חטיפת ילדים

לנקוט בהליכים לפי אמנת האג,העוסקת בהחזרת ילדים חטופים,ואשר חלה , הן על ישראל והן על ארה"ב.

כן! סין(פרט להונג קונג ומקאו), בניגוד לישראל, לא הצטרפה לאמנת האג בענין חטיפת הילדים,כך שהאמנה לא תחול,במידה והאם לא תחזיר את הקטין לישראל,בסיום הביקור בסין. מערכת המשפט בסין נותנת עדיפות ברורה לזכויות אזרחי סין ,ואינה מכבדת ,בדרך כלל,הסכמים או פסקי דין, שניתנו במדינות אחרות. לפיכך,האב הישראלי תלוי לחלוטין בחסדי האם הסינית, והסיכון לכך שהקטין לא יוחזר לישראל ,הוא עצום. ניתן לצמצם הסיכון,במידת מה, באמצעות ערבויות כספיות גבוהות.

לא! רוסיה הצטרפה לאמנה ב-2011, אך ישראל עוד לא הכירה בהצטרפותה,והאמנה לא חלה על מקרה של חטיפת ילדים בין ישראל לרוסיה. ניתן לפעול בהליך משפטי אחר.

האב המשמורן, יהיה רשאי לנקוט בהליכים לפי אמנת האג, בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפת ילדים,אשר חלה על שתי המדינות,ומתייחסת לקטינים עד גיל 16. אי-החזרתו של הקטין למקום מרכז חייו עלולה להיחשב כמעשה "חטיפה",אך בפועל,סירובו העיקש של ילד בגיל 15, לחזור לישראל,להורה עימו הוא גר, עשוייה להיחשב כסיבה לגיטימית,לפי האמנה,לכך שלא יינתן צו להחזרתו,ע"י בימ"ש בארה"ב,שם יתנהלו ההליכים. יתכן,שהבעיה ניתנת לפתרון ,באמצעות מו"מ בין ההורים, בנסיון לכבד ולהגשים את רצון הקטין. אם וכאשר מו"מ שכזה יצליח ,יש לערוך הסכם חדש, בענין העברת המשמורת לאם בחו"ל,ובענין הסדרי ביקור לאב בישראל ,ויש להביאו לאישור בבימ"ש בישראל ובארה"ב.והיה אם לא תתגבש הסכמה, ו/או אם הילד לא יוחזר מרצון , יתכן שלא יהיה מנוס, ויתנהל מאבק על החזרת הקטין ו/או משמורת הקטין ,בארצות הברית.

ניתן להגיש תביעה לבית המשפט לענייני משפחה בישראל,למתן צו להחזרה של הקטינים,על פי אמנת האג בענין ההיבטים האזרחיים של חטיפת ילדים, משנת 1980 ,אשר חלה בין ארצות הברית וישראל. אי-החזרה ,נגד רצונך, של הקטינים ,אשר הוצאו מארה"ב,כאשר ארה"ב מהווה את מרכז חייהם ,ומקום המגורים הרגיל שלהם, הינה מעשה חטיפה, עפ"י אמנת האג. געגועים למשפחה בישראל או משבר בנישואין אינם מהווים צידוק מוגן ,עפ"י האמנה,למעשה חטיפה. סיכוייך לזכות בצו להחזרת הקטינים גבוהים למדי, אם לא תעשה טעיות שעלולות להתפרש כהשלמה (הסכמה בדיעבד) עם השארת הקטינים בישראל,ובתנאי שאתה אב נורמטיבי.

כן! בחודש ינואר 2011 בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, נתן צו להחזרתה של קטינה חטופה לפינלנד,ובמסגרת פסה"ד חייב את האם החוטפת לשלם לתובע את הוצאות הנסיעה בגין הגעתו לארץ, ושהייתו במלון, בכפוף להמצאת קבלות ו/או אישורים מתאימים.

כן! למשל ,במסגרת פס"ד, שניתן ע"י בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, בענין החזרת תינוקת חטופה לפינלנד, בחודש ינואר 2011, ניתנו הוראות ביצוע בדבר מעורבות משטרת ישראל,והעברת הדרכון של הקטינה לאם החוטפת,אם יתעורר הצורך בכך: " הדרכון יימסר ע"י ב"כ התובע לידי הנתבעת או התובע בשדה התעופה לאחר שיוכח לה כי הקטינה טסה לפינלנד וכי איש משטרה מוודא את עלייתה של הקטינה למטוס.."
במקרים אחרים,ניתנת הוראה מפורשת,במסגרת פס"ד,בדבר החזרת קטין חטוף,על פיו,ההורה אשר ממנו נחטף הילד,רשאי להחזיר הקטין,בעצמו,אם וכאשר ההורה החוטף אינו מבצע את הצו להחזרתו של הקטין, עד לתאריך מסויים.

כן!משרדנו טיפל בהצלחה בשנת 2010,בייצוג של אם לבת ,בשנות העשרים לחייה,אשר סובלת מפיגור קשה , אוטיזם ואפילפסיה,ומחוסרת כשרות משפטית , אשר נחטפה ע"י אביה, מאחת ממדינות מערב אירופה,לישראל. הצעירה הוחזרה למולדתה תוק 7 שבועות, ממועד פתיחת ההליכים בישראל. בישראל הוגשה תביעה למתן צו הביאס קורפוס, ותביעה להכרה ואכיפה של צווים שיפוטיים, שניתנו בחו"ל. פסה"ד בדבר החזרת הצעירה למולדתה, ניתן באביב 2010, לאחר שנכשלו נסיונות ,מצד האב החוטף,לעיכוב ביצוע פסה"ד,הן בבית המשפט המחוזי,והן בבית המשפט העליון,לפני הגשת הערעור המתוכנן של האב.בסופו של דבר,האב הגיש ערעור לביהמ"ש המחוזי,אך משך את ערעורו,לאחר שקיבל את המלצת ביהמ"ש המחוזי,ביחס לסיכוייו הקלושים בתיק. נקבע שהאב הרחיק ,באופן בלתי חוקי ,את בתו לישראל ,כדי למנוע את העברתה לפנימיה המיועדת לשרת אנשים עם מוגבליות ,במצבה,לפי פס"ד שניתן בארץ מולדתה,ולאחר עריכת מס' חוות הדעת מקצועיות. יודגש ,כי קיים ווקאום משפטי, בנושא חטיפה של פסולי דין (מחוסרי כשרות משפטית). אמנת האג בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפת ילדים -1980 אשר ישראל חתומה עליה יחד עם מדינות רבות, חלה על חטיפות ילדים,אשר הינם קטינים עד גיל 16 . קיימת אמנת האג אחרת*,משנת 2000 ,בדבר זכויות בוגרים חסויים, שאמורה לתת פתרון מהיר במקרה של חטיפה של פסול/י דין, בין מדינות אשר חתומות עליה,אך ישראל אינה חתומה עליה,למרבה הצער.

The Hague Convention on the International Protection of Adults*

כן! בתי המשפט בחו"ל, וגם בארץ קבעו ,פעם אחר פעם ,שהמעמד של ההורה המבקש ,ושל הילד החטוף,במדינה הזרה ,שבה גרו ,סמוך לפני מעשה חטיפה אינו רלוונטי. בחודש דצמבר 2010 ,בית המשפט לעניני משפחה בנצרת נתן צו להחזרת תינוק לארצות הברית, למרות שהאם החוטפת ביטלה את תוכניתה ללמוד שם ,כך שוויזת הסטודנט שלה בוטלה,ויחד איתה, המעמד של בעלה,אשר היה תלוי באשרה שלה, הועמד בסכנת ביטול.

כן! גם במקרה של חזרה מרצון, וגם במקרה של צו משפטי להחזרת קטין בניגוד לרצונך, ביהמ"ש בישראל אמור להבטיח באמצעות החלטה מתאימה, תמיכה כלכלית לתקופה מסויימת,עד בירור הענין ע"י בית המשפט המוסמך,שם.למשל, בחודש דצמבר 2010,בית המשפט לעניני משפחה בנצרת קבע, תנאים להחזרת קטינה חטופה לארה"ב, ובתוך כך הבטחת מזונותיה, לרבות צורכי מחייתה ומחיית אמה ,ומדור,בתקופה שלאחר חזרתן לארה"ב.
עפ"י פסה"ד ,האב חויב להפקיד 6,000 דולר ,בנאמנות, על חשבון מזונותיהן ,כפי שייפסקו על ידי בית משפט מוסמך בארה"ב. כמו כן נקבע,כי,על האב להבטיח את מדורן של הקטינה ואמה, באותה דירה,אשר בה התגוררו לפני החטיפה או בדירה אחרת אותה ישכור עבורן, באותו אזור מגורים, ובתנאי כי דירה זו תכיל ריהוט, לרבות מכשירי חשמל הדרושים לקיום חיים סבירים ותקינים, בדומה לאלה שהיו להן עובר לחטיפה. נקבע כי,הסדר מגורים זה יובטח,מראש, לתקופה של 6 חודשים מיום חזרת הקטינה לארה"ב.

לא! הסבירות שהאם החוטפת תצליח למנוע החזרה של קטין לחו"ל,אגב שימוש בתירוץ שכזה (חשש מפני מעצר),היא נמוכה! ביהמ"ש העליון קבע בחודש אוגוסט 2010, בהקשר של חטיפת קטין בין ישראל לארצות הברית ש:" .......הניסיון מלמד כי למעט מקרים חריגים כגון חטיפת ילד תוך ביצוע אלימות או חטיפות חוזרות – הסיכוי כי המבקשת תיעצר אינו גבוה..... לו נקבל את הטענה, ייצא שההורה החוטף יהא רשאי לטעון כי חובה להשאיר את הילד במדינה אליה נלקח בשל החשש למעצרו במדינה בה בוצעה החטיפה. כמובן, אין זו עמדת הפסיקה. "

לאחר שחלפה לפחות שנה ,ממועד החטיפה ועד למועד הגשת התביעה בישראל, לצו להחזרת הקטינים,לפי אמנת האג. בחודש 8/2010 בית המשפט העליון הדגיש את ענין,בהקשר של טענת הגנה בדבר השתלבות קטינים, לפי סעיף 12 של אמנת האג, ואמר: "האמנה מכשירה בדיקת השתלבותו של הילד עם סביבתו החדשה רק בתנאי שחלפה שנה ממועד ההרחקה ועד למועד פתיחת ההליך. הבדיקה מצויה בין שני ציוני דרך: תאריך ההרחקה ופתיחת ההליכים.... המטרה בקביעת המועד בפתיחת ההליך ולא במתן פסק הדין נועדה להגן על ההורה הראוי לזכות להגנה על פי האמנה – הוא ההורה ממנו נחטף הילד".

דרושים לנו פרטים נוספים,אשר עשויים להשפיע על התשובה.רצוי לקבל ייעוץ פרטני,מקצועי,בהקדם.

לתשומת לבך,גם במצב של מעמד לא חוקי של הורי הקטין, קביעה שהמדינה הזרה היא מקום מרכז חייו של הקטין ,אפשרית .

כן! ככלל הוצאת ילדים לחו"ל ללא הסכמת אחד ההורים או ללא היתר של ביהמ"ש מהווה מעשה חטיפה, והינה בלתי חוקית. לעומת זאת יציאה מוסכמת של ילדים לחו"ל, יכולה להתבצע, בכפוף להסכמה בעל פה או בכתב בין ההורים, ואף מחוץ לכותלי ביהמ"ש. הסכמה שכזו יכולה להינתן מלכתחילה או לאחר מעשה, אולם היא צופנת בחובה בעיות, וחשופה לפרשנות שיפוטית לכאן או לכאן, ולפיכך רצוי שהסכמה להעתקת מגורי קטינים לחו"ל תהא מעוגנת בהסכם חתום, ומאושר ע"י ביהמ"ש, וזאת כדי למנוע ספיקות. בהסכם שכזה ניתן ליצור "חלון הזדמנויות", דהיינו לקבוע תנאים להחזרת הילדים לישראל או להדגיש כי שהיית הילדים בחו"ל, הינה לפרק זמן מוגבל ולצורך נסיון, כדי לאפשר בחינה אמפירית של נושא העתקת מקום המגורים לחו"ל. ללא קביעת תנאים להחזרת הילדים ארצה, עלולה ארה"ב, אפילו לאחר מספר חודשים, להוות את מקום מרכז החיים שלהם, ובכך עלולה להימנע החזרתם של הקטינים לישראל, אם וכאשר אחד ההורים יחזור בו מהסכמתו הקודמת.

טענת הגנה המתבססת על כיבוד רצון הילד,עשוייה להתקבל במקרים בהם הילד "הגיע לגיל ולרמת בגרות שבהם מן הראוי להביא בחשבון את השקפותיו".כך נאמר בחוק אמנת האג(החזרת ילדים חטופים)תשנ"א-1991.במקרים אלו,במידה ויתברר,כי מדובר ברצון חופשי,שאינו פרי של הסתה ולחץ או פרי הזדהות,בין הילד לבין האב,אשר בחזקתו,בפועל ,הוא מצוי(בביקור בארץ),וכאשר ייראה לביהמ"ש,כי ההתנגדות לחזור להורה המשמורן אינה רגעית וחולפת,אלא נחושה ועקבית,עשוי ביהמ"ש לקבל את טענת ההגנה של האב(כנגד טענת החטיפה),ולהתיר את אי החזרתו של הקטין לאמו.

כאשר ישנו חשש ממשי,אשר מבוסס על התבטאויות של האם,או התכתבויות שערכה ,ועל קשיים כלכליים ,אשר בעטיים היא הביעה את רצונה לעזוב את ישראל,רשאי האב להגיש לביהמ"ש למשפחה בקשה לצו לעיכוב יציאתו מהארץ של הקטין.הואיל ורוסיה אינה חתומה על אמנת האג,בעניין החזרת ילדים חטופים,אזי במידה שלא תעוכב יציאת הקטין לרוסיה ,כאמצעי מניעה,כנגד מעשה חטיפה,עלול להיווצר מצב,שאם הקטין ייצא מישראל ,ולא יחזור אליה,אז האב ייאלץ לנהל הליכים ממושכים,מתישים,ויקרים ברוסיה, וספק אם יצליח,בסופם,להחזיר את הקטין לישראל.

 ניהול תיק חטיפה בינלאומית של קטין לישראל,איננו מקנה כשלעצמו,סמכות לבימ"ש בישראל,לדון בענייני משפחה,כמו למשל:משמורת קטין או מזונות קטין,וזאת כאשר,מקום מגורי הקבע ומרכז החיים של המשפחה,הינו בחו"ל.אולם בפרקטיקה ,קורה לא פעם,שהורה אשר חוטף את ילדו לישראל,מזדרז ומגיש תביעות בעניין ילדו הקטין,בבימ"ש למשפחה.בנסיבות אלה,ובהתאם להוראת סעיף 16 לחוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים) התשנ"א – 1991,כאשר מוגשת ע"י ההורה הנחטף בקשה להחזרת קטין חטוף,אמור ביהמ"ש בישראל לדון ולהכריע, תחילה, בתיק החטיפה,ובד בבד ,להימנע מלדון בנושאים אחרים,עד להכרעה בתיק החטיפה.והיה אם ייעתר ביהמ"ש לתביעת האב הנחטף,והקטין יוחזר לחו"ל,אזי יימחקו התביעות, שהגישה האם החוטפת.לעומת זאת,אם תידחה תביעת האב הנחטף,אזי לאחר ההכרעה בתיק בחטיפה,ישוב ביהמ"ש להתייחס לתביעות הנ"ל.

ניהול תיק חטיפה בינלאומית של קטין לישראל,איננו מקנה כשלעצמו,סמכות לבימ"ש בישראל,לדון בענייני משפחה,כמו למשל:משמורת קטין או מזונות קטין,וזאת כאשר,מקום מגורי הקבע ומרכז החיים של המשפחה,הינו בחו"ל.אולם בפרקטיקה ,קורה לא פעם,שהורה אשר חוטף את ילדו לישראל,מזדרז ומגיש תביעות בעניין ילדו הקטין,בבימ"ש למשפחה.בנסיבות אלה,ובהתאם להוראת סעיף 16 לחוק אמנת האג (החזרתילדיםחטופים) התשנ"א – 1991,כאשר מוגשת ע"י ההורה הנחטף בקשה להחזרת קטין חטוף,אמור ביהמ"ש בישראל לדון ולהכריע, תחילה, בתיק החטיפה,ובד בבד ,להימנע מלדון בנושאים אחרים,עד להכרעה בתיק החטיפה.והיה אם ייעתר ביהמ"ש לתביעת האב הנחטף,והקטין יוחזר לחו"ל,אזי יימחקו התביעות, שהגישה האם החוטפת.לעומת זאת,אם תידחה תביעת האב הנחטף,אזי לאחר ההכרעה בתיק בחטיפה,ישוב ביהמ"ש להתייחס לתביעות הנ"ל.

כן! באופן כללי, קל יותר להחזיר לישראל ילד שנחטף למדינה, אשר אמנת האג בענין ההיבטים האזרחיים של חטיפת ילדים –1980 חלה עליה.

כן! בדרך כלל ילדים חטופים מוחזרים למדינה שממנה נחטפו, אבל קיימות מספר הגנות. אם הוכח שמתקיימת הגנה מסויימת, אז בית המשפט מוסמך להימנע מלהורות על החזרה של הילד החטוף.

כן! אם יצליח להוכיח את טענותיו. לפי האמנה, אפילו שהיתה חטיפה של הקטין, הרי שאם קיים חשש חמור שהחזרתו של ילד חטוף תחשוף אותו לנזק פיזי או פסיכולוגי, אז לבית המשפט יש סמכות לצוות על אי החזרת הקטין לארץ שממנה נחטף.

יתכן שכן, משום שהאב המבקש "הסכים" להרחקה או לאי ההחזרה של הקטין או "השלים" איתה וזוהי הגנה על פי האמנה. כאשר מוכחת הסכמה לבית המשפט יש סמכות לצוות על אי החזרת הקטין למדינה שממנה נחטף.

רק במקרים נדירים ביותר, כאשר יש הוכחה ברורה ומתועדת על הסכנה הכרוכה בהחזרתו לחו"ל. יתכן שיינתן מינוי לפסיכולוגית מומחית בארץ, להכין דו"ח על הילד. אם למשל לפי חוות הדעת ולפי ראיות אחרות, ייקבע שהילד מנוכר לגמרי לאביו, ושהוא עלול לממש את איומי ההתאבדות, יתכן שבית משפט לא יצווה על החזרתו לחו"ל.

לא ! הנוכחות במשפט, של הורה, אשר ילדו נחטף לישראל, איננה חובה .

הודו אינה חתומה על אמנת האג, כך שהאמנה אינה חלה על הליכים משפטיים, בענייני חטיפת ילדים בין ישראל להודו. האפשרות הנותרת היא הגשת עתירה לצו "הביאס קורפוס", אשר אמורה להיות מוגשת בבית המשפט המוסמך בהודו.

כן!

כן! האמנה חלה על חטיפות של ילדים, המתרחשות בין ישראל לבין ארצות הברית או קנדה.

אסטוניה, גרוזיה, סלובניה, סלובקיה, מולדובה, טורקמניסטן, אוזבקיסטן, לטביה, פולין, רומניה, צ'כיה, מקדוניה, הונגריה, בילורוסיה, בוסניה הרצגובינה, קרואטיה ויוגוסלביה.

כן! החל מחודש אוגוסט 2002 יש תחולה לאמנת האג בין ישראל ופרו.

אם חטיפה מישראל ללטביה אירעה לאחר תאריך ה- 1/8/2002, אזי האב יכול לנקוט בהליכים על פי אמנת האג, להבטחת החזרתו של הקטין, באמצעות הרשות המרכזית בישראל, כיוון שביום 1/8/2002 אמנת האג בעניין ההיבטים האזרחיים של חטיפת ילדים נכנסה לתוקף בנוגע לחטיפות בין מדינת ישראל לבין לטביה. אם החטיפה אירעה לפני יום 1/8/2002, אזי האב יצטרך לנקוט בהליכים משפטיים רגילים בבית המשפט המוסמך בלטביה, לצורך מתן צו להחזרת הקטין לישראל.

כן!

כן!

כן!

כן!

כן! בשנת 1996, במשפט ראובני, אשר התנהל בארה"ב, בבית משפט העליון, בסנטה ברברה, קליפורניה, אמה של קטינה השתמשה בהצלחה במכתב של האב, אשר בו נאמר שהוא מתחייב שלא למנוע את היציאה שלה ושל בתם המשותפת מישראל. תביעתו של האב להחזרת הקטינה לישראל נכשלה ונקבע שהמכתב נחשב כהסכמה בלתי חוזרת ליציאת הקטינה מישראל.

ככלל, כל בקשה, הודעה או מסמך שנשלחים לרשות המרכזית של המדינה המבקשת, אמורים להיכתב בשפת המדינה, בצירוף תרגום לשפה הרשמית של המדינה אליה משוגרת הבקשה, ובאם לא ניתן לתרגם לשפת המדינה, אזי יש לתרגם לאנגלית או לצרפתית.

הדיון יתקיים בבית המשפט לענייני משפחה, וייקבע למועד שלא יאוחר מ – 15 יום, ממועד מסירת מסמכי הבקשה לידיו של ההורה "החוטף".

בית המשפט לענייני משפחה, אשר בתחום שיפוטו נמצא הילד .

כן! אם השהייה או אי-ההחזרה הינם בניגוד לרצון ההורה הנשאר בארץ.

כן, בנסיבות מסויימות. למרות שהסמכות ליתן צו, המורה על החזרתו לישראל של קטין חטוף, נתונה לבית המשפט הזר, אמנת האג מתירה לבית משפט זר לקבל חוות דעת משפטית ממדינת מושב הקבע של הקטין, בעניין החוקיות של השארת הילד במדינה הזרה.

התשובה תלויה בעיתוי, אשר בו יתייחס בית המשפט בחו"ל, למצב הבטחוני בארץ ולראיות שיגיש לו ההורה החוטף. התשובה בסוגיה זו איננה חד משמעית.

סיכויי ההצלחה גבוהים יותר, אם המשפחה מתגוררת בחו"ל, במדינה שאינה חתומה על אמנת האג בענין חטיפת ילדים.

כן! חזקה על קטין, שמקום מגוריו, הינו מקום מגוריהם הרגיל של הוריו.

באמנת האג, ישנן מספר טענות הגנה כנגד תביעה להחזרת ילדים. טענות אלה מתבססות על כך שקיים חשש חמור שהחזרת הילד תחשוף אותו לנזק פיזי או פסיכולוגי או תעמיד את הילד במצב בלתי נסבל. אם אחת משלוש טענות ההגנה הנ"ל תוכח, כי אז ניתן להכשיר את החטיפה לכאורה. כמו כן, גם טענה והוכחתה, בדבר הסכמת הורה להוצאת הקטין או אי החזרתו עשויה להוות טענת הגנה.

כן! ישראל, בריטניה המאוחדת, ארצות הברית וקנדה חתומות על אמנת האג ומדינות אלה אימצו את האמנה, כל אחת מהן, כדין פנימי.

כן! ישראל, בריטניה המאוחדת, ארצות הברית וקנדה חתומות על אמנת האג ומדינות אלה אימצו את האמנה, כל אחת מהן, כדין פנימי.

כן! מדינת ישראל חתומה על אמנת האג בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפת ילדים.

כן! אם מדינת ישראל היתה מקום מגוריו הקבוע ומרכז חייו של הילד החטוף אזי ניתן לפעול להחזרתו לישראל במסגרת אמנת האג. המבחן הקובע בסוגיה זו מתייחס למקום מגוריו הרגיל של הילד ולא למספר האזרחויות שיש לו. רוסיה הצטרפה לאמנת האג ב-2011,אך ישראל עוד לא אישרה את הצטרפותה,והאמנה לא בתוקף ביחס לחטיפות בין ישראל ורוסיה,אך ניתן לנקוט בהליך משפטי אחר.

רוסיה הצטרפה לאמנת האג בענין החזרת ילדים חטופים, רק ב-2011,אך ישראל לא אישרה את הצטרפותה,ולפיכך האמנה לא חלה על המקרה. האב הרוסי לא יוכל לנקוט בהליכים על פי האמנה, ממדינת מגוריו. לעומת זאת, האב יכול להגיש עתירה למתן צו "הביאס קורפוס", בישראל ולפעול במסגרת תביעה זו להחזרת ילדיו