קטינים/ילדים

כן! בחודש יולי 2011,בית משפט למשפחה בתל-אביב הפעיל את סמכותו להתערב בענין בריאותה של קטינה,והורה על ניתוח לכריתת ידה של הקטינה,לצורך הסרת גידול ממאיר, שנועד להצלת חייה, בניגוד לדעתה של אימה והאפוטרופסית הטבעית והיחידה שלה ,אשר התנגשה עם "טובת הקטינה". בית החולים ומשרד הרווחה הגישו את הבקשה למתן היתר לביצוע הניתוח, למרות העדר הסכמה מצד האם.בימ"ש ,כמו הקטינה בעצמה,החליט ,לאחר קבלת חוות דעת מכמה מומחים, כי "אין ברירה",אלא להורות על ביצוע מיידי של הניתוח,משום שהימנעות מניתוח עלולה לגרום למוות של הקטינה,עקב התפשטות מחלת הסרטן מהעצם היד, לרקמות ולריאות.

כן! על האם לבקש ולקבל ,מביהמ"ש, היתר להוצאת הקטינה לחו"ל, לביקור משפחתי,בין תאריכים מסויימים. יתכן שייקבעו ערבויות כספיות,להבטיח את חזרת הקטינה לישראל,במידה ויש חשש מפני חטיפה של הקטינה ע"י האם.

גרושתך אינה רשאית לפעול באופן חד צדדי ובהעדר הסכמה מצידך,ולהעביר את הילדים שלכם ליישוב מרוחק. כאשר הורים אינם מסוגלים להגיע להסכמה בענין מקום מגורי ילדיהם,כל הורה רשאי לפנות לבית המשפט בענין,ולבקש שהוא יכריע במחלוקת. אשתך לשעבר חייבת לפנות,כדי לקבל היתר, מראש ,מבית המשפט, להעתקת מגורי הילדים, ממקום אחד למשנהו .בתיאור שנמסר חסרים פרטים רלבנטיים וחשובים, על המרחק הצפוי של אזור המגורים המיועד,ומידת השפעתו על הסדרי הראייה וכו'. אתה יכול לבקש מבית המשפט, באמצעות ייצוג מתאים, ליתן צווים מתאימים,על מנת למנוע את המעבר. בית המשפט אמור להחליט, לאור טובת הקטינים,ועשוי להזמין תסקיר של פקידת סעד,כלומר עובדת סוציאלית,בעלת הכשרה מיוחדת לטיפול בעניינם של קטינים,או אפילו חוות דעת של פסיכולוג קליני,כמומחה מטעם בית המשפט.
משרדנו טיפל בהצלחה בפרשה דומה, בקיץ 2011, כאשר השיג עבור אביו של ילד בגיל הרך, אשר היה במשמורת זמנית של אמו,צווים מבית המשפט לענייני משפחה בטבריה, אשר ביטלו את המעבר הבלתי מוסכם של הקטין מצפון הארץ למרכז הארץ, ע"י אמו, והחזיר את המצב לקדמותו. בהחלטת ביהמ"ש נקבע כי האם פעלה בחוסר תום לב מובהק, בניגוד לרצון של האב,בניגוד להחלטות שיפוטיות ,בענין חלוקת זמן השהייה של הקטין עם הוריו, ובניגוד לטובת הקטין. ההחלטה לטובת האב עמדה בהצלחה במבחן של ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי בנצרת, והאם חוייבה,בשלב זה, להחזיר את הקטין למקום מגוריו הקודם לצפון הארץ.

כן! אומנם גרושתך,ואם ילדך, הינה משמורנית בילעדית, אולם אתה ,כאביו של הקטין,הינך עפ"י דין, אפוטרופוס טבעי,וענייני חינוכו ולימודיו של הקטין מהווים חלק מתחומו האחריות של כל הורה, כאפוטרופוס . רישומו של הקטין למוסד חינוכי, ללא ידיעתך או ללא הסכמתך,הוא מעשה חד צדדי אשר ,על פניו, אינו חוקי,וניתן לבטל אותו,ולהחזיר את המצב לקדמותו, באמצעות צווים שיפוטיים מתאימים. בהעדר הסכמה בין הורים,אפילו אם הם גרושים, לגבי רישום ילדם ,למוסד חינוכי, אין לבצע רישום בדרך של מחטף. הורה אשר רוצה לרשום קטין לבית ספר, בניגוד לרצון ההורה השני, צריך לקבל,לצורך זה, היתר מראש ,מבית המשפט.
בנושא רגיש מעין זה,יש לפעול,ללא דחוי. משרדנו טיפל במקרה דומה ,בחודש אוגוסט 2011,וזכה בעניינו של אב גרוש ,בצווים שיפוטיים ,מבית המשפט לענייני משפחה בכפר-סבא, אשר חייבו ,ביטול של רישום חד צדדי של קטינים,שביצעה אמם, חוזרת בתשובה, לבית ספר חרדי, ביישוב אחר.

בית המשפט העליון הדגיש בבג"ץ משנת ,2004 שקטינים אינם "כבולים" להסכמים שנערכו בעניינם ,בהליכי גירושין בין הוריהם, וככלל, אין הם קשורים לערכאה השיפוטית,שנבחרה ע"י מי מהוריהם. נקבע,כי "כאשר ברמה הדיונית עניינם של הקטינים נבחן לגופו ,כעניין עצמאי ונפרד, מיתר סוגיות הגירושין, וברמה המהותית שוכנעה הערכאה המוסמכת ,כי ההסכם בין ההורים משרת את טובת הקטין ... בהיעדר דיון מהותי בטובת הקטינים ,בנפרד מעניינם של ההורים בהליך הגירושין אין לראות הקטינים ,כצד להסכם שבין ההורים ,הן מבחינת תוכנו, והן מבחינת הערכאה השיפוטית שנבחרה במסגרתו" .
נקודה זו הודגשה ,לאחרונה ,ע"י בית המשפט המחוזי בירושלים ,בחודש ינואר 2011,במסגרת ערעור על פסה"ד של בית המשפט לענייני משפחה ,בנושא סמכותו לבטל הסכם גירושין, אשר אושר בביה"ד הרבני. בית המשפט לעניני משפחה ,ביטל את פסה"ד שאושר בביה"ד ביחס לקטינים,ובית המשפט המחוזי נתן גיבוי לכך,ודחה את הערעור.
בית המשפט המחוזי הוסיף והסביר ,כי במסגרת מאבק הגירושין ,הורים נתונים לענייניהם האישיים ,ועלולים, אף שלא במתכוון, שלא להקפיד במידה מספקת על הבטחת האינטרסים של הילדים.
יודגש ,כי אף על פי כן, ביה"ד הרבני יכול לרכוש סמכות נמשכת ויחודית,בהוראה מפורשת בהסכם הגירושין,בענייני הקטינים.

לא ! הואיל ורישום הקטינים בלשכת רישום המקרקעין נעשה באמצעות צו ירושה ,שהינו צו שיפוטי ,לא ניתן לפעול באופן חד צדדי ,בדרך של מחיקתו או ביטולו,אלא בדרך של העברת הבעלות במקרקעין .לצורך כך על האם לקבל את אישורו של ביהמ"ש לביצוע עסקה ,בזכויות הקטינים,וזאת בהתאם להוראות חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תשכ"ב-1962).ביהמ"ש נחשב לצורך העניין כנציגם של הקטינים המופקד על טובתם ,וככזה עליו להשתכנע כי השינוי ברישום הינו לטובת הקטינים .ללא אישור ביהמ"ש לעסקה לא תוכל האם לבצע את השינוי ברישום .

כן!

כן! מדינת ישראל הצטרפה אל חבר המדינות, החתומות על האמנה הבינלאומית בעניין זכויות הילד - 1984. הצטרפותה של מדינת ישראל אושרה בשנת 1991

ישראל חתומה על האמנה הבינלאומית בעניין זכויות הילד - 1984, אשר קובעת שלילד המסוגל לגבש דעה משל עצמו, יש זכות להביע את דעתו באופן חופשי, בכל עניין הנוגע לו. כמו כן, ישראל מחויבת לעיקרון שלפיו יש לתת משקל הולם לדעתו של הילד, בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו. האמנה קובעת עוד, כי מטרתה היא לתת לילד את ההזדמנות להישמע בכל הליך שיפוטי או מנהלי, אשר נוגע אליו במישרין או בעקיפין, באמצעות נציג או באמצעות גוף מתאים, באופן המתאים להליך המשפטי במדינה הנוגעת בדבר

כן! אחד מהוריו של הקטין או שניהם חייבים לספק את מזונות הקטין ואת צרכיו, בהתאם להוראות הדין

כן! לקטין יש זכות בסיסית להכיר ולהיות בקשר עם שני ההורים הביולוגיים שלו. אבל יש לכך חריגים, למשל, כאשר ניתן צו לאימוץ סגור, או כאשר ילד הינו תולדה של זרע מתורם אנונימי, או שנשללו זכויות הוריות/זכויות ביקור מאחד מהוריו של הילד, ע"י בית המשפט

כן! ניתן, למשל, להוציא צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד גבר, אשר האם המיועדת מתעתדת להגיש נגדו תביעת אבהות, אשר אם זו תצליח, תאפשר הגשת תביעת מזונות נגד האב הביולוגי

עפ"י חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב - 1962, תפקידיהם של הורים כאפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים, מפורטים בחוק כדלקמן: "אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה ואת הזכות לדאוג לצורכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח יד, וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם, וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו והסמכות לייצגו".

כן! דעתו ורצונו של ילד בענייני משמורת, עשויים להילקח בחשבון, בהתאם לגילו ולבגרותו הנפשית של הילד, וזאת מגיל 10 ואילך. לקטין תינתן הזדמנות להביע את דעתו, ובית המשפט יוכל להתרשם ישירות מן הילד

כן! דעתו של ילד תילקח בחשבון, לאחר הגיעו לגיל 10. לקטין תהיה הזדמנות להביע את דעתו, ובית המשפט יוכל להתרשם ישירות מן הילד

כן! במידה מסוימת, בהתאם לגילו ולבגרותו הנפשית. בתיקי חטיפה לפי האמנה, יש נטייה לייחס חשיבות לדעתו של ילד מגיל 12 ואילך

כן! ככלל, בית המשפט ייתן צו אימוץ לילד, שגילו בין 9 ל - 18, רק אם הוא נוכח לדעת, כי המאומץ רוצה שאותו מאמץ יאמץ אותו

כן! אם בצו האימוץ נקבע במפורש, כי האימוץ יהיה "אימוץ פתוח".

כן! אולם רק לאחר הגיעו לגיל 18

כן! כלפי ההורים המאמצים

כן! הורה יכול להתמנות ע"י בית המשפט להיות אפוטרופוס על ילדה בגירה הסובלת מאנורקסיה. ההורה יכול, לאחר מינויו, לתת היתר בכתב לאשפוז כפוי של הילדה במחלקה המיועדת לטיפול בהפרעות אכילה.

כן!

כן! אולם כאשר הוריו של הקטין מחליטים שברצונם למכור את הנכס בטרם הגיעו של הקטין, שעל שמו רשום הנכס, לגיל 18, יהיה עליהם לקבל אישור של בית המשפט לעשיית העסקה. מכירתו של נכס מקרקעין, העברתו ושינוי הרישום בדבר הבעלות בו, הם חלק מן הפעולות, אשר בהתאם להוראות חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב - 1962, הורים אינם יכולים לייצג בהן את ילדם הקטין, בלי לקבל תחילה היתר של בית המשפט.

כן! פעולה משפטית של קטין, אשר דרכם של קטינים בגילו לעשותה, אינה מצריכה אישור של נציגו של הקטין, מלכתחילה או בדיעבד, ואף לא אישור של בית המשפט

אב ואם, כאפוטרופסים טבעיים של קטין, אחראים במידה שווה לפעילויותיו של הקטין לאחר שעות הלימודים, וההורה אשר לו נתונה המשמורת איננו רשאי להעמיס על הקטין פעילויות יתר על המידה. האב יכול לבקש התערבות של בית המשפט, במסגרת תיק אפוטרופסות בעניינו של הקטין ומתן הוראות, בדבר הסוג והיקף של הפעילויות שבהן הילד ישתתף, בהתחשב בעובדה שהישגיו בלימודים מושפעים לרעה מהשתתפותו בחוגים רבים מדי

לא! נשוא חינוך קטינים יכול להיות מוכרע רק בהסכמת שני ההורים או בהעדר הסכמה, על פי החלטת בימ"ש

כן! הענקת רכוש או זכויות לקטין, הינו אפשרית. אולם משרד התחבורה הוציא הנחיות שמיועדות למנוע רישום זכויות והעברת זכויות בעניין קטינים

אין הבדל. צורת הנישואין של הורים איננה משפיעה על זכויות הילדים.

כן! משום שפעולה זו ניתן לסווגה, ככזו שדרכם של קטינים לעשותה. כספי הזכיה מיועדים לזוכה, גם אם הוא קטין. אם מדובר בסכום כספי נכבד, אזי ההורים יקבלוהו ויפקידוהו בחשבון נאמנות למען בנם, עד שיהא בגיר.

כן! לזכויות הילדים כיום יש משקל נכבד, וברצונו של נער ובדעתו, יש התחשבות מרובה.

התשובה אינה חד משמעית. חצי האי סיני, הינו אזור בעייתי, בעבר אמנם ארעו שם אסונות והיו שם התנכלויות לישראלים, אולם מספרם, בערכים מוחלטים, אפסי ביחס למספר המטיילים שביקרו שם. לעומת זאת, באזור זה, יש תנאי תברואה ותנאי בטיחות ירודים

כן! אין שום הבדל בין ילד שנולד מנישואין לילד שנולד מחוץ לנישואין

ניתן להגיש בקשה לעיכוב יציאת הקטין מן הארץ בבית המשפט לענייני משפחה. הצו עשוי להנתן במעמד צד אחד, דהיינו ללא דיון, בנוכחות שני הצדדים. הצו ינתן למשך כל תקופת היותו של הילד קטין. ביהמ"ש רשאי גם להזמין את הורי הילד לדיון, לפני או אחרי מתן הצו.

באשר לאישה, אין הבעל יכול לכפות עליה, את אורחות חייו. בענין הילדים, בהעדר הסכמה, יכריע במחלוקת ביה"ד, כצפוי לפי שיטתו, או בימ"ש, על פי עקרון טובת הילדים

לא! הוצאת ילדים לחו"ל ע"י הורה משמורן או ע"י הורה לא משמורן מותנית בהסכמת ההורה השני ובהעדר הסכמה, היא טעונה אישור של ביהמ"ש

כן! באמצעות הגשת בקשה לבית המשפט, אשר התיק נדון בפניו, להתיר לילדים להופיע בפני בית המשפט. בקשה זו צריכה להיות מנומקת ומפורטת. המלצת פקידת סעד איננה מחייבת את בית המשפט

כן! ובלבד שהילד משרת בצבא, אז הוא זכאי למזונות מופחתים, בהשוואה לתקופת היותו קטין. גם ילד בן 20, שהוכרז כפסול דין רשאי לתבוע מזונות מאביו. כמן כן, גם ילד שלומד בכתה יג' ו-יד' רשאי לתבוע מזונות מאביו

לא! אם הילד לא הגיע לגיל 21 והוא משרת בצבא, הוא רשאי להגיש תביעה למזונות.

זכויות ילדים, אשר הוריהם התגרשו ושבו לחיות כידועים בציבור, אינן שונות מזכויותיו של כל ילד אחר, היינו, הם זכאים למזונות מהוריהם ולזכויות ירושה

זכותה של קטינה אינה מתקפחת משום שהוריה גרים בנפרד זה מזה. אם הורי הקטינה חיים בנפרד, הרי שבהעדר הסכמה ביניהם בנושא המשמורת, אין מנוס מהכרעת בימ"ש בענין זה

יש לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בתביעה לקבלת היתר להוצאת הקטין מן הארץ לצמיתות. בהעדרו של האב יתבקש האפוטרופוס הכללי לשמש כצד להליך

לא! לילד בגיל 21 אין זכות מוגנת למגורים בבית הוריו, ולפיכך אם הוריו או מי מהם מתנגד למגוריו של הילד מכל סיבה שהיא, אזי אין לילד עילת תביעה כנגד הוריו וממילא אין לו הגנה כנגד הדרישה לסילוקו.

במידה וההורים אינם נשואים זה לזה, אזי שני ההורים חייבים להגיע אישית למשרד הפנים ולחתום על הסכמה. אם אין הסכמה של אחד ההורים, אזי ההורה המעונין להוציא דרכון רשאי לפנות לבימ"ש, בבקשה בענין זה, וצפוי להתקיים דיון בבקשה

כן! אם טיפול פסיכולוגי מתבצע בניגוד לדעת ההורה הלא משמורן, הוא רשאי להגיש בקשה לביהמ"ש, במסגרת תיק אפוטרופסות, להעלות טעמים להתנגדותו. בענין זה עשוי להיקבע דיון, יוזמן תסקיר פקידת סעד ותישמענה עמדות ההורים ואנשי במקצוע.

ככלל חיוני וראוי להתחשב בדעתו ורצונו של ילד בהליכים משפטיים, אשר מתייחסים אליו, כגון ענייני משמורת והסדרי ראיה, ואפילו ענייני חטיפת ילדים והגירה לחו"ל, ובלבד שלילד בגרות נפשית המתאימה לגילו, הבנה של הענין, וכן יש לו רצון משלו ודיעה עצמאית בנושא הנדון. החל מגיל 10 לערך, רצונם ודעתם של ילדים נלקחים בחשבון ע"י ביהמ"ש

לא! העובדה שבעבר הונפק דרכון לקטין, בהסכמתו של הורה, אינה מבטאת בהכרח היתר להורה האחר, להוציא את הקטין מהארץ, ללא קבלת הסכמה מפורשת של ההורה האחר, ליציאת הקטין את הארץ, וזאת על אף שהדרכון של הקטין בתוקף.

ילד שלא מלאו לו 18 הינו קטין, ומגיל 18 הוא נעשה בגיר. מעת שהוא מגיע למעמד של בגיר, אין להוריו של הילד סמכות להתערב בענייניו. לעומת זאת, הוריו של קטין רשאים להתערב בכל עניין הנתון לאפוטרופסותם, ובמיגבלות אשר מציב החוק בפניהם

 ילד אשר נולד לכהן וגרושה ייחשב לישראל כפסול כהונה

לא! רק ילד שנולד לאשה יהודיה הנשואה לבעל יהודי, מגבר זר ייחשב לממזר

לא! אין די בהגשת תביעת המזונות, על מנת להקנות לבית המשפט סמכות לדון בחינוך הילדים. יש להגיש תביעה למשמורת הקטינים ולכלול בה את עניין חינוך הילדים, על מנת להקנות לבית המשפט סמכות לדון בענין זה, משום שענין החינוך נגזר מנושא משמורת או אפוטרופסות ולא מנושא מזונות

הגירת הקטין מהארץ נובעת מאינטרסים שונים של ההורה המעוניין להגר. האינטרסים של ההורה ייבחנו לאור טובת הקטין ועמדתו של ההורה הלא משמורן. רק על פי שקלול כל הגורמים ניתן להעריך את הסיכוי למנוע את הגירת הילד מן הארץ

לא! לא ניתן לחייב אב לקבל טיפול נפשי, אך ניתן לעתור לבית המשפט להורות על קיום הסדרי הראייה תחת פיקוח, או להגבילם, אם אכן יתברר שהאב עוסק בהסתה ואינו חדל מכך

בדיקה זו, אמורה לבדוק את הקשר ובעיקר את התקשורת שבין ההורה לבין הקטין, כאשר בבדיקה צופים הגורמים המטפלים המאבחנים את התנהגות האב והילד במפגש ביניהם

לא! הקטין אינו רשאי לעזוב את הארץ ללא הסכמת האב, אלא לאחר שניתנה החלטה שיפוטית בתביעת הגירה שתוגש ובית המשפט אישר את ההגירה

לא! עזיבת האישה את הבית ביחד עם הילדים, איננה מהווה חטיפת הילדים. חטיפת ילדים הינה הרחקתם מן המדינה אשר בה מצוי מקום מגוריהם הרגיל והעברתם באופן חד צדדי, ללא הסכם ו/או ללא היתר של בימ"ש, למדינה אחרת.

כן! על פי חוק השבות, בנו של אב יהודי זכאי לעלות למדינת ישראל ולהתאזרח בה

התשובה תלויה בנוסח פסק הדין או הסכם הגירושין. אם למשל נכתב שכספים שיתקבלו מן המוסד לביטוח לאומי יתווספו על דמי המזונות, אזי, כל עוד לא תשונה הוראה זו, היא מחייבת

לא! אין זה תקין, זהו הסדר בלתי חוקי ולא סביר ובימ"ש יסכים לאשר אותו

ככלל, לכל אדם יש זכות לדעת את זהות הוריו, אולם לכלל זה יש סייגים, ולעיתים לא ניתן לממש זכות זו. קשה להניח שבימ"ש יצווה על עריכת בדיקת רקמות במקרה זה

יצירת קשר של אבהות, כלפי הילד, לרבות הסדרי ראיה וקשר תקין עם הילד.

כן! ניתן לקבוע הסדר ראיה בפס"ד, אולם לא ניתן לאכוף את ביצועם

כן! אולם בחישוב גובה החיוב במזונות תילקח בחשבון קיצבת הנכות ו/או קיצבת הבטחת הכנסה וכל קיצבה או הטבה אחרת שמקבל הבן הנכה, וכן ילקח בחשבון מצבם הכלכלי של ההורים ותבדק השאלה האם נותרת בידם הכנסה פנויה לאחר סיפוק צרכיהם

לא! אין קשר בין פירוק השיתוף הכספי בין בני זוג לבין ילדי בני הזוג, וממילא אין לכך קשר עם גילם של ילדי בני הזוג.

כן! אם לילד יש דרכון, ואם לא הוטל עליו צו עיכוב יציאה מן הארץ, אז ניתן להוציא קטין מן הארץ. בהעדר הסכמה של האם, להוצאת הקטין מן הארץ, זהו מעשה אסור, אשר עלול להיחשב כמעשה חטיפה

הסכמה מפורשת של ההורה השני או היתר של בימ"ש.

צריכה להיות הסכמה בין ההורים, אולם אין הכרח בהסכמה בכתב. דרישת הכתב הכרחית, כאשר הוסכם על כך במפורש, בהסכם שאושר בבימ"ש

ניתן לפנות לבימ"ש בתביעה למתן היתר לקטין, ליציאה לחו"ל, לפרק זמן קצוב.

כן!נושא החינוך של קטין מצוי באחריות של הוריו ,והינו אחד העניינים, אשר עליו הם מופקדים ,כאפוטרופסים טבעיים של ילדם.כאשר קיימת מחלוקת בין ההורים בנושא זרם החינוך,אשר בו ילמד בנם ,אזי שניהם או אחד מהם רשאים לפנות לביהמ"ש,על מנת שהסכסוך יוכרע שם.

יתכן שתצליחי לגרום לרישום הלידה במשרד הפנים ,אם תמלאי את הדרישות המפורטות בחוק מרשם האוכלוסין,התשכ"ה- 1965. ואכן, לעיתים מתעוררים קשיים ברישום של לידות שאירעו מחוץ לבתי חולים. כאשר הלידה אירעה מחוץ למוסד רפואי ולא נכחו בה ,רופא או מיילדת מוסמכת, יש להכין ,ולהגיש: תצהירים של הורי הוולד בדבר היותה של אם,אימו הטבעית,אישור רפואי מרופא מוסמך על מעקב אחר ההריון מן השבוע ה-28, ואישור רפואי מרופא מוסמך ,אשר בדק את אם הוולד בתוך 48 שעות לאחר הלידה. עפ"י תיאור המקרה הנדון, ניתן למלא אחר דרישות החוק, ולספק בכך דרישות משרד הפנים, ללא צורך בבדיקה גנטית. במקרה של סירוב, ניתן לפנות לביהמ"ש, ולבקש צו המורה למשרד הפנים לרשום את הלידה.

 בדרך כלל כתובת מגוריו של קטין הינה כתובת מגורי הוריו,אשר משמשים לו, כאפוטרופסים טבעיים . אם הקטין עבר להתגורר בביתו של קרוב משפחה, בהסכמת הוריו, במובן זה, שהן ההורים, והן קרוב המשפחה מסכימים, שאותו קרוב משפחה ישמש כאפוטרופוס נוסף ,אזי ניתן להגיש בקשה מתאימה לביהמ"ש למשפחה, ולבקש שביהמ"ש ימנה את קרוב המשפחה, כאפוטרופוס ממונה, ואז האפוטרופוס הממונה יכול ,במסגרת ניהול ענייניו של הקטין, לפעול לשינוי כתובתו.

לא! ילד שנולד לאזרחית ישראלית, אשר אינה נשואה לאביו, בין אם האב אזרח מקומי או אזרח זר, יירשם ברישומי משרד הפנים, בהתייחס לאמו בלבד. על מנת שאביו של הילד יירשם במשרד הפנים, כאביו, יש צורך בקבלת פסק דין. 

לא! ילד שנולד להורים שאינם נשואים זה לזה, אשר אביו יהודי ואימו איננה יהודיה, הינו ילד כשיר לכל דבר ועניין, והוריו כאפוטרופסים הטבעיים שלו, חבים כלפיו בכל החובות לרבות, החובה לדאוג לכל צרכיו ולזון אותו. יחד עם זאת, ילד זה איננו יהודי, מבחינת השתייכותו הדתית, משום שבדת היהודית ילד הולך אחר דתה של אמו.

כן! קטין בגיל 15 יכול להגיש תביעת נזיקין נגד אביו, עקב פגיעה נפשית שנגרמה לו, כתוצאה ממעשיו או מחדליו של האב, כפועל יוצא מתפקידו וחובותיו של האב, בהיותו אפוטרופוס טבעי של הילד. הצלחת התביעה, מותנית, במידת הוכחתה.

לא! מעשה חטיפה מתרחש אך ורק ע"י הרחקתם של קטינים ממדינה למדינה ולא באמצעות הרחקה ממקום מגורים אחד למקום מגורים אחר באותה מדינה ולפיכך בנסיבות המקרה לא בוצעה חטיפה, במובנה המקובל. חל איסור על מעשי חטיפה בין מדינתיים, במשפט הבינלאומי, אולם מעבר ממקום מגורים אחד למשנהו איננו אסור כשלעצמו.

כאשר אין הסכמה בין הורים בענין יציאת בנם הקטין לפרק זמן מוגבל בחו"ל, אין ברירה אלא לבקש, היתר לכך מבימ"ש. בימ"ש לא יתן אישור כללי או גורף, אלא יבחן כל מקרה לגופו.

בתנאים של הפקדת ערבון כספי בקופת בימ"ש או השגת ערבות בנקאית בלתי מוגבלת בזמן או כנגד בטוחה כספית או רכושית נזילה, זמינה ובת מימוש מיידי.

כן! לכאורה הענקת מתנה או זכויות לקטין איננה מחייבת נטילת רשות מבימ"ש, אולם לגבי הענקת נכס, דרושה הסמכת ההורה ע"י בימ"ש לפעול למען הקטין, לחתום בשמו ואף להתחייב בשמו מול רשויות שונות.