תיקון גיל

בקשה לשינוי הרישום בדבר גילו של אדם, יש להגיש לבית המשפט לענייני משפחה, אשר בתחום שיפוטו מתגורר אותו אדם. אם לאותו אדם אין מקום מגורים בישראל, אז יש להגיש את הבקשה בבית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב.

לא! בקשה לתיקון גיל לפי חוק קביעת גיל, תשכ"ג – 1963, ניתן להגיש רק במהלך חייו של אדם, ולא לאחר מותו.

אדם המעונין לשנות את גילו הרשום, צריך קודם כל להוכיח, שהגיל הרשום במשרד הפנים אינו גילו האמיתי, ושנית, עליו להוכיח את גילו האמיתי.

באמצעות השגת תצהירים או עדויות של קרובי משפחה, של שכנים, של אחים מבוגרים, אשר היו נוכחים בזמן הלידה, או של מכרים, אשר יש להם ידיעה אישית בדבר גילו של המבקש. החוק קובע, שבית המשפט רשאי, מטעמים שיירשמו, לסטות מדיני הראיות, אם הוא רואה זאת לנכון, כדי לקבוע את גילו האמיתי של המבקש

כן! החוק קובע, שבית המשפט רשאי, מטעמים שיירשמו, לסטות מדיני הראיות, אם הוא רואה זאת לנכון, כדי לקבוע את גילו האמיתי של המבקש, אבל הראיות צריכות להיות ברורות ומשכנעות.

ראיה שבכתב ועדות שבעל פה הן ראיות קבילות, אך ראיה שבכתב עשויה להיות בעלת משקל ראייתי רב יותר, במיוחד כאשר העדות שבעל פה ניתנת ע"י קרובי משפחה, שאינם בלתי משוחדים.

רישום הגיל משפיע על שורה ארוכה של זכויות ושל חובות. למשל, על זכאות לקצבאות זקנה, על זכאות למשכנתאות, על מועד הגיוס לשירות החובה בצה"ל, על אורך השירות בצה"ל, ועוד

בהתאם לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב - 1962, כאשר ידועה שנת לידתו של אדם, אך חודש הלידה אינו ידוע, מניחים שהוא נולד ביום הראשון של החודש העברי ניסן של אותה שנה. אם שנת הלידה וחודש הלידה ידועים, אך היום בחודש אינו ידוע, אז קיימת הנחה שהוא נולד ביום ה - 15 של אותו חודש

כן! משום שלשינוי גיל עשויים להיות יתרונות כספיים ניכרים. הוספת שנים לגילו של אדם מבוגר, עשויה להקנות לו זכות לקבל קצבת זקנה מן המוסד לביטוח לאומי גם רטרואקטיבית, וגם זכויות פנסיה.

לבית המשפט המחוזי.