אימוץ

כן! באמצעות עמותות מורשות בישראל, אשר עוסקות באימוץ בין –ארצי, בהתאם לחוק האימוץ, בשים לב לכך,שעפ"י רוב, מדינות בחו"ל מאפשרות אימוץ קטינים ע"י זוגות בלבד.

ככלל, אימוץ של קטין ישראלי,בתוך ישראל , אפשרי במסגרת זוגיות בלבד, אך לכלל יש חריגים. למשל,אם אשה הייתה בת זוג של הורה ביולוגי שנפטר,והילד מיועד לאימוץ, או למשל ,אם אשה הינה רווקה אשר מוכנה לאמץ ילד ,אשר הרשויות בישראל אינן מצליחות למצוא בעבורו הורים מאמצים.

כן! אם הוכח שההסכמה הושגה באמצעים פסולים, וכל עוד לא ניתן צו אימוץ.

כן! אם בצו האימוץ נקבע במפורש "אימוץ פתוח".

אם טרם ניתן צו אימוץ, האם יכולה לחזור בה מהסכמתה לאימוץ. לעומת זאת, אם כבר ניתן צו אימוץ, הדבר בלתי אפשרי, אבל לבית המשפט יש שיקול דעת לבטל את הצו, בתנאים מסויימים.

ככלל, החלטה כזו ניתנת בעת מתן צו האימוץ, אולם במקרים מסויימים היא יכולה להינתן בשלב מאוחר יותר, כדי לאפשר בדיקה, ע"י פקידת סעד, של השפעת ניתוק הקשר או קיום הקשר על הילד.

לא! גם אם הקשר בין הקטין לאביו הביולוגי רופף מידי, סיכויי הצלחת בקשה לאימוץ ע"י הבעל השני הינם אפסיים.

כן! כאשר האב איננו בנמצא או כאשר האב חסוי או כאשר האב חסר מסוגלות הורית. בימ"ש עשוי למנות לאב הביולוגי אפוטרופוס לדין ובמצב זה הוא רשאי להתנגד לאימוץ

כל עוד לא ניתן צו אימוץ, האם יכולה, לחזור בה, מהסכמתה לאימוץ ובימ"ש עשוי להתחשב בכך במכלול שיקוליו.

כן! במסגרת תיק האימוץ יבדק ענין הסכמתה של הילדה, תיבחן שאלת רצונו והתאמתו של האב המיועד לתפקיד, וכן עמדת האם ושירותי הרווחה, באמצעות תסקיר. באם תינתן תשובה חיובית ע"י כל הגורמים הנוגעים בדבר, עשוי להינתן צו האימוץ.

אם השאלה בענין אימוץ, נשאלת בצורה כלשהי, בטפסים אותם יש למלא, אזי, אין ברירה אלא להזכיר ענין זה. לעומת זאת, אם אין שאלה בנדון זה, אז אין הכרח לציין זאת

לבית משפט למשפחה.

כן! בכפוף להסכמה של כל הצדדים, לפי חוק האימוץ.

כן! במקרים מסויימים.

ביטול החובות והזכויות של ההורים הביולוגיים והעברתן להורים המאמצים.

כן! רק לאחר גיל 18.

כן! בדרך כלל.

כן! כחריג.

כן! בתנאי שהוא מבוגר בלא יותר מ- 48 שנים מהילד

כעת מתבררת עתירה בבית המשפט העליון בסוגיה זו. אם האימוץ לא יוכר, אז תוענק אפוטרופסות.

לא! גם הורות כתוצאה מאימוץ, הינה בלתי הפיכה

כן! אבל יתכן שהתנהגות נפסדת, בבחינת "בן מרדן", מהווה עילה להפחתת מזונות.

לא! רק לילד מאומץ יש זכות עיון, בהיותו בגיר.

לא!

כן!

כן! במקרים קיצוניים ובנסיבות של ניתוק מוחלט.

כן! אימוץ על ידי יחיד מותר במקרה כזה.

כן! אימוץ ע"י יחידה מותר במקרה כזה, כחריג לכלל.

כן! ככלל, בית משפט יתן צו אימוץ לילד, אשר גילו בין 9-18 , רק אם נוכח לדעת שהמאומץ רוצה שאותו מאמץ יאמץ אותו

לא! על פי החוק רק זוג נשוי יכול לאמץ ילד, בישראל, למעט מספר חריגים. ככלל, החוק איננו מאפשר לרווק/ה לאמץ ילד.

בדרך כלל, אין אימוץ של ילדים בגירים, אלא בנסיבות חריגות ומטעמים מיוחדים, וביתר שאת כאשר קיים אב ביולוגי, למרות שהקשר עמו מעורער או רופף.

על פי החוק הורה מאמץ יכול להיות אך ורק בן דתו של המאומץ. בן זוג שעבר גיור קונסרבטיבי איננו נחשב כיהודי, על פי ההלכה. כפי הנראה, בעדר גיור כהלכה לא יאושר אימוץ בנסיבות אלה.

בית המשפט לא יתן צו אימוץ אלא אם נוכח שההורים הביולוגיים נתנו את הסכמתם לאימוץ. יחד עם זאת, ניתן להכריז על קטין כבר אימוץ, ללא קבלת הסכמת ההורים, וזאת בין היתר, במקרה שההורה לא היה בקשר עם הקטין המועמד לאימוץ במשך 6 חודשים רצופים ולא קיים את חובותיו לדאוג לקטין במשך תקופה זו. במקרה זה, יוכרז הקטין כבר אימוץ והליך השלמת האימוץ ייעשה ללא הסכמת הוריו הביולוגיים.

לא! אין איסור חוקי על ילד מאומץ, בגיר, להפגש עם הוריו הביולוגיים, יחד עם זאת, מומלץ שהפגישה תעשה באמצעות השירות למען הילד, אשר במסגרתו פועלים אנשי מקצוע מיומנים, אשר מסוגלים לסייע בידי המאומץ והוריו בתהליך וההכנה לקראת הפגישה בין ההורים לבין הילד.  

צו האימוץ אשר ניתן ע"י ביהמ"ש, בניגוד להמלצות השירות למען הילד, ניתן לערעור, בתוך 45 ימים, מאז מועד מתן פסק הדין.

לא! אימוץ ייעשה רק ע"י צו של בית המשפט בישראל ובית המשפט מפעיל את סמכותו בישראל ליתן צו אימוץ, רק כאשר המבקש הינו אזרח או תושב המתגורר בארץ לפחות שלוש שנים עד 5 שנים, קודם להגשת הבקשה.

כן! מאומץ יכול וזכאי לקבל מידע על משפחתו הביולוגית, מתוך תיק האימוץ. מתוך תיק האימוץ ניתן ללמוד האם מישהו מבני המשפחה הביולוגית ניסה ליצור קשר או הביע ענין ליצירת קשר עם המאומץ, וכן לברר פרטים אישיים על ההורים הביולוגיים.

באופן עקרוני, על פי חוק אימוץ ילדים (1981), רק בני זוג נשואים נשואים יכולים לאמץ ביחד. ברם, קיימים חריגים לכלל זה, בהם ביהמ"ש יתן צו אימוץ, למשל, כאשר, הוריו של המאומץ הלכו לעולמם, והמבקש לאמץ הוא קרוב משפחה של המאומץ והינו רווק או רווקה.

אין מניעה בחוק אימוץ ילדים (1980), לאימוץ במסגרת המשפחה המורחבת של המאומץ, אולם על האימוץ להיעשות ע"י בני זוג נשואים, או במידה ומדובר במאמץ יחיד, בימ"ש רשאי ליתן צו אימוץ, במידה והורי המאומץ אינם בחיים, והמבקש לאמץ אינו נשוי, או אם המאמץ הוא בן הזוג של הורה המאומץ או מי שאימץ אותו בעבר.

כן ! אם הילדה נולדה מחוץ לנישואין ,ואם זהות אביה לא ידועה או זהות אביה ידועה, אך לא רשומה,ולא הוכרה, ואם הבעל הנוכחי מהווה דמות אבהית בחייה של הילדה, ואם אמה של הילדה מצדדת באימוץ הילדה על ידיו, ואם רשויות הרווחה עשויות לתמוך בכך,אזי יש לפתוח תיק אימוץ,ולהתחיל לפעול בעניין.

כן ! חוק אימוץ ילדים תשמ"א-1981,מתייחס בדרך כלל לאימוץ קטינים, אולם , עפ"י החוק , ניתן לטפל גם באימוץ של בגיר, אולם זהו חריג לכלל.משרדנו טיפל בהצלחה, לפני מספר שנים בתיק אימוץ של בגירה, עם נסיבות דומות .

על פי חוק רשאי מאומץ לפתוח את תיק האימוץ. על מנת לפתוח את תיק האימוץ על המאומץ לפנות אל השירות למען הילד באיזור מגוריו עם בקשתו, כאשר מכתב זה מהווה, למעשה, יפוי כוח של המאומץ לשירות למען הילד לפתוח את תיק האימוץ. המכתב צריך לכלול: שם ההורים המאמצים, שם ומס' ת.ז. של המאומץ, תאריך לידה, כתובת וטלפון להתקשרות. לאחר קבלת המכתב יוזמן המאומץ לפגישה עם פקידת סעד לחוק האימוץ. פגישה זו הינה פגישת היכרות והסבר על תהליך פתיחת התיק. לאחר הפגישה יחליט המאומץ אם ברצונו לפגוש בהורים הביולוגיים. תיק האימוץ מכיל פרטים על אחיו הביולוגיים של המאומץ, אולם מיפגש עימהם תלוי בהסכמתם. לקבלת מידע נוסף ניתן לפנות לטלפון 02-6708177 ופקס 02-6708451.

תיק אימוץ אשר נפתח בצרפת ומתנהל שם, צריך להסתיים שם. מינוי ההורים המיועדים כאפוטרופסים על קטין מהווה שלב חשוב בדרך להשלמת הליך האימוץ. יש לבחון עפ"י הדין הצרפתי, איזו השפעה יש לפטירת האב המיועד. רצוי להשלים את הליך האימוץ בצרפת, יציאה לחו"ל (לצמיתות) בעיצומו של ההליך עלולה לשבשו או להפסיקו.

אין מניעה בחוק אימוץ ילדים (1980), לאימוץ במסגרת המשפחה המורחבת של המאומץ, אולם על האימוץ להיעשות ע"י בני זוג נשואים, או במידה ומדובר במאמץ יחיד, בימ"ש רשאי ליתן צו אימוץ, במידה והורי המאומץ אינם בחיים, והמבקש לאמץ אינו נשוי, או אם המאמץ הוא בן הזוג של הורה המאומץ או מי שאימץ אותו בעבר.

כן! מאומץ יכול וזכאי לקבל מידע על משפחתו הביולוגית, מתוך תיק האימוץ. מתוך תיק האימוץ ניתן ללמוד האם מישהו מבני המשפחה הביולוגית ניסה ליצור קשר או הביע ענין ליצירת קשר עם המאומץ, וכן לברר פרטים אישיים על ההורים הביולוגיים.

לא! אימוץ ייעשה רק ע"י צו של בית המשפט בישראל ובית המשפט מפעיל את סמכותו בישראל ליתן צו אימוץ, רק כאשר המבקש הינו אזרח או תושב המתגורר בארץ לפחות שלוש שנים עד 5 שנים, קודם להגשת הבקשה.

צו האימוץ אשר ניתן ע"י ביהמ"ש, בניגוד להמלצות השירות למען הילד, ניתן לערעור, בתוך 45 ימים, מאז מועד מתן פסק הדין.

לא! אין איסור חוקי על ילד מאומץ, בגיר, להפגש עם הוריו הביולוגיים, יחד עם זאת, מומלץ שהפגישה תעשה באמצעות השירות למען הילד, אשר במסגרתו פועלים אנשי מקצוע מיומנים, אשר מסוגלים לסייע בידי המאומץ והוריו בתהליך וההכנה לקראת הפגישה בין ההורים לבין הילד. 

לא! אם הילד נמסר לאימוץ בעת שאמו הביולוגית היתה נשואה, אזי קיימת חזקה שהבעל דאז הינו אביו של הילד. אם בעת האימוץ, האם לא היתה נשואה, והיא שמרה בסוד את זהות האב, אשר אבהותו לא הוכרזה, מן הסתם, אזי אין היא חייבת לגלות כיום, את זהות האב.

על פי החוק הורה מאמץ יכול להיות אך ורק בן דתו של המאומץ. בן זוג שעבר גיור קונסרבטיבי איננו נחשב כיהודי, על פי ההלכה. כפי הנראה, בעדר גיור כהלכה לא יאושר אימוץ בנסיבות אלה.

בדרך כלל, אין אימוץ של ילדים בגירים, אלא בנסיבות חריגות ומטעמים מיוחדים, וביתר שאת כאשר קיים אב ביולוגי, למרות שהקשר עמו מעורער או רופף.

לא! על פי החוק רק זוג נשוי יכול לאמץ ילד, בישראל, למעט מספר חריגים. ככלל, החוק איננו מאפשר לרווק/ה לאמץ ילד.

יש לברר זאת בשירות למען הילד ועם פקידת סעד ראשית. במידה והם אינם זוכים לשיתוף פעולה, יש לפנות בבקשה לבית המשפט לענייני משפחה ולנסות לקבל צו שיורה לשירות למען הילד למסור להורים את המידע המבוקש.

בית המשפט לא יתן צו אימוץ אלא אם נוכח שההורים הביולוגיים נתנו את הסכמתם לאימוץ. יחד עם זאת, ניתן להכריז על קטין כבר אימוץ, ללא קבלת הסכמת ההורים, וזאת בין היתר, במקרה שההורה לא היה בקשר עם הקטין המועמד לאימוץ במשך 6 חודשים רצופים ולא קיים את חובותיו לדאוג לקטין במשך תקופה זו. במקרה זה, יוכרז הקטין כבר אימוץ והליך השלמת האימוץ ייעשה ללא הסכמת הוריו הביולוגיים.

לא! אם הילד נמסר לאימוץ בעת שאמו הביולוגית היתה נשואה, אזי קיימת חזקה שהבעל דאז הינו אביו של הילד. אם בעת האימוץ, האם לא היתה נשואה, והיא שמרה בסוד את זהות האב, אשר אבהותו לא הוכרזה, מן הסתם, אזי אין היא חייבת לגלות כיום, את זהות האב.

כן! הבן המאומץ יכול לפנות לשירות למען הילד, אשר באמצעותו התבצע הליך האימוץ ולברר שם את פרטיו של אביו הביולוגי.

אם השאלה בענין אימוץ, נשאלת בצורה כלשהי, בטפסים אותם יש למלא, אזי, אין ברירה אלא להזכיר ענין זה. לעומת זאת, אם אין שאלה בנדון זה, אז אין הכרח לציין זאת.

כן! במסגרת תיק האימוץ יבדק ענין הסכמתה של הילדה, תיבחן שאלת רצונו והתאמתו של האב המיועד לתפקיד, וכן עמדת האם ושירותי הרווחה, באמצעות תסקיר. באם תינתן תשובה חיובית ע"י כל הגורמים הנוגעים בדבר, עשוי להינתן צו האימוץ.

כן! ילד מאומץ שמלאו לו 18 שנה, יכול, בהיותו בגיר, לבקש לפתוח את תיק האימוץ ובאמצעותו לנסות לאתר את הוריו הביולוגיים. פעולה זו בלתי תלויה בהורים מאמצים, ויכולה להעשות ללא ידיעתם.

כן! ילד מאומץ, בהגיעו לבגרות רשאי לבקש לפתוח את תיק האימוץ, שם מצויים פרטי הוריו הביולוגיים.

כל עוד לא ניתן צו אימוץ, האם יכולה, לחזור בה, מהסכמתה לאימוץ ובימ"ש עשוי להתחשב בכך במכלול שיקוליו.

כן! כאשר האב איננו בנמצא או כאשר האב חסוי או כאשר האב חסר מסוגלות הורית. בימ"ש עשוי למנות לאב הביולוגי אפוטרופוס לדין ובמצב זה הוא רשאי להתנגד לאימוץ.

לא! גם אם הקשר בין הקטין לאביו הביולוגי רופף מידי, סיכויי הצלחת בקשה לאימוץ ע"י הבעל השני הינם אפסיים

כן ! אולם צו אימוץ של בגיר יינתן בנסיבות מיוחדות, אשר בבסיסן שרר קשר רב שנים בין ההורה המאמץ והמיועד לאימוץ.

ככלל, החלטה כזו ניתנת בעת מתן צו האימוץ, אולם במקרים מסויימים היא יכולה להינתן בשלב מאוחר יותר, כדי לאפשר בדיקה, ע"י פקידת סעד, של השפעת ניתוק הקשר או קיום הקשר על הילד.

אימוץ פתוח מתאפשר כאשר בית המשפט מחליט, בצו האימוץ, על המשך קשר בין הילד המאומץ לבין המשפחה הביולוגית שלו או חלק ממנה.

אימוץ סגור מתרחש, כאשר צו האימוץ מורה על ניתוק מוחלט, של הקשר בין הילד המאומץ לבין הוריו הביולוגיים ומשפחת המוצא שלו

אם טרם ניתן צו אימוץ, האם יכולה לחזור בה מהסכמתה לאימוץ. לעומת זאת, אם כבר ניתן צו אימוץ, הדבר בלתי אפשרי, אבל לבית המשפט יש שיקול דעת לבטל את הצו, בתנאים מסויימים.

כן! אם בצו האימוץ נקבע במפורש "אימוץ פתוח".

כן! כל עוד לא ניתן צו אימוץ, בית המשפט יכול לבטל את הסכמתה מטעמים מיוחדים.

כן! בהתמלא אחד או יותר מן התנאים הקבועים בחוק, שמאפשרים זאת.

כן! בית משפט מוסמך להחליט כך, כאשר הוא משוכנע שהילד לא יודע שהמאמץ איננו ההורה הביולוגי שלו, הקשר מוצלח וטובת המאומץ דורשת שהאימוץ לא יתגלה לו.

כן! ככלל, בית משפט יתן צו אימוץ לילד, אשר גילו בין 9-18 , רק אם נוכח לדעת שהמאומץ רוצה שאותו מאמץ יאמץ אותו.

כן! אימוץ ע"י יחידה מותר במקרה כזה, כחריג לכלל.

כן! אימוץ על ידי יחיד מותר במקרה כזה.

בדרך כלל לא, אבל כחריג כן.

כן! במקרים קיצוניים ובנסיבות של ניתוק מוחלט.

לא! רק בני זוג הטרוסקסואלים כשרים לאמץ.

כן!

לא!

לא! רק לילד מאומץ יש זכות עיון, בהיותו בגיר.

לפנות לבית המשפט, בבקשה לתת הוראות  למימוש זכותו של המאומץ, לעיין בפנקס האימוצים.

כן! אבל יתכן שהתנהגות נפסדת, בבחינת "בן מרדן", מהווה עילה להפחתת מזונות.

לא! גם הורות כתוצאה מאימוץ, הינה בלתי הפיכה.

לא! מינוי קרוב משפחה כאפוטרופוס ליתומים, יאפשר את ניהול ענייניהם.

כעת מתבררת עתירה בבית המשפט העליון בסוגיה זו. אם האימוץ לא יוכר, אז תוענק אפוטרופסות

לא!

לא!

כן! בתנאי שהוא מבוגר בלא יותר מ- 48 שנים מהילד.

כן! כחריג.

כן! רק לאחר גיל 18.

ביטול החובות והזכויות של ההורים הביולוגיים והעברתן להורים המאמצים.

כן! במקרים מסויימים.

כן! כאשר קיימים יחסים ממושכים של הורה-ילד בין המאמץ למאומץ.

כן!

כן! בכפוף להסכמה של כל הצדדים, לפי חוק האימוץ.

כן! בתנאים מסויימים.

לבית משפט למשפחה.