• English
  • עברית

מי זכאי לטפל בתינוק בן 16 חודשים, כאשר הורי הקטין חיים בנפרד זה מזה, כאשר אמו סובלת מתסמונת של דיכאון אחרי לידה, ולא מסוגלת לתפקד, וכאשר אביו מעוניין לשמש כמשמורן, אולם הוריה של האם מתנגדים לאישפוזה במוסד פסיכיאטרי, כפי שהומלץ על ידי רופאיה, ודורשים לגדל את התינוק?

האב רשאי להגיש בקשה דחופה לבית משפט לענייני משפחה, ולבקש לקבל את המשמורת הזמנית על הילד, עד להכרעה בשאלת כשירותה של האם לתפקד כאפוטרופוס וכמשמורן עבור הקטין.
אביו ואמו של הקטין, מהווים אפוטרופוסים טבעיים שלו, עפ"י חוק. אמנם חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות 1962-התשכ"ב, קובע העדפה לאם כמשמורנית, כאשר גילו של הילד, צעיר  מ-6 שנים ("חזקת הגיל הרך"), ברם, כאשר מדובר בנסיבות חריגות, כמו במקרה של דיכאון קיצוני שלאחר לידה, נסיבה זו עשוייה להוות טעם להענקת המשמורת של הקטין לאביו, בכפוף לראיות ולנסיבות, שיובאו בפני בית המשפט, בעניין מצבה של האם, וחוסר יכולתה לתפקד כהורה. כאשר האם אינה מסוגלת לשמש בתפקידה ההורי, אזי זכויותיו וכישוריו של האב יועדפו על פניה ועל פני הוריה של האם (הסבים), ויינתן צו למשמורת זמנית לטובתו.
על סמך ממצאי והמלצות אנשי המקצוע, אשר ימונו ע"י ביהמ"ש, צפוי ביהמ"ש להחליט, האם להעניק משמורת זמנית בקטין לאם, במידה והאם התאוששה מן הדיכאון אחרי לידה שלקתה בו, לאחר הלידה, ולחילופין לטובת האב, במידה, ולא חל שיפור במצבה ובכשירותה, אם ע"י הארכת צו המשמורת הזמנית, שניתן לטובת האב, או הפיכתו למשמורת קבועה, בנסיבות העניין.