הסכמים

לא! הסכם,שנערך ונחתם ע"י בני זוג נשואים,בענייני רכוש,אין לו תוקף מחייב,עפ"י החוק,בהעדר אישור של ביהמ"ש או בי"ד דתי ,אשר נועד למנוע הסכמה מאולצת ,בתנאי אונס או עושק.

כן! יש מספר חוקים שמתייחסים כל אחד בנפרד לנושאים כמו משמורת ילדים,מזונות קטינים,ואפילו,לענייני רכוש.בכל חוק מנוסח עניין אישור ההסכם בין בני זוג,באופן שונה.ככלל רצוי ואף הכרחי לאשר הסכם פרטני(בנושא אחד) או הסכם גירושין כולל,גם כתנאי לתוקפו המחייב,ובעיקר כדי למנוע ספק או אי הבנה,בעניין כזה או אחר בעתיד,וביתר שאת כאשר מדובר בשני הורים אשר מתגוררים בשתי מדינות שונות,ובהסדרי ביקור,בין אב לבתו במצב זה.

לבית המשפט לענייני משפחה.

זהו הסכם בין בני זוג, שמתעתדים להינשא זה לזה או נשואים זה לזה ומתעתדים להתגרש, אשר מגדיר ומסדיר את עניין הזכויות והחובות של בני הזוג ברכושם המשותף, מסדיר לעתים את כללי ניהול המשאבים המשותפים, ועשוי אף לקבוע איזה פריטי רכוש יוחרגו או לא ייכללו במסגרת הרכוש המשותף.

לא !

כן! עפ"י הוראות חוק יחסי ממון בין בני זוג - 1973, חלה חובה על זוגות נשואים לאשר את ההסכם כתנאי לתוקפו. לעומת זאת, הסכמים בין ידועים בציבור אינם חייבים להיות מאושרים ע"י ביהמ"ש לצורך התוקף המשפטי שלהם, ועל הסכם שכזה יחולו דיני החוזים הכלליים.

עפ"י הוראות חוק יחסי ממון בין בני זוג – 1973, בני הזוג חייבים להתייצב בפני ביהמ"ש/ ביה"ד, במועד שייקבע לאישור ההסכם, וביהמ"ש/ביה"ד חייב לזהות את בני הזוג, ולוודא שהם קראו את ההסכם, הבינו אותו וחתמו עליו מרצון חופשי.

ניתן לאשר את ההסכם בבית המשפט למשפחה, אך אין זאת הדרך היחידה. גם רושם הנישואין וגם נוטריון יכולים לאשר הסכם ממון שנחתם לפני הנישואין, ורושם הנישואין אף יכול לאשר את ההסכם בשעת עריכת הנישואין. כמו כן, גם בבית דין רבני ניתן לאשר הסכם ממון.

כן! ההסכם יאושר עפ"י חוק בית המשפט לענייני משפחה – 1995, אשר מכיר בידוע בציבור כ"בן משפחה".

לא! חוק זה חל רק על בני זוג נשואים.

כן!

כן! על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג – 1973, יחסי הממון בין בני הזוג נשלטים ע"י חוקי המדינה, אשר בה מצוי מקום מושבם בעת נישואיהם .

כן! רצוי לחתום על הסכם ממון לפני נישואין, משום שהסכם כזה עשוי לחסוך לצדדים עוגמת נפש רבה בשעת משבר, ועשוי לפתור בעיות בעניין חלוקת רכוש, במקרה של פירוד בעתיד.

כן! לאדם המשופע באמצעים כלכליים יש אינטרס להגן על רכושו בעוד שלאדם דל האמצעים יש אינטרס מנוגד מכאן שמומלץ לערוך במקרה כזה הסכם ממון. 

בהחלט ! הוא יכול לערוך איתה הסכם ממון, שמבוסס על העיקרון ששיעור ההשקעה של כל אחד ישתקף באחוזי הבעלות .

הסכם גירושין חייב להערך בכתב, להיות מאושר ע"י בית הדין הרבני או ע"י בית המשפט לעינייני משפחה, ולקבל תוקף של פסק דין. לגבי יהודים, רק לבית הדין הרבני יש סמכות לאשר הוראות הסכם שמתייחסות לגירושין.

כן! חוץ מההסכמה לגירושין , משום שאז עלול הדבר לפגום בתוקפו ובכשרותו של הגט. גט כשר, רק אם ניתן בהסכמה ומרצון חופשי.

כן! מכיוון שההסכם עדיין לא אושר, ולפיכך אין לו עדיין תוקף מחייב.

ע"י שיגור הודעה לבן הזוג השני בדבר ההחלטה לחזור מן ההסכם, למען הסר ספק.

באמצעות תביעה לביטול הסכם, ובלבד שתהא מבוססת על עילת תביעה.

בדרך כלל לא, אולם כחריג כן. למשל, אם יוכח שההסכם נחתם בנסיבות של עושק .

כן ! אם: א. צד להסכם טעה כאשר הוא/היא חתמו על ההסכם; ב. חתימתו של אותו צד על ההסכם נבעה מטעות זו; ג. הטעות שנעשתה היתה מסוג הטעויות, המוכרות בחוק כטעויות מהותיות, אשר יש בהן כדי להביא לביטול ההסכם.

כן! לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות- 1962, רשאים הורים להודיע על הסכמתם לביהמ"ש, ולבקש ממנו לאשר את ההסכמה באמצעות פסק דין. ביהמ"ש יכול לאשר את ההסכמה, ורשאי גם, לפני מתן פס"ד, לבקש תסקיר של פקיד/ת סעד, עם המלצות בעניין.

כן ! אי תשלום עשוי להיחשב כהפרה יסודית של ההסכם ועלול, באמצעות תביעה משפטית, להביא לביטול ההסכם או חלק ממנו.

כן. הסכמה בדבר שינוי של פסק דין בעניין משמורת קטינים, אף היא טעונה אישור של ביהמ"ש.

כן ! אפשר לחתום על הסכם פירוד עם אופציה לגירושין. ההסכם יופעל אם אחד מהם או שניהם יחליטו לשים קץ לנישואיהם.

כן. זוג נשוי יכול לעשות הסכם יחסי ממון בכל עת.

כן! לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) – 1996, על ההסכם להיות ערוך בכתב, ולקבל אישור של ועדת האישורים, בהתאם לתנאי החוק.

ן! בני זוג רשאים להסכים על מקום שיפוט, אשר נוח לשניהם מבחינה גיאוגרפית, בתוך הסכם הגירושין שלהם, אבל בית הדין הרבני, שבו הם בוחרים להגיש את תביעתם, יכול שלא לקבל את הסכמת הצדדים בעניין.

כן! ההסכם צריך שיהיה בכתב, וחייב לקבל אישור של בית משפט, אשר אמור לתת לו תוקף של פסק דין. בית המשפט יאשר הסכם שכזה, אם ישתכנע שההסכם סביר ואינו פוגע בטובת הילד ובזכויותיו.

לא ! הסכם בעניין מזונות של ילד, אינו סופי, ובמידת הצורך ניתן להגיש תביעה להקטנה או להגדלה של מזונות הילד. בנוסף, בדרך כלל הילד אינו צד להסכם, והוא רשאי להגיש תביעה עצמאית למזונות.

לא בהכרח. הולדתו של ילד נוסף לאב, איננה מחייבת באופן אוטומטי הקטנת החיוב במזונות הילד הקודם. אם סכום המזונות שנקבע בהסכם הוא נמוך יחסית, יתכן שבית משפט לא ייעתר לתביעה.

לא! תביעת מזונות מוגשת ע"י הקטין. הקטין לא היה ואיננו צד להסכם. ההסכם איננו מחייב אותו. זאת ועוד, אין תוקף להסכם בין הורים, אשר פוגע בזכויות בנם הקטין, בהיותו מנוגד למהות תפקידם כאפוטרופוסים טבעיים שלו.

לא! הסכם בענין מזונות קטין, מצריך מתן תוקף ע"י בית המשפט, כתנאי לתוקפו.

ההסכם מחייב והתובע צריך לפעול על פיו ולמחוק תביעתו.

לא! כי אפשר לאמר שהאשה חזרה בה מהבטחתה, כאשר הופיעה בפני בית הדין.

כן ! ניתן לאכוף את ביצוע פסק הדין בהליכי הוצל"פ.

כן! ניתן להסכים על משטר הפרדה רכושי בין בני זוג.

הבעל יכול לטעון לוויתור על רכוש בנסיבות של עושק, אולם ספק אם יצליח להוכיח טענותיו וספק אם בימ"ש יקבל טענות אלה, לאחר שבדק את סבירות ההסכם ואת שאלת רצונם החופשי של הצדדים, במעמד אישור ההסכם.

כן! ניתן לתבוע ביטול הסכם, אולם סיכויי ההצלחה נמוכים מאוד.

הסכם ממון יכול להחתם בין ידועים בציבור ואין חובה לאשרו בבימ"ש. לעומת זאת אצל זוגות נשואים יש חובה לאשר הסכמי ממון, כתנאי לתוקפם

כן! ניתן לשנות בהסכמה תניות בהסכם גירושין. שינוי שכזה טעון אישור של בי"ד או בימ"ש, כתנאי לתוקפו

אם הענקת הזכויות במקרקעין היתה במסגרת הסכם ממון או הסכם גירושין, כי אז הבעל אינו רשאי לחזור בו מהענקת המתנה, משום שבימ"ש במעמד אישור ההסכם, חייב לבדוק האם הצדדים מבינים ומסכימים מרצון חופשי לתנאי ההסכם, וזאת קודם לאישורו. אם הענקת הזכויות בדירה נעשתה, ללא הסכם, אך נשלמה, תבחן השאלה האם מצבו הנפשי של נותן המתנה מהווה עילה מוצדקת לביטולה, האם הענקת הזכויות בדירה, נעשתה ללא הסכם, אך טרם הסתיימה ברישום, כי אז נותן המתנה רשאי לחזור בו, אם הורע מצבו, או אם הופעל עליו לחץ לא כשר.

הואיל והילדים הינם בעלים של הזכויות בדירה, הם רשאים לפעול למכירת הדירה. אם הילדים יתנגדו למכירת הדירה, התנגדותם לא תועיל להם, כי ניתן להתגבר על התנגדותם ע"י הגשת תביעה לפירוק השותפות בדירה.

כן! הסכמתה של האישה שלא לתבוע הגדלת מזונות אינה כובלת את ידי הילדים, משום שהם לא היו צד להסכם שנערך בין הוריהם. יחד עם זאת, בית המשפט לא יתעלם מגובה המזונות ומשוויו של הרכוש שוויתר עליו הבעל במסגרת ההסכם. אם בית המשפט יגיע למסקנה כי דמי המזונות סבירים, ויתחשב בכך שבמסגרת הוויתור על זכויות בדירה סיפק האב את רכיב הדיור במזונות ילדיו, בצורה נאותה, אזי יתכן שהתביעה להגדלה מזונות תידחה.

הסכם יחסי ממון וגירושין, הינו חוזה, המסדיר את חלוקת הרכוש המשותף, אשר נצבר במהלך הנישואין, ואת גובה דמי המזונות, ומועדי תשלומים. בענין הגירושין, ההסכם נותן ביטוי להסכמה לתת ולקבל גט, ובדרך כלל הוא כולל ויתור על כתובה וויתור על מזונות האשה, בכפוף לסידור הגט.

כן! הפרה יסודית של הסכם, מהווה, עפ"י דיני החוזים, עילה לביטול הסכם.

ניתן לערוך הסכם ממון אשר קובע במפורש שהנכס שייך לבן הזוג בלבד, וכי תשלומי ההלוואה נשוא המשכנתא לא יגרעו מזכויותיו ולא יעניקו זכויות כלשהן לבת הזוג.

עליהם לערוך הסכם אשר יסדיר את יחסי הממון ביניהם לרבות, הזכות למזונות וחלוקת הרכוש המשותף הקיים ואשר יתווסף במהלך החיים המשותפים. בענין ילדים מתוכננים, לגביהם לא ניתן לעשות כל הסדר מאחר וטרם באו לעולם.

הסכם ממון מיועד להסדיר את יחסי הגומלין הכלכליים בין בני זוג בין אם נישאו בנישואין אזרחיים, ובין אם נישאו בטקס דתי. הסכם ממון, שערכו בני זוג, ואשר אושר וקיבל תוקף משפטי על ידי בית המשפט, הנו בעל תוקף חוזי ומשפטי, גם אם בני הזוג אינם נשואים זה לזה, בהיותם ידועים בציבור.

ההסכם עשוי להבהיר בענין זכויותיו של בן הזוג בדירה אותה רכש לפני הנישואין, האם תישמרנה זכויותיו למרות הנישואין, או תתחלקנה זכויותיו בעקבות הנישואין.

אם מדובר בהסכם אשר לפיו האם וויתרה על מזונות קטינים, הרי שההסכם עשוי להיראות כמנוגד לתקנת הציבור ומנוגד לטובת הקטינים, ויש להניח שבית המשפט יתעלם מהתחייבות האם ו/או הערב. אם מדובר בוויתור על מזונות האישה, כי אז הוויתור של האישה שריר וקיים, וכן התחייבות הערב מחייבת ובעלת תוקף.

כן! אפשר להכניס תנאי להסכם ממון, על פיו רכוש אשר יקבל אחד מבני הזוג בירושה, יהיה שייך לבן הזוג היורש בלבד. אולם גם בהעדר תנאי שכזה בהסכם, זכויות מירושה אינן מהוות רכוש משותף, כי כך נקבע במפורש בחוק.

לא! לאחר שהבעל חתם על הסכם גירושין, אשר קיבל תוקף של פס"ד, לפיו האישה זכאית למחצית גימלת הפנסיה שלו, אין הוא רשאי לחזור בו מן ההסכם, על אף שמחצית הפנסיה הנותרת בידו אינה מספקת לו. ניתן לבטל הסכם אך ורק אם מתקיימת עילה לביטולו עפ"י דיני החוזים. ניתן לבטל פסק דין ע"י הגשת ערעור. בהקשר זה המועד להגשת ערעור חלף והטעם של קשיים כלכליים איננו מהווה עילה לביטול הסכם. יחד עם זאת, אם בני הזוג עדיין לא התגרשו, יתכן שיש מקום לטענה כי מחדלם מהווה מעין הסכמה שבשתיקה או בהתנהגות לביטול ההסדר הקודם. אולם טענה זו, טעונה הוכחה וביסוס.

הסכם ממון עשוי להגן על בן זוג אחד מפני חובות של בן הזוג האחר, אולם רק במסגרת יחסי הממון השוררים ביניהם. הסכם ממון איננו יכול לספק לאחד מבני הזוג הגנה מוחלטת כנגד נושים חיצוניים.

בהנחה שהסכם הגירושין קיבל תוקף של פסק דין, אז כדי לשנות תנאי מכביד מעין זה, בדבר חיוב במזונות מלאים עד גיל 21, ניתן לכאורה, להגיש תביעה לביטול הסכם, אלא שסיכויי ההצלחה, של תביעה שכזו תלויים בקיום עילות כגון הטעיה, טעות, או עושק. אם תצליח, למשל, לשכנע כי הוטעית או טעית לחשוב, כי החיוב במזונות חל עד גיל 21, אזי יתכן שתנאים אלה בהסכם יבוטלו.

לא! לא ניתן להתנות על מתן או קבלת גט, משום שעל פי הדין העברי, עלול הדבר לגרום ל"גט מעושה" היינו, גט שניתן שלא מרצון חופשי ואז הגט בטל וחסר ערך משפטי.

כן! אין בנישואין כשלעצמם, כדי להוסיף זכויות ו/או חובות, על בן הזוג שלא היה שותף לחובות ו/או לזכויות של בן הזוג האחר קודם לנישואין. ברם, על מנת להבטיח את זכויות האישה, באופן וודאי, עדיף לערוך הסכם ממון, בו יאמר במפורש כי ההתחייבויות שנטל הבעל בעבר, הן שלו ועל אחריותו בלבד. נושי העבר של הבעל אינם זכאים לעקל ולממש את זכויות האשה בדירה, אולם זכויות הרשומות על שם הבעל נותרות חשופות.

לא! אין קשר בין חבותו של אב במזונות ילדיו לבין נישואיה בשנית של אמם. לפיכך קשה להניח שבימ"ש יאשר תניות בהסכם גירושין, אשר פוגעות במזונות ילדים, כפועל יוצא מנישואין של אמם. יתכן שהסכם מעין זה אושר ע"י בי"ד רבני. אם, בכל זאת אושר התנאי העוסק בהפחתת מזונות ילד, כתוצאה מנישואי אמו, אזי לשונו של התנאי מדברת על נישואין ולא על ידועים בציבור, ולכן בהעדר נישואין, אין עילה להפחתה.

כן! הזכות למזונות ניתנת להתניה וניתן להגיע להסכם בדבר הוויתור.

לא! הסכם טרום נישואין הכולל התחייבות להתגרש בתנאים מסויימים אין בו כדי לחייב את האישה בכל הקשור להסכמה לגירושין. תביעה המושתתת על הפרת הסכם נישואין (הכולל תנאי בדבר התחייבות להתגרש) בהבדל מהפרת הסכם גירושין, אינה מוכרת בדין ועלולה להידחות על הסף בהעדר עילה.

לא! הסכם ממון, אשר לא אושר בבית המשפט איננו תקף ולא ניתן לאכוף אותו.

ככל שתקופת הנישואין מתמשכת, כך תעלה בהתאמה מידת הנחיצות בעריכת הסכם יחסי ממון, כדי להבטיח כי במקרה של גירושין תשאר הדירה בבעלות בן הזוג שרכש אותה.

כן! סעיף בהסכם גירושין הקובע כי הצדדים התחייבו להקנות לבית הדין את הסמכות הייחודית לדון בכל מחלוקת הנובעת מן ההסכם, הרי שמלבד נושא מזונות הילדים, כל העניינים האחרים יידונו רק בבית הדין הרבני, והצדדים יהיו מנועים להגיש תביעות בעניינים אלה בבית המשפט לענייני משפחה. 

במידה וההסכם לא אושר ע"י בית המשפט, הרי שבן הזוג אשר חתם על ההסכם ורוצה לחזור בו מן ההסכמות שהושגו בהסכם רשאי לעשות זאת. ברם, אם ההסכם אושר וקיבל תוקף של פסק דין, אזי בית המשפט לא יזדרז לבטל את ההסכם אלא אם כן מדובר במקרה חריג וקיצוני, ובהתקיים עילות המוכרות בדיני החוזים הכלליים, כעילות לביטול חוזה. לצורך זה יש להגיש תביעה מתאימה ולהוכיח את הנטען בה.

לא! תנאי לתוקפו המחייב של הסכם גירושין הוא, אישורו ע"י בימ"ש או בי"ד רבני. בהעדר אישור משפטי להסכם, אין לו תוקף מחייב, אלא הוא מהווה, לכל היותר, ראיה שמישקלה נמוך למדי.

ניתן להגיש תביעה לביטול ההסכם או חלק מן ההסכם, אשר נחתם תחת אילוץ, אך סיכויי הצלחת תביעות מעין אלה אינם גבוהים, לנוכח העובדה, שקיימת מדיניות שיפוטית הן בבית המשפט והן בבתי הדין הרבניים, שלא להיעתר לתביעות מעין אלהבהסכם גירושין שומה על ביהמ"ש/ביה"ד המאשר הסכם שכזה, ונותן לו תוקף של פס"ד, לשאול, לברר ולחקור את מידת הסכמתם והבנתם של הצדדים, את תוכן ההסכם ותנאיו הצהרת הצדדים כי קראו, הבינו והסכימו נרשמת בפרוטוקול הדיון ומהווה מעין עדות. ביהמ"ש/ביה"ד רשאי להתערב בתנאיו של ההסכם, להציע תיקונים ואף לסרב לאשר תנאים בלתי סבירים או מקפחים או בלתי מאוזנים ולפיכך טענה בדבר ביטול הסכם, מחמת אילוץ, צריכה לסתור את הכתוב והחתום בהסכם, לסתור את הצהרות הצדדים ועדותם בביהמ"ש, לסתור את התרשמות השופט, כאמור בפרוטוקול הדיון ובפסה"ד או באישור ביהמ"ש וחייבת לספק הוכחה מכרעת לקיומו של אילוץ. הרמת נטל כבד מעין זה הינה קשה.

הסכם ממון יכול להיות מאושר ע"י נוטריון, אך ורק לפני נישואין. אישור, בהבדל מפס"ד איננו ניתן לאכיפה, כשלעצמו ודרוש הליך נוסף. לעומת זאת הסכם ממון הנכלל בהסכם גירושין מצריך, בנוסף לאישורו, גם תוקף של פס"ד. הסכם בענין מזונות קטינים, מצוי אך ורק בסמכות בימ"ש. לעיתים נושא העברת רכוש לקטינים טעון אישור של בימ"ש, משום שגלומות בו, זכויות וחובות, לפיכך יש להגיש הסכם מעין זה לבימ"ש.

כן! אם בת זוג לא ידעה על זכויות מסויימות, אזי אי אפשר לטעון כלפיה, כי וויתרה עליהן. אם האשה לא ידעה ולא יכלה לדעת על הזכויות הנטענות, אזי יש בסיס לתביעתה. כמו כן יש מקום לטענה כי תקופת ההתיישנות מתחילה מן המועד, אשר בו נודע לאשה על קיום הזכויות.

הבעל איננו יכול למכור באופן חד צדדי את הדירה השייכת לו ולאשתו/גרושתו עפ"י ההסכם, על האשה נאסר לתבוע את פירוק השיתוף, אולם איסור כזה לא הוטל על הבעל, ולכן הוא רשאי לתבוע את פירוק השיתוף בדירה. יחד עם זאת, אין הבעל רשאי לדרוש מהאישה השבת הסכומים ששילם עבור החזרי הלוואת המשכנתא, ואשר הוא התחייב לשאת בהם לבדו, כאמור בהסכם הממון. יתרת הלוואת המשכנתא הרובצת על הדירה חלה על שני בני הזוג, ועליהם לשאת בה במכירת הדירה, אלא אם כן, בהסכם נאמר אחרת. 

ניתן לאתר עותק מקור של ההסכם בארכיון בית הדין, אשר בו התנהל תיק הגירושין. לצורך זה, ניתן להגיש בקשה להזמין את התיק, ולצלם את ההסכם מתוך התיק, ואז לאשרו כמתאים למקור, במזכירות ביה"ד.

התשובה מותנית במידת ההתייחסות לסוגיה זו בהסכם הגירושין. אם בהסכם יש וויתור מפורש או וויתור משתמע על טענה מעין זו, אזי תביעת הבעל לשכר ראוי או לדמי שימוש, בחלקו בדירה צפוייה להידחות. אולם אם הסכם הגירושין שותק לגבי סוגיה זו, אזי הבעל לשעבר יכול לתבוע, דמי שימוש, בעבור שהיית אשתו לשעבר במחצית הדירה השייכת לו. תביעה מעין זו, אינה שכיחה ובתימ"ש אינם מעודדים הגשת תביעות שכאלה. 

כן! הסכם שאושר בבית דין רבני, לא חל עליו כלל הסמכות הנמשכת, וזאת בהבדל מתביעה שהוגשה לביה"ד, נדונה שם, נשמעו בה הוכחות וניתן בה פסק דין. על פסק דין שניתן, בעקבות ניהול משפט, בביה"ד חל בדרך כלל, עקרון הסמכות הנמשכת, ותביעת המשך באותו נושא (כמו: העברת משמורת או הסדרי ראיה) יש להגיש בביה"ד אשר דן בכך מלכתחילה.

ניתן להגיש בקשה לבית המשפט למתן "צו עשה" המחייב את האב לחתום על בקשה להנפקת דרכון לקטינה, ולחילופין, להתיר לאמה של הקטינה לחתום על הבקשה להנפקת דרכון לקטינה, מבלי להיזקק לחתימת האב, ולהורות למשרד הפנים להסתפק בחתימת האם בלבד. 

בני זוג המתעתדים להינשא, רשאים לערוך ביניהם הסכם ממון ולהסדיר בו את ענייני הרכוש של שניהם ביחד, וכל אחד לחוד. הסכם ממון שנערך לפני נישואין יכול להיעשות בפני נוטריון, ואף להיות מאושר, לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג (1973). אם ההסכם נערך ונחתם בפני עו"ד, אזי אין הוא מוסמך לאשרו לפי החוק הנ"ל. אף על פי כן, בני זוג העורכים הסכם לפני נישואין, אינם נזקקים לעורכו בפני עו"ד או נוטריון כתנאי לתוקפו.

כן! התחייבות והסכמה בעלת אופי ממוני, של אשה כלפי בעלה, מחייבת אותה ופוטרת אותו ממזונותיה.

כן! ההסכם מחייב, הינו בעל תוקף חוזי ויש לפעול על פיו.

הסכם הממון, אם אושר כדין, ע"י בימ"ש או בי"ד או נוטריון, אזי מה שהוסכם בו, היינו שהדירה שייכת לבעל, גובר על רצון האשה לקבל את הדירה.

כן! אם בעלך לשעבר מסכים למכור לך את חלקו בדירה, אז ניתן לשנות את ההסכם הקודם, ע"י עריכת הסכם חדש בענין זה. את ההסכם החדש יש לאשר בבימ"ש. אולם יש לזכור כי, אם הוקנו לילדים, זכויות בדירה, בהסכם הראשון, אז אותן אי אפשר לגרוע.

הסכם ממון הוא מסמך, אשר בני זוג העומדים להינשא ו/או הנשואים בפועל, עורכים ביניהם בכתב, על מנת להסדיר את זכויותיהם הרכושיות ואופן חלוקתן ביניהם במקרה של פירוד ו/או גירושין. 

כן! יש להגיש בקשה לביהמ"ש, לביטול עיקולים, ולהפנות לתנאי ההסכם, בדבר ביטול העיקולים. אפשר שבימ"ש יבקש את תגובת הצד שכנגד, לפני מתן החלטה.

אם ההסכם נחתם ע"י הצדדים וקיבל תוקף של פסק דין ע"י בימ"ש, הרי שהוא חוקי, אולם אם דמי המזונות הינם בגובה משכורתו של החייב, כי אז ההסכם איננו הגיוני משום שהוא לא מותיר אמצעי קיום בידי החייב, אלא אם יש לו אמצעים אחרים.

כן! האשה עלולה להפסיד את מזונותיה וכתובתה ובעלה חייב לגרשה.

הסכם ממון שנחתם בין בני זוג הנשואים זה לזה, יקבל תוקף משפטי אם יאושר ע"י בימ"ש או ביד"ר או יחתם בפני נוטריון. חתימת ההסכם בנוכחות עדים אינה מהווה תחליף לאישור משפטי כנ"ל.

כן! במידה והסכם הממון מבטא את הסכמת הצדדים לעניין פירוק חלקי של השיתוף בנכסים, אין כל מניעה לעשות זאת, וניתן להותיר נכס מסוים לחלוקה במועד מאוחר. אם הסכם ממון מתייחס לפירוק מלא של השיתוף והצדדים מעוניינים לשנותו, הרי שהדבר אפשרי, אך טעון אישור בימ"ש.

כן! ניתן לערוך הסכם ממון גם לאחר הנישואין ובלבד שהסכם זה יובא לאישור לבית המשפט לענייני משפחה, שכן בהעדר אישור בית המשפט אין להסכם תוקף משפטי.

נמוכים ביותר. כאשר הבעל מקיים את ההסכם, לאחר שאושר ההסכם, וניתן לו תוקף של פס"ד, הרי שגם אם האשה לא היתה מיוצגת, לא תהיה לאישה עילת תביעה במזונות ולפיכך תביעתה עלולה להידחות ע"י בית המשפט.

נמוכים ביותר. כאשר הבעל מקיים את ההסכם, לאחר שאושר ההסכם, וניתן לו תוקף של פס"ד, הרי שגם אם האשה לא היתה מיוצגת, לא תהיה לאישה עילת תביעה במזונות ולפיכך תביעתה עלולה להידחות ע"י בית המשפט.

הסכם ממון איננו מוגבל בזמן, אלא אם כן קבעו הצדדים אחרת וזכויות האישה הן כפי שנקבעו בהתאם לאמור ההסכם.

הסכם ממון איננו מוגבל בזמן, אלא אם כן קבעו הצדדים אחרת וזכויות האישה הן כפי שנקבעו בהתאם לאמור ההסכם.

ניתן לשקול את ביטול ההסכם עקב הפרה יסודית או לחילופין לפעול לקיום ההסכם ע"י נקיטת הליכים בהוצל"פ, בדרך של הגשת בקשה לביצוע פסק דין.

כן! ניתן לאשר הסכם גירושין בבית דין רבני, במקום או במקביל לביהמ"ש לעניני משפחה.

זה תלוי בניסוח של ההסכם, למשל באם יש התייחסות בהסכם לאפשרות של נישואין . יתכן שאפשרות כזו נלקחה בחשבון, ואין צורך בהסכם חדש. בסיבות אחרות, רצוי לערוך הסכם חדש. במידה שאין התייחסות לתרחיש עתידי של נישואין, רצוי, למען הסר ספק, ובאם בני הזוג מעוניינים לערוך הסכם, אשר שונה מהסדר השיתוף השוויוני, כפי שנקבע בחוק.

ככלל, זכויות ברכוש ו/או זכויות כספיות,שנצברו ו/או נחסכו בתקופה שקדמה לנישואין,שייכות לבעליהן הרשום. כדי להסיר ספק ביחס לשאלת הבעלות או השייכות של כספים ,שנחסכו לפני נישואין, רצוי לערוך הסכם ממון , אשר מגדיר זאת וקובע במפורש שרכוש מסויים לא ייכלל במסגרת הרכוש המשותף. אולם כאשר אחד מבני הזוג מסרב לחתום על הסכם ממון, אזי בן הזוג , אשר כספי החיסכון שייכים לו,ואשר הוא מעוניין להבדילם ממסת הרכוש המשותף, בעתיד,צריך להישמר פן, ייטמעו בחשבון משותף או במילים אחרות, רצוי להשאירם בחשבון נפרד, אשר רשום על שמו, ומנוהל על ידיו בלבד.

בני זוג אשר מתעתדים להיפרד זה מזה,ולהם ילד משותף, אשר הינו קטין,צריכים להגיע להסדר,בין בהסכמה,ובין באמצעות הכרעה של ביהמ"ש בעניינים כגון : משמורת הקטין,מזונות הקטין,הסדרי ראייתו ע"י ההורה הלא משמורן,חינוכו של הקטין,ועוד.

כן !את החיוב של אב לסייע לילדיו בהכנת שיעורי הבית ,לא ניתן לאכוף,באופן אפקטיבי,באמצעות לשכת ההוצאה לפועל, אולם ניתן לאכוף חיוב שכזה באמצעות תביעה להגדלת מזונות, וזאת ,לנוכח מחדלו של האב ,בהתייחס לגידול בהוצאות החינוך של הילדים,ברכיב שיעורי עזר ו/או שיעורי העשרה ו/או שיעורים פרטיים ,אלא שלצד קשיי ההוכחה, בעניין הפרת ההסכם מצד האב ,ייתכן שעלות התביעה לא תהא מוצדקת,כנגד תועלתה השולית.

לא ! הואיל והשאלה נשאלה ,מבחינת הדין ,אזי יודגש, למען הסר ספק ,כי מצד המשפט הפלילי או מצד המשפט האזרחי, פרשיית אהבים ,שמנהל גבר נשוי או שמנהלת אישה נשואה עם אדם אחר,אינה בבחינת מעשה אסור או לא חוקי ,אולם אין ללמוד מכך,שהמעשה מותר או מומלץ. לעומת זאת מבחינת הדין הדתי,מדובר במעשה אסור בתכלית האיסור.אשת איש ,אשר משרכת דרכיה,נראית בעיני המשפט העברי, כמי ש"זינתה תחת בעלה ", ויש לכך השלכות חמורות,בעניין מזונות, כתובה ואפילו היא עלולה להיאסר בנישואין על "בועלה" (המאהב) ,ועוד . גבר נשוי ,אשר משרך דרכיו, נתפס בעיני הדין העברי כ"רועה זונות". לעובדה שבני זוג עשו הסכם ממון לפני חתונתם, אין שום משמעות, לגבי האיסור או ההיתר לקיים מערכת יחסים אינטימית, מחוץ לנישואין.

כן! הסכם גירושין אשר , אושר בביה"ד רבני,כמוהו כפסק דין . עפ"י חוק ההתיישנות תשי"ח-1958, תקופת ההתיישנות של פסק דין ,היא 25 שנה ,מכאן ,שלכאורה ניתן יהיה לפנות ללשכת ההוצל"פ ,ואף לנקוט בהליכים נגד החייב.למרות השיהוי הניכר ,אשר עלול להיות בעוכרי הזוכה.

כן! שיהוי לא סביר מפחית את סיכויי ההצלחה באופן משמעותי. בית המשפט העליון הדגיש נקודה זו בחודש אוגוסט 2007, בפרשה, שבה המתין צד הטען לביטול הסכם גירושין/ממון, מעל שנה לפני שנקט בהליכים משפטיים לביטול ההסכם. שיהוי בלתי סביר שכזה , ע"י צד אשר היה מיוצג, ולאחר ביצוע סידור הגט ורוב תנאי ההסכם, נגוע בחוסר תם לב, ומהווה עילה לדחיית הבקשה לרשות ערעור על הסף. בית המשפט העליון סירב לאפשר לגבר גרוש רשות לערער ,פעם שנייה על החלטה של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה, אשר דחה בקשה לבטל הסכם גירושין ויחסי ממון, וקבע שזהו ניצול הליכים לרעה.

בדרך כלל קשה מאוד לבטל הסכם גירושין / הסכם ממון, אשר אושר, וקיבל תוקף של פס"ד, משום שקודם לאישור ההסכם, מוטלת חובה על בית המשפט לבדוק שהצדדים מבינים את תוכנו ומשמעותו. כאשר מתעוררת טענה לגבי מצב מנטלי או נפשי ירוד של אחד הצדדים בעת חתימה/אישור של ההסכם, יש להוכיח קשר סיבתי בין השניים , בזמן הרלבנטי. כאשר צד, שטוען לביטול ההסכם, היה מיוצג ע" עו"ד, ולא התמנה לו אפוטרופוס, והוא לא הוכרז כפסול דין, הסיכויים שלו לבטל את ההסכם בגלל מצבו המנטלי, הם נמוכים ביותר. נקודות אלו הודגשו ע" בית המשפט העליון בחודש אוגוסט 2007,כאשר נדחתה בקשתו של גבר גרוש לקבל רשות לערער, פעם שנייה, על החלטה של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה, אשר דחה בקשה לביטול הסכם גירושין ויחסי ממון .

כן! ניתן לערוך הסכם פירוד, אשר יכול לצפות אפשרות לגירושין, כאשר כל עניני הרכוש, המשמורת והמזונות התלויים בין הצדדים עשויים להיות מוסדרים במסגרת ההסכם.

הסכמים בין הורים אינם מחייבים את ילדיהם. במקרה זה, רשאית האם להגיש תביעת מזונות נגד האב, בשם הילד/ה שנולד/ה, כאפוטרופסית טבעית, לבית המשפט למשפחה באזור מגוריהם, כאשר הוולד יהיה הצד התובע. 

לא! הסכם לחיים משותפים, אשר חתום ע"י קטינה בת 16, מחוסר תוקף משפטי ואין לו משקל, בהיותה נטולת כשרות משפטית לחתום על הסכם ממין זה.

הסכם ממון הוא חוזה, בין בני זוג העומדים להינשא ו/או נשואים, העורכים ביניהם בכתב, על מנת להסדיר את זכויותיהם הרכושיות ולקבוע את מבנה או מסגרת היחסים הכלכליים ביניהם. נקבע בחוק, כי תוקפו המשפטי של הסכם ממון מותנה באישורו ע"י בימ"ש. לעומת זאת, הסכם הלוואה ניתן לערוך בין צדדים ואין חובה לאשרו בבימ"ש, ואין חובה לעורכו בכתב. מכל מקום, כל הסכמה הנוגעת ליחסי הממון בין בני זוג, לרבות הלוואות, טעונה אישור בית המשפט.

לא! לא ניתן לאכוף הסכמה להתגרש, אשר ניתנת בהסכם גירושין, אם לאחר חתימת הסכם הגירושין ואישורו, הבעל מסרב לתת גט. יש להגיש נגדו תביעת גירושין. רק אם ניתן פס"ד המחייב בעל לתת גט, רק אז ניתן לאוכפו.

לא! הסכם ממון יהא תקף, רק אם אושר ע"י בית המשפט, לאחר שבני הזוג התייצבו, הזדהו, הצהירו שחתמו על ההסכם מרצון חופשי, ובימ"ש התרשם שאכן זה כך וכי ההסכם הנו ביטוי להסכמה והבנה של תוכנו.

כן! אין חובה להיות מיוצג בבימ"ש ע"י עו"ד, אולם יש חובה לאשר את הסכם הממון בפני ערכאה שיפוטית, כתנאי לתוקפו המחייב.

לא! יש פטור ממס על העברת זכויות בדירה מבן זוג אחד למשנהו, בהתאם להסכם גירושין ובלבד שההסכם אושר ע"י בימ"ש/בי"ד והגירושין אכן התבצעו.

כן! אם יערך הסכם ממון הקובע כי, לאחר הנישואין יועברו לאישה המיועדת הזכויות בדירה, אשר היתה קודם לנישואין שייכת לבעל המיועד, ואם ייכתב בהסכם כי, אם הצדדים יתגרשו אזי יוחזרו כל הזכויות בדירה במלואן לבעל, ואם הסכם זה יאושר ע"י בית המשפט לפני או אחרי הנישואין, אז הדבר אפשרי.

ניתן להדגיש כי ההורים מוכנים לתת לבן/בת שלהם בלבד, וכי זו זכותם. כמו כן ניתן להציג דרישה של ההורים על פיה, אם הדירה לא תירשם על שם ילדם, אז הם לא ייתנו את הכסף. ניתן לתרץ את עמדתם, לנוכח ריבוי מקרי הגירושין והחשש מפני הסטטיסטיקה בענין זה.