פורום דיני משפחה בישראל - מזונות ילדים

להלן שאלות נבחרות ,אשר נשלחו על ידי גולשים בנושא, מזונות ילדים,אשר בחרנו לענות עליהן.ניתן למצוא מידע נוסף ומפורט באתר הראשי שלנו, דיני משפחה בישראל  או ע"י חיפוש באמצעות שימוש במילות מפתח רלבנטיות או דרך הקישורים הבאים:מזונות - לילדים – קטינים  מזונות - לילדים - מעל גיל 18 מזונות -לילדים - בתי משפט/סמכות  מזונות - מזונות זמניים מזונות - אחריות משפטית לתשלום מזונות מזונות - הגדלת/הקטנת מזונות מזונות- טקטיקה נגד אי-תשלום מזונות - הסכמים בענין מזונות מזונות - מזונות מאדם בחו"ל ידועים בציבור – ידועים בציבור וילדים 

כן ! בחודש אוגוסט 2013 בית המשפט העליון נתן ,פה אחד, פסק דין שחייב בן זוג לשעבר, במזונות, בעבור תאומות ,שבת זוגתו לשעבר אימצה,בחו"ל, במהלך הקשר,על אף שהוא אינו אביהן הביולוגי או אביהן המאמץ, ועל אף שהוא ניתק קשר עימן . הגבר שיתף פעולה עם הליכי האימוץ בחו"ל, לאחר שניסיון לאמץ בארץ(גם בשיתוף פעולה שלו), לא צלח.

כן! אם סירובו של הקטין לא מוצדק ! בחודש ינואר 2012, בימ"ש למשפחה בתל-אביב קיבל את תביעתו של אב לביטול חיובו במזונות לבנו, בן ה-14, לנוכח סירובו הלא מוצדק של הילד לקיים קשר עם אביו. האב המשיך לשלם את מזונות הקטין, אשר הפגין יחס קשה ופוגעני כלפיו,בלי כל הסבר ענייני ליחסו המתנכר.ביהמ"ש קבע כי הקטין הינו "בן מרדן",והפחית את מזונותיו לחצי, עד הגיעו לגיל 15, שאז, יופסק תשלומם,אם לא יחודש הקשר עם האב.

יתכן שכן! ככלל חופש התנועה, הוא זכות יסוד מקודשת. צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד אזרח זר,הינו חריג לכלל. אולם עקרון חופש התנועה אינו גובר על החיוב של אב במזונות ילדו,ואינו מעניק פטור לאב,אשר הינו נתין/תושב זר ,מתשלום מזונות. כאשר מוגשת בקשה לעיכוב יציאת תושב זר,בימ"ש /רשם בלשכת ההוצאה לפועל,צריך להכריע /לאזן בין זכות האב לחופש תנועה לבין זכות הקטין למזונות.

עד הגיע לקטין לגיל 15,החיוב חל רק על האב,ומגיל 15-18,על שני ההורים,לפי היקף ההכנסות שלהם, אחד ביחס למשנהו.

על שני ההורים,ביחס לצורכי הקטין,וביחס להכנסות של שני ההורים,זה לעומת זה,כאשר מקור החיוב הינו בדין האזרחי.

על האב בלבד. מקור החיוב של האב ,בנושא המזונות ,נובע מן הדין האישי,הדין הדתי,אשר קרוי המשפט העברי,והוא חל עד הגיע הקטין לגיל 15. מגיל 15 ואילך,החיוב במזונות הקטין חל על שני הוריו,באופן יחסי להכנסותיהם.

כן! החיוב במזונות קטין חל על האב,ואינו פוקע כתוצאה מנישואי האם מחדש.

ניתן לבקש בהוצאה לפועל ,שיוטלו עיקולים , על משכורת ו/או חשבונות בנק ו/או החזרי מס ו/או תגמולי ביטוח לאומי.כמו כן,ניתן לבקש כי יובטל רישיון נהיגה, יעוקלו ויימכרו מטלטלין ו/או רכוש אחר,וכי יוטל צו עיכוב יציאה מן הארץ, ואף מאסר,במקרים קיצוניים.

כ-4,500 ₪ כל חודש . וזאת בהנחה ששני הורי הילדים הינם יהודים,משום שבמצב שכזה,עיקר החיוב הכספי במזונות הקטינים,אמור לחול על כתפי האב,עפ"י הדין הדתי/המשפט העברי,אשר קובע בנושא זה,ובהנחה שגילם של הילדים נמוך מגיל 15. לעומת זאת,אם מדובר בזוג מעורב,כלומר בבני דתות שונות,כי אז,בדרך כלל,מקור החיוב הוא במשפט האזרחי,אשר מטיל את החיוב במזונות הילדים,על שני ההורים,ביחס להשתכרות של כל אחד מהם.

כן! ביום 5.2.2009, נחתם מזכר הבנות בין ישראל לבין ארה"ב, בדבר שיתוף פעולה, בענין אכיפת תשלום מזונות ילדים. הרשות המרכזית של ארה"ב, לפי המזכר, אמורה לפעול לאיתור ההורה החייב, ובמידת הצורך, תגיש נגדו תביעה ותפעיל נגדו אמצעי גבייה ואכיפה.

כן!ככלל אביו ביולוגי של קטין אינו פטור מאחריות הורית לתמוך כלכלית בצאצאיו . נישואי אמו של הקטין או לידתו של הקטין ,כתוצאה מיחסי מין מזדמנים, אינם פוטרים את אביו מחבותו לשאת במזונות ילדו. בכל זאת,ייתכן שלזוגיות החדשה של האם ,תהא השפעה על גובה מזונות הקטין . ביחס למרכיב הדיור, למשל אם האם והקטין יעברו להתגורר בדירת הבעל,או בדירה שכורה,אזי השתתפותך בשכר הדירה ,עשוייה להיות מופחתת , באופן ניכר ,לנוכח חלקו של בן הזוג בתשלומי שכר הדירה. בכל מקרה,האב אינו רשאי לפעול באופן חד צדדי,ולהעניק לעצמו הנחות בענין מזונות בתו. מומלץ להגיש תביעה להפחתת מזונות בבמ"ש,באמצעות עורך דין מנוסה ,לאחר קבלת ייעוץ משפטי ,והערכת סיכויי ההצלחה,קודם לכן.

כן! בפס"ד ,שניתן לאחר שלב ההוכחות בתיק, בימ"ש ,בדרך כלל, מטיל את החיוב במזונות,ממועד הגשת התביעה, וזאת בניכוי תשלומי עבר או תשלומים של דמי המזונות הזמניים,ומורה על הסדר תשלומים ,לגבי חוב מזונות העבר, במידה וקיימת יתרת חוב כלפי הנתבע. כך למשל,בחודש פברואר 2011,ביהמ"ש לענייני משפחה בנצרת הטיל על אב לשלם מזונות שוטפים ,ובנוסף לכך,חייב אותו במזונות בגין העבר,בסך של 20,000 ש"ח,מיום הגשת התביעה בשנת 2006 ,וחלק זאת ל-20 תשלומים שווים ורצופים .

חיוב במזונות קטין ,שנולד לאב יהודי,ולאם חסרת דת, אמור להיעשות על פי החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות),התשי"ט –1959,אשר מחלק את האחריות בין שני ההורים,לפי היחס של הכנסותיהם,לעומת צורכי הקטין,וזאת בלי קשר לזהות ההורה משמורן (סעיף 3א(ב). יחד עם זאת, בתי המשפט נוטים להתחשב בכך ,שבפועל ההורה המשמורן נושא בעול רב יותר,ביחס להורה הלא משמורן. כמו כן, בתימ"ש,כיום,לוקחים בחשבון את היקף הסדרי הראייה,ביחס למידת החיוב במזונות קטין .

בחודש פברואר 2011, בימ"ש לעניני משפחה בנצרת אימץ את הגישה המנחה של בית המשפט המחוזי בת"א, וכפי שבאה לידי ביטוי בערעור, בענין מזונות קטינים,משנת 2008, באומרו ש: "קביעה המתעלמת מנושא הסדרי הראיה, תפר את השוויון בין ההורים. אין להניח כי המחוקק התכוון שלא תהא כל משמעות לשאלת הסדרי הראיה בין ההורים. משכך, עלינו למצוא את הדרך ההולמת לפתרון הסוגיה שבפנינו. דהיינו, שמצד אחד קבע המחוקק בסעיף 3א' לחוק, כי בקביעת הנטל היחסי בין ההורים, לא יתחשב בית המשפט בשאלת ההחזקה בקטין, ומנגד, הכיצד נשמור על האיזון בין ההורים " .

בפסק הדין הנ"ל ,בימ"ש פירט את המנגנון ל"עריכת האיזון הראוי" ,שמבוסס על כמה שלבים,כולל התחשבות בשיעור ההחזקה בקטין.

כן ! אלא אם כן נקבע בהסכם הגירושין אחרת.עליית המדד,כפי שהיא מתפרסמת ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדי חודש בחודשו ,משקפת את שיעור הפיחות,והירידה בכושר הקנייה של השקל.ההצמדה למדד המחירים לצרכן מבטאת התאמת ערך ביחס לירידה בכושר הקנייה של השקל.ירידת המדד,לעומת זאת משקפת תיסוף ועליית ערך של השקל.ההצמדה למדד כלפי מעלה או כלפי מטה מיועדת לשמור על ערך דמי המזונות ביחס לתנודות המחירים,ודמי המזונות עשויים להעלות ולרדת בהתאם.

מזונות קטין מחושבים לפי צרכיו ,במקום הימצאו, וזאת בהתחשב במצבו המשפחתי, והסוציו-אקונומי של אביו. הוצאות וצורכי המחייה של ילד כוללים, רכיבים כמו דיור, דברי מזון,ביגוד והנעלה, חינוך ,בריאות ,נסיעות, ועוד. תביעה למזונות קטין,אשר מתגורר בארה"ב, תוגש במקום הימצאו ,וביהמ"ש בארה"ב יקבע את גובה המזונות, בהתאם לקנה המידה המקובל במקום שיבתו. והיה אם תוצג בארה"ב עמדת האב,אזי תילקח בחשבון משכורתו (מתורגמת לדולרים) בארץ מגוריו, וכן תילקח בחשבון המחוייבות שלו לזון את ילדיו האחרים, אשר מתגוררים בישראל, יחד עם צרכיו והוצאותיו האחרות

כן ! בהנחה שהצדדים הינם יהודים ,אזי אב משמורן יכול לתבוע השתתפות במזונות הקטין מאמו של הקטין. עפ"י המשפט העברי ,אשר הינו הדין האישי החל בענייני מזונות בין יהודים ,אב יהודי חייב לבדו, במזונות בנו היהודי עד הגיע הקטין לגיל 15 ,כאשר החיוב של האב, עד גיל 15 הוא כמעט מוחלט. החל מגיל 15 ,החיוב של האב הינו חיוב עפ"י "דין צדקה". החיוב מ"דין צדקה" ,אשר גם הוא חיוב עפ"י דין, הינו חיוב יחסי, והוא חל , הן על האב והן על האם , ולפיכך ,האב המשמורן יכול לתבוע מן האם ,להשתתף במזונות בנה בן ה-15 ,וזאת בהתחשב ביכולת הכלכלית שלה

דמי המזונות של תינוק, עשויים לכלול ,הוצאות ראשוניות ,וחד פעמיות כגון: מיטה ,שידה ,ארון בגדים, ועגלת תינוק .דמי המזונות אמורים לכלול ,השתתפות מצד אביו של התינוק ,בשליש מעלויות שכר הדירה ,וכן בשליש מהוצאות התחזוקה של הדירה השכורה ,ובכלל זה חשמל, גז, מים, ארנונה,ועד בית , טלביזיה בכבלים וכיו"ב . דמי המזונות עשויים לכלול גם ,הוצאות בעבור פעוטון ו/או צהרון וכן שמרטף. דמי המזונות עשויים להסתכם בין שיעור מינימום של1,500 ₪ ומקסימום של 2,500 ₪ ,ולהתחשב ברקע הסוציו-אקונומי של הצדדים, בצרכים מיוחדים ,ובנסיבות אישיות ומיוחדות

כאשר הוריו של קטין הינם יהודים, אזי חובתו של האב במזונות ילדו נגזרת מדינו הדתי, אשר הינו דינו האישי, ועל פיה החיוב של אב במזונות ילדו, הינו אבסולוטי או מעין אבסולוטי, כדי סיפוק כל צרכיו, וחל עפ"י רוב, רק על האב . לעומת זאת ,כאשר האב איננו יהודי ,והאם יהודיה, עשוי מקור החיוב של האב לנבוע מהוראות החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות),תשי"ט-1959, ולפי חוק זה החיוב במזונות קטין ,אשר חוק זה חל עליו, חל על שני הוריו ,ביחס להכנסותיהם .ולפיכך חיוב שמתחלק בין שני הורים בני דתות שונות עשוי להיות נמוך יותר מבחינת האב ,ביחס לחיובו של אב יהודי ,במסגרת תא משפחתי יהודי ,אשר החיוב עפ"י דין ,רובץ על כתפיו בלבד

כן ! הואיל והחיוב של האב במזונות הילד,אמור לחול עד הגיע הילד לגיל 21,והואיל והחיוב של האב,במזונות ילדו הבגיר,עפ"י הסכם הגירושין איננו מותנה בגיוס או בשירות של הילד בצבא, לפיכך על האב חלה החובה לכבד את ההסכם ,ואת פסק הדין שנתן לו תוקף משפטי מחייב

כן !תקופת מאסרו של חייב במזונות,אינה גורעת מחובת תשלום המזונות,ואינה פוגעת בזכותם של הזכאים למזונות. ניתן לגבות את חוב המזונות באמצעות פתיחת תיק, ונקיטת הליכי הוצאה לפועל כנגד החייב

כן ! חבות במזונות ילדים של אב,אשר הינו נתין ותושב זר אינה נגרעת בשל כך שהוא מתגורר בחו"ל .אולם , באופן מעשי , עלולים להיווצר קשיים ניכרים בגביית המזונות. הקטינים צריכים להגיש תביעת מזונות בישראל , את התביעה חובה לשגר לאב הנתבע ,בחו"ל , כדי לאפשר לו להתגונן. בהעדר הגנה ו/או בהעדר התייצבות מצד הנתבע עלול להינתן נגדו פסק דין, אלא שאז, כאמור תתעורר בעיית גביית דמי המזונות. במצב סוציו-אקונומי קשה,של האם ניתן לגבות את דמי המזונות ,מן המוסד לביטוח לאומי

כן ! אפשר לפרט בהסכם הגירושין את דמי המזונות של קטינים,וזאת בסדר יורד או בסדר עולה,בהתאמה לשינוי בגילאי הקטינים ולשינוי בצורכיהם, ובלבד שהפירוט הנ"ל יהיה סביר והוגן ויניח את דעת ביהמ"ש,כתנאי לאישור פרק המזונות , בהסכם הגירושין

כן ! כל אדם אשר הינו קטין זכאי למזונות, ומנגד כל אדם,אשר הינו הורה חייב, במידה זו או אחרת, לספק את צורכי ילדו ,בין אם ההורה יהודי, ובין אם אינו יהודי, ובין אם ההורה מתגורר בישראל או מתגורר בחו"ל . כאשר ההורה ,החייב במזונות ,מתגורר בחו"ל,אזי ,להלכה החיוב קיים, ולמעשה, לעיתים יש קושי לגבות את דמי המזונות

נטל החיוב במזונות של קטין(יהודי) מוטל על האב לבדו ,עד הגיעו של הקטין לגיל 15. מגיל 15 ואילך, שני ההורים אחראים לתמיכה בילד ,בהתחשב בהיקף ההכנסות,של האחד לעומת משנהו . לפיכך האב רשאי לתבוע מאמה של הילדה השתתפות בתשלום מזונותיה. הואיל והילדה נמצאת במשמורתו של האב ,ניתן להגיש תביעה להפסקת החיוב של האב במזונות,כפי שנקבע הסכם הגירושין,באופן שהוא יהיה פטור מלהעביר את דמי המזונות לידי האם ,וזאת עקב שינוי הנסיבות ,והמעבר של הילדה למשמורתו .כמו כן ,כדי להכשיר את חוקיות המעבר,יש להגיש תביעת משמורת,כדי להשיג את אישור ביהמ"ש למעבר של הילדה למשמורת האב. לעומת זאת, במצב זה של משמורת,למעשה בידי האב,אין סיכוי ממשי להצלחת תביעה למזונות קטין ע"י ההורה הלא משמורן

בפסק דין של ביהמ"ש המחוזי בחיפה, שניתן בחודש ינואר 2006, נקבע, כי מזונות שישלם אב במקרה של משמורת משותפת יהיו נמוכים ב-25% מהמזונות שהיה חייב בהם אילו הקטין היה במשמורת אמו בלבד. בחישוב הכללי בין השאר יילקחו בחשבון הכנסותיהם של ההורים וטובתו של הקטין. יודגש, כי נקבע שם שמרכיב המדור החל על האב איננו פוחת במקרה זה

כן ! ילדים אינם מהווים צד להסכם ,אשר נחתם בין הוריהם, ולכן הם זכאים, להגיש תביעה עצמאית למזונותיהם בביהמ"ש למשפחה. בעת שהורים חותמים ,על הסכם בעניין ילדיהם ,כאפוטרופסיהם הטבעיים ,אין הם רשאים ,לפגוע בזכויות ילדיהם ,או לפעול לרעתם ,משום שכאפוטרופסיהם ,הינם מחוייבים לנהל את ענייני הקטין, לטובתו . לפיכך ,הסכמה לסכום כה נמוך ,בעבור מזונות קטין ,בוודאי מהווה פגיעה בזכויותיו ,וככזאת איננה מחייבת את הקטין

העלאת סכום המזונות תלויה בשינוי נסיבות מהותי. על ההורה המשמורן,להוכיח בביהמ"ש ,כי התרחש שינוי מהותי בנסיבות, ביחס למצב שהיה קיים בעת מתן פסק הדין, הן מחמת הגידול בשכרו של האב, והן מחמת הגידול בצורכי הבת הקטינה.

כן! כנגד החובה של האב לזון את ילדיו הקטינים,ניצבת הזכות שלו לקיים עמם קשר הורי,אשר מתבטא בין היתר בקיום הסדרי ראייה .פגיעה בזכות האב לקיום הסדרי ביקור עלולה לגרום לפגיעה בזכות הילדים למזונות ע"י הקטנתם. לשאלת ה"אשם" ,מצד האב או מצד הילדים או אמם יש השפעה על היקף הקטנת המזונות, אם בכלל

כן !הקטנת מזונות עשוייה להתרחש לנוכח שינוי נסיבות מהותי. הקמת משפחה חדשה, והצורך לפרנס בת זוג וצאצא/ים נוספים, מהווים,בדרך כלל, שינוי נסיבות ,לנוכח הגדלת מספר הנפשות אשר קיומן תלוי בחייב,ומצדיק בחינה מחדש של חיובו ע"י חלוקה מוקטנת ומאוזנת יותר

לא! ככלל, תביעת מזונות מיועדת לספק צורכי קטינים בהווה ובעתיד. תביעה רטרואקטיבית הינה חריג לכלל.קרוב לוודאי שסכום מזונות כה מזערי , לא אושר ע"י בית משפט, משום היותו מנוגד ל"עקרון טובת הילד", אלא אושר ע"י בית דין רבני ,כדי לחלץ גט. בהנחה שהמזונות בפועל ,סופקו ע"י אמם של הילדים ,אזי לכאורה ,היא ולא הילדים ,יכולה לתבוע .תביעות שכאלה הן נדירות ביותר

כידוע , תשלום עבור חוגים ,וכפי שנקבע בהסכם גירושין,הינו חלק בלתי נפרד ממזונות הקטין. כנגד דרישה לתשלום פיקטיבי ,ניתן להגיש בקשה, ללשכת ההוצל"פ ,אשר במסגרתה, צריך החייב להעלות את השגותיו כנגד החוב ,ולהוכיח את טענותיו.בדיון שייקבע תוכרע המחלוקת

לא ! ככלל ,בתי משפט אינם נוטים להקטין או להקפיא או לבטל את החיוב במזונות, כאשר האב , החייב ,מובטל או מפוטר או התפטר מעבודתו, וזאת משום שהקטנת מזונות נגרמת כתוצאה משינוי נסיבות מהותי , ולא כתוצאה משינוי נסיבות זמני. כמו כן אילו ביהמ"ש היה מקטין מזונות במצב של הפסקת עבודה זמנית , אזי הוא היה מעודד בכך ,בעקיפין, בטלה מרצון. זאת ועוד, בעת שהחייב מובטל, אזי הזכאי (הקטין) ממשיך, מטבע הדברים, לצרוך מזונות ,ולכן גילוי התחשבות במצבו של החייב ,פועל בהכרח לרעת הזכאי למזונות, ולכן אין לתקן עוול ע"י גרימת עוול

כן ! האב חייב להמשיך בתשלום דמי המזונות עבור ילדתו ,כל עוד אין פסק דין ,שקובע אחרת.ולכן בהעדר הסכם עם זוגתו לשעבר בדבר ביטול תשלום המזונות לידיה, הוא רשאי להגיש תביעה לביטול המזונות ,עקב שינוי הנסיבות המהותי (המעבר של הילדה אליו) ,בהשוואה למצב ששרר ,בזמן שניתן פסק הדין

לא ! אב שהתחייב לשלם מזונות בהסכם גירושין, עד למועד מסויים,ומוגדר , אינו רשאי להפסיק לשלם מזונות, על דעת עצמו , או במועד מוקדם יותר . שינוי של הסכם, ובכלל זה הסכם גירושין יכול להיעשות בהסכם / בהסכמה . שינוי של פסק דין יכול להיעשות רק ע"י ביהמ"ש או ביה"ד.אסורה עשיית דין עצמית

בהעדר הסכם/הסכמה עם האב המיועד, יהא עלייך להמתין ללידת ילדך. לאחר מכן תוכלי להגיש תביעה להכרה באבהותו של אבי  ילדך ,וכפועל יוצא מכך ,תוכלי להגיש תביעה לביהמ"ש למשפחה למזונות הקטין

            ביהמ"ש עשוי לחייב את האב במזונות בנו הקטין, כדי סיפוק צרכיו הבסיסיים ,וזאת בהנחה שבן הזוג רשום במשרד הפנים, כאביו של הקטין, שאם לא כן ,אזי קודם להגשת תביעת מזונות, יש להגיש תביעת אבהות . העובדה שבני הזוג אינם נשואים ,אינה משפיעה ,כהוא זה על מידת חיובו של האב כלפי הקטין

כאשר מדובר בהורים יהודים ,בדרך כלל ,נטל החיוב במזונות הקטין, מוטל ,עפ"י דין, על האב לבדו, וזאת עד הגיע הקטין לגיל 15. מהגיע הקטין לגיל 15 ואילך, שני ההורים אחראים לסיפוק מזונות הקטין, בהתחשב בהכנסותיהם היחסיות, ולכן מגיל זה ואליך, האב רשאי לתבוע את האם להשתתפות במזונות קטין .במידה והאישה לשעבר איננה יהודיה אזי , החיוב של ההורים במזונות ילדם נובע מן, החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות)  ,התשי"ט 1959 ,אשר מחלק את הנטל בין שני ההורים, על פי יחס הכנסותיהם, ללא חשיבות לגילו של הקטין ,ובמצב זה האב המשמורן זכאי להשתתפות של האם במזונות הקטין

לחיים המשותפים של אם הקטין, והמשמורנית שלו , עם בן זוג , עשוייה להיות השפעה על קיטון ,סעיף ההוצאה, שמתייחס לדיור, והוצאות אחזקת המדור, מבחינת האב . הצטרפותו של בן זוג לדירת מגורי האם, בהכרח ,אמורה להעמיס עליו חלק מהוצאות הדיור,ובד בבד להוריד מן הנטל הכספי הרובץ על כתפי האב. אולם לצד סעיף הדיור במזונות הקטין,ישנם רכיבים נוספים כגון : מצרכי מזון,ביגוד והנעלה,חינוך,שיעורי עזר,חוגים, בריאות,טיפולי שיניים, נסיעות ועוד,אשר כלל וכלל אינם מושפעים מן הזוגיות החדשה של האם. ולפיכך למרות ההשפעה של בן הזוג על חלוקה מחדש של הוצאות הדיור, הרי שאם השינוי אינו מהותי,אזי לא יהיה בכך משום צידוק לשינוי החיוב במזונות, אשר חל על האב, ע"י הקטנתם

דמי המזונות אשר עשוי בית המשפט לפסוק עבור שלושה קטינים 16, 14, ו-7, כאשר האב משתכר כ-6,500 ש"ח לחודש, עשויים להיות בסך של כ-4,000 ש"ח. עבור הקטינים בני 14 ו-7, החיוב יהיה מלא, ונאמד ב-3,000 ש"ח, ועבור הקטין בן ה-16, החיוב אמור להתחלק בין האב והאם, באם היא עובדת ומתפרנסת, ועל כן, האב עשוי להיות מחוייב בכ-1,000 ₪, נוספים

בית המשפט עשוי לפסוק עבור 4 קטינים מתחת לגיל 15, כ-6,000 ש"ח, בהתחשב בגיל הקטינים ובהשתכרות של האב. לעובדה שהקטינים נולדו מהפריה מלאכותית, אין רלבנטיות לענין, היקף חיובו של האב.

מזונות בסך 1,500 ש"ח עבור קטין, כולל מדור, הינם דמי מזונות מינימליים, אולם אם בימ"ש ישתכנע ממצבו הכלכלי הדחוק, של האב ומכך שהוא ממצה את פוטנציאל ההשתכרות שלו, יתכן שדמי המזונות יופחתו ב-20% לערך.

לא! דמי מזונות לבגיר בגיל 18 ייפסקו, אך ורק אם איננו מסוגל לפרנס את עצמו, משום שהוא לומד או משרת בשירות סדיר בצבא

כן! דמי המדור עבור הקטינה אשר חוייב בהם האב, חושבו על פי הנתון לפיו בדירה מתגוררים האם והקטינה, ואילו כעת מתגורר בדירה אדם נוסף, אשר אמור להשתתף בתשלום שכר הדירה, והוצאות אחזקת הדירה, ואבי הקטינה איננו חייב לשאת בהוצאות המדור של בן זוגה של אם הקטינה.

כן!   זכותו של קטין למזונות עלולה להיפגע, אם הוא מתמיד במרדנותו והוא חשוף להפחתת מזונות ע"י ביהמ"ש או שלילת מזונות במקרים קיצוניים. אולם החלטה בענין זה נתונה בידי בימ"ש ואין לאב לעשות דין לעצמו.

כן! ניתן להגיש תביעה למזונות הקטין, שמקום מושבו בישראל, ולבקש מביהמ"ש היתר להמציאה לארה"ב, מקום מושבו של האב. ע"י מתן היתר לשגר את התביעה לחו"ל רוכש ביהמ"ש סמכות בינלאומית לדון בתביעה.  

יש להגיש תביעת מזונות כנגד הבעל/האב. אל התביעה ניתן לצרף או לבקש לצרף את המוסד לביטוח לאומי. בימ"ש יקח בחשבון את מחלת האב, העדר כושר העבודה שלו, שיעור הגימלה החודשית אותה הוא מקבל, את צרכיו ואת צרכי התובע/ת ויכריע בהתאם.

בית המשפט עשוי לפסוק כ-1,500 ש"ח למזונותיו של קטין בן 13, שהינם בבחינת מזונות מינימליים, בשים לב לגילו של הקטין ולהכנסת האב. לעובדה שהאם נישאה אין חשיבות לעניין קביעת מזונות הקטין, אלא בסוגיית המדור, שהרי מגורי בן זוג מקטינים באופן יחסי את חלקו של הקטין בהוצאות הדיור

כן! תביעה למזונות קטין שנולד מחוץ לנישואין, הינה מחוסרת עילה כל עוד לא הוכחה והוכרזה אבהותו של גבר, אשר אליו מיוחסת האבהות. ניתן להגיש את שתי התביעות, לאבהות ולמזונות ביחד. התביעות יכולות להיות מוגשות בישראל, גם כאשר האם והקטין מתגוררים בחו"ל. העובדה שהצדדים לא חיו יחד אין בה כדי למנוע הגשת התביעות. במידה ובית המשפט יקבע כי לאחר ביצוע בדיקת רקמות הנתבע הינו האב, אזי תיווצר בכך עילה לחיובו במזונות

כן! במידה והמזונות אשר נפסקו, נקבעו אגב הסכם גירושין בין הצדדים, מבלי שבית הדין בדק את צרכי הקטינה, או מבלי שהקטינה היתה צד להסכם או לתביעה, אזי אין מדובר בתביעה להגדלת מזונות הקטינה, אלא בתביעה חדשה, ללא כל קשר עם ההסכם בין אשר נערך בין ההורים, ועל כן, תוכל האם להגיש את התביעה לביהמ"ש. אך במידה וניתן פסק דין למזונות, לאחר שנבדקו צרכי הקטינה, הרי שהאם תיאלץ להוכיח שינוי נסיבות מהותי בצרכי הקטינה, המצדיק את הגשת התביעה. היה ובכל זאת תוגש תביעה, בין אם תביעה חדשה ו/או תביעה להגדלת מזונות, הרי שלאב תהא הגנה טובה, נגד התביעה, לאחר שיש בפסק הדין כדי לכסות חלק ניכר מצרכי הקטינה, משום שהאב וויתר על זכויותיו בדירה, ובכך הסדיר את מדור הקטינה עד תום תקופת חיוב המזונות. כמו כן, האב אמור לשאת, לפי פסק הדין בהוצאות ביגוד הנעלה וחינוך, וכן לשלם סך 700 ש"ח למזונות. סיכום ושיקלול סכומים ורכיבים אלה מהווה סכום סביר למזונות הקטינה

לא! חובת האב קיימת, אך אינה אוטומטית. אב חב במזונות ילדו מיום היוולדו. חובה זו אינה תלויה בתביעה המוגשת על ידי האם, וקיימת גם במידה והוסכם עם האם על כך שלא תתבע את האב במזונות הקטין. לקטין זכות לתבוע באופן עצמאי את מזונותיו מהאב. ניתן לחייב אב במזונות רטרואקטיבית מיום הגשת התביעה.

הואיל והקטין מתגורר בישראל, ובהנחה שהאב רשום כאביו של הקטין (שאלמלא כן יש צורך קודם לערוך בדיקת אבהות), ניתן להגיש תביעת מזונות בשם הקטין לביהמ"ש לעניני משפחה באזור מגוריו, וכן להגיש בקשה לביהמ"ש להמציא המצאה לאב של התביעה מחוץ למדינת ישראל, קרי להתיר לשלוח לו את התביעה לארה"ב. גם אם הוריו של הקטין אינם נשואים, חייב אביו במזונותיו עפ"י דין. אם ינתן פסק דין בישראל, אזי ניתן לאוכפו בישראל באמצעות הליכי הוצל"פ, אם יש לאב רכוש בישראל או אם הוא יגיע לביקור בישראל, אז ניתן לבקש צו לעיכוב יציאתו מן הארץ.

לא! גם בחו"ל ימשיך האב להיות מחוייב במזונות ילדיו. החיוב במזונות קטינים הינו חיוב משפטי, ואיננו ענין של גאוגרפיה.

אם בפועל הופך ההורה הלא משמורן להורה המשמורן רשאי ההורה שנעשה משמורן לפנות לביהמ"ש בבקשה לתת לנושא המשמורת, גושפנקא משפטית. החיוב במזונות של האב איננו משתנה, בעקבות המעבר למגורים במחיצתו, אולם במקום לשלם את דמי המזונות לידי האם, הוא אמור מעתה ואילך לספק את הצרכים הכלכליים של הבת במישרין. האב רשאי, לתבוע השתתפות במזונות הקטינה, מן האם, בהתחשב בגיל הקטינה

לא! הבנק אשר בחשבון המתנהל אצלו הוטל עיקול לא יאפשר משיכת כספים, אפילו מדובר בכספי מזונות, אשר אסור לעקל אותם, ואף לא ניתן יהיה להעבירם לחשבון אחר. לפיכך, על בעלי החשבון להגיש בקשה ללשכת ההוצאה לפועל, לביטול צו העיקול על כספי המזונות, ורק לאחר קבלת צו בדבר ביטול העיקול, ניתן יהיה למשוך את הכספים ולהעבירם לחשבון אחר

כן! העובדה שהאם מתגוררת עם בן זוג, אינה מבטלת את חובת האב להמשיך ולזון את ילדיו, ואף אינה גורעת מחובה זו.

בית המשפט עשוי לפסוק לזכות קטין בן שנתיים וחצי סך של כ-1,500 ש"ח עבור מזונותיו ההכרחיים של הקטין ובמידה ובנוסף לכך לחייב את האב לשאת בתשלום חלק או כל דמי השהייה בגן ילדים

כן! כאשר האב איננו מסוגל לספק את צרכי ילדיו הקטינים הרי הוריו, במידה והם אמידים, חייבים לזון את ילדיו ועל כן, ניתן להגיש נגד הסבים תביעה למזונות עבור נכדיהם

לא! ברוב המקרים, המזונות הזמניים מהווים אינדיקציה למזונות הקבועים. לעיתים, המזונות הזמניים גבוהים יותר מן המזונות הקבועים ולעיתים להיפך.

כן! בית המשפט עשוי לחייב את האב במזונות בנו בגיל 18, במלוא המזונות, כל עוד שהוא תלמיד בתיכון, ברם עם גיוסו של הבן לצבא, שיעור החיוב במזונות יופחת ל-1/3, וזאת גם אם האם עובדת ומסוגלת לפרנס את הבן

הואיל ולאב פוטנציאל השתכרות גבוה, לפיכך העובדה שאיננו עובד מחמת היותו מובטל, אין בה כדי לשנות את חיובו במזונות ילדיו הקטינים, ובית המשפט עשוי לחייב את האב במזונות זמניים עבור ילדיו, בשיעור של כ-3,000 ₪ ולבחון בהמשך את מצבו הכלכלי

"מזונות בגין העבר", אינם בגדר "דמי מזונות", באשר אינם בבחינת הוצאות מחייה שוטפות. מבחינת הסיווג ניתן להתייחס למזונות בגין העבר כתביעה להחזר הוצאות. בתביעה מעין זו יש להתמודד עם טענת התיישנות או עם טענת "שינה על זכויות" או עם טענת הגנה בדבר מחילה על זכויות. בתימ"ש נוטים לפסוק מזונות בהווה וכלפי העתיד ומתייחסים בהסתייגות לתביעות שפניהן לעברו

אם מוגשת תביעה בתקופת היותו של הילד קטין, לרבות זמן קצר לפני גיל 18, אזי התביעה מוגשת באמצעות אפוטרופסו, ובמסגרת התביעה יש לעתור לחיוב האב, במזונות עד הגיע הילד לגיל 21.

בית המשפט עשוי לפסוק למזונותיהם של 4 קטינים, אשר אביהם משתכר כ-10,000 ש"ח, כ-6,000 ש"ח לחודש למזונותיהם, כולל מדור

בתי המשפט מצמידים את המזונות למדד המחירים לצרכן, כאשר עדכון המזונות נעשה בדרך כלל, כל שלושה חודשים, ללא תשלום הפרשים למפרע. בתי הדין הרבניים נוהגים להצמיד את דמי המזונות לתוספת היוקר של השכירים במשק. כאשר המדד הוא שלילי, דמי המזונות אמורים לקטון ע"י שיערוך/תיקון כלפי מטה, אם לא נאמר אחרת.

כן! יש להגיש תביעה לפסיקת המזונות מגיל 18 עד גיל 21. בהעדר תביעה וחיוב לפי פסק דין, החיוב במזונות יסתיים כאשר יגיע הקטין לגיל 18.

לא! גובה מזונותיו של קטין נקבע בהתאם לצרכי הקטין, ולא בהתאם לעושרו של אביו. במידה וצרכיו של הקטין הינם צרכים רגילים, הרי שעושרו של האב לא יגדיל את חיובו, ואיננו מגדיל את צרכי הילד

דמי המזונות אשר עשוי בית המשפט לפסוק עבור שני קטינים בני 9, ו-3, הם כ-3,500 ש"ח.

כן! לכאורה, משהוגשה תביעה למזונות קטין בבית הדין הרבני, הרי שבית הדין קנה סמכות לדון בתביעה ברם, אם בית הדין טרם דן בתביעה, ולא נפסקו מזונות, אזי ניתן לבקש למחוק את התביעה, כדי להכשיר את הגשת התביעה בבית המשפט

כן! מזונותיהם המנימליים של קטינים ייקבעו, בכל מקרה, ואף אם האב איננו עובד, והוא מובטל ו/או מקבל קיצבת אבטלה

לא! ניתן להגיש ערעור, בתוך 45 יום ממועד המצאת פסק הדין לבעל הדין. בנסיבות מיוחדות ניתן להגיש בקשה להארכת המועד להגשת הערעור. אולם הואיל וחלפו 4 שנים ממועד מתן פסק הדין, אזי לא ניתן להגיש ערעור על פסק הדין. יחד עם זאת, יש לשקול האם ניתן להגיש, תביעה להפחתת מזונות ו/או להגדלתם, במידה וחל שינוי מהותי בנסיבות, מאז מתן פסק הדין ועד היום

בהתחשב בהשתכרות בני הזוג ולרמת החיים של הצדדים הרי שיש להניח שבית המשפט יפסוק כ-3,000 ש"ח למזונות התאומים.

כן! סיכויי האב להפחתת המזונות טובים, בשים לב לשינוי לרעה בהכנסתו, גילו וסיכוייו למצוא עבודה ברמת שכר דומה. דמי מזונות בסך 3,500ש"ח הינם גבוהים למדי, כאשר מדובר בקטין, ללא צרכים מיוחדים

האב יכול לפנות למוסד לביטוח לאומי ולבקש לשלם באמצעות המוסד. המוסד ינפיק לאב שוברי תשלום. התשלומים יבוצעו כלפי המוסד לביטוח לאומי, אשר יעביר את דמי המזונות לאם. ברם, אם היא לא פנתה למוסד לביטוח לאומי לצורך גביית המזונות, אזי לא ניתן להעביר את המזונות דרך המוסד אל האם, ואי אפשר להכריח את האם להסתייע באמצעי תשלום זה

כן! הולדתם של 4 ילדים נוספים, התערערות מצבו הבריאותי של האב, והעובדה שאיננו עובד, מהווים שינוי נסיבות מהותי אשר יכול להצדיק הפחתת המזונות לפחות ב-500 ש"ח.

לא! הואיל והקטינה הינה בת 3 והיא נולדה להורים יהודיים, הרי שהחיוב במזונות ההכרחיים הינו מוחלט, עפ"י דין, ומוטל על האב. האם עשויה להיות מחוייבת להשתתף במזונות שהם מעבר לצרכים ההכרחיים

כן! הוצאות חריגות כוללות להתפרש גם הוצאות רפואיות חריגות, אשר אינן מכוסות ע"י הביטוח הרפואי הרגיל, ועל כן מעבר למזונות יאלץ האב לשלם עבור התרופות

לא! דמי מזונות עבור קטין עשויים להיקבע בגבולות מינימום ומקסימום שבין 1,500 ₪ ל-2,500 ₪, לקטין בעל צרכים רגילים. לקטין בעל צרכים מיוחדים, עשוי בימ"ש לפסוק מזונות גבוהים יותר.

כן! במידה וחל שינוי בהכנסת האב לרעה, באופן ניכר מאז מתן פס"ד ועד עתה, יש להניח שבית המשפט יפחית את המזונות של הקטינה, אשר הינם מעל הממוצע

כן! אב חייב על פי דין, במזונות בנו, אשר אמור להיוולד מחוץ לנישואין, ללא קשר להשתייכותו הדתית או למשך זמן ההיכרות או לעובדה שאינם נשואים זה לזה.

ניתן לאכוף פס"ד למזונות על החייב ע"י פתיחת תיק בלשכת ההוצאה לפועל. ניתן לפתוח בהליכים מייד לאחר מתן פסה"ד

במידה וישנה הרעה משמעותית במצבו הכלכלי של האב, עקב הפחתת שכרו החודשי לעומת שכרו בעת מתן פסה"ד למזונות או הרעה במצבו הבריאותי המשפיע על יכולתו להתפרנס, הרי שיש בסיס משפטי להגשת תביעת המזונות.

כן! זכויות כספיות ובכלל זה קופת גמל, נחשבות ל"נכס" של האב לצורך קביעת גובה המזונות

דמי המזונות עבור קטין בן 14, המתקרב לגיל 15, עשויים להתחלק בין האב והאם באופן שווה. ברם, ביהמ"ש עשוי לחייב את האב במזונות הבן הבכור, בשיעור של כ-1,000 ₪, בעבור שני ילדים נוספים, בגילאי 9 ו-12, החיוב במזונותיהם חל על האב במלואו, ולפיכך סכום המזונות עבור שני הקטינים, עשוי להיות כ-2,500 ₪, ובסה"כ 3,500 ₪ לא כולל את המדור

לא! בגיר הלומד בבית ספר אקסטרני, איננו זכאי למזונות, מאביו, משום שככלל, הוא יכול לעבוד, בד בבד עם לימודיו. אף על פי כן הוא רשאי לתבוע מזונות, בנסיבות אלה, על מנת שבימ"ש יכריע בעניין

כן! לחוב במזונות דין קדימה על פני חובות אחרים, לרבות חוב במיסים

כאשר הבעל מתקיים מקיצבת הבטחת הכנסה המשולמת ע"י המוסד לביטוח לאומי, וכאשר האישה גובה את המזונות, אשר הבעל אינו משלמם, באמצעות המוסד לביטוח לאומי, אזי כפי הנראה, המוסד לביטוח לאומי, לא ינקוט כנגד הבעל באמצעי אכיפה, אלא יגרע מן הקיצבה משולמת לו, יעביר חלק מן הקיצבה לאשה, ויותיר דמי קיום בידי הבעל.

האפשרויות המשפטיות העומדות בפני אישה וקטינים לאחר שהבעל הורחק מהבית בצו בית משפט, הן להגיש תביעת מזונות כנגדו בבית המשפט לענייני משפחה

החיוב אשר יוטל על האב עבור הבן הצעיר בן ה-12, עשוי להיות כ- 1800 ₪. החיוב עבור הבן האמצעי, בן ה-15 עשוי להיות כ-1,000 ₪, בשים לב לכך שזוהי מחצית מן החיוב. במחצית האחרת אמורה לשאת האם, החל מגיל 15 ואילך, עפ"י דין , החיוב עבור הבת החיילת עשוי להיות כ-600 ₪, כלומר כ-1/3 מן החיוב של הבן הצעיר.

לא! אב איננו חייב באופן אוטומטי לשלם מזונות לבנו הקטין שעבר את גיל 18. כאשר לא נאמר כי המזונות ישולמו לאחר גיל 18, בהסכם, לא חלה על האב חובה לשאת במזונות אילו. חיוב זה מותנה בהחלטה שיפוטית בענין, ובכך שהילד התגייס לשירות החובה בצבא

סעיף הדיור הכלול במסגרת תביעה למזונות עבור ילד יהודי, מהווה 30% משכר הדירה אשר משולם ע"י ההורה המשמורן של הקטין. שיעור דומה משולם עבור הוצאות תחזוקת המדור. החיוב הנגזר משכר הדירה לא יוטל על החייב, אם ההורה המשמורן מתגורר עם הקטין בדירה השייכת לו.

לא! במידה ועניין הפחתת המזונות, לגבי חופשת הקיץ לא הוסדר בהסכם המזונות ו/או בפסק הדין אין האב רשאי לחדול מלשלם את המזונות עבור הקטינה בתקופת הקיץ, בעת שהייתה אצלו.

אב אשר לו ילדים מתחת לגיל 12 יחוייב במלוא מזונותיהם לרבות מדור ואחזקתו וכן, במזונות שהם מעבר לצרכים ההכרחיים. בשים לב, להכנסת האב, ובהנחה שמזונות הקטינים כוללים מדור, ובהנחה שכולם יהודים, הרי שמזונות הקטינים עשויים להגיע לסך 5,500 ש"ח לחודש

דמי המזונות עבור הקטין בן 15 אמורים להתחלק בין האב והאם באופן שווה. בעבור שני ילדים נוספים, בגילאי 9 ו-11, החיוב במזונותיהם חל על האב במלואו, ולפיכך סכום המזונות עשוי להיות כ-3,500 ₪, בהתחשב בכך שהדירה המשותפת משמשת למגורי הילדים.

כן! בית הדין עשוי לאשר סעיף שיפוי, יחד עם ערבות צד שלישי להבטחת אי הגדלת מזונות ע"י האישה בעתיד, כתנאי לקבלת הגט

בית המשפט עשוי לפסוק מזונות לילד נכה המקבל קיצבת נכות, רק אם צרכיו עולים באופן ניכר על קיצבת הנכות אותה הוא מקבל

מזונות נקבעים על פי צרכי הזכאי, רמת החיים אליה הורגל ומקורות ההכנסה שלו, אם ישנם, ומצד שני על פי יכולת החייב ובכלל זה פוטנציאל ההשתכרות שלו.

סכום המזונות המינימלי עבור תאומים יהיה כ-3,000 ש"ח.

בתגובה לתביעת המזונות יכולה האם לטעון, כי בהתחשב בכך שיש קטינים במשמורתה, אין לה יכולת לשאת במזונותיהם של הקטינים, אשר מצויים במשמורת האב. כמו כן, עליה להדגיש את העובדה, שאין לה הכנסות מן העסק אותו היא מנהלת. זאת ועוד עליה לטעון כי יש לפטור אותה ממזונות הבת, אשר הינה בת מורדת המתנכרת לאמה.

אם לאב המשמורן יש הכנסות ולאם אין הכנסות הרי שיש להניח שבית המשפט לא יחייב את האם לשאת בחלק ממזונות הקטינים. אולם, אם לאמם של הקטינים יש הכנסות והקטינים (בהנחה שהצדדים יהודים) הינם בגיל 15 ומעלה, אז אמם תחוייב להשתתף במזונותיהם

כן! תביעת המזונות הינה של הקטינים כלפי אימם, כאשר הם מצויים במשמורת האב. הקטינים רשאים להגיש תביעת מזונות נגד אימם, על מנת שתשתתף בסיפוק צרכי המותרות או הצרכים אשר הינם מעל ומעבר לצורכיהם המינימליים

כן! על מנת שתתגבש עילת תביעה, במזונות, בת הזוג צריכה, קודם כל לתבוע הכרה במעמדה כ"ידועה בציבור" של בן זוגה איתו התגוררה בארה"ב, אולם אם מערכת יחסים זו נרקמה והתרחשה בארה"ב, הרי שחל עליה המשפט האמריקאי ואז ישראל אינה ה"פורום הנאות" לניהול משפט שכזה. אשר לקטינה, היא זכאית למזונות, ללא צורך בהוכחת תנאים מוקדמים

לא! ניתן להגיש תביעה למזונות אישה וקטינים, ואין הכרח להגיש תביעת גירושין, קודם לכן או לאחר מכן. תביעת המזונות תתברר וינתן פסק דין, על אף שבני הזוג נשואים וממשיכים לחיות תחת קורת גג אחת.

במידה ולא הסתיימו מניין הימים להגשת ערעור על ההחלטה למזונות, ניתן להגיש ערעור על ההחלטה, ולבקש עיכוב ביצוע ההחלטה עד להכרעה בערעור. במידה וחלפה תקופת הערעור, אין מנוס אלא לשלם את המזונות על פי ההחלטה, ולשקול בהמשך הגשת תביעה להקטנת מזונות

כן! הוכחת אבהות הינה שלב הכרחי בדרך להכרזת אבהות ע"י בימ"ש. לאחר מתן פס"ד לאבהות, על האב לשאת במזונות בנו הקטין עד הגיעו לבגרות, לכל הפחות

כ-3,500 ₪ לחודש, בהתחשב בכך שנטל תשלום המזונות עבור ילד בגיל 16, אמור להתחלק בין הוריו, ובהתחשב בכך שהחל מגיל 15 של הבן האמצעי, החיוב במזונותיו מתחלק, אף הוא בין הוריו.

בהתחשב בכך שההכנסה החודשית של האב ממשכורת וממחצית שכר דירה הינה 8,000 ₪, ובשים לב לכך שמחצית המשכנתא החלה עליו מסתכמת ב-1,500 ₪ ולכך שרכיב הדיור מסופק לילדים, סביר להניח, כי דמי המזונות שייקבעו לילדים יהיו כ-4,000 ₪.

לא! נישואי האב אינם מהווים עילת תביעה מוצדקת להגדלת מזונות, משום ששינוי הנסיבות הדרוש להגדלת מזונות קטין יכול להתייחס לגידול ניכר בצרכיו, אולם אין לו שום זיקה לשינוי במעמדו האישי של האב. אילו היתה לנישואי האב רלבנטיות, אזי נישואין לאשה עניה, למשל, היו עשויים לגרום לתוצאה אבסורדית של הקטנת מזונות

כנראה, שפסק הדין בענין מזונות הקטינים היה חלק מהסכם גירושין, ולפיכך ניתן להגיש תביעה למזונות הקטינים בבימ"ש, משום שהקטינים אינם צד להסכם. קשה להניח שמזונות נמוכים, כל כך, נקבעו במסגרת של תביעת מזונות שהתנהלה בביה"ד

להגיש תביעה למזונות קטין לבית המשפט לענייני משפחה. בתביעה יפורטו צרכי הקטין וכן יכולתו של האב, הכנסתו ופוטנציאל השתכרותו. לתביעה יש לצרף טופס הרצאת פרטים, תצהיר התומך בתביעה, ותיעוד רלבנטי

ה"זכאות" לקיום הסדרי ראייה, הינה גם ובעיקר זכותם של ילדים, והיא איננה זכות בלעדית של האב. טובת הילדים, דורשת, לצורך התפתחותם התקינה, שיהיה להם קשר שוטף ותקין עם אב, אף אם איננו משלם מזונות. העדר קשר עם האב פוגע בילדים ופגיעה זו, מתווספת לפגיעה הכלכלית בהם, בשל אי סיפוק צרכיהם ע"י האב, ועל כן, במקרה זה, יש לצמצם את הנזק ולאפשר קיום הסדרי ראייה תקינים, אשר רק יכולים להיטיב עם הילדים. יחד עם זאת יש לתבוע מזונות מן האב ו/או לנקוט כלפיו בהליכי גביית מזונות בהוצל"פ

כן! אב חייב במזונות בנו הקטין בכל מקום שבו הקטין מתגורר בין אם זה בישראל ובין אם בחו"ל. החיוב לשאת במזונות אינו תלוי במיקום גאוגרפי או טריטוריאלי

בית המשפט לענייני משפחה, אשר נתן את פסק הדין, לפיו חוייב הבעל והאב, בתשלום של 4,800 ש"ח, למזונות אשתו וילדיו הקטינים, על אף שהינו תלמיד ישיבה המתקיים ממילגה חודשית של 2,000 ש"ח, הניח, ככל הנראה, שהאב מסוגל לעבוד ולהשלים את הכנסתו עד כדי תשלום של 4,800 ש"ח. ביהמ"ש המחוזי יצטרך לבחון האם נערך איזון ראוי בין צרכי האשה והילדים לבין אורח חייו המיוחד של האב ואפשרויות התעסוקה שלו. האב לא יוכל להסתתר מאחורי לימודיו כתירוץ להצדקת אי עבודה, אולם בימ"ש לא יתעלם מכך שהוא עושה ימים כלילות בלימודיו. יתכן שבנסיבות אלה, הערעור יתקבל בחלקו, ודמי המזונות יופחתו במיקצת.

מזונותיהם ההכרחיים של קטינים, ובעיקר, מ"קטני קטינים", עשויים לכלול בין היתר עלות מעון ו/או גן, מזון תינוקות טיטולים, וכן השתתפות של כ-40% בשכ"ד ולפיכך, סכום המינימום שעשוי בית המשפט לפסוק, בנסיבות העניין, לא יפחת מסך 3,500 ש"ח. ביהמ"ש יקח בחשבון גם את השתכרותו של האב.

הלשון שננקטה בפסק הדין, כי המזונות ישולמו בכל 10 לכל חודש, תתפרש פשוטה כמשמעה, היינו, אם פסק הדין ניתן למשל ב-1 לחודש יוני, הרי שהמזונות יתחילו להיות משולמים ביום ה-10 לחודש יוני ובכל 10 לחודש מאז ואילך

חובת האב לשאת במזונותיהם של קטינים עד לגיל 15, הינה חובה כמעט אבסולוטית הכוללת, אף את מרכיב המדור ואחזקתו. במקרה שבו הקטינים ממשיכים להתגורר בדירה המשותפת, הרי שרכיב הדיור שלהם מסופק במישרין. יחד עם זאת, חייב הבעל לשאת במחצית תשלום המשכנתא, בהיותו בעל מחצית הזכויות בדירה. לנוכח העובדה שרכיב הדיור של הילדים מוסדר, אזי הסכום המינימלי למזונותיהם עשוי להגיע לסך 2,500 ₪. לסכום זה יתווספו הוצאות בריאות וחינוך החורגים מן הצרכים הרגילים של הילדים, והוצאות אלה יוטלו על ההורים בחלקים שווים

כן! האב חייב במזונות ילדיו הקטינים אפילו הם מתגוררים בחו"ל. כל עוד לא ביטל בית המשפט את פסק הדין למזונות הקטינים, הרי שחובת האב לשאת בהם, שרירה וקיימת. יחד עם זאת, האב רשאי להגיש תביעה לביטול חיוב המזונות המבוססת על "מרידת" הילדים באביהם. אם בימ"ש יקבל את הטענה, כי הילדים מורדים באביהם, בכך שאינם מקיימים את הסדרי הביקור ביוזמתם, אזי ביהמ"ש יוכל ליצור זיקה בין חובת הביקור לחובת תשלום המזונות

כן! מרכיב הדיור הינו חלק מרכזי מן החיוב במזונות של אב יהודי כלפי ילדיו הקטינים. בנסיבות העניין כאשר הבעל מוותר על זכויותיו בדירה ועל חלקו במטלטלין המשותפים, הרי שעל ידי הענקת קורת גג לילדיו, הוא מספק במישרין, חלק ניכר ממזונותיהם, ונתון זה משפיע בהכרח על הפחתת החיוב שלו במזונות השוטפים.

לא! כל עוד לא עוכב בהחלטה שיפוטית, ביצוע פסק הדין למזונות אשר נפסקו, אין בהגשת הערעור לכשעצמה, כדי למנוע נקיטת הליכי גבייה בלשכת ההוצאה לפועל.

ניתן להגיש בקשה דחופה לראש ההוצל"פ למתן החלטה, ללא צורך בקיום דיון, לנוכח הראיות החד משמעיות, בדבר תשלום החוב. כמו כן, ניתן לבקש עיכוב של הליכי ההוצאה לפועל, עד למתן החלטה בבקשה העיקרית

רק בנסיבות חריגות, ולאחר שבית המשפט יתרשם, כי בידי האם היכולת להשלים את צרכי הקטין, הוא יאשר הסכם בענין למזונות קטין, המפחית את דמי המזונות בצורה משמעותית

כן! חיובו של אב במזונות ילדו הקטין, בין לבדו, ובין ביחד עם אמו של הקטין, אינו תלוי במקום מגורי האב, אלא במידת חיובו לספק את צורכי הקטין. הפורום הראוי לנהל משפט בענין זה , הינו במקום הימצאו של הקטין

מהות ותוכן יחסי בני הזוג בחו"ל, אינם דבר מובן מאליו, והם טעונים הוכחה, כדי לזכות בהצהרה על היותם ידועים בציבור. אם בימ"ש יכיר במעמדה של בת הזוג, כידועה בציבור, רק אז תיבחן שאלת זכותה למזונות. לעומת זאת, זכותה של הקטינה למזונות תלויה בהכרזה על אבהותו של בן הזוג, כפועל יוצא מבדיקת רקמות שתיערך לכל הצדדים. אם הצדדים מתגוררים בחו"ל, אזי הפורום הנאות לניהול המשפטים, הינו בארה"ב

כן! אם כי תביעה זו איננה שכיחה. יחד אם זאת, חיובה של האם, אפילו היא מבוססת מבחינה כלכלית, יהיה מוגבל, למזונות מדיני צדקה בלבד, ולא למזונות ההכרחיים של הילדים, אם וכאשר מדובר בילדים שהם מעל לגיל 15, אצל יהודים. לעומת זאת, אם אחד מן ההורים או שניהם אינו יהודי, אזי חיובה של האם, אינו תלוי בגילם של הילדים אלא בהכנסותיה ביחס להכנסות האב וביחס לצורכי הילדים

בית המשפט, בכל מקרה יפסוק את מזונותיהם של הקטינים, אף אם הבעל איננו עובד באופן זמני. בחישוב המזונות תהא התייחסות לפוטנציאל ההשתכרות של האב, וכן למשכורתו בעבר. העובדה שהאב פוטר מעבודתו, ודבר היותו מובטל הינם נסיבות שבימ"ש לא יתעלם מהן, אולם אינן בבחינת שיקול מכריע

תביעה להגדלת מזונות מושתת על עילה של שינוי נסיבות מהותי, מאז מתן פסק הדין. אולם שינוי הנסיבות אמור להתייחס לילדים או לאביהם, החייב במזונותיהם. פיטוריה של האם, מהווים אמנם שינוי נסיבות, אולם שינוי זה אינו שייך ואיננו משפיע על צורכי הילדים או על יכולתו של אביהם, על אף שיש לכך השפעה בעקיפין על מצב הילדים

מבין שלושת הילדים רק ילד בגיל 13 זכאי למזונות "מלאים" מן האב, כאשר הסכום המינימלי עבור מזונותיו הוא כ-1,200 ₪, בשים לב שמדור מוסדר לאחר שהאם והילד מתגוררים בדירת המשפחה. הילד בן 19, במידה והוא משרת בצבא, הרי שהוא זכאי ל 1/3 מהמזונות המינמליים, ואילו הילד בן ה-21 אינו זכאי למזונות, כלל וכלל

לא! כל עוד בית המשפט טרם שינה את ההחלטה בעניין המשמורת, ולא ניתנה כל החלטה בענין הקטנת המזונות ו/או ביטולם, פסק הדין בענין המזונות שריר וקיים, והוא בר אכיפה, והאם יכולה לפעול לביצועו

לא! אב אשר ניתן פסק דין המצהיר על אבהותו, והוגשה נגדו תביעה לחיובו במזונות בנו הקטין, יחוייב במזונות הקטין. העובדה שהאם היא ראש משפחה "חד – הורית", הנהנית בשל כך, מהטבות כספיות, עשוייה להקטין במידת מה את שיעור חיובו של האב במזונות

במידה והצרכים אשר נתבעו בתביעה להגדלת המזונות לא נכללו ברכיבי פסק הדין אותו מבקשים לשנות, ונחיצותם של הצרכים מוכחת, הרי שיש סיכוי שהתביעה להגדלת מזונות תתקבל, במלואה או בחלקה

דמי טיפול משולמים במסגרת דמי מזונות של קטינים, וזאת בעבור הטיפול של האם בקטינים. סכום זה נקבע בהתאם לשיקול דעתו של בית המשפט

כן! האב ממשיך להיות מחוייב במזונות ילדיו הקטינים אף לאחר שאימם שהתגרשה ממנו נישאה לגבר אחר. חיובו של אב במזונות ילדיו, הנו בלתי תלוי במעמדה האישי של אמם

האב איננו חייב להודיע מלכתחילה, לאם על הגשת התביעה להפחתת מזונות ברם, לכשתוגש התביעה חלה עליו חובה למוסרה לידי האם בדרך המקובלת, על מנת שהאם תוכל להגיש כתב הגנה לתביעה שהוגשה

כן! ישנם אמצעי אכיפה שניתן להפעילם באמצעות הליכי הוצאה לפועל מזונות כגון: עיקולים, עיכוב יציאה מן הארץ, ובקשות להוצאת פקודות מאסר

כן! במידה והבעל שילם על פי הסכם או פס"ד את דמי המזונות ע"י הצמדתם לדולר ולא למדד המחירים לצרכן, הרי שניתן להגיש תביעה בענין, כדי שתתבצע התאמה של דמי המזונות למדד יוקר המחיה. אם ההצמדה לדולר נעשתה באופן חד צדדי ע"י החייב, אזי ניתן לתבוע הפרשי הצמדה באמצעות נקיטת הליכי הוצל"פ.

כאשר רכיב הדיור, המהווה חלק ממזונותיו של קטין, מוסדר, משום שהוריו עדיין מתגוררים בדירה המשותפת, אזי במצב זה לא ייקבעו דמי מדור עבור הקטין. במידה ובני הזוג ייפרדו, והאם תעבור להתגורר בדירה אחרת, דמי המדור עבור הקטין יהוו כ-1/3 מדמי השכירות המשולמים בפועל, וכן 1/3 מהוצאות אחזקת הדירה.

לא! חייב במזונות יכול לבקש כי תבוצע בעניינו חקירת יכולת, אולם בקשתו תידחה וראש ההוצאה לפועל איננו רשאי לפרוס את חוב המזונות. דחיית הבקשה לעריכת חקירת יכולת, מוסברת בכך, שהעדויות והחקירות שהתנהלו במסגרת תביעת המזונות, הינן שוות ערך ושוות מעמד לחקירת יכולת, ולפיכך אין צורך בעריכת חקירה נוספת. טעם נוסף לכך הוא, שמזונות שוטפים לקטינים אינם ניתנים לפריסה ככל חוב אחר, באשר קיומם של קטינים תלוי בהם.

חייב במזונות רשאי להגיש תביעה להפחתת המזונות, ועליו לבסס תביעתו על כך, שחל שינוי נסיבות מהותי, המצדיק את הפחתת המזונות. תביעה זו אין בה כדי להפחית את חוב המזונות שהצטבר ושייך לעבר. כמו כן, רשאי החייב להגיש בקשה לראש ההוצאה לפועל, אשר מוסמך להפעיל שיקול דעת, ורשאי להעביר את התיק לבית המשפט, על מנת שידון בפריסת חוב המזונות אשר הצטבר. חייב במזונות איננו יכול לפנות, במישרין לביהמ"ש, בבקשה לפריסת חובות עבר, אלא רק באמצעות בקשה לראש ההוצל"פ, אשר יכול להיעתר לה ויכול לדחותה

ככלל, אין מניעה לתבוע מזונות באופן רטרואקטיבי, אולם יש לכך שורה של הגבלות שבדין. בדרך כלל, החיוב במזונות מוטל ממועד הגשת התביעה ואילך

כן! העובדה שקורת הגג של הילדים מובטחת בדירה השייכת לשני הוריהם או לאביהם, עשוייה להפחית מדמי המזונות שייקבעו את רכיב המדור, ולהפחית באופן משמעותי את גובה דמי המזונות

לא! אב יהודי חייב במזונות ילדיו הצעירים מגיל 15, במלואם, ללא קשר להכנסת האם, ודמי המזונות יחושבו בהתאם לצרכי הילדים והכנסת האב. הכנסת האם רלבנטית, לאחר הגיע הילדים לגיל 15. לעומת זאת, במידה והאם לא עובדת, ייאלץ האב להשלים את צורכי הילדים על פי צרכיהם וביחס להכנסותיו

יש לנסח תביעה למזונות הקטינה, אשר תהא נתמכת בתצהיר, ובצרוף טופס הרצאת פרטים. בכתב התביעה יפורטו צרכיה של הקטינה ויכולתו של האב. תביעה זו תוגש לבית המשפט לענייני משפחה, באיזור בו היה מקום מגוריהם המשותף האחרון של ההורים.

אין הכרח שהחלטת ביניים של בימ"ש, תהא דומה לפסה"ד הסופי בתביעה. בימ"ש רשאי לחייב בעל ואב בתשלומי המשכנתא השוטפים, במסגרת החלטה למזונות זמניים. אין זה מקובל שבימ"ש יטיל על בעל/אב את מלוא התשלום השוטף של דמי המשכנתא, במסגרת פס"ד בענין מזונות. אומנם תשלום שוטף של דמי משכנתא עשוי להבטיח את ענין המדור, בעקיפין, אולם נושא המשכנתא שייך לתחום יחסי הממון בין בני הזוג, ובהקשר זה החיוב הוא חיוב משותף של בני הזוג. לעומת זאת, במסגרת תביעה רכושית מוסמך בימ"ש להורות לבני זוג לסלק/לפרוע את ההלוואה נשוא המשכנתא, בחלקים שווים, ואיננו מוסמך לחייב את אחד מבני הזוג לפרוע את כל ההלוואה, לבדו.

אם חיובו של האב במזונות ילדיו השוהים בחו"ל, נובע מהחלטה שיפוטית, אשר ניתנה, בין בארץ ובין בחו"ל, אזי, לכאורה עליו לכבדה, בהנחה שניתנה כדין. האב החייב איננו רשאי לעשות דין לעצמו, ולהעניש את ילדיו, (ע"י אי תשלום מזונות) כמחאה על התנהגות אמם. כנגד סירובה של האשה לחזור לישראל, יכול האב/הבעל לשקול נקיטת הליכים, בישראל או בחו"ל, לפי נסיבות המקרה

בדרך כלל, בית המשפט לא יאשר הסכם, אשר בו האם מוותרת על מזונות הקטינים, ברם, בית המשפט עשוי לאשר הסכם על וויתור המזונות, בתמורה לוויתור הבעל על זכויותיו בדירה המשותפת, בשים לב למצבו של הבעל ויכולתו הכלכלית, ולאחר שבית המשפט יבדוק את יכולת האם לדאוג לצורכי הילדים, במקום האב

כן! ככלל, מזונות קטין נקבעים בעיקר על פי צרכיו ולכן, להלכה עושרו של אבי הקטין אינו מהווה גורם מכריע, אולם למעשה, ביהמ"ש איננו מתעלם, בדרך כלל, ממצב כלכלי טוב של האב, ובנסיבות כאלה נקבעים לקטינים, דמי מזונות נדיבים יותר.  

לא! כאשר המעבר של הבת אל האב, הינו סידור זמני ומוסכם, אזי מתן אישור ע"י האם לאב, עלול להוות ראייה להסכמת האם לוויתור בענין המשמורת על הבת

סכום המזונות שייקבע, אמור לקחת בחשבון את צרכיו ההכרחיים של הקטין. לעומת זאת, הצרכים שהם מעבר לצרכים ההכרחיים ייקבעו ויושפעו בהתאם ליכולת האב. סביר להניח שביהמ"ש לא יתעלם מן התשלום השוטף של אם הקטין, בעבור ההלוואה, כאשר יתייחס לרכיב המדור, במכלול צורכי הקטין

הגדלת מזונות הינה פועל יוצא של שינוי נסיבות מהותי, מאז מתן פסק הדין אשר קבע את המזונות ועד הגשת התביעה. בהעדר שינוי נסיבות אין עילה להגדלת מזונות. בהעדר נסיבה יוצאת מן הכלל, סך של 3,500 ₪ נראה סביר, על פניו, וכנראה שהוא לא יוגדל.

לא! העובדה שהאם מונעת מהאב ביקורים אצל הקטינים שייכת לענין אפוטרופסות ו/או לענין הסדרי ראיה, ואין בה, כשלעצמה, כדי להוות עילה למנוע אכיפת פסק דין למזונות אשר מחייב את האב לשלם את המזונות לעומת זאת, סירובו של קטין, בר דעת, למיפגשים עם אביו, עשוי להוות עילה להקטנת מזונות, אולם האב חייב להגיש תביעה בענין ואסור לו לעשות דין לעצמו

לא! העילה להפחתת מזונות היא שינוי נסיבות מהותי, אצל הזכאי למזונות או אצל החייב במזונות ולא אצל אמו של הזכאי למזונות. נישואי אמו של הקטין אינם, כשלעצמם, עילה להקטנת מזונות

כן! עובדת היותו של בן נוסף מנישואין קודמים אין בה כדי לפטור את אבי הקטינה מחיובו במזונותיה, כהוא זה.

כן! גימלת נכות, אשר מקבל נכה צה"ל הינה הכנסה לצורך קביעת מזונות הילדים

המזונות נקבעים על פי השכר ברוטו בניכוי מס הכנסה, ביטוח לאומי ודמי ביטוח רפואי ממלכתי, או במילים אחרות על פי השכר נטו.

כן! זכותם של ילדים למזונות אינה נשללת כתוצאה מחטיפתם לחו"ל, אולם כדי לממש זכות זו על האם החוטפת לתובעם. אם התביעה תוגש בחו"ל ספק אם האב יתייצב, אם תביעת המזונות תוגש בישראל, ספק אם אמם של הילדים תתייצב למשפט בישראל. מוטב קודם כל, לברר את ענין חוקיות הרחקת הילדים מישראל או השארתם בה

גביית מזונות יכולה להתבצע באמצעות נקיטת הליכי גבייה בלשכת ההוצאה לפועל

כן! למרות שהאב אינו עובד, הרי שבית המשפט יפסוק מזונות עבור הילדים כדי צרכיהם ההכרחיים, וביתר שאת, לאור הטענה שהאב איננו ממצה את כושר השתכרותו ומסרב לעבוד. חבות האב במזונות ילדיו גוברת על בטלנותו

כן! בהנחה שכל הצדדים הינם יהודים, אזי כאשר גיל הקטינים, מתחת ל-15, בית המשפט עשוי להתחשב בהכנסת האם, לצורך קביעת המזונות שהם מעבר לצרכים ההכרחיים, ולא להתחשב בהכנסת האם לצורך קביעת הצרכים ההכרחיים. אך במידה וגיל הקטינים מעל גיל 15, אזי יתחשב בית המשפט בהכנסת האם, לצורך קביעת המזונות הן לגבי הצרכים ההכרחיים והן לגבי הצרכים שהם מעבר לצרכים ההכרחיים

כן! השהות במעון איננה בגדר צורך הכרחי, ולפיכך בימ"ש עשוי להטיל את החיוב בהוצאה זו על האב ועל האם ולפיכך, בית המשפט אמור להתחשב בהכנסת האם לצורך חלוקת נטל החיוב בין האב לאם, עבור המעון

כן! קיצבת נכות הינה הכנסה לכל דבר ועניין לצורך קביעת מזונות קטינים ועל כן, בבוא בית המשפט לפסוק את מזונותיהם הוא יפסוק את המזונות בהתאם לצרכי הקטינים וביחס להכנסת האב מקיצבה, ובהתחשב בנכותו ובצרכיו המיוחדים.

לא! תביעה להגדלת מזונות עשוייה להצליח רק אם חל גידול מהותי בצורכי המחיה של התובע או שינוי קיצוני לרעה במצבו הכלכלי של הנתבע, אולם לא, אם חל שינוי לטובה ברמת החיים של הנתבע

במידה והוגשה תביעה למזונות ע"י אם הקטינים, בשמם, ובית הדין דן במזונות, לאחר שבדק את צורכי הקטינים ולאחר מכן ניתן פסק דין במזונות, הרי שלא ניתן לאחר פסק הדין למזונות לתבוע הגדלת המזונות בבית המשפט לענייני משפחה, משום שבית הדין "קנה" סמכות לדון בהם. אולם, אם בית הדין דן במזונות, שלא במסגרת תביעה למזונות כאמור, אלא במסגרת תביעה לגירושין של אחד הצדדים, ומבלי שנבדקו צרכי הילדים, הרי שבמקרה זה, אפשר לתבוע את מזונות הילדים בבית המשפט לענייני משפחה. בנסיבות מעין אלה תביעת הילדים תהא תביעה ראשונית, מבחינת הסיווג שלה, ולא תביעת המשך, להגדלת המזונות

כן! לחוב עבור דמי מזונות יש קדימות על פני חוב אחר. לילדים, אשר הינם נושים בענין המזונות, כלפי אביהם, יש זכות קדימה ביחס לנושים אחרים

כן! כאשר מזונות הקטינים נקבעו בהסכם, אשר נערך בין ההורים לבין עצמם, ודמי המזונות נקבעו על הצד הנמוך, הרי שהקטינים רשאים להגיש תביעה עצמאית לבית המשפט לענייני משפחה אשר יבחן את צורכי הילדים אל מול יכולתו הכלכלית של אביהם, יחד עם שיקולים נוספים כמו גיל הילדים, רמת החיים, ההשתייכות הדתית של הצדדים, ומצבה הכלכלי של אמם.

התשובה איננה חד משמעית. קיטון שולי בצורכי קטין איננו מהווה עילה טובה להקטנת מזונות. לעומת זאת קיטון משמעותי בהוצאות הקטין עשוי להוות עילה להקטנה. יש לתת את הדעת גם לכך שיתכן שמעבר לפנימיה עשוי להקטין הוצאות בגין שכר לימוד, חוגים ושיעורי עזר, אולם עשוי להגדיל הוצאות אחרות, כגון נסיעות ולפיכך רכיבי ההוצאה עשויים להתאזן

לא! על מנת לקבל מהמוסד לביטוח לאומי תשלום מזונות על האישה להגיש תביעה למזונות נגד בעלה, לבימ"ש למשפחה, ורק לאחר שיינתן פסק דין למזונות, היא תוכל לנסות לגבות חלק ממנו באמצעות המוסד לביטוח לאומי, באם מצבה הסוציו-אקונומי, מתאים לקריטריונים של המוסד.

בשים לב לכך, שהמשמורת הינה משותפת, הרי שאם מדובר בהרעה זמנית, במצבו הכלכלי של האב או בירידה מסויימת בהכנסותיו, יתכן שהסבר לא יהווה עילה מספקת לפחתת מזונות. אולם אם חלה הרעה קיצונית מתמשכת או בלתי הפיכה בהכנסות האב, אזי יש סיכוי שבית המשפט יעתר לתביעת הבעל ויפחית את המזונות

כן! אב חייב במזונות ההכרחיים והמינימליים עבור ילדיו, אף אם הוא חסר יכולת כלכלית. זאת ועוד, בעיותיו הרפואיות של האב אינן בהכרח ראיה להעדר יכולת כלכלית, ואינן עילה לפטור ממזונות אלא לכל היותר עילה להפחתת מזונות.

הערכאה המוסמכת לדון במזונותיו של ילד, אשר הוריו נישאו בנישואין אזרחיים, הינה בית המשפט לענייני משפחה.

לא! הימלטות מן הארץ כאשר עומדת ותלויה תביעה לאבהות ומזונות, עשויה לסייע לחייב במזונות להתחמק ממילוי חובתו, אולם יינתן כנגדו פסק דין ויינקטו הליכי הוצאה לפועל, אזי החוב יילך ויתפח ככל שיחלוף הזמן. אם וכאשר החייב יגיע לישראל, אז קרוב לוודאי שהוא לא יוכל לצאת ממנה בגלל צו לעיכוב יציאתו. כמו כן יתכן שיינקטו נגדו הליכי אכיפת פסק הדין בחו"ל

תביעה להפחתת מזונות יכולה להצליח, אך ורק בהוכחת שינוי נסיבות מהותי. לפיכך, אם הכנסותיו של האב קטנו באופן ניכר מאז מתן פסק הדין, הרי שזו עילה טובה להפחתת מזונות, ו/או אם בעת שנפסקו המזונות היו הקטינים מתחת לגיל 15, שאז חובתו של האב מוחלטת לזון את ילדיו במזונותיהם ההכרחיים, בעוד שמעבר לגיל 15, שווה חובת המזונות לאב ולאם. העובדה שאב לא הבין את משמעות ההסכם ותוצאותיו בעת אישור ההסכם אינה מהווה עילה טובה להפחתת מזונות

כן! בית המשפט יקח בחשבון בבואו לפסוק מזונות עבור קטין במצבו הכלכלי והמשפחתי של האב הנתבע, וכן במצבה הכלכלי של האם ויכולתה, ככל שמדובר במזונות שהם מעבר לצרכים ההכרחיים

לא! כאשר אב מסרב לשלם מזונות לבנו הקטין, אין מענישים אותו, אלא יש לנקוט כנגדו הליכי גביה, במסגרת תיק הוצאה לפועל, לרבות, הליכי מעצר, עיקול נכסים, עיכוב יציאה מן הארץ, אך אלה אינם בגדר ענישה אלא במסגרת הליכי גבייה

לא! ביהמ"ש יתחשב במשכורת האב, במקורות הכנסה נוספים של האב, בהשתייכותם הדתית של ההורים והילדים, בצרכי הילדים, ברמת חייהם, ובמצבה הכלכלי של אמם.

התשובה אינה חד משמעית. בנסיבות מסויימות בימ"ש עשוי לאשר הסכם המבטיח קורת גג יציבה לילדים. בנסיבות אחרות ביהמ"ש עשוי לסרב להסכם בדבר וויתור על דמי מזונות שוטפים כנגד מחצית דירה, מן הטעם שאמם של קטינים אינה רשאית לוותר על מזונותיהם. מנגד, ניתן לקבל את הטענה שאין כאן וויתור על מזונות אלא קבלת מזונות מהוונים ומובטחים.

כן! הקטינה תהא זכאית להגדלת מזונותיה, משום שמזונות סך 700 ₪, הינם מזונות זעומים לפי כל קנה מידה. עצם העובדה שנולדו לאביה ילדים נוספים, אינה פוטרת אותו מסיפוק הצרכים המינימליים של הקטינה, אולם הולדת הילדים הנוספים, עשוייה להילקח בחשבון.

מסיבת בר מצווה איננה בבחינת צורך חיוני והכרחי, ועל כן חיובו של האב להשתתף במימון חגיגת בר מצווה תלוי ביכולתו הכלכלית.

העברות כספיות אשר נעשו ע"י האב לידיה של האם, במשך תקופה ארוכה עשויות להוות הוכחה להסכמה שהתבטאה בהתנהגות. הסכמה בעל פה, כשלעצמה אינה מחייבת, בלי אישור בימ"ש. ההעברות הכספיות עשויות גם להוות ראיה ליכולת תשלום.

כן! אב יהודי חייב במזונותיהם הבסיסיים של ילדיו, על פי הדין הדתי. החיוב של האב, הינו מוחלט ובלתי תלוי בהכנסתו או בכך שאשתו מרוויחה יותר ממנו. רק בצרכים אשר הינם בבחינת מותרות או צרכים לא הכרחיים נטל החיוב יתחלק בין ההורים ביחס להשתכרותם.

כן! במידה וחיוב המזונות מעל גיל 18 לא נקבע בפסק הדין ו/או בהסכם, אזי הילד שבגר צריך להגיש תביעה נגד אביו כדי לחייבו לשלם את מזונותיו לאחר גיל 18, אם עדיין הוא לא סיים את לימודיו התיכוניים ו/או לגבי תקופת שירות החובה בצבא.

יש להגיש תביעה לבית המשפט לענייני משפחה לאכיפת פסק הדין שניתן בחו"ל

כן! ניתן לעקל את זכויותיו של החייב במזונות, במידה ואין הוא משלם מזונות, אולם ספק אם יותר מימוש העיקול, משום שבדרך כלל אין מתקנים עוול לקטין ע"י גרימת עוול לקטין אחר, ובוודאי שלא לפני מיצוי אפשרויות גבייה אחרות של החוב

בית המשפט לא יעתר לתביעה לביטול מזונות קטין, בשל משמורת משותפת, אך הוא עשוי להפחית את המזונות, אם בעת קביעת המזונות המשמורת לא היתה משותפת.

כן! בית המשפט עשוי לבטל את המזונות או להפחיתם בשל שינוי הנסיבות לטובה של הילדים ובשל כך שמצבו הכלכלי של האב הורע

אם בפסק הדין בענין מזונות קטין הוטל גם, חיוב נוסף בגין "הוצאות רפואיות חריגות", אזי כל הוצאה רפואית, אשר איננה שוטפת וקבועה, הינה הוצאה חריגה. טיפול שיניים הוא הוצאה חריגה. לעומת זאת אם יישור שיניים נובע מצורך רפואי, אז הוא הוצאה חריגה ומחייבת אך אם הוא נובע משיקולים אסתטיים, אזי זו אומנם הוצאה חריגה, אך הואיל ואיננה בבחינת צורך רפואי יתכן שאין היא מחייבת. אולם מנגד, יתכן שבעיה אסתטית עלולה להפוך לבעיה פסיכולוגית, ואז זה עלול להפוך לצורך רפואי, מן ההיבט של רפואת הנפש.

לא! לאחר שניתן פסק דין למזונות, אין האב רשאי לחדול לשלם את המזונות, על דעת עצמו. אם האב סבור שילדיו מתנכרים אליו, מבלי שהוא אחראי לכך, אז הוא רשאי להגיש תביעה להקטנת מזונות, לנוכח התנהגותם המרדנית כלפיו

כנגד חייב עקשן וסרבן, יש להיזהר ולהימנע מהגשת בקשה להוצאת פקודת מאסר אחת, כנגד כל החוב, משום שאז, לא ניתן להגיש עוד, בקשות להוצאת פקודות מאסר, בעבור אותו חוב. לפיכך ניתן לפצל את החוב ליחידות קטנות, ואז ניתן לבקש פקודת מאסר בכל פעם, כנגד יחידת חוב נפרדת, ובכך להכביד על החייב, בנסיון לגרום לכך שישתלם לו לשלם ולא להאסר

לא! על מנת להגיש תביעה להגדלת מזונות יש להוכיח שאירע שינוי נסיבות מהותי, מאז מתן פסק הדין למזונות. אם הנסיבות, אשר בגינן מבקשים להגדיל את המזונות התקיימו, לפני שניתן פסק הדין למזונות, אזי אין בסיס להגשת התביעה החדשה, ומשכך היא עשויה להידחות

אם אמו של הילד תצליח להוכיח, במסגרת תביעת המזונות, כי לאב יש הכנסות נוספות, אז ביהמ"ש יקח בחשבון את מכלול ההכנסות שלו, בבואו לפסוק את מזונות הקטין. בכל מקרה בימ"ש לא יפסוק, מעל ומעבר לצרכיו של הקטין.

כן! הסכמת האב להגירת ילדו לחו"ל, אינה פוטרת אותו ממזונות הילד. החבות של האב כלפי הילד אינה משתנה בעקבות השינוי הגאוגרפי הנובע מן ההגירה. יחד עם זאת ההוצאות הכרוכות בקיום הסדרי הראיה עשויות לגדול באופן ניכר ולהוות נטל כלכלי כבד על האב, ויתכן שיש מקום להקטין, משום כך, את דמי המזונות, כדי להקל עליו

כן! במידה והביטוח הלאומי ינקוט בהליכי גביה, ובכלל זה מאסר על מנת לגבות את חוב המזונות, ובאם ראש ההוצל"פ יחליט על הוצאת צו מעצר, לאחר מיצוי וכישלון אמצעי גביה אחרים, אזי החייב עלול להיעצר.

כן! ניתן להגיש תביעה למזונות קטין נגד האב, אשר יצא את הארץ, אם כי תביעה כזו כרוכה בשיגור התביעה אל האב השוהה בבולגריה. המשפט יתנהל בישראל, גם בהיעדרו של האב.

הסכם בין הורים בכתב או בעל פה לגבי וויתור על מזונות קטין, אינו מחייב את הקטין והוא זכאי לתבוע בבית המשפט מזונותיו.

ניתן להטיל עיקול על חלק ניכר ממשכורת החייב, בשים לב לגודל החוב במזונות, ובהתחשב בצרכי הקיום הבסיסיים של החייב. אם בכל זאת מוטל עיקול על כל משכורת החייב, אז הוא יכול להגיש בקשה לצמצום העיקול.

כן! במידה והאב יגיש תביעה נגד האם בענין חיובה להשתתף במזונות הקטין, הרי שהאם עשויה להיות מחוייבת להשתתף במזונות הקטין, וזאת בתנאי שהיא עובדת ומשתכרת כדבעי ו/או יש לה מקורות הכנסה משל עצמה, אולם תביעה מעין זו איננה שכיחה

כן! כאשר קטין מגיע לגיל 15 החובה לסיפוק צורכי הילדים, חלה על האב והאם, ביחס להכנסותיהם, ולא רק על האב

כן! מרכיב המדור הינו חלק בלתי נפרד מהמזונות שאב חייב לשלם לבנו. יחד עם זאת, בהנחה שהוצאות המדור עבור הקטין עשויות לקטון, לאחר שהאם נישאה, הרי שיש מקום לשקול הגשת תביעה להפחתת סכום המדור שנפסק במסגרת המזונות. אולם, אם ההבדל שולי, אזי אין טעם בהגשת התביעה, משום שכדי להצליח בתביעה שכזו, צריך להתרחש שינוי נסיבות מהותי

כן! זכותו של ילד לא יהודי אינה שונה,כלל וכלל, מזכותו של יהודי, למזונות. ההבדל בין השניים מצוי במידת החיוב וחלוקת נטל החיוב בין ההורים. 

לא! במידה ובית הדין הרבני דן במזונות ובדק את צרכי הקטינה לגופם, ואף קבע כי הסמכות לדון בהגדלת המזונות נתונה לו, הרי שלא ניתן להגיש תביעה למזונות הקטינה בבית המשפט לענייני משפחה, ואם תוגש בכל זאת תביעה לבימ"ש היא צפוייה להידחות על הסף

לא! לצורך הקטנת מזונות קטינים, בעיקר כאשר מדובר במזונות ממוצעים, יש צורך להוכיח שינוי נסיבות מהותי, בנוסף לעובדה שהאב נישא ונולדו ילדים, כמו למשל שהכנסתו קטנה באופן משמעותי, ביחס לתקופה בה ניתן פסק הדין למזונות

בהנחה שהידוע בציבור מוכר כאבי הקטינים, הקטינים זכאים להגיש נגדו תביעה בבית המשפט לענייני משפחה באזור מגוריהם. יחד עם זאת יש להגיש בקשה להמצאת התביעה למקום מושבו של האב. במידה והאב לא יגיש כתב-הגנה, אזי יהיו הקטינים זכאים לקבל פסק דין, במעמד צד אחד

לכאורה, כאשר רכיב הוצאה כמו גן ו/או צהרון איננו רלבנטי יותר, אזי סביר להניח שדמי המזונות יופחתו בעבור זה, אולם ההוצאה בגין חינוך ממשיכה להתקיים במתכונת אחרת, ולפיכך יתכן שדמי המזונות לא יופחתו.

אם אדם מבצע העברות כספים לחשבון בנק, אשר איננו שייך לו, כי אז בחשבון, בהכרח, יש פעילות ואין זה סביר שהחשבון ייסגר/יחסם, בטענה שאין בו תנועה או שימוש. פרט לכך הודעה על כך שחשבון איננו פעיל/חסום, איננה אמורה להישלח לאדם, אשר איננו בעל החשבון

לא! החייב האמיתי במזונות הקטין הנו אביו הביולוגי. הסב, אביה של האם איננו חייב על פי דין. הביטוח הלאומי, משלם במקרים מסויימים במקום החייב עפ"י דין, וזאת אם החייב איננו בהישג יד או איננו מסוגל לשלם. הביטוח הלאומי איננו משלם, כאשר מדובר בחייב עפ"י הסכם או בחייב מתנדב

לא! אם נקבע סכום מזונות גלובלי בפסק דין, או בהסכם שאושר בבימ"ש, אזי ההנחה היא כי דמי המזונות שנקבעו כוללים גם את רכיב החינוך. בהעדר הסכמה בין ההורים בסוגיית הוצאות החינוך, יכולה האם המשמורנית להגיש תביעה להגדלת מזונות

כ-1,500 ₪, בהתחשב בכך שהילד מתגורר בדירה השייכת לאמו, כלומר אין היא נושאת בתשלום שכר דירה. דמי המזונות צמודים למדד המחירים לצרכן.

אם מצויה בידיו של בעל, ראיה, אשר עלולה לגרום לכך, שיתברר, כי הילד המיוחס לו, איננו הילד שלו, וכי ילד זה עלול להיות ממזר או הגילוי עלול להיות שלא לטובת הילד, אזי יתכן שביהמ"ש לא יקבל ראיה מעין זו, כראיה קבילה.

לא! משניתן פסק דין למזונות על פי הסכם גירושין, ע"י בית המשפט, לא תתקבל טענת "בן מרדן" מצד האב, בדיעבד, ולאחר זמן רב של השתמטות מתשלום. טענה מעין זו, כעילה להפחתת מזונות או ביטולם יש להעלות כאשר ההתנהגות של "בן מרדן" מתרחשת, ולא לאחר "שינה על זכויות" וכנסיון להשיג גושפנקא משפטית, להשתמטות מתשלום חוב פסוק.

כן! רכיב החינוך נכלל בגדר מזונות הנפסקים עבור ילדים, בין אם זה שכר לימוד, דמי רישום, או ספרי ואביזרי לימוד או שיעורי עזר

כן! אב מחויב בתשלום החלק היחסי של הוצאות הדיור של ילדיו הקטינים, על אף שאימם רכשה דירה. אם המדור מופיע כרכיב נפרד במזונות הילדים, הרי שהאב רשאי לתבוע הפחתת מזונות, לנוכח שינוי הנסיבות, שמתבטא בהצטרפות בעלה השני של האם לתא המשפחתי, וכן בעובדה שנרכשה דירה לאחר הנישואין השניים. נתונים אלה משפיעים בהכרח על הקיטון בחלקם היחסי של הילדים בהוצאות המדור, ומהווים שינוי נסיבות, אשר עשוי להצדיק הפחתת מזונות ובלבד שמדובר בשינוי משמעותי ולא בשינוי שולי

כ-4,000 ₪. בשים לב לכך שהילדים מתגוררים בדירה שכורה, על אביהם להשתתף ב-40% משכר הדירה והוצאות אחזקתה, כחלק מדמי המזונות.

כדי לגבות מזונות שנפסקו לזכות ילדים, ניתן לפתוח תיק בהוצל"פ. אם לא ניתן לעקל משכורת או קיצבה או חסכונות או מכונית או מטלטלין אצל החייב, אזי, ניתן לבקש שתינתן כנגדו פקודת מאסר על חלק מן החוב. אם חלק זה ישולם, ניתן לבקש עוד פקודות מאסר כנגדו

לא! אין פטור מוחלט ממזונות, לנרקומן, אולם יש התחשבות במצב הבריאותי והנפשי וביכולתו הכלכלית המוגבלת, כתוצאה ממצבו. בדרך כלל נרקומן מקבל קיצבה מן המוסד לביטוח לאומי. חלק מקיצבה זו אמור להיות מופרש למזונות

כן! סירוב ילדים להפגש עם אביהם, כשלעצמו, אינו גורם, בהכרח, להקטנת מזונות. סירוב הילדים יכול לנבוע ממעשיו או מחדליו של האב, ואז בוודאי אינו מהווה סיבה מוצדקת להפחתת מזונות. הסתה מצד האם יחד עם התנגדות נמשכת מצד הילדים לשנות גישתם, עשויה לגרום להפחתת המזונות.

על פי החוק "היבש", חיוב במזונות ילד נמשך כל עוד הוא קטין. כלומר החיוב אמור להסתיים בהגיעו לבגרות, אולם פסיקת בתיהמ"ש, באמצעות פרשנות משפטית הרחיבה את גבולות החיוב במזונות. כך למשל ילד שמלאו לו 18, אך טרם סיים לימודיו התיכוניים, ימשיך להיות זכאי למזונות, וכן ילד שמתגייס לצבא ימשיך להיות זכאי למזונות, אם כי בשיעור מופחת

לא! בין אם החייב במזונות משלם את דמי המזונות באופן סדיר ובין אם לאו, הדרישה הסתמית להבאת ערב נשמעת מופרכת. אולם אם החייב במזונות רוצה לצאת לחו"ל, לפרק זמן מוגבל, הרי שניתן להצדיק את הדרישה לערב, כדי להבטיח את המשך התשלום, בזמן העדרותו מן הארץ

כן! בית המשפט עשוי להתחשב בעובדה שהבעל סיפק קורת גג לילדיו ע"י הוויתור על זכויותיו בדירה. כמו כן בימ"ש לא יתעלם מן העובדה שחלק ניכר מערך הדירה מהווה הלוואה נשוא משכנתא, ויתכן שהאב יחוייב בתשלום מופחת, בעבור רכיב המדור של הילד/ים.

לא! נישואי האם בשנית, אינם מהווים עילה להפחתת מזונות

סכום המזונות הנקבעים לילד שמלאו לו 18, וטרם סיים את לימודיו התיכוניים איננו אמור להישתנות כל עוד הילד תלמיד בתיכון. בתקופת שירות החובה בצה"ל, דמי המזונות אמורים להיות מופחתים ולהסתכם ב-1/3, מדמי המזונות ששולמו עד גיל 18.

לא! בגיר אשר הינו סטודנט באוניברסיטה איננו זכאי למזונות.

הסכם בין הגבר תורם הזרע לבין האם של הקטין שיוולד, יכול להיות תקף ומחייב בין הצדדים להסכם, אך אין בו כדי למנוע את הילד שיוולד מלתבוע מזונות מאביו.

כן! אב חייב לשאת בהוצאות ראשוניות של בנו התינוק, כחלק מדמי המזונות של בנו

אב חייב לספק את צרכיה של בתו ועל כן, אם לא היו הוצאות כגון דיור, בפועל אין בסיס לדרישה לחייב אותו בהוצאות מדור. יחד עם זאת, במידה והאם תשכור דירה, הרי שאז הוא יהיה מחוייב בחלק היחסי של הוצאה זו, אשר מתייחס לילדתו. כמו כן ניתן לחייב את האב בחלק היחסי של הוצאות אחזקת המדור, בבית הורי האם

תביעה רטרואקטיבית להגדלת מזונות, תידחה קרוב לוודאי. תביעה להגדלת מזונות פניה לעתיד, ועל המגיש אותה להוכיח שחל שינוי נסיבות מהותי, מאז פסיקת המזונות על מנת לבסס תביעה שכזו.

לא! החיוב המשפטי של האב לתשלום מזונות בנו הוא על פי ההסכם ותו לא. אם לא נקבע בהסכם שמוטלת עליו חובה לשלם מזונות לאחר גיל 18, אזי אין הוא חייב. לעומת זאת אם לילד מלאו 18 שנים, והוא טרם סיים לימודיו או התגייס לשירות החובה הצבאי, אזי הוא יכול, במצב זה, לתבוע מזונות מאביו

אם דמי המזונות, לחייל בשירות סדיר, הם תולדה של הסכם, אזי יש לפעול כפי שנקבע בהסכם. אם המזונות נקבעים ע"י בימ"ש, אזי יש לבימ"ש שיקול דעת בשאלה לידי מי ישולמו דמי המזונות

כן! הוצאות חינוך הינן חלק בלתי נפרד מן הרכיבים של מזונות קטין/ים

כן! ילד, שמלאו לו 18 שנים, והוא עדיין לומד במסגרת לימודים תיכוניים, זכאי למזונות.

כן! אישה יהודיה הנשואה לבעל יהודי, זכאית למזונות, כל עוד היא נשואה, כפועל יוצא מן הנישואין ולא משום שהילדים במשמורתה או לא במשמורתה

כן! מרכיב המדור הוא אחד מרכיבי המזונות. יש ובית המשפט פוסק סכום גלובלי כדמי מזונות, ללא פירוט לרכיבים, ויש ובימ"ש פוסק רכיב זה כרכיב נפרד, לצד דמי המזונות

כן! במידה וקיימת חבות של האם לשלם למזונות ילדיה, והיא איננה עושה זאת, כי אזהוריה עשויים להיתבע ע"י הורי האב והם יכנסו לנעליה, מבחינת החבות, וזאת אם ידם משגת, יש להם די והותר, כדי לכלכל את עצמם ואת הסמוכים על שולחנם, וכן אין החייב יכול לקיים את חיובו כלפי הזכאים למזונות

יש לפתוח תיק הוצאה לפועל, ולהגיש את פסק הדין למזונות לביצוע, ולנקוט הליכים, נגד הבעל, לגביית המזונות.

לא! אב, לילדים שגילם מתחת ל- 15 שנים, ישא במלוא המזונות ההכרחיים של ילדיו. מעבר לצרכים ההכרחיים, ישאו ההורים בצרכים נוספים של ילדיהם, באופן יחסי להכנסותיהם, ובאם יש להם הכנסה פנויה.

כן! האב חייב במזונות ילדו, אולם כאשר האם איננה יהודיה, כי אז, שני ההורים חייבים במזונות הילד, ביחס להכנסותיהם. לעומת זאת, אם שני ההורים יהודים, אזי החיוב במזונות, חל על פי הדין הדתי, רק על האב.

כן! ע"י הוויתור של האב על זכויותיו בדירה, מוסדר הלכה למעשה רכיב הדיור של הילדים, אשר מהווה חלק ניכר ממזונותיהם.

כן! זו נוסחה מתחום האקטואריה, הלוקחת בחשבון את הסכום שנקבע לרכיב המדור ביחס למספר השנים אשר עתיד להשתלם המדור, ומתרגמת את הסכום המצטבר לסכום חד פעמי.

כן! ניתן להוון מזונות בהסכמה. בימ"ש לא יעשה זאת במסגרת הכרעה בפס"ד.

כן! ניתן להוכיח באמצעות דפי חשבון בנק אליהם הופקדו כספי השכר החודשי, ו/או על פי רמת חיים שהבעל מנהל, ו/או ע"י הזמנת המעביד לעדות בבית המשפט. 

כן! תביעה למזונות, המוגשת לאחר שנחתם הסכם גירושין, איננה מסווגת כתביעה להגדלת מזונות אלא, כתביעה למזונות. בשלב אישור הסכם הגירושין לא נבחנו צורכי הילדים וההסכם איננו מחייב את הילדים

כן! ככלל, חוזה בין הורים, שבו מתחייב אחד מהם לא לתבוע מזונות מן האחר בעבור הילדים, ולשפות את משנהו אם תוגש תביעה כזו, תקף, מבחינת דיני החוזים. אולם דבקות יתר בעקרונות מתחום דיני החוזים עלולה לפגוע בטובתו של הילד. ולפיכך, חוזה בין הורים, הפוטר הורה מכל אחריות כלפי ילדו, כאשר תוצאתו המסתברת היא פגיעה בקטין ובזכויותיו, עלול להיפסל מטעמים של תקנת הציבור ועימו תתבטל גם התחייבות האם לשיפוי או תדחה התחייבותה של האם לשיפוי עד "שתעשיר", כלומר עד למועד בלתי מסוים בעתיד.

כן! ככלל, חוזה בין הורים, שבו מתחייב אחד מהם לא לתבוע מזונות מן האחר בעבור הילדים, ולשפות את משנהו אם תוגש תביעה כזו, תקף, מבחינת דיני החוזים. אולם דבקות יתר בעקרונות מתחום דיני החוזים עלולה לפגוע בטובתו של הילד. ולפיכך, חוזה בין הורים, הפוטר הורה מכל אחריות כלפי ילדו, כאשר תוצאתו המסתברת היא פגיעה בקטין ובזכויותיו, עלול להיפסל מטעמים של תקנת הציבור ועימו תתבטל גם התחייבות האם לשיפוי או תדחה התחייבותה של האם לשיפוי עד "שתעשיר", כלומר עד למועד בלתי מסוים בעתיד

ערבות והתחייבות לשיפוי אינן היינו הך וההבדל ביניהן, רב. הבדל זה מניה תוצאות שונות לעניין תוקף ההתחייבות. אם מדובר בערבות, הרי משנמצא כי החיוב של המתחייב העיקרי (האם) בטל, בטלה גם הערבות להבטחתו. לא כך אם ההתחייבות היא לשיפוי עצמאי; זו, כהתחייבות ישירה, שאינה תלויה בהתחייבות החייב העיקרי, נשארת בתוקפה גם אם ההתחייבות העיקרית בטלה.

בחוזה ערבות מתחייב הערב לקיים חיובו של אחר כלפי אדם שלישי. לעומת זאת, בהתחייבות לשיפוי, מתחייב אדם לשפות נושה על הפסדים שייגרמו לו בשל אי-קיום חיובו של החייב כלפיו, אך התחייבות זו אינה לקיים את חיובו של החייב העיקרי כלפי הנושה. בערבות, חיובו של הערב, טפל לחיובו של החייב העיקרי ונסמך עליו. הערב לא יימצא חייב מקום בו החייב העיקרי פטור. לעומת זאת, התחייבות לשיפוי היא התחייבות עצמאית ונפרדת, לכל דבר ועניין, ואין היא יונקת את חיותה מקיום חיוב של החייב העיקרי כלפי הנושה, במסגרתה, נושא המתחייב בחבות עיקרית כלפי הנושה

כן! בית המשפט אמור לקחת בחשבון את התשלומים שהבעל משלם בפועל, את ההוצאות שהוא חייב לשאת בהן עפ"י דין, בשים לב להכנסותיו ולהטיל עליו חיוב בתשלום מזונות המשקף את יכולתו ומותיר בידיו אמצעים לסיפוק צרכיו.

כן! יש לסגור את התיק במוסד לביטוח לאומי, ולקבל תדפיס בדבר מצב חשבון, לרבות, הפרשי מזונות שלא נגבו, ולהציג מסמך זה עם פתיחת התיק בהוצאה לפועל, בצירוף פסק דין מזונות

יש לערוך תחשיב של הפרשי ההצמדה למדד ולהגישם לביצוע ולגביה באמצעות לשכת ההוצאה לפועל

אכיפת פסק הדין יכולה להתבצע בקנדה, בהתאם לדין המקומי, אולם קודם לכן יש לנקוט בהליך המיועד לגרום להכרה של הדין הקנדי, בפסק הדין הזר (פסק הדין הישראלי).

כן! במידה וכל זמנו של הילד מוקדש ללימודים או שהוא משרת בצבא

כן! ובלבד שעל תקופה זו לא חלה התיישנות. כמו כן רצוי שלא יחלוף זמן רב, משום שמחדל זה עלול להתפרש כמחילה על החוב.

לא! תביעה של אב להחזר מזונות הנובעת מסירובו לבקר את ילדיו תידחה, כפי הנראה. אב המסרב להיפגש עם ילדיו אינו הופך בכך את ילדיו למרדנים. רק בן המסרב להיפגש עם אביו, באופן לא מוצדק, עלול להיחשב כבן מרדן

הצלחת התביעה אינה ודאית. אמנם הקטינה איננה נזקקת יותר להשתתפות בחלק מתשלום שכר דירה, אולם תשלומי המשכנתא מהווים מעין תחליף לשכר הדירה ומיועדים בין השאר לספק דיור וקורת גג לקטינה.

כן! ובלבד שמתקיימים שלושה תנאים: א. יש בידי הסבים לספק את צורכיהם, צורכי בני זוגם וילדיהם הקטינים, במידה ויש להם. ב. הקטין אינו יכול לספק צרכיו מעבודה ו/או מנכסיו ו/או ממקור אחר ג. הקטין אינו יכול לקבל מזונותיו מקרוב משפחה קרוב יותר לסבים. 

אב אשר אחד מילדיו התגייס לצבא, עשוי לשלם 1/3 מהמזונות ששולמו, עד למועד הגיוס. לילד האחר ישולמו המזונות, כפי שהיו עד למועד זה

על הקטינה להגיש תביעה למזונות, באמצעות אימה, לבית משפט בארץ. תביעה זו תשוגר לאב בחו"ל, והוא יידרש להתגונן בפני התביעה. במידה והוא לא יעשה כן, יינתן פסק דין בהעדרו, למזונות הקטינה.

כן! נראה כי החלטת ביהמ"ש טעונה שינוי, בדרך של בקשה מתאימה, אולם כל עוד ההחלטה בתוקף, היא מחייבת.

כן! שני ילדים זכאים ל-40% מהוצאות האחזקה השוטפות של הדירה, אם הילדים ואמם מתגוררים לבד בדירה. יתכן ויש מקום גם לחייב את האב בתשלום, אשר יהווה תחליף לתשלום החלק היחסי בשכר הדירה.

בבית המשפט לענייני משפחה, באזור מגורי הצדדים, או בבי"ד רבני אזורי.

אם הוגשה תביעה למזונות, אזי אין צורך להמתין, באפס מעשה, עד מתן פסק דין, ניתן להגיש בקשה לבית המשפט, לפסוק מזונות זמניים.

לא! החיוב חל, כל עוד הזכאי למזונות הוא תלמיד שכל עיסוקו בלימודים, אולם מעת שמסתיימים הלימודים החיוב נפסק.

לא! ניתן לערוך קיזוז חיובים בין אותם צדדים, ולפיכך חוב של אב כלפי ילדיו אין לקזזו כנגד חוב של אשה כלפי בעלה.

לא! אין קשר בין התנהגותה של האם ונסיבות הולדת הקטין לבין זכותו של הקטין למזונות.

כן! באם נוצר שינוי נסיבות מהותי, מאז פסיקת המזונות, כי אז אין קשר בין התנהגותה של האם ונסיבות הולדת הקטין, לבין זכותו של הקטין למזונות ובכלל זאת גם להגדלת המזונות.

הגדלת מזונות מתאפשרת רק אם חל שינוי נסיבות מהותי, מאז פסיקת המזונות, היינו, שחל גידול משמעותי בצרכים של הילדים, מעת פסיקת המזונות ועד למועד הגשת התביעה. גידול מיזערי בצורכי ילדים איננו מצדיק הגשת תביעה ואיננו מספיק להגדלת מזונות

בעבור מזונות העבר, אין האם זכאית לתבוע, משום שהיא קיבלה מזונות ואף אישרה את דבר קבלתם. לגבי העתיד זכאית האם להגיש תביעת מזונות למען הילד.

כן! אם נחתם הסכם גירושין, אשר בו נקבעו מזונות ילדים, מבלי שהילדים היו צד להסכם, ומבלי שבית הדין בדק את צרכי הילדים, רשאים הילדים, באמצעות אימם, לפנות לבית המשפט, בתביעה לפסיקת מזונותיהם.

כן! הזכות למזונות הינה זכות מהותית ואין היא מותנית במקור ההכנסה של הבעל/האב ואף לא בגובהה. אם הכנסתו של החייב נובעת מכספי הבטחת הכנסה, קרוב לוודאי שהדבר ילקח בחשבון

על פי הדין העברי, החיוב במזונותיו של ילד בגיל הרך, רובץ כולו על כתפי אביו וניתן לאמוד אותו בין 1,500 ₪ ל- 1,800 ₪.

כן! שינוי נסיבות מהותי, מהווה עילה להגדלת מזונות, ולפיכך, שינוי ניכר בצרכי הילדים וגידול בהוצאותיהם הנובע מכך, מהווה עילה להגדלת מזונות, וביתר שאת כאשר חל גידול משמעותי בהכנסות האב, מאז התקופה, בה נפסקו דמי המזונות.

כן! עד לסיום לימודיו התיכוניים זכאי ילד לרבות בגיר, למזונות מהוריו. החיוב, בענין זה, חל על שני ההורים ביחס להכנסותיהם

באופן עקרוני ניתן להגיש תביעה רטרואקטיבית למזונות או למדור, אולם על תביעה שכזו להתמודד עם טענת הגנה בדבר מחילה על זכויות או "שינה על זכויות".

כן! הקטינה זכאית ל-1/3 מהוצאות האחזקה השוטפות של הדירה, באם היא ואמה מתגוררות לבדן בדירה. יתכן ויש מקום גם לחייב את האב בתשלום חלק מדמי פרעון המשכנתא, כתחליף לתשלום של 1/3 משכר הדירה, המקובל באזור בו ממוקמת הדירה

נישואין מחדש והולדת ילד נוסף מטילים עול כלכלי נוסף על אב, אשר משלם את מזונות לילדיו מנישואיו הקודמים. אם החיוב הנוסף גורם להרעה ניכרת במצבו הכלכלי או אם חל שינוי לרעה במצבו, כי אז יש סיכוי שתביעתו להפחתת מזונות תתקבל, אולם נישואין מחדש ו/או הולדת ילד נוסף, כשלעצמם, אינם מהווים עילה להקטנת מזונות.

כן! המוסד לביטוח לאומי משלם מזונות, במצבים מסויימים, במקום האב/הבעל שחייב לשלמם, ולפי קריטריונים סוציו-אקונומיים. אם משתנים הקריטריונים, עשוי התשלום להיות מופחת או אף להיפסק.

לא! פסק הדין התבסס על נתונים אשר היו קיימים, בזמן הינתנו. הכנסה גבוהה בהווה איננה עילה מוצדקת לתביעת מזונות רטרואקטיביים, אלא אולי עילה לתביעה להגדלת מזונות

הרף התחתון עבור מזונות הכרחיים, של ילדים, תלוי קודם כל בצרכי הילדים ורק לאחר מכן בהכנסות אביהם. סביר להניח שהמינימום שייפסק במקרה זה הוא כ-3,000 ₪.

אב חייב במזונותיהם ההכרחיים של ילדיו. בימ"ש יקח בחשבון את פוטנציאל ההשתכרות של האב, אם איננו עובד, אך הוא בריא ומסוגל לעבוד. דמי המזונות לא יפחתו מ- 4,000 ₪.

במידה ויוכח כי המניעה לקשר היא מצד הילדות, או מצד אימן, ומנגד שהאב ניסה ליצור או לשמור איתן על קשר והן עומדות בסירובן להיות בקשר עימו, כי אז בימ"ש עשוי להפעיל סנקציה של הפחתת מזונות, אם התנכרות הבנות או ההסתה מצד אימן, נמשכת.

אביהם של הילדים חייב במזונותיהם ההכרחיים, ללא כל קשר להשתכרותו, בפועל. המזונות שיפסקו הינם מזונות מינימליים, על מנת למנוע חרפת רעב, ובהתאם לצרכים בפועל של הילדים, ובהתאם לפוטנציאל ההשתכרות של האב. דמי המזונות צפויים להיות בשיעור של כ- 4,000 ₪.

אב מחוייב לספק את כל הצרכים ההכרחיים של ילדיו מתחת לגיל 6, וזאת כאשר בני הזוג יהודים, אז חיובו של האב מוחלט. אצל בני זוג בני דתות שונות מקור החיוב שונה ותלוי בהכנסות כל אחד מן ההורים. אב מחוייב לספק את כל הצרכים ההכרחיים של ילדיו מתחת לגיל 6, וזאת כאשר בני הזוג יהודים, אז חיובו של האב מוחלט. אצל בני זוג בני דתות שונות מקור החיוב שונה ותלוי בהכנסות כל אחד מן ההורים.

לא! אם ההסכם קובע כי על האב לשלם מזונות ילד עד גיל 18, כי אז אין הוא חייב באופן אוטומטי, לאחר מכן. כדי לחייב אב לשלם מזונות לילד בגיר, על הילד לתבוע המזונות לאחר גיל 18.

אם ההוצאות ששולמו אינן נכללות בפסק הדין, כי אז אין לקזזן, אולם אם ההוצאות ששולמו, הינן חלק מפסק הדין, אזי ניתן לקזז אותן מדמי המזונות.

כן! כ-1/3 מדמי המזונות שקיבל עד גיל 18

כן! ניתן לחייב את האם להשתתף במזונות ילדיה הקטינים "מדין צדקה", שהחיוב בגינם שווה לאב ולאם. אם הילדים צעירים מגיל חמש עשרה, כי אז חובה מוחלטת מוטלת על האב לזון את ילדיו הקטינים, כדי מזונותיהם ההכרחיים, אך לגבי הצרכים הלא הכרחיים נטל החיוב על האב והאם שווה, למשל, ביחס לפעוטון, צהרון או חוגי העשרה. לאחר גיל חמש עשרה, כלל החיוב במזונות הילדים אמור להתחלק בין ההורים וזאת ביחס להכנסותיהם

כן! ניתן לחייב את האב בהוצאות רפואיות של בנו הקטין הנמצא במשמורת האם, שכן אם הילד צעיר מגיל חמש עשרה, הרי שזו הוצאה שהאב חייב בה באופן מוחלט. האם חייבת להשתתף במזונות ילדיה הקטינים רק לאחר הגיעם לגיל חמש עשרה.

מזונות הכרחיים לילדים קטינים, יהודים, הינם בסך שלא יפחת מאלף מאה וחמישים ₪ לחודש. בנוסף לדמי מזונות אלה יפסוק בית המשפט מדור בשיעור חמישים אחוז משכר הדירה עבור שלושה ילדים וכן חמישים אחוז מהוצאות אחזקת הבית

בנוסף למזונות שלא יפחתו ממינימום של אלף מאה וחמישים ₪, יפסוק בית המשפט מדור בשיעור של ארבעים אחוז משכר הדירה, וכן ארבעים אחוז מהוצאות אחזקת הדירה

לא! על מנת להגיש תביעה להקטנת מזונות על התובע להראות שחל שינוי נסיבות מהותי בהכנסתו ו/או במצבו הכלכלי/בריאותי, אשר בעטיו הוא מתקשה לשלם את המזונות. עושרו של הבעל השני איננו מהווה עילה להפחתת מזונות. החיוב לזון ילדים חל בדרך כלל על אביהם

כן! ניתן להגיש תביעה למזונות ילד. על התביעה להתייחס אך ורק לדברים רלבנטיים, כלומר לצרכים ממשיים. אם נושא המדור מוסדר ואיננו כרוך בהוצאה כספית כלשהי, אזי אין צורך לתבוע בעבור רכיב זה

כן! סכום מזונות בסך שש מאות ₪ לילד הינו סכום נמוך לפי כל קנה מידה. בבוא בית המשפט לפסוק מזונות קטינים הוא עשוי לקחת בחשבון את העדר השתכרות של האב, אך יחד עם זאת הוא יבדוק האם לאב יש פוטנציאל השתכרות שהוא לא ממצה אותו וכן יבדוק אם יש בבעלותו רכוש. במידה ולאב יש רכוש ו/או יש לו פוטנציאל השתכרות, כי אז יחייבו אותו במלוא מזונות הקטינים תוך התעלמות מהעובדה שהוא מובטל

לקטינים אין עילת תביעה כנגד החבר לחיים של אמם. לאב הביולוגי יש חיוב בדין כלפי ילדיו, אולם אם האב הביולוגי איננו בהישג יד או שידו אינה משגת לשלם מזונות, ולעומת זאת להוריו יש די והותר, כי אז ניתן לתבוע אותם

לא! מקובל לשלם שליש מהוצאות המדור של ילד, כאשר הוריו מתגוררים בנפרד. אם האשה איננה עובדת, אז יתכן שהבעל יחוייב בכל הוצאות המדור. אם האשה עובדת ומשתכרת כי אז הבעל יחוייב במעט יותר ממחצית הוצאות המדור.

לא! אם אין נסיבות יוצאות מן הכלל, כי אז, לא יופחתו דמי המזונות מסכום כה נמוך, לסכום נמוך מזה.

כן! החיוב של אב במזונות ילדו איננו תלוי כלל וכלל במיקום הגאוגרפי של הילד.

אב חייב במזונות ומדור ילדיו עד גיל 18 או עד סוף הלימודים התיכוניים, לפי המאוחר. לאחר הגיוס לשירות החובה בצבא, על האב לשאת ב-1/3 מדמי המזונות, שהוא היה חייב בהם עד גיל 18

לא בהכרח. אם המפוטר נפלט לצמיתות ממעגל העבודה, יתכן שמצב זה יהווה עילה להפחתת מזונות, אולם אם הפיטורין, הינם מצב זמני, עד לקליטה במקום עבודה חדש, כי אז אין בהם כדי להוות עילה להפחתת מזונות

אם פסק הדין לא קבע מפורשות, שהאב חייב לשאת בהוצאות מסויימות, אז איןהוא חייב לשלם מעבר למה שנפסק לחובתו.

כאשר ילדים מתחת לגיל 15 מחויב האב במזונות ההכרחיים שהם המינימום כדי למנוע חרפת רעב. לגבי ילד אשר הינו מעל גיל 15, יחולקו המזונות בין האם והאב על פי השתכרותם והכנסותיהם. אולם, אם ההכנסה הפנויה של האב מסתכמת בכמה מאות ₪, יתכן שהוא לא יחוייב במזונות, במצבו, ולנוכח מצבה הכלכלי הטוב של האם

המינימום הוא 1,150 ₪ לילד, לא כולל מדור

ניתן להגיש תביעת מזונות כנגד האב השוהה בבית סוהר, בחו"ל. אם וכאשר יינתן פסק דין, בהעדר הגנה ובהעדר התייצבות מצד הנתבע, כי אז ניתן להגישו למוסד לביטוח לאומי, אשר עשוי לשלם חלק מדמי המזונות, לפי קריטריונים סוציו-אקונומיים מסויימים

אם קטין מועבר לחו"ל, ללא הסכמת ההורה הלא משמורן או ללא היתר של בימ"ש, כי אז ניתן לפעול להחזרתו ארצה, בהליך לפי אמנת האג. אם נשללת מהורה לא משמורן הזכות לקיים הסדרי ראיה עם ילדו, יתכן שזה עשוי להשפיע על חיובו בענין מזונות הילד. לעומת זאת, אילו היה הילד שוהה בחו"ל על פי היתר של בימ"ש, אזי החיוב במזונות לא היה פוחת בגלל מיקומו הגאוגרפי של הקטין

אם האב משלם דמי מזונות סבירים לילדו הקטין (וסך של 2000 ₪ הוא סכום סביר) אזי הגידול בהכנסותיו אינו רלבנטי. שיקול רלוונטי בהגדלת מזונות קטין, מתייחס לשינוי בצרכיו וגידול העלוית בגינם.

עד הגיעם לגיל 18 או עד למועד סיום לימודיהם התיכוניים, לפי המאוחר והרלבנטי. חובת המזונות חלה גם בתקופת שירות החובה בצה"ל, אולם אז, החיוב פוחת לשליש מן החיוב הקודם.

אם הלימודים בפנימיה ממומנים על חשבון הקופה הציבורית, יתכן שזוהי עילה להפחתת מזונות. אולם אם המימון הוא פרטי, אזי מדובר בעלויות גבוהות, יחד עם הוצאות נלוות. כמו כן יש לזכור כי לאמו של הקטין יש הוצאות שמתייחסות אליו, גם בחייו האזרחיים.

לא! פשרה בענין מזונות, אשר הגיעו אליה הצדדים לאחר פסיקת בימ"ש, מקבלת תוקף משפטי מחייב, רק לאחר שבימ"ש מאשר אותה

ניתן לעלות את ההסכם על הכתב ולהגישו לבית המשפט על מנת שינתן לו תוקף של פסק דין. לבית המשפט יש שיקול דעת אם לאשר את ההסכם ללא הזמנת הצדדים או אם לדרוש את הזמנת הצדדים לפני אישור ההסכם. אישור בית המשפט הינו תנאי לתוקפו של ההסכם

כן! בהתקיים שלושה תנאים: א. יש בידי הסב כדי לשלם את מזונות הקטין לאחר סיפוק צרכיו וצרכי בני ביתו. ב. אין מקורות מימון, שניתן מהם לספק את צרכי הקטין לרבות, נכסיו. ג. הקטין אינו יכול לקבל מזונות מאביו ו/או מאימו

מזונות לילדים קטינים ייקבעו בהתאם ליכולת האב, מצד אחד, ומצד שני בהתאם לצרכי הילדים. יחד עם זאת בית המשפט יקח בחשבון את פוטנציאל האב להשתכרות גבוהה יותר ויפסוק בהתאם. מכל מקום, המינימום שיפסק הוא אלף מאה וחמישים ₪ לא כולל מדור, לכל ילד. בעתיד ניתן לתבוע הגדלת מזונות, אם יחול גידול ניכר בהכנסות האב או גידול בצרכי הילדים

כן! בגדר מזונות קטין נכללים הוצאות אחזקת הבית ובכלל זאת הוצאות טלפון, גם במקרה ומדובר בילדים שלא עושים שימוש עצמאי בטלפון

המזונות ההכרחיים הינם כלכלה ומזון, לבוש והנעלה, הוצאות עבור מדור ואחזקת הבית, הוצאות חינוך , נסיעות, תרופות ועוד.

מדובר בילדים בגיל הרך, "קטני קטינים", שהחיוב במזונותיהם ההכרחיים הינו מוחלט ומוטל על אב. מעבר לצרכים ההכרחיים, תילקח בחשבון הכנסת האם והיא תשתתף במחצית תשלום הוצאות הילדים. סכום המזונות המינימלי, אשר צפוי להיות מוטל על האב בעבור כל ילד, עומד כיום על סך אלף מאה וחמישים ₪ לערך, לא כולל מדור.

כן! ניתן להגיש תביעת מזונות ללא מרכיב המדור, וזאת כאשר טרם התגבש רכיב הוצאה זה. במועד מאוחר יותר ניתן להגיש תביעה נפרדת, מיום שההוצאה עבור מדור התגבשה

לא! אב משלם מזונות לילדיו, כל עוד הם קטינים. אם אב מתחתן עם אשה חדשה או אם נולד לו ילד מאשה אחרת, אין זה מפסיק את חיובו במזונות ילדו, מנישואיו הראשונים

אין "מרוץ סמכויות" בין ביד"ר לבין בימ"ש, בענין מזונות ילדים, משום שענין מזונות ילדים איננו מצוי בסמכות מקורית של ביד"ר. לביה"ד יכולה להיות סמכות בנושא זה, אך ורק בהסכמת הצדדים. לעומת זאת בנושא מזונות אשה קיים "מרוץ סמכויות", משום שלביה"ד ולבימ"ש יש סמכות מקבילה ואז, "כל הקודם זוכה", בסמכות

כן! דמי המזונות מתייחסים לכל ילד בנפרד, לפי צרכיו, אולם חלק מן המזונות הוא כללי, ולכן ככל שמספר הילדים גדל, דמי המזונות לכל ילד פוחתים במידת מה.

ניתן לשכור שירותים של עו"ד במדינה אשר בה מתאזרח הבעל לשעבר ולהגיש שם תביעה לאכיפת פסק הדין למזונות, שניתן בישראל או להגיש שם תביעת מזונות.

כ-3,500 ₪, וזאת משום שרכיב המדור, אשר מהווה חלק ניכר מדמי המזונות, מסופק לילדים ע"י ויתורו של האב על פירוק השותפות בבית

כן! חובת אב במזונות ילדיו מנישואין שניים אינה פוחתת כתוצאה מכך שעליו לזון את ילדיו מנישואיו הראשונים. העובדה שאב משלם מזונות לילדים מנישואין ראשונים, נלקחת בחשבון כאשר מוטלים עליו מזונות נוספים

כן! אולם קודם לכן או בד בבד, יש להגיש תביעת אבהות כנגד הנפטר. הצלחת תביעת המזונות מותנית בהצלחת תביעת האבהות

כן! אולם עליה לפעול לטובת הקטין, ומבלי לפגוע בזכויותיו. את ההסכם יש להגיש לאישור ביהמ"ש, כתנאי לתוקף המחייב שלו. ביהמ"ש יבחן אם טובת הקטין עמדה לנגד עיני הוריו.

כן! אם בתך תסיים את לימודיה התיכוניים, לאחר גיל 18, כי אז תקופת החיוב תתארך עד סיומם. כמו כן, אם בתך תתגייס לשירות חובה בצה"ל, אזי גם בעבור תקופה זו יחול חיוב במזונותיה, אם כי בשיעור של שליש מדמי המזונות ששולמו סמוך לפני שמלאו לה

ההצמדה למדד אמורה לחול על כל סכום כספי נקוב, אשר מצוי בהסכם בדבר מזונות הילדים. על מרכיבים פונקציונליים כמו: חוגים, עליית המדד משפיעה בעקיפין

כן! אם הוריו מבוססים כלכלית ויש להם כדי לספק את צורכיהם, צרכי בני ביתם ועוד נותרת להם הכנסה פנויה, לאחר מכן, כדי לכלכל את נכדיהם

הוצאות אחזקת הבית הם מרכיב במזונות אישה וילדים, ועל כן בית המשפט עשוי לחייב את הבעל לשאת בהוצאות אחזקת הבית, במסגרת תביעת המזונות

כן! האב חייב לשאת במזונות ילדו הקטין. המיקום הגאוגרפי של הקטין אינו גורע ממידת חיובו של האב

כ- 4500 ש"ח ובנוסף לכך את הוצאות אחזקת הבית, וזאת בהתחשב בכך שלמשפחה יש קורת גג ובכך שהאשה עובדת, וחלק ניכר מצרכיה מסופק ממשכורתה

כן! זו חובתו, וניתן לגבות את החיובים הפונקציונליים, כגון: שיעורים פרטיים, חוגים, אגרות חינוך וטיפולי שיניים, באמצעות הוצל"פ

כ- 2,500 ש"ח, בהתחשב בכך שעל ידי הוויתור על חלקך בדירה או הוויתור על זכותך לממש את הדירה, כל עוד הבנות, קטינות, מסופק למעשה מרכיב הדיור במזונותיהן.

בעבר, ניתן היה לחסום תביעות להגדלת מזונות באמצעות ערבים וערבויות. כיום בתימ"ש אינם מאפשרים זאת ואינם מאשרים ערבויות שכאלה. לעומת זאת בתי דין רבניים, עדיין, מאשרים סעיפי שיפוי וערבים

כ- 2000 ש"ח. חלק ניכר מדמי המזונות כולל את רכיב הדיור, שמגיע כדי שליש משכר הדירה והוצאות התחזוקה, שמשלמת האם

כן! ניתן להפסיק לשלם מזונות לילד, בהגיעו לגיל 18, בהתאם לאמור בפסה"ד, אולם הילד עלול להגיב בתביעת מזונות, ולזכות בה, לנוכח שינוי הנסיבות, דהיינו, הכורח ללמוד שנה נוספת בתיכון

כ- 3,000 ש"ח! בהנחה שחלק ניכר מהדירה ממושכן ובהתחשב בכך שיש בעקיפין להשתתף בתשלום המשכנתא, כתחליף לחלק משכר דירה, כחלק מן החיוב במזונות

קיצבת נכות, אשר מקבל קטין אשר הינו נכה, אינה פוטרת את אביו מהחובה לשלם מזונות, אולם הקיצבה עשויה להילקח בחשבון, בהתחשב בגילו של הקטין ובצרכיו המיוחדים. ככלל, בימ"ש מתחשב בהכנסותיו של קטין יהודי, מעל גיל

לכאורה כן! נישואין לאשה חדשה מטילים חיוב על בעל במזונותיה. הולדת ילד נוסף או יותר מזה, מטילים חיוב על האב לשאת במזונותיהם. נתונים אלה עשויים להוות שינוי נסיבות מהותי, אשר מהווה עילה להקטנת מזונות

לא! אם בהסכם הגירושין קיימת זיקה בין שירות החובה בצה"ל לבין תשלום מזונות, אזי, בהעדר שירות בצבא, אין חובה לתשלום מזונות. כדי ליצור חיוב במזונות, יש הכרח להגיש תביעה, לגבי תקופת השירות הלאומי. ענין השירות בהתנדבות מהווה נתון מכביד. לעומת זאת שירות לאומי, אשר הינו שירות חובה עשוי להגדיל את סיכויי הצלחת התביעה

פיחות ניכר במשכורתו של אב, אשר חייב מזונות, יחד עם חובות שרובצים עליו, עשויים להוות עילה בתביעה להפחתת מזונות, אולם יש לזכור שפיחות זעום או ירידת שכר זמנית, אינם עילה טובה. רק שינוי נסיבות מהותי וקבוע עשוי להועיל.

לא! אם חד הורית, אשר מטופלת בתינוק זכאית לקיצבה מן המוסד לביטוח לאומי, וזאת כאשר איננה מתגוררת ביחד עם בן זוגה

כן! נישואין עם אשה חדשה, מטילים על הגבר חיוב במזונותיה. הולדת ילד נוסף מטילה על האב חיוב במזונותיו. עובדות אלה כלשעצמן, מהוות עילה להקטנת מזונות. אולם הקטנת מזונות לא תאושר באופן אוטומטי, אלא לאחר שקלול של נסיבות נוספות

לא! ניתן לתבוע הגדלת מזונות של קטין. אם בימ"ש יחליט על הגדלת מזונות, אזי השינוי יחול ממועד הגשת התביעה, אולם לא ממועד הגירושין

ככלל ניתן להגיש תביעת מזונות של נכדים, קטינים כנגד הסב שלהם. הסב עשוי להיות מחוייב, אם אמצעיו של האב אינם מספיקים כדי לכלכל את צרכיהם המינימליים של הילדים ואם לסב יש אמצעים כספיים, מעל ומעבר לצרכים שלו ושל התלויים בו כלכלית. כאשר מצבו הכלכלי של האב דחוק, בעוד שהסב הינו אדם עשיר למדי, סביר להניח שהסב יחוייב להשלים את מזונות נכדיו.

כן! אין מניעה לתבוע מזונות מאב אשר מרצה עונש מאסר. מאסר איננו מהווה עילה לפטור ממזונות. גביית מזונות מאדם במצב שכזה יכולה להעשות ע"י עיקול הכנסות ו/או עיקול רכוש, ומימושו

כן! אולם זאת בתנאי שאביו הביולוגי איננו משלם ואיננו יכול לשלם, מחמת מותו או משום העדרו ומשום שאיננו בהישג יד.

לא! ניתן להגיע להסכם בענין יציאת האב מדירתו וכניסת האם והילדים למגורים בדירה והקטנת מזונות, אולם אי אפשר לחייב את האם להתגורר בדירת האב, בעל כורחה

כן! אם האב יטען להגנתו כי הוא פטור ממזונות, משום שבנו מתנהג כ"בן מרדן", טענתו עשויה להידחות, משום שהאחריות, מלכתחילה ליצירת קשר עם הילד חלה על האב, ובאם הוא מעולם לא דרש או תבע זכויות ביקור, אין לו להלין על בנו, אלא על עצמו

לא! מצבה הכלכלי הטוב של האם אינו מבטל את חבותו של האב לספק את צרכיו הכלכליים של ילדו. אם כל הצדדים יהודים, על פי הדין, האב חייב לספק את כל צרכי הוולד, גם אם לאם יש רכוש רב וגם אם לוולד יש רכוש.

כן! גיל פרישה או יציאה לפנסיה אינו פוטר מן החבות במזונות קטינים, כפי שאינו גורע מצרכי הקטינים

כן! החבות של אב, במזונות קטין, קיימת, בין אם הוא עובד ובין אם פרש או יצא לגמלאות, אולם אם אדם מתקיים אך ורק מקיצבת אבטלה או מקיצבת זיקנה ואין לו הכנסה ממקור אחר, אין ספק שבימ"ש יתחשב בכך

אמם של הילדים. אמנם, פסק הדין ניתן לזכות הילדים, אולם בפועל, צרכיהם סופקו ע"י אמם, משום שאביהם נמנע מלשלם במשך שנים את חובו, ולפיכך היא זכאית לגבות ולקבל את חוב העבר.

לא! בדרך כלל נושה אשר מוחל על חוב שמגיע לו מן החייב, המחילה פוטרת את החייב מתשלום החוב, אולם חוב במזונות שלא שולם לילדים ע"י אביהם, הינו בבחינת חריג לכלל ואין הילד, לאחר שבגר, רשאי למחול עליו. צרכי הילד סופקו ע"י אמו, במקום אביו והיא זכאית לגבות את החוב או למחול עליו

לא! בדרך כלל, בפסקי דין נאמר במפורש, שדמי המזונות ישולמו לידי ההורה המשמורן. אם ברצון האב לשנות הוראה זו, עליו לנסות להגיע להסכם עם אמם של הילדים או לפנות לבימ"ש, בהעדר הסכמה

ככלל, כשמדובר ביהודים, אז החיוב של האב במזונות ילדו, הינו כדי סיפוק כל צרכי הילד, אולם זאת עד גיל 15. מגיל 15 ואילך, מוטל החיוב על שני ההורים, וזאת באופן יחסי להכנסותיהם. כאשר האב עובד והאם איננה עובדת, עשוי הדבר, להילקח בחשבון. בנסיבות אלה, ניתן לצפות לכך שהאב יחוייב בסך של כ- 1500 ש"ח

כן! אין קשר הכרחי בין מידת החיוב במזונות, לבין המקום הגאוגרפי, של מגורי הילד

כן! אם תביעה מוגשת ומתנהלת בארץ, אז בימ"ש עשוי לפסוק על פי אמות המידה הנהוגים בארץ וזאת משום שראיות בענין הוצאות מחיה בחו"ל, טעונות הוכחה בתיעוד ועדים, שיש להעמיד את עדותם, במבחן של חקירה נגדית, מה שהופך משפט שכזה למסורבל, יקר ולא מעשי

לא! בימ"ש לא יאשר הסדר בענין מזונות של ילד שלא נולד. כמו כן, הסכם בענין מזונות ילד, בין אם נולד ובין אם לאו, ממילא אינו מחייב את הילד, אשר לא היה ואיננו צד להסכם.

אם פיגור בתשלום או אי תשלום של המזונות לקטינים ,נעשה בניגוד להסדר ,אשר נקבע בהסכם הגירושין או בפסק הדין והאמור מתייחס לתופעה חוזרת ונשנית,ולא לאירוע חד פעמי ,אז ניתן לפנות לביהמ"ש למשפחה, בתובענה שמתבססת על העילה של ביזיון ביהמ"ש, ובמסגרתה ,ניתן לבקש להטיל על האב קנס ,על מעשיו ומחדליו בנושא המזונות ועל הפרת הסכם הגירושין או פסק הדין .תכליתה של עתירה זו לביהמ"ש,מיועדת "להחזיר לתלם "את האב,החייב במזונות,ולהתריע כנגד הפרת פסק הדין,ואי כיבודו .

ניתן להקטין את דמי המזונות, אולם לא באופן חד צדדי, אלא אך ורק ע"י הגשת תביעה להקטנת מזונות, אשר תתבסס על הולדת ילד נוסף.

כן! תביעה לפירוק שיתוף בבית מגורים מסווגת כתביעה רכושית, בין בני זוג ותביעה בענין מדור מסווגת כתביעת מזונות. לאחר שיפורק השיתוף בבית בדרך של מכירה, שאלת המדור תהיה רלבנטית, בהעדר קורת גג לאישה ו/או לילדים

כן! אב חייב לשאת במזונות ילדו, בתקופת לימודיו התיכוניים, גם אם בחלק מתקופה זו הילד נעשה בגיר. אם ענין החיוב במזונות במשך תקופה זו, לא נקבע בהסכם או פסק דין, אזי הילד יכול לתבוע את אביו

כן! אם מתרחש שינוי מהותי לרעה במצבו הכלכלי של האב, אז יש סיכוי שתביעתו להקטנת מזונות תיענה בחיוב, אולם הדבר מותנה גם בגובה דמי המזונות שהאב שילם עד להגשת התביעה וגם בצרכי הילד. בימ"ש חייב לאזן בין גורמים אלה

כנראה שלא! אולם הדבר אפשרי, אם למשל, הילדים אינם יהודים או אם הילדים יהודים, בני 15 ויותר.

בעיקרון כן! אם הבעל מוותר על זכויותיו בדירה לטובת האישה, הרי שכפועל יוצא מזה הוא מספק את רכיב הדיור, במזונות הילדים ולכן יש מקום להפחתת מזונות

כן! אולם התביעה עלולה להידחות. מחדל של מספר שנים עשוי להתפרש כמחילה או כוויתור על חוב.

כן! יתכן מאד שרק חלק מדמי המזונות יילקחו מקצבת הנכות, משום שיש להתחשב בדמי הקיום, להם זקוק החייב וגם בצרכים המיוחדים הנובעים מנכותו

כן! ילד שנמנע מלתבוע את אביו נחשב כמוחל על זכותו למזונות בגין העבר והאמור מתייחס לילד להורים נשואים

כן! ההנחה שקיימת לגבי ילד להורים נשואים, שנמנע מלתבוע את אביו, בדבר מחילת חוב לא קיימת לגבי ילד מן הפנויה, משום שקשה למצוא טעם לוויתור על חוב שכזה.

ככלל, בקשה לפריסת חובות צריכה להיות מוגשת להוצל"פ, אולם בקשה לפריסת חוב במזונות, אם תוגש, עלולה להידחות

כן! אולם זאת בתנאי שאביהם של הילדים אינו יכול לפרנסם, כדי צורכיהם המינימלים, ובתנאי שלסב יש די, כדי לכלכל עצמו ואת הסמוכים על שולחנו, ויותר מזה, כדי לכלכל את נכדיו

לא! הגשת תביעה להקטנת מזונות, אינה מעניקה גושפנקא להפסקה או להפחתת התשלום השוטף, באופן חד צדדי. ניתן להגיש לבימ"ש בקשת ביניים, להפחתה באופן זמני, של דמי המזונות, עד להכרעה בתביעה העיקרית

כן ! יש לך זכות לתבוע מדור אם דמי מזונות הקטינים איננם כוללים את רכיב המדור. 40% מהוצאות המדור מתייחסים לשני קטינים בדרך כלל.

בנסיבות מסויימות כן, אולם הדבר תלוי בהשתייכות הדתית של הצדדים, מצבו הכלכלי של האב, מצב הכלכלי של האם, גילם של הקטינים וצרכיהם.

כן ! הוצאות משפט שנפסקו הינן חלק בלתי נפרד מפסק דין וניתן לגבותן במסגרת הבקשה לביצוע פסק הדין

כן ! התביעה למזונות לתקופת השרות הצבאי מוגשת ע"י הבן הבגיר ולא ע"י אימו.

אימו של בגיר שאיננו פסול דין אינה יכולה להגיש תביעת מזונות בשמו. הבן כשיר להגיש את התביעה בעצמו

כל עוד הבן קטין,תביעה בענין מזונות בתקופת השירות הצבאי יכולה להיות מוגשת ע"י אימו,האפוטרופוסית שלו.

כן! אמנם חיוב במזונות חל על האב כלפי בנו הקטין, אולם בנסיבות מסויימות בימ"ש יכול לחייב אב במזונות ילדו הבגיר, למשל אם הילד אינו מסוגל לעבוד מפאת מחלה/נכות וידו של האב משגת.

לא ! הזכות לתבוע בגין העבר קיימת אולם היא עלולה להיגרע מפאת טענה בדבר מחילה או וויתור או מחמת טענה בדבר "שינה על זכויות".

האב יכול אמנם להגיש תביעה להקטנת מזונות, אולם בהעדר עילת תביעה, תביעתו עלולה להידחות

כן! מזונות ילדים עשויים לכלול ברכיב המדור חלק יחסי מהוצאות אחזקת המדור, כאשר אימם מתגוררת בדירה בבעלותה

כן! בשיעור של 1/3 מדמי המזונות שקדמו לתקופת הגיוס לשירות החובה בצה"ל.

ניתן לעקל בית, מיטלטלין, חלק מדמי אבטלה, וכן ניתן לבקש להוציא פקודת מאסר. אפשר גם להימנע מלפעול נגד חייב לנוכח נסיבותיו האישיות.

כן! בהקשר זה נקבע ע"י בית המשפט העליון, שתמיכת ההורה שלא היה משמורן, בתקופת השירות הסדיר, פוחתת לשליש מסכום המזונות ששולם קודם לכן.

לא! בית המשפט לענייני משפחה במחוז המרכז קבע בהקשר זה, שהסמכות הראשונית בעניין מזונות ילדים נתונה לבית המשפט, ומשום כך לא ניתן להעביר אותה לידיו של בורר

לא! אך בתי המשפט נוטים לקבוע סכום של כ - 1,200 ש"ח לחודש, על דרך האומדן, עבור מזונות קטין, כאשר ההורה התובע אותם עבור ילדו, אינו מפרט ו/או מוכיח כדבעי את צרכיו של הילד בתביעתו.

על הצרכים הבסיסיים והמינימליים (ללא מותרות) של הקטין, ועל הכנסות האב ו/או פוטנציאל ההשתכרות שלו

כאשר נקבע בפסק דין חיוב כולל, עבור מספר ילדים בסכום אחד, אזי בהעדר קביעה אחרת, קיימת חזקה שכל אחד מהילדים זכאי לסכום שווה מכלל המזונות. לפיכך, כאשר מסתיימת החובה לזון את אחד הילדים, פוחת שיעור המזונות בחלק היחסי של אותו ילד מתוך כלל המזונות

אם האב עובד בחברה שיש לה נציגות בארץ, אזי ניתן לפתוח תיק לביצוע פסק דין למזונות בלשכת ההוצאה לפועל, ולקבל צו לעיקול משכורתו. כמו כן, אם לחייב יש רכוש או כספים בישראל, ניתן לעקלם. לחילופין אפשר לתת ערבים או ערבויות, להבטחת תשלום המזונות

כן! על פי הדין העברי, החיוב של אב כלפי ילדיו, אשר הינם מ"קטני קטנים", כלומר, עד הגיעם לגיל 6, הוא מוחלט, כלומר איננו תלוי בהכנסתם מכל מקור שהוא.

כן! בין גילאי 6-15, החיוב במזונות של אב, לפי הדין הדתי, הוא מעין-אבסולוטי, כלומר, אם אין לקטין הכנסות כלשהן, האב בלבד חייב בתשלום מזונות הקטין, אולם אם יש לקטין הכנסות ממקור כלשהו אזי הן תילקחנה בחשבון

ניתן להגיש תביעה להפחתת מזונות, אשר תתרכז בהגבלת מספר החוגים, שבהם ישתתף כל ילד, וממילא בהגבלת ההוצאה בגין רכיב זה, במזונותיו.

40%! מסך כל הוצאות תחזוקת הדירה ושכר דירה אם ישנו. כך נקבע ע"י בית המשפט העליון.

לא! על מזונות אשה ניתן למחול, אבל בכל חוב אחר, אי תביעתו אינה מעידה על מחילתו.

לא ! עליו להגיש תביעה להקטנת מזונות ולפעול על פי החלטת בית המשפט בלבד או להגיע להסכם עם אימו של הקטין.

לא ! אם סעיף השיפוי נכלל בפסק דין, אזי בדרך כלל האישה לא תחוייב, אולם , אם הינה מבוססת למדי מבחינה כלכלית , רק אז היא עלולה להיות מחוייבת.

יש לפנות למשרד הפנים ולבקש מידע על כניסות ויציאות של האב מן הארץ ואם הוא בארץ אזי יש לבקש מבית המשפט לבצע תחליף המצאה לנתבע ע" פרסום הזמנה לדין , בעיתונות.

הדבר תלוי בניסוח הסכם הגירושין או פסק הדין בעניין מזונות הקטין.

כן! פשיטת רגל נחשבת לשינוי נסיבות מהותי, אשר עשוי להצדיק הפחתת מזונות של קטינים, בהתחשב בצורכיהם ובסכום המזונות שאותו הם מקבלים.

כן! אובדן מקום עבודה עשוי להיחשב לשינוי נסיבות מהותי, ולהוות עילה לתביעה להפחתת מזונות. ואולם, בהקשר זה יישקלו גם גורמים נוספים, כגון: הסיכוי למציאת עבודה חדשה, המאמצים הנעשים למציאת עבודה חדשה, ופוטנציאל ההשתכרות.

כן! רק אם הילדים מעל גיל 15. במילים אחרות, החובה לשאת במזונות קטינים, אשר גילם צעיר מ - 15, חלה רק על אביהם.

כן! לפי הדין העברי, החיוב במזונות קטין חל באופן מוחלט אל האב, עד הגיע כל ילד לגיל 15, ומאז ואילך החיוב אמור להתחלק בין שני ההורים, באופן יחסי להכנסותיהם

כן! בדרך כלל, ילדים אינם מהווים צד להסכם שנחתם בין הוריהם, ולכן הם זכאים להגיש תביעה עצמאית למזונותיהם בבית המשפט לענייני משפחה.

כן! החיוב במזונות במקרה כזה נובע מן החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט – 1959, אשר קובע שאדם חייב במזונותיהם של ילדיו הקטינים, וכן במזונותיהם של הילדים הקטינים של בן זוגו

כאשר לאדם אין דין אישי או דין דתי, חל עליו הדין האזרחי, דהיינו, החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), אשר קובע שאדם נשוי חייב במזונותיהם של ילדי בן זוגו. ואולם, כאשר האב הביולוגי של ילדו של בן הזוג הינו בחיים, יש למצות את סיכויי התביעה כלפיו, ולנסות לתבוע את האב הביולוגי תחילה. רק כאשר הדבר נעשה, והאב הביולוגי אינו משלם את מזונות הקטין, או שהוא אינו בהישג יד, רק אז ניתן לתבוע מזונות מבן זוגה של אם הקטין.

אם אדם כלוא בבית הסוהר, ואין לו הכנסות כלשהן באותה עת, ניתן לגבות את דמי המזונות שהוא חייב לאשתו ו/או לילדיו, מרכוש שבבעלותו, לרבות מחסכונות, מנכסי דלא ניידי ומנכסי דניידי, כמו מכונית.

כן! לימודים בישיבה אינם פוטרים אב מחובת המזונות שלו כלפי ילדיו הקטינים, על פי הדין העברי

צרכים בסיסיים, כמו דיור (חלק יחסי, לפי מספר הילדים, בשכר הדירה ובהוצאות אחזקתה), מזון, ביגוד, הנעלה, בריאות וחינוך. הוצאות שהן מעבר לצרכים הבסיסיים, כמו פעילויות מחוץ לשעות הלימודים, חוגים, קייטנות והוצאות רפואיות חריגות, אמורות להתחלק בין ההורים

ביהמ"ש לא ימהר לשלול מזונות מילדים שמסרבים לראות את אביהם, אלא הוא יבחן באמצעות עובד סוציאלי ו/או פסיכולוג, מה גרם למשבר בין האב לילדים, ומה ניתן לעשות כדי לשקם את הקשר. כאשר האם, כהורה משמורן, גורמת במעשיה ו/או במחדליה לפגיעה בקשר התקין של האב עם ילדיו, ובימ"ש נוכח בכך, ביהמ"ש יכול לצמצם את מידת חיובו של האב במזונות ילדיו, עד כדי צורכיהם הבסיסיים בלבד.

קצבת ילדים משולמת ע"י המוסד לביטוח לאומי לידי ההורה המשמורן. כאשר בית המשפט קובע את דמי המזונות עבור הקטינים, הוא יכול לקחת בחשבון את הסכום שמתקבל מאת המוסד לביטוח לאומי, בחישוב הסכום הדרוש לשם סיפוק צורכי הקטינים

לא! בית המשפט העליון פסק, שלא ניתן לכפות על אישה הרה, לבצע הפלה בניגוד לרצונה, כדי לחסוך מן האב המיועד את התוצאות המשפטיות של קיום יחסי המין עם האישה, ואת החיובים הכספיים הנובעים מן האבהות

הורים רשאים להסכים בעניין מזונות קטינים, אולם בית המשפט אמור לאשר את ההסכם כדי שיהיה לו תוקף משפטי מחייב של פסק דין. כאשר בין הורים אין הסכמה בעניין מזונות, בית המשפט יחליט על כך במסגרת תביעת מזונות שתוגש בפניו.

כן! ביהמ"ש העליון קבע, שתקופת החיוב הרגילה של אב במזונות ילדו מתרחבת ומשתרעת עד לסוף הלימודים התיכוניים, גם אם הילד נעשה בגיר קודם לכן, שהרי בתקופת הלימודים הילד עדיין סמוך על שולחן הוריו, ואף עומד ב"מבחן הנזקקות".

כן! בית המשפט העליון פסק, כי קיימת הנחה עובדתית, והיא שבתקופה שבין סיום הלימודים בבית הספר התיכון ועד למועד הגיוס לשירות החובה בצבא, פוחת שיעור תמיכת ההורים לשני-שלישים מסכום המזונות ששולם עד לגיל 18.

ככלל, מזונות משולמים לקטין עד הגיעו לבגרות (לגיל 18), אלא אם כן יש הסכם אחר בעניין זה, או שבית משפט קבע, כי המזונות ישולמו עד אשר ישלים הילד את לימודיו בבית הספר התיכון, או עד לסיום שירות החובה שלו בצה"ל

אביו של קטין או שני הוריו חייבים במזונותיו, אולם זהות החייב והיקף החיוב תלויים במספר גורמים, כגון: ההשתייכות הדתית של ההורים, איזה דין חל, האם הדין הדתי או הדין האזרחי, ושאלת גילו של הקטין

עד הגיע הקטין לגיל 15, החיוב חל בדרך כלל על האב, אולם מגיל 15 החיוב במזונות הקטין הופך להיות משותף, ואמור להתחלק בין האב והאם, וזאת בהתאם לצורכי הקטין ובהתאם להכנסות הוריו, האחד ביחס למשנהו

כן! היחסים המשפטיים של הורי הילד, האחד כלפי משנהו, אין להם השפעה על זכותו של הקטין למזונות

כן! חוב המזונות חל על הורים מאמצים לפי הדין הדתי שלהם, ובהעדר דין דתי, על פי המשפט האזרחי.

כן! אם היא תצליח להוכיח את האבהות של הגבר, שלטענתה הוא אבי בנה, וזאת במסגרת תביעה להכרזה על אבהות, אשר עליה להגיש לבית המשפט

כן! אם לא ניתן להוכיח אבהות בדרכים הרגילות, כמו באמצעות בדיקת רקמות, בית המשפט יכול לתת פסק דין למזונות קטין, במעמד צד אחד, אם אמו של הקטין תצליח להוכיח את אבהותו של הנתבע, באמצעות ראיות שיניחו את דעתו של בית המשפט

לא! התחייבות שכזו איננה מחייבת. היא מנוגדת לאינטרס של הוולד, ואין בה כדי לפטור את האב הביולוגי מן החיוב במזונות הוולד.

לא! הסכם בין הורים בנושא מזונות, אינו מחייב את ילדם, משום שהילד אינו צד להסכם. לכן, קטין יכול להגיש תביעה עצמאית למזונות ו/או להגדלתם. תביעה שכזו מוגשת באמצעות ההורה המשמורן, אשר משמש כנציגו של הקטין. תביעה שכזו היא תביעה ראשונית, ואין היא חייבת לעמוד במבחן הסף של שינוי נסיבות מהותי

כן! נישואין שניים, החובה לפרנס ולכלכל את האישה החדשה, והולדת ילד/ים נוספ/ים מהנישואין השניים, עשויים להיחשב כשינוי מהותי בנסיבות, שעשוי להצדיק הפחתת מזונות

כן! הולדת ילד/ים נוספ/ים מחוץ לנישואין או מנישואין שניים, נחשבת לשינוי נסיבות מהותי, ולעילה מוצדקת ומוכרת בתביעה להפחתת מזונות

כן! עפ"י סעיף 4 (2) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), תש"ט – 1959, ניתן לחייב אדם במזונות "ילדיו הבגירים" , אם יש לו די והותר "לאחר סיפוק הצרכים של עצמו, של בן זוגו ושל הילדים הקטינים שלו", וכן אם ילדו הבגיר והנכה "אינו יכול לספק צרכיו מעבודה, מנכסיו או ממקור אחר".
כן! גידול מהותי או גידול ניכר בצרכי הקטין, בהבדל מגידול זניח ולא משמעותי, עשוי להיחשב, כשינוי נסיבות אשר מצדיק בעיני ביהמ"ש, הגדלת מזונות. כמו כן, הפסקת הסדרי הביקור מצד האב, מעמיס בהכרח נטל כלכלי נוסף על כתפי האם המשמורנית, למשל כפועל יוצא מריבוי זמן שהייתו במחיצתה, וההוצאות הכרוכות בכך, וביהמ"ש עשוי לקחת נתון זה בחשבון, באם האחריות למחדלו של האב מוטלת עליו. 
 

כן!החיוב בתשלום מזונות קטין איננו חיוב טריטוריאלי. ילד ממשיך לצרוך מזונות,גם בהיותו בחו"ל. חובת תשלום המזונות חלה ומשתרעת  על כל מקום,אשר בו נמצא הילד,בין בארץ ובין בחו"ל.

לא! זכותם של קטינים למזונות,אינה תלוייה באורחות החיים של אמם.הניסיון של אבי הקטינים להבאיש את ריחה של אמם ,באמצעות הטענה,שהיא מעשנת סמים,בין אם אמת בדבריו,ובין אם לאו, אינו רלבנטי למהות התביעה שעיקרה צורכי הקטינים, ביחס ליכולתו הכלכלית של כל אחד מהוריהם.

לא ! אילו אשתך לשעבר היתה חייבת לך סכום כסף כלשהו ,ובד בבד, גם אתה היית חייב לה,כספים אזי הייתם רשאים לערוך ביניכם קיזוז חיובים,אשר ניתן לקיימו ,כאשר שני צדדים חייבים זה לזה. אולם למרות שהינך , אביו של ילדך ,ואתה מהווה את הציר המקשר בינך לבין גרושתך,אף על פי כן החוב של גרושתך כלפיך אינו בר קיזוז, כנגד החוב שלך כלפי ילדך הקטין,משום שמדובר בשני מסלולי חוב שונים זה מזה ובחיובים שונים זה מזה. יוער כי במצב של יחסים תקינים בין הורים,הסדר שכזה של "קיזוז חיובים" מקובל ורווח,מבחינה מעשית,אולם כאמור ,מבחינה משפטית ופורמלית קיזוז שכזה איננו חוקי ואינו תקף,מבחינת החוק ה"יבש".

כן ! אם דמי מזונות הקטינים ,לקחו בחשבון , מצב של מגורי האם ושני הקטינים בדירה,כבסיס לחישובם, הרי שכניסתו של בן זוג למגורים בדירה, בהכרח, משנה את החלוקה היחסית של הוצאות תחזוקת הדירה, ע"י כך , שחלק מהוצאות הדיור צריך להיות מועמס על בן הזוג ,אשר עליו להשתתף במימונם. נטל ההוצאות שמועמס על כתפי בן הזוג הנוכחי צריך להיות זהה לקיטון בנטל הפחתת ההוצאות מכתפי הבעל לשעבר ואבי הקטינים.

כן ! בית משפט מכיר במצב 'שינוי נסיבות מהותי' , כעילת תביעה להפחתת מזונות. הולדת ילד נוסף, ו/או החיוב לשאת במזונות בת זוג חדשה, עשויים להוות טעם מוצדק להקטנת מזונות, וביתר שאת כאשר משכורתו של החייב במזונות לא גדלה או פחתה, מאז הוטל עליו החיוב הקודם. הגידול במשכורתה של האשה לשעבר אינו מהווה, כשלעצמו, טעם מוצדק להקטנת מזונות,משום שבדרך כלל ,אימו של קטין, אינה מהווה חייב עיקרי בתשלום מזונותיו.

מזונותיהם של ילדים יהודים ,נקבעים על פי הדין העברי ,אשר על פיו חייב האב לבדו, בתשלום כל "הצרכים ההכרחיים" של ילדיו ,וזאת עד הגיעם לגיל 15 ,ובכלל זה הוצאות בגין מזון, ביגוד והנעלה, בריאות ,חינוך וחלק מהוצאות הדיור שלהם, בשיעור של 40% משכר דירה, אם ישנם , ובשיעור דומה של הוצאות תחזוקת דירת מגוריהם. בהוצאות הנוספות ,אשר מעל ומעבר ל"צרכים ההכרחיים", נושאים האב והאם במשותף לפי יחס.