הוצאה לפועל

זהו הגוף המבצע של מערכת המשפט, שבאמצעותו ניתן לממש זכויות שנקבעו בפסקי דין או בהחלטות שיפוטיות.

לא! שלושה הליכים בענייני משפחה הוצאו מתחום הסמכות הרגילה של ההוצאה לפועל: איזון משאבים בין בני זוג, פירוק שיתוף בין בני זוג, וענייני קטינים.

כן! יש מדור מיוחד בלשכת ההוצאה לפועל, שמטפל בגביית מזונות.

לא!

לא!

בכל לשכות ההוצאה לפועל ברחבי הארץ.

25 שנים! אלא אם פסק הדין הוא הצהרתי בלבד (רק קובע זכויות), שאז הוא לעולם לא מתיישן.

מתבצעת מסירה של אזהרה לחייב, שלפיה עליו לשלם את החוב או להתנגד לבקשה, תוך 20 יום, כדי להימנע מנקיטת פעולות אכיפה וצעדי גבייה נגדו.

החייב יכול לבקש, שיינתן בעניינו צו לתשלומים או להגיש בקשה, תוך 21 יום ממועד שיגור האזהרה, שתיערך לו חקירת יכולת, במקרה שאינו יכול לשלם את פריסת התשלומים שצויינה באזהרה.

לא! משפט שמתנהל במסגרת תביעת מזונות, כמוהו כחקירת יכולת, ואין צורך במעין כפל הליך.

לא! מזונות שוטפים לא ניתן לפרוס באמצעות תשלומים.

החייב יכול לפנות להוצאה לפועל בבקשה לאיחוד תיקים.

בדרך כלל לא, אולם כחריג, ראש הוצאה לפועל רשאי להורות כך, עד לתקופה של 60 יום.

כן! ככלל, ראש ההוצאה לפועל יוציא נגד החייב צו עיכוב יציאה מן הארץ, ורק יימנע מכך, כחריג, בעקבות בקשה מנומקת בכתב, ובתנאים שהוא יקבע.

כן! אולם צריך לבקש היתר להמצאת המסמכים המשפטיים בחו"ל, אם ידוע מקום הימצאו המדוייק או המשוער של החייב.

לא! המוסד לביטוח לאומי זכאי לתבוע מן החייב את דמי המזונות שהמוסד שילם במקומו, ואף לנקוט נגדו בהליכי הוצאה לפועל, לגביית החוב.

ניתן לפתוח תיק בהוצאה לפועל לביצוע פסק הדין, ובמסגרת התיק לבקש שיוטל עיקול על משכורתו של החייב או על כספים שמופקדים בבנקים, ולבקש את מימושם.

להוציא פקודת מאסר, לתקופה של עד 21 יום, עבור כל יחידת חוב, אשר בהתייחס אליה הוגשה בקשה.

אין הגבלה.

כן! הצו יהיה בתוקף עד שנה, או למשך תקופה קצרה יותר, אם כך נקבע ע"י ראש ההוצאה לפועל.

ראש ההוצאה לפועל עלול להשתמש בסמכותו ולהורות על מאסרו, עד לשבוע ימים.

לא! ללשכת ההוצאה לפועל, ניתן אך ורק להגיש פסקי דין או החלטות שיפוטיות.

כן! בנסיבות קיצוניות ולאחר שמוצו בלא הצלחה הליכי גביה אחרים.

כפי הנראה דמי המזונות שולמו ללא הצמדה למדד המחירים לצרכן והסכום הנובע מהפרשי הצמדה ואולי אף ריבית.

על הזוכה להגיש בקשה לביצוע מסירת האזהרה במסירה באמצעות שליח מטעמו. אפ נסיון ההמצאה ייכשל, אז ניתן לבצע תחליף המצאה ע"י פרסום בעתון יומי.

לא! אם החייב מתמיד בתשלומים שנפסקו לחובתו במסגרת חקירת היכולת, אז לא ניתן להמשיך לנקוט בהליכים כנגדו, במסגרת תיק האיחוד.

לא! אין התיישנות על חוב במזונות, אשר מתנהל לגביו תיק לגביית החוב בהוצל"פ.

בית משפט ייעזר ב"סימנים להונאה", ביניהם חדלות פירעון, קשר בין המעביר ובין הנעבר, חשאיות, חריגה מנוהגי עסקים מקובלים, העברת כל רכושו של החייב, והמשך ההחזקה או השימוש של החייב בנכס שהועבר על שמו של אדם אחר.

כן! יש להבחין בין חוב שוטף במזונות, אשר לגביו, לא תינתן פריסה לתשלומים, לבין חוב עבר, אשר לגביו ניתן להגיש בקשה לביצוע חקירת יכולת ופריסת החוב לתשלומים. לראש ההוצל"פ יש, בענין זה, שיקול דעת.

אם למנוח יש חוב, כי אז ניתן לגבות את החוב מעזבונו, במידת האפשר. ילדיו של הנפטר אינם חייבים במקומו.

אשה שמעוניינת להגן על עצמה ועל רכושה מפני נושיו של בעלה שהסתבך בחובות יכולה להגיש לבימ"ש בקשה לפסק דין הצהרתי, אשר יכריז על רכוש מסויים אשר שייך לה בלבד.

במסגרת הליכי ההוצאה לפועל ניתן להוציא צו לעיכוב יציאה של החייב במזונות וזאת אם יש חוב מזונות התלוי ועומד נגדו.

לא! הליכי הוצל"פ ניתן לנקוט כנגד חייב ובכלל זה אף לרדת לנכסיו, ולממש את רכושו, אולם לא ניתן במסגרת זו לפעול כנגד הוריו, אם פסק הדין לא ניתן כנגדם.

ע"י פתיחת תיק לביצוע פסק דין, יחד עם בקשה לנקיטת הליכים, כגון הטלת עיקולים. כל תשלום המתקבל על חשבון המזונות, יש לפעול לגביו בדרך של בקשה ל"הקטנת קרן" החוב.

כן! אולם, אפשר להגיש לתיק ההוצאה לפועל, בקשה ב"טענת פרעתי", ולנסות להוכיח במסגרתה כי החוב שולם מן החשבון המשותף.

כן! אמהות דלות אמצעים ומעוטות הכנסות יכולות לגבות מזונות באמצעות הביטוח הלאומי, ברם, אם הביטוח הלאומי מפסיק לשלם את דמי המזונות ו/או מצטברים הפרשי חוב בין דמי המזונות ששולמו ע"י הביטוח הלאומי לבין כספי מזונות שאמורים היו להיות משולמים בפועל, ניתן לגבותם באמצעות תיק ההוצאה לפועל. מכל מקום, יש להיזהר ממצב של כפל תשלומים.

ניתן להגיש בקשה ליו"ר ההוצאה לפועל, על מנת שזה ישקול להעביר את התיק לבית המשפט אשר נתן את פסק הדין, כדי שיקבע האם זכאי התובע שיפרסו לו את החוב שהצטבר.

לא! החוק מעניק לחייב הגנה מפני נושים, על פיה לא יעוקל שכר המשמש כדמי קיום.

יש לפתוח תיק בלשכת ההוצאה לפועל ובמסגרתו ניתן להגיש בקשות לנקיטת הליכי גביה, למשל, באמצעות הטלת עיקולים.

אם שולם החוב, כי אז, יבוטל עיכוב היציאה. לראש ההוצאה לפועל סמכות לצמצם או להרחיב את המגבלות שהוטלו על חייב מוגבל באמצעים לרבות, עכוב יציאתו מן הארץ, מנימוקים שיירשמו ובלבד שהיציאה מן הארץ, מוצדקת. ראש ההוצל"פ רשאי להתנות את ביטול העיכוב יציאה במתן ערובה, להבטחת שובו של החייב ארצה, או להבטחת פרעון החוב, אם החייב לא ישוב ארצה.  

כן! אולם יש להימנע מניהול הליכים כפולים, כלומר ע"י המוסד לביטוח לאומי וע"י הזוכים בפסה"ד, או אז עלול הדבר להתפרש כעשיית עושר ולא במשפט.

ניתן להגיש בקשה ליו"ר ההוצאה לפועל, על מנת שזה ישקול אם להעביר את התיק לבית המשפט אשר נתן את פסק הדין, כדי שיקבע האם זכאי התובע שייפרסו לו את החוב שהצטבר.

ביחסים שבין השותפים ובין עצמם, השותף אשר הגיש בקשה לאיחוד תיקים עשוי לשלם את מלוא החוב, ברם הוא יוכל לחזור אל השותף האחר בתביעה להשבת הסכומים שהוא שילם במקומו. יחד עם זאת, יתכן שהנושים ימשיכו לנקוט הליכים כנגד השותף שאיננו בהסדר איחוד תיקים והוא לא יהיה מוגן כמו השותף שביקש את איחוד תיקים.

החייב צריך להגיש בקשה נתמכת בתצהיר לראש ההוצאה לפעול, אשר בסמכותו להפנות את החייב לבית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, על מנת שבית המשפט יחליט בענין שינוי השיעורים של תשלומי המזונות שהצטברו בשל אי פרעון במועד.

לא! ההחלטה אם לסגור תיק הוצאה לפועל אשר אליו משולמים המזונות, נתונה בידי הזוכה בלבד והעובדה שהחייב משלם את החוב באופן סדיר אינה מהווה עילה לסגירת התיק.

לא! הוריו של ילד בוגר אינם חבים בחובותיו, וענין מגורי בגיר עם הוריו אינה רלבנטית.

אסור לפעול במקביל, לצורך גביית מזונות, הן בלשכת ההוצל"פ והן באמצעות המוסד לביטוח לאומי. במקרה זה, יסרב המוסד לאפשר הליך גביית המזונות באמצעותו. נסיון לגביית כפל מזונות הינו בבחינת עשיית עושר ולא במשפט.

כן! טענת פרעתי, מתייחסת למזונות העבר ולא למזונות שוטפים, ולכן אין כל מניעה להמשיך בהליכי הוצאה לפועל. יתירה מזאת, אם לא התקבלה החלטה לעכב את ההליכים בתיק, עד למתן ההחלטה בטענת פרעתי, הרי שניתן להמשיך את ההליכים, אף לגבי חוב העבר

על האב להגיש בקשה ב"טענת פרעתי" נגד האם והילדים, בהיותם כיום בגירים, לצרף תיעוד ולפרט את טענותיו על גבי הבקשה. במסגרת הדיון שיתנהל בתיק ייחקרו הילדים ו/או אמם על תצהיר שיוגש מטעמם בתגובה לבקשה.

כן! פסק דין למזונות ו/או החלטה למזונות זמניים, ניתן להוציאם לפועל, ולאוכפם במסגרת הליכי גבייה בהוצאה לפועל מזונות.

לא! אין כל דרך לבטל חוב בתיק הוצאה לפועל מזונות. יש לעשות הבחנה בין חוב עבר לבין חוב שוטף. ניתן לבקש לפרוס את חוב העבר, ואם ראש ההוצל"פ ימצא לנכון, אזי הוא רשאי להפנות את הבקשה לבימ"ש, לצורך מתן החלטה. לעומת זאת, לגבי חוב שוטף במזונות, ראש ההוצל"פ איננו מוסמך לשנותו או להתערב באופן תשלומו, והדרך הנכונה לפעול, כדי לנסות להקטינו היא, ע"י הגשת תביעה להקטנת מזונות לבימ"ש.

לא! ניתן להציג אישורים בדבר העדר בעלות על מטלטלין בפני מבצע העיקול בפועל, אך הואיל ואין למבצע העיקול סמכות לבטל העיקול, יש לפנות בבקשה להסרת העיקול אל ראש ההוצאה לפועל, ולתמוך את הבקשה בתיעוד המוכיח, כי המטלטלין אינם שייכים לחייב. בהקשר זה, רצוי להציג פסק דין הצהרתי בדבר הבעלות על המטלטלין.

כן! ניתן לעקל כספים נזילים המצויים בקופת פנסיה לטובת חוב מזונות, ברם, על מנת לממש את הכספים יש להגיש בקשה נפרדת, ולפרט בה את את העילה למימוש הכספים ובכלל זאת לתאר את מעשי החייב על מנת לחמוק מתשלום המזונות.

במקרה שבו לא ניתן לאתר את החייב, על מנת לאכוף עליו צווים שנתנו ע"י ראש ההוצאה לפועל, אין מנוס אלא להעזר בשירותי חקירה ובילוש על מנת לאתר את החייב

לא! לא ניתן לעקל רכב בתיק המתנהל נגד החייב, במסגרת הליכי הוצאה לפועל, כאשר הרכב רשום על שם אחר, אולם ניתן לבקש צו מניעה האוסר על העברת הזכויות ברכב עד להכרעה בסוגיית הבעלות ברכב.

לא! בהליכי הוצאה לפועל לגביית מזונות אין כמעט סיכוי להצליח בקשה לביצוע פסק הדין למזונות, אפילו בנימוק שהאב, החייב, עתיד לקבל ייצוג משפטי מאת לשכת הסיוע המשפטי.

יש לאתר את מקום הימצאו של החייב ולבקש לבצע לו מסירה אישית. אם מקום הימצאו בישראל אינו ידוע, יש לפנות למשרד הפנים ולבקש תדפיס בדבר הכניסות והיציאות שלו מישראל, כדי ללמוד מכך, אם החייב שוהה בישראל, ואם כן, אז לבקש מיושב ראש ההוצל"פ, כי יתיר פירסום מודעה בעתון, כתחליף מסירה לחייב

יש להמציא 3 העתקים מאושרים של פסק דין או החלטת בימ"ש/בי"ד בעניין מזונות

ניתן לתבוע ביצוע של פסק דין למזונות בלשכת ההוצאה לפועל, עד שנתיים, באופן רטרואקטיבי.