הגירת קטינים

האם צריכה להשיג את הסכמת אבי הקטינים.אם תינתן הסכמת האב,אז יש לערוך הסכם, אשר יוגש לאישור של בימ"ש. אולם, במידה והאב יתנגד,יש להגיש תביעה מנומקת להגירת הקטינים לחו"ל. יש להימנע מהוצאת הקטינים מישראל ,ללא הסכמת האב,או היתר מבימ"ש, כי פעולה חד צדדית עלולה להיחשב כמעשה חטיפה.

כן! אם משמורנית, אשר רוצה לצאת לביקור בחו"ל עם ילדה הקטין זקוקה להסכמת אביו של הקטין ליציאת הקטין לחו"ל. לעומת זאת בהעדר הסכמה מצד האב, תיאלץ אמו של הקטין לפנות לביהמ"ש בבקשה לקבל היתר ליציאת הקטין לחו"ל. ביהמ"ש מוסמך לתת היתר ליציאת הקטין לחו"ל, למרות התנגדות האב.

אם הסכם הגירושין התייחס למגורי קבע בחו"ל, של האם והקטין, ואם ההסכם כלל אופציה של חזרה לישראל, ע"י העתקת מגורי הקטין מחו"ל לישראל, אזי החזרת הקטין לישראל לא תיחשב כמעשה חטיפה. לעומת זאת, אם הסכם הגירושין, איפשר את הגירת הקטין לחו"ל, אך שתק לגבי אפשרות החזרתו לישראל, אזי העברת הקטין לישראל, באופן חד צדדי עלולה להיחשב כמעשה חטיפה.

סיבת התביעה צריכה להיות מוצדקת ואמיתית (למשל: נישואין עם בן זוג המתגורר בחו"ל), צריך לשכנע את ביהמ"ש שמטרת היציאה לחו"ל אינה מיועדת לגרום לנתק בין האב לילדו, חובה להראות לביהמ"ש תשתית ראויה לקליטת הילד, מבחינת בית, בסיס כלכלי, אזור מגורים, חינוך. חובה להציע הסדרי ראיה רחבים ומנגנון להבטחת ביצועם.

לא! יש להגיש תביעה למתן היתר להוצאת הילד למגורי קבע בחו"ל ואם בית משפט מתיר זאת, רק אז מותר לו להגר מן הארץ.

בית המשפט ממנה פסיכולוג קליני כמומחה מטעמו, כדי שיגיש חוות דעת בעניין. בית המשפט מכריע בין הזכויות המתנגשות של ההורים ולנוכח טובת הילד.

להתגונן ולהתנגד לתביעת ההגירה, ואפילו לשקול הגשת תביעת משמורת, כמשקל נגד.

לנסות להגיע להסכם גירושין שכולל הסכמה למשמורת ושהיית קבע בחו"ל או להגיש תביעה למשמורת, יחד עם תביעה להגירת קטין בחו"ל.

כן! משום שהנושאים שלובים זה בזה.

כן!

כן ! אם וכאשר ילדם של בני זוג עולים חדשים, אשר מתעתדים לעלות ארצה,יוולד בישראל, אזי מדינת ישראל, תהא מקום מרכז החיים של הרך הנולד.באם בני הזוג, יגיעו לכדי גירושין ,אזי במידה ובת הזוג תרצה לחזור לארץ הולדתה, עם הילד, אזי יהא עליה להגיש תביעה למתן היתר להגירת קטין, וזאת במצב של העדר הסכמה מצד בן זוגה.

כן, בהחלט! באם האב מוכן לשתף פעולה, אזי ניתן, וגם הכרחי, לערוך הסכם, אשר מתייחס לנושא ההסכמה ליציאה והשהייה בחו"ל, ולאשר אותו בבית המשפט בארץ, לפני היציאה. הסכם שכזה, אמור לתת גיבוי משפטי לתוכניות האם, אמור להגן עליה מפני האפשרות של טענה בדבר "חטיפת קטין", ועשוי לחסוך הליכים משפטיים יקרים וכואבים.

על האישה לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בתביעה להגירת הקטין לחו"ל. 

יש להניח שבית המשפט ייעתר לתביעה להגירה של קטינים המצויים במשמורת האם, לקנדה, ובלבד שייקבעו הסדרי ראייה נרחבים בין האב לבין הקטינים ויינתנו ערבויות מתאימות על מנת להבטיח את קיום הסדרי הראייה.

לא! אם, אכן, ביהמ"ש ימצא כי הסיבה האמיתית המסתתרת מאחורי תביעת ההגירה, הינה רצון לנתק בין הקטין להורה השני, כי אז התביעה עשויה להידחות.

בהעדר הסכם או סיכוי להסכם, יש להגיש בחו"ל תביעה למתן היתר להגירה לישראל, אולם מתוקף הנסיבות, תיק זה יתנהל בחו"ל.

ניתן להגיש תביעת משמורת ותביעה למתן היתר להגר מן הארץ. דעתו ורצונו של נער מהווים, בתביעות אלה, גורם עיקרי.

עליו לנקוט בהליכים להחזרת ילד חטוף מחו"ל, לפי אמנת האג, שעוסקת בענין זה, אם הילד הועבר למדינה שחתומה על האמנה.

קטין יכול להגיש תביעה לבית משפט למשפחה. הסכם שנערך בין הוריו איננו מחייב אותו.

כן!

כן! אם אימם מנועה, על פי הסכם גירושין, מלתבוע.

כן! ובלבד שלא נאמר במפורש בהסכם שאושר, כי תהיה לבית הדין סמכות ייחודית בכל ענין שמתייחס לקטינים, בעתיד, ושלא יהיו תנאים מגבילים בעניין ההגירה.

כן! אין הגבלה משפטית למצב זה, על לאף שהוא בלתי תקין. אולם זאת עד אשר אחד הצדדים רוצה להתגרש או להפסיק מצב זה ולהסדיר את עניין משמורת /הסדרי ראיה או עד שהרשויות באחת המדינות מתערבות.

בדרך כלל, לבית משפט למשפחה, אלא אם יש סמכות נמשכת לבית דין דתי, בעניין ההגירה לחו"ל.