הסטטיסטיקה מצביעה על אחוזי גירושין גבוהים מאוד בעולם המערבי, שרק עולים משנה לשנה. כל מקרה גירושין הוא בעל מורכבות משלו ותנאים שונים שחייבים להילקח בחשבון. אחת הסוגיות הטעונות ביותר בהסכמי הגירושין היא משמורת הילדים, כלומר, ההורה שיוחלט שיגדל בעיקר את הילד והסדרי הראייה של ההורה השני. אלא שיש מצבים בהם אפילו התרחיש הלא נעים הזה הופך למורכב פי כמה.
חטיפת ילדים בגירושין אמנם נשמעת כמו תרחיש בדיוני השמור לדרמות הטלוויזיוניות, אבל בפועל לא חסרים בישראל מקרים הנמנים על הקטגוריה הזו. הנה כל מה שחשוב שתדעו על הסיטואציות הבעייתיות האלו, כולל הדרכים למנוע אותן והאופן בו רצוי להתנהל כאשר הן מתרחשות הלכה למעשה.המשמעות של חטיפת ילדים במקרי גירושין
משמורת ילדים היא סוגיה בה ברוב המקרים נותר צד אחד שאינו מרוצה. הבעיה הופכת למורכבת שבעתיים כאשר אותו צד לוקח את החוק לידיים, או ליתר דיוק: מתנהל בצורה המהווה עבירה פלילית החורגת מהחוק. סיטואציה אפשרית היא השארה של הילדים בחזקתו של ההורה שלא קיבל את המשמורת בפרק זמן שונה או גדול יותר מאשר זה שעלה בהסכם הגירושין או בהחלטת הערכאות המשפטיות הרלוונטיות.
תרחיש אחר וחמור לא פחות הוא זה בו הצד שכן קיבל את המשמורת עוקר את ילדו ממקום המגורים שלו בלי לעדכן את הצד השני, שכעת לא יכול לבקרו.כדי לסבר את האוזן, חוקי העונשין בישראל מגדירים כי הוצאה של קטין ממשמורת של מי שהוגדר כאפוטרופוס החוקי שלו ללא הסכמתו של האפוטרופוס – בין אם הילד עצמו מסכים לכך ובין אם לא – היא עבירת חטיפה. העונש המקסימלי עליה בחוק עשוי להגיע גם לעשרים שנות מאסר, כאשר הטיפול במקרה מוטל על רשויות אכיפת החוק השונות בישראל והעונש נקבע על ידי מערכת המשפט.
יש מקרים בהם הימלטות ההורה הופכת למורכבת אפילו יותר. בחלק ממקרי הגירושין נקבע צו עיכוב יציאה מהארץ כלפי אחד ההורים, לרוב כאשר יש יסוד סביר להניח שהוא ירצה לעזוב את המדינה עם הילדים. הבעיה מתחילה במקרים בהם אין את הצו הזה, או לחלופין במצב בו יש להורה או לילדים דרכון זר אותו לא ניתן לעכב.הורים עלולים לברוח מהארץ מבלי ידיעת הצד השני, פשוטו כמשמעו, מה שנחשב לעבירה פלילית חמורה אפילו יותר. הבעיה היא שמצבים אלה קשה ולעיתים אף בלתי אפשרי לבוא בדין עם ההורה, ובטח שלא להעניש אותו.
כיצד ניתן למנוע חטיפת ילדים בגירושין?
טעות גדולה שמבצעים רבים מבני או בנות הזוג הוא נקיטה בגישת ה"יהיה בסדר", או "לי זה לא יקרה". רגשות מעורבים במקרי גירושין תמיד, והם עלולים להביא לכך שההורה שמקבל את המשמרת יסרב להאמין שתרחיש בו מתבצעת חטיפת ילדים על ידי הצד השני הוא בכלל בגדר אפשרות.תחת זאת, מומלץ להיערך מראש לכל סיטואציה – כולל חטיפה של הילד על ידי ההורה. במסגרת תחילת הליך הגירושין ממליצים עורכי דין רבים למהר ולהגיש בקשה להוצאה של צו עיכוב יציאה מהארץ כלפי הילד.
כאשר דבר החטיפה כבר מתבצע, אין מנוס אלא לערב את רשויות החוק. גם כאן מומלץ לפעול באמצעות עורך דין הבקיא בשדה המשחק. אם ההורה מעביר את הילד למדינה זרה, הרי שנכנסת לתמונה אמנת האג. משמעות האמנה היא שהורה יכול להגיש כנגד המדינה הרלוונטית, בתנאי שהיא חברה באמנה, בקשה להשיב את הילד לחזקתו. לאחר מכן יתבצע בישראל דיון העוסק במשמורת, כאשר עצם החטיפה מן הסתם לא תסייע לזכויותיו של ההורה שעבר על החוק.