיה והאב הוא נוצרי, שני ההורים אחראים לתמיכה הכלכלית בילדם, באופן יחסי להכנסותיהם

אם אמו של הקטין אינה יהודיה, אזי אף הקטין אינו יהודי. במקרה כזה החיוב של האב במזונותיו לא יהיה על פי הדין העברי, והחיוב במזונות יהיה על פי הדין האזרחי, אשר מחלק את הנטל בין ההורים, באופן שלאחר שנקבעים צורכי הקטין, מוטל על כל הורה חלק מן הנטל הכספי, על פי יחס הכנסותיהם

כאשר בן הזוג נוצרי,ואשתו חסרת דת,אזי הדין החל בנושא מזונות ילדיו,עשוי להיות,דינו האישי או דינו הדתי,וזאת אם הוא בן לעדה דתית מוכרת (למשל:נוצרי-קתולי),במשפט הישראלי,ובכפוף להוכחת הדין האישי שלו .אולם אם הדין האישי שלו אינו מטיל עליו חיוב במזונות או שהוא בן לעדה דתית בלתי מוכרת,אזי הדין החל יהיה החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות),התשי"ט-1959 ,אשר על פיו ייקבעו מזונות הקטין

אין קשר בין פרידה או הפקעת נישואין של בני זוג נוצרים ,לבין נושאים שנגזרים מן האפוטרופסות שלהם על ילדם הקטין, ובכלל זה ענין המשמורת של ילדם ו/או הסדרי הביקור ,בין הילד לבין ההורה הלא משמורן.ענין הסדרי הראיה והביקור יכול להתברר בביהמ"ש למשפחה וזאת עפ"י חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ,תשכ"ב-1962 ועפ"י הוראות חוק בית המשפט לענייני משפחה,התשנ"ה-1995.

לא! ככלל ,הדת הנוצרית- קתולית אינה מתירה ואינה מאפשרת גירושין,אולם בדת הנוצרית קתולית קיים הליך של איון (Nullification) נישואין ,אשר כפועל יוצא ממנו, הנישואין בטלים מעיקרם,כלומר מראשיתם ,משל כמו לא היו ,וזאת כמסלול עוקף של איסור גירושין בנצרות. הסמכות הייחודית להכריז על בטלות הנישואין שמורה לביה"ד הדתי של הכנסיה הנוצרית-קתולית, ולכן לביהמ"ש למשפחה ,אין סמכות להעניק היתר נישואין,כלומר היתר לגבר לשאת אשה אחרת על פני אשתו. כמו כן לבית המשפט למשפחה אין סמכות להחליט על התרת הנישואין,כלומר להכריז על הפקעתם,משום שנושא זה מצוי בסמכותו הבלעדית של בית הדין הדתי .

הגירושין יהיו באמצעות גט פיטורין ,בבי"ד רבני ,וזאת מחמת הכלל במשפט העברי, על פיו "ישראל שחטא ישראל הוא" ,כלומר ,יהודי שהמיר דתו (וחטא בכך),נותר עדיין מבחינת היהדות ,כיהודי.

כן! אדם שנולד יהודי, ישאר יהודי בעיני הדת היהודית, גם אם במהלך חייו הוא ימיר את דתו, לדת הנוצרית או לדת אחרת. אם אדם ממיר דתו, לדת הנוצרית, אזי בעיני החוק, הוא עשוי להיחשב כנוצרי, ובלבד שההמרה נעשתה כדת וכדין.

תביעה למזונות אישה, כאשר שני בני הזוג חברים בכנסיה הנוצרית אורתודוכסית, כל עוד מתקיימים הנישואין נתונה לסמכות ייחודית של בית הדין של העדה, הנוצרית הרומית- אורתודוכסית.

סמכות השיפוט בתביעה למזונות ילדים שנולדו לזוג נוצרים חברי הכנסיה הרומית- אורתודוכסית נתונה לבית המשפט לענייני משפחה.

בין בני העדה הנוצרית קתולית אין גירושין, אולם - ניתן להתיר את הנישואין ע"י ביטולם מלכתחילה.

כן! תביעה למזונות ילדים, המוגשת בבית משפט לענייני משפחה בישראל, יכולה להימסר לידי נתבע, שמתגורר ברשות הפלשתינית, באמצעות ממונה מיוחד, על פי צו שעת חירום (יהודה ושומרון וחבל עזה - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית) (שטחי המועצה הפלשתינית - עזרה משפטית בעניינים אזרחיים) - 1999, ועל ידי כך בית המשפט יקנה סמכות לדון בתובענה.

כן! הפקעת נישואין בין בני דתות מעורבות, נעשית בדרך של התרת נישואין, כלומר, ע"י גירושין אזרחיים. יש להגיש בקשה לסגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה, לקביעת ביהמ"ש או ביה"ד המוסמך לפעול להתרת הנישואין, ובמקרה הזה הסמכות תהא לבית המשפט לענייני משפחה.

בנסיבות אלה הדרך לסיום הנישואין תהיה באמצעות הליך של התרת נישואין, ולא על ידי גירושין בבית הדין הרבני, אשר הינו בעל סמכות רק כאשר שני הצדדים הינם יהודים.

על פי דבר חקיקה, ששרד מתקופת שלטון המנדט הבריטי בישראל, כאשר שני בני זוג שייכים לעדה דתית מוכרת, הרי שלבתי הדין של אותה עדה תהיה סמכות ייחודית לדון בענייני המזונות. לפיכך, אישה רשאית לפנות לבית הדין של הכנסיה הקתולית-רומית כדי לתבוע את מזונותיה.